14 נציגי קרנות מאירופה ומעל 18 נציגי חברות, רשויות וגופים עירוניים, ייקחו חלק החודש במפגש עם סטארטאפים ויזמים ישראלים, במסגרת כנס Europe Days  שחוגג בימים אלה את שנתו העשירית. על פי ההערכות, קבוצת המשקיעים מגרמניה, שווייץ ואוסטריה שמשתתפים בכנס מנהלת מעל מיליארד וחצי אירו וכ- 600 מיליון מהם פנויים להשקעה.

על פי נתוני חברת IVC, חברות אירופאיות רכשו סטארטאפים ישראלים בהיקף של למעלה מ- 4.4 מיליארד דולר במהלך 2023. במהלך 2023, למרות המשבר העולמי והמלחמה בישראל, 141 קרנות הון סיכון וגופי השקעות אירופאים השקיעו בישראל השקעות חדשות והשקעות המשך. מתחילת 2024, 22 קרנות הון סיכון וגופי השקעות אירופאים כבר השקיעו בישראל.

הכנס ימנף את הנתונים המעודדים האלה לכדי שיתופי פעולה של ממש, ויחבר בין קרנות וחברות משוויץ, גרמניה ואוסטריה לסטארטאפים ויזמים ישראלים. האירוע יתקיים ב-19 במרץ במודל היברידי – פיזית בדובנוב 8 תל אביב, ובאופן מקוון עבור כל מי שהמצב מקשה עליו להגיע.

הענפים והמגמות שמעניינות קרנות אירופאיות, שגם יקבלו התייחסות בכנס כוללים: AI, FoodTech, HealthTech הכולל פארמה, ביוטק ו- eHealth, סייבר, ClimateTech וקיימות, תעשיה חכמה ו-FinTech/Blockchain.

לדברי תמר שלימק, מנהלת השקעות של קרן הון הסיכון hubraum הלוקחת חלק במפגש,  הקרן רואה ערך רב בפעילות שלה בישראל והחשיפה ליכולות הטכנולוגיות הקיימות בשוק הייחודי הזה מהווה יתרון  גדול עבורה.

״משקיעים מאירופה פתוחים יותר ל׳יציאה׳ החוצה ולגוון את השקעותיהם גם בישראל״, אומר גילי צגלה, מנכ״ל Novawind, משקיע ושותף כללי בקרן דיירקט ראונד המתמחה בשווקים האירופאים ויוזם כנס Europe Days. ״למרות ירידות בשווקים ברחבי העולם והמלחמה בישראל, התחרותיות העולמית עלתה ועימה גדל גם הצורך של אירופה בפתרונות טכנולוגים חדשנים שבאים מבחוץ. החברות והמשקיעים מאירופה נמצאים כיום בנקודה בה הם חייבים להסתכל החוצה למקומות כמו ישראל, שתספק להם מה את שעסקים בכל העולם מחפשים: חדשנות, מוצרים חדשים ומודלים עסקיים מנצחים.״

הפוסט 14 קרנות עם מיליארד וחצי אירו מחפשות סטארטאפים ויזמים ישראלים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

כמאתיים משקיעים, מנהלי חדשנות ויזמים מובילים התכנסו למפגש השנתי בכנס "הטרנדים ותחזיות", בניסיון לחזות כיצד ההייטק יושפע מהמשך המשבר בשווקים בשנה הקרובה, ולדון האם אפשר כבר לתכנן את היציאה מהמשבר ב-2023. הכנס נערך זו השנה החמישית, במטרה להפגיש אחת לשנה את כל מובילי סצנת הסטארט-אפים בישראל, לשיח על המגמות ביזמות הישראלית. הארוע נערך ביוזמת גיא קצוביץ', מייסד ושותף בקרן ותוכנית ההאצה Fusion, ומשרד עורכי הדין פרל כהן צדק לצר ברץ.

אסף חורש, שותף בקרן וינטג', הציג בארוע דוח המסכם את ביצועי הקרנות והסטארט-אפים לאורך שנת המשבר. מהדוח עולה כי הקרנות הישראליות שברו שנת שיא בגיוס הון המסתכמת ב-3.9 מיליארד דולר, בהשוואה לשנים 2022 ו-2021 בהן גייסו 2.7 ו- 2.3 מיליארד ד' בהתאמה. היקף גיוסי ההון של הקרנות קטן עם ההעמקה לתוך שנת המשבר, ברבעון הראשון של השנה גייסו הקרנות 1.9 מיליארד דולר במצטבר, ברבעון שני 1.1 מיליארד, ברבעון שלישי 650 מיליון, ו- 245 מיליון ברבעון האחרון.

סטארט-אפים ישראלים גייסו השנה 13.9 מיליארד דולר ב-538 עסקאות במצטבר, לעומת 2021 שהסתכמה ב-25.8 מיליארד דולר ב-779 עסקאות. גם היקף הגיוס של הסטארט-אפים קטן עם ההעמקה לתוך שנת המשבר, ברבעון הראשון הסתכמו הגיוסים ב-5.7 מיליארד דולר, 4.6 ברבעון השני, 2.3 בשלישי ו- 1.2 ברבעון האחרון.

בחלוקה של סוגי העסקאות רואים שהשחיקה באה על חשבון סבבי הצמיחה שקטנו השנה, בעוד שהעסקאות בשלב מוקדם נשארו בהיקף דומה לשנה אשתקד. סבבי D ומעלה קטנו מהיקף 9.8 מיליארד דולר בשנה שעברה ל-4.1 מיליארד בשנה זו. סבבי צמיחה מוקדמת (B-C) קטנו מ-11.1 מיליארד ל-5.7 מיליארד. סבב A ירד מ 3.8 מיליארד ל-3 והסיד נשאר בהיקף 1.1 מיליארד דולר.

עוד עלה מהדוח של וינטג' שכל היוניקורנים נוצרו השנה במחצית הראשונה של השנה היו יקרים יותר אפילו משנים קודמות. משקיעים שילמו פי 50 בממוצע על היקף המכירות של החברה, לעומת מכפיל של פי 41.6 בשנה שעברה, ומכפיל פי 27.9 ב-2020.

 בפאנל נוסף שנערך בכנס בניסיון לחזות איך תיראה השנה הקרובה עבור ההייטק, שהיא כניסה לשנת משבר שניה ברצף. שוחחו יפעת אורון, המובילה את פעילות ההשקעות של קרן בלקסטון בישראל. גיגי לוי-וייס שותף בקרן NFX. ליעד אגמון, שותף בקרן אינסייט פרטנרס, ודניאל שנער מנכ"ל כללטק ומייצג בארץ את Access Industries.

ליעד אגמון אמר ששנה קודמת הייתה קשה ליזמים. היה קשה מאוד לגייס טאלנט שלוקח את החברה קדימה ועכשיו זה הופך להיות קל יותר. לא רואים טאלנט מתבזבז על פוירקטים של FNT. בשנה הקרובה יהיה קשה למכור מוצרים ושירותים, כשבמקביל יש תקציבי פיתוח גדולים והשאלה איפה אפשר לוותר על פיתוח מוצרים שלא יוכלו להימכר.

לדברי יפעת אורון בשנה שחלפה היה קשה לעשות חיתום עסקה. ראינו חברות שעשו קפיצה של פי 50 בשווי, ולפי הדוחות ולא האמנו שאחרי ההשקעה שלנו הן יעשו שוב פי 50 על השווי. ראינו גם שלפעמים לא משתלם לחברות להמשיך לממן את השיווק.

גיגי לוי-וייס: "לקצץ כי כולם מקצצים זו גם טעות. חייבים לחפש עכשיו הזדמנויות. מחירי השיווק ירדו עכשיו לעומת העבר וחברות חזקות יכולות לנצל את התקופה הזו. אני מבואס ממה שקורה עם LPs ומשקיעים, אנשים פועלים בחוסר אחריות. שהייתה תקופה משוגעת כולם נכנסו לעסקאות לא הגיוניות. ועכשיו שזה הזמן להשקיע כולם עוצרים. משקיעים מושכים את הקרנות יותר לאט זאת טעות, אסור לחכות שהמחירים בשוק יעלו כדי להשקיע. העולם יהיה יותר טכנולוגי 10 שנים מהיום."

עוד דיברו בארוע רונן ניר שותף בקרן PSG, שנתן סקירת מאקרו על מצב ההייטק, ומומחים לסקטורים שתופסים תאוצה, ביניהם: שני זנסקו, משקיעה בתחום הקליימטק ומייסדת-שותפה של קהילת PLANETech. מתי מריאנסקי, יזם ואמן בתחום ה- Generative AI. גיטה רייניץ, מנהלת בקרן הון סיכון NFXBio המתמחה בביוטק. רועי לטקה, מנהל המטאברס אקוסיסטם של מטא. וברק שוסטר גויכמן, Venture Partner בקרן באטרי שדיבר על DevTools וקוד פתוח.

לדברי גיא לכמן, שותף וראש משותף לקבוצת ההיי-טק בפרל כהן: "אין ספק שאנחנו מצויים בעיצומה של אחת התקופות המורכבות של השנים האחרונות, כאשר הכיוון בשוק ההשקעות רחוק מלהיות ברור והתעשיה תרה אחר נקודת איזון חדשה. ההאטה בשווקים מורגשת טעימה גם חוסר הבטחון לגבי העתיד. התקופה הזאת תביא את האתגר הניהולי שמוצב בפני מייסדי ומנהלי חברות ההזנק לשיא, תוך שייאלצו להתמודד עם שלל גורמים משפיעים ייחודיים שלאו דווקא דומים במאפייניהם לאלו שחווינו בתקופות משבר בעבר. אנחנו מקווים לראות התבהרות של המגמות באזור הרבעון השני של השנה הבאה, לאחר שחברות שאגרו מזומנים במהלך השנה האחרונה יהיו מחויבות לשוב ולגייס בכדי לשרוד. במקביל אנחנו רואים שינויים לא רק בסגנון ההשקעה והיקפיה אלא גם בתחומי המיקוד, תוך שתחומים חדשים וחדשניים תופסים מקום מרכזי על פני אחרים ויעסיקו את הקרנות שמשקיעות באופן פעיל. לתחומים אלה יש מאפיינים ייחודיים והם יצריכו מהמשקיעים התומכים בהם הבנה ומומחיות בכדי ליתן ערך מוסף לחברות בהן השקיעו."

לדברי גיא קצוביץ, שותף-מייסד בקרן Fusion: "זו השנה החמישית שאנו מקיימים את כנס הטרנדים והתחזיות, במטרה להביא תחת קורת גג אחת את מיטב המשקיעים ומובילי החדשנות בישראל. כדי להניע דיון על המגמות המשמעותיות בסצנת ההון-סיכון והסטארט-אפים, ולאפשר שיח פתוח על המגמות, ההזדמנויות והסיכונים. מדי שנה מגיעים לכנס יותר ויותר נציגים משלל הקרנות המובילות בישראל ובארה"ב, אנג'לים, מנהלי חדשנות ויזמים סדרתיים, ואנו גאים לארח אותו ולהפוך אותו למסורת רמת שנים. אנו ב-Fusion רואים כחלק מתפקידנו לחבר ולקשר לא רק יזמים למשקיעים, אלא גם את המשקיעים בינם לבין עצמם, והכנס הזה הוא פעילות אחת מיני רבות שאנו עושים בנושא."

קרן Fusion מפעילה תוכנית האצה בקונספט מקביל ל- YCombinator בסיליקון ואלי. התוכנית מתמקדת בהשקעות בסטארטאפים בשלבי Pre-Seed – בדרך-כלל הצ'ק הראשון בחברה, או לצד הצ'ק הראשון, יחד עם אנג'לים, מיקרו קרנות ומשקיעי פרה סיד אחרים. מאז הקמתה ב-2017, השקיעה Fusion בכ-90 חברות סטארטאפ ישראליות אשר גייסו מעל ל-450 מיליון דולר במצטבר, מציגות שווי מצטרפי של מעל למיליארד דולר. 70% מהחברות אשר השתתפו בתוכנית גייסו סבב המשך, ומעל ל-20 מהחברות מובלות בידי יזמות-מנכ"ליות נשים. התוכנית מנהלת מעל ל-25 מיליון דולר ומובלת על ידי יאיר ורדי, שלפני כן הוביל את פעילות החדשנות והטכנולוגיה במשרד החוץ הישראלי בלוס אנג'לס; וגיא קצוביץ', לשעבר מנהל תוכנית היזמות של יוצאי 8200. בין חברות הפורטפוליו הבולטות של התוכנית:  Base.ai, DigitalOwl, Innplay Labs, Agora, Hoopo, SetPoint ועוד.

הפוסט קרנות הגיוס שברו שיא – גייסו 3.9 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

גם כאשר יצרני השבבים המובילים בעולם מנסים לפתור את צווארי הבקבוק הקריטיים של האספקה בשל המתיחות בסין, קם בשתי המדינות גל חדש של חברות סטארט-אפ בתחום המוליכים למחצה שגייסו סכומי הון עצומים כדי לתכנן את הדור הבא של השבבים.

חברות הסטארט בתחום נחטפות על ידי קרנת הון הסיכון משום שהמשקיעים מאמינים כי תכנון השבבים המתהווה יאפשר בניית עתיד הנשלט על ידי בינה מלאכותית ולמידת מכונה.

השקעות הון סיכון גלובליות בחברות מוליכים למחצה קבעו שיא רבעוני בשווי העסקה של 2.64 מיליארד דולר בשלושת החודשים הראשונים של 2021, כאשר 70% מהמימון הועבר לחברות סיניות, על פי נתוני PitchBook.

חברות אמריקאיות גייסו גם סכומים מרשימים. באפריל, סמבאנובה הפכה ליצרנית השבבים המגובה על ידי קרנות הון סיכון בארה"ב לאחר שגייסה 676 מיליון דולר לפי הערכת שווי של 5 מיליארד דולר פלוס. גם חברה אלמונית – Groq גייסה סיבוב של 300 מיליון דולר בראשות טייגר גלובל ו D1 קפיטל שנועד לתמוך בפיתוח של שבבי AI יעיל שלה.

חברות SPAC (המכונות גם חברות ארנק פתוח) בארה"ב פנו גם ליצרניות שבבים בבעלות פרטית. שווי Achronix Semiconductor הוערך ב -2.1 מיליארד דולר בעסקה שנערכה לאחרונה, ועל פי הדיווחים הסטארט-אפ הישראלי ואלנס נמצא במגעים לצאת לציבור באמצעות SPAC מבוסס ארה"ב.
האצה במימון הסטארטאפים מהווה ניגוד חד למחסור בשבבים אשר הקשה על ייצור כל המוצרים, החל ממכוניות חדשות ועד קונסולות פלייסטיישן. אך נראה כי העיתוי של שתי התופעות הוא מקרי.

ברנדן בורק, אנליסט לתחום הטכנולוגיות המתפתחות ב- PitchBook, אמור כי המשקיעים מבינים שהטכנולוגיות של מחר יזדקקו לשבבים המתמחים יותר ויותר.
אך מכיוון שהשחקנים הגדולים בתעשייה מתמקדים באילוצי ייצור ולא בחדשנות, נפתחה הזדמנות למצטרפים חדשים.

"חברות סטארט-אפ יכולות לנסות לתכנן שבבים הרבה יות רטובים מאלו של כמה מיצרניות השבבים הגדולות ביותר בעוד בעלי התפקידים בחברות אלה רק מנסים לשמור על נתח השוק שלהם", אמר בורק.

הגידול בהשקעות השבבים בסין מדגיש את העדיפות שהממשלה העניקה לחיזוק תעשיית השבבים שלה. בשנים האחרונות, סין השיקה קרנות הממוקדות במוליכים למחצה, על פי הדיווחים בהיקף כולל של כ -50 מיליארד דולר. ההשקעה היא חלק מהשאיפות ארוכות הטווח של המדינה להפוך למובילה בייצור היי-טק ולצמצם את תלותה ביבוא זר.

תוכנית התשתית של הנשיא ג'ו ביידן, במסגרת תוכנית השיקום של המשק האמריקני ממגפת הקרונה ולייצר משרות איכותיות בארה"ב הודיע כזכור כי ארה"ב תקצה 50 מיליארד דולר לתעשיית המוליכים למחצה בארה"ב. הקרנות הן חלק מתוכנית השקעות טכנולוגית שמטרתה להתחרות בהוצאות האגרסיביות למו"פ שנמשכו בסין בשנים האחרונות.

חלק מהמשקיעים הפעילים ביותר בחברות מוליכות למחצה מגובות הון סיכון להם קשרים עם הממשלה הסינית, כולל קפיטל גרופ שנזן ו-CAS ניהול השקעות , על פי נתוני PitchBook.

Horizon Robotics מבייג'ינג גייסה מתחילת השנה 750 מיליון דולר. הוריזון מייצרת שבבים עבור רכב אוטונומיים ואוטונומיים למחצה. היא פתחה שותפויות עם יצרני רכב ובהם בין היתר אאודי , BYD ו קונטיננטל .

על פי הדיווחים, חברות סטארט-אפ אחרות של מוליכים למחצה מסין שגייסו מגה-סבבים בחודשים האחרונים כוללות את Enflame – שקיבלו כמעט 279 מיליון דולר ממשקיעים כמו Tencent – כמו גם Ecarx ו- Iluvatar CoreX .

עד כה, יישומי AI הופעלו בעיקר מ- GPUs קיימים, אמר בורק. אך התעשייה מונעת ליצור שבבים חדשים וטובים יותר המותאמים אישית לצרכים של מכונות חכמות.
חברת הסטארט-אפ Ambiq , שבסיסה באוסטין, מתמקדת בבניית שבבים שיכולים, בין היתר, לסייע למכשירי אינטרנט של דברים לפעול על סוללה. הסטארט-אפ גייס 127 מיליון דולר במרץ, על פי מסמך רגולטורי.
בעוד חברות סטארט-אפ משקיעות בעיצוב בתכנון חדש של שבבים, החברות הגדולות הן בסין והן בארה"ב השקיעו גם במפעלי ייצור מוליכים למחצה חדשים.
חברת SMIC , יצרנית השבבים המובילה בסין, בונה לפי הדיווחים מפעל בעלות של 2.35 מיליארד דולר תוך תמיכה כלכלית מעיריית שנזן.
TSMC , אינטל וסמסונג מתכוונות מתכוונים להוציא עשרות מיליארדי דולרים על הקמת מפעלים חדשים בארה"ב כאשר חלק ניכר מהפעילות הזו מרוכזת באריזונה.

הפוסט PitchBook: החברות הגדולות עסוקות בהתמודדות עם המחסור, השקעות קרנות הון הסיכון בחברות סטארט-אפ בתחום שבבי AI שוברות שיאים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"חברות שבבים שיבנו טכנולוגיות תשתית חדשות יצמחו" כך מעריך חיים סדגר מנכ"ל שותף בקרן הון הסיכון S Capital בראיון ל-CHIPORTAL בעקבות ההודעה על גיוס קרן המשך בגובה 120 מיליון דולר לחברות טכנולגיה עמוקה בשיא משבר הקורונה. עם זאת, הקרן אינה מוכוונת בהכרח לתחום השבבים, אבל הקרן תבחן גם אותם, הוא מסביר. כידוע סדגר כיהן בעבר בתפקידים בכירים באינטל ותכנן לא מעט שבבים.

קרן הון-הסיכון S Capital, שבראשה עומדים השותפים איה פטרבורג וחיים סדגר, יוצאי סקויה ישראל, הכריזה על השלמת גיוס של קרן שנייה בגובה של 120 מיליון דולר, שתתמקד בהשקעות בחברות דיפ-טק בשלבים מוקדמים. הגיוס הנוכחי מגיע כשנתיים לאחר גיוס של 100 מיליון דולר עבור הקרן הראשונה (שנחשפה רק לפני חצי שנה), ו-50 מיליון דולר בקרן המשך. הסבב מעלה את הסכום ש-S Capital מנהלת ל-270 מיליון דולר. בין המשקיעים בה אפשר למצוא את סקויה עצמה ושורה של משקיעים מחו"ל.

הקרן מתמקדת במגוון רחב של ענפים, בתוכם הבינה המלאכותית, הפינטק, הסייבר, לימוד מכונה ועוד. בשנתיים האחרונות השקיעה S Capital בחברות פורטפוליו שונות, כמו Deep.ai, שמאיצה ביצועי רשתות נוירונים ליישומי בינה מלאכותית; אוריבי, שפיתחה כלי לניתוח מידע ארגוני שלא מצריך שליטה בשפות תכנות; Pecan.ai, שהפלטפורמה שלה מאפשרת לאנליסטים ללא ניסיון במדעי נתונים לבנות מודלים של בינה מלאכותית בתוך ימים ספורים; Run.AI, שמבקשת לייעל פיתוחי בינה מלאכותית; Hourly, שפיתחה פלטפורמה לניהול עסקים קטנים; אולו, שבאמצעות AI מאפשרת לחברות לבצע בקרת ביצועים אוטומטית; סולט סקיוריטי, שהאלגוריתם שלה, המבוסס על בינה מלאכותית, מגן על ממשקי API; ביג פנדה, שמפתחת טכנולוגיות לאופטימיזציית התראות משירותי ענן; וחברת הפינטק קפיטוליס, שגייסה עד היום קרוב ל-70 מיליון דולר.

האם תוכל להציג את הקרן?
סדגר: "S Capital הוקמה בשנת 2018 במרץ עם שניים מיוצאי סקויה, איה ואני. הקמנו קרן חדשה משום שסקויה הפסיקה לגייס קרנות חדשות. עם זאת אנחנו עדיין יושבים בכל מועצות המנהלים של חברות סקויה ותומכים בהם, מבחינה זו לא השתנה כלום, רק נוספו משימות." מסביר סדגר.

"הקרן הראשונה ניהלה 100 מיליון דולר, קרן שניה המנהלת 50 מיליון דולר מתמקדת בעיקר בחברות הפורטפוליו של הקרן הראשונה, וכעת הקמנו קרן שלישית, שבה סגרנו השקעה של 120 מיליון דולר מהמשקיעים הקיימים שתמכו ופירגנו לנו". סדגר לא פירט את זהות המשקיעים, רק הסביר שמדובר במשקיעים זרים, רובם המוחלט מארה"ב ומקצתם מאירופה.

שבבים – סגמנט חי

האם אתם מחפשים חברות שבבים?

"אנחנו לא מחפשים טכנולוגיות, אלא מצפים שהרעיונות יגיעו מהיזמים. מן הסתם כמתכנן שבבים תכננתי הרבה רכיבים בחיי, התחום אינו זר לי. גם כמשקיע השקעתי בחברות שבבים שנרכשו לאחר מכן בהצלחה רבה לדוגמה וילוסיטי שנרכשה על ידי קוואלקום ב-300 מיליון דולר ב-2014."

"שבבים הם מבחינתנו עוד סגמנט ואפילו סגמנט חי להבדיל מהרבה קרנות שלא אוהבות להשקיע בשבבים. אנחנו לא-לא אוהבים שבבים. אם יש משהו מעניין מאוד נשמח."

כמי שמכיר את תחום השבבים שאלנו את סדגר אם הוא יכול לחזות מה יידרש בתחום והוא ענה: "דווקא בעולם השבבים ייתכנו הזדמנויות בתחומים מעניינים, אינני יכול לייחס זאת דווקא לקורונה אבל טכנולוגיות בסיסיות עוברות כל תקופה מסוימת שינויים בגלל צרכים שונים שגדלים. הקורונה מביאה צרכים גדולים יותר – ערוצי תקשורת מהירה, מעבר לעבודה בענן. בתקופות של שינויים השבבים חוזרים לפרוח כי מישהו צריך לייצר את התשתית לשינויים הללו והתשתית הזו מגיעה בדרך כלל עם רכיבים."

"עולם השבבים יצטרך להביא טכנולוגיות חדשות ומוצרים חדשים, זה לא יהיה קל, אף פעם זה לא היה קל. לפתח שבב חדש עולה המון כסף אבל אנשים ימשיכו להשקיע בפיתוח שבבים. אביגדור וילנץ הוכיח את זה לא רע, כאשר הצליח לייצר חברות שנמכרות במחירים פנטסטיים, ואביגדור בחור סופר מוכשר, אני מניח שאלו שמחוברים לעולם השבבים לא יפסיקו להשקיע בשבבים, להפך."

"בני האדם אוהבים להיות בחברת אחרים, יהיה קשה להסתגל"

כיצד משפיע משבר הקורונה על כל תחום ההשקעות והסטראט-אפים?
סדגר: "מוקדם מדי להעריך. הקורונה אינה רק מגיפה מההיבט הרפואי היא גם מחלה חברתית שמשנה את מבנה החברה שאנחנו חיים בתוכה לחלוטין – התנהגותית, עסקית, המון דברים שהיינו רגילים להם לא מתאפשרים כרגע, אבל להגיד שכמשקיעים אנחנו יודעים לאן זה הולך? אף משקיע לא יכול לומר זאת."

"אני יכול לנחש שתחומים שיעברו לאון ליין יהיו הרבה יותר חזקים במוצאי הקורונה, משום שמחנכים אנשים לעבור לאון ליין בכוח, גם כאלה שלא אהבו את זה. עם זאת, מדובר בחינוך ארוך טווח, ואם הקורונה תחזיק איתנו עוד שנתיים – שלוש, כבר נתרגל להתנהגויות החדשות. רואים את זה לדוגמה במניות של חברות קניות ברשת, או של זום, ששווי המניות שלהם קפץ לשמים. האם זה יהיה שינוי ארוך טווח? האם זה יחזיק מים? לא יודע אבל נראה לי שכולנו נתנהג טיפה אחרת."
לדוגמה, עד שנחזור לטיסות נורמליות אין לדעת מה יהיו מחירי הטיסות, מכיוון שחלק מחברות התעופה יפשטו את הרגל. השמים הפתוחים העצומים שהיו מעלינו נסגרים. מה זה אומר למי שנדרש להשקיע, מה המשמעות של המצב החדש למי שבונה חברה ומנהל חברה שחלק גדול ממנה מתנהל באון ליין? נכון שזה לא דבר חדש אבל מדובר כאן בקנה מידה עצום. אנחנו לפני שינוי חברתי ענק. האם הוא ישנה את הבסיס של ההתנהגות האנושית? אני סבור שלא כי אנחנו בני אדם ואנחנו צריכים זה את זה. לא בטעות התקיימו משחקי כדורגל וקונצרטים בפני קהל ענק. אנשים אוהבים להיות בחברת אחרים. ייקח זמן רב עד שזה יחזור."

איך מנהלים חברה כשאין טיסות?

"אם זו חברת הייטק לא משנה אם יש טיסות או אין טיסות, גם אנשי המכירות שגרים בקליפורניה לא יכולים להגיע לשוק. החברות שנמצאות רחוק מתמודדות מול חברות שנמצאות קרוב לשוק ולא יכולות לנצל את זה. עכשיו נוצר לנו יתרון או לפחות התבטל החיסרון", מסכם סדגר.

הפוסט המשקיע הוותיק חיים סדגר ל- Chiportal: "בתקופות של שינויים השבבים חוזרים לפרוח" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תעשיית ההייטק נמצאת בטלטלה בשל משבר הקורונה. התמשכות הסגר בכל העולם, כולל בישראל ואפילו בעמק הסיליקון בקליפורניה מתחילה לגבות מחיר מחברות ההייטק.

כבר לפני כחודש, עת נכנסנו עמוק לתוך הסגר, העריכו שליש מחברות ההייטק בישראל (בסקר שערכה קרן הון הסיכון ויולה בקרב 150 בכירים ואנשי כוח אדם בחברות הייטק ישראליות) כי לא יעמדו ביעדי ההכנסות שלהן ברבעונים הקרובים. כעת נראה כי המצב קשה הרבה יותר גם בגלל הזמן הנוסף שעבר והתוצאה היא פיטורים משמעותים בחברות הסטרטאפ וגם בחברות ההייטק הגדולות.

לפני כשבוע פרסמנו כי חברת מג'יק ליפ (Magic Leap), המפתחת משקפי מציאות הרבודה שגייסה מעל 2 מיליארד דולר מקרנות הון סיכון וחברות מובילות כגון אלפבית ועליבאבא, מפטרת כ-1,000 איש שהם מעל מחצית מכוח העבודה שלה, מתוכם כ-50 עובדים בישראל (מתוך כ-100 עובדיה בישראל) . גם חברת היוניקורן (חברות הזנק ששוות למעלה ממיליארד דולרים) סייסנס, מפתחת פלטפורמת בינה עסקית לניתוח מידע ארגוני שגייסה  100 מיליון דולר רק בינואר 2020, כבר החלה בפיטורין אף היא.

חברות נוספות שפיטרו עובדים כוללות את חברת סינגולר, וכן את החברות סימילירווב ,זרטו וברינגג. המשבר נותן אותותיו גם בכמה מחברות ההייטק הישראליות הגדולות כולל חברת אלביט שהוציאה 300 מעובדיה לחל"ת, וחברת ורינט שהוציאה מאות בודדות של עובדים לחל"ת וקיצצה בכ-20% במשכורות כל עובדיה.

והיו גם חברות שנסגרו לגמרי דוגמת חברת אנג'י שפיתחה אפליקציה המתריעה על תקלות ברכב פיטרה את כל עשרת העובדים שהועסקו בחברה לאחר גל פיטורין קודם בגודל דומה בנובמבר 2019. אומנם מדובר בחברה קטנה, אבל היא עוסקת בתחום חשוב לענף ההייטק בישראל – תחום האוטומוטיב.

מומחים מעריכים שאנו נמצאים בשלב התחלתי של גל פיטורין בהייטק מסדר גודל שלא היה מאז המשבר הכלכלי של 2009-2008 ההערכה היא שהיקף הפיטורין יהיה בגודל של כ-20-30% אבל מצד שני, היעדר האחידות, והמעבר לתחומים נדרשים יגרמו גם לניוד עובדים כי בכל זאת עדיין חסרים במשק הישראלי 18 אלף עובדים בענף.
בתחילת המשבר הסתפקו חברות רבות בצעדים מתונים כדוגמת קיצוץ בהטבות ובשכר, והדבר הראשון היה ביטול חלוקות מתוכננות של דיווידנדים לבעלי המניות.

חברת מחקרי ההשקעות אופנהיימר פרסמה השבוע תחזית לפיה צפויים הפסדים שיגררו גם קיצוצים בחברות שבבים הפונות לתחומי הרכב, התעשייה והטלפונים החכמים בשל התארכות משבר הקורונה. "אנו מצמצמים את הערכות הצמיחה עבור תחום המוליכים למחצה פעם שנייה בחודשיים, מכיוון שהנתונים מצביעים על התמשכות משבר הקורונה."
עם זאת, לא מדובר בשיטפון אחיד שפוגע באותה רמה בכולם, לחלק מהחברות נוצרו הזדמנויות חדשות. באופנהיימר צופים צמיחה בשני תחומים: מרכזי נתונים ומיחשוב ענן; וכן תחום תשתיות התקשורת בעיקר דור 5 ו-RAN לאו דווקא עבור טלפונים חכמים אלא יותר עבור מערכות IOT וכן ליישומי עבודה מרחוק, לימוד מרחוק ועוד.

הדוחות של טקסס אינסטרומנטס ואינטל נתנו הצצה מוקדמת של מצב הרוח בעיקר בתחומי הרכב והתעשיה. "דוחות אינטל סיפקו מבט על תחומי הרכב והתעשיה. שווקים אלה צפויים לרדת ב-22% השנה, שיעור ירידה כפול מזה שספגו חברות אלה בהשוואה לשנת 2009 שבאה לאחר המשבר של 2008.

לכל ענף הסיבות שלו לצמצומים, אך בתחום הרכב כבר ברור שהשנה ייצרו הרבה פחות מכוניות מבשנה שעברה, ובמהלך זה ייפגעו תקציבי המו"פ של החברות בתחום ולפיכך כוחן כקנייניות של טכנולוגיות רכב חדשות (מכוניות אוטונומיות, מכוניות חשמליות ועוד). חברות המפתחות לתחום התעשיה כבר נפגעו כי מפעלים רבים המייצרים מוצרי צריכה מכל הענפים היו סגורים חודשים ארוכים, וחלקם כבר לא יחזרו לייצור מלא בגלל הפיכת מוצריהם לסוג של מותרות בעידן המשבר הכלכלי שבא בעקבות משבר הקורונה ומביא עימו ירידה בכסף הפנוי של הצרכנים. חברות אלה לא ימהרו להוציא כסף, אפילו לא להשקעה בשידרוג והפיכת המפעלים שלהם לחכמים. באופנהיימר נותנים כדוגמה את אפל, והם צופים ירידה של 12% במכירות מכשירי הדגל שלה, והדבר גורר גם ירידה במכירות ספקי הרכיבים לכל אורך שרשראות האספקה.

סכנה לחברות הסטארטאפ: קריסה של קרנות הון סיכון

אם עד כה דיברנו על שווקים בהן פועלות חברות גדולות, שנקלעו למשבר, ויגרמו גם לפגיעה בסטרטאפים הנמצאים או הרוצים להימצא בשרשרת האספקה שלהם,  מסתבר שלסטארטאפים יש מקור נוסף לדאגה – מצבן של קרנות הון הסיכון.
אתר growth-quarters מזהיר במאמר מאמש (29 באפריל) מהכחדה, לא פחות, של חברות סטארטאפ בכל רחבי העולם, בלי קשר לתחום שבו הן פועלות,  בגלל גורלן של קרנות הון הסיכון המשקיעות בהם.

"לנגיף הקורונה תהיה השפעה הרסנית על חברות סטארטאפ, כתוצאה מירידה במימון ההון סיכון ברחבי העולם, ותביא לחיסול עסקים רבים, דבר שכדי למתנו תידרש התערבות ממשלתית מאסיבית מצד ממשלות בכל העולם.

דיווח של חברת Startup Genome, קובע כי הירידה האחרונה בהשקעות הון הסיכון בסין במהלך שיא המשבר שם, היא עדות למה שקורה עכשיו באירופה ובארה"ב. "בגלל חשיבותן של הקרנות לא רק לכלכלה הסינית אלא לאיזורים נרחבים באסיה, התכווצות קרנות הון הסיכון הסיניות השפיעה על מדינות רבות אחרות באסיה לפני שנגיף הקורונה השפיע ישירות על כלכלתן."

התכווצות זו שנגרמה בהשקעות הון סיכון היתה מהירה ועמוקה בהרבה בהשוואה לתהליכים דומים שהתרחשו במיתונים רגילים. על פי הדיווח, כלכלנים אומרים שהחזרה לנורמליות תחשוף מיתון עמוק יותר.

הדו"ח מרמז על כך שהתכווצות היקף ההשקעות עשויה להוביל ל"הכחדה המונית" של סטארטאפים טכנולוגיים בדיוק בזמן שחשיבותם כמנועי התאוששות כלכלית ויצירת מקומות עבודה בר קיימא רק עולה.

"אסור לאפשר למשקיעי הון סיכון לקצץ את המערכת האקולוגיות ב – 50-70% – הירידה שלדעתנו עשויה לקרות ללא כל התערבות ממשלתית", נכתב בדו"ח.

הסקר שערך ארגון Startup Genome סקר כמעט 1,500 משיבים, כ – 65% מהחברות – כולל 34% מהסטארטאפים אמרו שיש להם מזומנים שיספיקו לפחות מחצי שנה.

"עבור חברות שגייסו בעבר מימון חיצוני, חצי שנה היא תקופה אדומה שבה אחד המייסדים חייב להקדיש קרוב ל 100% מזמנו בגיוס כספים", נאמר בדו"ח. עם זאת, שני תהליכים יביאו לכך שהכסף יספיק לפחות זמן – הירידה הדרמטית בהכנסות (של חברות שהיו להן הכנסות) והפסקת זרם ההשקעות, דבר שעלול להביא חברות סטארטאפ למצוקת הון.

"בסך הכול ברור שללא התערבות של ממשלות, עד כמחצית מהסטארטאפים עלולים לקרוס אלא אם כן יפטרו את מרבית עובדיהם, ויסכנו את יכולתם העתידית להתאושש, קל וחומר לצמוח." אם זה יקרה, הדו"ח מזהיר כי "תהיה לכך השפעה משמעותית על הכלכלה הרחבה."

קרנות יעדיפו לסייע לחברות פורטפוליו

האנליסטים של חברת המחקר PitchBook הסוקרת קרנות הון סיכון מסכמים את המצב ואומרים: מחזורי העסקים משתנים משוק לשוק, אבל משברי עבר יכולים ללמד אותנו גישות אפשריות למשבר הנוכחי.

המחקר העדכני של האנליסטים של PitchBook בחן נתונים היסטוריים כיצד התמודדו חברות טכנולוגיה והמממנות שלהם על משברים קודמים והמסקנות הן:

• קרנות הון סיכון רבות עשויות להסיט את הקצאות ההון שלהם, ולתמוך בחברות הפורטפוליו הקיימות שלהן
• חברות פורטופוליו ותיקות נמצאות בסיכון גדול יותר מאשר במשברים כלכליים קודמים
• התשואות למשקיעים בקרנות עלולות השנה להפוך לשליליות אחרי שנים של ביזור יציב

הפוסט תחקיר Chiportal: גל הפיטורים שהחל בעקבות משבר הקורונה יהפוך לנחשול אם הממשלות לא יסייעו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

משבר הקורונה אשר שיתק את הכלכלה והתעשיה משפיע מן הסתם גם על הסטרטאפ ניישן המורכבת מאלפי חברות סטרטאפ המייצגות את החדשנות והיצירתיות הטכנולוגית בישראל. מכיוון שבימים כתיקונם נשענת תעשיית הסטרטאפים על קרנות ההון סיכון החלטנו לבדוק כיצד רואות הקרנות את המשבר וכיצד הן תומכות בחברות הפורטפוליו שלהן. לשם כך, ביקשנו מאדוארד קוקירמן, אחד ממשקיעי הון הסיכון הותיקים בתעשיה להביע דעתו על המשבר.

אדוארד קוקירמן הקים את בית ההשקעות הנושא את שמו כבר בשנת 1993 ומאז מנהל פעילות של השקעות וגיוס כספים לחברות הייטק. קרן קטליסט שהוקמה בשנת 2000 משקיעה בד"כ בשלבים מאוחרים של חברות סטרטאפ. בקרן הנוכחית שהיקפה 200 מליון דולר 10 חברות פורטפוליו כאשר חלק מהותי בהשקעות הוא בתחום השבבים והאלקטרוניקה: בין השקעות הקרן נמצאות חברות השבבים SatixFy וארבה וכן חברת Xjet המפתחת מדפסות תלת מימד. הקרן הקודמת של קטליסט היתה קרן הון הסיכון היחידה שהשקיעה בחברת השבבים המצליחה מובילאיי.

כששאלנו את מר קוקירמן כיצד הוא רואה את תפקידן של הקרנות במשבר הנוכחי והאם לדעתו עליהן לתמוך בחברות הפורטפוליו שלהן הוא בחר להתמקד דווקא בפגיעות של הקרנות עצמן
אני חושב שהמשבר ישפיע על הקרנות בטווח הארוך כי הן תושפענה מיכולתן לבצע אקזיט. המשבר דוחה הכל וזה ישפיע במיוחד על קרנות המשקיעות בשלבים מוקדמים (Early stage) . עלינו זה ישפיע פחות כי אנחנו בד"כ משקיעים בחברות בשלבים מאוחרים ולפני הנפקה (Late stage). אני מאמין גם שהקרנות יפגעו כי לא יוכלו לגייס כספים חדשים שרובם מגויסים בחו"ל ובמקביל לחברות עצמן תהיה בעיה לגייס כסף מהקרנות .

האם אתם מנסים לעבוד עם הממשלה כדי להשיג מימון לחברות שנקלעו לקשיים?
אני לא בונה על הממשלה כי אני לא מאמין שהממשלה תיתן את הסיוע הדרוש להתגבר על המשבר בחברות הסטארטאפ. הממשלה פועלת לפי קריטריונים ברורים ומכיוון שלחלק גדול מהסטרטאפים בתחילת דרכם אין הכנסות קשה יהיה לדעת כמה כסף לתת להן, הממשלה אולי תיתן להם הלוואות גישור. יחד עם זאת אני צופה כי מצוקת מזומנים של חברות מסוימות תגרום לכך שיהיו פה הרבה Down Rounds (כלומר סבבי גיוס בשווי נמוך יותר מהסבב הקודם). כמו כן אני חושב שהרבה חברות יפגעו מהותית ואף יקרסו כתוצאה מהמשבר.

אתם קרן שמאד פעילה בסין וחלק גדול מהכסף שלכם גויס ממשקיעים סינים. כיצד זה משפיע עליכם?
מצד אחד הסינים יוצאים מהמשבר לפני כולם ואני גם יכול להעיד שהמשקיעים הסינים יותר אקטיבים. אך ללא קשר למשבר הקורונה בגלל המתח הפוליטי בין סין לארה"ב יש פיקוח ממשלתי על השקעות בחו"ל וכל השקעה פיננסית דורשת אישור ממשלתי. בשנים האחרונות שליש מההשקעות בקרנות הון סיכון ישראליות הגיע מסין אבל כעת מסתמן שלא תהינה השקעות סיניות בקרנות אלא רק השקעות ישירות בחברות הפועלות בתחומים אסטראטגים לסינים. תחומים אלה כוללים את כל המגזר הרפואי כולל מיכשור רפואי, ביוטק, ותרופות, פיתוחים ידידותים לסביבה (Environmental ) ,פתרונות אחסון מידע ושבבים: ישראל מהווה אלטרנטיבה לארה"ב ולכן הסינים מעוניינים להשקיע בחברות ישראליות בעיקר כאלה שיש להן גם פוטנציאל להקים תשתית יצור בסין.

מה ההמלצות שלך למנהלי חברות סטרטאפ בתקופה הזו?
הכי חשוב זה להקטין את קצב שריפת המזומנים ((Burn rate כי כרגע הסיכוי לגייס כסף הולך ופוחת ומה שלקח בעבר 6 חודשים יכול לקחת כעת שנה ויותר.

מה לדעתך ישתנה בעקבות המשבר?
אני מאמין שנראה יותר חברות שמעדיפות עבודה מרחוק כלומר מהבית כי בהרבה חברות הוכח שבתחום הפיתוח הן מתפקדות טוב גם בצורה זו. תהיה עדיין בעיה בעבודה עם גורמים מחו"ל כי כדי למכור ללקוחות בחו"ל צריך לסע אליהן. גם נושא שיחות הוידאו (Zoom ודומיהן) יצבור תאוצה כולל כנסים שיערכו בצורה וירטואלית כלומר באמצעות האינטרנט. לאחרונה קיימנו כנס וירטאולי בנושא חברות ישראליות שמפתחות טכנולוגיות לתחום המלחמה בקורונה. איתרנו 110 חברות שמתוכן הזמנו 20 חברות להציג עצמן בפני משקיעים. הופתענו מאד לטובה מההיענות של משקיעים להשתתף בכנס. בסה"כ נרשמו לכנס הוירטואלי 900 איש והשתתפו 700 משקיעים מכל רחבי העולם. זה גם היה יותר יעיל מרוב הכנסים כי המשקיעים שהשתתפו היו מאד ממוקדים, וגילו ענין רב בחברות שהציגו. למחרת הכנס אירגנו לאותן 20 חברות למעלה מ-100 מפגשי אחד-על-אחד עם המשקיעים הרצינים וזה היה מאד יעיל.

הפוסט הכי חשוב להקטין את קצב שריפת המזומנים כי גיוס חדש יכול לקחת שנה ויותר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Epson, העוסקת בתחומי ההדמיה, רובוטיקה ומחשוב לביש, הכריזה על הקמתה של קרן השקעות ארגונית חדשה. מטרת הקרן – Epson X Investment Corporation (EXI)- שלרשותה הועמד סכום של 72 מיליון דולר, תהיה לחזק את שיתופי הפעולה של החברה היפנית בערוצי חדשנות טכנולוגית, לתמוך בגידול העסקי וליצור תחומי פעילות חדשים עבור החברה – דוגמת השקעות בחברות סטארט-אפ שרלבנטיות לתחומי הפעילות של החברה. שותפתה של Epson במיזם תהיה Global Brain Corporation, חברת השקעות הון סיכון, עם ניסיון רב בתחומי ההשקעה בטכנולוגיה.

בעשור האחרון, השקיעה Epson כ- 150 מיליון דולר בהשקעות שונות – בחלקן בהקשר ישיר לטכנולוגיות של החברה, דוגמת הזרקת הדיו – שאפשרו לחברה לפתח עסקים חדשים ולהיכנס לשווקים חדשים. לדברי החברה, מיזוגים ורכישות הם אחת הדרכים הנפוצות כיום בקרב חברות לכניסה לתחומי תעשייה חדשים וההקמה של הקרן, תאפשר קבלת החלטות מהירות בהשקעות בתחומים מהסוג הזה, בהם חדשנות היא מילת מפתח.

הפוסט Epson משיקה קרן השקעות של 72 מיליון דולר לתחום החדשנות הטכנולוגית ותחומי תעשייה חדשים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רק 234 מיליון דולרים גויסו ברבעון הראשון של 2010 – הנתון הנמוך ביותר בחמש השנים האחרונות. סכום זה גויס על ידי 91 חברות, ש-54 מתוכן הצליחו לגייס מיליון דולרים ומעלה.

תשע חברות גייסו בין חמישה לעשרה מיליון דולרים, וחמש חברות ישראליות הצליחו לגייס מעל עשרה מיליון דולרים. סכום הגיוס הממוצע לחברה היה 2.57 מיליון דולר, בהשוואה ל-2.22 מיליון ברבעון הרביעי של 2009, ו-2.85 מיליון ברבעון הראשון אשתקד. סקטור מדעי החיים הוביל את הגיוסים, עם 86 מיליון דולרים, שהיוו 37% מסך ההשקעות בהיי-טק. למקום השני הגיע סקטור התוכנה, עם 32 מיליון דולרים (14% מסך ההשקעות), ולמקום השלישי הגיע סקטור המוליכים-למחצה, עם 31 מיליון דולר (13%).

ברבעון הראשון של שנת 2010, השקיעו הקרנות הישראליות 78 מיליון דולר בחברות היי-טק ישראליות, הסכום הרבעוני הנמוך ביותר בעשור האחרון. זוהי ירידה של 24 אחוזים מהסכום שהושקע ברבעון הרביעי של 2009, וירידה של 26 אחוזים מההשקעות ברבעון הראשון של 2009.

חלקן היחסי של הקרנות הישראליות מהיקף הגיוסים הכולל של החברות עמד על 33 אחוזים, בהשוואה לנתח של 37 אחוזים (102 מיליון דולר) ב-Q4/2009  ו-40 אחוזים (106 מיליון דולר) ב-Q1/2009 . שאר הכסף הגיע ממשקיעים ישראלים שאינם קרנות הון סיכון וממשקיעים זרים.

היקף ההשקעות הראשונות (First) של הקרנות הישראליות עמד על 24 אחוזים מסך השקעותיהן הדולריות ברבעון הראשון, בהשוואה ל- 27 אחוזים ברבעון הרביעי בשנת 2009 ו- 29 אחוזים ברבעון הראשון של 2009, בהתאמה. היקף השקעה ראשונה ממוצעת של קרן הון סיכון ישראלית היה 1.36 מיליון דולר, כאשר הממוצע להשקעת המשך (Follow-on) היה 0.82 מיליון דולר.

קרנות הון סיכון ישראליות השקיעו 3 מיליון דולר בחברות היי-טק זרות במהלך הרבעון הראשון, בנוסף על השקעותיהן בחברות ההיי-טק הישראליות. זאת בהשוואה ל-14 מיליון דולר ברבעון הקודם ו-27 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. כל שבע ההשקעות בחברות זרות היו השקעות המשך.

גיוסי החברות הישראליות לפי סקטור ולפי שלב

סקטור מדעי החיים הוביל את הגיוסים ברבעון הראשון של 2010 עם 86 מיליון דולר, 37 אחוזים מסך הגיוסים. אחריו הגיע סקטור התוכנה עם 32 מיליון דולר (14 אחוזים), וסקטור מוליכים למחצה עם 31 מיליון דולר (13 אחוזים). (ראו תרשים)

אחת עשרה חברות Seed משכו 11 מיליון דולר (5 אחוזים מסך ההון שגויס ב-1Q), בהשוואה ל-11 מיליון דולר (4 אחוזים) שגויסו על-ידי שבע-עשרה חברות ברבעון הרביעי של 2009, ו-13 מיליון דולר (5 אחוזים) שגויסו על-ידי עשרים חברות ברבעון הראשון של 2009.

הפוסט 234 מיליון דולר גויסו ברבעון הראשון של 2010: ירידה של 15 אחוזים מהרבעון הקודם הופיע לראשונה ב-Chiportal.