יהודה נולד וגדל בתל אביב לזוג הורים יוצאי פולין. הם לא היו אנשי הייטק אבל הם כן היו יזמים שניהלו חנות נעליים ברחוב הרצל בעיר.  וכך גם יהודה, אחרי שסיים שני תארים בהנדסת חשמל בטכניון ועבד כעשור בחברת מוטורולה ישראל החליט לצאת לדרך עצמאית והקים בשנת 1975 את  חברת  "ביטקום סוכנויות" שעסקה בשיווק מוצרי תקשורת.  לאחר כמה שנים הצטרף ליהודה אחיו הצעיר זהר שהשתחרר מהצבא לאחר שפיקד על אחת מיחידות העילית הטכנולוגיות של חיל המודיעין. חברת ביטקום, שלאחר מספר שנים שינתה את שמה ל"בינת תקשורת מחשבים" ייצגה יצרנים בינלאומיים חשובים והייתה הראשונה שהשיקה טכנולוגיות תקשורת חדשניות לתעשיה הישראלית.

אך כאן רק החל המסע של יהודה שהיה המוח הפיננסי והתפעולי של החברה בעוד שזהר היה ידוע יותר כשר החוץ של החברה. שני האחים פיתחו יחד אשכול של חברות שצמחו מתוך קבוצת רד בינת וכללו למעלה מ-20 חברות שונות. חלק מהחברות קמו על בסיס רעיונות של שני האחים המוכשרים וחלקם בעקבות רעיונות יצירתים של עובדי החברות שיהודה וזהר החליטו לאמץ ולטפח.

אך תרומתם של יהודה וזהר לתעשיית ההייטק המקומית גדולה הרבה יותר. מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב, מצא כי קרוב ל-200 חברות טכנולוגיה שונות יצאו מקבוצת החברות שהקימו בינהן חברות שצמחו והצליחו ברחבי העולם, חלקן אף הונפקו בנסדא"ק וכולן סיפקו עבודה לאלפים רבים של עובדים.

במקביל לפעילותו העסקית, פעל יהודה לקידום החינוך הטכנולוגי וצמצום הפערים בחברה .נושא החינוך וההכשרה הטכנולוגית היה חשוב לו במיוחד והוא עשה רבות כדי לאפשר לנוער מהפריפריה לזכות בהשכלה מיטבית. בין הפרויקטים הרבים שקידם בלט במיוחד פרויקט ״״אופקים להייטק״, שהיה קרוב לליבו. הפרויקט נועד לאפשר לחיילים קרביים בוגרי צה"ל מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית לזכות בהשכלה טכנולוגית ומדעית. כמו כן זכור במיוחד פרויקט שיזם בעת ששימש כיו"ר תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה. בתפקידו זה יזם יהודה פרויקט לעובדים מבוגרים שנפלטו ממעגל העבודה ולאחר שעברו הסבה למהנדסי תוכנה, נקלטו בתעשיית ההייטק.

זכיתי להכיר את יהודה זיסאפל מקרוב. ואני אומר זכיתי כי אני באמת מרגיש בר מזל שזכיתי להכיר אותו, להעריך את התרומה האדירה שלו לתעשיית ההייטק הישראלית ואף לשתף עימו פעולה בהזדמניות רבות. כבר בתחילת שנות ה-2000 לאחר שנבחרתי לתפקיד יו"ר פורום מנכ"לי הייטק כאשר פניתי ליהודה וביקשתי אותו שיסייע בידי לקדם את תעשיית ההייטק הישראלית בכלל ואת נושא החינוך הטכנולוגי בפרט הוא נענה ברצון. תמיד היה קשוב, מגיב במהירות ונכון לשתף פעולה. ואת כל זה עשה בצנעה ובענווה.  

לפני כעשור כשיזמתי את כנס החדשות הטכנולוגית iNNOVEX היה ברור לפרופ' שלמה מיטל (יו"ר משותף של הכנס) ולי כי האחים יהודה וזוהר זיסאפל הם בין הראשונים הראויים לקבל את אות מובילי החדשנות הגלובלית ואכן הם זכו לקבל את האות כבר בשנה הראשונה של הכנס. בנוסף הזמנתי את יהודה להרצות בכנס iNNOVEX ובעקבות השתתפותו בכנס הוא כתב לי:

"שלמה יקר, היה לי הכבוד והעונג להשתתף בארוע. אני מעריך מאד את הזמן והמאמצים שאתה משקיע בקידום החדשנות בישראל. יהודה".

בתקופת הקורונה פניתי איליו וביקשתי לשמוע מה הוא חושב על המשבר שנוצר. בראיון עימו היה יהודה מאד אופטימי ואמר בין השאר: "ההייטק הישראלי איתן ובעל יכולת להגיב מהר לשינויים, ולכן יצלח את המשבר וימשיך לשגשג."

יהודה היווה ללא ספק מודל לחיקוי והשראה עבור אנשים רבים בתעשיית ההייטק ואף עבורי. היה בו שילוב נדיר של מנהיגות וחזון לצד מעשיות ויכולות ביצוע יוצאות דופן. במקביל לעבודתו הרבה והיוזמות המגוונות שהוביל הוא תמיד ידע לשמור על אנושיות. יהיה זכרו ברוך! 

הפוסט לזכרו של יהודה זיסאפל מעמודי התווך של תעשיית ההייטק וג'נטלמן הופיע לראשונה ב-Chiportal.

1. כיצד מתמודדות חברותיך עם משבר הקורונה? (האם פיטרתם עובדים, צמצמתם פעילות וכו')

קודם כל אנחנו חושבים מה אפשר לעשות יותר או לעשות אחרת. איך מוכרים ללקוחות מרחוק, אילו צרכים חדשים מתעוררים בשל הקורונה? אחר כך איך מנהלים עבודה מרחוק, איך מתמודדים עם התזזיתיות של ההנחיות, היכן אפשר לחסוך בהוצאות?

2. איזה טיפ ניהולי להתמודדות עם המשבר אתה יכול לתת למנהלים אחרים בהייטק?

הפתעות תמיד תתרחשנה, והן תבואנה ממקור בלתי צפוי ובזמן מפתיע. שמור רזרבה לעת צרה. משברים חולפים לבלי שוב למרות שתוך כדי המצב נראה אבוד. עם זאת בניגוד למשברים קודמים נראה לי שהפעם יהיו שינוים שיישארו עימנו לזמן ארוך.

3. האם אתם מפעילים עבודה מרחוק/מהבית – מה מסקנותיך משימוש בשיחות וידאו ועבודה מבוזרת?

כל החברות ממשיכות לפעול מהבתים. כ- 20% מהעובדים באים לעבודה ( ייצור, IT). חלק מהעובדים יותר יעילים, חלק מאבדים כיוון וחלק מתקשים מסיבות אובייקטיביות (ילדים). הישיבות בזום הרבה יותר קצרות. ההנהלה נדרשת ליותר מחשבה ומאמץ כדי לשמר את הארגון ממוקד.

4. האם אתה צופה שינויים בהייטק ו/או בעולם העסקי בעקבות המשבר או שהכל יחזור לקדמותו?

שינויים רבים:
• הרבה יותר עבודה מהבית. אני צופה שכאשר נחזור לעבודה רגילה חלק מהעובדים יבקשו לעבוד מהבית. ואם הם יעילים בבית, למה לא.
• תעשיית השיתוף (WeWork, Uber, etc.) תימוג. מי ירצה לשתף בעידן הקורונה.
• הלאומיות תגבר הגלובליזציה תפחת.
• נרכוש יותר באינטרנט ופחות בחנויות.
• נתקין מסכים גדולים בבית ונלך פחות לקולנוע.

5. מסקנות כלליות ותובנות שלך ממשבר הקורונה (מה היית צריך לעשות אחרת, מה צריכה לעשות ממשלת ישראל למען התעשיה, מה הציפיות שלך מספקים, לקוחות, עובדים?)

הממשלה פועלת למינימיזציה של מספר המתים מקורונה על חשבון הכלכלה והחברה. יותר אנשים ימותו מאבטלה, טיפול רפואי לקוי ופשיטות רגל. אלא שהם לא נספרים כקורונה ולכן לא מעניינים את ראש הממשלה והתקשורת. ההיסטוריה תשפוט את ההיסטריה שנטע ראש הממשלה דרך הטלוויזיה בכולנו.
בינתיים מיליון מובטלים משלמים את המחיר.

הפוסט חמש עם זהר זיסאפל, מבכירי תעשיית ההייטק – הממשלה פועלת למינימיזציה של המתים מקורונה ע"ח הכלכלה והחברה הופיע לראשונה ב-Chiportal.