במהלך מגפת הקורונה ובעולם שלאחר הקורונה, נוצר מחסור באלקטרוניקה צרכנית ושיבושי מפעלים נלווים, שהדגישו את השבריריות של שרשרת האספקה העולמית של שבבים. כיום ישנו מאמץ משותף להקים ייצור מקומי. בין 2021 ל-2023 הוקמו 84 מפעלי ייצור חדשים ברחבי העולם. בארה"ב בלבד, חוק השבבים והמדע הביא להקמת 18 מפעלים חדשים שנבנים או בבנייה.

הזדמנויות אלו מציגות פוטנציאל עסקי משמעותי לחברות יפניות. חברות יפניות רבות מגבירות את מספר המיקומים ומשאבי האנוש שלהן גם בחו"ל. השוק בארה"ב נפתח יותר לחברות יפניות, ו-Canon מחזקת את השירות ואת יכולות המכירה שלה שם, למרות המחסור בעובדים והשכר הגבוה.

יפן הייתה מובילה עולמית בייצור שבבים בשנות ה-80 וה-90. כיום, המיקוד הוא בייצור מקומי, פיתוח טכנולוגיות חדשות ושיתופי פעולה. הממשלה היפנית תומכת בחברות הגדולות ובשיתופי פעולה כדי לשחזר את מעמדה של יפן כמרכז לייצור מוליכים למחצה.

הפתיחה של מפעלי TSMC בקומאמוטו ובאריזונה מדגישה את השוני בין המדינות. המפעל בקומאמוטו יתחיל לפעול במועד המתוכנן, אולי אפילו מעט לפני המועד, בעוד שהמפעל באריזונה סובל מעיכובים וצפוי להתחיל לפעול באיחור של שנתיים. בעוד שהמפעל באריזונה מתמקד בטכנולוגיות 2 ננומטר, המפעל ביפן מתמקד בשבבים מדור קודם.

ישנן מספר סיבות להבדלים הללו. אחת הסיבות היא שהביצוע של סבסוד הממשלה היפנית היה מהיר יחסית. בנוסף, התרבות היפנית מדגישה דיוק ועבודה לפי לוח זמנים, מה שמקל על קידום פרויקטים בתיאום עם הממשל המקומי והחברות.

במהלך השנתיים האחרונות, רמת הביקוש בתעשיית השבבים ירדה, עם זאת, החודשים הראשונים של 2024 היו חיוביים, עם עלייה ברווחיות ובהכנסות של מפעלי ייצור. תחזיות מצביעות על עלייה של 30% בשוק בשנת 2024, והתחזית ארוכת הטווח היא לתעשייה בשווי טריליון דולר עד 2030.

Canon, המוכרת היטב בזכות מצלמותיה, ביססה את מעמדה גם בתחום ייצור המוליכים למחצה. החברה הציגה את הציוד הראשון לליתוגרפיה ביפן בשנות ה-70 ורכשה את Tokki בשנת 2007 כדי להיות מובילה במערכות OLED. החברה מחזיקה גם ב-Canon Machinery המתמחה בדיי-בונדרים ו-Canon Anelva המתמחה בהשקעת סרטים דקים.

ב-2023 הציגה Canon מערכת ליתוגרפיה חדשה המבוססת על טכנולוגיית ננו-אימפרינט. טכנולוגיה זו מאפשרת העברה מדויקת של דפוסי מעגלים על גבי הוופר ומציגה יתרונות רבים לעומת טכנולוגיות קיימות כמו EUV. המערכת צורכת עשירית מהאנרגיה הנדרשת לציוד EUV ומפשטת את תהליך הייצור, מה שהופך אותה לידידותית יותר לסביבה.

בנוסף, Canon עוברת לשירותים בנוסף לציוד. דוגמה טובה לכך היא Lithography Plus, מערכת מבוססת IoT שמציעה תחזוקה מונעת, חיזוי, שחזור אוטומטי, התקנה אוטומטית ותמיכה הנדסית ללקוחות.

המעבר של Canon ממודל B2C ל-B2B, כולל תחומים כמו הדפסה מסחרית ומצלמות רשת, מחזק את החשיבות של קבוצת התעשייה באבולוציה זו. כחלק מהאסטרטגיה, Canon משקיעה רבות בפיתוח פלטפורמות שירות ושיתוף טכנולוגיות בין חברות הקבוצה ליצירת סינרגיות.

החזון של Canon לעתיד כולל חיזוק הטכנולוגיות הקיימות, פיתוח מערכות אריזה מתקדמות ושיתוף פעולה הדוק עם לקוחות על מנת לענות על צורכי השוק המשתנים. עד שנת 2030, Canon שואפת להיות שחקן מרכזי בתעשיית המוליכים למחצה ולתרום לצמיחתה הכוללת של החברה.

הפוסט קאנון – ממצלמות למכונות ייצור שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת קאנון הציגה לאחרונה כלי ליתוגרפיה בטכניקת טביעת ננו שיכול לשמש לייצור שבבים בתהליך 5 ננומטר. לפי דיווח בבלומברג, קאנון מתכננת למכור את הכלי במחיר נמוך בהרבה ממכונות ה-EUV הקיימות של חברת ASML. פוג'יו מיטראי, מנכ"ל קאנון, אמר שהמחיר יהיה נמוך בסדר גודל אחד לעומת כלי ה-EUV של ASML שעולים יותר מ-150 מיליון דולר. קאנון מעריכה שכליה יעלה כ-15 מיליון דולר, מה שיאפשר לחברות קטנות יותר לייצר שבבים מתקדמים. עם זאת, קאנון עצמה אינה מאמינה שטכנולוגיית טביעת הננו תחליף את מכונות ה-EUV וה-DUV הקונבנציונליות.

בניגוד לליתוגרפיה אופטית קונבנציונלית שמקרינה תבנית מסיכה אל הוופר, טכנולוגיית טביעת הננו משתמשת בתבנית (תבנית) שכבר עוצבה עם עיצוב המעגל, ולוחצת אותה ישירות על שכבת העמידה על הוופר. שיטה זו מדלגת על הצורך במערכת אופטית להעברת התבנית, מה שעשוי לאפשר שעתוק מדויק יותר של התבניות המורכבות מהתבנית לוופר. תיאורטית, טכנולוגיית טביעת הננו יכולה ליצור תבניות מעגלים דו-ממדיות או תלת-ממדיות מורכבות בצעד אחד, מה שעשוי להוזיל את עלויות הייצור. עם זאת, בעוד שהליתוגרפיה האופטית מעבדת וופרים שלמים בבת אחת, טביעת הננו היא תהליך סידרתי איטי יותר. בנוסף, יש חשש משמעותי מפגמים הנגרמים ממגע ישיר בין התבנית למצע במהלך הטביעה. חלקיקים או זיהומים על התבנית או המצע עלולים לגרום לפגמים ולפגוע בתפוקה ובמהימנות הייצור.

כניסת קאנון לשוק מגיעה בתקופה שבה המתיחות הגיאופוליטית הובילה לאיסור ייצוא מכונות ה-EUV ו-DUV של ASML לסין. איסור זה יצר בלא כוונה נישה פוטנציאלית עבור המוצר החדש של קאנון, שלא נכלל באופן מפורש בהגבלות הייצוא היפניות על ציוד ייצור שבבים שהוטלו ביולי. עם זאת, מנכ"ל קאנון סבור שהחברה עדיין לא תוכל לספק את הכלי לסין מכיוון שהוא מאפשר ייצור שבבים מתחת ל-14 ננומטר, וכלים כאלה עשויים לדרוש רישיונות ייצוא מהממשלה היפנית.

הפוסט כניסתה של קאנון לתחום מערכות הליטוגרפיה בעשירית המחיר עלולה לזעזע את שוק השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת קאנון היפנית, הידועה בעיקר בזכות מצלמותיה ומדפסותיה, השיקה בשבוע שעבר כלי קריטי חדש שלטענתה יכול לסייע בייצור השבבים המתקדמים ביותר כיום. מכונת הליתוגרפיה החדשה בטכנולוגיית "ננו טביעה" מהווה אתגר לחברת ASML ההולנדית, הדומיננטית בתחום מכונות הליתוגרפיה באור על-סגול קיצוני.

קאנון טוענת שהמכונה החדשה שלה, ה-FPA-1200NZ2C, תאפשר ייצור שבבים ששקולים לתהליך 5 ננומטר, ואף קטנים עד 2 ננומטר. מכונות ה-EUV של ASML הפכו פופולריות בקרב יצרניות השבבים המתקדמות ביותר בזכות תפקידן המרכזי בייצור שבבים מתחת ל-5 ננומטר ועד כה היא היתה הדומיננטית בשוק.

השבבים הם התחום המרכזי במאבק הטכנולוגי בין ארה"ב לסין, בשל חיוניותם ליישומים כמו בינה מלאכותית. ארה"ב מגבילה את יצוא מכונות ה-EUV של ASML לסין. עתה, עם טענת קאנון שמכונתה החדשה יכולה לייצר שבבים שווי ערך ל-2 ננומטר, היא צפויה לעורר בדיקה מדוקדקת. סין מתקשה לייצר חברות מובילות בתחום מכונות הליתוגרפיה כדי לקדם את תעשיית השבבים המקומית. עם זאת, השקת סמארטפון חדש עם שבב 7 ננומטר של חברת הענק הסינית הואיי העלתה שאלות בוושינגטון על איך זה אפשרי בלי מכונת EUV של ASML.

הפוסט מתחרה מפתיעה ל-ASML: קנון הכריזה על Nanoimprint Lithography לייצור שבבים מתקדמים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

יצרנית המצלמות קאנון פיתחה חיישן בגודל APS-H המספק תמונות ברזולוציה של 120 מגה פיקסל.

התמונות, שממדיהן 13,280 על 9,134 פיקסלים והחיישן החדש מהווים שיא עולמי חדש ברמת הרזולוציה לגודל כזה של חיישן. נראה איפה שאין סוף לאפשרות הדחיסה של שבבים ועל המשך התפתחות תחום המוליכים למחצה.

כמות הפיקסלים גדולה פי 7.5 לערך מאשר בחיישני CMOS מסחריים בעלי הרזולוציה הטובה ביותר שקאנון מספקת באותו גודל – 16.1 מגהפיקסל, היא גם מספקת הכפלה של פי 2.4 ברזולוציה. קאנון מסרה כי החיישן החדש יספק תפוקה מרבית של כ-9.5 fps ויאפשר המשכיות מהירה של צילום תמונות ברזולוציה עצומה.

לדברי קנון היא שיפרה את השיטות כדי לבקר את תזמון מעגלי הקריאה, וכך לאפשר עיבוד אותות מהיר. החיישן כולל בתוכו מערכת תפוקת וידאו ב-HD מלא (1,920 על 1,080).

פיתוח החיישן הוא שלב לעבר תוכניתה ארוכת הטווח של קאנון, כפי שהוצגה בתפיסת מצלמת הפלא (Wonder Camera) בתערוכת אקספו 2010 בשנחאי. לדברי מדגימי השיטה, עתיד הצילום טמון בחיישנים מהירים ברזולוציה גבוהה ובלכידת וידאו, שמהן ניתן יהיה לתפוס מסגרות בודדות ולהפוך לתמונות סטילס.

Canon  עדיין לא הכריזה אם החיישן החדש ישמש ליישומי צילום מסחריים. החברה גם לא פירטה לגבי כמות האור הנדרשת לחיישן כה דחוס, כמו גם על השפעת הצפיפות על ביצועי הרעש.

הפוסט קאנון פיתחה חיישן CMOS ברזולוציה של 120 מגה פיקסל הופיע לראשונה ב-Chiportal.