עם פרוץ המלחמה, שהחלה עם פלישת אלפי אנשי חמאס ל-21 יישובים וכמה מחנות צבא בעוטף ורצח של 1,200 ישראלים, נערכנו גם אנחנו ב-CHIPORTAL למצב החרום. מדי יום נביא לכם ראיונות עם בכירים בתעשייה שמספרים איך המלחמה תפסה אותם ואת החברה שהם מנהלים וכיצד הם תורמים למאמץ המלחמתי. הפעם מתראיינת יעל רן, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת רמון ספייס.

מה מצב החברה שלכם? האם אתם ממשיכים לעבוד ולספק מוצרים ללקוחות ברחבי העולם?

 "החברה ממשיכה פעילות כרגיל. זה המסר שהועבר גם לעובדים שלנו בחול וגם ללקוחות. עם זאת השבועיים הראשונים היו קשים במיוחד, הרבה עובדים לא הגיעו למשרדים שלנו בהוד השרון. ביקנעם הפעילות המשיכה לאורך כל התקופה. במשרדים בהוד השרון חזרנו לפעילות במשרד אחרי השבועיים הראשונים."

מה מורל העובדים?    

העובדים בארץ מושפעים מהמצב. כל אחד מגיב אחרת, יש כאלה שנמצאים בחרדה גדולה, יש כאלה שפחות, בנוסף מערכת החינוך במרכז לא עבדה בצורה רגילה ולכן לא מעט עובדים שלהם ילדים קטנים נשארו בבית.

יש נפגעים בקרב העובדים או בני משפחותיהם?

לשמחתנו אין נפגעים ישירות במעגל הראשון. "

כמה עובדים גויסו?

תשעה עובדים מגויסים אצלנו מחצית מהם סטודנטים שעובדים בחלקיות משרה אבל האחרים הם עובדים מנוסים, חלקם מנהלים ומאחר ואנחנו חברה קטנה חסרות ידיים עובדות וכולם עובדים קשה יותר. יש גם עובדים שבני הזוג שלהם מגויסים וגם הם מגיעים פחות למשרד מה שגם משפיע על עומס העבודה. איך זה משפיע על תפקוד החברה?

האם אתם זקוקים לסיוע בכח אדם או בכל דבר אחר?

"יש מחסור בעובדים אבל העובדים שנותרו נותנים מעצמם אקסטרה כך שעדיין מסתדרים."

האם יצא לכם לתרום למען חיילי צה"ל או תושבי הדרום בכסף או במצרכים?

"מעבר למה שהעובדים עושים בצורה עצמאית כחברה גייסנו כספים לקיבוץ ניר עוז, גייסנו כסף לציוד לחיילים, גם למגויסים שלנו, אספנו ציוד לחיילים ולמפונים, אנחנו יוצאים השבוע לעזור בקטיף בשדה אנחנו מקפידים להזמין ציוד ו/או מתנות לעובדים ממשקים חלקאיים בדרום ומדפוס בארי."

האם קיבלתם תגובות מלקוחות/שותפים עסקים ברחבי העולם?

"בשבוע הראשון התקבלו מיילים מספקים שהביעו צער על האירוע ורצו לדעת שאנחנו בסדר."

הפוסט תעשיה במלחמה – יעל רן, רמון ספייס: אימצנו את קיבוץ ניר עוז הופיע לראשונה ב-Chiportal.

  רמון ספייס, הודיעה היום כי גייסה מימון בסך 26 מיליון דולר מ-Ingrasys, חברת בת של Foxconn Technology Group והיצרנית הגדולה בעולם של פלטפורמות שרתים ואחסון, ומ-Strategic Development Fund (SDF), חברת השקעות אסטרטגיות שבסיסה באבו דאבי, בהשתתפות נוספת של משקיעים קיימים, Grove Ventures, Deep Insight ו-UMC Capital.

ההשקעה של Ingrasys באה בעקבות ההסכם האסטרטגי שהוכרז לאחרונה לייצור מוצרי המחשוב של רמון ספייס ברחבי העולם. המימון החדש שהושג יאפשר רמון ספייס להצמיח את הארגון ולהמשיך למסחר את פלטפורמת המחשוב העמידה לחלל שלו, להגיע לשווקים חדשים ולבסס את נוכחותו הגלובלית בתגובה לזינוק בביקוש לפתרונות מחשוב מתקדמים בחלל.

רמון ספייס פיתחה ופרסה את טכנולוגיית המחשוב מבוססת התוכנה שלה כדי לאחסן, לעבד ולנתח כמויות גדולות של נתונים במסלול. על ידי הצטיידות לוויינים במחשבים רבי עוצמה בעלי יכולות אחסון, מחשוב וקישוריות מתקדמות, פתרונות רמון ספייס מאפשרים יישומים ושירותים מונחי נתונים בחלל, פותחים הזדמנויות עסקיות חדשות ומניעים צמיחה בכלכלת החלל. החברה ממנפת את הטכנולוגיה הפנימית שלה מוקשחת קרינה כדי לתמוך במשימות אמינות ומוכנות לעתיד. פלטפורמת המחשוב רמון ספייס כוללת סט מוצרים המתמקדים בפתרונות אחסון, עיבוד ותקשורת, כלומר NuStream, NuPod ו- NuBox.

"פתרונות מחשוב ברמת חלל הפכו לבסיס חיוני לאבולוציה של כלכלת החלל. הביקוש מצד יצרני לוויינים, מפעילים ונותני שירותים לפתרונות כאלה הולך וגדל, מונע על ידי מודלים עסקיים חדשים ומטרה לשמור על זריזות השירותים במסלול. השקעה חדשה זו תאפשר רמון ספייס להרחיב את הארגון שלה כדי לענות על צרכי השוק", אמר אבי שבתאי, מנכ"ל רמון ספייס. "לכבוד הוא לנו לקבל הצבעת אמון ממנהיגים גלובליים בעודנו ממשיכים להגדיל את טווח ההגעה שלנו לאפשר תובנות מונחות נתונים מהחלל".

"כמובילה עולמית בייצור ענן ומחשוב ארגוני על כדור הארץ, זהו צעד טבעי להתרחב לתשתיות מחשוב בחלל ואנחנו באמת נרגשים להיות חלק מתעשיית החלל", אמר בנג'מין טינג, מנכ"ל Ingrasys. "מחשוב החלל הוא הבסיס למינוף הפוטנציאל האינסופי של החלל וזיהינו שהשקעה ושותפות לייצור מוצרים רמון ספייס היא המהלך האסטרטגי המושלם מכיוון שהם המובילים בתחום זה".

"המגמות והתחזיות בתעשייה מצביעות בבירור על כך שתשתיות מחשוב מתקדמות חיוניות לעתיד החלל", אמר מוחמד מוסאבה אל מזרואי, מנהל השקעות וניהול תיקים ב-SDF. "ההחלטה שלנו להשקיע ב-רמון ספייס עולה בקנה אחד עם המנדט האסטרטגי שלנו, ששם דגש על התמקדות בסקטור החלל באמצעות פרייבט אקוויטי והון סיכון. השקעת הון סיכון זו לא רק משפרת את תיק ההשקעות שלנו, אלא גם פותחת אפיקים פוטנציאליים לחפש סינרגיות ולטפח שותפויות, הן בתוך איחוד האמירויות והן ברחבי העולם".

הפוסט <strong>רמון ספייס גייסה 26 מ' ד' מאינגרסיס של פוקסקון</strong> ומקרן השקעות מאבו דאבי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רמון ספייס ו-Ingrasys, חברת בת של קבוצת פוקסקון הטאיוואנית, הודיעו על הסכם אסטרטגי לאספקת מוצרי מחשוב חלל בנפח גבוה.

 כחלק מההסכם, Ingrasys תייצר מוצרי מחשוב של ברחבי העולם, ותקים את קו הייצור של מוצרי מחשוב החלל הראשונים בתעשייה בנפח גבוה. שיתוף פעולה זה מהווה אבן דרך משמעותית בכלכלת החלל המתרחבת במהירות ומסמן את הפעם הראשונה שאינגרסיס נכנסה לתעשיית החלל.

השימוש בנתונים בחלל צפוי להגיע לטריליון דולר עד 2040, ויהווה נתח השוק הגדול ביותר בתעשיית החלל יתר על כן, פיתוח יכולות מחשוב מתקדמות המסוגלות לאחסן, לעבד ולהתחבר ביעילות במסלול ומחוצה לו יהוו את התשתית המרכזית הדרושה כדי לאפשר את הצמיחה.

כתוצאה מכך, על ידי שילוב יכולות הייצור של Ingrasys עם המומחיות של רמון ספייס בטכנולוגיית חלל, החברות שואפות לשבש את תעשיית החלל. זאת באמצעות הוספת מוצרי המחשוב האיכותיים והחסכוניים ביותר לשווקים גלובליים, קביעת סטנדרט חדש לחדשנות, נגישות ויעילות במחשוב החלל.

"כחברה המובילה בתחום תשתיות המחשוב בעולם היבשתי, כניסה לתשתיות מחשוב חלל תהיה תחום נוסף עבורנו להתרחב ככל שנמשיך לראות את הפוטנציאל האדיר בחלל", אמר בנג'מין טינג, מנכ"ל Ingrasys. "אנו שמחים לשתף פעולה עם רמון ספייס, מובילת השוק בחלוץ השלב הבא של תעשיית החלל והנגשת מחשוב החלל לכולם".

בשיחה עם CHIPORTAL  אומר יו"ר רמון ספייס פרופ' רן גינוסר: "פוקסקון היא אחת היצרניות הגדולות בעולם למערכות אלקטרוניות. הם רוצים להכנס לחלל כי הם מכירים בכך שתעשיית החלל הולכת וגדלה והגידול העיקרי יהיה בתחום הייצור כי הכמויות הגדולות ידרשו יכולות ייצור יותר אשר רק תכנון."

"הם הכירו בנו כיצרן מביל בתחום מערכות מישוב לחלל. ועשו איתנו את שיתוף הפעולה. המשמעות היא שהם בונים קוויי ייצור לחלל בעלי ההסמכות הייעודיות לתקני חלל. למעשה הם מפתחים את מערכת הייצור בעזרתנו.

ביצור מחשבים לחלל יש שלושה אתגרים: האחד, שרשרת אספקה להששגת חומרים נדירים בכמויות ובזמנים הנכונים. האתגר השני הוא הייצור עצמו והשלישי – כל מערך הבדיקות המעמיקות, כולל קווליפיקציות ייחודיות לחלל."

בשבילנו הם קבלן ייצור המוצרים ממשיכים להיות מוצרים שלנו. זה מקפיץ אותנו לרמה אחרת לחלוטין בתעשיית החלל העולמית כי בעבר היו לי מקרים שהצעתי מוצרים אבל לא היתה לי תשובה טובה מי ייצר ומי יבדוק כי יש חוסר באמצעי יצור כאלה בעולם וגם המחירםי מאוד גבוהים. כם אנחנו עושים ייצור באיכות הכי גבוהה ותחרותיים במחיר.

ברגע שיש כזה ענק מאחורנו השאלה נעלמת ואנחנו כמעט נהנים מכל הקרדיט שלהם. חוץ מחברות החלל הגדולות ביותר בעולם כמו איירבס וטאלס לאף אחד אין מוטת ייצור כזו מיוחדת כמו שיש לנו עכשיו.

גאווה ישראלית.  לא רק לנו אלא לכל יצרני החלל בישראל יש דרכנו גישה ליצור המוני המתקדם ביותר בעולם כל מי שירצה לבנות לווינים עם מחשים שלנו יש להם מקום לייצר וזה יעלה את הערך של כל תעשיית החלל הישראלית לא רק שלנו.

הפוסט הסכם אסטרטגי לרמון ספייס: פוקסקון תייצר את המחשבים של רמון בייצור המוני הופיע לראשונה ב-Chiportal.

עופר אסיף מחברת חלל תקשורת, דדי חזיזה מנכ"ל נקסטנה ופרופ׳ רן גינוסר נשיא ומייסד רמון ספייס דיווחו על כך במפגש הסיליקון קלאב

החלל החדש ישנה את התעשייה ויש כבר שתי חברות המייצרות לוויני אינטרנט נמוכי מסלול. כך עולה מפאנל שהתקיים במסגרת מפגש פורום סיליקון קלאב שעסק בתחום החלל החדש. 

בפאנל השתתפו עופר אסיף סמנכ”ל פיתוח עסקי של חברת חלל תקשורת ושותף בקרן המשקיעה בתחום החלל, פרופ' רן גינוסר נשיא רמון ספייס ודדי חזיזה מנכ”ל נקסטנה. חזיזה תאר כיצד נטל חלק במהפכה זו עם השקת פרויקט סטארלינק (כיום בבעלותו של אילון מאסק). חזיזה עבד אז במטה גוגל בארה״ב אליה בא עם רקע לווייני מאמ״ן ומפיתוח לווייני עמוס. ״ ההתפתחות בנושא הלוויני קרתה בתוך גוגל. שם היתה מטרה ליצר לווינים זולים ולעבור ממסלול גיאוסטציונרי (36 אלף ק"מ)  הדורש לוויינים גדולים, למסלול נמוך של כמה מאות קילומטר מעל פני הקרקע.״

״במעבר הזה מפסידים את היתרון שיש למסלול הגיאוסטציונרי והוא שהלוויין מסתכל כל הזמן על אותה נקודה בכדור הארץ. לוויינים נמוכי מסלול חולפים במהירות וצריך אנטנה קרקעית  שעוקבת  אחר הלוויין. עד כה הפתרונות היו לקחת צלחת ולסרוק אלקטרונית את השמים לאיתור אותות מלוויינים. זו שיטה יקרה וצורכת הספק רב. אנחנו פיתחנו טרמינל זול, שיספק אינטרנט יורד בקצב של 1 ג'יגהביט לשניה וזרם עולה של 200 מגהביט ב-500 דולר, כאשר החברות שרוכשות אותו משכירות אותו לצרכנים ב-30 דולר לחודש."

"הגענו לתקופה שבה מייצרים לווינים בייצור המוני במפעלים של וואן ווב בפלורידה ובמפעלים המתחרים של ספייס אקס."

עופר אסיף, אתה מכיר את הסביבה הלא סלחנית של החלל. איבדתם לוויין אחד במסלול ואחר בכן השיגור?

אסיף מסביר כי הוא נמצא בפאנל בשני כובעים האחד – כבכיר בחלל תקשורת, חברה מסחרית לכל דבר העוסקת בתקשורת לווינית במסלול גיאוסטצינרי המפעילה את צי לוויני עמוס. חברה ותיקה הנסחרת כבר עשרים שנה בבורסה. אבל הכוב השני הוא של  שותף בקרן ההשקעות Earth and Beyond שזכתה ברישיון מטעם המדינה להקים חממה לעולם החלל החדש. כשאתה משתמש בשירותי תקשורת לוויינית. לווין הוא סוג של תחנת ממסר באוויר. משדרים אות ומחזירים אותו.  בנקודת הגובה 36 אלף קילומטרים הלוויינים מסתובבים באותה מהירות כמו כדור הארץ. כל לוויין רואה סדר גודל של כשליש משטח כדור הארץ והם יכולים להעביר שידורים ממקום למקום. עם זאת לווינים הם עסק מסובך, כי אם משהו משתבש בחלל אי אפשר לשלוח מהנדס לתקן.

אסיף מזכיר את דבריו של איתן סטיבה מוקדם יותר במפגש פורום סיליקון קלאב, ששהה בחללית על כן השיגור ושמע את רעש התדלוק. "היה לנו לווין שהתפוצץ על כן השיגור בזמן תדלוק.  השיגור הוא פעלה מאוד מסובכת. בשנים האחרונות נעשה מאמץ להפוך את הטכנולוגיה ליותר אמינה כמעט מאה אחוז. הוספנו יתירות. ירידת עלויות השיגורים שמתרחשת בשנים האחרונות מביאה חלון הזדמנויות למדינת ישראל לקחת  את הידע הבטחוני ולממש אותו בתעשייה הפרטית."

"יש לנו חלון הזדמנויות  ולכן הקמנו את הקרן. יש בישראל המון ידע רלוונטי לחלל של יכולת יזמית ומולטידיסצפלינריה. לצד זה דיבר איציק בן ישראל על היכולת הבטחונית הלווינית של ישראל שהיא בחזית הטכנולוגיה. אנחנו עדים למהפכה אזרחית. יש המון כסף שזורם לתחום הנושא של חיבור של תשתית שיכולה להביא ידע ומידע עם יכולת אנליטית ולהלביש את זה ברמה האזרחית על שימושים ספציפיים. שכנענו את המדינה להצטרף לקרן כשהראנו מה קרה בתחום הרכב בתקופה שבה היה בו שיבוש חיצוני. גם בחלל מתרחש שיבוש כזה, ובראיה שלי יש פה חלון הזדמנות למדינה לתפוס את הגל הבא חלק מהמדינות התחילו להשפיע בזה כספים מאדו משמעותיים. יש לנו את האפשרות להיות חלק מזה."

פרופ' גינוסר, איך אתה רואה את תחום החלל החדש?

פרופ' גינוסר: "אנחנו ברמון ספייס בונים מחשבים שיטוסו בחלל וצריכים להתגבר על כל המכשולים של סביבת חלל. פיתחנו את המחשבים במשך עשרים שנה והם נמצאים בהרבה משימות מעניינות בחלל העמוק – החללית היבואסה  שביקרה באסטרואידים קטנים, חלליות המקיפות עם מאדים – היו לנו מחשבים בבראשית  ובחללית חדשה שמקיפה את השמש. מאות מחשבים שלנו נמצאים בלווינים סביב כדור הארץ במשימות שונות. לנאס"א יש צי של שמונה לווינים שחוקרים הוריקנים ובכל אחד מהם יש מחשב שלנו. נאס"א עומדת להוציא עוד טיסה לירח שבנויה על המחשבים שלנו. זו לא דרך לעשות כסף, כי מדובר במכירה של מחשבים בודדים פה ושם אבל זה זה נותן לנו המון מוניטין ופותח לנו את הדלתות בכל העולם. שואלים אותנו מתי נבנה את הדטה סנטר הגדול על הירח זו משימה שבכל העולם מסתכלים עליה."

"זה נראה אילו הכול מסחרי אבל ברוב העולם התעשייה נתמכת באופן משמעותי על ידי מדינות. במדינות רבות יש רשת בטחון ממשלתית שבה נותנים לחברות קטנות מתפתחות לעשות טעויות ולשרוד לאחר מכן בעולם מסחרי לא כל כך פשוט. ככל שתחום החלל הופך ונעשה יותר תלוי במשקיעים פרטיים רמת הסיכון העסקי הולכת ועולה. בישראל הרשות לחדשנות וסוכנות החלל מספקים רשת לא רעה וצריך לדאוג שהיא תמשיך. בצד הטכנולוגי בוודאי שיש לישראל הרבה מה להציע. לא רק מפעלים גדולים אלא גם שירותים קטנים שצמחו פה. להקים קונסטלציה של לוויני תקשורת עולה 5 מיליארד דולר.אבל  ישראל יכולה להשתלב בהרבה פעולות קטנות. צריך לנצל את הטכנולוגיה שפותחה בישראל. העולם הוא כפר קטן חובה לשתף פעולה כמעט עם כולם."

הפוסט סיליקון קלאב: “הגענו לתקופה שבה לווייני תקשורת מיוצרים בייצור המוני״ הופיע לראשונה ב-Chiportal.

החלל החדש אין משמעותו לווינים קטנים אלא פרויקטים מסחריים עצמאיים מתלות במדינות שממומנים מהשוק הפרטי ומוכרים שירותים ללקוחות, הן פרטיים והן ממשלתיים.

"אנחנו בחברת רמון ספייס מייצרים מוצרים שמיועדים לפתור בעיות בחלל שהן קשות וכבדות. למשל קיום של הרבה מאוד שנים בחלל או לעבוד במסלולים גבוהים שבהם יש גם בעיות הקרינה וגם בעיות אחרות הנובעות מתנאי החלל מורכבים מאוד ולא ניתן לפתור אותן באמצעות מערכת קטנה וזולה.

בשבילינו החלל החדש זו בעיקר הסתכלות כלכלית תעשייתית של תעשיית החלל שהיא לא שונה מזו של תעשיות אחרות. בעוד שבעבר התעשיה היתה מוכוונת ממשלתית וממומנת על ידי ממשלות בניו ספייס יש שני כיונים – כיוון אחד הוא כיוון מסחרי לחלוטין ובו פועלות חברות שצריכות לייצר רווחים שאינן יכולות להתחבא מאחרי תקציב ממשלתי כבד שנועד ליצור יתרון בטחוני.

בחברות כאלה כל שרשרת האספקה צריכה להיבחן על פי הרווחיות. רוב התעשיות שבסוף מוכרים ללקוח מסחרי הקבוצה העיקרית שמייצרת כסף זה האחרון בשרשרת. אם אתה קונה רכב יצרן הרכב הסופי עושה את הרווח ואילו יצרני הצמיגים, המנועים ומערכות הבידור עובדות על כמויות.

לדברי גינוסר יש רווחים סבירים לחברות בתחום התקשורת ורווחים נמוכים יותר בתחום לוויני התצפית. הדוגמה של סטארלינק היא של חברה שעושה רווח ממכירת שירותי תקשורת למשתמשי קצה, ולכן הם לא קונים רכיבים יקרים ומשתדלים לפתח הכל באופן אינטגרטיבי אנכי בתוך הבית.

דוגמה קלאסית אחרת היא לוויני התצפית של מאקסר האמריקנית. בעבר כמעט כל תצפית הלוויינים הגלויה כדוגמת תמונות מאוקראינה כמעט כולה באה ממאקסר. כשהם בנו לוויני תצפית הם מכרו אותם לממשל. כיום הם בונים אותם במימון פרטי ומוכרים את התמונות לממשלת ארה"ב.

הסוג השני של פעילות מסחרית בחלל הוא שהלקוח הוא עדיין ממשלות. בעבר הממשלות מימנו את הכל מהתחלה ועד הסוף והלקוח היה הממשלה שהיתה גם הבעלים של הלווינים. בשוק העתידי הממשלות רוצות להיות רק לקוח של התוצאות.

"תעשיית החלל התפתחה והפכה לתעשייה מסחרית תחרותית שצריכה להצדיק כל הוצאה לא בגלל שהלקוח מוכן לשלם סתם אלא בגלל שזה כלכלי ובגלל זה יש תחרות. הממשלה קונה בשוק אז כל הזמן יש תחרות וממשלות חייבות לרכוש את התוצרים במכרזים דבר המשפיע על המחירים. את המהפכה התחיל אילון מאסק, בשנת 2005  כאשר אמר לממשלת ארהב שהיא בונה משגרים יקרים מדי והוא יכול לבנות יותר זול אבל הוא לא רוצה לבנות משגרים עבור הממשלה אלא למכור להם שיגורים בתנאי שיסכימו לקנות ברגע שהממשל  נאס"א וחיל האוויר הסכימו לרכוש שיגורים מספייס אקס שהוקמה לצורך זה אז הוא יכול היה לגייס את הכסף – החל מ-200 מיליון הדולרים הראשונים מגוגל מאז מגיעה ההשקעה של קרנות הון סיכון למיליארדי דולרים בשנה."

לסיכום אומר פרופ' גינוסר: "הכיוון החדש נראה מצדיק את עצמו. רמון ספייס גדלה והיום מעסיקה מעל 60 עובדים בזכות השקעות של עשרות מיליוני דולרים שהושקעו בנו, וגם בזכות מכירות אמיתיות. אנחנו מוכרים לשוק החלל העולמי מכירות קונקרטיות והדבר נותן לנו עידוד להמשיך ולגדול."

הפוסט פרופ' רן גינוסר: החלל החדש אין משמעותו לווינים קטנים אלא פרויקטים מסחריים עצמאיים מתלות במדינות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

עמותת SpaceIL בחרה את  לולב ספייס ורמון ספייס על מנת לשלב פתרונות ניווט טכנולוגיים מתקדמים למשימת בראשית 2, אשר תשוגר ב-2025 ולפי התכנון תבצע נחיתה כפולה על הירח. לאחר מכן תמשיך במסלול הקפת הירח במשך 5 שנים, ובמהלכן תקדם מחקר מדעי וחינוכי.

במסגרת הפרוייקט, לולב ספייס תטמיע ותפעיל את האלגוריתם של חיישני הנחיתה שפיתחה בפלטפורמת המחשוב של רמון ספייס, העמידה ברמות קרינה גבוהות וטמפרטורות קיצוניות, מצויידת במעבד החלל אשר פותח ע"י החברה ומיועד למשימות AI/ML & DSP וראייה ממוחשבת. הטכנולוגיה של רמון ספייס  משמשת כמנוע הטכנולגי לאלגוריתם הניווט מבוסס ראייה ממוחשבת שפיתחה חברת לולב ספייס.

שמעון שריד, מנכ"ל SpaceIL: " "על מנת לעמוד במשימה האתגרית, להנחית שתי נחתות בשני צידי הירח במשימת חלל אחת, דבר שלא נעשה מעולם, יש צורך בטכנולוגיות מתקדמות ואני שמח על בחירת השותפים החדשים שלנו לדרך.

"חיישני ניווט מדוייקים ואמינים הינם מרכיב קריטי עבור נחיתה על הירח "  אומר נועם לייטר, מנכ"ל :לולב ספייס "אנחנו מאוד שמחים ונרגשים שנבחרנו על ידי עמותת SpaceIL לקחת חלק במיזם יוצא הדופן הזה ולסייע לחללית הישראלית במשימותיה המורכבות בחלל. על ידי שימוש במערכות המחשוב של רמון ספייס, אנו יכולים לפתח את האלגוריתמים המתקדמים שלנו בקלות, במהירות ובאמינות, ולהבטיח שבכל עת החללית תקבל את המידע המדויק והאמין ביותר מהסנסורים שלנו, אשר יאפשר לה לעמוד במשימה ההיסטורית והחשובה הזו".

הטכנולגיה של רמון ספייס הינה מנוע לאלגוריתמים מגוונים, במשימה זו היא משמשת כפלטפורמה המאפשרת שימוש באלגוריתם (SLAM )Simultaneous Localization and Mapping אשר יספק את המהירות והמיקום למערכת הניווט של הנחתת לצד זיהוי מפגעים לטובת נחיתה בטוחה על הירח.

"עיבוד יעיל בזמן אמת של אלגוריתמים מורכבים יכול לעשות את ההבדל בין הצלחה לכישלון של משימת חלל" אומר אבי שבתאי, מנכ"ל רמון ספייס: "אנו בטוחים שטכנולוגיית המחשוב המתקדמת שפיתחנו לא רק תעמוד בתנאים קיצוניים וקרינה, אלא גם תציג ביצועים טובים. יחד עם האלגוריתם הייחודי של לולב ספייס, נביא יחד את בראשית 2 בבטחה לירח. עד היום רמון ספייס לקחה חלק בלמעלה מ-50 משימות חלל שונות עבור מדינות וחברות בינלאומיות רבות. משימת חלל ישראלית המיועדת להגיע לירח הינה מרגשת אותנו מאוד, ואנו מצפים ומקווים שפלטפורמת המחשוב שלנו תהיה המנוע עבור משימות רבות נוספות בחלל ובכל רחבי מערכת השמש ".

היסטורית, נחתות ירח עושות שימוש בטכנולגיית  RADARוחיישני לייזר, כדי לספק למערכות הניווט הממוחשבות שלהן את מדדי הגובה והמהירות הנדרשים, ביחס לשטח הירח. עם זאת, החיסרון המרכזי של אותן מערכות הוא הגודל, המסה וצריכת האנרגיה הגבוהה שלהן. לולב ספייס פיתחה חיישן נחיתה אלטרנטיבי, יעיל הרבה יותר, בעל משקל נמוך וחסכוני בצריכת אנרגיה, מבלי לפגוע בביצועים הגבוהים שהוא מספק.

נחיתה על הירח מצריכה מערכות ניווט מודולריות המצוידות במצלמות, אלגוריתמים מורכבים של ראייה ממוחשבת, לצד סימולטורים גרפיים בעלי אמינות ויכולות דיוק גבוהות. כדי לעמוד בדרישות הגבוהות הללו, יש צורך במערכות בעלות כח חישוב עם ביצועים גבוהים מאוד. פתרון הניווט המשולב, שפיתחו רמון ספייס ו-לולב ספייס יאפשר ביצועים מעולים, עמידות טובה יותר וחסכון משמעותי בעלויות, בהשוואה למערכות מבוססות RADAR מהדור הקודם או מערכות מבוססות לייזר.

הפוסט לולב ספייס ורמון ספייס יטמיעו את מערכות חיישני הנחיתה של בראשית2 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת קמיליון סקיוריטי נסגרה ועובדיה עברו כקבוצה לרמון ספייס. כך עולה מהודעה שפרסם מנכ"ל רמון ספייס אבי שבתאי בדף הלינקדאין של החברה.

"חדשות מרגשות! קמליאון התמזגה לתוך רמון ספייס.  אנו שמחים שצוות Kameleon מצטרף אלינו כדי לחזק את יכולות ה- SW, ה- VLSI  ואבטחת המידע שלנו. אנו ממשיכים לצמוח עם כישרונות נוספים כדי לשרת את המשימה של בניית תשתית מחשוב הנתונים המתקדמת ביותר לחלל. זמנים מרגשים לפנינו."

 "החלל דורש את המוחות החדשניים ביותר, ואני בטוח שהתוספת של צוות קמיליון תהפוך את הצוות שלנו לחזק עוד יותר. אנו מקדמים בברכה את הצוות במסע לחלל" , מסכם שבתאי את הודעתו.

בסוף קמיליון עוסקים בתחומים של תוכנה וVLSI  תחומים שחשובים לנו. נוצרה הזדמנות אנחנו מכירים את ההנהלה היה קשר איתם וכשנוצרה הזדמנות בתיאום יחד עם ההנהלה שלהם עשינו את החיבור הזה בין שתי החברות.

קמיליון שפעלה מקיסריה, הוקמה בשנת 2019 על-ידי המנכ”ל חורחה מיז’נה וקבוצה של יוצאי מיקרוסופט, קואלקום ו-8200. היא וקיבלה השקעות מקרן הסיד State Of Mind Ventures היושבת בהרצליה ומפנחס בוכריס. היא פיתחה ביחד עם חברת זיילינקס מעבד-עזר מבוסס FPGA לאבטחת שרתים.

בשיחה עם CHIPORTAL היום אמר שבתאי. "אני לא יכול להתייחס מעבר למה שהודענו בלינקדאין לתוכן של העסקה.  עשינו את המהלך הזה וממשיכים קדימה, יש לנו עוד הרבה עבודה ."

האם רכשתם את קמיליון?

"אני לא יכול לפרט מעבר למה שכתבנו בגלל ההסכם. אבל בכל מקרה חברות גדלות לא רק על ידי קליטת עובד אחד בכל פעם, לפעמים קולטים צוותים שלמים – זה קורה הרבה במיזוגים בין חברות."

"בסוף קמיליון עוסקים בתחומים של תוכנה וVLSI  – תחומים שחשובים לנו. נוצרה הזדמנות. אנחנו מכירים את ההנהלה, היה קשר איתם וכשנוצרה הזדמנות בתיאום יחד עם ההנהלה שלהם עשינו את החיבור הזה בין שתי החברות.

זה לא כל כך נפוץ?

"חברות גדלות לא רק על ידי זה שמביאים אנשים אלא הרבה פעמים על ידי מיזוג. נכון שאנחנו לא חברה גדולה אבל חלק מתהליך הצמיחה אנחנו מסתכלים על צמיחה שהיא לאו דוקא בגיוס של עובד אחר עובד אלא בצירוף של צוותים. נמשיך לעשות כך. אנחנו לא החברה היחידה שעושה מיזוגים.

כמה עובדים מונה רמון ספייס כיום?

שבתאי: "אנחנו מתקרבים  ל-70 עובדים. יש לנו הרבה פעילויות גם בצד של הפיתוח וגם בצד של העסקאות. תחום החלל ממשיך להיות מאוד אטרקטיבי ויש הרבה הבנה שיש פה הזדמנויות עסקיות משמעותיות החברה ממשיכה, קדימה."

הפוסט מנכל רמון ספייס ל- Chiportal: קלטנו את עובדי חברת קמיליון שנסגרה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

Ramon.Space  חשפה היום (ג') מוצר אחסון לחלל המכונה: NuStream, המסוגל לעמוד בתנאים הקיצונים ביותר השוררים בחלל – טמפרטורות משתנות בצורה קיצונית, ובעיקר – קרינה.

בראיון ל-CHIPORTAL מסביר מנכ"ל רמון ספייס אבי שבתאי כי מערכת האחסון תוכל להכיל עד 2 טרהבייט של נתונים תוך הפחתת המשקל וצריכת האנרגיה יחסית לאמצעים הקיימים. "זה לא שאין פתרונות אחסון היום אבל הם מאוד מוגבלים; כדי להבטיח שיהיו עמידים בפני קרינה הם מוקפים בחומרים חוסמי קרינה, מה שמייקר מאוד את ייצורם וגם מכביד מאוד על הלוויין שכידוע עלות שיגורו גבוהה (עלות שיגור לוויין למסלול נמוך סביב כדור הארץ נאמדת כיום ב-20 אלף דולר לק"ג, א.ב.")

משבבי חלל למערכות שלמות הבנויות סביבם

הוא הוסיף כי הפיתוח החדש הוא חלק מהכיוון החדש של החברה, לפיו היא לא מוכרת רק שבבים אלא מערכות שלמות המבוססות על שבבי החלל שלה. 

"מה שאנחנו פיתחנו הוא למעשה מגן קרינה וירטואלי (Virtual Radiation Shield) שבזכותו  NuStream מאפשר הזרמת מידע ממספר סנסורים במקביל בזכות טכנולגיית ה-Stream שיושמה בו. הוא מכיל את טכנולוגית Radiation Hardening   הכוללת אלגוריתמים שתפקידם לדאוג לכך שהמידע יאוחסן בצורה בטוחה וכן  יהיה ניתן לשלוף אותו בצורה בטוחה תוך עריכת תיקונים אם יש צורך." ה-Virtual Radiation Shield מופעל ומנוהל ע"י מעבד 64RC שגם הוא פיתוח עצמאי של חברת Ramon.Space.

שבתאי מוסיף כי המערכות הופכות לחכמות משום שתתווסף אליהן יכולת עיבוד עצמאית מהמעבד העיקרי של הלוויין וכך למשל אפשר יהיה לשמור רק תמונות רלוונטיות ולמחוק תמונות שמכילות למשל עננים. הדבר חשוב מפני שלוויין נמצא בקשר עם תחנות קרקע למשך עשר דקות בכל פעם ורצוי שהוא ישלח רק את התמונות (או כל סוג אחר של נתוני חישה) הרלוונטיות. היום לווייני הצילום שולחים הרבה זבל ומשדרים אותו לכדור הארץ.

"למעשה אפשר להגדיל את יכולות האיחסון כמה שרוצים בזכות הארכיטקטורה המודלרית."

לדברי שבתאי, יש כבר לקוחות למערכת הזו, חלקם חברות גדולות בתחום, אך עדיין אי אפשר לחשוף את זהותן.

לסיכום אמר שבתאי: "אנחנו פותרים את האתגרים הגדולים ביותר של תעשיית החלל: מביאים לחלל יכולות מחשוב הדומות לאלו הקיימות על כדור הארץ. אנו גאים להציג את פתרון האחסון אשר מהווה אלמנט חשוב בפלטפורמת מחשוב החלל שלנו. אנו מציבים סטנדרט חדש של צרכי אחסון בעלי גודל, משקל והספק אטרקטיביים מאוד."

למה בעצם צריך מערכות אחסון בחלל?

"הצורך בנפחי אחסון גדולים רק הולך וגובר על כדור הארץ ואנחנו רואים צורך זהה אשר מתפתח בקצב מהיר גם בחלל". אומר דב מורן, יו"ר הדירקטוריון של Ramon.Space  ושותף מנהל בGrove-Ventures. "כיזם ותיק בשוק האחסון התרשמתי מאוד מהטכנולוגיה והיכולות שמציגה החברה כדי לתת מענה לשוק החלל אשר גדל בצורה משמעותית. הטכנולוגיה של החברה מביאה לשוק החלל יכולות ייחודיות אשר מאפשרות פתרון אחסון בנפחים תחרותיים מאוד אשר מותאמים להתמודד עם תנאי הקרינה בחלל  וזאת על מנת לתת את המענה לצורך של אחסון מידע רב ולאפשר פיתוח אפליקציות  מתקדמות עבור משימות החלל השונות."

"מספר הלווינים אשר מייצרים מידע בחלל ממשיך לגדול לאור הצמיחה האקספוננציאלית בביקוש עבור מידע רב מהחלל " אומר דאלאס קאסאבוסקי, אנליסט בכיר בחברת NSR (Northern Sky Research). "על מנת לתת מענה לדרישה ולאפשר ליכולות העיבוד להמשיך ולגדול, קיים צורך בלתי נמנע בפתרון אחסון מוקשח המותאים לחלל. Ramon.Space מייצרת שינוי מהפכני בהקשר של עיבוד מידע בחלל, זאת ע"י טכנולוגיה מוכחת אשר תהפוך לווינים לחכמים, אוטונומיים ומבוססי תוכנה. בעזרת יכולות מחשוב ואחסון מבוססי SSD  החברה מביאה את יכולות ה-data centers   ו- data networking לחלל אשר תאפשר שירותי מחשוב ללוויינים במסלול." מסכם קאסאבוסקי.

הפוסט אבי שבתאי, רמון ספייס: ההכרזה על מערכת האיחסון החללית היא הסנונית הראשונה בהתרחבות משבבים למערכות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

Ramon.Space, המתמחה בתחום המחשוב לתעשיית החלל, הודיעה היום על מינויו של סטיב גוד כמנהל מסחרי ראשי ועל ליסה קואו כסמנכ"לית מכירות אסטרטגיות. זאת במטרה להמשיך את הצמיחה שחווה החברה בשנים האחרונות, ולהרחיב את עסקיה ואת שיתופי הפעולה הנרחבים שהיא מקיימת. גוד יוביל את אסטרטגיית הפעילות המסחרית, פיתוח החדירה לשוק והתנעת תהליכים עסקיים אסטרטגיים. קואו תתמקד בהנעת תהליכי המכירה עבור לקוחות חדשים וקיימים, במטרה לעמוד במשימה, שהציבה לעצמה החברה: לפתח ולהפעיל מערכות מחשוב בחלל תואמות למערכות הפועלות בכדור הארץ.    

סטיב גוד הוא בעל רקע וניסיון רב שנים בתעשיית החלל הבין לאומית בתחום פיתוח-עסקי, שיווק והובלת תהליכי הטמעה ומכירת מוצרים משלב ראשוני עד להבאת המוצר אל הלקוח. בשנים האחרונות, כיהן כסמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת Thales Alenia Space בצפון אמריקה. כמו כן, הוא כיהן בשורה של תפקידים בכירים, בין השאר, ב-Intelsat, חברת הלוויינים מהגדולות והמובילות בעולם, שם כיהן כסמנכ"ל לשירותי רשת, ובחברת Comtech EF Data, שם כיהן כסמנכ"ל בכיר ל-Premium Enterprise וסמנכ"ל שיווק.

ליסה קואו, בעלת רקע עשיר בעבודה מול לקוחות על פרויקטים חדשניים ומתקדמים ועל הטמעת טכנולוגיות חלל חדשניות, במסגרת האסטרטגיה העסקית שלהם. במהלך השנים האחרונות, ליסה כיהנה במספר תפקידי מפתח בחברות ממשלתיות ומסחריות בתחום תעשיית החלל, ביניהן:   Panasonic  The Boeing Company ,Northrop Grumman ,The Aerospace Corp ,Avionics.

אבי שבתאי, מנכ"ל Ramon.Space: "סטיב וליסה מביאים איתם ניסיון וידע רב, שיסייע ל-Ramon.Space להגיע לשיאים והישגים רבים. ההצטרפות שלהם לחברה הינה המשך ישיר לצמיחה המשמעותית שחווה החברה בשנים האחרונות. הם יובילו פתיחת שווקים חדשים שיאפשרו לפתח Data Centers ומחשוב קצה בעל ביצועים גבוהים בחלל. בשנים הקרובות, משימות החלל השונות צפויות להיות מורכבות ומאתגרות יותר, ולצורך כך אנו שואפים לפתח ולקדם עוד יותר את מערכות המחשוב בחלל ולחזק את מעמדה של ישראל בתור שחקנית משמעותית בתעשיית הניו ספייס".

סטיב גוד, מנהל המסחר הראשי הנכנס, ב-Ramon.Space: "במהלך 25 השנים האחרונות, עבדתי על מוצרים מגוונים בכל שרשת הערך , החל מיצרני ציוד לוויינים, תחנות קרקע ועד למפעילי לוויינים וספקי שירותים. ההצטרפות אל Ramon.Space, היא אחת ממשימות החלל המסקרנות ביותר שלקחתי בהן חלק. כתעשייה, עלינו להתקדם למערכות מבוססות תוכנה מתקדמות, אשר ניתנות לתכנות מלא, על מנת לאפשר את הוורסטיליות ההכרחית להטמעת יישומי חלל דינמיים מורכבים הנדרשים על ידי הלקוחות השונים על כדור הארץ".

ליסה קואו, סמנכ"לית הנכנסת למכירות אסטרטגיות ב-Ramon.Space: "אני מאוד מתרגשת מההזדמנות לעבוד באחת החברות המובילות בתעשיית החלל, לצד אנשי המקצוע מהבכירים שיש, שהפכו את החזון של פיתוח מערכות מחשב, אשר עמידות בתנאי הסביבה הקשים של החלל ומביאות את יכולות המחשוב הקיימות על כדור הארץ למציאות".

הפוסט רמון ספייס מתרחבת לחו"ל: מינתה את סטיב גוד ל-Chief Commercial Officer וליסה קואו לסמנכ"לית מכירות אסטרטגיות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פרופ' רן גינוסר מהטכניון המשמש גם כנשיא חברת רמון ספייס זוכר היטב את הנחיתה הראשונה על הירח ביולי 1969 הוא כבר היה בכיתה יא'. הוא לא ידע אז שמוצר שהשתתף בפיתוחו ובנייתו יטוס לירח, אמנם ייכשל אבל יפרוץ את הדרך למחשבים הבאים אחריו הן למחשבים של הנחיתות הבאות של בראשית 2 ואפילו ביום מן הימים דטה סנטר שלם מחוץ לכדור הארץ.

"המחשב שלנו עדיין על הירח. המחשב ששלחנו למשימת בראשית 1 הוא מחשב חללי מהסוג שכבר בנינו עבור משימות חלל רבות ולצורך ההקשחה בודקים אותו בהמון בדיקות כולל בדיקת תאוצה של הרבה מאוד ג'י (ג'י – כוח המשיכה על פני כדור הארץ).  כוח המשיכה של הירח הוא  כשישית ג'י ולמרות שהחללית נפלה מגובה קילומטרים אל הקרקע, היא לא יכלה לצבור מספיק תאוצה שאיננה יכולה לעמוד בה. "אנחנו משוכנעים שהרכיב שלנו כנראה לא התרסק והוא עדיין תקין ומי שיכול להגיע לשם ולהשתמש בו יכול לעשות זאת חינם אין כסף", ציין פרופ' גינוסר בחיוך.

ניווט אוטונומי של נחתות בראשית 2

"במקביל אנחנו מתכוונים לסייע ל-SpaceIL  לבצע נחיתה מוצלחת יותר  מזו של בראשית 1 בשתי הנחיתות שהם מתכוונים להנחית בנקודות שונות על הירח. הם מתכוונים לשלב בתוך הנחתות מערכת בקרה מונחית וידאו ביחד עם חברת לולב שהיתה אחראית לכך בבראשית 1. אנחנו מקווים שישתמשו שוב כרטיס של רמון ספייס שמכיל את המעבד המקבילי הגדול שלנו ויודע לעשות הרבה מאוד חישובים הרבה מעבר למה שנדרש כדי להפעיל מצלמה או שתיים כדי להנחות את הנחיתה למקום הנכון. במילים אחרות, הנחיתה צפויה להיות יותר אוטונומית מזו של בראשית 1.

כמובן שכבר יש לנו נסיון בעיבודי תמונה בוידאו, למשל בנחתת ששלחנו על גבי אחת מהקפסולות שנשלחו מהחללית היאבוסה 2 אל האסטרואיד ריוגו לפני שנתיים. המחשב שלנו צילם את פני האסטרואיד.

מצלמה אחרת שלנו מקיפה כבר חמש שנים את מאדים ומצלמת בסטראוסקופיה ובצבעים את מאדים בחללית אקסו מארס – פרויקט שהיה אמור לכלול גם מקפת וגם נחתת אך הנחתת התרסקה.

לתפוס הוריקן ברגע היווצרותו

קרוב יותר אלינו, מחשבים שלנו נמצאים בקונסטלציה של שמונת לווייני המחקר של נאס"א בפרויקט CYGNSS. הלווינים נועדו לחקור את המקור להורוקינים. הם מכילים גם חיישנים אלקטרומגנטיים שקולטים החזרי אות של לוויני ניווט (GPS ודומיו). עבורם כל לויין נראה כנקודה המשתקפת על המים. אם הנקודה ברורה, סימן שפני המים שקטים ואין רוח. נקודה מטושטשת משמעותה שיש רוח וגם ניתן למדוד את כיוונה ומהירותה. באופן זה הם מודדים את מהירות הרוח בכל שטחי האוקיאנוסים בעולם, וכך ניתן יהיה להבין את הסימנים הראשונים להיווצרות הוריקן. המערכת מבוססת על המחשב המקבילי הגדול בזכות יכולות הבינה המלאכותית. אמנם ניתן להשתמש בחלל גם בשבבי AI רגילים כמו אלה של אנבידיה או אינטל אבל סוכנויות חלל שהלוויינים שלהם אמורים לעבוד בחלל במשך שנים ולכן חייבים מחשבים המותאמים לעבודה בתנאי החלל הקשים (קרינה, חום).

הם אפילו פרסמו לאחרונה את הנושא בכנס, לצערנו ללא ציון שם החברה, כי יש לציין שלא ניתן למכור לסוכנויות חלל ישירות. נאס"א וסוכנות החלל האירופית מחויבות להוציא את התקציב רק בתוך היבשות שלהם. מי שקונה את השבבים אלה חברות פרטיות שזכו במכרזים ולא מצאו אותם בבית (אירופה או אמריקה). לאור מגבלה זו אנחנו חייבים להצטיין במיוחד כדי שיקנו מאיתנו. אגב זה מקובל, כך עושה גם סוכנות החלל הישראלית שמפנה את השקעותיה במו"פ בחברות ישראליות..

יש עוד פרויקטים בתהליך, אחד מהם ביחד עם חברת טאלס האיטלקית – הדגמה של שירות מגדל פיקוח מהחלל, פרויקט Govsat  האירופי שנועד לסייע לשירותי ההצלה בעת מצוקה.

דטה סנטר על הירח

אבל אם נחזור לירח, שהשבוע מציינים 62 שנה לנחיתה המאויישת הראשונה עליו, ומכנים אותו יום הירח, יש תוכניות אמריקניות ואירופיות (גם סיניות א.ב.) להתיישב בחגורת תחנות חל שתקיף את הירח, ועל הירח עצמו באיזור הסמוך לקוטב הדרומי שם החום פחות נורא בשעות היום עבור הרכבים הרובוטיים, ניתן יהיה להציב קולטי שמש על ההרים שם השמש מאירה רוב הזמן, ולכרות קרח מהמכתשים המוצלים תמידית הנמצאים בסמוך.

כדי להפעיל אפילו רובוטים על הירח, שלא לדבר בני אדם, יהיה צורך בכוח חישוב עצום. לרובוטים הללו יהיו המון חיישנים שיאספו מידע אי אפשר לשדר את כולו לכדור הארץ ולכן חייבים להקים מרכזי נתונים שלמים – דטה סנטר ירחי שמטרתו לעבד את כל המידע קרוב למקום שבו הוא נוצר, לשמור על הנתונים החיוניים ולנהל את הרובוטים באופן אוטונומי. אנחנו מקווים שישתמשו בדטה סנטרים הללו במחשבים של רמון ספייס שהוכיחו את עצמם, מסכם פרופ' גינוסר.

ככל הנראה לא יגיעו אסטרונאוטים לנקודת ההתרסקות של בראשית בעשרות השנים הקרובות ואולי גם לא במאות הקרובות, אבל לדברי פרופ' גינוסר, אם מישהו יגיע וירצה להשתמש במחשב, כאמור הוא מוזמן – אי אפשר לטוס לירח אבל בהחלט אפשר להתגאות בטכנולוגיה שנשלחת לשם.

הפוסט פרופ' גינוסר ל- Chiportal: תיתכן הקמת חוות שרתי מחשוב ענן על הירח הופיע לראשונה ב-Chiportal.