בשבוע שעבר, 1 ביולי 2024 מלאו בדיוק 50 שנה לפעילות אינטל בישראל. במפגש הסיליקון קלאב שהתקיים באותו היום בבית IBM בפתח תקווה בארגון חברת ASG, חשף רפי נווה, אחד המהנדס הראשון של אינטל ישראל, את סיפורה המרתק של תעשיית השבבים הישראלית. נווה, שהיה המהנדס הראשון שהגיע למשרדי אינטל בחיפה ב-1 ביולי 1974, סיפק תובנות ייחודיות על התפתחותה של תעשיית השבבים שהפכה לאחד מעמודי התווך של ההיי-טק הישראלי.

סיפורה של אינטל ישראל מתחיל בשנת 1968, שנה בה נוסדה אינטל בארצות הברית. באותה שנה, בעקבות מלחמת ששת הימים, הטיל שארל דה גול אמברגו על ישראל, מה שמנע אספקת חלקי חילוף למטוסי מיראז'. אירוע זה הוביל את פרופסור יצחק קדרון מהטכניון ליזום פרויקט לפיתוח טכנולוגיית מוליכים למחצה בישראל, ובעקבותיו נוסד תחום לימודים חדש בטכניון.

בקיץ 1973 פרסמה אינטל מודעות דרושים בישראל, אך הראיונות נדחו בשל מלחמת יום הכיפורים והתקיימו בתחילת 1974. נווה, שהתקבל לעבודה ב-1 ביולי 1974, היה חלק מצוות ראשוני של ארבעה מהנדסים בלבד שהחלו את פעילות אינטל ישראל.

"ביום הראשון של יולי 1974, צעדתי בהתרגשות לעבר משרדי אינטל בחיפה שהיו אז בחוף שמן בין מפעלי תעשיה ומוסכים. כשהגעתי למשרד, לא היה שם אף אחד. מסתבר שבאתי בשמונה בבוקר, אבל רק בעשר הגיע טום אינס, ראש הקבוצה, ותהה איך לא ידעתי שמתחילים רק ב-12."

כיום, תעשיית השבבים מהווה חלק משמעותי מההיי-טק הישראלי , עם יצוא שנתי של כ-8 מיליארד דולר ונוכחות של מרכזי מחקר ופיתוח של חברות בינלאומיות מובילות. סיפורו של נווה מדגיש את התפקיד המכריע שמילאה אינטל בהנחת היסודות לתעשייה זו ואת ההשפעה ארוכת הטווח שהייתה לה על הכלכלה והטכנולוגיה הישראלית.

ההרצאה של נווה מספקת תזכורת חשובה לחשיבות החזון והנחישות בבניית תעשיות חדשניות, ומדגישה את תפקידה של ישראל כמעצמת טכנולוגיה עולמית בתחום השבבים. עם המשך התפתחותה של תעשיית השבבים העולמית, נראה כי ישראל תמשיך למלא תפקיד מרכזי בחדשנות ובפיתוח בתחום זה.

הפוסט רפי נווה, המהנדס הראשון של אינטל ישראל חגג 50 שנה לפעילות חברתו במפגש הסיליקון קלאב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המסורת ארוכת השנים של הענקת אות למובילי התעשייה העולמית במסגרת כנסי ChipEx חזרה השנה לאחר היעדרות בשנה שעברה עקב משבר הקורונה. השנה התקיים כאמור כנס פיזי (ובנוסף גם וירטואלי), אחרי שניתן היה להיפגש שוב ובמסגרתו גם התקיים טקס הענקת האות היוקרתי Global Industry Leader.

השנה זכו באות ארבעה אישים ישראליים אשר השפיעו על תעשיית השבבים העולמית  והישראלית. הזוכים הם פרופ' מאיר פדר , חבר סגל באוניברסיטת תל אביב, מקים חמש חברות הזנק בינהן חברת אמימון, בילי הרבויה ונאפה בשארה, ממייסדי אנפורנה לאבס, וכיום בכירים באמזון העולמית , ולרפי נווה מראשוני חברת אינטל ישראל ומנכ"ל מרכז הפיתוח של אינטל חיפה, שאף יזם כמה מהטכנולוגיות המובילות של אינטל והשפיע בעבודתו על חברות רבות בתעשיה.

בטקס הענקת הפרסים אשר נערך במסגרת מושב הנעילה של כנס ChipEx2021 השתתפו בכירי תעשיית ההייטק בישראל. את האות העניקו לזוכים דרור בין, מנכ"ל הרשות לחדשנות, ושני יושבי הראש של כנס  ChipEx2021  פרופ' רן גינוסר, ראש מרכז מחקר VLSI בטכניון וממייסדי רמון ספייס, שלמה גרדמן, מנכ"ל חב' איי אס ג'י ויו"ר פורום מנכ"לי הייטק.

ועדת הפרס נימקה את הסיבות לבחירת הזוכים כדלקמן:

פרופ' מאיר פדר – על היותך חוקר וגם איש עשיה, על הישגי המחקר שלך בתורת המידע, עיבוד אותות ולמידת מכונה, על ההישגים המדעיים המשפיעים שלך ועל ייסודן של חמש חברות טכנולוגיה, ביניהן Peach Networks ו- Amimon.

בילי הרבויה – על הקמה משותפת והובלת חב' אנאפורנה להצלחה. על המצאת ופיתוח ניטרו, טכנולוגיית הליבה המפעילה את כל שרתי האינטרנט של אמזון (AWS) ועל הישגיו המרשימים כמנכ"ל הצוות האחראי על פיתוח כל השבבים של חברת AWS והמצאת מעבד השרתים הראשון AWS Graviton המותאם אישית ומבוסס לימוד מכונה.

נאפה בשרה – על הקמת משותפת של חברת אנפורנה והמצאת Nitro, טכנולוגיית הליבה המפעילה את כל שרתי אמזון ( AWS). על ההישגיו המרשימים כסגן נשיא  AWS , על תרומתו המדהימה לכל פיתוח השבבים של AWS, על המצאת מעבד השרתים הראשון AWS Graviton המותאם אישית ומבוסס לימוד מכונה.

רפי נווה – על הנעת פיתוחים חדשניים שהייתה להם השפעה רבה על תעשיית המוליכים למחצה בכלל ועל חברת אינטל בפרט, כולל משפחת המעבדים המתמטים הראשונים 80X87 של אינטל, הקמת הפונקציה המרכזית להנדסת לוגיקה (CLE) ועל קביעת תקני איכות עולמיים, על תרומתו המשמעותית בהכוונת סטודנטים צעירים ליזמות ועל להישגיו הניהוליים המרשימים בכמה מחברות ההייטק המובילות.

להלן פרטים נוספים על הזוכים.

פרופ' מאיר פדר

מאיר פדר הוא פרופסור יו"ר, בעל קתדרה לתורת המידע בבית הספר להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב. כמו כן הוא עומד בראש המרכז האוניברסיטאי החדש בתל אביב לבינה מלאכותית ומדעי הנתונים (TAD). בנוסף, יש לו מינוי של פרופסור אורח במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). תחומי המחקר שלו הם בתורת המידע, תקשורת עיבוד אותות ולמידה. הוא פרסם מעל 200 מאמרים בנושאים אלה ומחזיק ביותר מ-50 פטנטים.
במקביל לקריירה האקדמית שלו, הוא הקים 5 חברות, ביניהן פיץ' נטוורקס (שנרכשה על ידי מיקרוסופט) ואמימון (שנרכשה על ידי קבוצת Vitec plc). לאחרונה הואייסד את Run:ai, פלטפורמת וירטואליזציה, תזמור והאצה לתשתיות בינה מלאכותית.

פרופ' פדר הוא עמית IEEE לכל החיים. הוא זכה במספר פרסים אקדמיים ומקצועיים, ביניהם פרס המאמר הטוב ביותר מטעם האגודה לתורת המידע של IEEE על עבודתו בנושא חיזוי אוניברסלי, פרס "חשיבה יצירתית" של צה"ל ופרס המחקר של תעשיית האלקטרוניקה הישראלית, שהוענק על ידי נשיא המדינה. לפיתוח ערכת השבבים של אמימון, המשתמשת ביישום MIMO ייחודי של קידוד ערוץ מקור משותף לשידור וידאו אלחוטי, הוא זוכה שותף בפרס המדע וההנדסה לשנת 2020 של האקדמיה לקולנוע ולמדעים הידוע יותר כפרס האוסקר.

ביליק (בילי) הרבויה

בילי הרבויה הוא המייסד והמנכ"ל השותף של מעבדות אנאפורנה. אנאפורנה הוקמה בשנת 2011 יחד עם נאפה בשארה, המנטור אביגדור וילנץ ורונן בונה. היא נרכשה בשנת 2015 על ידי אמזון ומוזגה בשירות הענן AWS.
הרבויה נולד בסרייבו, בוסניה (באותה תקופה: יוגוסלביה). בשנת 1992, כאשר יוגוסלביה התפרקה והחלה מלחמת האזרחים, עלה הרבויה כפליט לישראל. הרבויה סיים תואר ראשון ושני בהצטיינות בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. בטכניון הוא פגש את נאפה בשארה, שהפך לחברו הגדול ושותפו העסקי במעבדות אנאפורנה.
הרבויה החל לעבוד במרכז המחקר של IBM (1995-2000) וב-2000 הצטרף לאחת מחברות הסטארט-אפ הישראליות הראשונות – גלילאו טכנולוגיות שנרכשה על ידי מארוול. בגלילאיו ומארוול מילא תפקידים רבים ושונים, האחרון שבהם היה סמנכ"ל הנדסה.
בשנת 2011, הוא ייסד את מעבדות אנאפורנה, והמציא את Nitro, טכנולוגיית הליבה שמעבדת כיום את כל שרתי AWS. באנאפורנה הוא הקים את קבוצת הכדורסל היוגוסלבית נינדיה, והחל לחלום ליצור את חברת המוליכים למחצה החדשנית ביותר בעולם.
בשנת 2015 נרכשה מעבדות אנאפורנה על ידי אמזון. מאז הצוות גדל פי 10 והפך לצוות האחראי על כל פיתוח המוליכים למחצה של AWS World Wide. מאוחר יותר המציאו הוא וצוותו את השרת המותאם אישית הראשון של AWS (הנקרא Graviton) ושבבים ייעודיים ללמידת מכונה.

נאפה בשארה

נאפה בשארה נולד בתרשיחה שבגליל המערבי, והתלהב ממתמטיקה ופיזיקה ואף זכה במקום הראשון בתחרות המתמטיקה של מכון ויצמן לחטיבת הביניים. כשהיה בתיכון ייצג את מדינת ישראל באולימפיאדת הפיזיקה הבינלאומית.
בשארה למד בטכניון, למד הנדסת חשמל ולימד במחלקה להנדסת חשמל. הוא היה חבר בתכנית המצוינות של רוטשילד וקיבל תואר M.Sc בהנדסת מחשבים. במהלך שהותו בטכניון פגש בשארה את אשתו לאנה ואת חברו ושותפו העסקי – בילי הרבויה.
בתחילת הקריירה שלו, בשארה הצטרף לגלילאו, ובסופו של דבר הפך לאדריכל הראשי שלו ושכנע את בילי הרבויה להצטרף אליו. עם רכישת גלילאו על ידי מארוול עבר בשארה לארה"ב לתפקיד ה-CTO לתשתיות במארוול.

בשנת 2011 הקימו בשארה והרבויה את מעבדות אנאפורנה, שהמציאו את Nitro, טכנולוגיית הליבה של שרתי שירות הענן של אמזון (AWS). מעבדות אנאפורנה נרכשו מאוחר יותר על ידי אמזון (2015), ונאפה מוביל את תחום החומרה המותאמת אישית ב- AWS מאז.

תרומת בשארה משתרעת על פני דיסציפלינות מרובות: תרומה לחומרת רשת עם מתגי רשת מדרגיים של Prestera, וכן PON נקודתי לגישה לקילומטר האחרון, Nitro עבור רשת מוגדרת תוכנת ענן ופרוטוקול SRD עבור רשת מחשבים עתירי ביצועים (HPC) ולמידת מכונה בקנה מידה של ענן. נאפה הוביל את ארכיטקטורת החומרה והתוכנה הראשונה של FPGA כשירות, הוביל את ארכיטקטורת החומרה והתוכנה של הלקוחות עבור למידת מכונה מותאמת אישית של AWS, ואת Graviton: השרת של AWS, בעל הביצועים הטובים והחסכוניים ביותר בענן. בשארה מחזיק ביותר מ-290 פטנטים.

רפי נווה

רפי נווה הוא חוקר בכיר במוסד שמואל נאמן בחיפה. בתפקידו הקודם כיהן נווה כמנכ”ל מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון, יחידה בינתחומית שנועדה לחנך את הסטודנטים להנדסה ולכוון אותם בפועל ליזמות.

לנווה קריירה ארוכה ומרשימה מאוד בתחום ההיי-טק הישראלי, ולאחרונה כסמנכ”ל בכיר למחקר ופיתוח בחברת גיוון אימג'ינג בע”מ (כיום חלק מ-מדטרוניק), המובילה העולמית באבחון לא פולשני של דרכי העיכול.

בעבר כיהן כסמנכ”ל שירותי לקוחות ומנהל טכנולוגי ראשי של טאואר סמיקונדקטור. הוא גם הוביל את קונסורציום המגנט ALPHA אשר פיתח טכנולוגיות תכנון וייצור של VLSI בעלי צריכת הספק נמוכה. לפני כן, נווה בילה שבע שנים כסמנכ”ל מו”פ ב- NDS, מובילה עולמית במערכות טלוויזיה בתשלום.

נווה החל את הקריירה הארוכה שלו באינטל ישראל בשנת 1974, שם היה אחד מארבעת העובדים הראשונים והתקדם בתפקידי אחריות גוברים במשך 21 שנים. ביניהם, הובלת הפיתוח של משפחת מעבדי 8087X של אינטל ומשמש כמנכ”ל מרכז הפיתוח בחיפה של אינטל במשך 5 שנים.
לדברי וועדת הפרס, הישגיו פורצי הדרך של נווה באינטל כוללים את הקמת פונקציית הנדסת הלוגיקה המרכזית (CLE); קידום פתרונות סטנדרטיים כגון ספריית התאים הסטנדרטיים הראשונה, שפת HDL סינתזת לוגיקה, מתודולוגיית פיתוח מודולרית ו- TEST CAD.

נווה זכה בפרס רוטשילד למפתחי תעשייה מטעם נשיא המדינה ובפרס ההישג האישי ( IAA ) של אינטל.

נווה, בעל תואר ראשון ושני בהנדסת חשמל (בהצטיינות) מהטכניון והיה הממציא בארבעה פטנטים טכנולוגיים.
נווה, בעל תואר ראשון ושני בהנדסת חשמל (בהצטיינות) מהטכניון ומחזיק בארבעה פטנטים טכנולוגיים.

הפוסט פרופ' מאיר פדר, בילי הרוויה, נאפה בשארה ורפי נווה – הזוכים בפרס מובילי התעשייה העולמית ב- ChipEx2021 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רפי נווה, הוא אחד הישראלים הראשונים שהצטרפו לאינטל לאחר שהחברה החליטה לפתוח את מרכז הפיתוח הראשון שלה בישראל בשנת 1974. בשנת 1980 מונה נווה למנכ"ל המרכז הישראלי ושימש בתפקיד עד סוף שנת 1985 אז קיבל הצעה לעבור למטה החברה בסנטה קלרה, ארה"ב כדי לנהל את קבוצת ה- (CLE ( Central Logic Engineering. למרות שלא היתה זו קבוצת פיתוח היא היתה משמעותית מאד לפיתוחים החדשנים של אינטל שכן עסקה בפיתוח מתודולוגיות פיתוח. מתודולוגיות שסייעו לאינטל לשמור על אמינות ויעילות פיתוחי השבבים השלה.

זמן קצר לאחר שרפי קיבל את הניהול של קבוצת ה- CLE הצטרף לקבוצה צעיר מוכשר, אז בן 25 בלבד, בשם פט גלסינגר. למרות שהיה צעיר בגילו בלט כבר אז בכישוריו, בחשיבתו המעמיקה ובראית התמונה הכוללת שלו.

בעקבות מינויו של פט גלסינגר למנכ"ל אינטל ביקשנו מרפי נווה לשתף את קוראי Chiportal בפרטים אודות היכרותו הקרובה עם המנכ"ל הטרי המתיישב על כסא מנכ"ל אינטל בתקופה אתגרית במיוחד. נווה זוכר היטב את הצעיר המבריק. "למרות שהוא היה צעיר ויחסית זוטר, אני זוכר ששאל שאלות שהוקפצו עד לאנדי גרוב (אז מנכ"ל החברה) והובילו לשינויים משמעותיים בחברה"

ומה היה תפקידו בצוות שלך?
פט היה אחראי לשני פרויקטים. הראשון פיתוח שפת ה- (HDL ( Hardware Description Language או כמו שאנחנו קראנו לה iHDL . בתפקידו זה היה עליו לתקשר עם שלושה צוותים אחד בסנטה קלרה, השני באורגון והשלישי בישראל והוא עשה את זה מצוין. הפרויקט השני עליו עבד היה פיתוח סינטזה לוגית. בפרויקט זה נעזר בצוות בראשות פרופ' אלברטו סנג'ובני וינסנטלי שישב באוניברסיטאת ברקלי .

ואיך התרשמת ממנו באותה התקופה?
הבחור היה מבריק. חכם נטו עם IQ מאד גבוהה. היה בעל כישורים טכנים מצוינים, יכולת ראיה מרחבית, יכולות ניהול ואופרציה טובות. אחד כזה שאני קורא לו "שגר ושכח", אתה נותן לו משימה ויודע שיעמוד בה גם בלי שתזדקק לבדוק אותו או להזכיר לו את משימותיו. בנוסף אני יודע שהוא אדם שבקיא בפרטים, אי אפשר לספר לו סיפורים. הוא יודע לשים את האצבע על הדברים הנכונים ולהניח את הבעיות על השולחן. מה שיפה אצלו הוא שגם כאשר הוא צריך לומר דברים לא נעימים בפנים, הוא יודע לעשות זאת בצורה נעימה ולא מרגיזה. יחד עם כל זאת הוא גם אדם מאד ערכי ומוסרי.

ומה היתה דעת העובדים האחרים עליו?
כולם ידעו שהוא בחור מוכשר מאד שיגיע רחוק והוא אכן התקדם מאד מבחינה ניהולית. הוא גם ידע לקחת על עצמו משימות נוספות כאשר אינטל התקשתה למצא מהנדסי פיתוח מוכשרים. כך כאשר אינטל פיתחה את דור מעבדי ה-486 הוא הפך להיות ארכיטקסט ראשי וסייע גם בפיתוח מעבדי הפנטיום. עובדים רבים ידעו שאם ברצונם להתקדם כדאי להם להיות דרגה או שתיים מתחתיו ואז יתקדמו ביחד איתו.

מה דעתו של פט על פעילות אינטל בישראל?
הנסיון שלו עם צוותי אינטל בישראל הוא מאד טוב. כבר מהתקופה שעבד עם המהנדס המוכשר צבי בן צור מצוות ה- CAD שניהלה אז אלינורה יואלי וגם לאורך שנותיו באינטל. הוא ביקר בישראל הרבה פעמים גם בתקופתו באינטל ועוד לפחות 4-5 פעמים בתקופה בה עבד ב-EMC. פט מכיר היטב את ד"ר אורנה ברי ואת הצוות שלה כך שאני חושב שהוא יהיה טוב לאינטל ישראל.

שמעתי שגם יצא לך להכיר את פט ממש מקרוב אחרי שביליתם כמה לילות ביחד באותו חדר במלון בלאס ווגאס
אכן זה סיפור מעניין וגם משעשע. חודשיים אחרי שהוא הצטרף לצוות שלי היינו אמורים להשתתף בתערוכת DAC שנערכה אותה שנה בלאס ווגאס. החלטתי לצרף אותו לצוות שיצא לתערוכה כדי שילמד ויראה מה קורה בתעשיה אבל מכיוון שזה היה זמן קצר לפני התערוכה התברר שכבר אין חדרי מלון פנויים והצעתי לו להצטרף לחדרי. זה היה ביקורו הראשון בלאס ווגס ואני חושב שזה היה נסיון מעניין עבורו. מה שזכור לי במיוחד היא הסצינה המיוחדת שקרתה בחדר שלנו מדי בוקר. אני הייתי מניח תפילין בצד אחד של החדר והוא כקתולי אדוק ,היה מתפלל בצד השני.

לסיום, מה דעתך על המינוי שלו?
אני חושב שהמינוי שלו הוא הבשורה הכי טובה שאינטל יכלה לקבל. יש לפניו שורה של אתגרים אבל הוא זה שיכול לעזור לאינטל להצליח והצלחת אינטל חשובה גם לנו פה בישראל. אני בטוח שהוא יפעל רבות להחזיר את המחויבות של אינטל למצוינות. פט למד מאנדי גרוב שהקפיד על מצוינות ועל ריצה מתמדת קדימה (כדברי האימרה הידועה שלו: "רק פרנואידים שורדים", שג). אבל הוא מביא גם את הראיה שלו ואת השיטות שלו להשביח את הארגון שבראשו הוא עומד ומהווה דוגמא אישית מצוינת לאחרים.

הפוסט אני מכיר את פט גלסינגר היטב. הייתי המנהל שלו באינטל הופיע לראשונה ב-Chiportal.