עופר אסיף מחברת חלל תקשורת, דדי חזיזה מנכ"ל נקסטנה ופרופ׳ רן גינוסר נשיא ומייסד רמון ספייס דיווחו על כך במפגש הסיליקון קלאב

החלל החדש ישנה את התעשייה ויש כבר שתי חברות המייצרות לוויני אינטרנט נמוכי מסלול. כך עולה מפאנל שהתקיים במסגרת מפגש פורום סיליקון קלאב שעסק בתחום החלל החדש. 

בפאנל השתתפו עופר אסיף סמנכ”ל פיתוח עסקי של חברת חלל תקשורת ושותף בקרן המשקיעה בתחום החלל, פרופ' רן גינוסר נשיא רמון ספייס ודדי חזיזה מנכ”ל נקסטנה. חזיזה תאר כיצד נטל חלק במהפכה זו עם השקת פרויקט סטארלינק (כיום בבעלותו של אילון מאסק). חזיזה עבד אז במטה גוגל בארה״ב אליה בא עם רקע לווייני מאמ״ן ומפיתוח לווייני עמוס. ״ ההתפתחות בנושא הלוויני קרתה בתוך גוגל. שם היתה מטרה ליצר לווינים זולים ולעבור ממסלול גיאוסטציונרי (36 אלף ק"מ)  הדורש לוויינים גדולים, למסלול נמוך של כמה מאות קילומטר מעל פני הקרקע.״

״במעבר הזה מפסידים את היתרון שיש למסלול הגיאוסטציונרי והוא שהלוויין מסתכל כל הזמן על אותה נקודה בכדור הארץ. לוויינים נמוכי מסלול חולפים במהירות וצריך אנטנה קרקעית  שעוקבת  אחר הלוויין. עד כה הפתרונות היו לקחת צלחת ולסרוק אלקטרונית את השמים לאיתור אותות מלוויינים. זו שיטה יקרה וצורכת הספק רב. אנחנו פיתחנו טרמינל זול, שיספק אינטרנט יורד בקצב של 1 ג'יגהביט לשניה וזרם עולה של 200 מגהביט ב-500 דולר, כאשר החברות שרוכשות אותו משכירות אותו לצרכנים ב-30 דולר לחודש."

"הגענו לתקופה שבה מייצרים לווינים בייצור המוני במפעלים של וואן ווב בפלורידה ובמפעלים המתחרים של ספייס אקס."

עופר אסיף, אתה מכיר את הסביבה הלא סלחנית של החלל. איבדתם לוויין אחד במסלול ואחר בכן השיגור?

אסיף מסביר כי הוא נמצא בפאנל בשני כובעים האחד – כבכיר בחלל תקשורת, חברה מסחרית לכל דבר העוסקת בתקשורת לווינית במסלול גיאוסטצינרי המפעילה את צי לוויני עמוס. חברה ותיקה הנסחרת כבר עשרים שנה בבורסה. אבל הכוב השני הוא של  שותף בקרן ההשקעות Earth and Beyond שזכתה ברישיון מטעם המדינה להקים חממה לעולם החלל החדש. כשאתה משתמש בשירותי תקשורת לוויינית. לווין הוא סוג של תחנת ממסר באוויר. משדרים אות ומחזירים אותו.  בנקודת הגובה 36 אלף קילומטרים הלוויינים מסתובבים באותה מהירות כמו כדור הארץ. כל לוויין רואה סדר גודל של כשליש משטח כדור הארץ והם יכולים להעביר שידורים ממקום למקום. עם זאת לווינים הם עסק מסובך, כי אם משהו משתבש בחלל אי אפשר לשלוח מהנדס לתקן.

אסיף מזכיר את דבריו של איתן סטיבה מוקדם יותר במפגש פורום סיליקון קלאב, ששהה בחללית על כן השיגור ושמע את רעש התדלוק. "היה לנו לווין שהתפוצץ על כן השיגור בזמן תדלוק.  השיגור הוא פעלה מאוד מסובכת. בשנים האחרונות נעשה מאמץ להפוך את הטכנולוגיה ליותר אמינה כמעט מאה אחוז. הוספנו יתירות. ירידת עלויות השיגורים שמתרחשת בשנים האחרונות מביאה חלון הזדמנויות למדינת ישראל לקחת  את הידע הבטחוני ולממש אותו בתעשייה הפרטית."

"יש לנו חלון הזדמנויות  ולכן הקמנו את הקרן. יש בישראל המון ידע רלוונטי לחלל של יכולת יזמית ומולטידיסצפלינריה. לצד זה דיבר איציק בן ישראל על היכולת הבטחונית הלווינית של ישראל שהיא בחזית הטכנולוגיה. אנחנו עדים למהפכה אזרחית. יש המון כסף שזורם לתחום הנושא של חיבור של תשתית שיכולה להביא ידע ומידע עם יכולת אנליטית ולהלביש את זה ברמה האזרחית על שימושים ספציפיים. שכנענו את המדינה להצטרף לקרן כשהראנו מה קרה בתחום הרכב בתקופה שבה היה בו שיבוש חיצוני. גם בחלל מתרחש שיבוש כזה, ובראיה שלי יש פה חלון הזדמנות למדינה לתפוס את הגל הבא חלק מהמדינות התחילו להשפיע בזה כספים מאדו משמעותיים. יש לנו את האפשרות להיות חלק מזה."

פרופ' גינוסר, איך אתה רואה את תחום החלל החדש?

פרופ' גינוסר: "אנחנו ברמון ספייס בונים מחשבים שיטוסו בחלל וצריכים להתגבר על כל המכשולים של סביבת חלל. פיתחנו את המחשבים במשך עשרים שנה והם נמצאים בהרבה משימות מעניינות בחלל העמוק – החללית היבואסה  שביקרה באסטרואידים קטנים, חלליות המקיפות עם מאדים – היו לנו מחשבים בבראשית  ובחללית חדשה שמקיפה את השמש. מאות מחשבים שלנו נמצאים בלווינים סביב כדור הארץ במשימות שונות. לנאס"א יש צי של שמונה לווינים שחוקרים הוריקנים ובכל אחד מהם יש מחשב שלנו. נאס"א עומדת להוציא עוד טיסה לירח שבנויה על המחשבים שלנו. זו לא דרך לעשות כסף, כי מדובר במכירה של מחשבים בודדים פה ושם אבל זה זה נותן לנו המון מוניטין ופותח לנו את הדלתות בכל העולם. שואלים אותנו מתי נבנה את הדטה סנטר הגדול על הירח זו משימה שבכל העולם מסתכלים עליה."

"זה נראה אילו הכול מסחרי אבל ברוב העולם התעשייה נתמכת באופן משמעותי על ידי מדינות. במדינות רבות יש רשת בטחון ממשלתית שבה נותנים לחברות קטנות מתפתחות לעשות טעויות ולשרוד לאחר מכן בעולם מסחרי לא כל כך פשוט. ככל שתחום החלל הופך ונעשה יותר תלוי במשקיעים פרטיים רמת הסיכון העסקי הולכת ועולה. בישראל הרשות לחדשנות וסוכנות החלל מספקים רשת לא רעה וצריך לדאוג שהיא תמשיך. בצד הטכנולוגי בוודאי שיש לישראל הרבה מה להציע. לא רק מפעלים גדולים אלא גם שירותים קטנים שצמחו פה. להקים קונסטלציה של לוויני תקשורת עולה 5 מיליארד דולר.אבל  ישראל יכולה להשתלב בהרבה פעולות קטנות. צריך לנצל את הטכנולוגיה שפותחה בישראל. העולם הוא כפר קטן חובה לשתף פעולה כמעט עם כולם."

הפוסט סיליקון קלאב: “הגענו לתקופה שבה לווייני תקשורת מיוצרים בייצור המוני״ הופיע לראשונה ב-Chiportal.

החלל החדש אין משמעותו לווינים קטנים אלא פרויקטים מסחריים עצמאיים מתלות במדינות שממומנים מהשוק הפרטי ומוכרים שירותים ללקוחות, הן פרטיים והן ממשלתיים.

"אנחנו בחברת רמון ספייס מייצרים מוצרים שמיועדים לפתור בעיות בחלל שהן קשות וכבדות. למשל קיום של הרבה מאוד שנים בחלל או לעבוד במסלולים גבוהים שבהם יש גם בעיות הקרינה וגם בעיות אחרות הנובעות מתנאי החלל מורכבים מאוד ולא ניתן לפתור אותן באמצעות מערכת קטנה וזולה.

בשבילינו החלל החדש זו בעיקר הסתכלות כלכלית תעשייתית של תעשיית החלל שהיא לא שונה מזו של תעשיות אחרות. בעוד שבעבר התעשיה היתה מוכוונת ממשלתית וממומנת על ידי ממשלות בניו ספייס יש שני כיונים – כיוון אחד הוא כיוון מסחרי לחלוטין ובו פועלות חברות שצריכות לייצר רווחים שאינן יכולות להתחבא מאחרי תקציב ממשלתי כבד שנועד ליצור יתרון בטחוני.

בחברות כאלה כל שרשרת האספקה צריכה להיבחן על פי הרווחיות. רוב התעשיות שבסוף מוכרים ללקוח מסחרי הקבוצה העיקרית שמייצרת כסף זה האחרון בשרשרת. אם אתה קונה רכב יצרן הרכב הסופי עושה את הרווח ואילו יצרני הצמיגים, המנועים ומערכות הבידור עובדות על כמויות.

לדברי גינוסר יש רווחים סבירים לחברות בתחום התקשורת ורווחים נמוכים יותר בתחום לוויני התצפית. הדוגמה של סטארלינק היא של חברה שעושה רווח ממכירת שירותי תקשורת למשתמשי קצה, ולכן הם לא קונים רכיבים יקרים ומשתדלים לפתח הכל באופן אינטגרטיבי אנכי בתוך הבית.

דוגמה קלאסית אחרת היא לוויני התצפית של מאקסר האמריקנית. בעבר כמעט כל תצפית הלוויינים הגלויה כדוגמת תמונות מאוקראינה כמעט כולה באה ממאקסר. כשהם בנו לוויני תצפית הם מכרו אותם לממשל. כיום הם בונים אותם במימון פרטי ומוכרים את התמונות לממשלת ארה"ב.

הסוג השני של פעילות מסחרית בחלל הוא שהלקוח הוא עדיין ממשלות. בעבר הממשלות מימנו את הכל מהתחלה ועד הסוף והלקוח היה הממשלה שהיתה גם הבעלים של הלווינים. בשוק העתידי הממשלות רוצות להיות רק לקוח של התוצאות.

"תעשיית החלל התפתחה והפכה לתעשייה מסחרית תחרותית שצריכה להצדיק כל הוצאה לא בגלל שהלקוח מוכן לשלם סתם אלא בגלל שזה כלכלי ובגלל זה יש תחרות. הממשלה קונה בשוק אז כל הזמן יש תחרות וממשלות חייבות לרכוש את התוצרים במכרזים דבר המשפיע על המחירים. את המהפכה התחיל אילון מאסק, בשנת 2005  כאשר אמר לממשלת ארהב שהיא בונה משגרים יקרים מדי והוא יכול לבנות יותר זול אבל הוא לא רוצה לבנות משגרים עבור הממשלה אלא למכור להם שיגורים בתנאי שיסכימו לקנות ברגע שהממשל  נאס"א וחיל האוויר הסכימו לרכוש שיגורים מספייס אקס שהוקמה לצורך זה אז הוא יכול היה לגייס את הכסף – החל מ-200 מיליון הדולרים הראשונים מגוגל מאז מגיעה ההשקעה של קרנות הון סיכון למיליארדי דולרים בשנה."

לסיכום אומר פרופ' גינוסר: "הכיוון החדש נראה מצדיק את עצמו. רמון ספייס גדלה והיום מעסיקה מעל 60 עובדים בזכות השקעות של עשרות מיליוני דולרים שהושקעו בנו, וגם בזכות מכירות אמיתיות. אנחנו מוכרים לשוק החלל העולמי מכירות קונקרטיות והדבר נותן לנו עידוד להמשיך ולגדול."

הפוסט פרופ' רן גינוסר: החלל החדש אין משמעותו לווינים קטנים אלא פרויקטים מסחריים עצמאיים מתלות במדינות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"החלל החדש עומד לפני פריצה כמו תעשיית הרכב לפני עשור". כך אומר בראיון לאתר Chiportal אבי שבתאי, המנכ"ל הנכנס של חברת רמון ספייס. שבתאי נכנס לתפקיד המנכ"ל לאחר השקעה של קרן גרוב ונצ'רס, וכניסתו של מייסדה דב מורן למועצת המנהלים. מייסד רמון ספייס, פרופ' רן גינוסר, יהפוך לנשיא וימשיך להיות אחראי על הפיתוח, בתיאום עם שבתאי.

לרמון ספייס, יש לדברי שבתאי הזמנות בעשרות מיליוני דולרים. רובן חסויות, פרט לאלו המיועדות למשימות החלל העמוק: משימת JUICE של סוכנות החלל האירופית – חללית שתחקור את ירחיו עשויי הקרח של צדק – גנימד קליסטה ואירופה, שוב לירח בחללית LUNAR FLASHLIGHT של נאס"א ושוב לאסטרואיד, הפעם במשימת Double Asteroid Redirection Test (DART) שנועדה לבחון את היכולת הטכנולוגית להסיט אסטרואיד המאיים על כדור הארץ ממסלולו.
שבבים של החברה נמצאים בכל רחבי מערכת השמש. החל ממקפת המאדים אקסומארס, על הירח, על האסטרואיד ריוגו בתוך נחתת שירדה מהחללית היפנית היאבוסה 2, וכמובן על הירח – בין שרידי החללית בראשית נמצא גם מחשב מתוצרת רמון ספייס (כידוע, מקור התקלה שגרמה להתרסקות לא היה במחשב אלא בפקודה שגויה לסגירת המנוע בזמן הלא נכון).

"הסכמתי לתפקיד כתוצאה משילוב של כמה דברים: ראשית, פגשתי את רן גינוסר ואנשי הצוות של החברה. ראיתי שיש צוות ממוקד, אנשים שמרימים תעשיה שלמה בעשר אצבעות. שנית – תחום החלל באופן כללי מרתק ואני רואה הזדמנויות עסקיות מדהימות. החלל עובר כעת את מהפכת "החלל החדש" שמבוסס על פרויקטים מסחריים ולא על מכירה לגופים ממשלתיים. לרמון יש את יכולת המיחשוב הכי מתקדמת בחלל. זה מדהים שחברה ישראלית מיוקנעם מחזיקה בטכנולוגית המיחשוב הטובה ביותר בחלל."

"אין המון חברות שמנוסות בלשלוח מערכות מיחשוב מתקדמות לחלל. זו משימה לא פשוטה. בנוסף, היכולת של החברה לפתח בתוכה מעבדים מאוד מתקדמים ברמות של מעבדים שתמצא בחברות הכי טובות בעולם אבל שיודעות לעבוד בסביבה חללית הידועה בשפע הקרינה שלה ובפערים חדים בטמפרטורה מחום עצום בחשיפה לשמש ועד קור מקפיא בתקופה בה החללית לא חשופה לשמש. יש פה מקרה ייחודי של חברה שיש לה גם נסיון וגם חדשנות. אף חברה אחרת לא יכולה להגיד שרכיבים שלה נמצאים בכל רחבי מערכת השמש.

ברור שגם בתחום החלל החדש תופס הגרף הידוע של הייפ ואחריו נפילה ואחריה שוב הייפ. אנו רואים מגמה של הזדמנויות שהולכות וגדלות. דברים קורים, יש לתעשיה את הקצב שלה, אנחנו חווים את זה בצורה מאוד חזקה.

מה המודל העסקי של רמון צ'יפס?

שבתאי: "אנחנו מפתחים היום מערכות שלמות המבוססות על הרכיבים שלנו. אנחנו הולכים על פרויקטים גדולים". כלומר הכיוון הוא הפוך למגמת העיסוק בננו לוויינים של חברות חלל חדש רבות.

"אפשר לחלק את החלל לשני היבטים", מסביר שבתאי: שירותים מסלוליים ומשימות חלל עמוק. בעולם של החלל העמוק מדובר בפרויקטים בודדים בכל רחבי מערכת השמש אותם ציינו. אבל המיקוד של רמון ספייס יהיה במשימות במסלול סביב כדור הארץ. אנו רואים שלושה שווקים שיספקו את הביקוש למיחשוב חללי: לוויני תקשורת של הדור הבא, שישפרו את המודל העסקי של ספקי שירותי תקשורת על כדור הארץ, השוק השני בגודלו הוא שוק החישה מרחוק – לווייני תצפית. אולם התחום השלישי שאנו רואים כי הוא הולך ומתפתח וסבורים כי הוא עשוי לגדול באופן משמעותי – תשתיות ענן בחלל – הן במיחשוב והן באיחסון.

סביב תחום הענן החללי מתפתחות אפליקציות חדשות ומודלים עסקיים חדשים. כדי לספק אותם צריך הרבה מאוד כח חישובי  שעובד בחלל וזו הנקודה שאנחנו ברמון ספייס נכנסים אליה. אנו מספקים בחלל את אותן מערכות מיחשוב שאתה מקבל בכדור הארץ ליישם גם בחלל.

"בישראל יש תעשיית שבבים מדהימה עם נסיון של כמה עשורים בפיתוח שבבים. זו אחת מתעשיות השבבים הגדולות בעולם. אם אתה מוסיף לכך את הניסיון והידע שנצבר בישראל בתחום החלל – הגענו לבידול המתאים. ישראל ייחודית מבחינה זו.

מאיפה יבוא הכסף?

החברה התבססה גם על גרנטים כאלה או אחרים מישראל ומאירופה, מכירות וההחלטה שלנו היא לזוז לשלב הבא לקראת הניו ספייס גם להוסיף לזה את השכבה של גיוס כספים שתיתן דחיפה יותר חזקה קדימה. תעשיית החלל המסורתית נשענה מאוד חזק על כספים ממשלתיים אבל הטרנד שרואים בשנים האחרונות כניסה של שוק ההון סיכון לתחום יחד עם אינטרסים כלכליים מאוד חזקים. זה חלק מהטרנד של הניו ספייס.

במסגרת זו אנחנו מסתכלים על גיוסי כספים במגזר הפרטי. עד היום החברה התחרתה על מענקים ופרויקטים של סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל האירופית. כאמור הודענו על ההשקעה של גרוב ונצ'רס. יש היום קרנות המתמחות בחלל הפעילות כבר שנים, ובנוסף, יש קרנות רבות שמסתכלות על טכנולוגיה עמוקה (דיפ-טק) שמחפשות את התחומים הבאים שישבשו את השווקים שלהם. חלל הוא בהחלט תחום כזה, ולכן קרנות דיפ-טק מתחילות עכשיו להשקיע בתחום החלל."

ניתן להשוות זאת לדרך שבה קרנות הון סיכון התייחסו לתחום האוטומוטיב לפני עשור, היו קרנות שזה לא עניין אותם עד שהבינו שתחום האוטומוטיב הולך לעבור שיבוש והן נכנסו. תחום החלל החדש הולך לעבור תהליך דומה.

כאמור רן גינוסר הוא נשיא החברה, ובאופן טבעי הוא בעל יכולות וזכויות בחלל הישראלי. אנחנו עובדים ביחד גם על ההיבטים השיווקיים וגם בהיבטים של המוצר והטכנולוגיה. גם שאר עובדי החברה חברים בצוות טכנולוגי מרשים, כך שיש לנו את כל המרכיבים לקחת את זה מכאן ולהמריא, כמשמעותה המילולית של המראה.

שבתאי החל את דרכו באלווריון לפני כעשרים שנה בהנדסה ואחר כך באגף העסקי. היה מנכ"ל של כמה סטרטאפים בתחום השבבים ובהם מטהלינק ומולטיפיי.

בהתייחסו לשאלת CHIPORTAL כיצד השפיעה מגיפת הקורונה על תחום המיחשוב בחלל  ענה: "כמו בכל חברה, היה צורך לעבור לעבודה מהבית שזה אילוץ שגורם לפרויקטים להתארך. אבל בתחום החלל מדובר בפרויקטים לתקופות של שלוש שנים קדימה. מי שצריך לשגר לווינים כדי לספק שירות יעשה זאת גם תחת משבר הקורונה."

לסיכום אמר שבתאי: "רמון ספייס נמצאת היום בעמדה מדהימה מבחינה טכנולוגית בשוק שהולך להיות אחד השווקים הדומיננטיים שישפיעו על כלכלת כדור הארץ. אנחנו שם. מקווה שנצליח לממש את כל מה שאנחנו רוצים."

הפוסט ראיון ראשון עם מנכ"ל רמון ספייס: "החלל החדש עומד לפני פריצה כמו תעשיית הרכב לפני עשור" הופיע לראשונה ב-Chiportal.