דוח מצב ההייטק 2026 של רשות החדשנות מציג תמונה מורכבת של ענף שחזר לצמוח בעוצמה, אך גם משנה את מרכז הכובד שלו. לאחר שנתיים של האטה, תוצר ההייטק הישראלי הסתכם בשנת 2025 בכ־352 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של 8.2% לעומת 2024. חלקו של ההייטק בתוצר המשק עלה ל־18.3%, והענף תרם כמחצית מהצמיחה של המשק כולו.

עבור תעשיית השבבים והחומרה, הנתון הבולט ביותר בדוח הוא חזרתה של “תעשיית ההייטק” – ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי – למרכז הצמיחה. לפי הדוח, עיקר הגידול בתוצר ההייטק בשנת 2025 הגיע מענפי החומרה, עם תוספת של כ־16 מיליארד שקל בתוך שנה אחת, לעומת גידול שנתי של עד כ־1.5 מיליארד שקל בלבד בשנים 2022–2024. ענפי החומרה רשמו עלייה של 20.7% בתוצר, בזמן ששירותי התוכנה חזרו לצמוח בקצב מתון יותר.

הנתון הזה משתלב במגמה עולמית רחבה יותר: מהפכת הבינה המלאכותית מגדילה במהירות את הביקוש לתשתיות מחשוב, שבבים, מרכזי דאטה, תקשורת, מערכות הספק ואנרגיה. רשות החדשנות מציינת כי הזינוק בביקוש לתשתיות מחשוב ושבבים, שמאפשרות את מהפכת ה־AI, עשוי להסביר חלק מהצמיחה המחודשת בענף החומרה.

AI Core הופך למרכז הכובד של ההשקעות

הדוח מצביע גם על התחזקות משמעותית של חברות AI Core – חברות המפתחות מודלים, תשתיות וטכנולוגיות מאפשרות בתחום הבינה המלאכותית, ולא רק משלבות יכולות AI במוצרים קיימים. לפי נתוני הדוח, 35.2% מכלל הגיוסים בשנת 2025 הופנו לחברות AI Core. אם משווים את תחום ה־AI Core לסקטורים רגילים, הוא היה הסקטור הגדול ביותר מבחינת גיוסי הון בישראל בשנת 2025.

עבור תעשיית השבבים המקומית, המשמעות רחבה יותר מהשקעות בתוכנה. שכבת ה־AI Enablers – שבבים, תקשורת, מרכזי דאטה, סייבר ותשתיות חישוב – מוגדרת בדוח כאחד מארבעת הצירים המרכזיים לשימור המובילות הישראלית בבינה מלאכותית. זהו איתות לכך שהמרוץ הגלובלי ל־AI אינו רק מרוץ על מודלים, אלא גם על חומרה, תשתיות ושרשראות אספקה.

ברשות החדשנות מציינים כי ישראל אינה יכולה להתחרות במעצמות במונחי גודל בלבד, אך יכולה להוביל בתחומים שבהם חדשנות, התמחות ומהירות חשובות יותר מהיקף המשאבים. בהקשר זה, שבבים ותשתיות AI הם תחומים שבהם לישראל עומק טכנולוגי משמעותי, אך גם תלות גבוהה בשיתופי פעולה בין־לאומיים, בגישה לכוח חישוב ובחיבור לשרשראות אספקה גלובליות.

צמיחה חזקה, אך פחות מו״פ בישראל

לצד הצמיחה בענפי החומרה, הדוח מציג סימני אזהרה בשוק העבודה. מספר המועסקים בהייטק הגיע לכ־400 אלף עובדים, שהם כ־11.4% מהמועסקים במשק, אך לראשונה מזה עשור נרשמה ירידה במספר עובדי המו״פ בישראל. הירידה עומדת על כ־3,500 עובדים, ובמקביל נרשמה עלייה משמעותית בתפקידי מוצר.

ברשות החדשנות מציינים כי השינוי בתמהיל התפקידים עשוי להיות קשור להתייעלות עבודת הפיתוח באמצעות כלי בינה מלאכותית, אך גם להתרחבות מחלקות המו״פ של חברות ישראליות מחוץ לישראל. זהו נתון חשוב במיוחד לתעשיות חומרה ושבבים, שבהן מרכזי פיתוח, ידע הנדסי וניהול טכנולוגי הם חלק מרכזי מהיתרון התחרותי.

הדוח מצביע על מגמה עקבית של התרחבות פעילות חברות ישראליות בחו״ל. במרץ 2026 רק 62% מעובדי חברות ההייטק הישראליות הפרטיות הועסקו בישראל, לעומת 69% בשנת 2019. עיקר הגידול מחוץ לישראל נרשם בארצות הברית, כולל בתפקידי מו״פ ותפקידי הנהלה בכירה. לפי הדוח, חלקם של בכירי ההייטק המועסקים בישראל ירד בכ־9.6 נקודות אחוז מאז 2019.

המשמעות היא כפולה: מצד אחד, ההייטק הישראלי מתבגר והופך גלובלי יותר. מצד שני, כאשר מוקדי פיתוח, הנהלה וקבלת החלטות עוברים בהדרגה מחוץ לישראל, גדל החשש שחלק גדול יותר מהערך הכלכלי ומהידע האסטרטגי ייווצר מחוץ למדינה.

ההייטק מוביל בייצוא, ולכן חשוף לשער הדולר

הדוח מדגיש גם את תלותו החריגה של ההייטק ביצוא. יצוא ההייטק הגיע בשנת 2025 לכ־85 מיליארד דולר, שהם כ־58% מכלל היצוא הישראלי. היצוא מהווה כ־79% מתוצר ההייטק, לעומת כ־26% בלבד ביתר ענפי המשק. לכן, שחיקת שער הדולר פוגעת ישירות ברווחיות חברות שהכנסותיהן בדולרים והוצאותיהן בשקלים.

לפי הדוח, שינוי שער הדולר מ־3.7 שקלים בממוצע בשנת 2024 ל־3.45 שקלים בממוצע בשנת 2025 מתורגם לירידה של 21 מיליארד שקל בתוצר ההייטק. עבור חברות חומרה ושבבים, שבהן עלויות פיתוח, כוח אדם, ציוד ותפעול גבוהות במיוחד, מדובר בגורם שמקצר את ה־Runway ומייקר את פעילות הפיתוח בישראל מול חלופות בחו״ל.

דיפטק, דיפנס־טק, חלל וקוונטום

הדוח מצביע על התחזקות המעבר של ההייטק הישראלי לעולמות הדיפטק והבינה המלאכותית, ובפרט בתחומי הדיפנס־טק, החלל, הקוונטום ותשתיות הבינה המלאכותית. תחומים אלה דורשים בדרך כלל השקעות ארוכות טווח, ידע הנדסי עמוק, תשתיות ניסוי ומדיניות ממשלתית עקבית.

מבחינת רשות החדשנות, האתגר הוא לא רק לעודד הקמת חברות חדשות, אלא לבנות חברות טכנולוגיה גדולות ומבוססות בישראל. יו״ר רשות החדשנות, ד״ר אלון סטופל, אמר כי היתרון של ישראל אינו בגודל השוק או במשאבי טבע, אלא ביכולת לחשוב אחרת, לקחת סיכונים ולהפוך רעיונות פורצי דרך למציאות. לדבריו, המשימה כעת היא להבטיח שהיתרון הזה לא יישחק בעולם שבו התחרות על טכנולוגיה, הון ואנשים הופכת אגרסיבית יותר.

מנכ״ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר כי ההייטק הישראלי ממשיך להפגין עוצמה ויכולת התאוששות, אך הדוח גם מציב מראה מול האתגרים האמיתיים של הענף. לדבריו, חלק מהפעילות, העובדים והכסף זזים החוצה מישראל, ומגמה זו עלולה לאורך זמן לשחוק את היתרון היחסי שעליו נבנתה אומת הסטארט־אפ.

השורה התחתונה של הדוח ברורה: שנת 2025 הייתה שנת התאוששות חזקה להייטק הישראלי, אך גם שנה שבה החומרה, השבבים ותשתיות ה־AI חזרו להיות חלק מרכזי מסיפור הצמיחה. השאלה האסטרטגית לשנים הקרובות היא אם ישראל תצליח לתרגם את העומק הטכנולוגי שלה בתחומי השבבים, הדיפטק והבינה המלאכותית לחברות גדולות, תעסוקה איכותית ומרכזי פיתוח שיישארו כאן – או שחלק הולך וגדל מהערך ימשיך לנוע אל מחוץ לישראל.

הפוסט דוח רשות החדשנות: החומרה והשבבים חזרו להיות מנוע צמיחה מרכזי בהייטק הישראלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חצי שנה בלבד לאחר סבב של 110 מיליון דולר, הסטארטאפ הישראלי Classiq מודיע על גיוס אסטרטגי חדש ממשקיעות אסטרטגיות מובילות ובהן AMD Ventures ו-Qualcomm Ventures, לצד ענקית המחשוב הקוונטי הציבורית IonQ וגופים פיננסיים נוספים. החברה לא פרסמה סכום רשמי, אך לפי הדיווחים ההשקעה עומדת על עשרות מיליוני דולרים ומעלה את סך המימון המצטבר של Classiq ללמעלה מ-200 מיליון דולר.

ל-Classiq פלטפורמת תוכנה שמטרתה לפשט ולהאיץ את פיתוח האלגוריתמים הקוונטיים. החברה בונה שפת מידול וכלי “סינתזה” ההופכים תיאור ברמה גבוהה למעגלים קוונטיים שניתן להריץ על מגוון ספקי חומרה וקלאודים קוונטיים. התפיסה היא להיות שכבת התוכנה האגנוסטית-לחומרה שמאפשרת לפתח, לנתח ולדבג יישומים קוונטיים – לא רק על מעבד בודד אלא על אקו-סיסטם שלם. תיעוד המפתחים של Classiq כולל תמיכה מובנית בשירותי IBM Quantum, ומקורות נוספים מצביעים על אינטגרציות לענני קוונטום מובילים, כך שהקוד יכול לרוץ אצל כמה ספקים בלחיצת כפתור. (Classiq)

הצטרפותן של AMD ו-Qualcomm – שתיהן פעילות בליבות מחשוב מתקדמות, מאיצים ו-edge – מאותתת על בגרות השכבה התוכנתית בעולם הקוונטי: במקום להתמקד רק בחומרה, המשקיעות מחזקות את “מערכת ההפעלה” והכלים שמאפשרים למפתחים ולארגונים לתרגם בעיות עסקיות ומדעיות למעגלים קוונטיים ברי-הרצה. גם השתתפות IonQ, ספקית מערכות קוונטיות ציבורית הנסחרת בנאסד״ק, תואמת את המהלך לבניית שכבה תוכנתית אחודה שמחברת בין פלטפורמות החומרה השונות.

הסבב הנוכחי מצטרף לגל גיוסים מהיר של החברה השנה: במאי 2025 גייסה Classiq 110 מיליון דולר בהובלת קרנות הון-סיכון בינלאומיות, סבב ששימש להרחבת המוצר ולבניית שיתופי פעולה תעשייתיים. ההשקעה החדשה מוגדרת “אסטרטגית” ומגיעה מגופים בעלי אינטרס ישיר בבניית שכבת תוכנה סטנדרטית לתעשייה – מיצרניות שבבים ועד ספקי מערכות קוונטיות.

בהיבט התעשייתי הרחב, המהלך משקף התבססות של מודל “תוכנה-מעל-חומרה” גם בקוונטום: במקום שכל ארגון יפתח קוד ברמת שערים ייחודית לכל מכונה, פלטפורמות מידול וסינתזה שואפות להפוך את פיתוח התוכנה הקוונטית לדומה יותר לעולמות ה-EDA וה-DevTools המוכרים – שכבה שמאפשרת ניידות בין ספקים, מיטוב אוטומטי ושדרוגי ביצועים עם התקדמות החומרה. דיווחים קודמים תיארו את שאיפת Classiq להיות “המיקרוסופט של המחשוב הקוונטי”, קרי לספק את התווך התוכנתי שעליו ירוצו יישומים קוונטיים בקנה מידה גדול.

למרות האופטימיות, יש לזכור שהחברה לא מסרה שווי או סכום מדויק לסבב, וההגדרה “עשרות מיליוני דולרים” נשענת על דיווחים תקשורתיים. כך או כך, צירוף משקיעות תעשייתיות כמו AMD ו-Qualcomm, לצד IonQ, מחזק את ההימור על שכבת התוכנה כנקודת מפגש בין מפתחים, ענני קוונטום וספקי חומרה – שכבה שעשויה לקצר את הדרך ממחקר ליישומים מסחריים בשנים הקרובות.

הפוסט קוואלקום ו-AMD מצטרפות להשקעה ב-Classiq: סבב אסטרטגי בעשרות מיליוני דולרים בהשתתפות IonQ הופיע לראשונה ב-Chiportal.