חברת אינוויז הישראלית מרחיבה את נוכחותה בתחום מערכות ההגנה מפני רחפנים. החברה משתפת פעולה עם AeroNous הישראלית, המפתחת פלטפורמת שליטה ובקרה פתוחה להגנה על תשתיות, מתקנים ואתרים אסטרטגיים. במסגרת שיתוף הפעולה תשולב טכנולוגיית ה־LiDAR של אינוויז במערכת השליטה והבקרה של AeroNous, במטרה לשפר יכולות איכון תלת־ממדי בזמן אמת של מטרות אוויריות.

אף שמדובר לכאורה בעוד שילוב של חיישן במערכת קיימת, ההקשר הרחב מעניין יותר: אינוויז אינה נכנסת לשוק ההגנה מפני רחפנים כספקית של אמצעי יירוט, אלא כספקית של שכבת תפיסה מרחבית. זהו תפקיד הדומה מאוד לזה שמילאה טכנולוגיית LiDAR בעולם הרכב האוטונומי – יצירת תמונת עולם תלת־ממדית מדויקת, המתעדכנת בזמן אמת ומוזנת למערכת קבלת ההחלטות.

ההכרזה עם AeroNous מצטרפת לשורת שיתופי פעולה שעליהם דווח לאחרונה, ובהם שילובים עם Regulus, Givon Defense ו־Cogniteam. המכנה המשותף ביניהם הוא שימוש ב־LiDAR לא רק כעוד חיישן גילוי, אלא ככלי לשיפור יכולות Localization, Perception, Classification ו־Situational Awareness – כלומר איכון, תפיסה, סיווג ובניית תמונת מצב מרחבית.

מערכות נגד רחפנים מאמצות ארכיטקטורת רכב אוטונומי

מערכות Counter-UAS התבססו בעבר לא פעם על חיישן מרכזי אחד: מכ"ם, מצלמות אלקטרו־אופטיות או חיישני RF. אולם האיום השתנה. רחפנים קטנים, רחפני FPV, מערכות אוטונומיות ונחילים פועלים לעיתים בגובה נמוך, בסביבה עירונית ובקרבת עצים, מבנים וקווי חשמל.

במצב כזה לא מספיק לדעת שקיים אובייקט באוויר. המערכת צריכה להבין מהו, היכן הוא נמצא בדיוק, כיצד הוא נע, ומה הסיכוי שמדובר באיום אמיתי ולא בציפור, בלון או עצם אחר.

לכן התחום עובר בהדרגה לארכיטקטורות רב־חיישניות. מכ"ם מספק גילוי וטווח, מצלמות מספקות מידע חזותי, חיישני RF מזהים אותות תקשורת כאשר הם קיימים, ותוכנת AI משלבת את הנתונים לתמונת מצב אחת. סקירות מחקריות בתחום Counter-UAS מציינות כבר כמה שנים כי מערכות כאלה משלבות בדרך כלל מכ"ם, ראייה ממוחשבת, RF, חיישנים אקוסטיים ומיזוג נתונים כדי להתמודד עם האתגר של גילוי וזיהוי רחפנים. (arXiv)

בתוך הארכיטקטורה הזאת, ה־LiDAR מוסיף שכבה ייחודית: ענן נקודות תלת־ממדי, הכולל מרחק, גובה, צורה ותנועה. במקום תמונה דו־ממדית או החזר מכ"ם בלבד, המערכת מקבלת מודל מרחבי שניתן להזין לאלגוריתמי מעקב, סיווג וחיזוי תנועה.

מאוטומוטיב לדיפנס

המעבר הזה טבעי עבור אינוויז. החברה פיתחה את חיישניה במשך שנים עבור שוק הרכב האוטונומי, שבו נדרש שילוב של חומרה אופטית, עיבוד אות, קושחה, עיבוד ענני נקודות ותוכנת תפיסה. מחקרים בתחום הרכב האוטונומי מדגישים כי LiDAR מספק מידע תלת־ממדי בצורת ענן נקודות, וכי מידע כזה משמש לזיהוי אובייקטים בזמן אמת. מחקר שעסק ב־InnovizOne הראה שימוש בחיישן LiDAR של אינוויז לזיהוי תלת־ממדי בזמן אמת על מאיץ AI חסכוני, בהקשר של רכב אוטונומי. (arXiv)

היישום הביטחוני שונה מן הרכב האוטונומי, אך הבעיה הבסיסית דומה: כיצד לבנות מודל מרחבי אמין של עולם דינמי, שבו עצמים קטנים נעים במהירות ונדרש לקבל החלטות בזמן קצר.

במערכת רכב אוטונומי, המודל הזה נועד לזהות הולכי רגל, מכוניות, אופניים ומכשולים. במערכת Counter-UAS, הוא נועד לסייע בזיהוי ובמעקב אחר עצמים מעופפים קטנים. בשני המקרים, התפקיד של ה־LiDAR אינו להחליף את המכ"ם או את המצלמות, אלא להשלים אותם.

מרכז הכובד עובר לתוכנה

הנקודה המעניינת בשיתופי הפעולה האחרונים של אינוויז היא זהות השותפים. חלקם אינם מפתחים אמצעי יירוט, אלא שכבות שליטה ובקרה, תפיסה, ניווט, איכון או תוכנה. הדבר מלמד כי מרכז הכובד בתחום אינו נמצא רק באפקטור הסופי, אלא במערכת שמזהה, מסווגת ומבינה את המרחב.

זהו שינוי חשוב גם מבחינת תעשיית השבבים והחיישנים. מערכות הגנה מודרניות הופכות למערכות חישה, עיבוד ו־AI בזמן אמת. הן דורשות חיישנים מדויקים, מעבדי אות, מאיצי AI, קישוריות מהירה ותוכנות מיזוג נתונים.

עבור אינוויז, הכניסה לתחום הזה עשויה לפתוח שוק נוסף מעבר לרכב האוטונומי – שוק שבו יש ביקוש גובר לחיישנים אמינים, מוקשחים ובעלי יכולת עבודה בתנאי סביבה מורכבים.

עם זאת, הדרך לשוק הביטחוני אינה פשוטה. מערכות כאלה דורשות אינטגרציה עמוקה עם ספקי שליטה ובקרה, עמידה בדרישות אמינות מחמירות, התאמה לתרחישי שטח שונים ותהליכי אישור ארוכים. נוסף על כך, LiDAR אינו פתרון יחיד לכל האיומים: הוא תלוי בטווח, בתנאי ראות, בהספק ובאופן שבו המידע שלו משולב עם חיישנים אחרים.

לכן חשיבות המהלך של אינוויז אינה בכך שה־LiDAR הופך את מערכות ההגנה מפני רחפנים למערכת עצמאית, אלא בכך שהוא עשוי להפוך לאחת משכבות התפיסה המרכזיות בארכיטקטורה רב־חיישנית.

אם ברכב האוטונומי ה־LiDAR נועד לעזור למכונית להבין את הכביש, בתחום Counter-UAS הוא נועד לעזור למערכת להבין את המרחב האווירי הנמוך. בשני המקרים, הערך אינו נמצא רק בלייזר עצמו, אלא ביכולת להפוך נקודות אור למודל תלת־ממדי שמערכת AI יכולה להבין ולפעול לפיו.

הפוסט ה־LiDAR של אינוויז יוצא מהרכב האוטונומי לשכבת ההגנה מפני רחפנים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מערכת ההגנה העתידית של ישראל לא תתבסס על טכנולוגיה אחת שתספק מענה לכל האיומים. היא תצטרך להיות רשת רב־שכבתית ומסתגלת, המשלבת חיישנים, מודיעין, מערכות תקיפה, טילי יירוט, נשקי אנרגיה, לוחמה אלקטרונית, כלי טיס אוטונומיים ובינה מלאכותית.

זו הייתה המסקנה המרכזית שעלתה מפאנל מומחים שנערך במסגרת מפגש פורום מנכ"לי ההייטק Silicon Club שנערך ב־29 במאי במוזיאון ANU שבאוניברסיטת תל אביב. האירוע אורגן בידי חברת ASG, המוציאה לאור גם את CHIPORTAL.

בפאנל השתתפו תא"ל במיל' דורון גביש, לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית; אל"מ במיל' ניב כהן רווה, סמנכ"ל מו"פ אסטרטגי באלביט מערכות; נאור כספי, מנהל קרן Fresh Defense, המשקיעה בחברות טכנולוגיה ביטחונית; ויהודה דוידוביץ', סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בחטיבת הטילים והחלל של התעשייה האווירית.

מערכות קצה לצד פתרונות זולים ובהיקפים גדולים

גביש חילק את ההשקעה הנדרשת לשני כיוונים. הראשון הוא מערכות "קצה" – היכולות המתקדמות והיקרות שבהן ישראל כבר משקיעה, ובהן מטוסי דור חמישי, כטמ"מים ונשקי אנרגיה.

הכיוון השני הוא עולם ה־Scale: יכולת לפרוס פתרונות רבים, זולים וגמישים יותר. בקטגוריה זו נכללים חימושים משוטטים, רחפנים להגנה ולהתקפה, מערכות רובוטיות וכטמ"מים בעלי רמות גבוהות יותר של אוטונומיה.

החלוקה הזאת נובעת בין היתר מהפער הכלכלי בין אמצעי התקיפה הזולים שמפעיל האויב לבין מערכות היירוט היקרות שנדרשות להתמודד עמם. מערכת הגנה עשויה להצליח מבחינה מבצעית, אך להיקלע למלחמת התשה כלכלית אם כל יירוט עולה מאות אלפי דולרים או מיליוני דולרים.

גביש מנה שלוש משפחות של טכנולוגיות שעשויות לצמצם את הפער: נשקי אנרגיה, ובהם לייזר ומערכות מיקרוגל רב־עוצמה; לוחמה אלקטרונית; ומיירטים זולים יותר, לרבות רחפני יירוט ומערכות המבוססות על הנעה חשמלית.

לדבריו, המערכות הללו לא יחליפו את כיפת ברזל, קלע דוד או חץ, אלא יוסיפו שכבות חדשות שיאפשרו לבחור מענה בהתאם לאיום, לטווח, לתנאי הסביבה ולעלות הצפויה של הנזק.

ארבעה מרכיבים להגנה שלמה

גביש טען כי עוד לפני בחירת המערכת יש להגדיר את תפיסת ההגנה. לדבריו, ההתמודדות עם טילים, רקטות וכטב"מים מורכבת מארבעה מרכיבים.

המרכיב הראשון הוא התקפה – פגיעה במשגרים, במחסנים ובשרשרת ההפעלה לפני השיגור או במהלכו. המרכיב השני הוא התרעה, הכוללת גילוי, זיהוי ועקיבה. המרכיב השלישי הוא הגנה אקטיבית באמצעות טילים, לייזר, לוחמה אלקטרונית ואמצעים נוספים. הרביעי הוא הגנה פסיבית, ובראשה המיגון והתנהלות האוכלוסייה.

מכאן, לדבריו, שלא ניתן להצביע על "מערכת מרכזית" אחת. המטרה צריכה להיות יצירת סל פתרונות משולב, שיספק למקבלי ההחלטות חלופות בזמן אמת.

גביש הוסיף כי האתגר אינו רק לחבר טכנולוגיות שונות, אלא גם לחבר בין התעשיות שפיתחו אותן. שיתוף מידע בין אלביט, רפאל, התעשייה האווירית וגופי משרד הביטחון נתקל לעיתים במגבלות קניין רוחני, באינטרסים עסקיים ובמבנים ארגוניים נפרדים.

"היכולת שלנו להיות אינטגרטיביים בפתרון שאנחנו נותנים" היא לדבריו אחד האתגרים המרכזיים, משום שמערכת בודדת אינה יכולה לספק מענה לכל התרחישים.

לבחור את המענה הנכון לאיום הנכון

דוידוביץ' תיאר את השינוי שעובר שוק ההגנה האווירית. בעבר נבנתה מערכת ייעודית כמעט לכל סוג של איום: תותחים נגד כלי טיס, טילים נגד מטוסים, ובהמשך מערכות נפרדות נגד רקטות וטילים בליסטיים.

כיום, לדבריו, הלקוחות אינם מחפשים רק מערכת או סוללה, אלא פתרון כולל שיאפשר להתמודד עם מגוון איומים, לרבות כאלה שעדיין אינם מוכרים. הפתרון צריך לשלב מודיעין, חיישנים, אפקטורים, בינה מלאכותית וניתוח כמויות גדולות של מידע.

אחד העקרונות שהציג הוא Shoot What Is Needed – הפעלת האמצעי הנדרש ולא בהכרח האמצעי החזק או היקר ביותר. מערכת השליטה צריכה לנתח את האיום, את מסלולו, את הנזק האפשרי ואת אמצעי היירוט הזמינים, ולבחור את המענה המתאים.

דוידוביץ' הזהיר כי הלייזר אינו מספק כיום פתרון לטילים בליסטיים המשוגרים ממרחק של אלפי קילומטרים. בתחומים אלה עדיין נדרשים מיירטים קינטיים ומערכות התרעה ארוכות טווח. לכן יש לשלב את הוזלת ההגנה עם שיפור יכולות התקיפה, כך שניתן יהיה לפגוע באיום כבר בשלבים מוקדמים.

ממענה למלחמה לפיתוח הדור שאחריה

כהן רווה סיפר כי במהלך השנה עד השנה וחצי הראשונות של המלחמה הפנתה אלביט חלק גדול ממשאביה לצורכי צה"ל ומערכת הביטחון, גם במחיר של דחיית אספקות ללקוחות מחו"ל.

לדוגמה, מערכות תקשוב שתוכננו לפעול בזירה מרכזית אחת נדרשו לתמוך במהירות במספר חזיתות ובמאות אלפי אנשי מילואים. הדבר חייב הרחבת שרתים, התאמת גרסאות ועבודה רצופה של צוותי פיתוח.

לדבריו, לאחר המענה לצרכים הדחופים חזרה החברה להשקיע גם בטווח של חמש עד עשר שנים. באלביט מכנים את המאמץ הזה N+2: חיפוש אחר טכנולוגיות שעדיין נמצאות בשלבי בשלות נמוכים ושעשויות להפוך לבסיס הדור הבא.

החברה מרחיבה לשם כך את שיתופי הפעולה עם האקדמיה, לרבות הטכניון, אוניברסיטת אריאל והאוניברסיטה העברית, ובוחנת מחקרים בתחומי בינה מלאכותית וטכנולוגיות נוספות לפני שהגיעו לשלב המוצר.

הבינה המלאכותית כבר נמצאת בשטח

לדברי כספי, כמעט בכל אחת מחברות הטכנולוגיה הביטחונית שבהן השקיעה Fresh Defense משולבים כיום רכיבי AI. השימושים משתרעים על פני כל הזירות: כטמ"מים, רחפנים, רובוטיקה קרקעית, מערכות ימיות, מודיעין ועיבוד מידע.

כספי תיאר כדוגמה חברה שמפתחת ישויות דיגיטליות פיקטיביות לפעילות מודיעינית. המערכת מסוגלת ליצור ולנהל אלפי זהויות, להתאים אותן לשפה ולנרטיב המקומיים ולהפיק עבורן טקסט, תמונות וסרטונים. משימות שבעבר חייבו מערך אנושי גדול יכולות, לדבריו, להתבצע כיום בהיקפים רחבים באמצעות תוכנה.

עם זאת, כאשר נשאל מהו התחום החשוב ביותר להשקעה, כספי לא הצביע על אלגוריתם או מערכת נשק. "טלנטים אנושיים", השיב. הצעירים המשרתים בצבא, אנשי הקבע והמילואים, ובהמשך יזמי הסטארט־אפים, הם לדבריו הכוח שמניע את החדשנות.

בסיכום הפאנל ניסח זאת באופן חד יותר: "אנשים, אנשים, אנשים". לצד ההשקעה בכישרונות, הוא קרא לשמור על ענווה ולהניח תמיד שהיריב לומד, מסתגל ומחפש דרכים חדשות לעקוף את היתרון הישראלי.

מהקרקע לחלל

דוידוביץ' הצביע על החלל כאחת הזירות המרכזיות של מערכות ההגנה העתידיות. לווייני תצפית בודדים מספקים תמונה איכותית, אך חולפים מעל אזור מסוים רק במרווחים. קונסטלציות של לוויינים קטנים יכולות לצמצם את הפערים ולספק כיסוי רציף יותר.

גם בתחום התקשורת עשויים לוויינים במסלול נמוך להציע יתרון. לווייני תקשורת גיאוסטציונריים נמצאים בגובה של כ־36 אלף קילומטרים, ולכן סובלים מזמן השהיה שאינו מתאים לכל משימת יירוט. רשת של לוויינים במסלול נמוך יכולה להעביר מידע מהר יותר ולשפר את הקישור בין חיישנים למערכות ההגנה.

השלב הבא עשוי להיות Space-Based Air Defense – העברת חיישנים ואולי גם אמצעי יירוט לחלל. מנקודת תצפית כזאת אפשר לזהות שיגור מוקדם יותר, עוד בשלב ההאצה של הטיל, מבלי שעקמומיות כדור הארץ תחסום את קו הראייה.

מדובר עדיין באתגר טכנולוגי, כלכלי ומדיני גדול, אך לדברי דוידוביץ' זהו אחד הכיוונים שאליהם מתקדם התחום.

עצמאות ישראלית בתוך רשת בינלאומית

גביש הדגיש כי ישראל אינה יכולה להסתמך רק על עצמה. במהלך המלחמה התחבר מערך ההגנה הרב־שכבתי הישראלי למכ"מים, ללווייני התרעה, לספינות ולמערכות יירוט אמריקניות. שיתוף הפעולה אפשר לזהות איומים מוקדם יותר ולחלק את משימות היירוט בין מערכות שונות.

לדבריו, ישראל צריכה לחשוב על הגנה כרשת אזורית ובינלאומית, בראש ובראשונה עם ארצות הברית, אך גם עם שותפים נוספים. החיבור הזה חיוני הן להגנה והן להתקפה.

במקביל, גביש קרא לזהות את הרכיבים הקריטיים שבהם נדרשת "עצמאות כחול לבן". אין צורך לייצר בישראל כל בורג וכל מערכת, אך יש תחומים שבהם תלות בספק יחיד או במדינה זרה עלולה להפוך לסיכון ביטחוני. לכן נדרשים פיתוח מקומי, מלאים מספקים ופיזור מקורות האספקה.

דוידוביץ' סיכם כי מערכת ההגנה העתידית תידרש לפעול בדומה למערכת אבולוציונית: להסתגל לאיומים שלא היו מוכרים בעת שתוכננה. לשם כך יהיה צורך בבינה מלאכותית, במודיעין עדכני, באנשים מיומנים ובארכיטקטורה פתוחה המאפשרת להוסיף חיישנים ואמצעי יירוט חדשים.

המסר המשותף של הפאנל היה כי העליונות הטכנולוגית של ישראל אינה תלויה רק בפיתוח המיירט הבא. היא תישען על היכולת לחבר בין המערכות, לבחור בכל רגע את המענה הנכון, להוזיל את ההתמודדות, לשתף פעולה עם בעלות ברית – ולהמשיך להשתנות מהר יותר מן האויב.

הפוסט פאנל הסיליקון קלאב: הגנת ישראל בדור הבא תהיה מבוססת על רשת הגנה מסתגלת ורב שלבית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קבוצת דרייב וחברת אינוויז טכנולוגיות (NASDAQ: INVZ) חתמו על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי להרחבת השימוש בחיישני LiDAR ביישומי אבטחה היקפית, הגנת תשתיות ותחבורה חכמה. במרכז ההסכם עומדת מערכת Barak LightGuard, המשלבת את חיישן InnovizSMART של אינוויז עם מצלמת וידאו ותוכנת ניתוח מבוססת בינה מלאכותית.

במסגרת ההסכם מסרה קבוצת דרייב לאינוויז הזמנת רכש ראשונית לחיישני InnovizSMART. מספר החיישנים והיקפה הכספי של ההזמנה לא נמסרו. החברות הציבו יעד להגיע למכירות מצטברות של 20 מיליון דולר עד סוף שנת 2027, בעיקר בשווקים הבינלאומיים.

שילוב של LiDAR, מצלמה ובינה מלאכותית

מערכת Barak LightGuard פותחה בידי ברק 555, חברה בת של קבוצת דרייב, בשיתוף עם אינוויז וחברת הרובוטיקה והתוכנה קוגניטים. המערכת משלבת חיישן LiDAR תלת־ממדי ברזולוציה גבוהה, מצלמת וידאו ותוכנת אנליטיקה מבוססת בינה מלאכותית.

לפי החברות, המערכת מסוגלת לזהות ולעקוב אחר בני אדם, כלי רכב ובעלי חיים בטווחים של עד כקילומטר, בהתאם לתנאי השטח והסביבה. שילוב המידע מן ה־LiDAR ומן המצלמה מאפשר לקבל מיקום תלת־ממדי של האובייקט, לסווג אותו ולהפחית התרעות שווא.

בניגוד למצלמה רגילה, חיישן LiDAR אינו מסתפק בתמונה דו־ממדית. הוא משגר פעימות אור ומודד את זמן חזרתן, וכך בונה מפת עומק של הסביבה. יכולת זו עשויה להיות שימושית בתנאי תאורה משתנים וביישומים שבהם יש צורך במדידת מרחק ומיקום מדויקים.

השווקים שאליהם מכוונות החברות כוללים אבטחת גבולות, הגנה על מתקני אנרגיה ותשתיות חיוניות, גילוי חדירות למתחמים, איכון רחפנים ומערכות תחבורה חכמות. בתחום התחבורה ניתן להשתמש בחיישנים לניטור תנועה, זיהוי הולכי רגל וכלי רכב, ניהול צמתים וניתוח תנועת משתמשי הדרך.

אינוויז מרחיבה את הפעילות מעבר לתעשיית הרכב

אינוויז התמקדה לאורך השנים בפיתוח חיישני LiDAR ומערכות תפיסה ליצרניות רכב ולמערכות נהיגה אוטונומית. החברה פועלת כספקית Tier 1 ומספקת או מפתחת מערכות עבור יצרניות רכב וספקיות של מערכות נהיגה אוטונומית.

InnovizSMART נועד להרחיב את הטכנולוגיה גם ליישומים שאינם כלי רכב פרטיים, ובהם ביטחון, רובוטיקה, תשתיות, ערים חכמות ותחבורה. עבור אינוויז, ההסכם עם קבוצת דרייב הוא חלק ממאמץ לבנות מקור הכנסות נוסף בשוקי ה־Physical AI – מערכות בינה מלאכותית הקולטות מידע מן העולם הפיזי ופועלות על פיו.

בדוחות הרבעון הראשון של 2026 העריכה אינוויז כי הכנסותיה השנתיות יסתכמו ב־67–73 מיליון דולר. החברה הציבה יעד שלפיו מכירות LiDAR ליישומי Physical AI שאינם בתחום הרכב יגיעו לעד 10% מהכנסותיה ב־2026. לפיכך, מימוש יעד של 20 מיליון דולר עד סוף 2027 עשוי להפוך את שיתוף הפעולה עם דרייב לפעילות משמעותית יחסית בתחום הלא־רכבִי של החברה.

מקבוצת כבישים לפתרונות חישה

קבוצת דרייב מאגדת שש חברות הפועלות בתחומי התחבורה, התשתיות, החשמל, הבקרה והאבטחה. בין החברות בקבוצה נמצאות דרך ארץ, המפעילה את כביש 6; נתיבי הכרמל, המפעילה את מנהרות הכרמל; דרך הצפון; דרך בטוחה; א.א.כ.י; וברק 555.

השותפות מעניקה לאינוויז גישה לניסיון התפעולי של הקבוצה בכבישים, במתקני תחבורה ובתשתיות, בעוד דרייב מקבלת רכיב חישה שפותח במקור בהתאם לדרישות תעשיית הרכב.

“שיתוף הפעולה עם אינוויז מסמן אבן דרך אסטרטגית עבור קבוצת דרייב”, אמר סמנכ״ל הכספים של הקבוצה, אוהד קופולוביץ. לדבריו, שילוב חיישני ה־LiDAR נועד לחזק את פתרונות התחבורה, התשתיות והביטחון שמציעה הקבוצה ללקוחות בישראל ובעולם.

אלדר צגלה, סמנכ״ל הכספים של אינוויז, אמר כי ההסכם מספק “בסיס לבניית תזרים הכנסות משמעותי”, והגדיר את יעד 20 מיליון הדולר כהזדמנות מכירות לתקופה של כשנה וחצי.

הצלחת המהלך תהיה תלויה ביכולת החברות להפוך את ההדגמות וההזמנה הראשונית לפריסות מסחריות בהיקף רחב. בין היתר יצטרכו המערכות להוכיח ביצועים בתנאי שטח, יכולת השתלבות במערכות קיימות ועלות שתאפשר להן להתחרות בפתרונות המבוססים על מצלמות, מכ״ם וחיישנים אחרים.

הפוסט קבוצת דרייב ואינוויז ישלבו LiDAR במערכות אבטחה ותחבורה חכמה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת טיאסג'י מודיעה היום על השקת מערכת DroneWeaver System (DWS)  מערכת נגד רחפנים וכטב"מים אוטומטית ופורצת דרך, שנועדה לאפשר לכוחות ביטחון וארגוני אבטחה לזהות, לנתח, לתעדף ולסכל איומי רחפנים בתוך שניות – תוך צמצום משמעותי של העומס על המפעילים.

המערכת החדשה נשענת על פלטפורמת שו"ב אווירית מבצעית של TSG הפועלת מזה שנים אצל לקוחות בארץ ובעולם, ומרחיבה אותה להתמודדות ייעודית עם איומי רחפנים וכטב"מים. המערכת מבצעת באופן אוטומטי כ-90% מתהליך גילוי וניהול האיום: החל ממיזוג מידע ממספר חיישנים, דרך סינון התרעות שווא וזיהויים כפולים, ועד לסיווג האיום, הערכת רמת הסיכון והמלצה בזמן אמת על אמצעי התגובה האפקטיבי ביותר.

בעידן שבו רחפני FPV , נחילים אוטונומיים ואיומים נוספים הופכים למהירים יותר, זולים יותר וקשים יותר לזיהוי,DroneWeaver System  מספקת תמונת אוויר אחודה ומדויקת בזמן אמת ומאפשרת קבלת החלטות מהירה ומבוססת מידע גם תחת עומס מבצעי גבוה.

המערכת מבוססת על ארכיטקטורה פתוחה ואגנוסטית, המאפשרת אינטגרציה מהירה עם מגוון רחב של חיישנים ואמצעי יירוט קיימים ועתידיים.DroneWeaver System  תומכת במכ"מים, מערכות RF, מצלמות EO/IR, חיישני ADS-B ומקורות גילוי נוספים, לצד מגוון פתרונות Soft-Kill ו- Hard Kill בהם שיבוש אלקטרוני, Spoofing, לייזרים, מערכות קינטיות ומיירטים. בנוסף, המערכת יודעת לבצע התאמה חכמה בין סוג האיום לבין אמצעי היירוט המתאים ביותר, יכולת המסייעת להפחית שימוש מיותר באמצעי יירוט יקרים ולייצר הגנה אפקטיבית וחסכונית יותר בקנה מידה רחב.

" מערכת ה DroneWeaver מביאה לידי ביטוי את היכולות של טיאסג'י בתחום ההגנה האווירית והשליטה בזמן אמת,” אומר פיני יונגמן נשיא החברה. “מבוססת על ניסיון של שנים רבות בפיתוח והטמעת מערכות שו"ב אוויריות מבצעיות. לקחנו יכולת מוכחת לניהול איומים אוויריים והרחבנו אותה לעולם הרחפנים והכטב"מים, תוך שילוב אוטומציה ובינה מלאכותית המאפשרים תגובה מהירה ומדויקת גם מול איומים מורכבים ודינמיים."

 DroneWeaver Systemניתנת להתאמה להגנה על בסיסים צבאיים, תשתיות קריטיות, כוחות ניידים, שיירות, מתקנים אסטרטגיים ומשימות טקטיות מורכבות – תוך תמיכה בפריסה גמישה בהתאם למשימה, לסביבה המבצעית ולצרכים התקציביים.

טיאסג'י מציגה את מערכת DroneWeaver במסגרת תערוכת התעופה והבטחון ILA Berlin Air Show 2026  .

הפוסט TSG משיקה את DroneWeaver System, מערכת אוטונומית מבוססת AI להגנה מפני רחפנים וכטב"מים לעיתונות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת הדיפנס־טק הישראלית סמארט שוטר (Smart Shooter) ממשיכה להרחיב את פעילותה מול הכוחות המזוינים של ארצות הברית. החברה הודיעה כי זכתה בחוזה לאספקת מערכות בקרת אש נישאות חייל מסוג SMASH 3000SA לחיל הנחתים האמריקני, בהיקף בסיסי של כ-3.4 מיליון דולר. ההסכם כולל גם אופציות לרכש נוסף של מערכות, חלפים והדרכות בהיקף של כ-2.4 מיליון דולר, כך ששוויו הכולל עשוי להגיע לכ-5.8 מיליון דולר.

החוזה הוצא על ידי פיקוד מערכות חיל הנחתים, Marine Corps Systems Command, והוא מצטרף לשורה של עסקאות שעליהן דיווחה סמארט שוטר בשנה האחרונה מול גופים שונים בפנטגון. לפי החברה, אספקת המוצרים והשירותים צפויה להתבצע ברובה המוחלט ברבעון הרביעי של 2026, כאשר חלק קטן מן השירותים יימשך עד סוף הרבעון הראשון של 2027.

חדירה רחבה יותר לשוק האמריקני

הזכייה החדשה משמעותית עבור סמארט שוטר משום שהיא מחזקת את מעמדה לא רק כספקית ניסיונית, אלא כחברה שמערכותיה נכנסות בהדרגה לשימוש מבצעי רחב יותר. במהלך החודשים האחרונים דיווחה החברה על חוזים מול כמה זרועות וגופים בצבא ארצות הברית, בהם הצבא, הצי, חיל האוויר וחיל הנחתים.

בחודש מרץ דיווחה סמארט שוטר על חוזה מול כוח המשימה המשולב האמריקני JIATF-401 בהיקף של כ-2.4 מיליון דולר. בחודש מאי דיווחה החברה על חוזה מול הצבא האמריקני בהיקף של כ-10.7 מיליון דולר, ובתחילת יוני דיווחה על חוזה משמעותי ראשון מול הצי האמריקני בהיקף של כ-1.8 מיליון דולר. החוזה הנוכחי מול המארינס מוסיף נדבך נוסף למגמה זו.

עבור חברה ישראלית הפועלת בשוק הביטחוני האמריקני, רצף חוזים כזה הוא אינדיקציה חשובה. השוק האמריקני גדול, תחרותי ומבוקר מאוד, וכניסה אליו מחייבת עמידה בדרישות מבצעיות, לוגיסטיות ותקציביות מחמירות. כאשר כמה זרועות שונות בוחנות או רוכשות מערכות מאותה חברה, הדבר עשוי להעיד על צורך מבצעי משותף ועל התאמה של הטכנולוגיה לתרחישים שונים.

איום הרחפנים משנה את שוק הביטחון

הרקע המרכזי לצמיחה של סמארט שוטר הוא השינוי המהיר באופי שדה הקרב. רחפנים קטנים, זולים ונגישים הפכו בשנים האחרונות לאיום ממשי על כוחות קרקע, מתקנים, כלי רכב ושיירות. הם משמשים לאיסוף מודיעין, להכוונת אש ולעיתים גם לנשיאת מטענים. האתגר שהם מציבים הוא שילוב של עלות נמוכה, זמינות גבוהה, חתימה קטנה ויכולת לפעול בגבהים נמוכים.

מערכות SMASH של סמארט שוטר נועדו להתמודד עם חלק מן האתגר הזה באמצעות בקרת אש חכמה לנשק קל. המערכת משלבת חיישנים, עיבוד תמונה ואלגוריתמים המסייעים ללוחם לזהות, לעקוב ולשפר את דיוק הירי לעבר מטרות נעות, ובהן רחפנים. מבחינת הכוחות, היתרון הוא היכולת לספק מענה נישא חייל, שאינו מחייב בהכרח מערכת כבדה או יקרה בכל נקודה.

הצורך בפתרונות כאלה אינו מוגבל לזירה אחת. צבאות רבים מחפשים כיום שכבות הגנה שונות מפני רחפנים: מערכות לוחמה אלקטרונית, יירוטים קינטיים, לייזרים, מערכות גילוי, פתרונות רכביים ופתרונות אישיים. סמארט שוטר פועלת בשכבה האחרונה – מתן יכולת מדויקת יותר ללוחם הבודד או לצוות קטן מול מטרות קטנות ומהירות.

מיכל מור: “איתות לדחיפות המבצעית”

מיכל מור, מנכ"לית סמארט שוטר, אמרה כי החוזה החדש מהווה ולידציה נוספת ליכולת המבצעית של מערכות החברה. לדבריה, הרחבת הפעילות מול הפנטגון משקפת את הצורך הגובר במענה לאיום הרחפנים בשדה הקרב המודרני.

“אני רואה חשיבות של ממש בהרחבת הפעילות של סמארט שוטר מול משרד המלחמה האמריקאי,” מסרה מור. “החוזה הנוכחי מהווה ולידציה נוספת לאיכות הגבוהה וליכולת המבצעית של המערכות שלנו בשדה הקרב המודרני, בין היתר מול איום הרחפנים. אספקת המוצרים לחיל הנחתים, כמו גם לצי האמריקאי, תתבצע בחודשים הקרובים, איתות נוסף לדחיפות המבצעית הגבוהה לפריסת מוצריה של סמארט שוטר לרוחב הצבא האמריקאי.”

הדגש בדבריה הוא על מהירות הפריסה. בתחום המענה לרחפנים, זמני תגובה קצרים הפכו לגורם מרכזי. הטכנולוגיה משתנה במהירות, ואיומים חדשים מופיעים בזירות לחימה שונות כמעט בזמן אמת. לכן, צבאות אינם מסתפקים עוד בתוכניות פיתוח ארוכות בלבד, אלא מחפשים פתרונות שניתן לרכוש, להטמיע ולשפר בתוך פרקי זמן קצרים יחסית.

משמעות לתעשיית הדיפנס־טק הישראלית

החוזה החדש של סמארט שוטר ממחיש מגמה רחבה יותר בתעשיית הדיפנס־טק הישראלית: מעבר מפתרונות נקודתיים לשילוב במערכות רכש של צבאות גדולים. ישראל נחשבת שוק ניסוי ותפעול חשוב לטכנולוגיות ביטחוניות, אך ההתרחבות לשוק האמריקני היא קפיצת מדרגה עסקית. היא דורשת לא רק מוצר מבצעי, אלא גם יכולת ייצור, תמיכה, הדרכה, שרשרת אספקה והתאמה לדרישות רכש אמריקניות.

עבור סמארט שוטר, רצף החוזים עם זרועות שונות בארצות הברית עשוי לסייע בבניית מעמד של ספקית מוכרת בתחום בקרת האש החכמה וההתמודדות עם רחפנים. החוזה מול המארינס אינו הגדול ביותר שעליו דיווחה החברה השנה, אך הוא חשוב משום שהוא מרחיב את בסיס הלקוחות בתוך הצבא האמריקני ומחזק את ההכרה בצורך בפתרונות נישאים ללוחם.

המרוץ נגד הרחפנים ימשיך להאיץ את ההשקעות בטכנולוגיות חישה, עיבוד תמונה, AI, בקרת אש ומערכות יירוט. החוזה החדש של סמארט שוטר מציב את החברה הישראלית בתוך אחד התחומים הצומחים ביותר בשוק הביטחוני העולמי – פתרונות מהירים, מדויקים וניידים להגנה מפני איומים קטנים וזולים שהפכו למשמעותיים מאוד בשדה הקרב.

הפוסט סמארט שוטר מרחיבה את פעילותה בארה״ב: תספק מערכות בקרת אש לחיל הנחתים בעסקה של עד 5.8 מיליון דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת השבבים הישראלית היילו (Hailo) הודיעה על פיטורי כ-110 עובדים, כמחצית מכוח האדם שלה. לפי הדיווח בכלכליסט, החברה מעסיקה כיום כ-220 עובדים, והמהלך מגיע בהמשך לשינוי ארגוני שביצעה לפני כמה חודשים כדי להתמקד בתחום ה-Physical AI – יישומי בינה מלאכותית בעולם הפיזי, ובהם רובוטיקה, רחפנים ומכשירי קצה חכמים.

היילו, שהוקמה ב-2017 ונחשבה במשך שנים לאחת ההבטחות הבולטות של תעשיית השבבים הישראלית, מפתחת מאיצי AI למכשירי קצה. מוצרי החברה נועדו להריץ מודלי ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית גנרטיבית קרוב למקור הנתונים, בלי להעביר את כל העיבוד לענן. לפי החברה, מעבדי הקצה שלה מיועדים ליישומי AI במכשירי קצה, ובהם מוצרי צריכה, רכב, מערכות תעשייתיות ורובוטיקה.

מהתלהבות סביב AI Edge לצמצום חריף

הפיטורים הנוכחיים הם סבב הקיצוצים השני של היילו השנה. בינואר 2026 פיטרה החברה כ-10% מעובדיה, אז כ-30 עובדים, והסבירה כי היא ממקדת משאבים בתחומי צמיחה ובהם רובוטיקה ו-Physical AI.

לפי הדיווח, החברה מבקשת להגיע למבנה תפעולי רזה יותר, שיאפשר לה להמשיך לשרת לקוחות קיימים באמצעות רשת שותפים ומפיצים גלובלית, ובמקביל לשפר את הגמישות לקראת השקעה, רכישה או מהלך פיננסי אחר. החברה מסרה כי מוצרי הדגל שלה, מאיצי AI למכשירי קצה, נמכרו ביותר מ-500 אלף יחידות.

ההתמקדות ב-Physical AI משקפת מגמה רחבה יותר בתעשייה: מעבר מחישובי AI גדולים בענן בלבד אל עיבוד מקומי במצלמות, רובוטים, רחפנים, מערכות רכב ומכשירי IoT. עבור היילו, זהו גם ניסיון לבדל את עצמה מול שוק צפוף ותחרותי, שבו פועלות ענקיות שבבים לצד חברות צעירות רבות שניסו לנצל את גל ההשקעות בבינה מלאכותית.

לחץ פיננסי ומחיקת השקעה בדלק רכב

המהלך מגיע על רקע מצוקה פיננסית מתמשכת. לפי כלכליסט, דלק רכב, אחת המחזיקות המשמעותיות בהיילו, דיווחה כי מיזוג SPAC שתוכנן עבור החברה בוול סטריט נקלע לקשיים ואינו מתקדם. בעקבות זאת, דלק רכב צפויה למחוק את מרבית שווי השקעתה בהיילו כבר בדוחות הרבעון השני של 2026, מהלך שעלול להעביר אותה להפסד מהותי באותו רבעון.

בשיאה, באפריל 2024, גייסה היילו 120 מיליון דולר לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר, והפכה לאחת מחברות החד־קרן הבולטות בתחום שבבי ה-AI למכשירי קצה. רויטרס דיווחה אז כי החברה גייסה עד אותו שלב יותר מ-340 מיליון דולר מאז הקמתה. לפי הדיווחים האחרונים, שוויה הריאלי של החברה מוערך כעת בפחות מ-500 מיליון דולר.

כלכליסט ציין כי סך החשיפה של דלק רכב להיילו עומד על כ-62.4 מיליון דולר, שהם כ-197 מיליון שקל, וכי בינואר 2026 העמידה דלק מוטורס להיילו הלוואה של 9 מיליון דולר, עם אפשרות להגדלה נוספת של 3 מיליון דולר. לפי הדיווח, ההלוואה נושאת ריבית גבוהה של 1.5% בחודש, שעשויה לעלות ל-3% בחודש אם לא יתרחש אירוע נזילות בתוך 12 חודשים.

חברה עם טכנולוגיה קיימת, אבל שוק קשה יותר

הקושי של היילו אינו נובע בהכרח מהיעדר טכנולוגיה. החברה השיקה בשנים האחרונות כמה דורות של מאיצי AI, ובהם Hailo-8 ליישומי ראייה ממוחשבת ו-Hailo-10H, שנועד להריץ מודלי שפה וראייה גנרטיביים במכשירי קצה. לפי היילו, Hailo-10H מספק 40 TOPS בביצועי INT4, תומך במודלי LLM ו-VLM, ומתוכנן לפעול בהספק טיפוסי של 2.5 ואט.

עם זאת, פיתוח שבבים הוא תחום עתיר הון, והמעבר ממוצר טכנולוגי מרשים להכנסות בהיקף גדול דורש זמן, שרשרת אספקה יציבה, תוכנה בשלה, תמיכת לקוחות רחבה וחדירה לשווקים שמאמצים טכנולוגיה בקצב מספק. במקרה של היילו, הנתונים הפיננסיים שפורסמו סביב דלק רכב מצביעים על פער בין ההבטחה הטכנולוגית לבין צורכי המזומן והקצב העסקי של החברה.

מנכ”ל היילו, אור דנון, מסר כי ענף השבבים בעידן ה-AI הופך לחלק מהתשתיות הקריטיות במדינות רבות, וכי הבינה המלאכותית “עוזבת את הענן ועוברת לעולם הפיזי”. לדבריו, המהלכים הנוכחיים נועדו לשמר את המובילות הטכנולוגית של החברה ולהמשיך לייצר ערך ללקוחות קיימים ועתידיים.

היילו עדיין מחזיקה במוצר, בלקוחות, ברשת שותפים ובמוניטין טכנולוגי בתחום שבו הביקוש עשוי לצמוח בשנים הקרובות. אבל סבב הפיטורים החריף מסמן כי החברה נכנסת לשלב מבחן: האם תצליח להפוך את פעילותה לממוקדת ורזה מספיק כדי לשרוד עד גיוס, רכישה או התאוששות עסקית – או שהלחץ הפיננסי יכריע את אחת ההבטחות הגדולות של שבבי ה-AI בישראל.

הפוסט היילו מפטרת כמחצית מעובדיה ותתמקד ב-Physical AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המלחמה האחרונה בין ישראל לאיראן התמקדה סביב התפיסה לפיה נשק גרעיני הוא המפתח להרתעה ולעליונות אסטרטגית, נראה כי בעימותים העתידיים, הניצחון לא ייקבע על ידי עוצמת הראש האטומי, אלא על ידי השליטה הבלתי מעורערת בתחום הבינה המלאכותית  ובלב והמוח" המניעים אותה הלא הם שבבי הסיליקון המתקדמים.

בימים אלה אנו עדים לשינוי פרדיגמה המעביר את מוקד הכוח משדות הקרב הפיזיים למעבדות הפיתוח ולשרשראות האספקה הטכנולוגיות.

השינוי הגדול: מכימיה ופיזיקה לביטים ואלגוריתמים

הנשק האטומי סימל את פסגת היכולת הטכנולוגית של המאה הקודמת – פיתוחים פיזיקליים וכימיים ששחררו כוח הרסני בלתי נתפס. כח זה העניק למעצמות שהחזיקו בו יתרון מוחלט והרתעה אסטרטגית שאמורה הייתה למנוע מלחמה כוללת. אולם, אך כוחו של הנשק הגרעיני מוגבל בעיקר להרתעה אבסולוטית. הוא אינו כלי לניהול סכסוכים יומיומיים, מלחמות סייבר, תעמולה או השפעה גלובלית מורכבת.

כאן נכנסה לתמונה הבינה המלאכותית. הבינה המלאכותית אינה נשק פיזי במובן המסורתי, אלא כוח טרנספורמטיבי שיכול להשפיע על כל היבט של חברה – צבאי, כלכלי, חברתי ואף תרבותי. בינה מלאכותית מתקדמת מאפשרת:

• קבלת החלטות בזמן אמת: מערכות AI יכולות לנתח כמויות אדירות של נתונים (Big Data) במהירות ובדייקנות שאין שנייה לה, ולספק המלצות אסטרטגיות. במקביל מערכות AI יכולות לבצע פעולות אוטונומיות בשדות קרב מודרניים – החל מכלי טיס בלתי מאוישים ועד למערכות הגנה אקטיביות.
• לוחמה אסימטרית: AI מספקת יתרון קריטי גם לשחקנים קטנים יחסית, המאפשרת להם לפתח מערכות הגנה או התקפה חכמות, לנתח מודיעין ביעילות ולשבש את פעילות האויב באמצעים שאינם תלויים בכוח אש גרעיני.
• כלכלה וחדשנות: מדינה המובילה בתחום ה-AI שולטת גם על מנועי הצמיחה הכלכליים הבאים, מפתחת טכנולוגיות אזרחיות וצבאיות כאחד, ומושכת כישרונות והשקעות.

השבבים: ה"מוח" של המלחמה החדשה

אך הבינה המלאכותית אינה יכולה להתקיים ללא התשתית החומרתית המניעה אותה: השבבים. שבבים מתקדמים – ובעיקר אלו המיועדים למשימות AI ספציפיות (כמו מעבדי GPU, מעבדי AI ייעודיים ועוד) – הם ה"מוח" וה"לב" של כל מערכת AI. הם מאפשרים את כוח העיבוד העצום הנדרש לאימון מודלים מורכבים ולביצוע הסקות מהירות.

השליטה על תעשיית השבבים, ועל שרשרת האספקה שלה, הפכה לאחד ממוקדי המאבק הגיאופוליטי המרכזיים בעולם. מדינות מתחרות על:

• יכולות פיתוח: מי יכול לתכנן את השבבים היעילים והחזקים ביותר?
• יכולות ייצור: מי יכול לייצר אותם בכמויות וברמות הדיוק הנדרשות? תלות במעצמות יצרניות כמו טייוואן (TSMC) הופכת לנקודת תורפה אסטרטגית.
• שליטה על חומרי גלם וציוד: תעשיית השבבים דורשת ציוד וחומרי גלם ייחודיים ויקרים, ומי ששולט בשרשרת האספקה הזו מחזיק ביכולת להשפיע על כלל התעשייה.

המשמעויות הגיאופוליטיות

ההבנה כי שליטה ב-AI ובשבבים היא המפתח לעליונות העתידית ניכרת במדיניות החוץ והביטחון של המעצמות הגדולות. לכן אנו עדים בשנים האחרונות ל:

• מירוץ חימוש טכנולוגי: השקעות עתק במו"פ בתחום ה-AI והשבבים, לצד מאמצים לגיוס ושימור טאלנטים.
• מלחמת סחר ורגולציה: ניסיונות להגביל גישה של מדינות יריבות לטכנולוגיות שבבים מתקדמות, כפי שרואים במאבק בין ארה"ב לסין.
• השקעות אדירות בתשתיות: הקמת מפעלי שבבים ענקיים במדינות המערב, במטרה להפחית תלות בשרשראות אספקה חיצוניות.

שינוי פני המלחמה

המלחמה של מחר היא כבר כאן, והיא מתנהלת לא רק במצולות האוקיינוסים או בחלל, אלא גם – ואולי בעיקר – במעבדות ובמרכזי נתונים. בעוד האיום הגרעיני נותר אקט הרתעתי קיצוני, הכוח המעשי לשלוט, להשפיע ולנצח בעימותים המתפתחים טמון ביכולת לשלוט על הבינה המלאכותית ועל הליבה הדיגיטלית שלה: השבבים. מדינות שיצליחו להוביל בתחומים אלו יבטיחו לעצמן לא רק יתרון צבאי מכריע אלא גם בטחון כלכלי שיעצב את פני המאה העשרים ואחת.

הפוסט לא עוד נשק אטומי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

גילת רשתות לוויין (נאסד"ק ובורסת ת"א: GILT), מובילה עולמית בטכנולוגיית פתרונות ושירותים לרשתות תקשורת לוויינית, מדווחת היום על השקעה בסך של עד 3.5 מיליון דולר בחברת rosense, סטארט אפ בשלבי פיתוח מוקדמים של טכנולוגיה מהפכנית לאיתור ומעקב אחר רחפנים. ההשקעה מתבצעת במסגרת סבב גיוס בהובלה משותפת עם Frontier Capital, ומחזקת את האמון הגבוה בטכנולוגיה המהפכנית של Crosense. מהלך זה הינו חלק מהמיקוד האסטרטגי עליו הצהירה לאחרונה גילת להרחבת נוכחותה בשוק בטחון המולדת ובשוק הצבאי.

חברת Crosense מפתחת פתרון deep-tech, של מערכות איתור ומעקב אחר רחפנים המבוססות אנטנה מתכווננת אלקטרונית (ESA), ומספקות פתרון לצורך חסר מענה הולם להגנה על נמלי תעופה, בסיסים צבאיים, ותשתיות קריטיות מפני פעילות לא מאושרת של רחפנים. בניגוד לפתרונות המסורתיים, מערכת Crosense תפעל בזמן אמת ובכל תנאי מזג אוויר, ללא צורך במעורבות אנושית פעילה. היא תספק כיסוי הרמטי 24/7, ותאפשר איתור מדויק, יעיל בכל סוגי השטח, כולל בסביבות עירוניות צפופות.

"העלייה המהירה באיומי הרחפנים יצרה צורך דחוף בפתרונות איתור מתקדמים יותר, והטכנולוגיה של Crosense  צפויה לחולל מהפכה בשוק."אמר רוני סטולרו, מנהל הפיתוח התאגידי בגילת. " ההשקעה הזו מדגישה את מחויבותה של גילת לשוק הביטחוני ואת יישום אסטרטגיית הצמיחה שלנו, שמביאה לשוק פתרונות חדשניים ומוכחים עבור לקוחות צבאיים וממשלתיים ברחבי העולם. באמצעות ההשקעה ב-Crosense, אנו מחזקים את מעמדנו כמובילים במתן פתרונות מתקדמים להגנת נכסים קריטיים, תוך ניצול טכנולוגיות חדשניות."

"אנו נרגשים לצרף את גילת כשותפה אסטרטגית ומשקיעה", מסר מייסד ומנכ"ל Crosense, גיל צבירן. "הידע העצום והניסיון של גילת, לצד מערך השיווק והמכירות הגלובלי שלה,, יהיו בעלי ערך במסע העסקי  שלנו. שיתוף פעולה זה צפוי להאיץ את הצמיחה והחדשנות של Crosense ולהעצים את יכולתנו להגיע לשוק במהירות".                        

הפוסט גילת תשקיע עד 3.5 מיליון דולר בסטארט אפ Crosense המפתח טכנולוגיה לאיתור רחפנים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קבוצת Cando Drones  הקימה מוקד הטסות מבצעי ראשון מסוגו במרכז החדשנות באשקלון; הדגמה מבצעית ראשונה התקיימה ביום שלישי האחרון, במסגרת מיזם הרחפנים הלאומי * שירותי ההטסה של רחפנים אוטונומיים שהופעלו במערכת Orion של חברת High Lander מהמוקד החדש יספקו מענה משלים של משימות אבטחה ביישובי העוטף  ולמשלוחים.

ביום ג' האחרון השיקה קבוצת Cando Drones  שיתוף פעולה ייחודי, עם המרכז לחדשנות באשקלון והיחידה ללימודי חוץ. במסגרתו הוקם מוקד מבצעי להפעלת מערכי רחפנים אוטונומיים שיוכל להוות מרכיב משלים בתפישת ההגנה  להגברת הביטחון ביישובי העוטף. במסגרת ההשקה התבצעו הטסות זמן אמת של צי רחפנים  באמצעות מערכת שו"ב (שליטה ובקרה)  Orion של חברת High Lander. במהלך ההדגמה הוצגה תפישת ההפעלה הייחודית שכללה הפעלת מוקד אחוד רב משימתי – משימות אבטחה ביישובי העוטף ורמת הכובש, משימות אכיפה ופיקוח בעיר אשקלון ומשימת משלוח במרחב לטרון המדמה אספקת ציוד מציל חיים במקרי חירום. 

סה"כ הוטסו בו זמנית 7 רחפנים, במספר מרחבים למגוון משימות. ההטסות בוצעו במסגרת שבוע הניסויים של מיזם הרחפנים הלאומי. בהדגמה נכחו בין היתר מר תומר גלאם ראש עיריית אשקלון, מר חזי חליבה מנכ"ל עיריית אשקלון, ומר יוסי שר מנכ"ל פארק תעשיות  נ.ע.ם ועוד.

הפוסט ציי רחפנים אזרחיים יתנו מענה משלים להגנת יישובי העוטף הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ארה"ב הטילה סנקציות חדשות על רוסיה, הממוקדות בתשתית הפיננסית שלה, בתעשיית הטכנולוגיה ובמוכרים זרים של שבבים ורכיבים טכנולוגיים אחרים שמשמשים את מוסקבה לפיתוח ציוד צבאי למלחמתה באוקראינה.

לפי הצהרה של משרד האוצר האמריקאי, הסנקציות החדשות נועדו "להגביל את היכולת של התעשייה הצבאית-תעשייתית של רוסיה להפיק תועלת מתוכנות ושירותי טכנולוגיית מידע אמריקאיים מסוימים", תוך הגבלת הגישה למוצרים זרים "שמאפשרים לרוסיה לתמוך במאמץ המלחמתי שלה".

רוסיה הסתמכה רבות על שבבים זרים וטכנולוגיות אחרות לייצור ציוד צבאי, כולל רחפנים וטילים. למרות סנקציות קודמות, רוסיה מצאה דרכים להשיג טכנולוגיה זו ממדינות אחרות.

"כל טיל שפוגע באוקראינה מכיל עשרות רכיבים – אלקטרוניקה ושבבים – שמקורם בחברות במדינות אחרות ויובאו דרך שטחים שכנים של רוסיה," אמר נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, בנאום וידאו באפריל.

כדי להגביל את הגישה של מוסקבה למיקרואלקטרוניקה, הסנקציות האמריקאיות מכוונות לחברות מבוססות בסין, קזחסטן, טורקיה והונג קונג שמוכרות שבבים וטכנולוגיה אחרת לרוסיה.

לדוגמה, החברה הסינית Shenzhen Youxin סיפקה טכנולוגיה בשווי של למעלה מחצי מיליון דולר, כולל שבבים, לרוסיה. חלק מהשבבים הללו נמצאו ברחפני סיור רוסיים, לפי הצהרת משרד האוצר האמריקני.

הסנקציות מכוונות גם לאנשים המסייעים ברכישת מיקרואלקטרוניקה, כמו האזרח רוסי אלכסיי צ'יצ'נב, שמנהל רשת רכישה רחבת היקף למיקרואלקטרוניקה מהונג קונג. עסקיו של צ'יצ'נב סייעו במשלוח רכיבים אלקטרוניים בשווי מיליוני דולרים ורכיבי טכנולוגיה קריטיים אחרים לרוסיה, אמר משרד האוצר האמריקני.

בהצהרה נפרדת, הודיע משרד המסחר האמריקאי על צעדים נגד חברות קש בהונג קונג שמסיטות שבבים לרוסיה. "סנקציות חדשות אלו יקשה על חברות קש, שמחליפות שמות לעיתים קרובות או משתמשות בזהויות תאגידיות מרובות, למצוא ספק שירותי תאגידים שיסייע במסחר בלתי חוקי," נאמר בהצהרת המשרד.

ארה"ב מרחיבה גם את הסנקציות על טכנולוגיה ממותגת אמריקאית, אוסרת על אספקת שירותי ייעוץ טכנולוגי ועיצוב, שירותי תמיכה טכנית ושירותי ענן לתוכנות ניהול ארגוניות ותוכנות עיצוב וייצור לכל אדם ברוסיה. "ארה"ב תומכת באופן נחרץ בזרימה החופשית של מידע ותקשורת ברחבי העולם, והפעולות הללו לא נועדו להפריע לחברה האזרחית ולתקשורת," אמר משרד האוצר.

הקרמלין הבטיח תגובה לסנקציות. "כמו תמיד במקרים כאלה, רוסיה לא תעזוב פעולות תוקפניות כאלה ללא מענה," אמרה מריה זכרובה, דוברת משרד החוץ הרוסי. היא לא פירטה איזו תגובה צפויה מצד ארה"ב.

סגן יו"ר המועצה לבטחון לאומי של רוסיה, דמיטרי מדבדב, כתב פוסט כועס בטלגרם, וקרא לכלל האוכלוסייה הרוסית להגיב לסנקציות. "כל יום עלינו לשאוף לגרום לנזק מירבי לאותן מדינות שהטילו את המגבלות הללו על מדינתנו ועל כל אזרחינו," כתב מדבדב.

שבבים, משרד האוצר, ארה"ב, רוסיה, רחפנים, משרד המסחר, אוקראינה, חומרה, טכנולוגיה, סנקציות, מדבדב, מלחמה באוקראינה

הפוסט ארה"ב מטילה סנקציות חדשות על ספקים זרים של שבבים ורכיבים טכנולוגיים לרוסיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.