דוח IATI השנתי לדצמבר 2025, העוסק בתאגידים רב־לאומיים (MNCs) כעמוד תווך של ההייטק הישראלי, מצייר תמונה כפולה: מצד אחד יציבות יחסית של פעילות והשקעות גם בזמן מלחמה, ומצד שני סימני לחץ שמצטברים לכדי סיכון אסטרטגי – בעיקר סביב כוח האדם והיכולת של ישראל להישאר “ברירת המחדל” למיזמי מו״פ עתירי ערך. הדוח מבוסס על סקר וראיונות עם כ־60 מנהלים בכירים בישויות רב־לאומיות הפועלות בישראל, שנערכו באוקטובר–נובמבר 2025.

המספרים ממחישים למה זה קריטי: לפי הדוח, כ־430 תאגידים רב־לאומיים פועלים בישראל ומעסיקים כ־90 אלף עובדים – כ־23% מכוח האדם בהייטק. במקביל, עסקאות רכישה והשקעה של רב־לאומיות בחברות ישראליות ממשיכות להיות רכיב מרכזי בשוק, והדוח מתאר אותן ככוח מניע מרכזי בעסקאות בשנים האחרונות.

הנתון המדאיג ביותר: עלייה בבקשות רילוקיישן

האיתות החריף ביותר בדוח מגיע מכיוון ההון האנושי: 53% מהחברות שנסקרו מדווחות על עלייה בבקשות רילוקיישן של עובדים לסניפים בחו״ל, לעומת 47% שמדווחות על “ללא שינוי”. הדוח קושר זאת לא רק למניעים “רגילים” של קריירה גלובלית, אלא גם לגורמים שהתחזקו בשנים האחרונות – חששות ביטחוניים ואי־ודאות גיאו־פוליטית – ומזהיר מפני פגיעה במנוע החדשנות המקומי ובדליפת ידע וקניין רוחני.

באותו ציר, הדוח מציג תמונה מעורבת בגיוס עובדים: 41% מהחברות מדווחות על עלייה בגיוס, 39% על יציבות ו־20% על ירידה. המסר הוא שהשוק עדיין מגייס – אבל במקביל נפתח “שסתום יציאה” שמקשה לשמר מומחיות מקומית לאורך זמן.

פעילות עסקית יציבה – אבל רבע מהשוק כבר מצמצם

לצד זאת, הדוח מציין כי 57% מהתאגידים שמרו על פעילות עסקית יציבה בזמן המלחמה ו־21% אף דיווחו על צמיחה. המשלים המדאיג של הנתון הוא ש־22% דיווחו על ירידה בפעילות – כלומר כמעט רבע מהמדגם כבר נמצא במגמת צמצום.

בפעילות ייצור מקומית (אצל תאגידים רב־לאומיים שיש להם ייצור בישראל), הדוח מציג פיזור דומה: 50% ללא שינוי, 20% צמיחה מתונה ו־30% ירידה – נתון שמצביע על פגיעוּת של חלק מהפעילות התעשייתית בתקופה של שיבושי שרשרת אספקה ואי־ודאות.

“נזק בלתי נראה”: הסכנה השקטה של הסטת השקעות

אולי האזהרה האסטרטגית ביותר בדוח היא מה שמכונה בו “נזק בלתי נראה”: מצב שבו מטות גלובליים אינם סוגרים מרכזים בישראל בהכרח, אבל פשוט בוחרים בשקט להקים פעילות חדשה או להשקיע השקעה אסטרטגית במדינה יציבה יותר – והמשק הישראלי מגלה זאת רק בדיעבד, כשהתחרות הפנימית מול מרכזים אחרים כבר הוכרעה.

גרף מומלץ מתוך הדוח לפרסום בידיעה

התרשים הכי “חד” שממחיש את הסיכון לטווח ארוך הוא “Relocation Requests in MNCs” (עמוד 18): גרף פשוט וברור של 53% “Increased” מול 47% “No Change” בבקשות רילוקיישן. הוא עובד מצוין כגרף עוגה/דונאט או כעמודת־השוואה אחת, ומאפשר לקורא להבין בשנייה למה הסיפור המרכזי הוא בריחת הון אנושי.

הפוסט דוח IATI: זינוק בבקשות רילוקיישן, סגירות מרכזי פיתוח ו“נזק בלתי נראה” להשקעות בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"ההייטק הישראלי מצוי במצב של בלימה – לא נסיגה חדה אך גם לא צמיחה כפי שהתרגלנו אליה בעשור הקודם," כך עולה מדו"ח חדש שפרסמה רשות החדשנות באפריל 2025. הדו"ח מציג תמונה מורכבת של מצב שוק העבודה בענף ההייטק בישראל: האטה בגידול התעסוקה, עלייה בהיקף המשרות הפנויות והחמרה בתופעת ה"רילוקיישן" – מעבר של עובדי הייטק לחו"ל לתקופות ארוכות.

בשנת 2024 נרשמה לראשונה ירידה במספר המועסקים בהייטק הישראלי – כ-5,000 עובדים ועובדות פחות ביחס לשנת 2023. מדובר בצמצום של כ-1.2%, אשר מסמן קיפאון מתמשך שהחל כבר ב-2022. אם בעשור הקודם חלקם של עובדי ההייטק בכלל המועסקים במשק עלה בהתמדה והגיע לשיא של 11.5% ב-2022, הרי שבשנתיים האחרונות הנתון נותר ללא שינוי.

שינוי משמעותי נוסף בתמהיל התעסוקה בענף נוגע להרכב סוגי התפקידים. בעוד שב-2012 עמד שיעור המועסקים בתפקידי מחקר ופיתוח (מו"פ) על כ-37%, הרי שב-2024 נסק נתון זה ליותר מ-50%. מנגד, שיעור המועסקים בתפקידי מטה – הכוללים משאבי אנוש, כספים, שיווק ותפעול – ירד מ-41% ל-29% בלבד. גם תפקידי המוצר שמרו על יציבות יחסית, סביב 20%.

מגמת הרילוקיישן מחריפה – 8,300 הייטקיסטים עזבו את ישראל

אחד הממצאים המדאיגים ביותר בדו"ח נוגע ליציאת עובדי הייטק ישראלים לחו"ל לתקופות ממושכות. על פי אומדני רשות החדשנות המבוססים על נתוני רשות האוכלוסין והלמ"ס, כ-8,300 עובדי ועובדות הייטק יצאו מישראל בין אוקטובר 2023 ליולי 2024 – נתון שמייצג 2.1% מכלל המועסקים בענף. מדובר בהכפלה של מספר היוצאים לעומת התקופה הקודמת.

במקביל, נרשמה תזוזה משמעותית גם במיקום הגאוגרפי של עובדי ההייטק: רק 44% מהמועסקים בחברות הייטק ישראליות פרטיות נמצאים בישראל, לעומת 56% שמועסקים מחוץ לגבולות המדינה. שיעור ההנהלה הבכירה הפועלת מישראל עומד על 64%, אך בתחומי השיווק והמכירות הנתונים הפוכים – 75% מהעובדים נמצאים בחו"ל.

מגמה זו באה לידי ביטוי גם בגיוסי עובדים חדשים: בשנת 2024 גייסו החברות הפרטיות הישראליות יותר מ-19 אלף עובדים, מתוכם רק כ-60% בישראל. בפרט, תפקידי ניהול ומו"פ גויסו ברובם בישראל, בעוד שתפקידי שיווק, מכירות ושירות לקוחות גויסו בעיקר בחו"ל.

ביקוש גובר למיומנויות טכנולוגיות

למרות הקיפאון במספר המועסקים, השכר הממוצע בהייטק המשיך לעלות גם בשנת 2024, והגיע ל-32,341 ש"ח לחודש – פי 2.8 מהממוצע ביתר המשק. עלייה זו מוסברת בין היתר בכך שתפקידי המו"פ, המאופיינים ברמות שכר גבוהות יותר, תפסו נתח הולך וגדל מהתעסוקה בענף.

הדו"ח מדגיש כי קיימת התאוששות בביקוש לעובדים, כפי שניתן לראות מהגידול במספר המשרות הפנויות שהגיעו ל-17,000 בדצמבר 2024. רשות החדשנות ממליצה לנקוט במספר צעדים אסטרטגיים: שיפור המיומנויות הטכנולוגיות בכלל האוכלוסייה, בדגש על מתמטיקה, מדעי המחשב ואנגלית, עידוד חברות להרחיב את פעילותן בישראל, ובלימת מגמת היציאה לחו"ל על ידי יצירת יציבות פוליטית וביטחונית.

הנתונים שפורסמו מציירים תמונה מורכבת: ההייטק הישראלי שומר על מרכזיותו בכלכלה, אך ניצב בפני אתגרים חדשים – האטה בגידול, בריחה של הון אנושי לחו"ל ותחרות גלובלית גוברת. הרשות מסיימת את הדו"ח בקריאה לשיתוף פעולה בין ממשלה, אקדמיה ותעשייה כדי להבטיח את המשך שגשוגו של הענף בעשור הבא.

הפוסט קיפאון בהייטק, עלייה ברילוקיישן והתחזקות תפקידי המו"פ: דו"ח חדש מציג את מצב התעסוקה בענף ההייטק ב-2025 הופיע לראשונה ב-Chiportal.