“זה לא עניין של ‘האם’, אלא מתי" — כך סיכם אנליסט לשעבר ב-ASML את הדיווחים על אב-טיפוס EUV סיני שנבנה במתקן מאובטח בשֶׁנְגֶ’ן. לפי תחקיר רויטרס, צוות שמורכב בין היתר ממהנדסים לשעבר של ASML השלים כבר בתחילת 2025 אב-טיפוס של מכונת ליתוגרפיה באור אולטרה-סגול קיצוני (EUV), שמסוגל לייצר את קרן ה-EUV עצמה — אבל עדיין לא הצליח לייצר שבבים תקינים. (Reuters)

מכונות EUV הן “לב המפעל” של שבבים מתקדמים: הן חורטות דפוסים זעירים על פרוסות סיליקון, מה שמאפשר טרנזיסטורים צפופים יותר ושבבים חזקים יותר. עד היום מדובר ביכולת שמזוהה כמעט לחלוטין עם ASML, והאיסור המערבי על מכירת מכונות EUV לסין היה אחד מעמודי התווך של מדיניות הבלימה.

מה באמת הושג בשֶׁנְגֶ’ן

לפי המקורות של רויטרס, האב-טיפוס בשֶׁנְגֶ’ן “ממלא כמעט רצפת מפעל שלמה” ונמצא בשלבי בדיקה. הוא כבר מייצר אור EUV, אך טרם הפיק “שבבים עובדים”. במילים אחרות: זה הישג הנדסי לא טריוויאלי, אבל הוא עדיין רחוק מהמבחן המסחרי האמיתי — יציבות, תפוקה, ועלויות.

האתגר המרכזי הוא האופטיקה: ב-ASML נשענים על מראות־על מתוצרת Carl Zeiss, ברמת דיוק קיצונית. לסין אין גישה לקו האספקה הזה, והמקורות מציינים שהמערכת הסינית מפגרת בעיקר בגלל הקושי לשכפל את מערך האופטיקה המדויק. ברויטרס צוין כי מכון CIOMP (Changchun Institute of Optics) תרם פריצת דרך שאפשרה “לשלב” אור EUV במערכת האופטית ולהפוך את האב-טיפוס למבצעי לצורכי ניסוי — אך האופטיקה עדיין דורשת ליטוש משמעותי.

גם מקור האור הוא צוואר בקבוק. לפי התיאור ברויטרס, המערכת נשענת על ירי לייזרים לעבר בדיל מותך בקצב של כ-50,000 פעמים בשנייה, שיוצר פלזמה בטמפרטורה של כ-200,000 מעלות צלזיוס — ואז ממקד את הקרינה בעזרת מראות ייעודיות. אלו פרמטרים שמדגישים למה “אב-טיפוס עובד” אינו “קו ייצור”.

בין אב-טיפוס לייצור המוני: הפער של 2030

בבייג’ינג הוצב יעד לשבבים “עובדים” עד 2028, אבל המקורות שמצוטטים ברויטרס מעריכים ש-2030 ריאלית יותר. גם אם אב-טיפוס EUV סיני יצליח להדגים פרוסות ראשונות, עדיין יישארו שאלות של תשואה (yield), זיהום, רעידות, ושחזוריות — כל מה שקובע אם מפעל יכול לייצר כלכלית ולא רק להציג יכולת.

הסינים מנסים להשיג רכיבים ממכונות ישנות של ASML בשוקי יד שנייה, ולעתים דרך מתווכים שמטשטשים את היעד הסופי. עוד נטען כי רכיבים מוגבלי-יצוא של Nikon ו-Canon משולבים באב-טיפוס. (Reuters) זה מחזק את ההנחה שהפרויקט עדיין “היברידי” — שילוב של הנדסה עצמית, רכיבים ממוחזרים, ושרשרת אספקה שמנסה לעקוף חסמים.

ההשפעה על ישראל

לחברות ישראליות רבות חשיפה עסקית-רגולטורית של ספקיות ציוד ותשתיות לשרשרת הערך של מפעלי שבבים בסין.

דוגמה אחת היא נובה, שמייצרת פתרונות מדידה (metrology). בדוח השנתי שלה היא מציינת במפורש ש-BIS האמריקני הגביל יצוא לגורמים סיניים שנוספו ל-Entity List, ושעקב ההגבלות הבת האמריקנית שלה מוגבלת במשלוח כלים/חלקים או במתן שירות, עד לקבלת רישיון מתאים. החברה גם מתארת כיצד חבילות ההגבלות האמריקניות התרחבו בשנים 2022–2024 והוסיפו מגבלות על ציוד לייצור שבבים מתקדמים, על רכיבי תוכנה/טכנולוגיה, ועל תחומים כמו HBM ו-AI. בנוסף, נובה מזכירה שהיא כפופה גם למשטר הפיקוח על יצוא בישראל לגבי פריטים דו-שימושיים.

ברמת המדיניות, רויטרס כבר דיווחו בעבר על כוונה אמריקנית להרחיב שימוש בכלל “Foreign Direct Product” כך שייצוא ציוד ייצור שבבים ממדינות שונות לסין ייכנס תחת סמכות אמריקנית — וברשימת המדינות שייצוא מהן עשוי להיות מושפע הוזכרה גם ישראל. אם סין תתקדם אפילו חלקית לעבר שרשרת אספקה מקומית ל-EUV, הלחץ הרגולטורי סביב “מה מותר למכור למי” עלול רק לגדול — וההשפעה הישירה תהיה על ספקיות ציוד, מדידה, רכיבים ותוכנה שפועלות גלובלית.

גם אם התחזית לייצור המוני ב-2030 יתגלה כאופטימי מדי, עצם קיומו של ניסוי מבצעי משנה את נקודת הייחוס של התעשייה, ומחייב שחקנים בינלאומיים ובהם גם ישראליים להבין מוקדם איפה עובר קו היצוא, ואיך נראית החשיפה לשוק הסיני כשהכללים משתנים.

הפוסט אב־טיפוס EUV סיני בשֶׁנְגֶ’ן מאותת על פריצת דרך, אבל הדרך לייצור המוני עדיין ארוכה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פגישה “גלויה ובונה” בין דונלד טראמפ לליפ־בו טאן סיימה שבוע סוער בתעשיית השבבים. במקביל, הממשל מאשר מכירת שבבי AI לסין תמורת נתח של 15% מההכנסות, ומאיים במכס של 100% על יבוא שבבים שלא ייוצרו בארה״ב. ההשלכות על ישראל: תשומת לב להשקעות אינטל בקריית־גת ולשרשרת האספקה המקומית

אינטל פרסמה הצהרה שלפיה ליפ־בו טאן נפגש אתמול עם הנשיא טראמפ לדיון “כן ובונה” על חיזוק המובילות האמריקנית בטכנולוגיה ובייצור, והודתה לנשיא על מנהיגותו בנושא. החברה הוסיפה כי תעבוד בצמידות עם הממשל “כדי להשיב את החברה האמריקנית הגדולה הזו לגדולתה”.

הפגישה הגיעה ימים ספורים לאחר שטראמפ קרא בפומבי לטאן להתפטר בשל “ניגודי עניינים חמורים” סביב קשריו בעבר לחברות בסין. כעת טראמפ ריכך את עמדתו, כינה את המפגש “מעניין מאוד” ואמר שלטאן “סיפור מדהים”. הוא רמז להמשך שיחות עם שרי הקבינט בשבוע הקרוב.

במקביל למחלוקת סביב אינטל, נרשמו מהלכים מרחיקי לכת במדיניות הסחר והיצוא של שבבי AI. לפי דיווחים, הממשל הגיע להסדר חריג עם אנבידיה ו-AMD: רישיונות למכירת שבבים מסוימים לסין תמורת העברת 15% מההכנסות למדינה. המהלך מעורר ביקורת דו־מפלגתית בוושינגטון בטענה שמדובר דה־פקטו ב”מס יצוא”.

טראמפ עצמו אמר על שבב H20 של אנבידיה שהוא “מיושן”, ואף התרברב שביקש 20% לפני שהוסכם על 15%. מקורות אחרים ציינו שהדיונים נוגעים גם לגרסאות מצומצמות של דור השבבים הבא. הביקורת מזהירה כי גם גרסאות מוחלשות עשויות לחזק את יכולות ה-AI של סין.

על ציר מדיניות הסחר, טראמפ הכריז בשבוע שעבר על כוונה להטיל מכס של 100% על שבבים המיובאים לארה״ב, עם פטורים לחברות שיתחייבו להשקעות וייצור בתחומי ארה״ב. לפי הדיווחים, חברות כמו אינטל, TSMC וסמסונג עשויות ליהנות מהפטורים הודות להשקעות קיימות או מתוכננות.

בזירה המקומית בישראל, Chiportal סיקר את הקריאה של טראמפ להתפטרותו של טאן, את תגובת “שובר השתיקה” של טאן לעובדי אינטל, ואת הכרזות המכס. הכותרות מציגות כי תנודתיות ההנהגה והרגולציה בארה״ב מייצרות אי־ודאות לשוק chip העולמי.

לישראל יש חשיפה ישירה. גורמים בשוק מזהירים כי כל שינוי כיוון באינטל ישליך על לוחות הזמנים והיקפי ההשקעה במפעל בקריית־גת, וכן על תעסוקה וספקים. השיח הציבורי והפיננסי בארץ הדגיש שבשיא המתיחות טראמפ תקף את טאן, אך כעת מאותת על שיתוף פעולה – דינמיקה שיכולה להשפיע על החלטות השקעה ותמריצים.

מה הלאה: לפי דיווחי שוק, טאן ימשיך שיחות עם בכירי הממשל בשבוע הקרוב. המשקיעים עוקבים אחרי שני נתיבים אפשריים: אימוץ פשרה רגולטורית שתאפשר לאינטל להתמקד בהאצת ייצור מתקדם בארה״ב, או מהלכים מבניים עמוקים יותר בתוך אינטל. בינתיים, תנאי היצוא לסין והמכסים המוצעים שומרים את כל התעשייה על קצות האצבעות.

תגים: אינטל, ליפ־בו טאן, דונלד טראמפ, אנבידיה, AMD, שבבי AI, מכסים, יצוא לסין, TSMC, קריית־גת, תעשיית השבבים, ארה״ב–סין, רגולציה,

הפוסט אחרי הקריאה להתפטרות – טראמפ נפגש עם מנכ״ל אינטל; ברקע: מכסים של 100% ועסקת 15% עם אנבידיה ו-AMD הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעיצומה של מהפכת הבינה המלאכותית, שתי חברות בולטות מתחרות על המובילות בתחום: החברה הסינית DeepSeek ואנבידיה, החברה המובילה בתחום שבבי ה-GPU. בעוד DeepSeek מציגה טכנולוגיות מתקדמות בעלות פוטנציאל לשינוי מערכות בתחומים כמו בריאות, פיננסים ואינטרנט, אנבידיה, אשר עד כה הייתה סמל עוצמתי בתעשייה, חווה ירידה ניכרת בערכה בשוק – עד כדי איבוד של כמעט 300 מיליארד דולר מערכה – עקב מעבר משקיעים לטכנולוגיות חדשות.

מה עומד מאחורי השינויים?
לדברי החוקרת דניאל דאלביה מאוניברסיטת קווין מארי בלונדון, השינוי בערך אנבידיה אינו בהכרח סימן לכישלון, אלא תוצר של תגובות שוק ספקולטיביות בהן משקיעים מעדיפים להשקיע בחברות עם פוטנציאל עתידי מובהק. הסחר במניות נעשה על בסיס תחזיות וציפיות לעתיד, ובכך נוצר מצב שבו התנועות בשוק עשויות להצביע על בועה ספקולטיבית.

האם מדובר בבועה?
"חלק מהמומחים מזהירים כי ההתלהבות סביב טכנולוגיות הבינה המלאכותית עשויה להוביל להערכת יתר של התחום, בדומה לבועת הדוטקום שהתרחשה בשנות ה-2000. לעומת זאת, השימוש המוגבר בטכנולוגיות AI בחיי היום-יום מעיד על כך שהתחום כבר נחצה את שלב הניסוי והטעייה, והשאלה המרכזית היא האם המשקיעים מצפים לצמיחה מתמשכת או שהם נשאים על דעת ספקולטיבית בלבד."

צורך ברגולציה
"לצד ההתפתחויות המרגשות, עולה הצורך במנגנוני בקרה ורגולציה שיבטיחו יציבות פיננסית והגנה על הצרכן. מומחים קוראים להנחיות ברורות, שקיפות פיננסית ושיתוף פעולה בינלאומי, במטרה למנוע סיכונים מיותרים וליצור סביבה בטוחה להשקעות בתחום הבינה המלאכותית.

"המאבק בין DeepSeek לאנבידיה מהווה עדות לכוחם ולחשיבותם של פיתוחי הבינה המלאכותית שמשנים את פני הכלכלה והחברה, וההשקעות בתחום עשויות לקבוע את עתיד הטכנולוגיה והשפעותיה על חיי היום-יום." מסכמת החוקרת.

הפוסט  DeepSeek ואנבידיה: הקרב על עתיד הבינה המלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשלת דרום קוריאה הכריזה על זירוז בניית מתחם השבבים הלאומי ביונגין, שאמור להיות מתחם השבבים הגדול בעולם. הבנייה תחל בדצמבר 2026, מוקדם מהמתוכנן, והמפעל הראשון צפוי להתחיל לפעול ב-2030.

משרד הקרקע, התשתיות והתחבורה של דרום קוריאה הכריז על המתחם כ"מתחם תעשייה לאומי" שלושה חודשים מוקדם מהמתוכנן, ואישר מזורז של תקנות רגולטוריות, כדי לאפשר את תחילת הבנייה שנים לפני המועד המקורי.

המתחם, כאשר יושלם, יתפרש על שטח של 7.28 מיליון מ"ר וימשוך השקעות פרטיות של עד 360 טריליון וון (כ-246.4 מיליארד דולר) מתאגידי ענק כמו Samsung Electronics ו-SK hynix, לצד למעלה מ-60 ספקים קטנים ובינוניים בתחומי החומרים, הרכיבים והציוד.

המתחם יכלול שישה מפעלי ייצור שבבים גדולים, שלוש תחנות כוח, עיר מגורים עם 16,000 יחידות דיור, פארקים ומתקנים חיוניים לתמיכה בכוח העבודה. לפי דיווחים, עם השלמתו יעסיק המתחם 1.6 מיליון עובדים ויתרום 700 טריליון וון (כ-477.4 מיליארד דולר) לפעילות הכלכלית בדרום קוריאה.

התכנון הראשוני להקמת המתחם נחשף בינואר 2024, כאשר סמסונג ו-SK hynix הודיעו על השקעה משותפת של 471 מיליון דולר להקמת המרכז. הדיווחים הראשוניים ציינו תוכניות להקים 13 מפעלים חדשים שיפיקו 92.4 מיליון פרוסות סיליקון בשנה עד 2030. לעומת זאת, המודל הנוכחי כולל שישה מפעלים בלבד, אך ייתכן ששטחם יגדל והם יפצו על הפער באמצעות כושר ייצור גבוה יותר.

חיזוק מעמד דרום קוריאה בשוק התחרותי

המתחם מתוכנן לחזק את מעמדה של דרום קוריאה בשוק השבבים העולמי, המתמודד עם תחרות גוברת ממדינות כמו ארצות הברית, סין, טאיוואן, יפן, והאיחוד האירופי, לצד מדינות מתפתחות כמו הודו ומדינות המזרח התיכון.

בטקס ההכרזה אמר קים יונג-קוואן, נשיא Samsung Electronics DS Business Strategy, כי "כוחות כלכליים גדולים משקיעים רבות בתעשיות השבבים ומבצעים אינטגרציה של שרשראות האספקה כחלק מהביטחון הלאומי שלהן. לכן יש חשיבות קריטית להמשיך בתוכנית כמתוכנן כדי להבטיח תחרותיות גלובלית."

תגים

דרום קוריאה, יונגין, שבבים, טכנולוגיה מתקדמת, Samsung Electronics, SK hynix, תעשיית השבבים, כלכלה עולמית, רגולציה, ביטחון לאומי, תשתיות

הפוסט דרום קוריאה מזרזת את הקמת מתחם השבבים ביונגין, הבנייה תחל ב-2026 הופיע לראשונה ב-Chiportal.