חברת Arbe Robotics הישראלית השלימה גיוס הון בהיקף ברוטו של כ־15 מיליון דולר במסגרת הנפקה ישירה למשקיעים. העסקה נסגרה ב־28 בספטמבר 2026, לאחר שהוכרזה שלושה ימים קודם לכן. מחיר ההנפקה נקבע על 60 סנט למניה – מחיר שהיה נמוך ממחיר השוק של מניית Arbe ערב פרסום העסקה.

במסגרת העסקה מכרה Arbe כ־833 אלף מניות רגילות במחיר של 60 סנט למניה, ובמקביל הנפיקה למשקיעים מסוימים כתבי אופציה ממומנים מראש (pre-funded warrants) לרכישת עד כ־24.17 מיליון מניות נוספות, במחיר של 59.99 סנט ליחידה. כתבי האופציה ניתנים למימוש מיידי. התמורה הכוללת ברוטו הסתכמה בכ־15 מיליון דולר, לפני עמלות והוצאות ההנפקה.

העסקה הובלה בידי שני משקיעים מוסדיים, ובהם AWM Investment Company, המשמשת מנהלת ההשקעות של Special Situations Funds וכבר השתתפה בעבר במספר סבבי מימון של Arbe. Canaccord Genuity שימשה כמנהלת ההנפקה היחידה.

המימון מגיע לאחר זכייה בתוכנית Level 3 בסין

הגיוס מגיע לאחר שורה של התפתחויות שבאמצעותן מנסה Arbe להעביר את טכנולוגיית מכ"ם ההדמיה שלה משלב הפיתוח וההדגמות לייצור מסחרי בהיקפים גדולים.

בתחילת ספטמבר הודיעו Arbe ויצרנית המערכות הסינית Hirain Technologies כי אחת מקבוצות הרכב הגדולות בעולם בחרה במכ"ם ההדמיה של Hirain, המבוסס על ערכת השבבים של Arbe, עבור תוכנית נהיגה אוטומטית ברמה 3 בסין. המערכת מיועדת לשימוש במספר מותגים של אותה קבוצת רכב. Hirain צפויה להתחיל באספקות סדרתיות ברבעון הרביעי של 2027, לקראת תחילת ייצור כלי הרכב.

הזכייה משמעותית עבור Arbe משום שבמשך שנים פעלה החברה בעיקר מול יצרניות רכב וספקיות Tier-1 בניסיונות להביא את מכ"ם ה־4D עתיר הרזולוציה שלה לייצור סדרתי. בחברה רואים בתוכנית הסינית אחד הנתיבים המרכזיים להגדלת הפעילות המסחרית בשנים הקרובות.

התרחבות ממכוניות למערכות נגד רחפנים

במקביל הרחיבה Arbe בחודשים האחרונים את פעילותה לשוק הביטחוני ולתחום ההגנה מפני רחפנים. בספטמבר חשפה החברה את Alerion, מכ"ם 4D המיועד למערכות C-UAS לגילוי ומעקב אחר רחפנים קטנים וקשים לזיהוי.

המערכת מיועדת לזהות ולעקוב אחר רחפנים גם בגובה נמוך ובסביבה עתירת החזרים והפרעות, ולהבחין בינם לבין ציפורים, כלי רכב, מבנים וצמחייה. Arbe מציגה אותה כשכבת החישה במערכות רב־חיישניות, המספקת נתונים למצלמות ולאמצעים המיועדים לזהות ולנטרל את האיום.

המעבר לשוק הביטחוני משנה גם את המודל העסקי של החברה. בשוק הרכב התמקדה Arbe בעיקר באספקת ערכות שבבים וטכנולוגיה ליצרני מערכות מכ"ם, ואילו בתחום הביטחוני היא מתכננת לספק גם מערכות מכ"ם שלמות.

כבר ביולי הודיעה החברה כי אינטגרטור גלובלי בתחום הביטחון וביטחון המולדת בחר בטכנולוגיית Arbe עבור מספר תוכניות אזרחיות וביטחוניות. הצדדים חתמו על הסכם מסגרת הכולל שלושה פרויקטים, כאשר Arbe נבחרה כספקית המכ"ם הבלעדית בפרויקטים הכלולים בהסכם. החברה אף החלה באספקת מערכות מפס הייצור שלה.

הכנסות עדיין נמוכות וההפסדים גבוהים

הגיוס מתבצע בשעה שהיקף ההכנסות של Arbe עדיין נמוך ביחס להוצאות הפיתוח והתפעול שלה. ברבעון השני של 2026 דיווחה החברה על הכנסות של כ־700 אלף דולר ועל הפסד נקי של כ־9.1 מיליון דולר. בסוף הרבעון היו בקופתה מזומנים, שווי מזומנים ופיקדונות קצרי טווח בהיקף של כ־41.9 מיליון דולר.

Arbe מסרה כי כספי הגיוס ישמשו להון חוזר ולצרכים תאגידיים כלליים, ובפרט להרחבת הפעילות הנדרשת בעקבות ההזדמנויות החדשות ברכב האוטונומי, בביטחון ובמערכות נגד רחפנים. החברה ציינה גם אפשרות להשתמש בחלק מהכספים לביצוע רכישות או מיזוגים אסטרטגיים.

הגיוס מספק ל-Arbe מרווח פיננסי נוסף בתקופה שבה היא מנסה להמיר מספר זכיות ותוכניות פיתוח להזמנות סדרתיות. המבחן המרכזי בשנים הקרובות יהיה קצב המעבר של התוכניות הללו – ובראשן פרויקט ה־Level 3 בסין והפעילות הביטחונית החדשה – להכנסות בהיקף משמעותי.

הפוסט Arbe השלימה גיוס של 15 מיליון דולר להרחבת הפעילות ברכב האוטונומי ובשוק הביטחוני הופיע לראשונה ב-Chiportal.

Arbe Robotics הישראלית מרחיבה את פעילותה מתחום הרכב לשוק הביטחוני ומשיקה את Alerion C-UAS, מכ״ם הדמיה 4D ברזולוציה גבוהה המיועד לאיתור ולעקיבה אחר רחפנים שקשה לזהות באמצעות מערכות מכ״ם מסורתיות.

לפי הודעת החברה, המערכת מיועדת בין היתר לרחפני FPV, רחפנים זעירים, מערכות אוטונומיות ורחפנים הנשלטים באמצעות סיב אופטי. במקרה האחרון אין שידור רדיו שניתן ליירט, ולכן המכ״ם מזהה את הרחפן עצמו ולא את ערוץ התקשורת שלו.

Alerion מבוסס על ארכיטקטורת המכ״ם שפיתחה Arbe לשוק הרכב, הכוללת שבבי שידור וקליטה קנייניים ושבב ייעודי לעיבוד נתוני המכ״ם. החברה מציינת כי המערכת תוכננה להבחין בין רחפנים לבין ציפורים, כלי רכב, מבנים וצמחייה גם בסביבה עמוסה.

המערכת כבר עברה ניסויי שטח לצרכים ביטחוניים ונבחנת כיום על ידי אינטגרטורים של מערכות נגד רחפנים ברחבי העולם. Arbe מתכננת להציע אותה במערכות קבועות, ניידות ועל גבי כלי רכב.

“המהלך מגיע כחודש וחצי לאחר ש־Arbe דיווחה כי הטכנולוגיה שלה נבחרה למספר תוכניות אזרחיות וביטחוניות.” המהלך מרחיב את החדירה של Arbe לשוק הביטחוני. ביולי הודיעה החברה כי טכנולוגיית המכ״ם שלה נבחרה על ידי אינטגרטור ביטחוני גלובלי לשימוש בשלושה פרויקטים אזרחיים וביטחוניים.

הפוסט Arbe משיקה מכ״ם נגד רחפנים המבוסס על טכנולוגיית הרדאר שפיתחה לרכב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Arbe Robotics הישראלית מרחיבה את פעילותה לשוק הביטחוני ונכנסת לתחום מערכות ההתמודדות עם רחפנים (Counter-UAS). החברה הודיעה על השקת Alerion C-UAS Radar, מערכת מכ"ם המיועדת לגילוי, סיווג ומעקב אחר כלי טיס בלתי מאוישים.

המהלך מסמן הרחבה משמעותית של השימוש בטכנולוגיית המכ"ם שפיתחה Arbe. החברה התמקדה עד כה בעיקר בשוק הרכב, שבו היא מפתחת פתרונות מכ"ם ברזולוציה גבוהה למערכות סיוע לנהג ולנהיגה אוטונומית. כעת היא מבקשת לנצל את יכולות העיבוד והמכ"ם שלה גם עבור מערכות ביטחוניות ומערכות להגנת מתקנים ותשתיות.

לפי הודעת החברה, Alerion מיועד להתמודד עם האתגר הגובר של זיהוי רחפנים קטנים, שקשה לעיתים להבחין בינם לבין עצמים אחרים בסביבה. מערכת מכ"ם המיועדת למשימה זו נדרשת לא רק לזהות מטרה אלא גם לעקוב אחריה ולספק מידע שיאפשר למערכת ההגנה להבדיל בין רחפן לבין ציפורים או מטרות אחרות.

הכניסה לתחום ה־Counter-UAS פותחת בפני Arbe שוק נוסף מעבר לתעשיית הרכב. בשנים האחרונות הפכו רחפנים קטנים וזולים לאיום משמעותי הן בזירות צבאיות והן סביב מתקנים אסטרטגיים, והביקוש למערכות המסוגלות לגלות ולעקוב אחריהם גדל בהתאם.

עבור Arbe, היתרון האפשרי הוא היכולת להעביר טכנולוגיה שכבר פותחה עבור שוק הרכב — שילוב של מערכי אנטנות, שבבי מכ"ם ועיבוד נתונים ברזולוציה גבוהה — ליישומים שבהם נדרש גילוי של מטרות קטנות בסביבה מורכבת.

הפוסט ארבה נכנסת לשוק הביטחוני עם מכ"ם חדש לגילוי ומעקב אחר רחפנים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הכנסות חברת הדיפנס־טק הישראלית צמחו במחצית הראשונה ב־27.3% ל־16.3 מיליון דולר. ארצות הברית סיפקה 55% מהחוזים החדשים, על רקע הביקוש למערכות בקרת אש להתמודדות עם רחפנים

חברת סמארט שוטר (Smart Shooter) הישראלית דיווחה על גידול חד בהזמנות במהלך המחצית הראשונה של 2026, בעיקר מצד זרועות הצבא האמריקני. צבר ההזמנות של החברה הסתכם בסוף יוני בכ־51.6 מיליון דולר – עלייה של 88% לעומת צבר של 27.4 מיליון דולר בסוף הרבעון השני של 2025.

במהלך ששת החודשים הראשונים של השנה חתמה החברה על חוזים מחייבים חדשים בהיקף של כ־43 מיליון דולר, עלייה של 133% לעומת התקופה המקבילה. לפחות 34 מיליון דולר מתוך הצבר הקיים מיועדים לאספקה ולהכרה כהכנסה במהלך המחצית השנייה של 2026.

ארצות הברית הייתה המקור ל־55% מהחוזים החדשים. אזור אסיה והאוקיינוס השקט סיפק 20%, אירופה 15% וישראל 10%.

ההכנסות צמחו, והחברה עברה לרווח מתואם

הכנסות סמארט שוטר במחצית הראשונה עלו ב־27.3% לכ־16.3 מיליון דולר, לעומת 12.8 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון השני לבדו עלו ההכנסות ב־29.3%, מ־7.5 מיליון דולר ל־9.7 מיליון דולר.

ה־EBITDA המתואם הסתכם בכ־660 אלף דולר, לעומת 500 אלף דולר במחצית הראשונה של 2025. הרווח הנקי המתואם הגיע לכ־1.5 מיליון דולר, לעומת הפסד נקי מתואם של כ־820 אלף דולר בתקופה המקבילה. ברבעון השני רשמה החברה רווח נקי מתואם של כ־1.9 מיליון דולר, עלייה של 174%.

הנתונים המתואמים אינם כוללים הוצאה חד־פעמית של כ־790 אלף דולר, שנבעה מהענקת מניות לעובדים במסגרת הנפקת החברה.

ביקוש גובר לפתרונות נגד רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה בשנת 2011 בידי מיכל מור ואבשלום ארליך ופועלת מקיבוץ יגור, מפתחת את משפחת מערכות SMASH לבקרת אש בנשק קל. המערכות משלבות עיבוד תמונה ואלגוריתמים של בינה מלאכותית כדי לזהות מטרות, לעקוב אחריהן ולסייע ליורה לבצע ירי כאשר הנשק מיושר למטרה בסבירות פגיעה גבוהה.

אחד ממנועי הביקוש המרכזיים הוא הצורך להתמודד עם רחפנים קטנים באמצעות פתרונות שניתן להפעיל ברמת החייל או היחידה הטקטית, ללא צורך במערכת יירוט כבדה ויקרה.

במהלך הרבעון השני חתמה החברה על שורה של חוזים עם זרועות הצבא האמריקני. החוזים כללו הזמנה של 10.7 מיליון דולר עבור צבא היבשה, חוזה של 1.8 מיליון דולר עם הצי וחוזה בסיס בהיקף של 3.4 מיליון דולר עם חיל הנחתים, הכולל אפשרויות הרחבה של כ־2.4 מיליון דולר.

בישראל קיבלה החברה שתי הזמנות ממשרד הביטחון למערכות SMASH HOPPER, בהיקף מצטבר של כ־12.5 מיליון שקל.

מנכ״לית החברה, מיכל מור, מסרה כי הגידול בצבר משקף ביקוש מצד צבאות בארצות הברית, באירופה ובישראל, וכי המיקוד המרכזי של החברה הוא כעת בהרחבת כושר הייצור והאספקה. לדבריה, החברה נערכת להכיר בהכנסות של לפחות 34 מיליון דולר מתוך הצבר הקיים כבר במחצית השנייה של השנה.

הגידול החד בהזמנות מצביע על מעבר של מערכות SMASH מתהליכי ניסוי והערכה לתוכניות הצטיידות סדרתיות. עם זאת, מימוש התחזית תלוי ביכולת החברה להגדיל את הייצור ולעמוד בלוחות הזמנים של החוזים.

הפוסט סמארט שוטר: צבר ההזמנות זינק ב־88% ל־51.6 מיליון דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת הטכנולוגיה הביטחונית האמריקנית אונדס (Ondas) חתמה על הסכם לרכישת ארן דיפנס, שאליה תועבר פעילות הפיתוח והייצור הביטחונית של ארן מחקר ופיתוח הישראלית. שווי העסקה נאמד בכ־100 מיליון שקל, או כ־33 מיליון דולר.

ארן דיפנס מרכזת שירותי הנדסה וייצור עבור לקוחות ממשלתיים בישראל וחברות ביטחוניות בארץ ובעולם. הפעילות כוללת תכנון מכני ואלקטרוני, ייצור אבות טיפוס, עיבוד שבבי, הרכבות אלקטרו־מכניות, כבילה, בקרת איכות, הדפסה בתלת־ממד והעברה מפיתוח לייצור סדרתי.

החברה מפעילה בישראל מתקנים בשטח כולל של כ־4,400 מ"ר: אתר מרכזי בשטח של כ־2,800 מ"ר ושני מתקנים נוספים בשטח מצטבר של כ־1,600 מ"ר. חלק מהמתקנים מותאמים לביצוע עבודות מסווגות.

הפעילות הנרכשת רשמה בשנת 2025 הכנסות של כ־17 מיליון דולר, לעומת כ־12 מיליון דולר ב־2024. אונדס מעריכה כי הכנסותיה יגיעו לכ־26 מיליון דולר ב־2026 וכי היא תציג EBITDA מתואם חיובי. מחיר הרכישה משקף מכפיל של כ־1.3 על ההכנסות החזויות לשנה הנוכחית.

מבחינת אונדס, מטרת העסקה אינה רק תוספת הכנסות, אלא גם הכנסת יכולת ייצור ואינטגרציה לתוך הקבוצה. מתקני ארן אמורים לתמוך בייצור מערכות נגד רחפנים, מערכות מודיעין ותצפית, חימוש משוטט, רחפנים אוטונומיים ורובוטים קרקעיים.

העסקה מצטרפת לשורת רכישות שביצעה אונדס בישראל, ובהן איירובוטיקס, Sentrycs, Omnisys,‏ Apeiro Motion ו־4M Defense. בתחילת אוגוסט מינתה החברה את ראש המוסד לשעבר דוד ברנע לנשיא הגלובלי וליו"ר הפעילות הביטחונית שלה.

לפי דיווח ארן לבורסה, החברה צפויה לרשום בעקבות העסקה רווח של כ־75 מיליון שקל לפני מס. השלמתה צפויה במהלך הרבעון השלישי של 2026, בכפוף לאישור רשות התחרות ולתנאים מתלים נוספים.

הרכישה מדגישה את המעבר של אונדס ממבנה המבוסס על אוסף חברות טכנולוגיה למודל של קבוצה ביטחונית משולבת, השולטת גם בפיתוח, באינטגרציה ובייצור הסדרתי. עם זאת, האתגר יהיה לחבר בין החברות הרבות שנרכשו ולתרגם את צבר ההזמנות לייצור ולמסירות בקנה מידה גדול.

הפוסט אונדס תרכוש את הפעילות הביטחונית של ארן בכ־100 מיליון שקל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת אינוויז הישראלית מרחיבה את נוכחותה בתחום מערכות ההגנה מפני רחפנים. החברה משתפת פעולה עם AeroNous הישראלית, המפתחת פלטפורמת שליטה ובקרה פתוחה להגנה על תשתיות, מתקנים ואתרים אסטרטגיים. במסגרת שיתוף הפעולה תשולב טכנולוגיית ה־LiDAR של אינוויז במערכת השליטה והבקרה של AeroNous, במטרה לשפר יכולות איכון תלת־ממדי בזמן אמת של מטרות אוויריות.

אף שמדובר לכאורה בעוד שילוב של חיישן במערכת קיימת, ההקשר הרחב מעניין יותר: אינוויז אינה נכנסת לשוק ההגנה מפני רחפנים כספקית של אמצעי יירוט, אלא כספקית של שכבת תפיסה מרחבית. זהו תפקיד הדומה מאוד לזה שמילאה טכנולוגיית LiDAR בעולם הרכב האוטונומי – יצירת תמונת עולם תלת־ממדית מדויקת, המתעדכנת בזמן אמת ומוזנת למערכת קבלת ההחלטות.

ההכרזה עם AeroNous מצטרפת לשורת שיתופי פעולה שעליהם דווח לאחרונה, ובהם שילובים עם Regulus, Givon Defense ו־Cogniteam. המכנה המשותף ביניהם הוא שימוש ב־LiDAR לא רק כעוד חיישן גילוי, אלא ככלי לשיפור יכולות Localization, Perception, Classification ו־Situational Awareness – כלומר איכון, תפיסה, סיווג ובניית תמונת מצב מרחבית.

מערכות נגד רחפנים מאמצות ארכיטקטורת רכב אוטונומי

מערכות Counter-UAS התבססו בעבר לא פעם על חיישן מרכזי אחד: מכ"ם, מצלמות אלקטרו־אופטיות או חיישני RF. אולם האיום השתנה. רחפנים קטנים, רחפני FPV, מערכות אוטונומיות ונחילים פועלים לעיתים בגובה נמוך, בסביבה עירונית ובקרבת עצים, מבנים וקווי חשמל.

במצב כזה לא מספיק לדעת שקיים אובייקט באוויר. המערכת צריכה להבין מהו, היכן הוא נמצא בדיוק, כיצד הוא נע, ומה הסיכוי שמדובר באיום אמיתי ולא בציפור, בלון או עצם אחר.

לכן התחום עובר בהדרגה לארכיטקטורות רב־חיישניות. מכ"ם מספק גילוי וטווח, מצלמות מספקות מידע חזותי, חיישני RF מזהים אותות תקשורת כאשר הם קיימים, ותוכנת AI משלבת את הנתונים לתמונת מצב אחת. סקירות מחקריות בתחום Counter-UAS מציינות כבר כמה שנים כי מערכות כאלה משלבות בדרך כלל מכ"ם, ראייה ממוחשבת, RF, חיישנים אקוסטיים ומיזוג נתונים כדי להתמודד עם האתגר של גילוי וזיהוי רחפנים. (arXiv)

בתוך הארכיטקטורה הזאת, ה־LiDAR מוסיף שכבה ייחודית: ענן נקודות תלת־ממדי, הכולל מרחק, גובה, צורה ותנועה. במקום תמונה דו־ממדית או החזר מכ"ם בלבד, המערכת מקבלת מודל מרחבי שניתן להזין לאלגוריתמי מעקב, סיווג וחיזוי תנועה.

מאוטומוטיב לדיפנס

המעבר הזה טבעי עבור אינוויז. החברה פיתחה את חיישניה במשך שנים עבור שוק הרכב האוטונומי, שבו נדרש שילוב של חומרה אופטית, עיבוד אות, קושחה, עיבוד ענני נקודות ותוכנת תפיסה. מחקרים בתחום הרכב האוטונומי מדגישים כי LiDAR מספק מידע תלת־ממדי בצורת ענן נקודות, וכי מידע כזה משמש לזיהוי אובייקטים בזמן אמת. מחקר שעסק ב־InnovizOne הראה שימוש בחיישן LiDAR של אינוויז לזיהוי תלת־ממדי בזמן אמת על מאיץ AI חסכוני, בהקשר של רכב אוטונומי. (arXiv)

היישום הביטחוני שונה מן הרכב האוטונומי, אך הבעיה הבסיסית דומה: כיצד לבנות מודל מרחבי אמין של עולם דינמי, שבו עצמים קטנים נעים במהירות ונדרש לקבל החלטות בזמן קצר.

במערכת רכב אוטונומי, המודל הזה נועד לזהות הולכי רגל, מכוניות, אופניים ומכשולים. במערכת Counter-UAS, הוא נועד לסייע בזיהוי ובמעקב אחר עצמים מעופפים קטנים. בשני המקרים, התפקיד של ה־LiDAR אינו להחליף את המכ"ם או את המצלמות, אלא להשלים אותם.

מרכז הכובד עובר לתוכנה

הנקודה המעניינת בשיתופי הפעולה האחרונים של אינוויז היא זהות השותפים. חלקם אינם מפתחים אמצעי יירוט, אלא שכבות שליטה ובקרה, תפיסה, ניווט, איכון או תוכנה. הדבר מלמד כי מרכז הכובד בתחום אינו נמצא רק באפקטור הסופי, אלא במערכת שמזהה, מסווגת ומבינה את המרחב.

זהו שינוי חשוב גם מבחינת תעשיית השבבים והחיישנים. מערכות הגנה מודרניות הופכות למערכות חישה, עיבוד ו־AI בזמן אמת. הן דורשות חיישנים מדויקים, מעבדי אות, מאיצי AI, קישוריות מהירה ותוכנות מיזוג נתונים.

עבור אינוויז, הכניסה לתחום הזה עשויה לפתוח שוק נוסף מעבר לרכב האוטונומי – שוק שבו יש ביקוש גובר לחיישנים אמינים, מוקשחים ובעלי יכולת עבודה בתנאי סביבה מורכבים.

עם זאת, הדרך לשוק הביטחוני אינה פשוטה. מערכות כאלה דורשות אינטגרציה עמוקה עם ספקי שליטה ובקרה, עמידה בדרישות אמינות מחמירות, התאמה לתרחישי שטח שונים ותהליכי אישור ארוכים. נוסף על כך, LiDAR אינו פתרון יחיד לכל האיומים: הוא תלוי בטווח, בתנאי ראות, בהספק ובאופן שבו המידע שלו משולב עם חיישנים אחרים.

לכן חשיבות המהלך של אינוויז אינה בכך שה־LiDAR הופך את מערכות ההגנה מפני רחפנים למערכת עצמאית, אלא בכך שהוא עשוי להפוך לאחת משכבות התפיסה המרכזיות בארכיטקטורה רב־חיישנית.

אם ברכב האוטונומי ה־LiDAR נועד לעזור למכונית להבין את הכביש, בתחום Counter-UAS הוא נועד לעזור למערכת להבין את המרחב האווירי הנמוך. בשני המקרים, הערך אינו נמצא רק בלייזר עצמו, אלא ביכולת להפוך נקודות אור למודל תלת־ממדי שמערכת AI יכולה להבין ולפעול לפיו.

הפוסט ה־LiDAR של אינוויז יוצא מהרכב האוטונומי לשכבת ההגנה מפני רחפנים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מערכת ההגנה העתידית של ישראל לא תתבסס על טכנולוגיה אחת שתספק מענה לכל האיומים. היא תצטרך להיות רשת רב־שכבתית ומסתגלת, המשלבת חיישנים, מודיעין, מערכות תקיפה, טילי יירוט, נשקי אנרגיה, לוחמה אלקטרונית, כלי טיס אוטונומיים ובינה מלאכותית.

זו הייתה המסקנה המרכזית שעלתה מפאנל מומחים שנערך במסגרת מפגש פורום מנכ"לי ההייטק Silicon Club שנערך ב־29 במאי במוזיאון ANU שבאוניברסיטת תל אביב. האירוע אורגן בידי חברת ASG, המוציאה לאור גם את CHIPORTAL.

בפאנל השתתפו תא"ל במיל' דורון גביש, לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית; אל"מ במיל' ניב כהן רווה, סמנכ"ל מו"פ אסטרטגי באלביט מערכות; נאור כספי, מנהל קרן Fresh Defense, המשקיעה בחברות טכנולוגיה ביטחונית; ויהודה דוידוביץ', סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בחטיבת הטילים והחלל של התעשייה האווירית.

מערכות קצה לצד פתרונות זולים ובהיקפים גדולים

גביש חילק את ההשקעה הנדרשת לשני כיוונים. הראשון הוא מערכות "קצה" – היכולות המתקדמות והיקרות שבהן ישראל כבר משקיעה, ובהן מטוסי דור חמישי, כטמ"מים ונשקי אנרגיה.

הכיוון השני הוא עולם ה־Scale: יכולת לפרוס פתרונות רבים, זולים וגמישים יותר. בקטגוריה זו נכללים חימושים משוטטים, רחפנים להגנה ולהתקפה, מערכות רובוטיות וכטמ"מים בעלי רמות גבוהות יותר של אוטונומיה.

החלוקה הזאת נובעת בין היתר מהפער הכלכלי בין אמצעי התקיפה הזולים שמפעיל האויב לבין מערכות היירוט היקרות שנדרשות להתמודד עמם. מערכת הגנה עשויה להצליח מבחינה מבצעית, אך להיקלע למלחמת התשה כלכלית אם כל יירוט עולה מאות אלפי דולרים או מיליוני דולרים.

גביש מנה שלוש משפחות של טכנולוגיות שעשויות לצמצם את הפער: נשקי אנרגיה, ובהם לייזר ומערכות מיקרוגל רב־עוצמה; לוחמה אלקטרונית; ומיירטים זולים יותר, לרבות רחפני יירוט ומערכות המבוססות על הנעה חשמלית.

לדבריו, המערכות הללו לא יחליפו את כיפת ברזל, קלע דוד או חץ, אלא יוסיפו שכבות חדשות שיאפשרו לבחור מענה בהתאם לאיום, לטווח, לתנאי הסביבה ולעלות הצפויה של הנזק.

ארבעה מרכיבים להגנה שלמה

גביש טען כי עוד לפני בחירת המערכת יש להגדיר את תפיסת ההגנה. לדבריו, ההתמודדות עם טילים, רקטות וכטב"מים מורכבת מארבעה מרכיבים.

המרכיב הראשון הוא התקפה – פגיעה במשגרים, במחסנים ובשרשרת ההפעלה לפני השיגור או במהלכו. המרכיב השני הוא התרעה, הכוללת גילוי, זיהוי ועקיבה. המרכיב השלישי הוא הגנה אקטיבית באמצעות טילים, לייזר, לוחמה אלקטרונית ואמצעים נוספים. הרביעי הוא הגנה פסיבית, ובראשה המיגון והתנהלות האוכלוסייה.

מכאן, לדבריו, שלא ניתן להצביע על "מערכת מרכזית" אחת. המטרה צריכה להיות יצירת סל פתרונות משולב, שיספק למקבלי ההחלטות חלופות בזמן אמת.

גביש הוסיף כי האתגר אינו רק לחבר טכנולוגיות שונות, אלא גם לחבר בין התעשיות שפיתחו אותן. שיתוף מידע בין אלביט, רפאל, התעשייה האווירית וגופי משרד הביטחון נתקל לעיתים במגבלות קניין רוחני, באינטרסים עסקיים ובמבנים ארגוניים נפרדים.

"היכולת שלנו להיות אינטגרטיביים בפתרון שאנחנו נותנים" היא לדבריו אחד האתגרים המרכזיים, משום שמערכת בודדת אינה יכולה לספק מענה לכל התרחישים.

לבחור את המענה הנכון לאיום הנכון

דוידוביץ' תיאר את השינוי שעובר שוק ההגנה האווירית. בעבר נבנתה מערכת ייעודית כמעט לכל סוג של איום: תותחים נגד כלי טיס, טילים נגד מטוסים, ובהמשך מערכות נפרדות נגד רקטות וטילים בליסטיים.

כיום, לדבריו, הלקוחות אינם מחפשים רק מערכת או סוללה, אלא פתרון כולל שיאפשר להתמודד עם מגוון איומים, לרבות כאלה שעדיין אינם מוכרים. הפתרון צריך לשלב מודיעין, חיישנים, אפקטורים, בינה מלאכותית וניתוח כמויות גדולות של מידע.

אחד העקרונות שהציג הוא Shoot What Is Needed – הפעלת האמצעי הנדרש ולא בהכרח האמצעי החזק או היקר ביותר. מערכת השליטה צריכה לנתח את האיום, את מסלולו, את הנזק האפשרי ואת אמצעי היירוט הזמינים, ולבחור את המענה המתאים.

דוידוביץ' הזהיר כי הלייזר אינו מספק כיום פתרון לטילים בליסטיים המשוגרים ממרחק של אלפי קילומטרים. בתחומים אלה עדיין נדרשים מיירטים קינטיים ומערכות התרעה ארוכות טווח. לכן יש לשלב את הוזלת ההגנה עם שיפור יכולות התקיפה, כך שניתן יהיה לפגוע באיום כבר בשלבים מוקדמים.

ממענה למלחמה לפיתוח הדור שאחריה

כהן רווה סיפר כי במהלך השנה עד השנה וחצי הראשונות של המלחמה הפנתה אלביט חלק גדול ממשאביה לצורכי צה"ל ומערכת הביטחון, גם במחיר של דחיית אספקות ללקוחות מחו"ל.

לדוגמה, מערכות תקשוב שתוכננו לפעול בזירה מרכזית אחת נדרשו לתמוך במהירות במספר חזיתות ובמאות אלפי אנשי מילואים. הדבר חייב הרחבת שרתים, התאמת גרסאות ועבודה רצופה של צוותי פיתוח.

לדבריו, לאחר המענה לצרכים הדחופים חזרה החברה להשקיע גם בטווח של חמש עד עשר שנים. באלביט מכנים את המאמץ הזה N+2: חיפוש אחר טכנולוגיות שעדיין נמצאות בשלבי בשלות נמוכים ושעשויות להפוך לבסיס הדור הבא.

החברה מרחיבה לשם כך את שיתופי הפעולה עם האקדמיה, לרבות הטכניון, אוניברסיטת אריאל והאוניברסיטה העברית, ובוחנת מחקרים בתחומי בינה מלאכותית וטכנולוגיות נוספות לפני שהגיעו לשלב המוצר.

הבינה המלאכותית כבר נמצאת בשטח

לדברי כספי, כמעט בכל אחת מחברות הטכנולוגיה הביטחונית שבהן השקיעה Fresh Defense משולבים כיום רכיבי AI. השימושים משתרעים על פני כל הזירות: כטמ"מים, רחפנים, רובוטיקה קרקעית, מערכות ימיות, מודיעין ועיבוד מידע.

כספי תיאר כדוגמה חברה שמפתחת ישויות דיגיטליות פיקטיביות לפעילות מודיעינית. המערכת מסוגלת ליצור ולנהל אלפי זהויות, להתאים אותן לשפה ולנרטיב המקומיים ולהפיק עבורן טקסט, תמונות וסרטונים. משימות שבעבר חייבו מערך אנושי גדול יכולות, לדבריו, להתבצע כיום בהיקפים רחבים באמצעות תוכנה.

עם זאת, כאשר נשאל מהו התחום החשוב ביותר להשקעה, כספי לא הצביע על אלגוריתם או מערכת נשק. "טלנטים אנושיים", השיב. הצעירים המשרתים בצבא, אנשי הקבע והמילואים, ובהמשך יזמי הסטארט־אפים, הם לדבריו הכוח שמניע את החדשנות.

בסיכום הפאנל ניסח זאת באופן חד יותר: "אנשים, אנשים, אנשים". לצד ההשקעה בכישרונות, הוא קרא לשמור על ענווה ולהניח תמיד שהיריב לומד, מסתגל ומחפש דרכים חדשות לעקוף את היתרון הישראלי.

מהקרקע לחלל

דוידוביץ' הצביע על החלל כאחת הזירות המרכזיות של מערכות ההגנה העתידיות. לווייני תצפית בודדים מספקים תמונה איכותית, אך חולפים מעל אזור מסוים רק במרווחים. קונסטלציות של לוויינים קטנים יכולות לצמצם את הפערים ולספק כיסוי רציף יותר.

גם בתחום התקשורת עשויים לוויינים במסלול נמוך להציע יתרון. לווייני תקשורת גיאוסטציונריים נמצאים בגובה של כ־36 אלף קילומטרים, ולכן סובלים מזמן השהיה שאינו מתאים לכל משימת יירוט. רשת של לוויינים במסלול נמוך יכולה להעביר מידע מהר יותר ולשפר את הקישור בין חיישנים למערכות ההגנה.

השלב הבא עשוי להיות Space-Based Air Defense – העברת חיישנים ואולי גם אמצעי יירוט לחלל. מנקודת תצפית כזאת אפשר לזהות שיגור מוקדם יותר, עוד בשלב ההאצה של הטיל, מבלי שעקמומיות כדור הארץ תחסום את קו הראייה.

מדובר עדיין באתגר טכנולוגי, כלכלי ומדיני גדול, אך לדברי דוידוביץ' זהו אחד הכיוונים שאליהם מתקדם התחום.

עצמאות ישראלית בתוך רשת בינלאומית

גביש הדגיש כי ישראל אינה יכולה להסתמך רק על עצמה. במהלך המלחמה התחבר מערך ההגנה הרב־שכבתי הישראלי למכ"מים, ללווייני התרעה, לספינות ולמערכות יירוט אמריקניות. שיתוף הפעולה אפשר לזהות איומים מוקדם יותר ולחלק את משימות היירוט בין מערכות שונות.

לדבריו, ישראל צריכה לחשוב על הגנה כרשת אזורית ובינלאומית, בראש ובראשונה עם ארצות הברית, אך גם עם שותפים נוספים. החיבור הזה חיוני הן להגנה והן להתקפה.

במקביל, גביש קרא לזהות את הרכיבים הקריטיים שבהם נדרשת "עצמאות כחול לבן". אין צורך לייצר בישראל כל בורג וכל מערכת, אך יש תחומים שבהם תלות בספק יחיד או במדינה זרה עלולה להפוך לסיכון ביטחוני. לכן נדרשים פיתוח מקומי, מלאים מספקים ופיזור מקורות האספקה.

דוידוביץ' סיכם כי מערכת ההגנה העתידית תידרש לפעול בדומה למערכת אבולוציונית: להסתגל לאיומים שלא היו מוכרים בעת שתוכננה. לשם כך יהיה צורך בבינה מלאכותית, במודיעין עדכני, באנשים מיומנים ובארכיטקטורה פתוחה המאפשרת להוסיף חיישנים ואמצעי יירוט חדשים.

המסר המשותף של הפאנל היה כי העליונות הטכנולוגית של ישראל אינה תלויה רק בפיתוח המיירט הבא. היא תישען על היכולת לחבר בין המערכות, לבחור בכל רגע את המענה הנכון, להוזיל את ההתמודדות, לשתף פעולה עם בעלות ברית – ולהמשיך להשתנות מהר יותר מן האויב.

הפוסט פאנל הסיליקון קלאב: הגנת ישראל בדור הבא תהיה מבוססת על רשת הגנה מסתגלת ורב שלבית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קבוצת דרייב וחברת אינוויז טכנולוגיות (NASDAQ: INVZ) חתמו על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי להרחבת השימוש בחיישני LiDAR ביישומי אבטחה היקפית, הגנת תשתיות ותחבורה חכמה. במרכז ההסכם עומדת מערכת Barak LightGuard, המשלבת את חיישן InnovizSMART של אינוויז עם מצלמת וידאו ותוכנת ניתוח מבוססת בינה מלאכותית.

במסגרת ההסכם מסרה קבוצת דרייב לאינוויז הזמנת רכש ראשונית לחיישני InnovizSMART. מספר החיישנים והיקפה הכספי של ההזמנה לא נמסרו. החברות הציבו יעד להגיע למכירות מצטברות של 20 מיליון דולר עד סוף שנת 2027, בעיקר בשווקים הבינלאומיים.

שילוב של LiDAR, מצלמה ובינה מלאכותית

מערכת Barak LightGuard פותחה בידי ברק 555, חברה בת של קבוצת דרייב, בשיתוף עם אינוויז וחברת הרובוטיקה והתוכנה קוגניטים. המערכת משלבת חיישן LiDAR תלת־ממדי ברזולוציה גבוהה, מצלמת וידאו ותוכנת אנליטיקה מבוססת בינה מלאכותית.

לפי החברות, המערכת מסוגלת לזהות ולעקוב אחר בני אדם, כלי רכב ובעלי חיים בטווחים של עד כקילומטר, בהתאם לתנאי השטח והסביבה. שילוב המידע מן ה־LiDAR ומן המצלמה מאפשר לקבל מיקום תלת־ממדי של האובייקט, לסווג אותו ולהפחית התרעות שווא.

בניגוד למצלמה רגילה, חיישן LiDAR אינו מסתפק בתמונה דו־ממדית. הוא משגר פעימות אור ומודד את זמן חזרתן, וכך בונה מפת עומק של הסביבה. יכולת זו עשויה להיות שימושית בתנאי תאורה משתנים וביישומים שבהם יש צורך במדידת מרחק ומיקום מדויקים.

השווקים שאליהם מכוונות החברות כוללים אבטחת גבולות, הגנה על מתקני אנרגיה ותשתיות חיוניות, גילוי חדירות למתחמים, איכון רחפנים ומערכות תחבורה חכמות. בתחום התחבורה ניתן להשתמש בחיישנים לניטור תנועה, זיהוי הולכי רגל וכלי רכב, ניהול צמתים וניתוח תנועת משתמשי הדרך.

אינוויז מרחיבה את הפעילות מעבר לתעשיית הרכב

אינוויז התמקדה לאורך השנים בפיתוח חיישני LiDAR ומערכות תפיסה ליצרניות רכב ולמערכות נהיגה אוטונומית. החברה פועלת כספקית Tier 1 ומספקת או מפתחת מערכות עבור יצרניות רכב וספקיות של מערכות נהיגה אוטונומית.

InnovizSMART נועד להרחיב את הטכנולוגיה גם ליישומים שאינם כלי רכב פרטיים, ובהם ביטחון, רובוטיקה, תשתיות, ערים חכמות ותחבורה. עבור אינוויז, ההסכם עם קבוצת דרייב הוא חלק ממאמץ לבנות מקור הכנסות נוסף בשוקי ה־Physical AI – מערכות בינה מלאכותית הקולטות מידע מן העולם הפיזי ופועלות על פיו.

בדוחות הרבעון הראשון של 2026 העריכה אינוויז כי הכנסותיה השנתיות יסתכמו ב־67–73 מיליון דולר. החברה הציבה יעד שלפיו מכירות LiDAR ליישומי Physical AI שאינם בתחום הרכב יגיעו לעד 10% מהכנסותיה ב־2026. לפיכך, מימוש יעד של 20 מיליון דולר עד סוף 2027 עשוי להפוך את שיתוף הפעולה עם דרייב לפעילות משמעותית יחסית בתחום הלא־רכבִי של החברה.

מקבוצת כבישים לפתרונות חישה

קבוצת דרייב מאגדת שש חברות הפועלות בתחומי התחבורה, התשתיות, החשמל, הבקרה והאבטחה. בין החברות בקבוצה נמצאות דרך ארץ, המפעילה את כביש 6; נתיבי הכרמל, המפעילה את מנהרות הכרמל; דרך הצפון; דרך בטוחה; א.א.כ.י; וברק 555.

השותפות מעניקה לאינוויז גישה לניסיון התפעולי של הקבוצה בכבישים, במתקני תחבורה ובתשתיות, בעוד דרייב מקבלת רכיב חישה שפותח במקור בהתאם לדרישות תעשיית הרכב.

“שיתוף הפעולה עם אינוויז מסמן אבן דרך אסטרטגית עבור קבוצת דרייב”, אמר סמנכ״ל הכספים של הקבוצה, אוהד קופולוביץ. לדבריו, שילוב חיישני ה־LiDAR נועד לחזק את פתרונות התחבורה, התשתיות והביטחון שמציעה הקבוצה ללקוחות בישראל ובעולם.

אלדר צגלה, סמנכ״ל הכספים של אינוויז, אמר כי ההסכם מספק “בסיס לבניית תזרים הכנסות משמעותי”, והגדיר את יעד 20 מיליון הדולר כהזדמנות מכירות לתקופה של כשנה וחצי.

הצלחת המהלך תהיה תלויה ביכולת החברות להפוך את ההדגמות וההזמנה הראשונית לפריסות מסחריות בהיקף רחב. בין היתר יצטרכו המערכות להוכיח ביצועים בתנאי שטח, יכולת השתלבות במערכות קיימות ועלות שתאפשר להן להתחרות בפתרונות המבוססים על מצלמות, מכ״ם וחיישנים אחרים.

הפוסט קבוצת דרייב ואינוויז ישלבו LiDAR במערכות אבטחה ותחבורה חכמה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת טיאסג'י מודיעה היום על השקת מערכת DroneWeaver System (DWS)  מערכת נגד רחפנים וכטב"מים אוטומטית ופורצת דרך, שנועדה לאפשר לכוחות ביטחון וארגוני אבטחה לזהות, לנתח, לתעדף ולסכל איומי רחפנים בתוך שניות – תוך צמצום משמעותי של העומס על המפעילים.

המערכת החדשה נשענת על פלטפורמת שו"ב אווירית מבצעית של TSG הפועלת מזה שנים אצל לקוחות בארץ ובעולם, ומרחיבה אותה להתמודדות ייעודית עם איומי רחפנים וכטב"מים. המערכת מבצעת באופן אוטומטי כ-90% מתהליך גילוי וניהול האיום: החל ממיזוג מידע ממספר חיישנים, דרך סינון התרעות שווא וזיהויים כפולים, ועד לסיווג האיום, הערכת רמת הסיכון והמלצה בזמן אמת על אמצעי התגובה האפקטיבי ביותר.

בעידן שבו רחפני FPV , נחילים אוטונומיים ואיומים נוספים הופכים למהירים יותר, זולים יותר וקשים יותר לזיהוי,DroneWeaver System  מספקת תמונת אוויר אחודה ומדויקת בזמן אמת ומאפשרת קבלת החלטות מהירה ומבוססת מידע גם תחת עומס מבצעי גבוה.

המערכת מבוססת על ארכיטקטורה פתוחה ואגנוסטית, המאפשרת אינטגרציה מהירה עם מגוון רחב של חיישנים ואמצעי יירוט קיימים ועתידיים.DroneWeaver System  תומכת במכ"מים, מערכות RF, מצלמות EO/IR, חיישני ADS-B ומקורות גילוי נוספים, לצד מגוון פתרונות Soft-Kill ו- Hard Kill בהם שיבוש אלקטרוני, Spoofing, לייזרים, מערכות קינטיות ומיירטים. בנוסף, המערכת יודעת לבצע התאמה חכמה בין סוג האיום לבין אמצעי היירוט המתאים ביותר, יכולת המסייעת להפחית שימוש מיותר באמצעי יירוט יקרים ולייצר הגנה אפקטיבית וחסכונית יותר בקנה מידה רחב.

" מערכת ה DroneWeaver מביאה לידי ביטוי את היכולות של טיאסג'י בתחום ההגנה האווירית והשליטה בזמן אמת,” אומר פיני יונגמן נשיא החברה. “מבוססת על ניסיון של שנים רבות בפיתוח והטמעת מערכות שו"ב אוויריות מבצעיות. לקחנו יכולת מוכחת לניהול איומים אוויריים והרחבנו אותה לעולם הרחפנים והכטב"מים, תוך שילוב אוטומציה ובינה מלאכותית המאפשרים תגובה מהירה ומדויקת גם מול איומים מורכבים ודינמיים."

 DroneWeaver Systemניתנת להתאמה להגנה על בסיסים צבאיים, תשתיות קריטיות, כוחות ניידים, שיירות, מתקנים אסטרטגיים ומשימות טקטיות מורכבות – תוך תמיכה בפריסה גמישה בהתאם למשימה, לסביבה המבצעית ולצרכים התקציביים.

טיאסג'י מציגה את מערכת DroneWeaver במסגרת תערוכת התעופה והבטחון ILA Berlin Air Show 2026  .

הפוסט TSG משיקה את DroneWeaver System, מערכת אוטונומית מבוססת AI להגנה מפני רחפנים וכטב"מים לעיתונות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת הדיפנס־טק הישראלית סמארט שוטר (Smart Shooter) ממשיכה להרחיב את פעילותה מול הכוחות המזוינים של ארצות הברית. החברה הודיעה כי זכתה בחוזה לאספקת מערכות בקרת אש נישאות חייל מסוג SMASH 3000SA לחיל הנחתים האמריקני, בהיקף בסיסי של כ-3.4 מיליון דולר. ההסכם כולל גם אופציות לרכש נוסף של מערכות, חלפים והדרכות בהיקף של כ-2.4 מיליון דולר, כך ששוויו הכולל עשוי להגיע לכ-5.8 מיליון דולר.

החוזה הוצא על ידי פיקוד מערכות חיל הנחתים, Marine Corps Systems Command, והוא מצטרף לשורה של עסקאות שעליהן דיווחה סמארט שוטר בשנה האחרונה מול גופים שונים בפנטגון. לפי החברה, אספקת המוצרים והשירותים צפויה להתבצע ברובה המוחלט ברבעון הרביעי של 2026, כאשר חלק קטן מן השירותים יימשך עד סוף הרבעון הראשון של 2027.

חדירה רחבה יותר לשוק האמריקני

הזכייה החדשה משמעותית עבור סמארט שוטר משום שהיא מחזקת את מעמדה לא רק כספקית ניסיונית, אלא כחברה שמערכותיה נכנסות בהדרגה לשימוש מבצעי רחב יותר. במהלך החודשים האחרונים דיווחה החברה על חוזים מול כמה זרועות וגופים בצבא ארצות הברית, בהם הצבא, הצי, חיל האוויר וחיל הנחתים.

בחודש מרץ דיווחה סמארט שוטר על חוזה מול כוח המשימה המשולב האמריקני JIATF-401 בהיקף של כ-2.4 מיליון דולר. בחודש מאי דיווחה החברה על חוזה מול הצבא האמריקני בהיקף של כ-10.7 מיליון דולר, ובתחילת יוני דיווחה על חוזה משמעותי ראשון מול הצי האמריקני בהיקף של כ-1.8 מיליון דולר. החוזה הנוכחי מול המארינס מוסיף נדבך נוסף למגמה זו.

עבור חברה ישראלית הפועלת בשוק הביטחוני האמריקני, רצף חוזים כזה הוא אינדיקציה חשובה. השוק האמריקני גדול, תחרותי ומבוקר מאוד, וכניסה אליו מחייבת עמידה בדרישות מבצעיות, לוגיסטיות ותקציביות מחמירות. כאשר כמה זרועות שונות בוחנות או רוכשות מערכות מאותה חברה, הדבר עשוי להעיד על צורך מבצעי משותף ועל התאמה של הטכנולוגיה לתרחישים שונים.

איום הרחפנים משנה את שוק הביטחון

הרקע המרכזי לצמיחה של סמארט שוטר הוא השינוי המהיר באופי שדה הקרב. רחפנים קטנים, זולים ונגישים הפכו בשנים האחרונות לאיום ממשי על כוחות קרקע, מתקנים, כלי רכב ושיירות. הם משמשים לאיסוף מודיעין, להכוונת אש ולעיתים גם לנשיאת מטענים. האתגר שהם מציבים הוא שילוב של עלות נמוכה, זמינות גבוהה, חתימה קטנה ויכולת לפעול בגבהים נמוכים.

מערכות SMASH של סמארט שוטר נועדו להתמודד עם חלק מן האתגר הזה באמצעות בקרת אש חכמה לנשק קל. המערכת משלבת חיישנים, עיבוד תמונה ואלגוריתמים המסייעים ללוחם לזהות, לעקוב ולשפר את דיוק הירי לעבר מטרות נעות, ובהן רחפנים. מבחינת הכוחות, היתרון הוא היכולת לספק מענה נישא חייל, שאינו מחייב בהכרח מערכת כבדה או יקרה בכל נקודה.

הצורך בפתרונות כאלה אינו מוגבל לזירה אחת. צבאות רבים מחפשים כיום שכבות הגנה שונות מפני רחפנים: מערכות לוחמה אלקטרונית, יירוטים קינטיים, לייזרים, מערכות גילוי, פתרונות רכביים ופתרונות אישיים. סמארט שוטר פועלת בשכבה האחרונה – מתן יכולת מדויקת יותר ללוחם הבודד או לצוות קטן מול מטרות קטנות ומהירות.

מיכל מור: “איתות לדחיפות המבצעית”

מיכל מור, מנכ"לית סמארט שוטר, אמרה כי החוזה החדש מהווה ולידציה נוספת ליכולת המבצעית של מערכות החברה. לדבריה, הרחבת הפעילות מול הפנטגון משקפת את הצורך הגובר במענה לאיום הרחפנים בשדה הקרב המודרני.

“אני רואה חשיבות של ממש בהרחבת הפעילות של סמארט שוטר מול משרד המלחמה האמריקאי,” מסרה מור. “החוזה הנוכחי מהווה ולידציה נוספת לאיכות הגבוהה וליכולת המבצעית של המערכות שלנו בשדה הקרב המודרני, בין היתר מול איום הרחפנים. אספקת המוצרים לחיל הנחתים, כמו גם לצי האמריקאי, תתבצע בחודשים הקרובים, איתות נוסף לדחיפות המבצעית הגבוהה לפריסת מוצריה של סמארט שוטר לרוחב הצבא האמריקאי.”

הדגש בדבריה הוא על מהירות הפריסה. בתחום המענה לרחפנים, זמני תגובה קצרים הפכו לגורם מרכזי. הטכנולוגיה משתנה במהירות, ואיומים חדשים מופיעים בזירות לחימה שונות כמעט בזמן אמת. לכן, צבאות אינם מסתפקים עוד בתוכניות פיתוח ארוכות בלבד, אלא מחפשים פתרונות שניתן לרכוש, להטמיע ולשפר בתוך פרקי זמן קצרים יחסית.

משמעות לתעשיית הדיפנס־טק הישראלית

החוזה החדש של סמארט שוטר ממחיש מגמה רחבה יותר בתעשיית הדיפנס־טק הישראלית: מעבר מפתרונות נקודתיים לשילוב במערכות רכש של צבאות גדולים. ישראל נחשבת שוק ניסוי ותפעול חשוב לטכנולוגיות ביטחוניות, אך ההתרחבות לשוק האמריקני היא קפיצת מדרגה עסקית. היא דורשת לא רק מוצר מבצעי, אלא גם יכולת ייצור, תמיכה, הדרכה, שרשרת אספקה והתאמה לדרישות רכש אמריקניות.

עבור סמארט שוטר, רצף החוזים עם זרועות שונות בארצות הברית עשוי לסייע בבניית מעמד של ספקית מוכרת בתחום בקרת האש החכמה וההתמודדות עם רחפנים. החוזה מול המארינס אינו הגדול ביותר שעליו דיווחה החברה השנה, אך הוא חשוב משום שהוא מרחיב את בסיס הלקוחות בתוך הצבא האמריקני ומחזק את ההכרה בצורך בפתרונות נישאים ללוחם.

המרוץ נגד הרחפנים ימשיך להאיץ את ההשקעות בטכנולוגיות חישה, עיבוד תמונה, AI, בקרת אש ומערכות יירוט. החוזה החדש של סמארט שוטר מציב את החברה הישראלית בתוך אחד התחומים הצומחים ביותר בשוק הביטחוני העולמי – פתרונות מהירים, מדויקים וניידים להגנה מפני איומים קטנים וזולים שהפכו למשמעותיים מאוד בשדה הקרב.

הפוסט סמארט שוטר מרחיבה את פעילותה בארה״ב: תספק מערכות בקרת אש לחיל הנחתים בעסקה של עד 5.8 מיליון דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.