בתחילת ספטמבר 2024, לאחר משא ומתן ממושך ורווי אכזבות ודחיות, הודיעה חברת טאואר סמיקונדקטור הישראלית על כוונתה להקים את מפעל השבבים האנלוגיים הראשון בהודו, בשיתוף הקונגלומרט ההודי הנודע – קבוצת אדני. את ההודעה על הקמת המיזם הודיע בגאווה אקנת שינדה ( Eknath Shinde) ראש הממשלה של מדינת מהרשטרה בפוסט שפרסם ברשת-X . היה זה הישג יוצא דופן עבור טאואר והזדמנות עסקית מסקרנת.

המיזם תוכנן לקום כאמור במדינת מהארשטרה שבמערב הודו, בהשקעה של 10 מיליארד דולר, כאשר ממשלת הודו התחייבה לממן כ-80% מעלויות הקמתו בהמשך להחלטתה האסטרטגית להפוך לשחקנית מובילה בתעשיית השבבים העולמית. אף שמדובר היה בשתי חברות פרטיות, המימון הממשלתי הנדיב ביטא מחויבות עמוקה למיזם ולפיתוח תעשיית השבבים במדינה.

עבור קבוצת אדני, שיתוף הפעולה עם טאואר פתח דלת לעולם השבבים באמצעות הניסיון, המומחיות והטכנולוגיה שפיתחה החברה הישראלית לאורך השנים. מצדה של טאואר, זו הייתה אמורה להיות קפיצת מדרגה אסטרטגית – גם בהרחבת קיבולת הייצור וגם במיצובה כשחקנית גלובלית משמעותית במיוחד לאחר שהאיחוד המתוכנן עם אינטל לא יצא אל הפועל.

זמן קצר לאחר מכן, הכריזה קבוצת טאטא ההודית כי היא מתכוונת להקים מפעל שבבים משלה בעיר דולרה שבמחוז גוג'אראט. (לא רחוק ממומבאי) בשיתוף עם החברה הטייוואנית  Powerchip Semiconductor Manufacturing Co.  (PSMC) השתיים הודיעו על הקמת מפעל לייצור שבבים בקוטר 300 מ"מ, בהשקעה של כ-11 מיליארד דולר.

אך בעוד שטאטא ו־PSMC  החלו לקדם מיד את הפרויקט המשותף שלהן, מיזם טאואר־אדני נותר תקוע. במרץ 2025 נפוצו שמועות על קריסת העיסקה, ובחודש שעבר אישרה טאואר את הפרטים – המפעל לא יוקם.

למרות דיווחים שניסו לרמוז על שינוי מצד קבוצת אדני, ל- Chiportal נודע כי ההחלטה על ביטול התוכניות התקבלה ע"י מנכ"ל טאואר, ראסל אלוונגר, שהחליט לסגת מהמיזם.

הזדמנות אסטראטגית שהוחמצה

גורמים הבקיאים בפרטי העסקה טוענים שההחלטה לוותר על מיזם השבבים בהודו הייתה החמצה אסטרטגית גדולה. המפעל המשותף  אמור היה להוסיף לטאואר קיבולת של כ־50,000 פרוסות סיליקון בקוטר 12 אינץ' בחודש – שדרוג משמעותי לפעילותה הגלובלית. מעבר לכך, המחויבות של ממשלת הודו, שהייתה מוכנה לממן את מרבית עלות הקמת המפעל הפכה את ההזדמנות למפתה במיוחד.

בנוסף, נסיגתה של טאואר מהמהלך השאירה את "המגרש ההודי" לקבוצת טאטא הצפויה להקים מפעלים נוספים כדי לספק את הקיבולת הדרושה לשוק הבינלאומי ולרכוש נתחי שוק נוספים על חשבון טאואר.

הפוסט חשיפה: ההחמצה הענקית של טאואר סמיקונדקטור בהודו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טאואר סמיקונדקטור בע"מ ("TSEM" ב-נאסד"ק ובבורסת ת"א) דיווחה היום (יום שני, 10 בפברואר, 2025) על תוצאות הרבעון הרביעי של שנת 2024 שהסתיים ביום 31 בדצמבר, 2024 ועל תוצאות שנת 2024.

עיקרי תוצאות הרבעון הרביעי של 2024

המכירות ברבעון הרביעי של 2024 הסתכמו ב-387 מיליון דולר בהשוואה ל-371 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2024 ו-352 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2023, ומייצגות צמיחה של 5% ו-10% בהתאמה. בכך עמדה החברה ביעד אותו הציבה בעבר של צמיחה במכירות מרבעון לרבעון במהלך שנת 2024, תוך השגת צמיחה של 18% במכירות הרבעון הרביעי של 2024 לעומת הרבעון הראשון של 2024. הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של 2024 הסתכם ב-87 מיליון דולר בהשוואה ל-84 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2023. ברבעון הרביעי לשנת 2024 החברה רשמה לראשונה את חלקה בעלויות התוספתיות של המפעל שהוקם באיטליה. הרווח התפעולי ברבעון הרביעי של 2024 הסתכם ב-46 מיליון דולר בהשוואה ל-45 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2023. 

הרווח הנקי ברבעון הרביעי של 2024 הסתכם ב-55 מיליון דולר, המייצג $0.49 רווח בסיסי ומדולל למניה. הרווח הנקי ברבעון הרביעי של 2023 הסתכם ב-54 מיליון דולר, המייצג $0.49 רווח בסיסי למניה ו-$0.48 רווח מדולל למניה. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון הרביעי של 2024 הסתכם ב-101 מיליון דולר. ההשקעות ברכוש קבוע הסתכמו ב-93 מיליון דולר, נטו. 

עיקרי תוצאות שנת 2024 

המכירות בשנת 2024 הסתכמו ב-1.44 מיליארד דולר, הרווח הגולמי הסתכם ב-339 מיליון דולר והרווח התפעולי ב-191 מיליון דולר. הרווח הנקי לשנת 2024 הסתכם ב-208 מיליון דולר, המייצג $1.87 רווח בסיסי למניה ו- $1.85 רווח מדולל למניה. בשנת 2023 הסתכמו מכירות החברה ב-1.42 מיליארד דולר, הרווח הגולמי הסתכם ב-354 מיליון דולר, הרווח התפעולי ב-547 מיליון דולר וכלל תקבול הנובע מביטול הסכם המיזוג עם אינטל בסך של 314 מיליון דולר, נטו ו-33 מיליון דולר הכנסה, נטו בהקשר לארגון מחדש של פעילות החברה ביפן שארע במהלך 2022. הרווח הנקי בשנת 2023 הסתכם ב-518 מיליון דולר המייצג$4.70  רווח בסיסי למניה ו-$4.66 רווח מדולל למניה וכלל 290 מיליון דולר, נטו לאחר מיסים מהתקבול הנובע מביטול הסכם המיזוג עם אינטל וסך של 11 מיליון דולר, הכנסה נטו בהקשר לארגון מחדש של פעילות החברה ביפן.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת בשנת 2024 הסתכם ב-449 מיליון דולר וההשקעות ברכוש קבוע בשנת 2024 הסתכמו ב-432 מיליון דולר, נטו. במהלך שנת 2024 פרעה החברה חובות בסך 32 מיליון דולר, נטו.

במהלך הרבעון הרביעי של 2024 הופסקה פעילות תהליך הייצור בטכנולוגיית 150 מ"מ של החברה בפאב-1, שהיה בעל שעורי רווחיות נמוכים, והמשלוחים האחרונים מהמפעל סופקו בחודש ינואר 2025. תהליכי הייצור התואמים את האסטרטגיה העתידית של החברה הועברו למפעל ה- 200 מ"מ של החברה, פאב-2. אינטגרציה אסטרטגית זו מאפשרת לחברה לשפר ולייעל את תהליכי הייצור שלה, ובכך לשפר את היעילות הכוללת.

החברה מספקת תחזית מכירות לרבעון הראשון של שנת 2025 בסך 358 מיליון דולר, עם טווח תחזית של 5% כלפי מעלה או מטה, המשקפת כ-10% צמיחה מול הרבעון הראשון של שנת 2024.

ראסל אלוואנגר, מנכ"ל טאואר סמיקונדקטור, אמר: "עם סיום שנת 2024, אנו מרוצים מכך שאנו ממשיכים להציג לשוק מוצרים בטכנולוגיות מתקדמות וייחודיות ובכך לחזק את המיצוב שלנו להשגת צמיחה בת-קיימא. היעדים שלנו ל-2025 הם צמיחה שנתית במכירות לעומת 2024, צמיחה במכירות מרבעון לרבעון במהלך השנה והאצה בצמיחה במחצית השנייה של 2025. תנופה זו מתאפשרת על ידי הגדלת כמות המשלוחים ללקוחותינו במקביל להתקדמות בהשקעות בהרחבת כושר הייצור עליהן דיווחנו ובמקביל לעבודה מול הלקוחות על הכשרת הטכנולוגיות המתקדמות שלנו לייצור." 

אלוואנגר הוסיף: "המחויבות שלנו להמשך חדשנות טכנולוגית, הנעשית בשיתוף פעולה הדוק עם לקוחותינו, ולהמשך ביצועים מעולים, מאפשרת לנו לתת מענה לצרכי הלקוחות הגדלים ומתפתחים בסביבה עסקית בה תנאי השוק משתנים במהירות ובכך להרחיב את גודל השוק הפוטנציאלי הרלוונטי עבורנו ואת נתח השוק שלנו. אנו מביטים על השנה הקרובה בביטחון ובהתלהבות."

הפוסט טאואר סמיקונדקטור מדווחת על הכנסות של 387 מיליון דולר ברבעון הרביעי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Tower Semiconductor מישראל הציעה להקים מתקן ייצור (פאב) בהשקעה של 8 מיליארד דולר בהודו לייצור שבבים בטכנולוגיה של 65 ננומטר ו-40 ננומטר, כך דווח ב"האקספרס ההודי". המהלך נעשה במסגרת המאמצים המתמשכים של ממשלת הודו לקדם ייצור מקומי של חצאים מוליכים למחצה, ובהמשך להכרזות מחברות כמו Micron להקים מפעלי OSAT במדינה.

ממשלת הודו נמצאת בתהליכי הערכת ההצעה, ובמידה ותאושר תחת תוכנית הודו לייצור שבבים בהיקף של 10 מיליארד דולר, הממשלה תשתתף ב-50% מהעלות.

ההודעה על הצעת Tower Semiconductor מצטרפת לגל התעניינות גלובלית בקידום ייצור שבבים, עם דיווחים על הכרזות אמריקאיות להשקעות של מספר מיליארדים בתחום בשבועות הקרובים. למרות האתגרים, התעניינות זו מעידה על ההזדמנויות הרבות הטמונות בהודו לחברות טכנולוגיה גלובליות, הן בשל כישורי ההנדסה המקומיים והן בשל השוק הגדל.

כמו כן, ההצעה של Tower Semiconductor מדגישה את הצורך במדיניות רחבה יותר, התומכת בכל שרשרת האספקה של הענף, כולל תמריצים פיננסיים, מבנה מסים תחרותי, וזמינות של משאבים כמו אדמה, מים ותשתיות. ההצלחה של הודו בתחום ייצור השבבים תלויה ביכולתה לטפל באתגרים אלו ולהפוך לשחקן משמעותי בנוף הגלובלי של ייצור שבבים.

איחוד תפעולי בישראל

טאואר סוגרת את פאב 1 במגדל העמק ותעביר הייצור לפאב 2 לצורך חיסכון תפעולי. כך מסרה הנהלת החברה בדוח לרבעון הרביעי של 2023. עוד נמסר כי החברה תוותר על פרויקטים לא רווחיים כדי לפנות מקום.

"כמענה לשינויים שחלים במגמות בשוק הגלובלי ובביקוש מהלקוחות, החברה תייעל את פעילות התפעול בישראל באופן של איחוד תפעולי של פעילות ה-6 אינץ' של החברה, המבוצעת על ידי פאב 1,  עם פעילות ה- 8 אינץ' המבוצעת על ידי פאב 2. חלק מהפעילות תשולב בצורה מלאה בפאב 2 ותאפשר יעילות ורציפות תפעולית. במקביל, פעילויות מסוימות ששיעור הרווחיות מהן נמוך תופסקנה וזאת בהתאם ליעדים האסטרטגיים ארוכי הטווח של החברה ולמודל הפיננסי ארוך הטווח שלה." כתבו אנשי הנהלת החברה.

המכירות ברבעון הרביעי של 2023 הסתכמו ב-352 מיליון דולר, בהשוואה ל-358 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2023. המכירות ברבעון הרביעי של 2022 הסתכמו ב- 403 מיליון דולר.

הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של 2023 הסתכם ב-84 מיליון דולר, בהשוואה ל-87 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2023. הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של שנת 2022 הסתכם ב-125 מיליון דולר.

הרווח התפעולי ברבעון הרביעי של 2023 הסתכם ב-45 מיליון דולר, בהשוואה ל-362 מיליון דולר ברבעון השלישי של שנת 2023, שכלל תקבול שנבע מביטול הסכם המיזוג עם אינטל בסך של 314 מיליון דולר, נטו לאחר ניכוי עלויות הקשורות לעסקה. הרווח התפעולי ברבעון הרביעי של 2022 הסתכם ב-99 מיליון דולר וכלל 14 מיליון דולר הכנסה, נטו בהקשר לארגון מחדש של פעילות החברה ביפן שארעה במהלך 2022.

הרווח הנקי ברבעון הרביעי של 2023 הסתכם ב-54 מיליון דולר, המייצג $0.49 רווח בסיסי למניה ו-$0.48 רווח מדולל למניה, בהשוואה ל-342 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2023, המייצג $3.10 רווח בסיסי למניה ו-3.07$ רווח מדולל למניה וכולל 290 מיליון דולר, נטו לאחר מיסים מהתקבול שנבע מביטול הסכם המיזוג עם אינטל. הרווח הנקי ברבעון הרביעי של 2022 הסתכם ב-83 מיליון דולר, המייצג $0.76 רווח בסיסי למניה ו- $0.75 רווח מדולל למניה וכלל רווח של 9 מיליון דולר, נטו בהקשר לארגון מחדש של פעילות החברה ביפן.

ובאשר ליפן גם מציינים חברי הנהלת החברה בדו"ח: "ביום 1 בינואר 2024, ארעה רעידת אדמה ביפן באזור שסמוך למפעלים שלנו ב- Hokuriku, שבה לא נגרם נזק פיזי לעובדי החברה. הודות לאיכות הבנייה  של המבנים, לא נגרם נזק פיסי למבנים אולם נגרם נזק למכונות ולמלאי בתהליך בשני המפעלים,  וכן נגרמה הפסקה בפעילות המפעלים.  הודות לעבודה המסורה והאיכותית של עובדי החברה, חזרו שני המפעלים לפעילות שבעת הנוכחית  מגיעה  לרמה שתוכננה בתוכנית השנתית."
ראסל אלוואנגר, מנכ"ל טאואר סמיקונדקטור, אמר: "סיימנו את שנת 2023 עם דלתות רבות והזדמנויות חדשות שנפתחו בפנינו לאחר עסקת מיזוג שלא התממשה. החברה נמצאת במצב הטוב ביותר בהיסטוריה שלה, בהתבסס על איתנותה הפיננסית, ההיצע הטכנולוגי שלה, ביצועיה התפעוליים והרחבת יכולותיה, כל זאת תוך כדי שותפות אסטרטגית חשובה ביותר עם לקוחות החברה."

אלוואנגר הוסיף: "אנו צופים התאוששות במספר פלחי שוק ולכן צופים צמיחה בהכנסות מרבעון לרבעון במהלך שנת 2024."

הפוסט טאואר תקים בהודו מפעל בשווי 8 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לאחר ביטול עסקת רכישת טאואר על ידי אינטל, מסתבר כי יש גורמים אחרים המעוניינים להיכנס לענף השבבים ולוטשים עיניים אל יצרנית השבבים הישראלית – שביעית בגודלה בתעשיה העולמית.

קונצרן הנפט-טלקום רילייאנס אינדסטריז בהובלת מוקש אמבאני שוקל לרכוש את טאואר סמיקונדקטור הישראלית או לפחות חלקים גדולים בה, על פי האתר ההודי ביזניס טודיי. עם זאת, התוכניות עלולות להתעכב בגלל העימות הנוכחי בין ישראל לחמאס.  

בשבוע האחרון נפגש ראג'יב צ'נדראסקר, שר המדינה במשרד האלקטרוניקה וטכנולוגיית המידע של הודו, עם ראסל אלוונגר, מנכ"ל טאואר סמיקונדקטור, בהודו, שם השניים דנו על שותפות הודו-טאואר בתחום השבבים. בפגישה השתתף גם נאור גילון, שגריר ישראל בהודו. הפגישה התקיימה גם על רקע רצונה של הודו להפוך לשחקנית משמעותית בתחום השבבים. תעשיית השבבים הפכה בשנים האחרונות מנוע מרכזי להתפתחות תעשיית ההייטק והודו רואה בו מנוף להתקדמותה בתחום הטכנולוגי.

רכישת טאואר סמיקונדקטור הישראלית עשויה לסייע לרילייאנס להיכנס לתחום השבבים ובכך להבטיח את עתיד תעשיית האלקטרוניקה שלה. בשנה שעברה, פורסם כי רילייאנס מעוניינת לרכוש מניות בקונסורציום השבבים International Semiconductor Consortium‏ (ISMC), אך לא היה המשך לכך.

טאואר סמיקונדקטור הציעה שוב ושוב לסייע להודו לבנות את תעשיית השבבים שלה. ב-2013-2014, היא טאואר חלק מקונסורציום בהובלת קבוצת ג'ייפי, שבו הייתה שותפה טכנולוגית ביחד עם חברת IBM. החברה הציעה שוב להיות שותפה טכנולוגית, הפעם עם ISMC, במסגרת בקשה לקבלת תוכנית התמריצים לשבבים של הודו בשווי מיליארד דולר שהוגשה בפברואר 2022 במטרה להקים מפעל לשבבים אנלוגיים בטכנולוגיית 65 ננומטר.

חברות הודיות גדולות רבות מבקשות להכנס לתחום השבבים, טאטא ודנאנטה גייסו את ותיקי תעשיית השבבים כדי להוביל את המיזמים החדשים. הכניסה לייצור שבבים יכולה לסייע לרילייאנס להגן על עסקי הטלקום והאלקטרוניקה שלה לטווח הארוך.

מטאואר נמסר כי החברה אינה מגיבה לשמועות.

הפוסט רילייאנס ההודית שוקלת רכישת טאואר סמיקונדקטור. ראסל אלוונגר ביקר השבוע בהודו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל, שלח דוא"ל לעובדי החברה בו הודה לת'אקור על עזרתו בהקמת IFS  והיותו מוביל המודל העסקי החדש IDM 2.0 של החברה. "רנדיר היה איש מפתח בצוות המנהיגות המנהלת בשנתיים וחצי האחרונות ושימש בכמה תפקידי מנהיגות בכירים מאז שהצטרף אלינו ב-2017", כתב מנכ"ל אינטל.

ואכן, רנדיר עשה רבות לקידום עסקי היצור של אינטל כולל הובלת הרכישה  של Tower Semiconductor (שטרם נסגרה) שתהפוך את אינטל לאחת מיצרניות  השבבים הגדולות ביותר עבור חברות אחרות. רנדיר גם היה שותף בהובלת  עסקאות עם ענקית השבבים  MediaTek  שהיתה אחד מהלקוחות הגדולים של TSMC.  חוזה זה היה ניצחון גדול עבור IFS שזכתה גם בחוזה עם משרד ההגנה האמריקני עבור התוכנית Rapid Assured Microelectronics – Commercial (RAMP-C).

אבל IFS רחוקה מלהיות יצרנית שבבים אידיאלית, לפחות בהתבסס על מה שאנחנו יודעים על מפת הדרכים של טכנולוגיית התהליכים של אינטל עד 2025. התוכניות של החברה שהוכרזו עד כה מותאמים במידה רבה לצמתי הייצור של אינטל ולתהליכי הייצור שלה, מה שטוב לאינטל בתור IDM (Integrated Design Manufacturer), אבל אולי לא מספיק טוב כדי לשכנע חברות כמו אפל, AMD  ואנבידיה להשתמש בשירותיIFS .

אנליסטים המלווים את תעשיית השבבים מעריכים כי הצעד ההגיוני ביותר של אינטל יהיה להעביר את חטיבת שרותי היצור לידיה של הנהלת טאואר סמיקונדקטור צעד שיהפוך את ראסל אלוונגר מנכ"ל טאואר למנהל כל שרותי היצור של אינטל.  

עסקת הרכישה של טאואר צפויה להיסגר בפברואר 2023, בדיוק באותו הזמן בו מתכנן רנדיר לסיים עבודתו באינטל. טאואר מצידה פיתחה את מפת הדרכים שלה יחד עם לקוחותיה במשך שנים, כך שנסיונו של אלוונגר בניהול העבודה מול לקוחות חיצונים יכולה לסייע מאד לעתידה של IFS.

הפוסט מה המשמעות של התפטרות ראש יחידת שרותי היצור של אינטל ואיך זה קשור לישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הבוקר (23.2.21) פתחה הנהלת חברת טאואר סמיקונדקטור את המסחר לרגל 20 שנה להצטרפותה של החברה לבורסה בתל אביב, במסגרת הרישום הכפול.

טאואר הינה מובילה עולמית בתחום הפתרונות האנלוגיים המתקדמים בשוק המוליכים למחצה.
החברה עוסקת בפיתוח וייצור מוליכים למחצה ושבבים עבור מגוון רחב של מוצרים לשווקי האלקטרוניקה, התקשורת, המחשבים, הרכב, רפואה ועוד.
בשנת 1994 נרשמה טאואר למסחר בנאסד"ק ובשנת 2001 הייתה בין החברות הישראליות הראשונות שנרשמו למסחר בבורסה בתל אביב במסגרת חוק הרישום הכפול אשר נחקק בשנת 2000.

במועד הרישום למסחר בבורסה בתל אביב עמד שווי החברה על כ- 552 מיליון שקל וכיום שווי שוק החברה עומד על כ- 11.2 מיליארד שקל, מה שמאפשר את היכללותה במדדי הבורסה המובילים: ת"א-35, ת"א-125, ת"א טק-עילית, ת"א גלובל-בלוטק, ת"א-טכנולוגיה, סקטור באלאנס ות"א-תעשיה.

החברה מעסיקה כ-5,500 עובדים בישראל ובעולם והיא אחת מ- 51 החברות הדואליות הנסחרות ברישום כפול גם בבורסה בתל-אביב, בעלות שווי כולל של כ- 287 מיליארד שקל, מהם 21 חברות טכנולוגיה ו-18 חברות ביומד.

לרישום הכפול בבורסה בתל אביב יתרונות רבים הן עבור החברות הישראליות והן עבור ציבור המשקיעים. בין היתרונות, יש לציין את הרחבת וגיוון מעגל המשקיעים הן הישראלי והן האמריקאי, הארכת שעות המסחר, עמלות מסחר נמוכות יותר וכניסה למדדי הבורסה. ראוי לציין, כי שיעור המסחר הממוצע בחברת טאואר מתוך סך כל המסחר בהן בבורסות בת"א ובחו"ל עמד בשנת 2020 על כ-33% ומכאן חשיבות המסחר בבורסה בתל אביב הן לחברה והן לציבור המשקיעים.

ראסל אלוואנגר, מנכ"ל טאואר אמר כי: " מאז הצטרפותי לחברה בשנת 2005 ויחד עם הנהלת החברה גיבשנו חזון חדש – להיות חברת השבבים האנלוגיים המובילה בעולם. אני מאמין שמעבר לקביעת חזון נכון, ההצלחה תלויה בצוות נהדר שלא רק מגשים את אותו חזון אלא מצמיח אותו ובטאואר זה מה שקרה. האנשים של טאואר הם מהמצויינים שבתעשייה ואני רוצה לנצל את הרגע המיוחד הזה להודות לכל העובדים שלנו על החלק המשמעותי שלהם בשינוי שעברה החברה. בכל האתרים שלנו, בישראל, ארה"ב ויפן, יש לטאואר צוותים מעולים עם אנשים מחוייבים שגם השנה, למרות האתגרים שהיא הציבה, עמדו בכל הציפיות של הלקוחות ומעבר לכך. במבט קדימה, התחזית שלנו לרבעון הראשון של השנה, שהוא באופן מסורתי הרבעון החלש בתעשייה, היא לרבעון החזק ביותר של טאואר מאז ומעולם.
אני גם רוצה להודות מקרב לב ליו"ר שלנו, אמיר אלשטיין ולדירקטוריון שבהנהגתו, על ליווי ותרומה יוצאת דופן. לאורך השנים פיתחנו קשרים מצויינים ועבדנו בשיתוף פעולה לצד כל מחזיקי העניין שלנו, במיוחד בישראל ואנו מצפים להמשיך כך – לצמוח עוד כחברה ולתת עוד ועוד ערך לבעלי המניות שלנו"

ליאור נבון, מנהל יחידת מכירות ופיתוח שווקים בבורסה אמר כי: "אנו מברכים את טאואר כמי שסללה את הדרך כבר לפני 20 שנה לחברות הישראליות להירשם ברישום כפול ועל בחירתה להירשם גם בבורסה בתל-אביב. אנו מאמינים כי חברות ישראליות נוספות הנסחרות בחו"ל תצטרפנה בעתיד לבורסה במסגרת הרישום הכפול וזאת על מנת שיוכלו להיות חלק ממשפחת החברות הישראליות הנסחרות בבורסה בתל אביב ובכך לאפשר גם לציבור המשקיעים הישראלי ליהנות מהיתרונות של המסחר בתל אביב."

בתמונה מימין לשמאל: ראסל אלוואנגר, מנכ"ל טאואר; הנהלת טאואר; ליאור נבון, מנהל יחידת מכירות ופיתוח שווקים בבורסה.
קרדיט: הבורסה לניירות ערך

הפוסט טאואר סמיקונדקטור חוגגת 20 שנה לרישום הכפול בבורסה בפתיחת המסחר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טאואר סמיקונדקטור, יצרנית השבבים הגדולה בעולם בטכנולוגיות אנלוגיות ייחודיות (בנסד"ק ובבורסת ת"א – TSEM) דיווחה אמש (יום רביעי, 17 בפברואר, 2021) על תוצאות הרבעון הרביעי של שנת 2020 שהסתיים ביום 31 בדצמבר, 2020 ועל תוצאות שנת 2020.

דגשים עיקריים

• מכירות בסך 345 מיליון דולר ברבעון הרביעי, המהוות צמיחה של 11% לעומת הרבעון הקודם וצמיחה של 13% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
• המכירות האורגניות צמחו ב- 20% לעומת הרבעון הקודם וב- 17% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
• צמיחה משמעותית ברווחיות ובשעורי הרווחיות הגולמית והתפעולית, ב-EBITDA וברווח הנקי ביחס לרבעון הקודם ולרבעון המקביל אשתקד.
• המכירות לשנת 2020 הסתכמו ב- 1.266 מיליארד דולר, המהוות צמיחה של 3% במכירות לעומת שנת 2019 וצמיחה של 5% במכירות האורגניות.
• מספקת תחזית מכירות לרבעון הראשון של 2021 בסך 345 מיליון דולר, עם טווח תחזית של 5% כלפי מעלה או מטה, המשקפת צמיחה כוללת של 15% וצמיחה אורגנית של 20% לעומת הרבעון הראשון של 2020.
• בנוסף צופה החברה צמיחה במכירות בכל אחד מהרבעונים הבאים בשנת 2021.
• החברה הודיעה על יישום תוכנית להרחבת כושר הייצור במפעלי ה- 200 מ"מ וה- 300 מ"מ כמענה לעודפי הביקוש מלקוחותיה העולים על כושר היצור הנוכחי שלה.

עיקרי תוצאות הרבעון הרביעי של 2020

מכירות הרבעון הרביעי של 2020 הסתכמו ב-345 מיליון דולר, המשקפות צמיחה של 11% בהשוואה ל- 310 מיליון דולר מכירות ברבעון הקודם וצמיחה של 13% בהשוואה ל- 306 מיליון דולר מכירות ברבעון הרביעי של 2019. המכירות האורגניות צמחו ב- 20% לעומת הרבעון הקודם וב- 17% לעומת הרבעון הרביעי של 2019 [הערה – מכירות אורגניות מוגדרות כמכירות לכל לקוחות החברה בנטרול נובוטון יפן (לשעבר פנסוניק סמיקונדוקטור יפן) ובנטרול מכירות למקסים במפעל בסן אנטוניו, איתם קיימים לחברה הסכמי ייצור ארוכי טווח].

הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של 2020 הסתכם ב- 70 מיליון דולר, עלייה של 30% או 17 מיליון דולר לעומת רווח גולמי בסך 53 מיליון דולר ברבעון הקודם ועלייה של 27% או 15 מיליון דולר לעומת 55 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2019.

הרווח התפעולי ברבעון הרביעי של 2020 הסתכם ב- 33 מיליון דולר, עלייה של 14 מיליון דולר בהשוואה ל- 19 מיליון דולר ברבעון הקודם וברבעון הרביעי של 2019.

הרווח הנקי ברבעון הרביעי של 2020 הסתכם ב-31 מיליון דולר, המייצג רווח בסיסי למניה של $0.29 ורווח מדולל למניה של $0.28, בהשוואה לרווח נקי בסך 15 מיליון דולר, המייצג רווח בסיסי ומדולל למניה של $0.14 ברבעון הקודם ובהשוואה ל- 21מיליון דולר, המייצג רווח בסיסי ומדולל למניה של  $0.19  ברבעון המקביל אשתקד.

EBITDA ברבעון הרביעי של 2020 הסתכמה ב- 96 מיליון דולר, עליה של 17 מיליון דולר בהשוואה ל- 79 מיליון דולר ברבעון הקודם, ועליה של 21 מיליון דולר בהשוואה ל- 75 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2019.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון הרביעי של 2020 הסתכם ב-73 מיליון דולר. במהלך הרבעון הרביעי של 2020 השקיעה החברה ברכוש קבוע סך של 64 מיליון דולר, הכולל תשלומים עבור הרחבת כושר הייצור במפעל החברה ביפן המייצר בטכנולוגיית ה-300 מ"מ. בנוסף, ברבעון הרביעי של 2020 פרעה החברה חובות בסך של 8 מיליון דולר.

יישום תוכנית להרחבת כושר הייצור והיכולות הטכנולוגיות של החברה

לאור ביטחון רב ברמות הביקוש שמזרימים לקוחות החברה למפעליה, אשר גבוהים מיכולות הייצור במפעלי ה- 200 מ"מ וה- 300 מ"מ שלה, החברה מודיעה על יישום תוכנית השקעה להרחבת כושר הייצור של מרבית מפעליה הקיימים. בהתאם לתוכנית הרחבה זו, תשקיע החברה סך של 150 מיליון דולר במהלך 12 החודשים הקרובים לרכישת מכונות ייצור ורכוש קבוע אחר כדי להגדיל את כושר הייצור, בעיקר במפעלים הבאים: פאב-2 בישראל, פאב-9 בטקסס שבארה"ב, פאב-5 בתונאמי שביפן ופאב-7 ב-אוזו שביפן. מכונות ייצור אלה צפויות להגדיל את מכירות החברה החל מהמחצית השנייה של שנת 2021 ותהיינה בכשירות מלאה ברבעון הראשון של 2022.

במהלך הרבעון הרביעי של 2020, החברה (דרך חברת TPSCo) האריכה את חוזה השכירות של הבניינים ומתקני הייצור ביפן עד לשנת 2032 לכל המוקדם.

תחזית מכירות

טאואר סמיקונדקטור מספקת תחזית מכירות לרבעון הראשון של שנת 2021 בסך 345 מיליון דולר, עם טווח תחזית של 5% כלפי מעלה או מטה, המשקפת 15% צמיחה לעומת הרבעון הראשון של 2020 וצמיחה אורגנית של 20%, וצופה צמיחה במכירות בכל אחד מהרבעונים הבאים של שנת 2021.

דברי המנכ"ל

ראסל אלוואנגר, מנכ"ל טאואר סמיקונדקטור, אמר: "אנו מתחילים את שנת 2021 ממקום נהדר, אחרי שהודענו על מכירות בסך 345 מיליון דולר ברבעון רביעי של 2020, המשקפות צמיחה אורגנית של 20% לעומת מכירות הרבעון השלישי של 2020. אנו מביעים את הערכתנו לעובדי החברה בכל האתרים, אשר למרות האתגרים הרבים שהציבה מגפת הקורונה,  לא זו בלבד שהשיגו  את הצמיחה האמורה במכירות החברה בסוף 2020, גם איפשרו את הכניסה לשנת 2021 עם בסיס לקוחות רחב ואיתן, וביקושים גוברים אשר נושאים בחובם יוזמות עסקיות חדשות להמשך צמיחה.

התחזית שסיפקנו לרבעון הראשון של 2020 בסך 345 מיליון דולר שוברת את שיא המכירות שרשמנו אי פעם ברבעון ראשון של שנה כלשהי, ובנוסף אנו צופים עליה במכירות בכל אחד מהרבעונים הבאים של 2021. תחזיות הלקוחות שאנו רואים,  מצביעות על צמיחה בשנת 2021 לעומת 2020 בכל אחת מהיחידות העסקיות של החברה, , ולפיכך אנו חשים ביטחון בכך שבשנת 2021 כולה נשיג שיא מכירות בתולדות החברה."

הפוסט מנכ"ל טאואר ראסל אלוואנגר: שנת 2021 תהיה שנת שיא בתולדות החברה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מנכ"ל טאואר, ראסל אלוונגר אמר שלשום, ב', בכנס משקיעים שערך בית ההשקעות האמריקני Rodman & Renshaw כי החברה מתקדמת לקראת הכנסות שנתיות של 500 מיליון דולר בשנת 2010 ואפילו תנפץ רף זה.

אלוונגר אמר כי בחברה מצפים ברבעון השלישי ל-EBITDA (רווח לפני מסים, ריבית ופחת) של 50 מיליון דולר על הכנסות של 135 מיליון דולר. אם אכן יתרחש הדבר יהיה זה הרווח הנקי הראשון בתולדות החברה.

אלוונגר העריך כי גם ברבעונים הבאים תירשם צמיחה מתמדת בהכנסות החברה, כמו גם ב-EBITDA. אלוונגר התייחס גם לסוגיית ארגון החובות של החברה ונתן דוגמה את בנק וולס פארגו האמריקני, שחובה של טאואר עומד כעת על 20 מיליון דולר. "זהו מצב בריא לדעתי", ציין אלוונגר.

בהודעה ללקוחותיה הוציאה חברת ההשקעות רודמן את רנשאו כי עם נסיון של למעלה מ-15 שנה בעסקי הייצור, טאואר הרחיבה את מיצוב השוק שלה באמצעות פורטפוליו גדול של מוצרים.  החברה המליצה ללקוחותיה על מצב "קניה" למניות טאואר.

לפי iSuppli, החברה ממוקמת במקום השני כיצרן טהור, כפי שהדבר נמדד במונחי הכנסות. המיצוב החזק של החברה הוא תוצאה של התמחותה הטכנולוגית, המאפשרת לה לספק היצע המושווה עם פורטופליו ה-IP של חברותה –IDM. במשך שנה שניה ברציפות, זכתה טואואר בתואר ספקית הפתרונות הטובה לשנת 2009 בידי Skyworks Solutions עבור האיכות הטובה שלה, זמן המחזור, הגמישות, שירות הלקוחות והיעילות לעלות. החברה מובילה על פני  SiGe, BiCMOS ו- RFCMOS.

הפוסט ראסל אלוונגר: טאואר תעבור את סך חצי מיליארד דולר מכירות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

.

הכנס השנתי של פורום מנכ"לי ההייטק של המי"ל יוחד השנה לנושא  תעשיית ההייטק בשנת  2020. והדובר המרכזי בו היה שר התעשיה, המסחר והתעסוקה, מר בנימין (פואד) בן אליעזר. כמו כן, התקיים פאנל בנושא הכנס בהשתתפות: ד"ר שמעון אקהויז (יו"ר הדירקטוריון של סינרון מדיקל); ד"ר אד מלבסקי (יו"ר ומייסד ג'מיני קרנות ישראליות); ד"ר שלמה מרקל (סגן נשיא ברודקום העולמית), אלישע ינאי (נשיא מוטורולה ישראל וסגן נשיא בכיר מוטורולה אינק.), משה חורב (מנכ"ל אורקל ישראל וסגן מנכ"ל אורקל העולמית), עירא פלטי (מנכ"ל סרגון) ויצחק (קיקי) אוחיון (מייסד צוות לאומי "הטובים בחינוך", ראש המטה של יו"ר האופוזיציה, ולשעבר מנכ"ל מפעל הייצור של אינטל ירושלים).

בתום הכנס התקיים טקס הענקת פרסי מנכ"ל השנה בהייטק למנכ"לים הבולטים לשנת 2009. הפרסים חולקו במסגרת חמש קטגוריות: מנכ"ל חברה ישראלית גדולה (מעל 50 מיליון דולר), מנכ"ל חברה ישראלית קטנה (עד חמישים מיליון דולר), מנכ"ל חברה רב לאומית הפועלת בישראל, פרס על פריצת דרך עסקית ופרס מפעל חיים.להלן שמות הזוכים:

בקטגוריית מנכ"ל חברה ישראלית גדולה זכה אייל וולדמן, נשיא, מנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון, מלאנוקס טכנולוגיות.
בנימוקיהם, כתבו השופטים: "בשלושת השנים האחרונות, הוביל אייל את הרחבת הפעילות העסקית של מלאנוקס, את הפיכתה לשותף אסטרטגי של חברות  Sun ו- HP, וכן לחתימה על שתופי פעולה עם חברות דל, אורקל  ו- IBM. בראשית 2007 הצעיד אייל את מלאנוקס להנפקה מוצלחת בנסד"ק בה גייסה החברה למעלה מ-100 מליון דולר לפי שווי של חצי מילארד דולר. בשלוש השנים האחרונות גדלו מכירות החברה מ- 48.5 מליון ל-107.7 מליון וההכנסות לעובד גדלו ב- 34%".

בקטגוריית מנכ"ל חברתה ישראלית קטנה זכה רענן גבירצמן, מנכ"ל ברודלייט.
בנימוקיהם, כתבו השופטים: "תחת ניהולו של רענן, הפכה ברודלייט לספקית הרכיבים הגדולה ביותר בשוק ה- GPON, גברה על חברות הענק בשוק, והגיעה לנתח שוק של מעל 65% במשלוחי רכיבים במהלך 2009. במקביל השיקה החברה בהצלחה קו מוצרים חדש לשוק אחר וכבר סגרה עסקאות ראשונות. למרות המשבר הכלכלי הוביל רענן את החברה, לפריצה לשווקים חדשים ובכך סייע לה להגיע להיקפי מכירות מהותיים. בשלוש השנים החולפות הגדילה החברה את מכירותיה ב- 60% בממוצע שנתי, ואילו המכירות לעובד גדלו ב- 65% בממוצע".

בקטגוריית פריצת דרך עסקית זכה ראסל אלוואנגר, מנכ"ל טאואר-ג'אז.
בנימוקיהם כתבו השופטים: "בסוף שנת 2008 יזם ראסל והוביל שינוי אסטרטגי ועסקי שבמרכזו עסקת המיזוג בין טאואר סמיקונדוקטור לבין חברת ג'אז האמריקאית, המתמחה בטכנולוגיות יצור שבבים ייחודיות. היתה זו תקופת השיא של המשבר הכלכלי הגלובלי, אך דווקא מצבה העסקי החמור של טאואר בתקופה כה קשה הוביל את ראסל לבצע מהלך דרמטי של איחוד שתי חברות שנקלעו למשבר שביחד הפכו לחברה המובילה לייצור שבבים בטכנולוגיות מיוחדות".

בקטגוריית מנכ"ל חברה רב לאומית הפועלת בישראל זכה משה ליכטמן, נשיא מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל וסגן נשיא מיקרוסופט העולמית.
בנימוקיהם, כתבו השופטים: "לפני 3.5 שנים חזר משה ליכטמן לישראל כדי להקים את מרכז המו"פ האסטרטגי של מיקרוסופט בישראל (אחד משלושה בלבד מחוץ לארה"ב) והצמיח אותו ל- 600 אנשי פיתוח וחוקרים העובדים על פיתוחם של 14 מוצרים חדשים לשווקים גלובליים. תחת ניהולו של משה, נוצרו שיתופי פעולה אסטרטגיים בין מיקרורופט וגופי האקדמיה המובילים בארץ, ומרכז הפיתוח של מיקרוסופט הפך לאבן שואבת למוחות המבריקים בישראל המפתחים בו בין 20–30 פטנטים מדי שנה".

פרס מפעל חיים הוענק לד"ר אד מלבסקי, מייסד ויו"ר ג'מיני קרנות ישראליות
בנימוקיהם כתבו השופטים: "ד"ר אד מלבסקי הוא מאבות תעשיית הון הסיכון בישראל. במשך 14 שנות כהונתו כמנכ"ל קרן בירד היה ממונה על השקעות בהיקף של מעל- 100 מיליון דולר בלמעלה מ- 300 מיזמים משותפים של חברות מתחום ההיי-טק בין ישראל לארה"ב. בשנת 1993 ייסד ד"ר מלבסקי את "ג'מיני קרנות ישראליות" כאחת מהקרנות שהוקמו במסגרת פרויקט "יוזמה" הממשלתי ועמד בראשה עד שנת 2000. ד"ר מלבסקי זכה לפרסים ולהכרה בינלאומית ורשומים על שמו כ- 25 פטנטים בעולם. כאות הוקרה והערכה רבה על פועלו לטובת יצירת מקורות השקעה לפיתוח חברות טכנולוגיות צעירות , על היותו איש חזון מרשים ועל תרומתו המהותית לתעשיית ההייטק הישראלית לאורך זמן החליט פורום מנכ"לי ההייטק להעניק את אות מפעל חיים לד"ר אד מלבסקי".

יוצא איפוא ששלושה מתוך ארבעת הזוכים הם מתעשיית השבבים והרביעי – מלבסקי החל שם את דרכו.

תחרות מנכ"ל השנה בהייטק, מנוהלת על ידי פורום מנכ"לי הייטק של המי"ל, שבראשו שלמה גרדמן מנכ"ל חברת ASG , אשר יזם את התחרות בשנת 2004.  פרס מנכ"ל השנה בהייטק , מוענק למנכ"לים מצטיינים בתעשיית ההייטק זו השנה השישית, ונחשב לפרס היוקרתי ביותר בתעשיית ההייטק הישראלית.

בראש ועדת השיפוט עומד השנה יהודה זיסאפל, נשיא קבוצת רד בינת. בין חברי הוועדה נמצאים אנשי תעשייה, אקדמיה ואישי ציבור, ביניהם ד"ר אלי אופר, המדען הראשי, משרד התמ"ת; אלישע ינאי, נשיא מוטורולה ישראל וסגן נשיא בכיר מוטורולה אינק.; ישראל מזין, מייסד, יו"ר ומנכ"ל אופטיר; פרופ' אשר טישלר, דיקן הפקולטה למנהל עסקים באונ' ת"א; יהודית ריכטר מנכ"ל מדינול, ,דיתה ברוניצקי, מנכ"ל אורמת,טובי בכר מנכ"ל GE Medical בישראל, מנשה עזרא שותף מנהל בקרן ג'מיני,רואח"ש אילן בירנפלד –מנכ"ל משרד רואח,ש דלויט בריטמן אלמגור זהר, יוסי פילוס שותף ואחראי על תחום ההייטק במשרד רואח"ש קסלמן וקסלמן PWC וברוך שפירא מנכ"ל חברת ההשמה לבכירים "עתודות".

פנינה שנהב, מנכ"לית המי"ל (המרכז הישראלי לניהול) אומרת שהתחרות נהיית קשה יותר ויותר משנה לשנה: "לזוכים בפרס יש תרומה מכרעת  לכלכלה הישראלית, ובהיותם אנשי חזון הפכה את ההייטק הישראלי למעצמה בינלאומית". שלמה גרדמן, יו"ר פורום מנכ"לי ההייטק של המי"ל, הוסיף כי "מטרת תחרות מנכ"ל השנה בהייטק היא לעודד מצוינות בניהול. השנה בתקופת המשבר העולמי נאלצו חברות ההייטק הישראליות להתמודד יותר מתמיד עם אתגרי הניהול ויכלו להם!  אני מאמין כי לניהול איכותי וחכם חשיבות מכרעת ביכולת החברות הישראליות להתמודד בכל עת אך במיוחד כשמדובר בתקופות משבר וזעזועים בשווקים הבינלאומיים".

הטקס התקיים ביום שלישי, 26.1.10, בין השעות 18:00-21:30 במרכז וואהל ליד אוניברסיטת בר אילן.

הפוסט המנכ"לים המצטיינים של ההייטק לשנת 2009: אייל וולדמן, רענן גבירצמן, ראסל אלוואנגר, משה ליכטמן הופיע לראשונה ב-Chiportal.