חברת קיידנס (Cadence Design Systems) הודיעה כי תחתום על הסדר טיעון עם מחלקת המשפטים של ארצות הברית, במסגרתו תשלם מעל 140 מיליון דולר. הסכום כולל קנס פלילי, חילוט נכסים וקנס אזרחי ממשרד המסחר האמריקני. ההסדר נחתם לאחר חקירה שנמשכה מעל ארבע שנים.

על פי כתב האישום, קיידנס מכרה בין השנים 2015 ל־2020 את כלי התכנון האלקטרוניים שלה דרך חברת קש (CSCC), שהייתה למעשה כיסוי לאוניברסיטה הלאומית לטכנולוגיית הגנה של סין (NUDT). אוניברסיטה זו מופיעה ברשימת הישות המוגבלת של משרד המסחר האמריקני מאז 2015 בשל חלקה בפיתוח מחשבי־על לסימולציות צבאיות, כולל דימוי של פיצוצים גרעיניים.

עוד עולה מהמסמכים כי עובדים בסניף של קיידנס בסין היו מודעים לכך ש־CSCC היא למעשה שם נוסף ל־NUDT. בנוסף, החברה סיפקה את אותם כלים גם לחברת Phytium, שנחשבת לקרובה ל־NUDT, ללא רישיון מתאים.

קיידנס הודתה בקנוניה להפרת תקנות הפיקוח על הייצוא. במסגרת ההסכם תעמוד החברה בפיקוח של שלוש שנים, שבמהלכן תיאלץ לעמוד בתנאי ההסדר ולא לעבור עבירות נוספות.

חרף הגילויים, מניית קיידנס זינקה ב־6.5% לאחר פרסום ההסכם ודוחותיה הרבעוניים. החברה ציינה כי היא "מרוצה מהסדר שהושג עם משרד המשפטים ומשרד המסחר".

קיידנס, שמשרדיה הראשיים בסן חוזה, קליפורניה, מספקת כלי תכנון ליצרניות שבבים מובילות, כולל אנבידיה, קוואלקום ואינטל. מנכ"ל אינטל הנוכחי, ליפ בו טאן, שימש כמנכ"ל קיידנס בתקופה שבה בוצעו המכירות – מ־2008 ועד דצמבר 2021 – ולאחר מכן כיהן כיו"ר עד מאי 2023.

בשנת 2024, 12% מהכנסות קיידנס הגיעו משוק סין – ירידה מ־17% בשנה שלפניה – על רקע הגבלות רגולטוריות והחרפה ביחסים בין וושינגטון לבייג'ינג. החקירה נפתחה לאחר שקיידנס קיבלה צווי זימון ממשרד המסחר (ב־2021) וממשרד המשפטים (ב־2023) בנוגע למכירות ללקוחות בסין.

הפרשה נחשבת לאות לכך שהממשל האמריקני ממשיך באכיפת מגבלות הייצוא לטכנולוגיה אסטרטגית מול סין, גם במקביל לניסיונות חידוש הדיאלוג הכלכלי בין המדינות.

הפוסט קיידנס תודה באשמה ותשלם 140 מיליון דולר בגין מכירת טכנולוגיית שבבים לסין הופיע לראשונה ב-Chiportal.

על רקע המתיחות המתמשכת בין ארה"ב לסין סביב מגבלות ייצוא טכנולוגיות מתקדמות, מנכ"ל ומייסד חברת אנבידיה, ג'נסן הואנג, הודיע כי החברה הגישה בקשה רשמית לממשל האמריקני לקבל רישיון לייצא מחדש את שבב הבינה המלאכותית H20 לסין. הוא ציין כי הממשל האמריקני הבטיח לאפשר את החידוש תחת רישוי מתאים, והביע תקווה כי המשלוחים יחלו בקרוב.

ההודעה נמסרה במסגרת סבב פגישות רשמי של הואנג הן בוושינגטון הבירה והן בבייג'ינג. בארה"ב הוא פגש את הנשיא טראמפ ובכירים נוספים, והביע תמיכה ביוזמות הממשל לחיזוק תשתיות הבינה המלאכותית המקומיות, הגדלת התעסוקה בענף, והעברת ייצור שבבים לשטח ארה"ב.

בבייג'ינג, הוא דן עם נציגי ממשל ותעשייה על תפקידה של הבינה המלאכותית בהעלאת הפרודוקטיביות ובהרחבת אפשרויות כלכליות. השיחות הדגישו את האפשרות לשתף פעולה בינלאומית במחקר אחראי ובטוח בבינה מלאכותית, לטובת כלל האנושות.

במקביל, חשף הואנג כי אנבידיה תשיק כרטיס גרפי חדש בשם NVIDIA RTX PRO, המותאם לחלוטין לרגולציות הייצוא האמריקאיות. לדבריו, מדובר ב-GPU שמתאים במיוחד ליישומי "תאום דיגיטלי" (Digital Twin) בתעשייה החכמה ובמערכות לוגיסטיות מתקדמות.

"הגענו לנקודת מפנה," אמר הואנג. "הבינה המלאכותית הפכה למשאב יסוד כמו אנרגיה, מים והאינטרנט. אנו רואים במחקר פתוח ובמודלים בסיסיים כלי להנגשת החדשנות לכל מדינה – מאסיה, דרך אירופה ועד אמריקה הלטינית."

לדבריו, כל מודל בינה מלאכותית אזרחי צריך לפעול בצורה מיטבית על בסיס טכנולוגיה אמריקנית, ובכך לתמוך במובילות אמריקנית גלובלית תוך חיזוק כלכלות מתפתחות.

הפוסט מנכ"ל אנבידיה מבקש רישיון לחדש את מכירת שבבי H20 לסין ומודיע על GPU חדש שתואם לרגולציות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דוח חדש: ההתנתקות בין סין לארה״ב משנה את פני תעשיית השבבים

דוח חדש שפורסם באתר חברת המחקר הכלכלי MarketPulse מציג ניתוח מקיף של השפעות ההתנתקות (decoupling) בין ארה״ב לסין על תעשיית השבבים העולמית. הדוח, מאת צוות האנליסטים של MarketPulse, בוחן את מגמות הסחר, ההשקעות האסטרטגיות, והתמריצים הממשלתיים – תוך שילוב של נתונים גיאופוליטיים, חדשנות טכנולוגית ותובנות שוק. על רקע מגבלות הסחר המחריפות, החוקרים מזהים שחקנים מרכזיים, אסטרטגיות השקעה מותאמות סיכון, ותמורות מבניות שעשויות לעצב את עתיד המגזר בשנים הקרובות.

המתיחות בין ארה״ב לסין מעצבת מחדש את תעשיית השבבים: בין סיכונים גיאו-פוליטיים להזדמנויות אסטרטגיות

היריבות בין ארצות הברית לסין בתחום השבבים נכנסה לשלב חדש של התנתקות (decoupling), המשנה את מפת שרשראות האספקה העולמיות. במרכז התהליך נמצאות חברות כמו TSMC הטייוואנית ויצרניות שבבים אמריקאיות, הזוכות לתמריצים משמעותיים מתוקף חוק ה־CHIPS. לצד זאת, פריצת הדרך של סין בדמות מודל הבינה המלאכותית DeepSeek-V3 ממחישה את היכולת לעקוף מגבלות חומרה באמצעות אלגוריתמים יעילים.

חוק השבבים האמריקני (CHIPS Act) מזרים כ־52 מיליארד דולר להשבת ייצור השבבים לארה״ב. טייוואן לבדה התחייבה להשקעות בהיקף של 165 מיליארד דולר עד 2030. כיום TSMC כבר מייצרת שבבי 4 ננומטר באריזונה עבור NVIDIA, ומתכננת הרחבה ל־3 ננומטר.

עם זאת, האיומים במכסים של 25–100% גם על שבבים מטייוואן, כמו גם מחסור במים ועלויות בנייה גבוהות בארה״ב, עלולים לפגוע במודל העסקי של יצרנים אלו ולגרור עיכובים בפרויקטים.

סין מציגה גישה אלטרנטיבית: מודל DeepSeek-V3, המשתמש ב־8 סיביות ו־93% דחיסת זיכרון, מאפשר הרצה יעילה על כרטיסים פחות מתקדמים של AMD, ומפחית את התלות בכרטיסי H100 של NVIDIA האסורים ליצוא. התוצאה: תשתית בינה מלאכותית זולה יותר, עם פוטנציאל להפחתת עלויות של עד 40% ולבניית בריתות טכנולוגיות עם מדינות שלא תלויות בארה״ב.

השקעות מתוחכמות בעידן מפוצל

הזדמנויות ההשקעה נעות בין שחקנים עם טכנולוגיה בשלות (מעל 28 ננומטר) – כמו Texas Instruments ו־Tower Semiconductor, דרך מרכזי אריזה אזוריים במזרח אסיה, ועד קרנות סל רחבות כמו SMH. מנגד, חברות כמו ASML עלולות לספוג ירידת ערך על רקע עודף ציוד לתחום ה-AI המתקדם.

הפרדיגמה החדשה שמציבה DeepSeek מלמדת כי היעילות האלגוריתמית חשובה כיום לא פחות מעוצמת החומרה – מגמה שמטיבה עם AMD וספקיות אלטרנטיביות כמו SambaNova, ופוגעת ביתרון היחסי של NVIDIA.

המשקיעים במגזר השבבים אינם יכולים עוד להסתמך רק על חוק מור. ההצלחה טמונה ביכולת לשלב פיזור גיאוגרפי, יציבות תזרימית ויכולת חדשנות טכנולוגית בתנאי אי ודאות גוברת. שילוב חכם של חברות אמריקאיות, טייוואניות ואלטרנטיבות מבוססות תוכנה עשוי להעניק יתרון אסטרטגי בשוק משתנה תדיר.

הפוסט ההתנתקות בין ארה"ב לסין מעצבת מחדש את תעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.