חברת סיוה (Ceva) הישראלית וחברת השבבים הסינית Actions Technology הכריזו על סדרת שבבי שמע אלחוטיים חדשה, ATS296X, המבוססת על פלטפורמת Ceva-Waves Bluetooth High Data Throughput – או HDT. לדברי החברות, מדובר באחד היישומים המסחריים הראשונים של הטכנולוגיה, המיועדת להשתלב בגרסה עתידית של תקן Bluetooth.

HDT נועדה להעלות את קצב העברת הנתונים המרבי מכ־2 מגה־ביט לשנייה כיום לכ־7.5 מגה־ביט לשנייה. הגדלת רוחב הפס עשויה לאפשר העברת שמע רב־ערוצי ללא אובדן איכות, הפחתת השיהוי באוזניות גיימינג, העברת קבצים מהירה יותר וקיצור משך עדכוני התוכנה האלחוטיים.

אחד השימושים שמבקשות החברות לקדם הוא מערכת שמע ביתית רב־ערוצית, הכוללת מקרן קול, רמקולים לווייניים וסאב־וופר אלחוטי. קצב הנתונים הגבוה אמור לאפשר העברת כמה ערוצי שמע במקביל, במקום המגבלה המעשית של מערכות Bluetooth סטריאופוניות.

עם זאת, Bluetooth HDT עדיין אינו תקן מסחרי סופי. לפי מפת הדרכים של Bluetooth SIG, הגוף האחראי על התקן, הטכנולוגיה נמצאת בפיתוח ולכן ייתכנו שינויים במפרט לפני אישורו. גם סדרת ATS296X נמצאת בשלב בדיקות התאימות, ולא נמסר מועד לתחילת ייצור המוני או שמות של יצרניות מוצרים שישתמשו בה. Bluetooth SIG

הפלטפורמה של סיוה כוללת בקר Bluetooth, מודם, רכיב RF ומחסנית פרוטוקולי תוכנה. החברה מסרה כי השתתפה בארבעה אירועי בדיקות תאימות בין ספקים, שנועדו לבדוק אם המימוש שלה מסוגל לפעול מול שבבים ומערכות של חברות אחרות.

Actions Technology היא חברת Fabless סינית המפתחת מערכות על־שבב למוצרי שמע, התקנים לבישים ומכשירי AIoT. סדרת ATS296X כוללת תכנון RF כפול, שנועד לתמוך בפעולה מקבילה בכמה מצבים ובתרחישי שימוש שונים.

שיתוף הפעולה בין החברות אינו חדש. Actions משתמשת במעבדי אותות ובטכנולוגיות קישוריות וחישה של סיוה זה מספר שנים, ולדברי החברות סיפקה עד כה יותר מ־100 מיליון שבבי שמע ו־AIoT הכוללים קניין רוחני של סיוה. נתון זה פורסם לראשונה כבר בינואר 2024, ולכן אינו מתייחס להזמנות או להכנסות חדשות מהסדרה שהוכרזה כעת. Actions Technology

טל שלו, סגן נשיא ומנהל חטיבת Wireless IoT בסיוה, אמר כי סדרת השבבים מעידה על המעבר של HDT משלב התקינה למוצרים מסחריים. בשלב זה, עם זאת, הצלחת המהלך תהיה תלויה באישור התקן, בהשלמת בדיקות התאימות ובאימוץ הטכנולוגיה בידי יצרניות מוצרי השמע.

הפוסט סיוה ו־Actions Technology מציגות שבבי שמע ראשונים לקראת Bluetooth 7.0 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת OXMIQ Labs, שהקים ארכיטקט השבבים הוותיק ראג'ה קודורי, השלימה גיוס סדרה A בהיקף של 35 מיליון דולר. בעקבות הסבב הגיע סך ההון שגייסה החברה ל־60 מיליון דולר. החברה מבקשת לפתח מודל חדש בשוק מאיצי הבינה המלאכותית: במקום למכור שבבים מוגמרים, היא תציע ליצרניות שבבים ולמפעילות מרכזי נתונים ארכיטקטורת GPU וקניין רוחני שאפשר לשלב בשבבים מותאמים אישית.

הסבב הובל בידי Samsung Catalyst Fund וקרן Fundomo. בין המשקיעות הנוספות נמצאות MediaTek, ‏Pegatron Venture Capital, ‏AM Intelligence Labs, ‏CDIB-TEN, ‏Darwin Ventures, ‏Morgan Creek Digital ואינטל קפיטל. MediaTek, שהשתתפה גם בגיוס הקודם של החברה, השקיעה פעם נוספת. (intelcapital.com)

קודורי שימש בעבר בתפקידי הנדסה וניהול בכירים באפל, ב־AMD ובאינטל. בין היתר, הוא ניהל את קבוצת Radeon של AMD ובהמשך היה הארכיטקט הראשי של אינטל, שם היה מעורב בהקמת פעילות המעבדים הגרפיים ובפיתוח מאיצים למרכזי נתונים. לאחר שעזב את אינטל הוא הקים את OXMIQ, המחזיקה משרדים בקמפבל שבקליפורניה ובהיידראבאד שבהודו.

לדברי קודורי, מטרתה של החברה היא להיות “ה־Arm של העידן הבא”. ההשוואה מתייחסת בעיקר למודל העסקי: Arm אינה מייצרת את רוב השבבים המבוססים על הארכיטקטורה שלה, אלא מעניקה רישיונות לליבות ולמערכות ההוראות שלה. בדומה לכך, OXMIQ רוצה לאפשר לחברות לפתח מאיצי AI מבלי להשקיע שנים ומאות מיליוני דולרים ביצירת ארכיטקטורת חישוב ומערכת תוכנה מן היסוד. (Reuters)

שלושה מנועי חישוב בליבה אחת

המוצר המרכזי של החברה נקרא OxCore. זוהי ליבת GPU הניתנת לרישוי, המשלבת מנוע עיבוד גרפי התואם לעקרונות החישוב של CUDA, מנוע Tensor לחישובי בינה מלאכותית ומנוע תזמון דמוי CPU, האחראי לתיאום עומסי העבודה במערכת.

במערכות AI קיימות, המעבד המרכזי, המאיץ הגרפי ומנועי ה־Tensor פועלים לעיתים קרובות כרכיבים נפרדים. OXMIQ מבקשת להצמיד את שלושת סוגי העיבוד בתוך בלוק קניין רוחני אחד. לטענתה, הדבר עשוי להפחית את הצורך בהעברת מידע בין רכיבים ולהקטין את צריכת החשמל ואת זמני ההמתנה לזיכרון. הארכיטקטורה תוכננה גם לעיבוד בקרבת הזיכרון, כדי להתמודד עם צוואר הבקבוק הנוצר כאשר כמויות גדולות של נתונים מועברות שוב ושוב בין הזיכרון למאיץ. (intelcapital.com)

OxCore אמורה להתאים לטווח רחב של מוצרים: מליבה יחידה במכשיר קצה או ברובוט ועד למערכות הכוללות אלפי ליבות במרכזי נתונים. עם זאת, בשלב זה הליבה פועלת במימוש FPGA בלבד. החברה מציגה הדגמות חיות, אך עדיין לא חשפה שבב מסחרי המבוסס על הארכיטקטורה או מבחני ביצועים עצמאיים מול מאיצים קיימים.

לצד הליבה מפתחת החברה את OxQuilt, פלטפורמה להרכבת מערכת ממספר שבבונים. הארכיטקטורה נועדה לחבר באותה מארזת שבבוני חישוב, זיכרון וקישוריות, ולאפשר ללקוח לבחור את היחס ביניהם בהתאם לסוג עומס העבודה.

לדוגמה, מערכת המיועדת לאימון מודלים יכולה להקצות שטח גדול יותר למנועי חישוב, ואילו מערכת המיועדת להרצת מודלי שפה גדולים עשויה לדרוש יותר זיכרון ורוחב פס. החברה אומרת כי OxQuilt לא תהיה קשורה למפעל ייצור, סוג זיכרון או תהליך ייצור מסוים, ותוכל לתמוך בתקני קישוריות ובטכנולוגיות אריזה ממקורות שונים.

ניסיון לצמצם את התלות ב־CUDA

החלק המשמעותי ביותר במערכת התוכנה של OXMIQ הוא OxPython. לדברי החברה, השכבה נועדה לאפשר ליישומי Python שפותחו עבור CUDA של אנבידיה לפעול על מאיצים של חברות אחרות, ללא שינויים בקוד או הידור מחדש.

גרסה ראשונה של המערכת מיועדת לפעול על מאיצי Wormhole ו־Blackhole של Tenstorrent. מנכ"ל Tenstorrent, ג'ים קלר, אמר כי הטכנולוגיה עשויה לשפר את ניידות התוכנה ולאפשר למפתחים להעביר עומסי Python ו־CUDA בין פלטפורמות חומרה שונות. (oxmiq.ai)

זהו יעד שאפתני במיוחד. כוחה של אנבידיה אינו נובע רק מביצועי המעבדים הגרפיים שלה, אלא גם מסביבת CUDA, הכוללת ספריות, כלי פיתוח, מהדרים ומערכות תוכנה שנבנו במשך קרוב לשני עשורים. חברות רבות ניסו ליצור שכבות תאימות או כלי המרה, אך תאימות ליישום מסוים אינה שקולה בהכרח לתמיכה מלאה בכל המערכת האקולוגית של CUDA.

גם OXMIQ עצמה מרחיבה את ההתמקדות מעבר לתאימות ברמת היישום. החברה מפתחת את OxCapsule, מערכת המאפשרת לנהל חומרה הטרוגנית ולהקצות עומסי עבודה למעבדים ולמאיצים שונים. לפי EE Times, חלק מהתוכנה מבוסס על טכנולוגיה שקיבלה OXMIQ ברישיון מאינטל.

למרכזי נתונים גדולים מפתחת החברה מערכת נוספת בשם OxFactory. לדברי קודורי, ניהול אלפי מאיצים מחייב טיפול בתקלות חומרה, שיבושי רשת וחלוקת משימות בהיקף השונה מהותית מזה של מחשב אישי או מערכת קצה. OxFactory אמורה לשמש שכבת תזמור עבור “מפעלי AI” הכוללים אלפי מעבדים ומאיצים מסוגים שונים.

לא רק ספקית IP

למרות ההשוואה ל־Arm, OXMIQ אינה מתכוונת להסתפק במכירת רישיונות. החברה מתכננת לספק גם שירותי תכנון לשבבים מותאמים אישית ולמערכות שלמות למרכזי נתונים. בכך היא עשויה להתחרות, לפחות בחלק מהפרויקטים, בברודקום, מארוול ו־MediaTek, המסייעות לענקיות ענן לפתח מאיצים ייעודיים.

קודורי טוען כי העלייה החדה בעלות הקמת תשתיות AI משנה את הכלכלה של פיתוח שבבים מותאמים. לדבריו, כאשר ציוד מרכז נתונים בהספק של 100 מגה־ואט המבוסס על מאיצים מתקדמים עשוי לעלות מיליארדי דולרים, השקעה של כמאה מיליון דולר בפיתוח שבב ייעודי עשויה להפוך לכדאית. עם זאת, מדובר בהערכות של החברה, ולא בנתונים שהוכחו עדיין באמצעות פרויקט מסחרי המבוסס על OxCore. (EE Times)

החברה מסרה כי היא כבר פועלת עם מספר לקוחות לקראת הפיכת הקניין הרוחני שלה לשבבים ממשיים. כספי הגיוס ישמשו להשלמת חבילות ה־IP הראשונות, להרחבת פעילות התכנון ולגיוס מהנדסים נוספים. קודורי אמר כי הוא מעוניין לשמור על צוות קטן יחסית, המונה עשרות עובדים, ולהסתייע בכלי תכנון מבוססי בינה מלאכותית ובשותפים חיצוניים.

OXMIQ מציגה שילוב מעניין של מודל רישוי המזכיר את Arm, ליבת GPU מותאמת ל־AI, שבבונים ותוכנה שנועדה לצמצם את התלות באנבידיה. אולם הדרך מהדגמת FPGA למוצר מסחרי ארוכה. הצלחתה תהיה תלויה ביכולת להציג שבבים מיוצרים, לקוחות משלמים, תאימות תוכנה רחבה ותוצאות ביצועים וצריכת חשמל שניתן להשוות למאיצים הקיימים בשוק.

הפוסט OXMIQ גייסה 35 מיליון דולר ומבקשת להפוך ל־Arm של מאיצי ה-AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בריטניה לא תהיה מעצמת ייצור שבבים נוסח טייוואן, קוריאה הדרומית או ארה"ב, אבל היא בהחלט יכולה לנסות לשחזר את סיפור ההצלחה של ARM. כך טוען כריסטופר סייטרה, עמית בכיר בתוכנית מדיניות הטכנולוגיה של CEPA, במאמר שפורסם ב־9 במרץ 2026. לדבריו, התקווה הבריטית הגדולה אינה טמונה בהקמת מפעלי ענק לייצור שבבים מתקדמים, אלא ביצירת מוקדי חוזקה ייחודיים בתחומים שבהם למדינה יש יתרון ממשי: תכנון שבבים, קניין רוחני, מוליכים־למחצה מורכבים, אריזות מתקדמות וחומרים חדשים.

ARM עצמה מוצגת במאמר כדוגמה מובהקת ל"נס קמברידג'". בתחילת שנות השמונים פיתחה החברה ארכיטקטורת מעבדים חסכונית בחשמל ובפליטת חום, אך בניגוד ליצרניות שבבים מסורתיות, היא לא ייצרה מעבדים בעצמה. במקום זאת, היא ביססה מודל עסקי של רישוי ארכיטקטורה לחברות אחרות, שבונות את השבבים בפועל. התוצאה הייתה דרמטית: הטכנולוגיה של ARM משמשת כיום ביותר מ־325 מיליארד התקנים, ולפי המאמר, מניעה יותר מ־99% מהטלפונים החכמים בעולם.

לטענת סייטרה, זהו גם הכיוון האסטרטגי הנכון לבריטניה כיום. במקום להתחרות על נפחי ייצור עצומים, המדינה צריכה לטפח "צווארי בקבוק" טכנולוגיים, כלומר תחומים שבהם העולם יהיה תלוי בידע, בתכנון ובמוצרים ייחודיים שיפותחו בה. ממשלת בריטניה כבר מכירה בכך, ובאסטרטגיית השבבים הלאומית שלה היא מציגה את התכנון והקניין הרוחני כנכס האסטרטגי המרכזי של המדינה בתחום.

התחום הראשון שמסומן כהבטחה גדולה הוא מוליכים־למחצה מורכבים. בניגוד לסיליקון, שמבוסס על יסוד אחד, שבבים אלה מיוצרים משילוב של כמה יסודות, למשל גליום־ארסניד וגליום־ניטריד. לפי המאמר, לחומרים אלה יש יתרונות בולטים, ובהם ניידות אלקטרונים גבוהה יותר, צפיפות הספק גבוהה יותר ופליטת אור יעילה. מסיבה זו הם מתאימים במיוחד לטלפוניית דור חמישי, לתאורת LED, לרכב חשמלי ולאלקטרוניקה מהירה, חמה או חסכונית באנרגיה.

במרכז האסטרטגיה הבריטית בתחום הזה ניצב אשכול המוליכים־למחצה המורכבים בדרום ויילס. הכותב טוען כי אם שבבים בריטיים בתחום זה יהפכו לסטנדרט דה־פקטו במטענים מהירים לרכב חשמלי, או במערכות RF לתעופה, חלל וביטחון, בריטניה תוכל להשיג מנוף אסטרטגי משמעותי בנישה שלה, בדומה למעמד של קוריאה בשוק הזיכרונות או של אירופה בליתוגרפיה.

תחום מבטיח נוסף הוא אריזות מתקדמות ומודולי הספק. מדובר בשילוב של כמה שבבים, לעיתים מחומרים שונים, בתוך מודול אחד שנראה פיזית כשבב יחיד. סקוטלנד, לפי המאמר, כבר מציגה יכולות עולמיות בתחום הזה, כולל שימוש בסינטור כסף ובאריזות תלת־ממדיות עבור מערכות הנעה לרכב חשמלי ויישומים קשים במיוחד מבחינה סביבתית.

המאמר מצביע גם על חזית שלישית: חומרים בעלי פער פס אולטרה־רחב. חומרים כאלה עשויים לאפשר התקנים מתקדמים לאלקטרוניקת הספק, לפוטוניקה בתחום העל־סגול, לחישה קוונטית ואף למחשוב קוונטי. כדוגמה מציין הכותב את משימת ForgeStar-1 של Space Forge, שנועדה לבחון יצירת גבישים במיקרו־כבידה, בתהליך שעשוי להפחית פגמים בהשוואה לגבישים שגודלו על פני כדור הארץ.

אחד המסרים המרכזיים במאמר הוא שבריטניה אינה מנסה לבחור מראש "מנצח" אחד. במקום זאת, האסטרטגיה הלאומית מפזרת סכומי כסף ציבוריים צנועים יחסית, מיליונים ולא עשרות או מאות מיליונים כפי שמשקיעים האיחוד האירופי וארה"ב, על פני מחקר, תכנון ופיתוח כישרונות. השוק הוא שאמור להכריע אילו מן התחומים יבשילו לפריצת דרך.

כדי לתמוך באסטרטגיה הזאת, בריטניה בונה גם תשתית אנושית ויזמית. מרכז חדש להכשרת דוקטורנטים בכישורי שבבים בסוונסי אמור להזין את התעשייה בכוח אדם ברמה גבוהה. במקביל פועלות תוכניות דוגמת ChipStart ו־SiliconCatalyst.UK, שמספקות לחברות צעירות כלי תכנון, בלוקים של קניין רוחני, חניכה וגישה למפעלי ייצור גלובליים. לפי המאמר, כך ניתן להוריד חסמי כניסה ולאפשר לעשרות חברות בריטיות צעירות לצמוח, ואולי לאחת מהן להפוך ל־ARM של שנות השלושים.

בשורה התחתונה, סייטרה קורא לארה"ב ולאירופה לראות ביכולות הבריטיות נכס אסטרטגי ולשלב אותן בברית שבבים מערבית רחבה. בריטניה, הוא כותב, לא תהיה מעצמת שבבים מלאה, אך היא בהחלט יכולה להיות שוב שחקן קטן אך הכרחי, כזה שמתכנן את מה ששאר העולם הדמוקרטי בונה.

הפוסט בריטניה מחפשת את ARM הבאה: לא מפעלי ענק, אלא תכנון שבבים, חומרים מתקדמים ואריזה חכמה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"על מנת לשמור על יתרון תחרותי גלובלי ולהאיץ את פיתוחה של תעשיית השבבים המקומית, ארה"ב חייבת לנקוט במדיניות סחר פרואקטיבית שתפתח שווקים חדשים ותעודד השקעות חוצות גבולות," כך קובעת התאחדות תעשיית השבבים האמריקנית (SIA) בפרסום עדכני. לדבריהם, מדיניות זו חיונית לא רק לצמיחה פנימית אלא גם להגברת הביקוש לשבבים מתוצרת אמריקנית, הן בתוך ארה"ב והן בשווקים מתעוררים ברחבי העולם.

הנתונים מצביעים על כך שתעשיית השבבים האמריקנית נהנית מעודף סחר עקבי בתחום זה מזה כשלושה עשורים. בשנת 2023 ייצאה ארה"ב שבבים בשווי כולל של 52.7 מיליארד דולר. כ-70% מהמכירות של יצרני השבבים האמריקנים מיועדות לשווקים מחוץ לגבולות המדינה, מה שהופך את התחום לאחד ממנועי היצוא המובילים של הכלכלה האמריקנית. בפועל, שבבים הם ענף היצוא השישי בגודלו של ארה"ב, אחרי נפט מזוקק, נפט גולמי, גז טבעי, מטוסים אזרחיים ורכבים.

בסין, שיעור המכס על שבבים מסוימים לפי קוד HS8542 (מעגלים משולבים) עומד על כ-6%, בעוד שבמדינות באיחוד האירופי, שיעור המכס על רוב סוגי השבבים עומד על 0%, בהתאם להסכמות במסגרת הסכם טכנולוגיית המידע (ITA). עם זאת, לא כל המדינות חתומות על ההסכם, ולכן בשווקים כמו הודו, ברזיל ואינדונזיה, שיעורי המכס יכולים לנוע בין 5% ל־10% ואף יותר – תלוי בסוג המוצר הספציפי.

לדוגמה, הודו מטילה לעיתים מכס של 7.5% על רכיבי מוליכים למחצה שאינם מיוצרים בה, ובברזיל שיעור המכס יכול להגיע גם ל-14% עבור פריטים מסוימים שלא מיוצרים מקומית. מדינות אלו עושות זאת כדי להגן על תעשיות מקומיות מתפתחות, אך בכך הן יוצרות חסמים בפני יצרנים אמריקנים.

השוק ממתין כעת להכרעת טראמפ על גובה המכס על שבבים שכיום הוא אפסי.

ההובלה האמריקנית בתעשייה זו באה לידי ביטוי גם בנתח השוק הגלובלי – ארה"ב מחזיקה בכ-50.7% מהשוק העולמי של שבבים. התעשייה מעסיקה ישירות למעלה מ־345,000 עובדים בארה"ב, ותומכת בלמעלה משני מיליון משרות נוספות במשק האמריקני. בנוסף, כ־20% מההכנסות של החברות בענף מושקעים באופן שוטף במחקר ופיתוח – שיעור גבוה במיוחד ביחס לתעשיות אחרות.

בתוך כך, התאחדות SIA ממשיכה לקדם שורת יעדים אסטרטגיים במישור הבינלאומי. בין השאר, היא פועלת להגנה על זכויות קניין רוחני של חברות אמריקניות ברחבי העולם, לשיקום עקרון ההדדיות מול שווקים כמו סין, ולחיזוק שרשראות אספקה מגוונות ועמידות – במיוחד נוכח האתגרים הגלובליים שהודגשו בשנים האחרונות. התאחדות SIA אף הגישה לאחרונה תגובות רשמיות לסדרת חקירות מצד נציגות הסחר האמריקנית (USTR), לרבות בנושא עיוותי סחר מול סין, התאמה של סין לכללי ארגון הסחר העולמי (WTO), והצעות למדיניות לחיזוק עמידות שרשרת האספקה העולמית של שבבים.

לצד זאת, מדוח חדש שהתפרסם באתר SIA עולה כי מדינות רבות עדיין מטילות מכסים על שבבים, כפי שמעידים נתוני ארגון הסחר העולמי על שיעורי המכס בתחום, לפי קוד הסיווג הבינלאומי HS8541 ו־HS8542. ארה"ב מבקשת להתמודד עם חסמים אלה וליצור סביבת סחר חופשית ושקופה שתאפשר לתעשייה האמריקנית לצמוח גם בעידן של תחרות גוברת.

הפוסט SIA: על ארה"ב להפעיל מדיניות מכס שתשמר את היתרון התחרותי של תעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת -Ampt האמריקנית, ספקית מייעלי כוח עבור מערכות פוטו-וולטאיות בקנה מידה גדול ("PV"), מסרה כי נציבות הסחר הבינלאומי של ארה"ב (ITC) פתחה בחקירה נגד סולראדג'. ואולם הסוכנות הודיעה כי לא יעשה דבר עד ששני הצדדים יוזמנו לשימוע. ה-ITC היא סוכנות פדרלית עצמאית המגנה על חברות ותעשיות אמריקאיות מפני פרקטיקות סחר לא הוגנות והפרת זכויות קניין רוחני. שער מניית סולראדג' ירד ב-24% ביום חמישי לאחר ההודעה הזו וחזר לרמתו בתחילת השנה, לפני שהחברה קיבלה המלצות חיוביות מאנליסטים.

החלטת ה-ITC באה לאחר תלונה שהוגשה על ידי Ampt בבקשה שה-ITC תאסור על יבוא של מערכות ורכיבי חשמל של SolarEdge המפרים לטענתה שניים מהפטנטים של Ampt. Ampt גם מבקשת לאסור על מכירת מוצרים מפרי זכויות בארה"ב לאחר ייבואם.

על פי התלונה, המוצרים המפרים כוללים אופטימיזציה של אנרגיה לפאנלים סולאריים, ממירים למערכות אנרגיה סולארית ומערכות אנרגיה סולארית המשתמשות בשניהם. AMPT צופה כי חקירת ITC תתקדם בחודשים הקרובים ומצפה להחלטה ב-2023.

"אנו מעריכים את החלטת הנציבות לחקור את השימוש הבלתי חוקי של SolarEdge בטכנולוגיה הקניינית שלנו מבלי לבקש את רשותנו או לפצות אותנו", אמר לבנט גאן, מנכ"ל Ampt. "היום מסמן את הצעד הראשון לקראת הבטחת תחרות הוגנת בארצות הברית, ועצירת SolarEdge מלהפר את הטכנולוגיה שהרווחנו בעמל רב, המוגנת בפטנט".

בנוסף לתלונה שהוגשה ל-ITC, הגישה החברה האמריקנית במקביל תביעה דומה בגין הפרת פטנטים שכללה תביעות משמונה מהפטנטים של Ampt בארה"ב בבית המשפט המחוזי בדלאוור נגד SolarEdge בדרישה לספק לה חומרים שמהם עולים ממצאים של הפרת פטנטים, וכן תתבע פיצויים בשל נזקים כספיים משמעותיים לכאורה וצו מניעה למכירת מוצרי סולראגדג' בארה"ב.

סולאראדג' מסרה בתגובה כי המחלוקת המשפטית בין שתי החברות הובאה בפני משרד הפטנטים והסימנים המסחריים של ארה"ב (USPTO), שהעניק לחברה הישראלית את עדיפות ההמצאה. "נראה כי לאחר שהפסידה בפני רשות הפטנטים, AMPT מנסה כעת את תביעותיה בבתי משפט אחרים. סולאראדג' מצפה להגנה נמרצת על ההחלטה גם בדיונים החדשים."

הפוסט נציבות הסחר של ארה"ב תחקור תלונה של חברת AMPT על הפרת פטנטים על ידי סולראדג' הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שופט מחוזי בוואקו, טקסס, דחה השבוע את בקשתה של אינטל לבטל הוראה שתשלם 2.18 מיליארד דולר בגין הפרת הפטנטים של חברת VLSI, כך  מדווחת סוכנות הידיעות רויטרס. בחודש מרץ הפסידה אינטל בתביעה וחויבה לשלם ל-VLSI פיצוי של כמעט 2.2 מיליארד דולר  בגין הקניין הרוחני שפותח במקור על ידי Freescale Semiconductor ו- SigmaTel. אינטל הכחישה כי היא השתמשה ב- IP באופן לא חוקי וערערה על פסק הדין.

במשפט המקורי העניק השופט באותו בית משפט ל-VLSI מיליארד וחצי דולר עבור הפרת פטנט אחד ו-675 מיליון דולר עבור אחר. מדובר בפטנט 759 המתאר את תחום ניהול התדרים שפותח במקור על ידי חברת סיגמטל, ופטנט 373 המתייחס לשיטה להורדת מתח ההפעלה המינימלי של הזיכרון (הוגש במקור על ידי Freescale). 

אם אין לאינטל יותר אפשרויות לערער על ההחלטה, היא תצטרך לשלם את הנזקים ל- VLSI שרכשה את כל החברות הללו לאחר שנקלעו לקשיים. אינטל מגדירה אותה כטרול פטנטים. 

שתי החברות מנהלות מאבק משפטי גדול על שמונה הפרות לכאורה של הקניין הרוחני של VLSI בידי אינטל.  יצרנית המעבדים פרסמה כי אם תפסיד בכל המאבקים המשפטיים יגיעו ההוצאות לכלל 11 מיליארד דולר. עם זאת, באפריל זכתה אינטל במשפט על פטנט אחר בגין שימוש בטכנולוגית SpeedShift. בכך נמנעה אינטל מתשלום פיצויים בסך יותר מ-3 מיליארד דולר.

הפוסט אינטל הפסידה במשפט בגין הפרת פטנטים ע"ס 2.18 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.