חברת Lyte, שפועלת בתחום התפיסה לרובוטים ולמערכות אוטונומיות, השלימה סבב גיוס C בהיקף של 165 מיליון דולר. הסבב מעניק לחברה שווי של 1.6 מיליארד דולר אחרי הכסף ומביא את סך ההון שגייסה מאז הקמתה ב־2021 ל־272 מיליון דולר.

את הסבב הובילה Maverick Silicon. השתתפו בו גם Fidelity Management & Research, שהובילה את סבב B של החברה, Atreides Management, קרן Key1 Capital, ‏Ora Global, לשעבר Exor Ventures, וכן משקיעים קיימים וחדשים נוספים. אנדרו הומן, שותף מנהל ב־Maverick Silicon, יצטרף לדירקטוריון Lyte.

הגיוס מגיע שמונה חודשים בלבד לאחר שהחברה יצאה ממצב חשאי בינואר 2026 ודיווחה אז על גיוסים מצטברים של 107 מיליון דולר. Lyte כבר החלה בייצור ובאספקה ללקוחות בתחום הרובוטיקה בענפי הבדיקה התעשייתית, הלוגיסטיקה והייצור, אך לא חשפה את שמות הלקוחות, היקף ההכנסות או מספר המערכות שנמסרו.

שכבת התפיסה של ה־Physical AI

Lyte אינה מפתחת רובוט שלם. היא מבקשת לספק את שכבת התפיסה שמאפשרת לרובוטים ולמערכות אוטונומיות להבין היכן הם נמצאים, אילו עצמים מקיפים אותם ומה נע בסביבה בזמן אמת.

המוצר המרכזי שלה, LyteVision, משלב ראייה קוהרנטית בארבעה ממדים, צילום RGB ומדידת תנועה באמצעות יחידת IMU. שבב ייעודי שפיתחה החברה ממזג את המידע מכמה חיישנים כבר ברמת החומרה ומפיק זרם נתונים מרחבי, חזותי ומתוזמן במשותף. הנתונים מוזרמים למערכות המחשוב ולמודלי הבינה המלאכותית שמפעילים את הרובוט.

הגישה נועדה לפתור אחת הבעיות המורכבות ברובוטיקה: שילוב חיישנים שמגיעים מספקים שונים, פועלים בקצבים שונים ודורשים כיול וסנכרון. במערכות רגילות, צוותי הפיתוח צריכים להשקיע זמן רב בחיבור המצלמות, חיישני העומק, מערכות מדידת התנועה ותוכנות המיזוג. Lyte טוענת כי שילוב אנכי של שבב, אופטיקה, חיישנים ותוכנה מקטין השהיה, מפחית סטיות כיול ומספק למערכת הרובוטית ציר זמן יחיד ומסונכרן.

לפי החברה, הפלטפורמה מיועדת למגוון מערכות Physical AI, ובהן רובוטים ניידים אוטונומיים, זרועות רובוטיות, רובוטים בעלי ארבע רגליים, רובוטקסי ורובוטים דמויי אדם. היא אמורה להשתלב עם פלטפורמות מחשוב AI קיימות ולא להחליף את המעבד הראשי שמריץ את מודלי ההחלטה והפעולה.

הקשר הישראלי: אביגדור וילנץ

Lyte היא חברה אמריקנית שמרכזה בסאניווייל שבקליפורניה. הקשר הישראלי המרכזי שלה הוא אביגדור וילנץ, המשקיע המייסד ויו״ר הדירקטוריון. וילנץ היה ממייסדי Galileo Technologies, שנמכרה למארוול, וכן משקיע מוקדם ב־Annapurna Labs וב־Habana Labs.

את החברה הקימו אלכסנדר שפונט, ארמן חג׳תי ויובל גרסון. שפונט היה ממייסדי PrimeSense וסמנכ״ל הטכנולוגיות שלה; טכנולוגיית חישת העומק שפיתחה החברה שימשה ב־Kinect של מיקרוסופט, ולאחר רכישת PrimeSense בידי אפל הוא עסק שם במערכות תפיסה. חג׳תי וגרסון מילאו גם הם תפקידי הנדסה באפל, וגרסון הוא יוצא PrimeSense.

השילוב הזה מסביר מדוע Lyte מציגה את עצמה לא כחברת חיישנים בלבד, אלא כחברת מערכות שבונה את כל שרשרת התפיסה — מהטרנזיסטור ועד לנתונים המרחביים שמקבל מודל הבינה המלאכותית.

הכסף יופנה להרחבת הייצור

Lyte מתכננת להשתמש בכספי הגיוס כדי להרחיב את ייצור שבבי החישה ואת פלטפורמת LyteVision, לשפר את יכולות הבינה המלאכותית והתפיסה ולהגדיל את מספר ההטמעות אצל חברות רובוטיקה ולקוחות תעשייתיים. החברה גם מתכננת להרחיב משמעותית את כוח האדם בתחומי השבבים, התוכנה, האופטיקה, הייצור, התפעול והשיווק.

השווי הגבוה משקף את ציפיות המשקיעים לכך שהמרוץ ל־Physical AI לא יוכרע רק באמצעות מודלי בינה מלאכותית ומעבדי האצה. לפני שרובוט יכול לקבל החלטה, הוא זקוק לנתוני סביבה אמינים, מסונכרנים ומהירים. עם זאת, בשלב הנוכחי Lyte עדיין אינה מפרסמת נתונים שמאפשרים לבחון את קצב האימוץ המסחרי או את היתרון הכמותי של הפלטפורמה לעומת פתרונות חישה ומיזוג אחרים.

הפוסט Lyte של אביגדור וילנץ גייסה 165 מיליון דולר לפי שווי של 1.6 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אוניברסיטת בן־גוריון בנגב הודיעה על כוונתה לפתוח בשנת הלימודים תשפ"ז תוכנית לתואר ראשון (B.Sc) בבינה מלאכותית, בכפוף לאישור המועצה להשכלה גבוהה. מדובר במהלך שמטרתו להעניק הכשרה ממוקדת בתחום שהפך בשנים האחרונות לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של תעשיית ההייטק והמחקר.

עד כה נלמדה הבינה המלאכותית ברוב המוסדות האקדמיים בישראל כחלק מתואר במדעי המחשב, באמצעות קורסי בחירה או מסלולי התמחות. התוכנית החדשה מבקשת להפוך את התחום לליבת התואר כולו, תוך שילוב קורסים במדעי המחשב, מתמטיקה, סטטיסטיקה ולמידת מכונה לצד נושאים מתקדמים כגון למידה עמוקה, מודלים גנרטיביים, עיבוד שפה טבעית וראייה ממוחשבת.

התוכנית אמורה לפעול במסגרת הפקולטה למדעי המחשב והמידע באוניברסיטה, ותהיה מבוססת על סגל החוקרים העוסק בבינה מלאכותית בתחומים שונים. בראש התוכנית צפוי לעמוד פרופ' ערן טרייסטר, חוקר בתחום למידת המכונה והחישוב המדעי.

המהלך מגיע על רקע מחסור עולמי באנשי מקצוע בעלי הכשרה מתקדמת בבינה מלאכותית. חברות טכנולוגיה, מוסדות מחקר וגופי ממשל מגבירים בשנים האחרונות את הביקוש למהנדסים וחוקרים בעלי הבנה עמוקה של אלגוריתמים, מודלים גדולים ותשתיות חישוב מתקדמות.

עם זאת, מומחים בתחום מציינים כי השאלה המרכזית אינה רק פתיחת מסלולים חדשים, אלא גם התאמת תוכניות הלימודים לקצב ההתפתחות המהיר של התחום. טכנולוגיות שנלמדות כיום עשויות להשתנות בתוך שנים ספורות, ולכן נדרשת הכשרה המבוססת על יסודות מתמטיים ומדעיים לצד חשיפה לכלים העדכניים ביותר.

לדברי האוניברסיטה, התוכנית תסתמך על תשתיות מחשוב ייעודיות, לרבות אשכול חישוב מבוסס GPU המאפשר אימון והרצה של מודלים מתקדמים, וכן על מעבדות רובוטיקה ושיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה. בנוסף ייכללו בתוכנית קורסים העוסקים בהשלכות החברתיות והאתיות של הבינה המלאכותית, נושא הזוכה לתשומת לב גוברת בעולם האקדמי והרגולטורי.

פתיחת התוכנית משתלבת במגמה רחבה יותר בישראל, שבה מוסדות אקדמיים מנסים להרחיב את ההיצע בתחומי הבינה המלאכותית, מדעי הנתונים והסייבר, במטרה לענות על צורכי המשק ולחזק את מעמדה של ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית.

עד לקבלת אישור המל"ג, טרם פורסמו היקף הקליטה הצפוי, תנאי הקבלה הסופיים או מספר המקומות שיוצעו במחזור הראשון.

הפוסט אוניברסיטת בן־גוריון מבקשת לפתוח תואר ראשון ייעודי בבינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קוולקום (Qualcomm Technologies) הודיעה על רכישת Arduino – פלטפורמת הקוד הפתוח הפופולרית בקרב מייקרים, מהנדסים ומוסדות חינוך – במהלך שנועד “לדמוקרטיזציה” של מחשוב קצה ו-AI עבור מפתחים ברחבי העולם. תנאי העסקה לא פורסמו, והשלמתה תלויה באישורים רגולטוריים. Arduino תשמור על המותג, הכלים והמשימה שלה, ותמשיך לתמוך בשבבים של יצרנים רבים, לא רק בקוולקום. לפי החברות, לקהילת Arduino יש למעלה מ-33 מיליון משתמשים פעילים. ההודעה פורסמה ב-7 באוקטובר 2025. (qualcomm.com)

מה חדש: UNO Q – “שני מוחות” על לוח אחד

לצד ההודעה על הרכישה הושק UNO Q – לוח פיתוח בדפורם-פקטור של UNO, המשלב מעבד יישומי Dragonwing QRB2210 של קוולקום, המסוגל להריץ לינוקס (Debian), עם מיקרו־בקר STM32U585 למשימות זמן אמת. הארכיטקטורה הדואלית מאפשרת להריץ ראייה ממוחשבת, עיבוד קול ומודלי AI קלי משקל בצד ה-Linux, ובמקביל לשלוט בדיוק גבוה במנועים, חיישנים ו-I/O דרך ה-MCU. לפי Arduino, הרכיבים כוללים האצות AI, GPU ומעבדי תמונה (ISP), לצד תמיכה במצלמות, אודיו ותצוגות. (blog.arduino.cc)

ב-Arduino מדגישים כי UNO Q נועד להיות “הכלי המיידי” של כל מפתח – מהדגמה הראשונה ועד אבטיפוס תעשייתי – כאשר אקו-סיסטם הספריות והסקצ’ים של Arduino נשאר מוכר, אך כעת נוסף לו כוח מחשוב של מחשב לינוקס מלא. דפי המוצר הרשמיים מדברים על “ארגז כלים אחד” המשלב את שני העולמות – לינוקס וזמן אמת – באותו לוח. (Arduino Online Shop)

App Lab: סביבת פיתוח מאוחדת ל-Linux, RTOS, Python ו-AI

במקביל הוצג App Lab – סביבת פיתוח חדשה שמאחדת את מסלול העבודה בין Arduino Sketch (C/C++), סקריפטים ב-Python ומודלי AI בקונטיינרים, ומנהלת אותם מממשק אחד. App Lab משתלבת ישירות עם Edge Impulse – פלטפורמת ה-TinyML שנרכשה זה מכבר בידי קוולקום – כדי לייעל איסוף נתונים מהעולם האמיתי, אימון, כיוונון ופריסה של מודלים למשימות כמו זיהוי אובייקטים ובני אדם, סיווג תמונה, זיהוי קולות סביבה ו-keyword spotting. (Arduino Online Shop)

למה זה חשוב: מ-“בלינק” ל-“תחשוב”

Arduino נולדה לפני כ-20 שנה ככלי הוראה ואבטיפוס זריז. השילוב בין לינוקס עתיר יכולות ל-MCU דטרמיניסטי משקף מגמה רחבה במחשוב קצה: צורך בעיבוד AI מקומי (vision, audio) לצד בקרה בזמן אמת – ברובוטיקה, בית חכם מתקדם, תעשייה ו-IoT. עבור תעשיות אלה, היכולת להריץ inference מקומי מפחיתה תלות בענן, חוסכת רוחב-פס וזמן שיהוי, ומשפרת פרטיות. UNO Q ממקם את Arduino מול לוחות בסגנון Raspberry Pi, אך מוסיף את רובד ה-MCU המוכר של Arduino על אותו PCB. (LinuxGizmos.com)

האסטרטגיה של קוולקום: “פול-סטאק” ל-Edge AI

הרכישה מצטרפת לרכישות קודמות של Foundries.io (מערכת עדכוני OTA ואבטחה) ו-Edge Impulse (כלי TinyML), ומסמנת שאיפה לבנות ערימה מלאה – חומרה, תוכנה וכלים – למיליוני מפתחים, מההובי ועד הארגון, כולל מסלול מסחרי בקנה מידה גלובלי. בקוולקום מציינים כי שימור הגישה הפתוחה של Arduino הוא תנאי מרכזי, וכי הפלטפורמה תמשיך לתמוך בשבבים של ספקים נוספים. ההיגיון העסקי: להכניס את קהילת המפתחים העצומה של Arduino אל תוך אקו-סיסטם קוולקום ולהאיץ פרויקטים משלב הדגם לשוק. (qualcomm.com)

זמינות ומחיר

פרסומים בתקשורת מציינים כי ה-UNO Q יוצע להזמנה מוקדמת במחיר של כ-44 דולר, עם USB-C וסביבת App Lab מותקנת מראש; נתונים אלו עשויים להשתנות עם ההשקה בפועל, ולכן מומלץ להצליב מול דף המוצר הרשמי של Arduino. (The Verge)

מה הלאה?

העסקה תלויה באישורים רגולטוריים. אם תאושר, שילוב קהילת Arduino בכלי ה-AI והקצה של קוולקום עשוי להשפיע על אופן שבו מפתחים בונים מוצרי IoT חכמים – החל מאבטיפוסים בכיתה ועד קווי ייצור חכמים. עבור קוראים טכניים, יהיה מעניין לעקוב אחרי זמינות ה-SDKs, תאימות הספריות הקיימות, תמיכת הקרנל וה-device tree לליבת ה-Dragonwing, והיקף התמיכה של App Lab ב-containerization על הלוח עצמו. (Reuters)

הפוסט קוולקום רוכשת את Arduino ומשיקה UNO Q עם “שני מוחות” ל-Edge AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.