בריטניה לא תהיה מעצמת ייצור שבבים נוסח טייוואן, קוריאה הדרומית או ארה"ב, אבל היא בהחלט יכולה לנסות לשחזר את סיפור ההצלחה של ARM. כך טוען כריסטופר סייטרה, עמית בכיר בתוכנית מדיניות הטכנולוגיה של CEPA, במאמר שפורסם ב־9 במרץ 2026. לדבריו, התקווה הבריטית הגדולה אינה טמונה בהקמת מפעלי ענק לייצור שבבים מתקדמים, אלא ביצירת מוקדי חוזקה ייחודיים בתחומים שבהם למדינה יש יתרון ממשי: תכנון שבבים, קניין רוחני, מוליכים־למחצה מורכבים, אריזות מתקדמות וחומרים חדשים.

ARM עצמה מוצגת במאמר כדוגמה מובהקת ל"נס קמברידג'". בתחילת שנות השמונים פיתחה החברה ארכיטקטורת מעבדים חסכונית בחשמל ובפליטת חום, אך בניגוד ליצרניות שבבים מסורתיות, היא לא ייצרה מעבדים בעצמה. במקום זאת, היא ביססה מודל עסקי של רישוי ארכיטקטורה לחברות אחרות, שבונות את השבבים בפועל. התוצאה הייתה דרמטית: הטכנולוגיה של ARM משמשת כיום ביותר מ־325 מיליארד התקנים, ולפי המאמר, מניעה יותר מ־99% מהטלפונים החכמים בעולם.

לטענת סייטרה, זהו גם הכיוון האסטרטגי הנכון לבריטניה כיום. במקום להתחרות על נפחי ייצור עצומים, המדינה צריכה לטפח "צווארי בקבוק" טכנולוגיים, כלומר תחומים שבהם העולם יהיה תלוי בידע, בתכנון ובמוצרים ייחודיים שיפותחו בה. ממשלת בריטניה כבר מכירה בכך, ובאסטרטגיית השבבים הלאומית שלה היא מציגה את התכנון והקניין הרוחני כנכס האסטרטגי המרכזי של המדינה בתחום.

התחום הראשון שמסומן כהבטחה גדולה הוא מוליכים־למחצה מורכבים. בניגוד לסיליקון, שמבוסס על יסוד אחד, שבבים אלה מיוצרים משילוב של כמה יסודות, למשל גליום־ארסניד וגליום־ניטריד. לפי המאמר, לחומרים אלה יש יתרונות בולטים, ובהם ניידות אלקטרונים גבוהה יותר, צפיפות הספק גבוהה יותר ופליטת אור יעילה. מסיבה זו הם מתאימים במיוחד לטלפוניית דור חמישי, לתאורת LED, לרכב חשמלי ולאלקטרוניקה מהירה, חמה או חסכונית באנרגיה.

במרכז האסטרטגיה הבריטית בתחום הזה ניצב אשכול המוליכים־למחצה המורכבים בדרום ויילס. הכותב טוען כי אם שבבים בריטיים בתחום זה יהפכו לסטנדרט דה־פקטו במטענים מהירים לרכב חשמלי, או במערכות RF לתעופה, חלל וביטחון, בריטניה תוכל להשיג מנוף אסטרטגי משמעותי בנישה שלה, בדומה למעמד של קוריאה בשוק הזיכרונות או של אירופה בליתוגרפיה.

תחום מבטיח נוסף הוא אריזות מתקדמות ומודולי הספק. מדובר בשילוב של כמה שבבים, לעיתים מחומרים שונים, בתוך מודול אחד שנראה פיזית כשבב יחיד. סקוטלנד, לפי המאמר, כבר מציגה יכולות עולמיות בתחום הזה, כולל שימוש בסינטור כסף ובאריזות תלת־ממדיות עבור מערכות הנעה לרכב חשמלי ויישומים קשים במיוחד מבחינה סביבתית.

המאמר מצביע גם על חזית שלישית: חומרים בעלי פער פס אולטרה־רחב. חומרים כאלה עשויים לאפשר התקנים מתקדמים לאלקטרוניקת הספק, לפוטוניקה בתחום העל־סגול, לחישה קוונטית ואף למחשוב קוונטי. כדוגמה מציין הכותב את משימת ForgeStar-1 של Space Forge, שנועדה לבחון יצירת גבישים במיקרו־כבידה, בתהליך שעשוי להפחית פגמים בהשוואה לגבישים שגודלו על פני כדור הארץ.

אחד המסרים המרכזיים במאמר הוא שבריטניה אינה מנסה לבחור מראש "מנצח" אחד. במקום זאת, האסטרטגיה הלאומית מפזרת סכומי כסף ציבוריים צנועים יחסית, מיליונים ולא עשרות או מאות מיליונים כפי שמשקיעים האיחוד האירופי וארה"ב, על פני מחקר, תכנון ופיתוח כישרונות. השוק הוא שאמור להכריע אילו מן התחומים יבשילו לפריצת דרך.

כדי לתמוך באסטרטגיה הזאת, בריטניה בונה גם תשתית אנושית ויזמית. מרכז חדש להכשרת דוקטורנטים בכישורי שבבים בסוונסי אמור להזין את התעשייה בכוח אדם ברמה גבוהה. במקביל פועלות תוכניות דוגמת ChipStart ו־SiliconCatalyst.UK, שמספקות לחברות צעירות כלי תכנון, בלוקים של קניין רוחני, חניכה וגישה למפעלי ייצור גלובליים. לפי המאמר, כך ניתן להוריד חסמי כניסה ולאפשר לעשרות חברות בריטיות צעירות לצמוח, ואולי לאחת מהן להפוך ל־ARM של שנות השלושים.

בשורה התחתונה, סייטרה קורא לארה"ב ולאירופה לראות ביכולות הבריטיות נכס אסטרטגי ולשלב אותן בברית שבבים מערבית רחבה. בריטניה, הוא כותב, לא תהיה מעצמת שבבים מלאה, אך היא בהחלט יכולה להיות שוב שחקן קטן אך הכרחי, כזה שמתכנן את מה ששאר העולם הדמוקרטי בונה.

הפוסט בריטניה מחפשת את ARM הבאה: לא מפעלי ענק, אלא תכנון שבבים, חומרים מתקדמים ואריזה חכמה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"על מנת לשמור על יתרון תחרותי גלובלי ולהאיץ את פיתוחה של תעשיית השבבים המקומית, ארה"ב חייבת לנקוט במדיניות סחר פרואקטיבית שתפתח שווקים חדשים ותעודד השקעות חוצות גבולות," כך קובעת התאחדות תעשיית השבבים האמריקנית (SIA) בפרסום עדכני. לדבריהם, מדיניות זו חיונית לא רק לצמיחה פנימית אלא גם להגברת הביקוש לשבבים מתוצרת אמריקנית, הן בתוך ארה"ב והן בשווקים מתעוררים ברחבי העולם.

הנתונים מצביעים על כך שתעשיית השבבים האמריקנית נהנית מעודף סחר עקבי בתחום זה מזה כשלושה עשורים. בשנת 2023 ייצאה ארה"ב שבבים בשווי כולל של 52.7 מיליארד דולר. כ-70% מהמכירות של יצרני השבבים האמריקנים מיועדות לשווקים מחוץ לגבולות המדינה, מה שהופך את התחום לאחד ממנועי היצוא המובילים של הכלכלה האמריקנית. בפועל, שבבים הם ענף היצוא השישי בגודלו של ארה"ב, אחרי נפט מזוקק, נפט גולמי, גז טבעי, מטוסים אזרחיים ורכבים.

בסין, שיעור המכס על שבבים מסוימים לפי קוד HS8542 (מעגלים משולבים) עומד על כ-6%, בעוד שבמדינות באיחוד האירופי, שיעור המכס על רוב סוגי השבבים עומד על 0%, בהתאם להסכמות במסגרת הסכם טכנולוגיית המידע (ITA). עם זאת, לא כל המדינות חתומות על ההסכם, ולכן בשווקים כמו הודו, ברזיל ואינדונזיה, שיעורי המכס יכולים לנוע בין 5% ל־10% ואף יותר – תלוי בסוג המוצר הספציפי.

לדוגמה, הודו מטילה לעיתים מכס של 7.5% על רכיבי מוליכים למחצה שאינם מיוצרים בה, ובברזיל שיעור המכס יכול להגיע גם ל-14% עבור פריטים מסוימים שלא מיוצרים מקומית. מדינות אלו עושות זאת כדי להגן על תעשיות מקומיות מתפתחות, אך בכך הן יוצרות חסמים בפני יצרנים אמריקנים.

השוק ממתין כעת להכרעת טראמפ על גובה המכס על שבבים שכיום הוא אפסי.

ההובלה האמריקנית בתעשייה זו באה לידי ביטוי גם בנתח השוק הגלובלי – ארה"ב מחזיקה בכ-50.7% מהשוק העולמי של שבבים. התעשייה מעסיקה ישירות למעלה מ־345,000 עובדים בארה"ב, ותומכת בלמעלה משני מיליון משרות נוספות במשק האמריקני. בנוסף, כ־20% מההכנסות של החברות בענף מושקעים באופן שוטף במחקר ופיתוח – שיעור גבוה במיוחד ביחס לתעשיות אחרות.

בתוך כך, התאחדות SIA ממשיכה לקדם שורת יעדים אסטרטגיים במישור הבינלאומי. בין השאר, היא פועלת להגנה על זכויות קניין רוחני של חברות אמריקניות ברחבי העולם, לשיקום עקרון ההדדיות מול שווקים כמו סין, ולחיזוק שרשראות אספקה מגוונות ועמידות – במיוחד נוכח האתגרים הגלובליים שהודגשו בשנים האחרונות. התאחדות SIA אף הגישה לאחרונה תגובות רשמיות לסדרת חקירות מצד נציגות הסחר האמריקנית (USTR), לרבות בנושא עיוותי סחר מול סין, התאמה של סין לכללי ארגון הסחר העולמי (WTO), והצעות למדיניות לחיזוק עמידות שרשרת האספקה העולמית של שבבים.

לצד זאת, מדוח חדש שהתפרסם באתר SIA עולה כי מדינות רבות עדיין מטילות מכסים על שבבים, כפי שמעידים נתוני ארגון הסחר העולמי על שיעורי המכס בתחום, לפי קוד הסיווג הבינלאומי HS8541 ו־HS8542. ארה"ב מבקשת להתמודד עם חסמים אלה וליצור סביבת סחר חופשית ושקופה שתאפשר לתעשייה האמריקנית לצמוח גם בעידן של תחרות גוברת.

הפוסט SIA: על ארה"ב להפעיל מדיניות מכס שתשמר את היתרון התחרותי של תעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת -Ampt האמריקנית, ספקית מייעלי כוח עבור מערכות פוטו-וולטאיות בקנה מידה גדול ("PV"), מסרה כי נציבות הסחר הבינלאומי של ארה"ב (ITC) פתחה בחקירה נגד סולראדג'. ואולם הסוכנות הודיעה כי לא יעשה דבר עד ששני הצדדים יוזמנו לשימוע. ה-ITC היא סוכנות פדרלית עצמאית המגנה על חברות ותעשיות אמריקאיות מפני פרקטיקות סחר לא הוגנות והפרת זכויות קניין רוחני. שער מניית סולראדג' ירד ב-24% ביום חמישי לאחר ההודעה הזו וחזר לרמתו בתחילת השנה, לפני שהחברה קיבלה המלצות חיוביות מאנליסטים.

החלטת ה-ITC באה לאחר תלונה שהוגשה על ידי Ampt בבקשה שה-ITC תאסור על יבוא של מערכות ורכיבי חשמל של SolarEdge המפרים לטענתה שניים מהפטנטים של Ampt. Ampt גם מבקשת לאסור על מכירת מוצרים מפרי זכויות בארה"ב לאחר ייבואם.

על פי התלונה, המוצרים המפרים כוללים אופטימיזציה של אנרגיה לפאנלים סולאריים, ממירים למערכות אנרגיה סולארית ומערכות אנרגיה סולארית המשתמשות בשניהם. AMPT צופה כי חקירת ITC תתקדם בחודשים הקרובים ומצפה להחלטה ב-2023.

"אנו מעריכים את החלטת הנציבות לחקור את השימוש הבלתי חוקי של SolarEdge בטכנולוגיה הקניינית שלנו מבלי לבקש את רשותנו או לפצות אותנו", אמר לבנט גאן, מנכ"ל Ampt. "היום מסמן את הצעד הראשון לקראת הבטחת תחרות הוגנת בארצות הברית, ועצירת SolarEdge מלהפר את הטכנולוגיה שהרווחנו בעמל רב, המוגנת בפטנט".

בנוסף לתלונה שהוגשה ל-ITC, הגישה החברה האמריקנית במקביל תביעה דומה בגין הפרת פטנטים שכללה תביעות משמונה מהפטנטים של Ampt בארה"ב בבית המשפט המחוזי בדלאוור נגד SolarEdge בדרישה לספק לה חומרים שמהם עולים ממצאים של הפרת פטנטים, וכן תתבע פיצויים בשל נזקים כספיים משמעותיים לכאורה וצו מניעה למכירת מוצרי סולראגדג' בארה"ב.

סולאראדג' מסרה בתגובה כי המחלוקת המשפטית בין שתי החברות הובאה בפני משרד הפטנטים והסימנים המסחריים של ארה"ב (USPTO), שהעניק לחברה הישראלית את עדיפות ההמצאה. "נראה כי לאחר שהפסידה בפני רשות הפטנטים, AMPT מנסה כעת את תביעותיה בבתי משפט אחרים. סולאראדג' מצפה להגנה נמרצת על ההחלטה גם בדיונים החדשים."

הפוסט נציבות הסחר של ארה"ב תחקור תלונה של חברת AMPT על הפרת פטנטים על ידי סולראדג' הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שופט מחוזי בוואקו, טקסס, דחה השבוע את בקשתה של אינטל לבטל הוראה שתשלם 2.18 מיליארד דולר בגין הפרת הפטנטים של חברת VLSI, כך  מדווחת סוכנות הידיעות רויטרס. בחודש מרץ הפסידה אינטל בתביעה וחויבה לשלם ל-VLSI פיצוי של כמעט 2.2 מיליארד דולר  בגין הקניין הרוחני שפותח במקור על ידי Freescale Semiconductor ו- SigmaTel. אינטל הכחישה כי היא השתמשה ב- IP באופן לא חוקי וערערה על פסק הדין.

במשפט המקורי העניק השופט באותו בית משפט ל-VLSI מיליארד וחצי דולר עבור הפרת פטנט אחד ו-675 מיליון דולר עבור אחר. מדובר בפטנט 759 המתאר את תחום ניהול התדרים שפותח במקור על ידי חברת סיגמטל, ופטנט 373 המתייחס לשיטה להורדת מתח ההפעלה המינימלי של הזיכרון (הוגש במקור על ידי Freescale). 

אם אין לאינטל יותר אפשרויות לערער על ההחלטה, היא תצטרך לשלם את הנזקים ל- VLSI שרכשה את כל החברות הללו לאחר שנקלעו לקשיים. אינטל מגדירה אותה כטרול פטנטים. 

שתי החברות מנהלות מאבק משפטי גדול על שמונה הפרות לכאורה של הקניין הרוחני של VLSI בידי אינטל.  יצרנית המעבדים פרסמה כי אם תפסיד בכל המאבקים המשפטיים יגיעו ההוצאות לכלל 11 מיליארד דולר. עם זאת, באפריל זכתה אינטל במשפט על פטנט אחר בגין שימוש בטכנולוגית SpeedShift. בכך נמנעה אינטל מתשלום פיצויים בסך יותר מ-3 מיליארד דולר.

הפוסט אינטל הפסידה במשפט בגין הפרת פטנטים ע"ס 2.18 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.