אחרי הדיווחים המוקדמים מאתמול על מגעים מתקדמים למכירת DustPhotonics, יצאה אמש ההודעה הרשמית: חברת השבבים האמריקאית Credo Technology תרכוש את החברה הישראלית בעסקה הכוללת 750 מיליון דולר במזומן וכ־0.92 מיליון מניות של Credo, עם אפשרות לתמורה נוספת של עד כ־3.21 מיליון מניות בכפוף לעמידה ביעדים פיננסיים. לפי ההודעה, השלמת העסקה צפויה ברבעון השני של 2026, בכפוף לאישורים רגולטוריים ולתנאי סגירה מקובלים. (Credo Technology Group)

DustPhotonics, שנוסדה ב־2017 ופועלת במודל fabless, מפתחת שבבי PIC לפוטוניקת סיליקון עבור משדרים־מקלטים אופטיים מהירים. לפי Credo, החברה מעסיקה כ־70 עובדים ובנתה פורטפוליו מוצרים בקצבים של 400G, ‏800G ו־1.6T, עם מפת דרכים ל־3.2T. באתר החברה היא מציגה משפחות מוצרים כמו Oz ו־Tamar, המיועדות ליישומי AI ולדאטה־סנטרים היפרסקייליים. (Credo Technology Group)

פוטוניקת סיליקון נחשבת כיום לאחד התחומים הקריטיים ביותר בתשתיות AI, משום שהיא מאפשרת להעביר כמויות אדירות של נתונים באמצעות אור, בתוך מודולים אופטיים ובין שרתים, מתגים ומאיצים. DustPhotonics מדגישה כי הפלטפורמה שלה מיועדת לספק רוחב פס גבוה יותר, עלות נמוכה יותר וצריכת חשמל נמוכה יותר, בין היתר באמצעות טכנולוגיית L3C לשילוב לייזרים על גבי סיליקון והפחתת הפסדי צימוד. במוצרים החדשים שלה היא כבר פונה ישירות לשוק של 800G ו־1.6T עבור עומסי AI ומרכזי נתונים גדולים. (DustPhotonics)

למה קרדו קונה דווקא עכשיו

מבחינת Credo, זו אינה רק רכישת טכנולוגיה אלא מהלך אסטרטגי שמטרתו להכניס הביתה רכיב שנחשב יסודי בפלטפורמת ה־ZeroFlap האופטית שלה. בהודעה הרשמית הסבירה החברה כי הכנסת יכולות ה־SiPho PIC פנימה אמורה לצמצם תלות בספקים חיצוניים, להאיץ מחזורי פיתוח ולשפר את מבנה העלויות בהיקפי ייצור גדולים. יחד עם טכנולוגיות ה־SerDes וה־DSP של Credo, העסקה אמורה לאפשר לה להציע פתרון קישוריות שלם יותר, מהחיבור החשמלי ועד האופטי, ומהשבב ועד האשכול. (Credo Technology Group)

העיתוי גם אינו מקרי. Credo נמצאת בעצמה בתקופת צמיחה חריגה: החברה דיווחה על הכנסות של 436.8 מיליון דולר בשנת הכספים 2025, עלייה של 126% משנה לשנה. ברבעון השלישי של שנת הכספים 2026 היא כבר דיווחה על הכנסות של 407 מיליון דולר, ובתחזית לרבעון הרביעי מסרה כי היא מצפה להכנסות של 425 עד 435 מיליון דולר. בסוף ינואר 2026 היו בקופתה 1.3 מיליארד דולר במזומן ובהשקעות קצרות טווח. (ביזנסווייר)

השוק אהב את העסקה. מניית Credo נסחרה ב־14 באפריל בעלייה של כ־15.8% לעומת הסגירה הקודמת, לאחר שכבר טיפסה במהלך היום לשיא תוך־יומי של 162.94 דולר. בניגוד לתגובה הרגילה שבה מניית הרוכשת נחלשת לאחר עסקת רכישה, כאן השוק קרא את המהלך כהרחבה ישירה של החשיפה של Credo לתשתיות AI אופטיות. (Barron's)

לא רק אקזיט, אלא סימן לכיוון השוק

מבחינת התעשייה הישראלית, העסקה היא הרבה יותר מאקזיט נקודתי. היא משקפת את השינוי שעובר שוק התקשורת לדאטה־סנטרים: אם בעבר מרכז הכובד היה ב־SerDes, בכבלים ובמודולים נשלפים, כעת גדל החשיבות של אינטגרציה עמוקה בין אלקטרוניקה, DSP, לייזרים ושבבי פוטוניקה משולבת. במילים אחרות, ככל שאשכולות AI גדלים, האתגר אינו רק כוח העיבוד של המאיצים אלא גם הדרך להזיז נתונים ביניהם במהירות, בהשהיה נמוכה ובצריכת חשמל סבירה.

זו בדיוק הנקודה שבה DustPhotonics נכנסת לתמונה. החברה פיתחה במשך השנים שכבת טכנולוגיה שמאפשרת להקטין את מורכבות המודולים האופטיים ולייעל את המערכת ברמת הביצועים, ההספק והעלות. עבור Credo, שכבר נהנתה מצמיחה מהירה הודות לדרישה לקישוריות AI, הרכישה מעניקה לה בעלות ישירה על אחד המרכיבים החשובים ביותר בדור הבא של התשתיות האופטיות. עבור DustPhotonics, המשמעות היא מעבר מפעילות עצמאית של ספקית שבבי פוטוניקה לשילוב בתוך שחקנית אמריקאית שנסחרת בנאסד״ק ומבקשת להפוך לספקית מקצה לקצה של קישוריות ל־AI.

צריך גם לזכור שהחלק העתידי של העסקה עדיין מותנה בביצועים, ושהחברה הרוכשת עצמה מסווגת חלק מהתחזיות שלה כתחזיות צופות פני עתיד. כלומר, ההבטחה גדולה, אבל גם כאן ההצלחה תימדד בסופו של דבר ביכולת לשלב את הטכנולוגיה של DustPhotonics במוצרים מסחריים, להרחיב את המכירות אצל לקוחות היפרסקייל ולהוכיח שהיתרון בפוטוניקת סיליקון אכן מתורגם להכנסות ולרווחיות. ובכל זאת, במבט רחב, העסקה הזו היא סימן ברור נוסף לכך שפוטוניקת סיליקון עברה מהגדרה של טכנולוגיה מבטיחה להגדרה של תשתית אסטרטגית.

הפוסט קרדו רוכשת את DustPhotonics בעסקה שיכולה להסתכם ב 1.3 מילארד ד' מהם 750 מיליון ד' במזומן הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מארוול הודיעה על הרחבת פורטפוליו הקישוריות שלה למרכזי נתונים, עם דגש על רכיבים המיועדים לדור הבא של תשתיות בינה מלאכותית. ההכרזה כוללת פתרונות אופטיים בקצב של 1.6T, רכיבי Gearbox, יכולות אבטחה משולבות וכלי טלמטריה לניטור רשתות. החברה מציגה את המוצרים והדגמות נוספות בתערוכת OFC 2026 המתקיימת בלוס אנג'לס.

הרקע למהלך הוא העלייה בעומסי העבודה של יישומי AI, שמגבירה את הדרישות מרשתות התקשורת בתוך מרכזי הנתונים. ככל שמפעילים יותר מאיצים, זיכרון משותף וקישוריות צפופה בין רכיבי מחשוב, גדל הצורך ברוחב פס גבוה יותר ובצריכת חשמל נמוכה יותר לכל קישור.

במרכז ההכרזה עומדת הרחבת פלטפורמת ה-DSP האופטית של מארוול למהירות 1.6T. בין הרכיבים החדשים נמצא Ara T, שבב DSP לתצורת Transmit-Retimed Optics בתצורת 8x200G, שנועד לפי החברה לשפר את היעילות האנרגטית ולהפחית עלויות ברשתות אופטיות. לצדו הוצג Ara X, שבב 1.6T נוסף שנועד לשפר את אמינות הקישוריות האופטית. החברה גם הציגה את Petra, רכיב Gearbox בתהליך ייצור של 3 ננומטר, ואת Aquila M, רכיב coherent-lite בתחום O-band עם MACsec מובנה לאבטחת התעבורה.

מארוול מנסה לבסס כאן רצף טכנולוגי: ב-2023 הציגה את Nova, וב-2024 את פלטפורמת Ara. כעת היא מבקשת להראות שהיא אינה מסתפקת בהדגמות מוקדמות אלא בונה היצע רחב יותר לקראת פריסות מסחריות. עם זאת, מרבית הנתונים שנמסרו בהכרזה נשענים על הצהרות החברה, ולא פורסמו בשלב זה נתונים השוואתיים מלאים שיאפשרו להעריך את היתרון המעשי של כל רכיב מול מתחרים.

מעבר לשבבים האופטיים עצמם, מארוול מדגישה שהיא מציעה מכלול רחב של רכיבי קישוריות, כולל DSPs, רכיבי SerDes, מתגים, רכיבי interconnect, דרייברים, מגברי TIA ופלטפורמת הטלמטריה RELIANT. מבחינתה, זהו ניסיון למצב את עצמה כספקית תשתית מקצה לקצה עבור מרכזי נתונים של AI, ולא רק כיצרנית של רכיב נקודתי.

בתערוכת OFC 2026 הציגה החברה גם טכנולוגיות נוספות, ובהן IP לקישוריות Die-to-Die ב-3 ננומטר, רכיבי PCIe 8.0 SerDes בקצב 256 GT/s, פתרונות CXL להרחבת זיכרון ומשאבי מחשוב, וכן יכולות טלמטריה לניתוח ביצועי הקישוריות בזמן אמת. חלק מההדגמות מוצגות ישירות על ידי מארוול וחלקן באמצעות שותפות.

לצד זאת הודיעה החברה על שיתוף פעולה עם Mojo Vision בתחום הקישוריות האופטית מבוססת Micro-LED. לפי ההודעה, מארוול הייתה גם המשקיעה המובילה בסבב גיוס של Mojo Vision ב-2025. המטרה היא לפתח קישורים אופטיים קצרי טווח למרכזי נתונים, שישלבו את היכולות החשמליות של מארוול עם פלטפורמת ה-Micro-LED של Mojo.

החזון הטכנולוגי כאן הוא להעביר נפחי נתונים גבוהים מאוד בצפיפות רבה יותר, עם פחות אנרגיה ופחות השהיה. עם זאת, מדובר עדיין בכיוון מתפתח ולא בפתרון שכבר הוכח בפריסה רחבה בשוק. לכן, בשלב זה ההודעה חשובה בעיקר כאינדיקציה לכיוון שבו מארוול מבקשת להתקדם: מעבר מהרחבת קצב הקישוריות הקיים לנסות ולהשפיע גם על הדור הבא של האופטיקה בתוך מרכזי הנתונים.

בסופו של דבר, ההכרזה של מארוול משקפת את המגמה הרחבה בשוק: תשתיות AI דוחפות את יצרניות השבבים והקישוריות לחפש פתרונות עם יותר רוחב פס, פחות צריכת חשמל ויכולת עבודה אמינה יותר בצפיפויות גבוהות. השאלה המרכזית תהיה לא אם הטכנולוגיות הללו מרשימות על הנייר, אלא עד כמה הן יבשילו בזמן, ייוצרו בהיקף מתאים ויעמדו בדרישות העלות והאמינות של מפעילי מרכזי הנתונים הגדולים.

הפוסט מארוול מציגה רכיבי קישוריות חדשים ל-1.6T ומרחיבה את פעילותה באופטיקה למרכזי נתונים של AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.