שישה מכל עשרה מנהלים מעריכים כי הארגון שלהם יפעיל צי רובוטים בתוך חמש שנים, אך רק ארבעה מכל עשרה מדווחים שכבר קיימת אצלם אסטרטגיה רשמית לניהול כוח עבודה משולב של בני אדם ורובוטים. כך עולה ממחקר בינלאומי חדש שהוזמן על ידי אינטל, תחת הכותרת The Robotics Readiness Gap.

המחקר מצביע על פער בין קצב ההתפתחות של רובוטיקה חכמה לבין יכולתם של ארגונים לשלב אותה בפעילות השוטפת. 67% מהמשיבים סבורים כי עד שנת 2030 יהיה הארגון שלהם ערוך לניהול כוח עבודה משולב, ו־74% מאמינים שעד אז לא יהיה עוד אפשר להפריד בין תכנון כוח האדם לבין אסטרטגיית הרובוטיקה.

מנגד, רק 40% מהארגונים כבר מחזיקים באסטרטגיה רשמית בתחום. האחריות על הרובוטיקה מפוצלת כיום בין מנהלי טכנולוגיה, מערכות מידע ותפעול: 29% מהמשיבים מסרו כי האחריות העיקרית מוטלת על סמנכ"ל הטכנולוגיות, 18% על מנהל מערכות המידע ו־16% על מנהל התפעול. רק ב־12% מהארגונים קיים מנהל ייעודי לרובוטיקה או לאוטומציה.

תפקידים חדשים – אך לא בהכרח יותר משרות

אחד הנתונים הבולטים במחקר הוא ש־75% מהמשיבים צופים כי הכנסת רובוטים תחייב את ארגוניהם ליצור תפקידים אנושיים מסוגים חדשים – ובהם ניהול ציי רובוטים, תחזוקה, פיקוח, בטיחות ושיתוף פעולה בין עובדים למכונות. 67% מעריכים שהרובוטיקה תהפוך את העובדים למיומנים יותר.

עם זאת, הנתונים אינם מוכיחים כי מספר המשרות הכולל יגדל. המחקר בדק את הערכותיהם של מנהלים ובעלי תפקידים, ולא מדד בפועל את מספר המשרות שנוצרו או בוטלו בעקבות הכנסת רובוטים. בנוסף, המשיבים מעריכים כי בתוך כשלוש שנים יהיה בממוצע זול יותר להציב רובוט מאשר להעסיק אדם לצורך אותה משימה.

המנהלים העריכו כי הרובוטיקה כבר שחררה או אפשרה להקצות מחדש כ־14% מיכולת העבודה האנושית בארגוניהם. הם צופים ששיעור זה יעלה ל־24% עד שנת 2030.

רק 45% אמרו שהכנסת הרובוטים גרמה לעובדים האנושיים להרגיש מוערכים יותר. 41% סבורים שמנהלי משאבי האנוש עדיין אינם ערוכים לתכנון כוח עבודה הכולל גם רובוטים.

מחסור בכישורים ובתשתיות

ארבעה מכל עשרה מנהלים ציינו שמחסור בכוח אדם מיומן מעכב את הרחבת השימוש ברובוטיקה. הפער הגדול ביותר נמצא בתחומי מחשוב הקצה ובינה מלאכותית הפועלת על גבי המכשיר עצמו. פערים נוספים נמצאו בהנדסת נתונים, אבטחת סייבר, בינה מלאכותית, תחזוקת רובוטים וניהול ציים.

מחשוב קצה חיוני במיוחד משום שרובוטים הפועלים לצד בני אדם אינם יכולים תמיד להמתין לתשובה משרת מרוחק. 78% מהמשיבים אמרו שיישומי רובוטיקה קריטיים צריכים לקבל החלטה בתוך פחות מ־100 אלפיות השנייה, ו־23% זקוקים לזמן תגובה קצר מעשר אלפיות השנייה.

כיום, 42% מהארגונים כבר מחזיקים באסטרטגיה מתוקצבת למחשוב קצה או ל־AI מקומי עבור מערכות רובוטיות, ועוד 39% נמצאים בתהליך גיבושה.

הבטיחות עדיין מעכבת את הפריסה

31% מהמנהלים ציינו כי שיפור הבטיחות הוא התחום שבו הרובוטיקה סיפקה לארגונם את הערך הגדול ביותר. רובוטים יכולים לקבל על עצמם משימות מסוכנות, פיזיות או חזרתיות ולהפחית את חשיפת העובדים לפציעות.

אלא שהסקר מציג גם תמונה מורכבת יותר: 55% אמרו שחששות בטיחותיים עיכבו אצלם פרויקטים רובוטיים, ו־48% דיווחו כי בארגונם כבר התרחש אירוע בטיחות שבו היה מעורב רובוט. בנוסף, 42% רואים בסיכוני סייבר או מידע חסם בפני הרחבת השימוש.

68% מהמנהלים סבורים שתקני בטיחות בינלאומיים ברורים יותר יאיצו את אימוץ הרובוטיקה, אך רק 37% מהארגונים מפעילים כיום תקנים אחידים בכל האתרים והשווקים שבהם הם פועלים.

פחות עניין ברובוטים דמויי אדם

למרות תשומת הלב הרבה שמקבלים רובוטים דמויי אדם, מנהלי החברות מתעניינים יותר במערכות ייעודיות. 77% אמרו שביצועים ואמינות חשובים יותר ממראה הרובוט, ו־40% סבורים שרובוטים דמויי אדם לעולם לא יהיו כדאיים לפריסה המונית.

רק 6% העריכו שרובוטים דמויי אדם יהיו סוג הרובוט בעל ההשפעה הגדולה ביותר על הענף שלהם בחמש השנים הקרובות. לעומתם, 20% הצביעו על רובוטים ניידים אוטונומיים, 14% על זרועות תעשייתיות ו־11% על רובוטים לבדיקות ולחישה.

המחקר הוזמן על ידי אינטל ונערך באמצעות Coleman Parkes Research בשיתוף חברת הייעוץ Man Bites Dog. השתתפו בו 800 מנהלים בכירים, מנהלי מערכות מידע, מומחי רובוטיקה ונציגי ממשל ובריאות מארצות הברית, סין, גרמניה, יפן, בריטניה ודרום קוריאה. כל המשתתפים פעלו בארגונים בעלי הכנסה שנתית של לפחות 500 מיליון דולר.

מכיוון שאינטל משווקת מעבדים, תשתיות מחשוב קצה וכלים עבור רובוטיקה ו־Physical AI, יש להתייחס למחקר גם כחלק מהעניין העסקי שלה בהתרחבות השוק. עם זאת, הנתונים מצביעים על כך שהאתגר אינו מסתכם ברכישת רובוטים: הוא כולל שינוי ארגוני, הכשרת עובדים, אבטחת סייבר, תקינה ותשתיות מחשוב בזמן אמת.

הפוסט מחקר אינטל: ארגונים נערכים לציי רובוטים – אך לרובם עדיין אין אסטרטגיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

TriEye, מפתחת טכנולוגיית חיישני SWIR (תת-אדום קצר) לשוק ההמונים, ו-Vertilas , מפתחת מוצרי VCSEL של InP, הודיעו על הדגמה משותפת של מערכת חיישנים שמופעלת על ידי VCSEL באורך גל של 1.3 מיקרון.

השותפות בין TriEye ל-Vertilas הביאה לפיתוח דגם טכנולוגי המשלב את חיישן התמונה Raven של TriEye, המתקדם בתחום התת-אדום הקצר, עם טכנולוגיית הלייזר VCSEL של Vertilas מסוג אינדיום פוספיד (InP). באמצעות אסטרטגיות ייצור גדולות וניתנות להשקה, טכנולוגיות אלה מספקות פתרונות כלכליים עבור שווקים צרכניים ותעשייתיים.

המערכת מדגישה את יכולות החיישן המבוסס SWIR של TriEye, המפורסם ברגישותו הגבוהה וברזולוציה של 1.3 מגה-פיקסלים. הפתרון נועד לשפר את הדימות בתעשיות שונות, כולל רכב, צריכה, ביומטריה ורובוטים ניידים, ומהווה צעד חשוב קדימה בטכנולוגיית החיישנים.

במקביל, Vertilas מציגה את טכנולוגיית VCSEL ה-SWIR שלה, המספקת עוצמה גבוהה עם יעילות הספק רבה. טכנולוגיה זו, המשלימה את פונקציונליות המצלמה ה-SWIR, מאפשרת שיפור בטיחות העין ואיכות האות תוך מ

יזוג עיוותים מהשמש. טכנולוגיית מערך VCSEL של Vertilas מציעה גם אורכי גל של 1.55 עד 2 מיקרון, וצפויה להרחיב את היקף היישומים בתחום הדימות והתאורה במגוון תעשיות.

"אנו נרגשים להרחיב את מאמצינו עם TriEye ביוזמה חדשנית זו", אמר כריסטיאן נוימאייר, מנכ"ל Vertilas. "שיתוף הפעולה זה הוא לא רק הישג טכנולוגי; הוא מייצג את חזוננו המשותף לחדש לעתיד טוב ויעיל יותר ביישומים צרכניים ותעשייתיים."

הפוסט TriEye ו-Vertilas הגרמנית שותפות בפיתוח מצלמת SWIR מבוססת CMOS ליישומי רובוטיקה תעשייתית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המפתחים מחברת רובוטניק ויוניברסל רובוטס, מכוונים לשימושים תעשייתיים בהם יש קושי לשילוב בני אדם בגלל נגישות, או המצאות חומרים רעילים וכד׳, ולמשימות הובלה במבנים סגורים ובתנאי שטח.

שיתוף פעולה בין שתי חברות רובוטיקה, Universal Robots וחברת Robotnik, הביאה לפיתוח משותף – ה- RB-KAIROS+ – קובוט (רובוט שיתופי) נייד המיועד לשימוש במפעלים ובפסי ייצור במגוון משימות דוגמת איסוף, שינוע ואריזה, הזמנת מכונות, בקרת איכות, שיוף, ניקוי, הברגה, קידוח וכד׳. הקובוט מותאם לעבודה בסביבה תעשייתית בצמוד לבני אדם, שכן ניתן לחבר אליו חיישני לייזר המונעים ממנו להפריע, או לפגוע בעובדים האנושיים והוא מהווה פתרון יעיל במיוחד כשמדובר בגישה למקומות בהם יש קושי לשילוב בני אדם בגלל נגישות, או המצאות חומרים רעילים.

הקובוט יכול לשאת משקל של עד 250 ק״ג, הנעה של 4X4, וארבעה גלגלים שתוכננו במיוחד עבורו היכולים להסתובב לכל כיוון מאפשרים לו שליטה מלאה בנסיעה וכניסה גם לחללים צרים במיוחד. הוא מסוגל לנווט בתצורה אוטונומית עד 12 שעות ללא טעינה בטמפרטורות של מאפס מעלות ועד 50 מעלות צלזיוס וניתן לתקשר איתו באמצעות שימוש ברשתות ווייפיי או בלוטות׳.

לדברי חיים זכרמן, מנהל חטיבת רובוטיקה ואוטומציה בחברת SU-PAD, נציגת UR בישראל, החיבור בין ״עגלה״ מתנייעת לבין זרוע קובוטית הוא פתרון שהולך וצובר תאוצה. ״חיבור מהסוג הזה, בדומה לחיבור שנוצר באופן טבעי בין UR ל-MiR, מאפשר לגורמי התפעול לנהל מחדר הבקרה נוכחות מרחבית מגוונת ומענה לסוגיות שיש בהם אלמנטים של בטיחות ותנאי סביבה. ״כמי שמסתובב בלא מעט מפעלים ורצפות ייצור מפעליות, אני רואה כיום  יותר ויותר פתיחות לשילוב של קובוטים עם עגלות רובוטיות שמאפשרות ניידות מקסימלית והרחבת טווח הפעילות של הקובוט״.

הפוסט פיתוח חדש: רובוט אוטונומי מתנייע למגוון משימות תעשייתיות הופיע לראשונה ב-Chiportal.