חברת הדיפנס־טק הישראלית סמארט שוטר (Smart Shooter) ממשיכה להרחיב את פעילותה מול הכוחות המזוינים של ארצות הברית. החברה הודיעה כי זכתה בחוזה לאספקת מערכות בקרת אש נישאות חייל מסוג SMASH 3000SA לחיל הנחתים האמריקני, בהיקף בסיסי של כ-3.4 מיליון דולר. ההסכם כולל גם אופציות לרכש נוסף של מערכות, חלפים והדרכות בהיקף של כ-2.4 מיליון דולר, כך ששוויו הכולל עשוי להגיע לכ-5.8 מיליון דולר.

החוזה הוצא על ידי פיקוד מערכות חיל הנחתים, Marine Corps Systems Command, והוא מצטרף לשורה של עסקאות שעליהן דיווחה סמארט שוטר בשנה האחרונה מול גופים שונים בפנטגון. לפי החברה, אספקת המוצרים והשירותים צפויה להתבצע ברובה המוחלט ברבעון הרביעי של 2026, כאשר חלק קטן מן השירותים יימשך עד סוף הרבעון הראשון של 2027.

חדירה רחבה יותר לשוק האמריקני

הזכייה החדשה משמעותית עבור סמארט שוטר משום שהיא מחזקת את מעמדה לא רק כספקית ניסיונית, אלא כחברה שמערכותיה נכנסות בהדרגה לשימוש מבצעי רחב יותר. במהלך החודשים האחרונים דיווחה החברה על חוזים מול כמה זרועות וגופים בצבא ארצות הברית, בהם הצבא, הצי, חיל האוויר וחיל הנחתים.

בחודש מרץ דיווחה סמארט שוטר על חוזה מול כוח המשימה המשולב האמריקני JIATF-401 בהיקף של כ-2.4 מיליון דולר. בחודש מאי דיווחה החברה על חוזה מול הצבא האמריקני בהיקף של כ-10.7 מיליון דולר, ובתחילת יוני דיווחה על חוזה משמעותי ראשון מול הצי האמריקני בהיקף של כ-1.8 מיליון דולר. החוזה הנוכחי מול המארינס מוסיף נדבך נוסף למגמה זו.

עבור חברה ישראלית הפועלת בשוק הביטחוני האמריקני, רצף חוזים כזה הוא אינדיקציה חשובה. השוק האמריקני גדול, תחרותי ומבוקר מאוד, וכניסה אליו מחייבת עמידה בדרישות מבצעיות, לוגיסטיות ותקציביות מחמירות. כאשר כמה זרועות שונות בוחנות או רוכשות מערכות מאותה חברה, הדבר עשוי להעיד על צורך מבצעי משותף ועל התאמה של הטכנולוגיה לתרחישים שונים.

איום הרחפנים משנה את שוק הביטחון

הרקע המרכזי לצמיחה של סמארט שוטר הוא השינוי המהיר באופי שדה הקרב. רחפנים קטנים, זולים ונגישים הפכו בשנים האחרונות לאיום ממשי על כוחות קרקע, מתקנים, כלי רכב ושיירות. הם משמשים לאיסוף מודיעין, להכוונת אש ולעיתים גם לנשיאת מטענים. האתגר שהם מציבים הוא שילוב של עלות נמוכה, זמינות גבוהה, חתימה קטנה ויכולת לפעול בגבהים נמוכים.

מערכות SMASH של סמארט שוטר נועדו להתמודד עם חלק מן האתגר הזה באמצעות בקרת אש חכמה לנשק קל. המערכת משלבת חיישנים, עיבוד תמונה ואלגוריתמים המסייעים ללוחם לזהות, לעקוב ולשפר את דיוק הירי לעבר מטרות נעות, ובהן רחפנים. מבחינת הכוחות, היתרון הוא היכולת לספק מענה נישא חייל, שאינו מחייב בהכרח מערכת כבדה או יקרה בכל נקודה.

הצורך בפתרונות כאלה אינו מוגבל לזירה אחת. צבאות רבים מחפשים כיום שכבות הגנה שונות מפני רחפנים: מערכות לוחמה אלקטרונית, יירוטים קינטיים, לייזרים, מערכות גילוי, פתרונות רכביים ופתרונות אישיים. סמארט שוטר פועלת בשכבה האחרונה – מתן יכולת מדויקת יותר ללוחם הבודד או לצוות קטן מול מטרות קטנות ומהירות.

מיכל מור: “איתות לדחיפות המבצעית”

מיכל מור, מנכ"לית סמארט שוטר, אמרה כי החוזה החדש מהווה ולידציה נוספת ליכולת המבצעית של מערכות החברה. לדבריה, הרחבת הפעילות מול הפנטגון משקפת את הצורך הגובר במענה לאיום הרחפנים בשדה הקרב המודרני.

“אני רואה חשיבות של ממש בהרחבת הפעילות של סמארט שוטר מול משרד המלחמה האמריקאי,” מסרה מור. “החוזה הנוכחי מהווה ולידציה נוספת לאיכות הגבוהה וליכולת המבצעית של המערכות שלנו בשדה הקרב המודרני, בין היתר מול איום הרחפנים. אספקת המוצרים לחיל הנחתים, כמו גם לצי האמריקאי, תתבצע בחודשים הקרובים, איתות נוסף לדחיפות המבצעית הגבוהה לפריסת מוצריה של סמארט שוטר לרוחב הצבא האמריקאי.”

הדגש בדבריה הוא על מהירות הפריסה. בתחום המענה לרחפנים, זמני תגובה קצרים הפכו לגורם מרכזי. הטכנולוגיה משתנה במהירות, ואיומים חדשים מופיעים בזירות לחימה שונות כמעט בזמן אמת. לכן, צבאות אינם מסתפקים עוד בתוכניות פיתוח ארוכות בלבד, אלא מחפשים פתרונות שניתן לרכוש, להטמיע ולשפר בתוך פרקי זמן קצרים יחסית.

משמעות לתעשיית הדיפנס־טק הישראלית

החוזה החדש של סמארט שוטר ממחיש מגמה רחבה יותר בתעשיית הדיפנס־טק הישראלית: מעבר מפתרונות נקודתיים לשילוב במערכות רכש של צבאות גדולים. ישראל נחשבת שוק ניסוי ותפעול חשוב לטכנולוגיות ביטחוניות, אך ההתרחבות לשוק האמריקני היא קפיצת מדרגה עסקית. היא דורשת לא רק מוצר מבצעי, אלא גם יכולת ייצור, תמיכה, הדרכה, שרשרת אספקה והתאמה לדרישות רכש אמריקניות.

עבור סמארט שוטר, רצף החוזים עם זרועות שונות בארצות הברית עשוי לסייע בבניית מעמד של ספקית מוכרת בתחום בקרת האש החכמה וההתמודדות עם רחפנים. החוזה מול המארינס אינו הגדול ביותר שעליו דיווחה החברה השנה, אך הוא חשוב משום שהוא מרחיב את בסיס הלקוחות בתוך הצבא האמריקני ומחזק את ההכרה בצורך בפתרונות נישאים ללוחם.

המרוץ נגד הרחפנים ימשיך להאיץ את ההשקעות בטכנולוגיות חישה, עיבוד תמונה, AI, בקרת אש ומערכות יירוט. החוזה החדש של סמארט שוטר מציב את החברה הישראלית בתוך אחד התחומים הצומחים ביותר בשוק הביטחוני העולמי – פתרונות מהירים, מדויקים וניידים להגנה מפני איומים קטנים וזולים שהפכו למשמעותיים מאוד בשדה הקרב.

הפוסט סמארט שוטר מרחיבה את פעילותה בארה״ב: תספק מערכות בקרת אש לחיל הנחתים בעסקה של עד 5.8 מיליון דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת השבבים הישראלית היילו (Hailo) הודיעה על פיטורי כ-110 עובדים, כמחצית מכוח האדם שלה. לפי הדיווח בכלכליסט, החברה מעסיקה כיום כ-220 עובדים, והמהלך מגיע בהמשך לשינוי ארגוני שביצעה לפני כמה חודשים כדי להתמקד בתחום ה-Physical AI – יישומי בינה מלאכותית בעולם הפיזי, ובהם רובוטיקה, רחפנים ומכשירי קצה חכמים.

היילו, שהוקמה ב-2017 ונחשבה במשך שנים לאחת ההבטחות הבולטות של תעשיית השבבים הישראלית, מפתחת מאיצי AI למכשירי קצה. מוצרי החברה נועדו להריץ מודלי ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית גנרטיבית קרוב למקור הנתונים, בלי להעביר את כל העיבוד לענן. לפי החברה, מעבדי הקצה שלה מיועדים ליישומי AI במכשירי קצה, ובהם מוצרי צריכה, רכב, מערכות תעשייתיות ורובוטיקה.

מהתלהבות סביב AI Edge לצמצום חריף

הפיטורים הנוכחיים הם סבב הקיצוצים השני של היילו השנה. בינואר 2026 פיטרה החברה כ-10% מעובדיה, אז כ-30 עובדים, והסבירה כי היא ממקדת משאבים בתחומי צמיחה ובהם רובוטיקה ו-Physical AI.

לפי הדיווח, החברה מבקשת להגיע למבנה תפעולי רזה יותר, שיאפשר לה להמשיך לשרת לקוחות קיימים באמצעות רשת שותפים ומפיצים גלובלית, ובמקביל לשפר את הגמישות לקראת השקעה, רכישה או מהלך פיננסי אחר. החברה מסרה כי מוצרי הדגל שלה, מאיצי AI למכשירי קצה, נמכרו ביותר מ-500 אלף יחידות.

ההתמקדות ב-Physical AI משקפת מגמה רחבה יותר בתעשייה: מעבר מחישובי AI גדולים בענן בלבד אל עיבוד מקומי במצלמות, רובוטים, רחפנים, מערכות רכב ומכשירי IoT. עבור היילו, זהו גם ניסיון לבדל את עצמה מול שוק צפוף ותחרותי, שבו פועלות ענקיות שבבים לצד חברות צעירות רבות שניסו לנצל את גל ההשקעות בבינה מלאכותית.

לחץ פיננסי ומחיקת השקעה בדלק רכב

המהלך מגיע על רקע מצוקה פיננסית מתמשכת. לפי כלכליסט, דלק רכב, אחת המחזיקות המשמעותיות בהיילו, דיווחה כי מיזוג SPAC שתוכנן עבור החברה בוול סטריט נקלע לקשיים ואינו מתקדם. בעקבות זאת, דלק רכב צפויה למחוק את מרבית שווי השקעתה בהיילו כבר בדוחות הרבעון השני של 2026, מהלך שעלול להעביר אותה להפסד מהותי באותו רבעון.

בשיאה, באפריל 2024, גייסה היילו 120 מיליון דולר לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר, והפכה לאחת מחברות החד־קרן הבולטות בתחום שבבי ה-AI למכשירי קצה. רויטרס דיווחה אז כי החברה גייסה עד אותו שלב יותר מ-340 מיליון דולר מאז הקמתה. לפי הדיווחים האחרונים, שוויה הריאלי של החברה מוערך כעת בפחות מ-500 מיליון דולר.

כלכליסט ציין כי סך החשיפה של דלק רכב להיילו עומד על כ-62.4 מיליון דולר, שהם כ-197 מיליון שקל, וכי בינואר 2026 העמידה דלק מוטורס להיילו הלוואה של 9 מיליון דולר, עם אפשרות להגדלה נוספת של 3 מיליון דולר. לפי הדיווח, ההלוואה נושאת ריבית גבוהה של 1.5% בחודש, שעשויה לעלות ל-3% בחודש אם לא יתרחש אירוע נזילות בתוך 12 חודשים.

חברה עם טכנולוגיה קיימת, אבל שוק קשה יותר

הקושי של היילו אינו נובע בהכרח מהיעדר טכנולוגיה. החברה השיקה בשנים האחרונות כמה דורות של מאיצי AI, ובהם Hailo-8 ליישומי ראייה ממוחשבת ו-Hailo-10H, שנועד להריץ מודלי שפה וראייה גנרטיביים במכשירי קצה. לפי היילו, Hailo-10H מספק 40 TOPS בביצועי INT4, תומך במודלי LLM ו-VLM, ומתוכנן לפעול בהספק טיפוסי של 2.5 ואט.

עם זאת, פיתוח שבבים הוא תחום עתיר הון, והמעבר ממוצר טכנולוגי מרשים להכנסות בהיקף גדול דורש זמן, שרשרת אספקה יציבה, תוכנה בשלה, תמיכת לקוחות רחבה וחדירה לשווקים שמאמצים טכנולוגיה בקצב מספק. במקרה של היילו, הנתונים הפיננסיים שפורסמו סביב דלק רכב מצביעים על פער בין ההבטחה הטכנולוגית לבין צורכי המזומן והקצב העסקי של החברה.

מנכ”ל היילו, אור דנון, מסר כי ענף השבבים בעידן ה-AI הופך לחלק מהתשתיות הקריטיות במדינות רבות, וכי הבינה המלאכותית “עוזבת את הענן ועוברת לעולם הפיזי”. לדבריו, המהלכים הנוכחיים נועדו לשמר את המובילות הטכנולוגית של החברה ולהמשיך לייצר ערך ללקוחות קיימים ועתידיים.

היילו עדיין מחזיקה במוצר, בלקוחות, ברשת שותפים ובמוניטין טכנולוגי בתחום שבו הביקוש עשוי לצמוח בשנים הקרובות. אבל סבב הפיטורים החריף מסמן כי החברה נכנסת לשלב מבחן: האם תצליח להפוך את פעילותה לממוקדת ורזה מספיק כדי לשרוד עד גיוס, רכישה או התאוששות עסקית – או שהלחץ הפיננסי יכריע את אחת ההבטחות הגדולות של שבבי ה-AI בישראל.

הפוסט היילו מפטרת כמחצית מעובדיה ותתמקד ב-Physical AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המלחמה האחרונה בין ישראל לאיראן התמקדה סביב התפיסה לפיה נשק גרעיני הוא המפתח להרתעה ולעליונות אסטרטגית, נראה כי בעימותים העתידיים, הניצחון לא ייקבע על ידי עוצמת הראש האטומי, אלא על ידי השליטה הבלתי מעורערת בתחום הבינה המלאכותית  ובלב והמוח" המניעים אותה הלא הם שבבי הסיליקון המתקדמים.

בימים אלה אנו עדים לשינוי פרדיגמה המעביר את מוקד הכוח משדות הקרב הפיזיים למעבדות הפיתוח ולשרשראות האספקה הטכנולוגיות.

השינוי הגדול: מכימיה ופיזיקה לביטים ואלגוריתמים

הנשק האטומי סימל את פסגת היכולת הטכנולוגית של המאה הקודמת – פיתוחים פיזיקליים וכימיים ששחררו כוח הרסני בלתי נתפס. כח זה העניק למעצמות שהחזיקו בו יתרון מוחלט והרתעה אסטרטגית שאמורה הייתה למנוע מלחמה כוללת. אולם, אך כוחו של הנשק הגרעיני מוגבל בעיקר להרתעה אבסולוטית. הוא אינו כלי לניהול סכסוכים יומיומיים, מלחמות סייבר, תעמולה או השפעה גלובלית מורכבת.

כאן נכנסה לתמונה הבינה המלאכותית. הבינה המלאכותית אינה נשק פיזי במובן המסורתי, אלא כוח טרנספורמטיבי שיכול להשפיע על כל היבט של חברה – צבאי, כלכלי, חברתי ואף תרבותי. בינה מלאכותית מתקדמת מאפשרת:

• קבלת החלטות בזמן אמת: מערכות AI יכולות לנתח כמויות אדירות של נתונים (Big Data) במהירות ובדייקנות שאין שנייה לה, ולספק המלצות אסטרטגיות. במקביל מערכות AI יכולות לבצע פעולות אוטונומיות בשדות קרב מודרניים – החל מכלי טיס בלתי מאוישים ועד למערכות הגנה אקטיביות.
• לוחמה אסימטרית: AI מספקת יתרון קריטי גם לשחקנים קטנים יחסית, המאפשרת להם לפתח מערכות הגנה או התקפה חכמות, לנתח מודיעין ביעילות ולשבש את פעילות האויב באמצעים שאינם תלויים בכוח אש גרעיני.
• כלכלה וחדשנות: מדינה המובילה בתחום ה-AI שולטת גם על מנועי הצמיחה הכלכליים הבאים, מפתחת טכנולוגיות אזרחיות וצבאיות כאחד, ומושכת כישרונות והשקעות.

השבבים: ה"מוח" של המלחמה החדשה

אך הבינה המלאכותית אינה יכולה להתקיים ללא התשתית החומרתית המניעה אותה: השבבים. שבבים מתקדמים – ובעיקר אלו המיועדים למשימות AI ספציפיות (כמו מעבדי GPU, מעבדי AI ייעודיים ועוד) – הם ה"מוח" וה"לב" של כל מערכת AI. הם מאפשרים את כוח העיבוד העצום הנדרש לאימון מודלים מורכבים ולביצוע הסקות מהירות.

השליטה על תעשיית השבבים, ועל שרשרת האספקה שלה, הפכה לאחד ממוקדי המאבק הגיאופוליטי המרכזיים בעולם. מדינות מתחרות על:

• יכולות פיתוח: מי יכול לתכנן את השבבים היעילים והחזקים ביותר?
• יכולות ייצור: מי יכול לייצר אותם בכמויות וברמות הדיוק הנדרשות? תלות במעצמות יצרניות כמו טייוואן (TSMC) הופכת לנקודת תורפה אסטרטגית.
• שליטה על חומרי גלם וציוד: תעשיית השבבים דורשת ציוד וחומרי גלם ייחודיים ויקרים, ומי ששולט בשרשרת האספקה הזו מחזיק ביכולת להשפיע על כלל התעשייה.

המשמעויות הגיאופוליטיות

ההבנה כי שליטה ב-AI ובשבבים היא המפתח לעליונות העתידית ניכרת במדיניות החוץ והביטחון של המעצמות הגדולות. לכן אנו עדים בשנים האחרונות ל:

• מירוץ חימוש טכנולוגי: השקעות עתק במו"פ בתחום ה-AI והשבבים, לצד מאמצים לגיוס ושימור טאלנטים.
• מלחמת סחר ורגולציה: ניסיונות להגביל גישה של מדינות יריבות לטכנולוגיות שבבים מתקדמות, כפי שרואים במאבק בין ארה"ב לסין.
• השקעות אדירות בתשתיות: הקמת מפעלי שבבים ענקיים במדינות המערב, במטרה להפחית תלות בשרשראות אספקה חיצוניות.

שינוי פני המלחמה

המלחמה של מחר היא כבר כאן, והיא מתנהלת לא רק במצולות האוקיינוסים או בחלל, אלא גם – ואולי בעיקר – במעבדות ובמרכזי נתונים. בעוד האיום הגרעיני נותר אקט הרתעתי קיצוני, הכוח המעשי לשלוט, להשפיע ולנצח בעימותים המתפתחים טמון ביכולת לשלוט על הבינה המלאכותית ועל הליבה הדיגיטלית שלה: השבבים. מדינות שיצליחו להוביל בתחומים אלו יבטיחו לעצמן לא רק יתרון צבאי מכריע אלא גם בטחון כלכלי שיעצב את פני המאה העשרים ואחת.

הפוסט לא עוד נשק אטומי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

גילת רשתות לוויין (נאסד"ק ובורסת ת"א: GILT), מובילה עולמית בטכנולוגיית פתרונות ושירותים לרשתות תקשורת לוויינית, מדווחת היום על השקעה בסך של עד 3.5 מיליון דולר בחברת rosense, סטארט אפ בשלבי פיתוח מוקדמים של טכנולוגיה מהפכנית לאיתור ומעקב אחר רחפנים. ההשקעה מתבצעת במסגרת סבב גיוס בהובלה משותפת עם Frontier Capital, ומחזקת את האמון הגבוה בטכנולוגיה המהפכנית של Crosense. מהלך זה הינו חלק מהמיקוד האסטרטגי עליו הצהירה לאחרונה גילת להרחבת נוכחותה בשוק בטחון המולדת ובשוק הצבאי.

חברת Crosense מפתחת פתרון deep-tech, של מערכות איתור ומעקב אחר רחפנים המבוססות אנטנה מתכווננת אלקטרונית (ESA), ומספקות פתרון לצורך חסר מענה הולם להגנה על נמלי תעופה, בסיסים צבאיים, ותשתיות קריטיות מפני פעילות לא מאושרת של רחפנים. בניגוד לפתרונות המסורתיים, מערכת Crosense תפעל בזמן אמת ובכל תנאי מזג אוויר, ללא צורך במעורבות אנושית פעילה. היא תספק כיסוי הרמטי 24/7, ותאפשר איתור מדויק, יעיל בכל סוגי השטח, כולל בסביבות עירוניות צפופות.

"העלייה המהירה באיומי הרחפנים יצרה צורך דחוף בפתרונות איתור מתקדמים יותר, והטכנולוגיה של Crosense  צפויה לחולל מהפכה בשוק."אמר רוני סטולרו, מנהל הפיתוח התאגידי בגילת. " ההשקעה הזו מדגישה את מחויבותה של גילת לשוק הביטחוני ואת יישום אסטרטגיית הצמיחה שלנו, שמביאה לשוק פתרונות חדשניים ומוכחים עבור לקוחות צבאיים וממשלתיים ברחבי העולם. באמצעות ההשקעה ב-Crosense, אנו מחזקים את מעמדנו כמובילים במתן פתרונות מתקדמים להגנת נכסים קריטיים, תוך ניצול טכנולוגיות חדשניות."

"אנו נרגשים לצרף את גילת כשותפה אסטרטגית ומשקיעה", מסר מייסד ומנכ"ל Crosense, גיל צבירן. "הידע העצום והניסיון של גילת, לצד מערך השיווק והמכירות הגלובלי שלה,, יהיו בעלי ערך במסע העסקי  שלנו. שיתוף פעולה זה צפוי להאיץ את הצמיחה והחדשנות של Crosense ולהעצים את יכולתנו להגיע לשוק במהירות".                        

הפוסט גילת תשקיע עד 3.5 מיליון דולר בסטארט אפ Crosense המפתח טכנולוגיה לאיתור רחפנים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קבוצת Cando Drones  הקימה מוקד הטסות מבצעי ראשון מסוגו במרכז החדשנות באשקלון; הדגמה מבצעית ראשונה התקיימה ביום שלישי האחרון, במסגרת מיזם הרחפנים הלאומי * שירותי ההטסה של רחפנים אוטונומיים שהופעלו במערכת Orion של חברת High Lander מהמוקד החדש יספקו מענה משלים של משימות אבטחה ביישובי העוטף  ולמשלוחים.

ביום ג' האחרון השיקה קבוצת Cando Drones  שיתוף פעולה ייחודי, עם המרכז לחדשנות באשקלון והיחידה ללימודי חוץ. במסגרתו הוקם מוקד מבצעי להפעלת מערכי רחפנים אוטונומיים שיוכל להוות מרכיב משלים בתפישת ההגנה  להגברת הביטחון ביישובי העוטף. במסגרת ההשקה התבצעו הטסות זמן אמת של צי רחפנים  באמצעות מערכת שו"ב (שליטה ובקרה)  Orion של חברת High Lander. במהלך ההדגמה הוצגה תפישת ההפעלה הייחודית שכללה הפעלת מוקד אחוד רב משימתי – משימות אבטחה ביישובי העוטף ורמת הכובש, משימות אכיפה ופיקוח בעיר אשקלון ומשימת משלוח במרחב לטרון המדמה אספקת ציוד מציל חיים במקרי חירום. 

סה"כ הוטסו בו זמנית 7 רחפנים, במספר מרחבים למגוון משימות. ההטסות בוצעו במסגרת שבוע הניסויים של מיזם הרחפנים הלאומי. בהדגמה נכחו בין היתר מר תומר גלאם ראש עיריית אשקלון, מר חזי חליבה מנכ"ל עיריית אשקלון, ומר יוסי שר מנכ"ל פארק תעשיות  נ.ע.ם ועוד.

הפוסט ציי רחפנים אזרחיים יתנו מענה משלים להגנת יישובי העוטף הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ארה"ב הטילה סנקציות חדשות על רוסיה, הממוקדות בתשתית הפיננסית שלה, בתעשיית הטכנולוגיה ובמוכרים זרים של שבבים ורכיבים טכנולוגיים אחרים שמשמשים את מוסקבה לפיתוח ציוד צבאי למלחמתה באוקראינה.

לפי הצהרה של משרד האוצר האמריקאי, הסנקציות החדשות נועדו "להגביל את היכולת של התעשייה הצבאית-תעשייתית של רוסיה להפיק תועלת מתוכנות ושירותי טכנולוגיית מידע אמריקאיים מסוימים", תוך הגבלת הגישה למוצרים זרים "שמאפשרים לרוסיה לתמוך במאמץ המלחמתי שלה".

רוסיה הסתמכה רבות על שבבים זרים וטכנולוגיות אחרות לייצור ציוד צבאי, כולל רחפנים וטילים. למרות סנקציות קודמות, רוסיה מצאה דרכים להשיג טכנולוגיה זו ממדינות אחרות.

"כל טיל שפוגע באוקראינה מכיל עשרות רכיבים – אלקטרוניקה ושבבים – שמקורם בחברות במדינות אחרות ויובאו דרך שטחים שכנים של רוסיה," אמר נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, בנאום וידאו באפריל.

כדי להגביל את הגישה של מוסקבה למיקרואלקטרוניקה, הסנקציות האמריקאיות מכוונות לחברות מבוססות בסין, קזחסטן, טורקיה והונג קונג שמוכרות שבבים וטכנולוגיה אחרת לרוסיה.

לדוגמה, החברה הסינית Shenzhen Youxin סיפקה טכנולוגיה בשווי של למעלה מחצי מיליון דולר, כולל שבבים, לרוסיה. חלק מהשבבים הללו נמצאו ברחפני סיור רוסיים, לפי הצהרת משרד האוצר האמריקני.

הסנקציות מכוונות גם לאנשים המסייעים ברכישת מיקרואלקטרוניקה, כמו האזרח רוסי אלכסיי צ'יצ'נב, שמנהל רשת רכישה רחבת היקף למיקרואלקטרוניקה מהונג קונג. עסקיו של צ'יצ'נב סייעו במשלוח רכיבים אלקטרוניים בשווי מיליוני דולרים ורכיבי טכנולוגיה קריטיים אחרים לרוסיה, אמר משרד האוצר האמריקני.

בהצהרה נפרדת, הודיע משרד המסחר האמריקאי על צעדים נגד חברות קש בהונג קונג שמסיטות שבבים לרוסיה. "סנקציות חדשות אלו יקשה על חברות קש, שמחליפות שמות לעיתים קרובות או משתמשות בזהויות תאגידיות מרובות, למצוא ספק שירותי תאגידים שיסייע במסחר בלתי חוקי," נאמר בהצהרת המשרד.

ארה"ב מרחיבה גם את הסנקציות על טכנולוגיה ממותגת אמריקאית, אוסרת על אספקת שירותי ייעוץ טכנולוגי ועיצוב, שירותי תמיכה טכנית ושירותי ענן לתוכנות ניהול ארגוניות ותוכנות עיצוב וייצור לכל אדם ברוסיה. "ארה"ב תומכת באופן נחרץ בזרימה החופשית של מידע ותקשורת ברחבי העולם, והפעולות הללו לא נועדו להפריע לחברה האזרחית ולתקשורת," אמר משרד האוצר.

הקרמלין הבטיח תגובה לסנקציות. "כמו תמיד במקרים כאלה, רוסיה לא תעזוב פעולות תוקפניות כאלה ללא מענה," אמרה מריה זכרובה, דוברת משרד החוץ הרוסי. היא לא פירטה איזו תגובה צפויה מצד ארה"ב.

סגן יו"ר המועצה לבטחון לאומי של רוסיה, דמיטרי מדבדב, כתב פוסט כועס בטלגרם, וקרא לכלל האוכלוסייה הרוסית להגיב לסנקציות. "כל יום עלינו לשאוף לגרום לנזק מירבי לאותן מדינות שהטילו את המגבלות הללו על מדינתנו ועל כל אזרחינו," כתב מדבדב.

שבבים, משרד האוצר, ארה"ב, רוסיה, רחפנים, משרד המסחר, אוקראינה, חומרה, טכנולוגיה, סנקציות, מדבדב, מלחמה באוקראינה

הפוסט ארה"ב מטילה סנקציות חדשות על ספקים זרים של שבבים ורכיבים טכנולוגיים לרוסיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לוויינים ודאונים יכולים לספק מידע חיוני שמסוגל לתרום להגנה על היצורים המאביקים בטבע. מחקר חדש בוחן דרכים חדשות לניצול טכנולוגיות אלו על מנת לעקוב אחר הזמינות של פרחים, כאשר מחקר זה עשוי להיות משולב עם מחקרי התנהגות על מנת לראות את העולם דרך עיניהם של חרקים

[תרגום מאת ד”ר משה נחמני]

הזמינות של פרחים עבור חרקים משתנה מיום ליום ומאתר לאתר, ופעילות אנושית משנה את הנוף בדרכים שמשפיעות על כלל היצורים המאביקים (pollinators). צוות מחקר מאוניברסיטת אקסטר שבבריטניה ושותפיהם מקווים כי הגישה שלהם תוכל לסייע בהבנת שינויים אלו, מה שיוביל לשימור טוב יותר של יצורים חשובים אלו. “התקדמויות אחרונות בטכנולוגיות רחפנים ולוויינים מספקות הזדמנויות חדשות”, אמר החוקר הראשי

“כיום, רחפנים יכולים לספק לנו פרטי פרטים של הנוף – בקנה מידה של פרח בודד – ובעזרת שילוב פרטים אלו יחד עם דימות לוויינים, אנו יכולים ללמוד על זמינות המזון הקיים עבור יצורים מאביקים בשטח גדול. במקביל למחקרי התנהגות של חרקים, המידע המתקבל משיטה זו יסייע לנו להבין מהם האיומים הזמינים לחרקים וכיצד נוכל לפתח תוכניות שימור עבורם”.

“לאור המצב כיום, שבו זנים מסוימים של יצורים מאביקים הולכים ונכחדים, לרבות זני דבורים רבים, אנו נדרשים בדחיפות להבנה הזו על מנת להגן לא רק על היצורים המאביקים באופן כללי, אלא גם על המגוון של כלל הזנים הנוטלים כולם חלק חיוני באקו-מערכות המורכבות”.

יצורים מאביקים מספקים מגוון של תועלות (הקרויות בשם ‘שירותי אקו-מערכת’), במיוחד לבני אדם דרך האבקה של יבולים וצמחים. יחד עם זאת, מידע רב באשר להתנהגות שלהם ואזורי המחייה שלהם – וכן ההשפעה של האקלים המשתנה על ידי בני האדם – נותרו בלתי ידועים עדיין.

“עד היום, רוב המחקר אשר עשה שימוש בלוויינים התמקד בשטחים חקלאיים נרחבים כגוון חוות חקלאיות לגידול תירס, אגוזים וזרעים לשמן,” מסביר החוקר הראשי”. “אנו מדגישים את הצורך לבחון שטחים נרחבים הכוללים בתוכם מגוון נישות מורכבות של צמחים ומאביקים”.

המאמר המדעי

הפוסט לוויינים ורחפנים דאונים יכולים להציל את החרקים המאביקים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

XTEND – מפתחת של מערכת ה- XOS (XTEND’s operating system), להפעלה של רובוטים אוטונומיים מונחים על ידי אדם, מודיעה על זכייה בחוזה בלעדי של משרד הבטחון לפיתוח ולאספקה של מערכת, ראשונה מסוגה, לתפעול ​​של קבוצת רחפנים בו-זמנית.

הפרויקט המשותף עם מפא"ת, מנהלת המחקר והפיתוח של משרד הביטחון, נועד לתפעול בטוח ואינטואיטיבי מרחוק של עשרות רחפנים סמי-אוטונומיים, עם יכולות מתקדמות של מציאות מדומה, עיבוד קצה ואינטליגנציה מלאכותית. המערכות של חברת XTEND תאפשרנה הפעלה מדויקת מרחוק של רחפנים ע"י יחידות צה"ליות בתרחישים שונים. מדובר ביוזמה ייחודית ופורצת דרך, המגלמת את החזון המשותף של צה"ל ו-XTEND לאפשר למל"טים להיות לא רק עוד "עין בשמיים", אלא גם לבצע משימות מורכבות בדיוק רב ותוך כדי שמירה על הכוחות מחוץ לטווח הסכנה. העסקה מבוססת על ביצועים ואבני דרך כפי שהוגדרו בהסכם.

"אנו עדים כיום למהפכה טכנולוגית בשדה הקרב המודרני", אומר גורם בכיר במשהב"ט, "שתוף הפעולה עם  XTEND בשלוש השנים האחרונות, כבר הניב מספר הצלחות, ומערכות פרי הפיתוח המשותף נמצאות בשימוש יומיומי בשטח. אנו בטוחים שתוכנית חדשה זו תספק קפיצת מדרגה אדירה ביכולות המבצעיות, ותביא את מיטב הטכנולוגיה האזרחית אל החיילים שלנו. אחד האתגרים הגדולים ביותר עבור רשות ממשלתית כמפא"ת,  העובדת עם הטכנולוגיות המתקדמות ביותר, הוא למצוא את השותפים המתאימים בתעשייה, ויחד עם חברות ספורות נוספות, אנחנו רואים ב-XTEND שותף כזה".

"אנו גאים ונרגשים על כך שנבחרנו פעם נוספת ע"י מפא"ת לפיתוח משותף של פרויקט פורץ דרך זה", אומר עידו בר-און, סמנכ"ל מכירות  ופיתוח עסקי ב- XTEND. "שותפות מתמשכת זו משקפת את האמון של משרד הביטחון בצוות ובטכנולוגיה של החברה שלנו. הקשר העמוק של שני הארגונים בשנים האחרונות, כבר הוכח מבצעית שוב ושוב, כמפחית את הסיכון לכוחות בשטח ומספק להם יתרון מבצעי. XTEND ומשרד הבטחון פועלים להבטיח את שיתוף הפעולה של מדינות בעלות ברית נוספות בתוכנית פיתוח זו".

חוזה חדש זה עם משרד הבטחון מתווסף לכ-20 חוזים נוספים שהבטיחה החברה בשלוש השנים האחרונות, כולל חוזה של מיליוני דולרים עם משרד ההגנה האמריקאי, בו טכנולוגיית מערכת ההפעלה של XTEND תאפשר למפעילי הרחפנים בצבא ארה"ב לשלוט מרחוק ברחפנים מרובים באופן בטוח תוך הדרכה מינימלית.

הפוסט XTEND זכתה בחוזה לפיתוח מערכת הפעלה לשליטה במספר רב של רחפנים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המהפך בתעבורה יגיע מהשמים  – Air Mobility. כך אומר שי לוי מנכ"ל FlightOPS במסגרת אירוע הסיליקון קלאב לחודש ספטמבר. החברה מפתחת מערכת הפעלה שתאפשר להטיס רחפנים אוטונומיים בבטחה בסיוע של פחות מפעילים מאשר כיום, וולמארט היא הראשונה שתאפשר בארה"ב משלוחים באמצעות רחפנים.

"FLIGTOPS נוסדה ב2020 ומפתחת מערכת הפעלה ייחודית לעולם של ניידות אווירית. יש לנו לקוחות בארה כמו   Droneup   שעובדים עם וולמרט וכן פרויקטים בתחומי החקלאות והתגובה המהירה של כוחות חרום."

"תחילת המהפכה היא בהכרזה של סטיב ג'ובס על האייפון  הראשון. הוא לא ידע זאת אבל  בזה שהוא ההביא אלינו את הטלפון הסלולארי -איפשר לנו את האוטונומיה. בתוך כל טלפון סלולארי היום יש את מה שצריך לכלי טיס – GPS, תקשורת, מצלמה, סט מדידים. העובדה שהצליחו להוזיל אותם לרמה של 500-3,000 דולר מאפשרת לנו לייצר כלי טיס אוטונומי ."

"היכולת של כלי טיס להטיס את עצמו יפה אבל לא מספיקה. ב-1973 הומצא הרחפן הראשון  וב-1986 התחיל להיות שימוש אמיתי ברחפנים בעולם האמיתי בעיקר לשימושים צבאיים.  ב-2011 , שנים אחדות לאחר השקת האייפון החל לפעול הרחפן הסמחרי הראשון. היום שווי שוק הרחפנים  מוערך ב- 22 מיליארד דולר עם תחזית ל-435 מיליארד דולר עד 2025."

"הצורך קיים, טכנולוגיה יש ומשאב יש. האוויר מעל הראש שלנו הוא משאב לא מנוצל אפשר לנצל אותו הרבה יותר. עולם שבו תזמינו אובר ותגיעו תוך חמש דקות להגיע ליעד שנמצא במרחק 20 קילומטרים, או לקבל עזרה מיידית. גם את כל העבודות הרוטניות המשעממות המלוכלכות והמסוכנות יבוצעו על ידי רחפנים – הובלת סחורות, ריסוס השדה ואפילו קטיף פירות."

"החסמים לקבלת הצורך והשוק על ידי הציבור הם מודל עסקי הניתן לצמיחה (סקלבילי), רגולציה ורשיונות. אחת המגבלות כיום היא  הצורך להשתמש במפעילים ובכך חושפים את כלי הטיס לטעויות אנוש. הוא גם מאוד רגולטורי, ולכן אנו רואים כמות גדולה של כלי טיס ומספר מוגבל של יישומים. הפתרון הוא רובוטיזציה לכלי הטיס בכך שמוציאים את הטייס מהלופ ומכניסים טייס רובוטי יותר חכם."

לסיכום הוסיף לוי כי המגמות בתחום כיום הן: :מעבר מטווח ראיה אל מחוץ לטווח ראיה ממפעיל אחד לכלי טיס אחד, ליכולת להטיס הרבה. (וולמרט מדברים על 150 אלף רחפני משלוחים בשנת 2028 ), ממדבר לעיר, ממקום שבו כל האוויר שלי לשותפות במרחב האווירי עם גורמים נוספים, וכן מרחפנים בדידים למערכות שלמות."

הפוסט המהפך בתעבורה יגיע מהשמים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לפני כשלוש שנים רכש משרד ההגנה הבריטי מחברת רפאל הישראלית מספר מערכות מסוג DRONE DOME להגנה מפני רחפנים ומל"טים. המערכת אשר נמצאת כבר בפעילות מבצעית של הצבא הבריטי בזירות מבצעיות שונות,  נבחרה להגן על האתר בו התקיימה פסגת ה-G7 כמו גם על ביטחונם של כלל האנשים שהשתתפו באירוע היוקרתי.

מערכת ה-DRONE DOME הינה מערכת חכמה ומודולרית, מהווה פתרון טכנולוגי מתקדם המתבסס על שלושה רבדים הנחוצים להתמודדות יעילה כנגד איומי רחפנים ומל"טים –  איתור, זיהוי ונטרול האיום – הכל בהתאם לצורך המבצעי ודרישת הלקוח. המערכת משלבת רדאר מתקדם, ומאפשרת שילוב של חיישנים מסוגים שונים: מצלמה אלקטרו אופטית, יכולות איתור מתקדמות, ונטרול האיום באמצעי ל"א (Soft Kill) של כל סוגי רחפנים ו/או מל"ט המאיימים על האיזור האווירי המוגדר. המערכת הוכחה מבצעית במספר זירות בעולם, ונמכרה כבר למספר מדינות. המערכת מודולרית ויעילה, ובעלת אמינות גבוהה וביצועים מעולים בכל מזג-אוויר.

מאיר בן שיה, סגן לשיווק ופיתוח עסקי במנהלת הגנ"א קצר-טווח ברפאל : "ברפאל כיום מזהים שתי מגמות חדשות ומרכזיות בתחום ה-C-UAV (הגנה מפני רחפנים ומל"טים) מולם מתמודדת מערכת ה- DRONE  DOME  בהצלחה. המגמה הראשונה היא כמות הרחפנים התוקפים- הצורך להתמודד עם מתקפה של מספר רחפנים בו זמנית הוא איום ממשי ומאתגר מאד הדורש מערכת מבצעית המסוגלת להתמודד מולו. המגמה השנייה היא סוג הכלים, אם בעבר, מערכות הגנה אווירית חיפשו מטוסים, כלי טיס בלתי מזוהים גדולים או טילים, היום הם נאלצים להתמודד גם עם איומים שהפכו לקטנים, איטיים ונמוכים, אשר הופכים להיות יותר ויותר אוטונומיים דבר המהווה אתגר למערכות הסיגינט והמכ"ם המתוכנתות לחפש אובייקטים בגודל של מטוסים קונבנציונליים. אתגר זה מחייב פתרונות מסוג Hard-kill. לזאת פיתחה רפאל את הרובד הרביעי של המערכת והוא יירוט באמצעות לייזר".

מערכת ה- DRONE DOME של רפאל בעלת יכולות לייזר מהמתקדמות בעולם. ב-DRONE DOME  משולבת קרן לייזר ממוקדת מאד בעלת יכולת לזירה גבוהה, המתמקדת בדיוק רב על המטרה, ננעלת עליה ומיירטת אותה תוך זמן קצר מאד. במערכת קיים מנגנון הגנה בטיחותי של נעילת האלומה על המטרה המאיימת בלבד, תוך הבטחת בטיחות מקסימלית של הסביבה ומניעה של נזקים משניים.  

יכולות ה-AI של מערכת ה-DRONE DOME והשימוש בחיישנים ייחודיים ומתקדמים טכנולוגית פרי פיתוח רפאל, מהווים שכבה נוספת של מידע על פעילות רחפנים ומל"טים, מאפשרים זיהוי של האיום ואיתור מדויק שלו במרחב האווירי וכך מאפשרים נטרול מהיר ואופטימלי של האיום.

השימוש במערכת זו בפסגת ה-G7 הוא עדות לשביעות הרצון והביטחון של משרד ההגנה הבריטי במערכת,  ומביא לידי ביטוי את היכולות המוכחות ואת הגמישות של המערכת וזאת מתוך ניסיון מבצעי אמיתי בשטח.

הפוסט הותר לפרסום: מערכת ההגנה נגד רחפנים מבוססת AI של רפאל הגנה על מנהיגי העולם ב-G7 הופיע לראשונה ב-Chiportal.