רשות החדשנות משיקה את מסלול מעבר מייצור לפיתוח החדש בקרן מופ"ת, מהלך רחב היקף וראשון מסוגו בישראל, שנועד לחולל שינוי מבני בתעשייה הישראלית על ידי שילוב בין פיתוח טכנולוגי מתקדם לבין תשתית ייצור תעשייתית. המהלך משלב מימון ישיר לחברות תעשייה יצרניות בשלושה שלבים, יחד עם הקמת מאיצי מופ"ת  – גופים מקצועיים שיפעלו כאקסלרטורים ייעודיים לתעשיית הייצור, תוך שילוב ידע טכנולוגי עמוק, ניסיון עסקי ומומחיות בייעוץ אסטרטגי.

המסלול שיוצע לחברות יכלול שלושה שלבים גמישים לתמיכה בפיתוח מוצרים טכנולוגיים. החברות יוכלו להשתלב באקסלרטורים ייעודיים לתעשייה היצרנית, אשר יספקו ליווי טכנולוגי, עסקי ופיננסי.

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין: "בישראל קיימת תעשייה יצרנית משמעותית, אך הפוטנציאל שלה לחדשנות עמוקה עדיין רחוק ממימוש. במסלול החדש אנחנו יוצרים לראשונה לחברה יצרנית שעד היום לא עשתה מו"פ להפוך לחברת הייטק עם יכולות מו"פ מתקדמות שיבטיחו את התחרותיות ארוכת הטווח שלה. החברות שנכנסות למסלול הזה מקבלות לא רק מימון – הן מקבלות מסלול המראה. מאיצי מופ"ת יובילו תהליך אינטגרטיבי אשר מלווה את שלב הרעיונאות, בדיקת ההתכנות הטכנו-כלכלית ואת פיתוח המוצר. מדובר במהלך בעל משמעות רבה, שיחזק את התחרותיות של התעשיה היצרנית הישראלית בהינתן הזירה העולמית המשתנה".

המסלול מבטא את מדיניות רשות החדשנות לקידום חדשנות מבוססת תעשייה, ומטרתו להעמיק את העשייה הטכנולוגית בקרב חברות שפועלות על בסיס ייצור מקומי אך טרם מיצו את הפוטנציאל שלהן בפיתוח טכנולוגי עצמאי. באמצעות ליווי מקצועי וייעודי, יוכלו חברות אלו לפתח מוצרים חדשניים, ולחדור לשווקים חדשים ברמה הגלובלית.

המסלול מאפשר גמישות מוחלטת לחברות יצרניות להיכנס לאחד מהשלבים לפי צרכיהן – הייחודיות של המסלול טמונה בכך שכל שלב הוא עצמאי – חברות אינן נדרשות לעבור את כל המסלול, אלא יכולות להיכנס לכל שלב בהתאם למצב העסקי והטכנולוגי שלהן.

רעיונאות: בשלב זה תוכל החברה לבחון רעיונות לפיתוח טכנולוגי חדשני למוצר קיים או עתידי. מדובר בתהליך ראשוני הכולל בחינה ובחירה של רעיון למוצר חדשני עבור החברה ואפיון טכנולוגי שלו בליווי צמוד של אחד מהמאיצים שיבחרו. המימון בשלב זה מגיע עד 80%  מהתקציב המאושר ועד 200,000  ₪ מענק. שלב זה מהווה נקודת כניסה נגישה במיוחד עבור חברות המעוניינות לבחון כיוון חדש לפני השקעות משמעותיות.

היתכנות טכנו-כלכלית: בשלב זה בוחנת החברה את ישימות הפיתוח: האם ניתן לממש את הרעיון מבחינה הנדסית וטכנולוגית? האם יש היתכנות כלכלית, שוק מתאים ואפשרות לחדירה מסחרית? שלב זה כולל לרוב פיתוח אב-טיפוס, ביצוע ניסויים והערכת סיכונים. המימון הוא עד 60% מהתקציב ועד 1.5 מיליון ₪ מענק.

פיתוח מוצר: בשלב זה מבוצע תהליך מו"פ מתקדם לפיתוח מוצר בר-שיווק, כולל אופטימיזציה הנדסית, שיפור ביצועים, בניית קווי ייצור והיערכות לשוק. כאן הופך הרעיון למוצר תעשייתי לכל דבר. המימון של רשות החדשנות הוא עד 50% מהתקציב ועד 5 מיליון ₪ מענק לתקופה של עד שנתיים.

המסלול מבוסס על הקמתם של 5  מאיצי מופ"ת –  גופי ליווי שייבחרו על ידי הרשות על בסיס תחרותי, ויפעלו כתשתית מקצועית לתמיכה בחברות תעשייתיות העושות את דרכן להפוך לחברות המבצעות מו"פ (חברות הייטק). המאיצים יעסקו בליווי פרטני, ניתוח טכנולוגי, ייעוץ אסטרטגי, ניהול תהליכי מו"פ, בניית קשרים בין תעשייה וסטארטאפים, יצירת ממשקים עם משקיעים והובלת שיתופי פעולה עם גורמים ממשלתיים.

המאיצים יהיו גופים בעלי מומחיות כפולה – הן בתחום העסקי והן בתחום הטכנולוגי, והם יוקמו על ידי תאגידים, מאגדים, לרבות שיתופי פעולה עם חברות זרות המעוניינות לפעול בישראל. הרשות תעניק לכל מאיץ מענק של עד 5 מיליון ש"ח להקמה ותפעול בתקופת זיכיון של חמש שנים, ובלעדיות על ליווי שלב הרעיונאות עם חברות תעשיית הייצור.

המסלול מיועד לחברות תעשייה יצרניות, אשר רוב הכנסותיהן מבוססות על ייצור בישראל, שיעור הוצאות המו"פ שלהן אינו עולה על 7% מהמחזור, ומספר עובדי המו"פ לא עולה על 25 ולתאגידים ומאגדים המעוניינים להקים ולהפעיל מאיץ מופ"ת – תוך שילוב בין גופים טכנולוגיים, גופי הנדסה, חברות ייעוץ עסקי ומשקיעי הון סיכון, ישראליים או בין-לאומיים.

הפוסט רשות החדשנות יוצאת בהליך תחרותי להקמת חמישה מאיצים למו"פ בהשקעה של  25 מיליון שקלים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ביום רביעי ה־14 במאי 2025, במרכז פרס לשלום ביפו, התקיים במהלכו מפגש בכירים נפרד במסגרת כנס ChipEx 2025, שבו נשא דברים ד”ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות וכמדען הראשי לחדשנות במשרד המדע, הטכנולוגיה והחדשנות. הפורום, אליו הוזמנו בכירים בתעשייה, נציגי ממשל, אקדמיה ומשקיעים בינלאומיים, התרכז בצורך האסטרטגי למיצוב ישראל כמובילה עולמית בשרשרת הערך של תעשיית הסמיקונדקטור.

“עוצמתה של ישראל נובעת מיכולותיה האנושיות, מהמצוינות המדעית ומהיכולת להפוך רעיונות חדשניים לפריצת דרך בעלת השפעה עולמית”. לדבריו, שבב אינו עוד חלק רכיבני במערכת, אלא היסוד שעליו נבנות מהפכות בטכנולוגיות מתקדמות – מבינה מלאכותית ומחשוב קוונטי, דרך ביוטכנולוגיה ופוטוניקה ועד מערכות הגנה צבאיות." כך אמר ד”ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות וכמדען הראשי לחדשנות במשרד המדע, הטכנולוגיה והחדשנות במפגש הבכירים במסגרת כנס ChipEx 2025.

"בעשור האחרון פיתחה ישראל אקוסיסטם סמיקונדקטורי נרחב, מבלי להסתמך על השקעות ממשלתיות בסדר גודל ענק: בעוד עצמה הפיננסית של מדינות רבות מאפשרת להן לשפוך מאות מיליארדי דולרים בתשתיות שבבים, גישתנו מבוססת על ‘להשתרע במוח, לא בכיס’ – יצירת יתרון תחרותי באמצעות חשיבה, שיתופי פעולה וחדשנות מתמדת.”

כדי להעצים מגמה זו חשפו ברשות החדשנות מספר יוזמות מרכזיות: הקמת חממת שבבים לאומית שתעניק לסטארט-אפים גישה לתשתיות בדיקה ופיתוח מתקדמות (shared infrastructure); הקמת קונסורציום אקדמיה-תעשייה לפיתוח טכנולוגיות בהן ישראל כבר מחזיקה ביתרון יחסי, כגון פוטוניקה אינטגרטיבית, מיחשוב קוונטי, מחשוב נוירומורפי ו־advanced packaging; והרחבת מסלולי המענקים הציבוריים במאות מיליוני שקלים לשיתופי פעולה הדדיים בין חברות הזנק ובין מוסדות מחקר מובילים.

סטופל ציין כי המהלך יתמוך בשני מסלולים מקבילים: המסלול האופקי ייכון עבורו מוסדות ומעבדות משותפות, יופחתו חסמי הכניסה ליזמים ויושקו תכניות תמיכה לחדשנות פריצת דרך; המסלול האנכי יתמקד בהעמקת מומחיות ישראלית ויצירת “אשכולי מצוינות” סביב טכנולוגיות חדשות, כאשר הדגש יושם על טיפוח סטארט־אפים קטנים מהירים לצד שיתופי פעולה עם תאגידים בינלאומיים.

בהמשך דיבר סטופל על “צווארי בקבוק” שנתגלו במחקרי הרשות: שיעור הקמת הסטארט-אפים בתחום השבבים עתירי החישוב נמצא בירידה, מחסור במשקיעים המתמחים ב-semiconductor, וכן תלות מופרזת בשרשרת ייצור גלובלית שברירית. לטענתו, הפתרון כולל לגבש כלי מימון ותמרוץ עבור יזמים וקרנות הון־סיכון ישראליות, להרחיב תשתיות פאב (Fab) קטן לבדיקות מהירות של שבבים, וליצור מסלולי העברה מהירה של ידע ופיתוח טכנולוגי בין אקדמיה לתעשייה.

סטופל אף חשף כי בשבועות הקרובים תצא קריאה ציבורית רחבת היקף למענקי מחקר וחדשנות בסכום כולל העולה על חצי מיליארד שקלים, שתקצה משאבים להרחבת תשתיות השבבים ולמימון פרויקטים בשיתוף פעולה חוצה־גופים. בהקשר זה הוסיף כי “העידן שבו השקעות ענק שולטות בהכרעת גורלות הטכנולוגיה מתחלף בעידן של שיתופי פעולה ממוקדים, שנשענים על אקוסיסטם מחקרי־תעשייתי חזק וגישה גמישה ומהירה”.

לקראת סיום דבריו פנה סטופל למנהלי מו”פ, למשקיעים ולשותפים הטכנולוגיים מכל רחבי העולם: “אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו למסע של ייצור שבבים בישראל, להעמיק את השתייכותנו לאורך כל שרשרת הערך ולתמוך בקידום החדשנות הלאומית. ייתכן שאין ביכולתנו להתחרות בתקציבים של המדינות הגדולות, אך אין לנו מתחרים בחזון, בגמישות ובמחויבות להפוך רעיונות לשבבים שמעצבים את העתיד.”

הפוסט אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות: “עוצמתה של ישראל נובעת מיכולותיה האנושיות, מהמצוינות המדעית ומהיכולת להפוך רעיונות חדשניים לפריצת דרך בעלת השפעה עולמית” הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות מכריזה היום על זכייתה של קבוצת נביוס (Nebius) בקול הקורא – להקמת מחשב-על לאומי לשירות קהילת המחקר והפיתוח בתחום הבינה המלאכותית. ההכרזה מסמלת את סיומה של עבודת מטה משמעותית שהובילה להשקעה של מעל חצי מיליארד ש"ח ומתוכם מענק ממשלתי בגובה 160 מיליון ש"ח. לקול הקורא הוגשו ארבע הצעות איכותיות שכולן הציעו מפרטים גבוהים מדרישות הסף, עדות לעניין הרב שעוררה הקמת התשתית הלאומית בתעשייה.

מטרת הקול הקורא הייתה להגדיל את זמינות כוח העיבוד לאימון מודלי ה-AI לחוקרים ולחברות בישראל, תוך הוזלה משמעותית של עלויות העיבוד. הקול הקורא יצר מודל ייחודי בעולם לשיתוף פעולה בין המגזר הציבורי והפרטי, בכך שהוא הכווין את התקציב הממשלתי לתמיכה בפעילויות מו"פ בשלבים המוקדמים והמסוכנים יותר של חברות שתעשנה שימוש בתשתית.

גילה גמליאל, שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה:  "הקמת מחשב העל הלאומי והשקת פרויקטי הדגל בתחום הבינה המלאכותית מסמנים שלב חדש ומשמעותי ביכולת של מדינת ישראל לעצב את עתידה. אנחנו בונים תשתית עצמאית וחדשנית שתאפשר לישראל לא רק להתמודד עם אתגרי העשור הבא – אלא להוביל אותו. זו לא רק השקעה בטכנולוגיה – זו השקעה בביטחון הלאומי, בצמיחה הכלכלית ובאיכות החיים של כל אזרחי ישראל."

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "בינה מלאכותית היא מנוע צמיחה גלובלי – אך גם חלק ממרוץ חימוש טכנולוגי עולמי. ישראל נמצאת היום בחזית הטכנולוגית במירוץ זה אולם כדי לשמור על יתרונה היחסי, עליה להשקיע בעקביות בתשתיות, באקדמיה ובתעשייה. מחשב העל והפרויקטים הלאומיים החדשים הם התשתית לעשור הבא של ההייטק הישראלי. מדובר ברגע מכונן: מחשב העל שיקום כאן בישראל יאפשר לכל חוקר, יזם וחברה גישה לכוח חישוב מהשורה הראשונה. יחד עם מודלים לאומיים, מעבדה ממשלתית ומדיניות אתית חכמה – אנחנו יוצרים אקוסיסטם שלם, עם חזון ועם יכולת ביצוע. בינה מלאכותית היא הזדמנות  טכנולוגית וכלכלית שתקדם את החברה בישראל ואנחנו כאן כדי לוודא שישראל מממשת את ההזדמנות הזו עד תום."

קבוצת נביוס – הזוכה שתקים את מחשב העל של ישראל

קבוצת נביוס היא חברה רב-לאומית חזקה ונמרצת. בשנים האחרונות סימנה עצמה נביוס כאחת מהקבוצות הפורצות והמבטיחות ביותר בעולם תשתיות עיבוד הנתונים לבינה מלאכותית. עם חמישה מרכזים פעילים ברחבי העולם וצוות הנהלה ישראלי, נביוס מביאה לישראל את האתר המתקדם ביותר שלה עד כה – במפרט ובקנה מידה שיחולל שינוי עמוק ביכולת המחקר, הפיתוח והחדשנות במדינה.

הפתרון שהציגה נביוס כולל כוח עיבוד הגדול פי ארבעה מדרישת הסף של הקול הקורא. החברה התחייבה להקים בישראל תשתית בהיקף של כ-16,000 Petaflop. מעבר לכך, החברה התחייבה להציע כוח חישוב מוזל בהיקף כפול מהנדרש, ולהשלים את הקמת התשתית ותחילת מתן השירותים כבר בתחילת 2026.

היתרונות המרכזיים בהצעת קבוצת נביוס:

• היקף השקעה כולל חסר תקדים ברכש והצבה של אלפי מעבדים בישראל בהשקעה של מאות מיליוני ש"ח
• פתרון מלא פשוט, חכם ומוכח של חומרה, תוכנה, שירותים וניהול גמיש, המותאם לצרכים המשתנים של חברות וחוקרים
• תכנון, הקמה, הפעלה ותמיכה על ידי צוות מנוסה עם הבנה עמוקה של השוק המקומי והעולמי

הייחוד של הפתרון טמון גם במודל ההפעלה: שילוב בין תשתית פיזית בישראל לבין מדיניות שימוש ממוקדת בשלבי מחקר מוקדמים – להפוך את משאבי המחשב זמינים בדיוק לאותם שחקנים שבדרך כלל לא זוכים לגישה אליהם: חברות סטרטאפ, חוקרים באקדמיה, וגופים ציבוריים המחפשים חדשנות.

במקביל פורסם דו"ח תמונת מצב 2025 –  על הבינה המלאכותית בישראל, על התקדמותה של התכנית הלאומית לבינה מלאכותית ועל יציאתם לדרך של פרויקטים חשובים כמו Moonshots, המכון הלאומי למחקר בינה מלאכותית ועוד.

הדו"ח שנערך על ידי מנהלת התכנית הלאומית עבור כלל הגופים השותפים בתכנית (משרד החדשנות מדע וטכנולוגיה, ות"ת, מפא"ת, מערך הדיגיטל, משרד האוצר, ורשות החדשנות) הינו מהמקיפים והעמוקים שנעשו עד כה ומתבסס על ראיונות עם שחקנים רבים ושונים באקו-סיסטם הישראלי, על שיתופי פעולה עם עשרות גופי ממשלה, ועל ניתוחי שוק והשוואות בינלאומיות רבות. הדו"ח מציג תמונה מורכבת: מעמדה של ישראל כיצרנית בינה מלאכותית (AI Maker) חזק מאוד על אף התחרות העולמית העזה, וזאת בין היתר בעקבות גידול מרשים בכמות החברות המוקמות בישראל בתחום ה-AI, השקעות פרטיות של כ-15 מיליארד דולר בחברות בינה מלאכותית בישראל בעשור האחרון, והובלה במדדי ההון האנושי. עם זאת, בכל הנוגע למיצוי הפוטנציאל המשקי והחברתי הגלום בבינה המלאכותית (AI Taker) הפעילות הממשלתית נמצאת בחיתוליה ויש צורך ברור בהאצת ההיערכות הממשלתית להשפעת טכנולוגית הבינה המלאכותית על כלל היבטי החיים. הבינה המלאכותית היוצרת אשר פרצה לחיי היום יום לפני כשנתיים וחצי, ואשר הבשילה בצורה משמעותית בשנה האחרונה, עתידה ליצור שינוי עמוק בכל תחומי החיים. כעת ישנו צורך ברור ברתימת הטכנולוגיה לטובת מיצוי הפוטנציאל המשקי-חברתי שבה, ולהכנת המשק לשינויים החזויים.

לצד ניתוח תמונת המצב הנוכחית, ופרסום המלצות להמשך, מתאר הדו"ח את הצעדים הבאים בתכנית הלאומית:

פרויקטי "Moonshot" בחזית הטכנולוגיה העולמית – לראשונה, מדינת ישראל תשקיע בפרויקטי מחקר רחבי היקף (Moonshots) הנמצאים בחזית מחקר הבינה המלאכותית בעולם. הפרויקטים בהשקעה תקציבית כוללת של כ-90 מיליון שקלים בשנים הקרובות, יפותחו בגישה רב-משרדית, תוך שיתוף פעולה הדוק בין הממשלה, האקדמיה והתעשייה, וייבנו על בסיס מאגרי מידע ציבוריים ותשתיות חישוב מתקדמות – בראשן מחשב העל החדש.

מכון מחקר לאומי לבינה מלאכותית –  הקמת מכון מחקר בסיסי ויישומי במטרה לשמור את ישראל בחזית המחקר העולמית, משיכת חוקרים בעלי שם מהעולם, ויצירת שיתופי פעולה ייחודיים בין גופים אקדמיים ותעשייתיים. המכון יהווה בית למחקרים ארוכי טווח ורב תחומיים, יסתמך על התשתיות המוקמות במסגרת התכנית, כדוגמת מחשב העל ותשתיות הנתונים, וימצב את המחקר בישראל בחזית העולמית.

נכסי דאטה תחומיים – איגום והנגשה של מאגרי המידע הייחודיים הקיימים בישראל (למשל בעולמות החקלאות, האקלים והחינוך) במטרה למצות את פוטנציאל החדשנות הגלום בהם. "נכסי הדאטה" התחומיים יספקו פתרון שלם: איגום המידע אשר מחולק על פי רוב בין שחקנים שונים; הנגשת המידע למחקר ופיתוח תוך הבטחת שימוש בטוח ואחראי ומתן מענה לסוגיות של פרטיות, קניין רוחני וכדומה; ומתן שירותי סיוע במו"פ לחוקרים וחברות השואפים למנף את הנתונים האגורים ב"נכס"

הגדלת מספר מומחי הבינה המלאכותית בישראל – בישראל קיים חוסר משמעותי במומחי בינה מלאכותית, וזאת אף כי היא מדורגת בראש הדירוגים העולמיים בכל הנוגע לאיכות וצפיפות ההון האנושי בתחום. פער זה משקף את המקום המרכזי של תעשיית ההייטק בכלכלה הישראלית, ואת הכניסה המהירה של טכנולוגיות בינה מלאכותית לכלל ענפי המשק. בכדי להגדיל את מספר המומחים משיקה התכנית בפעם הראשונה תכנית להכשרה אקדמית מתקדמת של מומחים בצה"ל, תכנית למשיכה של הון אנושי מחו"ל, תכנית מלגות להגדלת מספר הלומדים לתארים מתקדמים, ותכנית הכשרה (upskilling) לבעלי תארים מחקריים בתחומי המדעים.

הפוסט נביוס נבחרה להקים את מחשב העל הלאומי בהשקעה של למעלה מחצי מיליארד שקלים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"בזמן שאומות ענק ותאגידים בעלי כיסים עמוקים מתחרים זה בזה במרוץ השבבים – ישראל, כמדינה קטנה, לא תוכל להתחרות בכמות ההשקעות. אבל היא גם לא צריכה. הכוח שלנו הוא בחדשנות, בגמישות ובכישרון", כך פתח צבי גולצמן, סמנכ"ל ברשות החדשנות ומוביל תחום השבבים והתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, את דבריו בכנס ChipEx2025 שנערך בתל אביב.

גולצמן פתח בהתייחסות אישית למצב הביטחוני: "58 מאחינו ואחיותינו עדיין מוחזקים בידי חמאס. הם בלבנו בכל רגע. לא ננוח עד שכולם יחזרו הביתה." אך גם בצל אתגרים כבדים, הדגיש, ההייטק הישראלי ממשיך להוביל.

לא בכוח – במיקוד

לדבריו, ישראל מפתחת בימים אלו אסטרטגיה חדה וממוקדת להבטחת מעמדה של המדינה בתחום השבבים, לא באמצעות השקעות של מיליארדים, אלא דרך דיוק והמצאה. "יש לנו מאות חברות פעילות בתחום השבבים, כרבע מהן רב-לאומיות שמעסיקות כ-70% מהמהנדסים בתחום. ישראל היא מרכז לפיתוחי דגל של חברות כמו אינטל, אפל, אנבידיה ואפלייד מטריאלס", הסביר.

תחום השבבים בישראל מניב הכנסות של מיליארדים מדי שנה מייצוא. כ-70% מהפעילות בישראל ממוקדת בתכנון ואימות רכיבים מתקדמים, ולצידה מומחיות גלובלית בתחום המדידה והבדיקה, וכן מספר מפעלים חשובים המובילים ייצוא משמעותי.

"רבים לא יודעים זאת, אבל רשות החדשנות השקיעה כמעט רבע מיליארד שקל בתחום בחמש השנים האחרונות בלבד", ציין גולצמן.

אבל הענף נתקל בקשיים

לצד ההישגים, גולצמן התריע מפני סימני שאלה מדאיגים: ירידה במספר הסטארטאפים החדשים, תלות בייצור וכלים זרים, מימון דל לטכנולוגיה עמוקה וגישה מוגבלת למתקני ייצור מתקדמים.

"הפתרון איננו בהגדלת תקציבים – אלא באסטרטגיה ממוקדת המבוססת על שני צירים: פלטפורמות רוחביות שיפחיתו חסמים ויאפשרו פריצות דרך, ותחומים אנכיים שבהם לישראל יש יתרון יחסי."

אינקובטור לשבבים ותחומים מובילים

הרשות בוחנת הקמה של אינקובטור לסטארטאפים בתחום השבבים, עם גישה לכלים, מעבדות, מנטורים ומרכזי שירות מתקדמים לבדיקות, אב טיפוס ואימות. "המטרה שלנו – להכפיל את מספר הסטארטאפים בתחום מדי שנה", הדגיש.

במקביל, מזוהות מגמות שישראל יכולה להוביל בהן: פוטוניקה משולבת, רכיבי הספק, ואריזה מתקדמת – תחומים שבהם מפגש בין ביקוש עולמי לבין חוזקות מקומיות יוצר פוטנציאל מוביל.

קואליציות בינלאומיות וגיוס כישרונות

האסטרטגיה כוללת גם חיזוק תשתיות המחקר והפיתוח, שיתופי פעולה עם תוכניות בינלאומיות כמו Horizon Europe, קונסורציומים דו-לאומיים, פיתוח כישרונות, הכשרות חדשות, חיבור בין אקדמיה לתעשייה, ומשיכת מומחים מחו"ל.

לסיום, קריאה לשותפות

"ישראל לא צריכה ואינה יכולה להוביל בכמות. נוביל באמצעות מיקוד. באמצעות תשתיות, הון אנושי והשקעות חכמות, נבנה עתיד בו נשמר את מקומנו בחזית פיתוחים מתקדמים בתעשיית השבבים", חתם גולצמן. "יזמים, חוקרים, משקיעים ומקבלי החלטות – עכשיו הזמן לפעול יחד. אני מזמין אתכם לשתף פעולה, ואשמח לשמוע מכם במהלך היום."

הפוסט צבי גולצמן: "ישראל צריכה להוביל את עתיד השבבים – לא בכמות אלא בתכנונים מתקדמים" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"ההייטק הישראלי מצוי במצב של בלימה – לא נסיגה חדה אך גם לא צמיחה כפי שהתרגלנו אליה בעשור הקודם," כך עולה מדו"ח חדש שפרסמה רשות החדשנות באפריל 2025. הדו"ח מציג תמונה מורכבת של מצב שוק העבודה בענף ההייטק בישראל: האטה בגידול התעסוקה, עלייה בהיקף המשרות הפנויות והחמרה בתופעת ה"רילוקיישן" – מעבר של עובדי הייטק לחו"ל לתקופות ארוכות.

בשנת 2024 נרשמה לראשונה ירידה במספר המועסקים בהייטק הישראלי – כ-5,000 עובדים ועובדות פחות ביחס לשנת 2023. מדובר בצמצום של כ-1.2%, אשר מסמן קיפאון מתמשך שהחל כבר ב-2022. אם בעשור הקודם חלקם של עובדי ההייטק בכלל המועסקים במשק עלה בהתמדה והגיע לשיא של 11.5% ב-2022, הרי שבשנתיים האחרונות הנתון נותר ללא שינוי.

שינוי משמעותי נוסף בתמהיל התעסוקה בענף נוגע להרכב סוגי התפקידים. בעוד שב-2012 עמד שיעור המועסקים בתפקידי מחקר ופיתוח (מו"פ) על כ-37%, הרי שב-2024 נסק נתון זה ליותר מ-50%. מנגד, שיעור המועסקים בתפקידי מטה – הכוללים משאבי אנוש, כספים, שיווק ותפעול – ירד מ-41% ל-29% בלבד. גם תפקידי המוצר שמרו על יציבות יחסית, סביב 20%.

מגמת הרילוקיישן מחריפה – 8,300 הייטקיסטים עזבו את ישראל

אחד הממצאים המדאיגים ביותר בדו"ח נוגע ליציאת עובדי הייטק ישראלים לחו"ל לתקופות ממושכות. על פי אומדני רשות החדשנות המבוססים על נתוני רשות האוכלוסין והלמ"ס, כ-8,300 עובדי ועובדות הייטק יצאו מישראל בין אוקטובר 2023 ליולי 2024 – נתון שמייצג 2.1% מכלל המועסקים בענף. מדובר בהכפלה של מספר היוצאים לעומת התקופה הקודמת.

במקביל, נרשמה תזוזה משמעותית גם במיקום הגאוגרפי של עובדי ההייטק: רק 44% מהמועסקים בחברות הייטק ישראליות פרטיות נמצאים בישראל, לעומת 56% שמועסקים מחוץ לגבולות המדינה. שיעור ההנהלה הבכירה הפועלת מישראל עומד על 64%, אך בתחומי השיווק והמכירות הנתונים הפוכים – 75% מהעובדים נמצאים בחו"ל.

מגמה זו באה לידי ביטוי גם בגיוסי עובדים חדשים: בשנת 2024 גייסו החברות הפרטיות הישראליות יותר מ-19 אלף עובדים, מתוכם רק כ-60% בישראל. בפרט, תפקידי ניהול ומו"פ גויסו ברובם בישראל, בעוד שתפקידי שיווק, מכירות ושירות לקוחות גויסו בעיקר בחו"ל.

ביקוש גובר למיומנויות טכנולוגיות

למרות הקיפאון במספר המועסקים, השכר הממוצע בהייטק המשיך לעלות גם בשנת 2024, והגיע ל-32,341 ש"ח לחודש – פי 2.8 מהממוצע ביתר המשק. עלייה זו מוסברת בין היתר בכך שתפקידי המו"פ, המאופיינים ברמות שכר גבוהות יותר, תפסו נתח הולך וגדל מהתעסוקה בענף.

הדו"ח מדגיש כי קיימת התאוששות בביקוש לעובדים, כפי שניתן לראות מהגידול במספר המשרות הפנויות שהגיעו ל-17,000 בדצמבר 2024. רשות החדשנות ממליצה לנקוט במספר צעדים אסטרטגיים: שיפור המיומנויות הטכנולוגיות בכלל האוכלוסייה, בדגש על מתמטיקה, מדעי המחשב ואנגלית, עידוד חברות להרחיב את פעילותן בישראל, ובלימת מגמת היציאה לחו"ל על ידי יצירת יציבות פוליטית וביטחונית.

הנתונים שפורסמו מציירים תמונה מורכבת: ההייטק הישראלי שומר על מרכזיותו בכלכלה, אך ניצב בפני אתגרים חדשים – האטה בגידול, בריחה של הון אנושי לחו"ל ותחרות גלובלית גוברת. הרשות מסיימת את הדו"ח בקריאה לשיתוף פעולה בין ממשלה, אקדמיה ותעשייה כדי להבטיח את המשך שגשוגו של הענף בעשור הבא.

הפוסט קיפאון בהייטק, עלייה ברילוקיישן והתחזקות תפקידי המו"פ: דו"ח חדש מציג את מצב התעסוקה בענף ההייטק ב-2025 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות מאשרת השקעה בהיקף של כ-100 מיליון ש"ח בשלוש השנים הקרובות לטובת מחקר ופיתוח בתחומי דלק תעופתי בר-קיימא (SAF) וטכנולוגיות תקשורת חכמות, במטרה למצב את ישראל בחזית החדשנות העולמית. המאגדים החדשים יכללו שיתופי פעולה נרחבים בין התעשייה לאקדמיה, עם מעורבות של חברות ישראליות מובילות לצד שחקניות גלובליות.

IISAC  מהפכה בתקשורת החכמה – שילוב חדשני בין חישה, מיקום ותקשורת

המאבק על הדור הבא של התקשורת נכנס להילוך גבוה, וישראל מתכננת להיות שחקנית מובילה בתחום זה. מאגד IISAC  (Intelligent Integrated Sensing and Communication)  יפתח קונספט מהפכני שיאפשר חיזוי מצבים, איתור מיקום וזמן (4D) זמני תגובה מהירים במיוחד, וייעול רשתות .Beyond 5G/6G הטכנולוגיות שיפותחו במאגד יאפשרו הוזלה משמעותית של עלויות פיתוח, רכישה, תפעול ותחזוקה של רשתות פרטיות וציבוריות וישמשו בסיס לפיתוח יישומים חדשניים.

החברות השותפות CEVA, ParallelWireless, Cognata, Senstation :וCellcom . את המאגד ילוו חוקרים מובילים מאוניברסיטאות בן-גוריון, תל אביב, בר-אילן ואריאל.

אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות: "רשות החדשנות משקיעה בטכנולוגיות חדשניות שיכולות להוביל לפריצות דרך בשווקים בינלאומיים ולחזק את מעמדה של ישראל כמרכז חדשנות עולמי. ההשקעות שאישרנו – בתחומי הדלק הסילוני הביולוגי וטכנולוגיות איכון וחישה לרשתות תקשורת חכמות – הן נדבך נוסף באסטרטגיה שלנו להפוך אתגרים גלובליים להזדמנויות כלכליות עבור התעשייה הישראלית."

אביב זאבי, סמנכ"ל רשות החדשנות ומנהל חטיבת תשתיות חדשנות: "ישראל הייתה בעבר שחקנית מרכזית בעולם התקשורת, אך בשנים האחרונות השוק נשלט בעיקר על ידי ענקיות בינלאומיות. אנחנו ברשות החדשנות מחפשים את התחומים שבהם יש לישראל יתרון טכנולוגי אמיתי – ומאגד IISAC הוא בדיוק הזדמנות כזו. אם ננצל אותה נכון, לחברות התקשורת הישראליות יש סיכוי להתמודד ולהוביל בשוק העולמי."

חדשנות ישראלית בחזית העולמית: המאגדים SAF ו- IISAC  מצטרפים לשורת יוזמות אסטרטגיות שרשות החדשנות משקיעה בהן במטרה לשמור על יתרונה התחרותי של ישראל בזירה הבינלאומית. הרשות ממשיכה להשקיע בטכנולוגיות פורצות דרך שמביאות לשוק פתרונות בעלי פוטנציאל כלכלי משמעותי וערך סביבתי בר-קיימא.

SAF  הדלק הירוק שיכול לשנות את עתיד התעופה

המאבק העולמי בצמצום פליטות גזי חממה הגיע גם לתעשיית התעופה, האחראית לכ-2-4% מסך פליטות ה  CO2  בעולם (שמקורן באנרגיה). איגוד התחבורה האווירית הבינלאומי הציב יעד שאפתני:  הפחתת 50% מפליטות התעופה עד שנת 2050.

כדי להתמודד עם אתגר זה, מוקם בישראל מאגד  SAF (Sustainable Air Fuel) שיתוף פעולה בין חמש חברות תעשייה ושש קבוצות מחקר אקדמיות שיפתחו טכנולוגיות לייצור דלק תעופתי ביולוגי ממקורות מתחדשים, לרבות שמן משומש, פסולת אורגנית מוצקה, גז סינתטי, שאריות מתעשיית העץ והנייר ופלסטיק ממוחזר. כשמטרה היא לפתח חלופה כלכלית לדלק הסילוני המסורתי – הן עבור השוק 

הישראלי (חברות התעופה המקומיות וחיל האוויר) והן כבסיס לתעשיית יצוא ישראלית שתספק תוספים ורכיבי דלק לשווקים חדשים בעולם.

החברות השותפות: בתי זיקוק לנפט בע”מ, בית זיקוק אשדוד, התעשייה האווירית, גאיה ביוטכנולוגיות בע"מ ואנזימוכר בע"מ. את המאגד מלווים חוקרים מובילים מאוניברסיטת בן-גוריון, הטכניון, בר-אילן והאוניברסיטה העברית.

אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות:  "תחום הדלקים האלטרנטיביים משתלב היטב במיקוד רשות החדשנות באקלים. מלבד תרומתו לצמצום פליטות הפחמן, המהלך יפתח דלתות חדשות עבור התעשייה הישראלית לשווקים גלובליים, ויציב אותה בחזית החדשנות העולמית בתחום התעופה."

הפוסט רשות החדשנות משיקה שני מאגדים חדשים ובהם מאגד לתשתית תקשורת חכמה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות מפרסמת היום את תוצאות הסקר השלישי שערכה בנושא מצב חברות ההייטק בישראל מאז פרוץ המלחמה. הסקר שבוצע בנובמבר 2024 נועד לבחון את השפעות המלחמה על התעשייה, האתגרים שעמם מתמודדות חברות ההייטק ואופן ההתמודדות שלהן. הסקר כלל לראשונה גם חברות הייטק שאינן סטארטאפים.

הסקר נערך בין ה-6 ל-27 בנובמבר 2024 ופנה למעלה מ-8,800 חברות הייטק בכל השלבים ותחומי ההייטק, התקבלו 664 מענים, למעלה מ-73% מהמשיבים היו מייסדי החברה.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "הממצאים בסקר הזה משקפים את המורכבות העצומה שעומדת בפני תעשיית ההייטק הישראלית בתקופה זו. אנחנו רואים חברות שנאבקות לא רק על גיוס הון ועל עמידה ביעדי פיתוח ומכירות, אלא גם על עצם יכולתן לתפקד בסביבה שנפגעה מהותית מהמצב הביטחוני, גיוסי מילואים מאסיביים, והגבלות תעופה שמקשות על ניהול קשרים גלובליים.

עם זאת, דווקא ברגעים הקשים האלו, מתגלה העוצמה של ההייטק הישראלי: התאמה מהירה למציאות חדשה, חיפוש פתרונות יצירתיים, ונכונות להתמודד עם אתגרים שלא נראו כמותם בעבר. המערכת כולה – ממשלה, משקיעים וחברות – חייבת להתגייס יחד כדי להבטיח את עתיד התעשייה, שהיא לא רק מנוע צמיחה קריטי אלא גם סמל לחדשנות ולמובילות של ישראל בזירה הבינלאומית. זהו לא זמן לפשרות. עלינו לנצל את המשבר הזה כהזדמנות לבנות תשתיות איתנות יותר, לשפר את הסביבה העסקית ולהרחיב את ההשקעה בחברות שצומחות כאן, כדי להבטיח שההייטק הישראלי יחזור לצמיחה מהירה ולשגשוג."

ממצאי הסקר העיקריים:

• האתגר המרכזי: גיוס הון – האתגר המרכזי שעמו מתמודדות חברות ההייטק הוא גיוס הון, בייחוד על רקע המלחמה וחוסר הוודאות. 43% מהחברות דיווחו שזה האתגר המרכזי אתו התמודדו ב-2024.
• כ 50% מהחברות הצהירו כי הכסף של החברה יאזל בתוך כ 6 חודשים (Runway) במידה ולא יבוצע גיוס הון חדש.
• כ 80% מהחברות הצהירו כי מיידית ועד עוד 6 חודשים יצטרכו לגייס הון – נתון דומה לשני הסקרים הקודמים.
• פגיעה בפיתוח ובעמידה ביעדי החברות – לפי הסקר, 62% מחברות ההייטק מסכימות במידה רבה או רבה מאד שהמצב הביטחוני גורם לאי עמידה ביעדי הפיתוח ו/או המכירות שלהן.
• השפעת שירות המילואים – כ-30% מהחברות ציינו שהשינוי המרכזי שקשור לתעסוקה בהייטק בעקבות המלחמה קשור להשפעות שירות המילואים הארוך של עובדים או בני ובנות זוג. עיקר ההשפעה היא על חברות שחלק ניכר מהצוות או בני ובנות הזוג גויסו.  מהות הפגישה:
  • ההשפעה המרכזית של שירות המילואים הייתה האטה ועיכובים בתהליכים תפעוליים, כאשר הפגיעה נבעה גם מהיעדרות בעלי תפקידים מרכזיים כמו יזמים או בעלי תפקידי מפתח בחברות.
  • ככל שחלק גדול יותר מעובדי החברה שירתו במילואים, כך החברות דיווחו על השפעות משמעותיות יותר.
• השפעת ביטולי טיסות – 74% מהחברות מדווחות שביטולי הטיסות מקשים עליהן לנהל עסקים בחו"ל.
• חוסן עסקי והתאמות – חברות ההייטק מגלות חוסן עסקי, אולם קרוב למחציתן דיווחו על ביצוע קיצוצים, צעדי התייעלות וצמצום עלויות, כולל התאמות בכוח האדם:
  • 20% מהחברות דיווחו כי נדרשו להעביר פעילות או כח אדם לחו"ל.
  • כ-40% מהחברות מדווחות שהקטינו באופן יזום את קצב שריפת המזומנים שלהן.
• שינויים בתעסוקה – בהשוואה לפעימת הסקר הקודמת, יותר חברות מנסות לגייס עובדים, והזמן לאיוש משרות התארך במעט.

ציפיות לעתיד –

•  38% מהמשיבים אופטימיים לגבי הצלחת ההייטק הישראלי בשנה הקרובה. 70% מהחברות צופות גידול במכירות ומחציתן צופות צמיחה במספר המועסקים בישראל.
• כמחצית מהמשיבים צופים שמספר העובדים בחברות בישראל יגדל ו-45% צופים גידול בחו"ל.
• שינוי בהתנהלות משקיעים – 71% מהמשיבים סבורים שקרנות הון סיכון זרות מתנהלות בצורה שמרנית יותר בגלל המלחמה בישראל.
• ירידה בשווי בסבבי גיוס – 38% מהחברות מעריכות ששווי החברה יירד בסבב גיוס ההון שהן עורכות (Down-Round). נתון זה דומה לממצאי פעימות הסקר הקודמות, כמו גם לערכים ההיסטוריים שנמדדו לפני המלחמה.

ההתאמות שחברות ביצעו:

• קיצוצים ותוכניות התייעלות: קרוב למחצית מהמשיבים ערכו קיצוצים ותוכניות התייעלות, שכללו גם פיטורי עובדים.
• שינויים אסטרטגיים ועסקיים: כשליש מהחברות ערכו שינויים בתוכניות הפיתוח העסקי והקפיאו פרויקטים.
• העברת פעילות לחו"ל: אחת מכל חמש חברות מדווחת על הוצאת פעילות מסוימת מישראל.
• חיפוש אפיקי מימון חדשים: חברות פונות לגורמים חיצוניים לקבלת מענקים וסיוע.

השפעות אפשריות של המשך המלחמה: החברות נשאלו כיצד עשויה להשפיע עליהם התארכות המלחמה בשנה נוספת:

• האטה בפעילות וסגירת חברות: כחמישית מהמשיבים ציינו כי להמשך המלחמה תהיה השפעה משמעותית על החברה, כולל האטה בפעילות ועד כדי סגירתה.
• קושי בגיוס השקעות: כחמישית מהמשיבים התייחסו לקושי בגיוס הון כתוצאה מהמשך המלחמה.
• העברת פעילות לחו"ל: משמעויות נוספות הן העברת פעילות מסוימת לחו"ל (למשל אנשי מכירות) ופגיעה ביכולת לקיים קשרי עבודה עם לקוחות בחו"ל.

בשורה התחתונה, הסקר מצביע על כך שתעשיית ההייטק הישראלית מתמודדת עם אתגרים משמעותיים על רקע המלחמה המתמשכת, בעיקר כאלו שקשורים לגיוס הון ולתעסוקה. למרות זאת, החברות מפגינות חוסן עסקי ויכולת הסתגלות, תוך ביצוע התאמות וחיפוש פתרונות שיאפשרו להן לצלוח את התקופה.

ישנה חשיבות רבה ליצירת סביבה עסקית יציבה יותר, שתאפשר להייטק הישראלי להמשיך לצמוח ולהוביל. הגורמים המשמעותיים המשפיעים על חברות ההייטק הם צמצום מספר המגויסים למילואים, פתיחת קווי התעופה לישראל ושיפור בתפיסה של ישראל בעולם בתקופה זו.

הפוסט 80% מחברות ההייטק יידרשו לגייס הון במחצית השנה הקרובה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במהלך הרצאתו הציג גולצמן (שגם הנחה את המפגש כולו)תמונת מצב עגומה בכל הקשור להקמת חברות שבבים חדשות בישראל וציין כי בשנה החולפת, רק כ- 1% מכספי הון הסיכון בישראל הושקעו בתחום הסמיקונדקטור.

נתונים אלו מפתיעים במיוחד לרעה לנוכח הפעילות העניפה הקיימת כיום בישראל בתחום פיתוח השבבים וגם לאור הצלחות הענק בתחום השבבים שידעה תעשיית ההייטק הישראלית בשני העשורים החולפים.

במהלך הרצאתו פירט גולצמן את נתוני תעשיית השבבים הישראלית וציין כי יש כיום בישראל כ-200 מרכזי פיתוח שבבים, רק  25% מהן רב לאומיות אך הן מעסיקות כ70% מהמועסקים בתחום השבבים. חברות אלה כוללות את אינטל,אנבידיה, אפל, אפלייד מטיראלס, KLA ואחרות. מתוך סך חברות הסמיקונדקטור הפעילות בישראל כ-75% מהן מתמקדות בתחום תכנון שבבים (Chip Design) . מדובר בחלק קטן אך משמעותי מהשוק העולמי. לעומת זאת תחום פיתוח המוצרים בנושא Metrology & Inspection הינו מרכיב קטן מהפעילות של תעשית הסמיקונדטור בישראל אך מהווה חלק משמעותי מהמו"פ והיצור העולמי.

מבחינת הון אנושי מייצג סקטור הסמיקונדקטור כ-40,000 עובדים המהווים כ-10% מהמועסקים בתחום ההייטק בישראל. כ- 25-30% מהם עובדים באינטל ישראל החברה הגדולה בתחום בישראל. עוד ציין גולצמן כי תחום הסמיקונדקטור מתאפיין ביכולות מו"פ גבוהות, גמישות ודינמיות ומעורבות ממשלתית נמוכה בהשוואה עולמית.

מפגש רשות החדשנות התקיים תחת הסיסמא "מרעיון לסטרטאפ" ומטרתו היתה לעודד יוזמות חדשות בתחום השבבים.

הפוסט רשות החדשנות מודה: אין כמעט חברות חדשות בתחום השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברות הזנק, סטארט-אפ, שוק העבודה, שכר, חדשנות טכנולוגית, רשות החדשנות, גיוסי הון, תל אביב, פריפריה, מוליכים למחצה, סייבר, מימון סטארט-אפיםישראל ממשיכה למצב את עצמה כמעצמה עולמית בתחום הטכנולוגיה והחדשנות, בזכות פעילות ענפה של חברות הזנק (סטארט-אפים). דוח חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המבוסס על נתונים שנאספו בין השנים 2011–2023, מצייר תמונה רחבה של פעילות חברות ההזנק בארץ. הדוח מספק נתונים על מספר החברות הפעילות, תחומי עיסוקן, תנאי השכר, פיזור גיאוגרפי, תמיכה ממשלתית, וגיוסי הון.

חברות הזנק: גידול והישרדות
בשנת 2023 פעלו בישראל 4,582 חברות הזנק – גידול שנתי ממוצע של 3% מאז 2011. לצד זאת, הדוח מדווח על ירידה של 12% במשרות שכיר בחברות ההזנק בשנת 2023 בהשוואה לשנה שקדמה לה. במהלך התקופה כולה, נפתחו 9,470 חברות, אך למעלה ממחציתן (5,115) נסגרו או השהו את פעילותן. החל משנת 2016 נצפתה מגמה חיובית, כאשר מאזן החברות הפעילות החל להשתפר.

לדברי מחברי הדוח, חלק מהירידות נובעות מבעיות בהשלמת נתונים, במיוחד עבור השנים האחרונות. עם זאת, הנתונים הקיימים מדגישים את הקושי של חברות הזנק לשרוד לאורך זמן, במיוחד בשלבים הראשוניים של פעילותן.

שכר ותנאי עבודה
חברות ההזנק מתבלטות בשכר גבוה משמעותית מהממוצע במשק. בשנת 2023 עמד השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר על 26.2 אלף ש"ח, עלייה של 6% לעומת שנת 2022. שכר זה גבוה פי 2.1 מהממוצע הארצי, המשקף את האטרקטיביות של תחום זה לעובדים מיומנים. חברות גדולות המעסיקות מעל 50 עובדים מציעות שכר ממוצע של 29.3 אלף ש"ח, מה שמעיד על קשר ישיר בין גודל החברה לגובה השכר.

פיזור גיאוגרפי
רוב הפעילות של חברות ההזנק מרוכזת במחוזות תל אביב והמרכז, שבהם נמצאות 74% מהחברות ו-78% מהמשרות. השכר החודשי במחוז תל אביב מוביל עם ממוצע של 28.6 אלף ש"ח, לעומת 20 אלף ש"ח בלבד במחוז הדרום. ממצאים אלו משקפים את הצורך בהשקעות גדולות יותר בפריפריה, במטרה לצמצם את הפערים הגיאוגרפיים.

תחומי פעילות מגוונים
הדוח סיווג את חברות ההזנק לשלושה-עשר תחומי פעילות. בין התחומים הבולטים ניתן למצוא את תחום המוליכים למחצה, שבו השכר החודשי הממוצע עומד על 32.5 אלף ש"ח, ותחום הסייבר, שבו מועסקים אלפי עובדים בתנאים דומים. תחום נוסף שזכה להתייחסות משמעותית הוא "יישומים לתעשייה ולעסקים," שבו מועסקים כ-9.9 אלף עובדים.

תמיכה ממשלתית
בין השנים 2021–2023, חברות ההזנק קיבלו מענקים בסך כולל של 2 מיליארד ש"ח מרשות החדשנות. מדובר בירידה של 2.7% לעומת התקופה הקודמת. המענקים הופנו בעיקר לתחומים כמו מדעי החיים (269 מיליון ש"ח), מוליכים למחצה (44 מיליון ש"ח), וטכנולוגיה נקייה (196 מיליון ש"ח). למרות התמיכה הממשלתית, המחברים מציינים כי יש צורך בהרחבת התמיכה בתחומים נוספים ובחיזוק החברות בפריפריה.

גיוסי הון: אתגרי המימון
גיוסי ההון של חברות ההזנק והחברות הבשלות הסתכמו בשנת 2023 בכ-9.5 מיליארד דולר – ירידה חדה של 53% לעומת שנת 2022. הירידה הורגשה בעיקר בשלבים הראשוניים (Seed & Pre-Seed), בהם נרשמה ירידה של 67% לעומת שנת 2022. הממצאים מדגישים את האתגרים בגיוס מימון בשוק המשתנה, במיוחד עבור חברות הנמצאות בתחילת דרכן.

הדוח מדגיש את החשיבות של חברות ההזנק ככלי מרכזי לצמיחה כלכלית וטכנולוגית בישראל. עם זאת, האתגרים הרבים הניצבים בפני החברות – מהישרדות ועד גיוסי הון – מחייבים גישה רחבה יותר מצד מקבלי ההחלטות. המחברים ממליצים על הרחבת התמיכה הממשלתית, עידוד השקעות בפריפריה, וחיזוק ההשקעות בשלבים הראשוניים של החברות.

הדוח מבטא את התקווה כי באמצעות צעדים אלו, תוכל ישראל להמשיך לשמש כמרכז עולמי לחדשנות ולהוביל בתחומי ההזנק גם בעתיד.

הפוסט שכר גבוה, ריכוז במרכז ואתגרים במימון: הלמ"ס פרסמה תמונת מצב עדכנית על פעילות חברות ההזנק בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות מכריזה על זכיית השותפות בין התעשייה האווירית וחברת בקרמוס טכנולוגיות במכרז להקמת מעבדה ראשונה מסוגה בישראל, בהשקעה כוללת של 113 מיליון שקל, שצפויה להפוך את ישראל למובילה עולמית בחקר תכנון ופיתוח חיישנים חכמים לאבחון רפואי, שתלים חכמים שינטרו את מצבנו הרפואי, ישקמו את הסביבה ויפיקו אנרגיה ממקורות ביולוגים. כל זאת בעזרת מעבדה המאפשרת שילוב ייחודי של ביולוגיה, הנדסה ובינה מלאכותית.

מדובר במהלך אסטרטגי ופורץ דרך שמטרתו להציב את ישראל במרכז העשייה הטכנולוגית הגלובלית. המעבדה החדשה תעניק שירותי מו"פ ייחודיים לסקטורים רבים, תאפשר לחוקרים ולחברות ישראליות להתחרות בשוק הבינלאומי ותשמש כמנוע צמיחה משמעותי לתעשיית הביו-טכנולוגיה המקומית.

מעבדת הביו-שבבים/התקנים תאפשר לחברות ישראליות גישה לתשתיות טכנולוגיות מהמובילות בעולם ותספק להן שירותי מו"פ מתקדמים, כולל תכנון, ייצור סדרות קטנות ותיקוף של אבות טיפוס. הטכנולוגיות שיפותחו במעבדה צפויות להאיץ תהליכי פיתוח תרופות, דיאגנוסטיקה וניטור, ולהפוך את תהליכי הייצור הביולוגיים לזולים, מדויקים ונגישים יותר.

ביו-שבבים וביו-התקנים הינם כלים מרכזיים המאפשרים בין השאר האצה דרמטית של תהליכי פיתוח לאיתור, זיהוי וניטור באנשים, חי, צומח, מים, אוויר וקרקע. היכולת להניע תאים בודדים בתוך שבב ביולוגי, בתהליך הנקרא מיקרו-פלואידיקה, לבצע בהם תהליכים ביולוגיים בנפחים מיקרוסקופיים ולמדוד בהם שינויים ברמת רגישות מולקולרית, באמצעות ננו-טכנולוגיה למעשה "מקפלת" לתוך שבב קטן מה שנהוג לעשות מזה עשרות שנים באמצעות מעבדות ביולוגיות התופסות חדרים וציוד גדולים ויקרים.

תחום ה Bio-Convergence,  המנוהל במסגרת התכנית הלאומית ל-BC של פורום תל"מ, משלב טכנולוגיות מתחום הביולוגיה עם טכנולוגיות מעולמות ההנדסה השונים, התוכנה והחישוביות. זהו תחום חדש אשר צפוי לגדול בקצב מואץ ולתפוס מקום חשוב ברפואה, סביבה, אנרגיה, חקלאות, מזון, ביטחון וסקטורים אחרים.

דוגמאות לסוג הפיתוחים שניתן יהיה לפתח במעבדה

1. טיהור מים מזוהמים: התקנים חכמים שישלבו חיידקים מתקדמים לניקוי מים תוך הפקת אנרגיה חשמלית מתהליך הנשימה התאית שלהם.
2. ניטור זיהום אוויר: ביו-שבבים שיזהו רעלנים באוויר ברמות מולקולריות, יתריעו בזמן אמת ויסייעו בשיקום האוויר בסביבה עירונית ותעשייתית.
3. שיקום סביבה ימית: התקנים ביולוגיים שיפרקו פסולת אורגנית ופלסטיק באוקיינוסים, יטהרו מים ויפיקו אנרגיה במקביל.
4. אבחון מהיר במחלות מדבקות: שבב חכם שיוכל לאבחן תוך דקות מחלות ויראליות או בקטריאליות מתוך דגימות קטנות, וייתן המלצה מיידית לטיפול מותאם אישית.
5. מערכות ביולוגיות אוטונומיות לביטחון: התקנים שיזהו חומרי נפץ או חומרים מסוכנים במעברי גבול ויתאימו תגובות מנטרלות.
6. יצור מזון חכם: טכנולוגיות ביולוגיות שיסייעו בגידול מזון בתנאים קשים, תוך הפחתת בזבוז ותוך שמירה על הערכים התזונתיים.
7. שיקום נזקי חומרים כימיים: חיישנים המותאמים לזיהוי ושיקום אזורים מזוהמים מחומרים רעילים, במים או בקרקע, באמצעות תגובות ביולוגיות מדויקות.
8. מערכות זיהוי מוקדמות בבריאות הציבור: חיישנים עירוניים שיזהו התפרצות מוקדמת של מחלות מדבקות וימנעו מגפות.

גילה גמליאל, שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה: "המעבדה הלאומית לביו-שבבים וביו-התקנים היא ביטוי למחויבותה של ממשלת ישראל ליצור תשתית לאומית שתאפשר לחברות ישראליות להוביל את הקדמה המדעית-טכנולוגית העולמית. זהו מהלך אסטרטגי שישלב את היתרון היחסי של ישראל בתחומי ההיי-טק והביוטכנולוגיה, ויפתח הזדמנויות חדשות בתחומי הרפואה המותאמת אישית, החקלאות המתקדמת והאנרגיה הירוקה. המעבדה החדשה פותחת פרק חדש בסיפור המדעי, פרק שבו ביולוגיה, הנדסה ובינה מלאכותית ישתלבו ליצירת פתרונות פורצי דרך שבכוחם לשנות את העולם והאנושות כולה".

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות: "המעבדה הלאומית לביו-שבבים וביו-התקנים מבטאת את המחויבות וההבנה שלנו  שטכנולוגיות מפציעות המשלבות אינטגרציה בין דיסציפלינות מובילות לפריצות מעטפת של יכולות והישגים. השילוב הייחודי בין מחקר ופיתוח בתחומי הביולוגיה, ההנדסה והבינה המלאכותית יאפשר לישראל להוביל בפיתוח פתרונות יצירתיים לאתגרים גלובליים, תוך שימוש בביו קונברג'נס ככלי להעצמת יכולותיה של האקדמיה והתעשייה המקומית. מעבדה זו אינה רק פרויקט טכנולוגי – היא אבן דרך בדרך לבניית עתיד של חדשנות פורצת דרך, שמייצרת השפעה ברמה לאומית ובינלאומית כאחד."

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: " מדובר במהלך שיחזק את מעמדה של ישראל בעולם! כחלק מהחזון הרחב שבתוכנית הלאומית לביו-קונברג'נס תתרום המעבדה החדשה לביסוס מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בתחום. שותפות זו תספק לחברות ישראליות את הכלים הטכנולוגיים והתשתיות הדרושות כדי להוביל כאן בארץ פרויקטים של ביו-שבבים/התקנים – לרפואה, אנרגיה וחקלאות – מרעיון למציאות וללא תלות בשירותים יקרים בחו"ל. המעבדה צפויה לשמש כמרכז ידע, מחקר ופיתוח שימשוך לישראל השקעות זרות, שיתופי פעולה בינלאומיים וכישרונות חדשים. המעבדה החדשה אינה רק השקעה בתשתית – היא השקעה בעתיד ומסמלת את

מחויבות רשות החדשנות להמשך צמיחת וגיוון ההיי-טק הישראלי, גם מול תחרות הולכת וגוברת בזירה הבינלאומית".

על אף שתחום זה מיוחס בעיקר לתחום הרפואי , אנו עדים יותר ויותר למחקר מסייע בביו התקנים לתחומי אנרגיה, סביבה, מים, חקלאות ובטחון. לדוגמא, התקנים להפקת אנרגיה ממקור ביולוגי ממירות אנרגיה ביולוגית לאנרגיה חשמלית או תרמית. או במילים פשוטות, יהיה קל וזול יותר בעזרת התקן ביולוגי חכם להפיק חשמל מפסולת. התקנים יפיצו חיידקים המפרקים את החומר האורגני בתהליך של נשימה תאית תוך שהם משחררים אלקטרונים ליצירת זרם חשמלי  ולטהר מים מזוהמים תוך כדי ייצור חשמל.

לאחר הליך תחרותי ומורכב, זכתה השותפות בין התעשייה האווירית לבין בקרמוס טכנולוגיות להוביל את הקמת המעבדה: התעשייה האווירית מובילה עולמית בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות במגוון רחב של תחומים ומספקת שנים רבות מערכות חדשניות ללקוחות ביותר מ- 100 מדינות. לחברה יכולות מוכחות בין השאר בהדפסת תלת-ממד, חומרים מתקדמים, למידת מכונה, סימולציה ואינטגרציה של מערכות רב-תחומיות

חברת בקרמוס טכנולוגיות הממוקמת בקיסריההוקמה בשנת 1998 ומספקת פתרונות מתקדמים לזיווד (Advanced Packaging) של שבבים ורכיבי אופטיקה. החברה מפעילה מערך חדרים נקיים וציוד הרכבת שבבים וכן מספקת שירותי תכן, ייצור, חקרי כשל וייעוץ בתחום הרכבת שבבים, התקנים ורכיבים אופטיים ואחרים. לחברת בקרמוס צוות מומחים שצברו ניסיון רב מול מאות חברות בארץ ובעולם, לרבות חברות מו"פ בתחום הביו-קונברג'נס.

לניסיון הרב והמוכח של התעשייה האווירית ובקרמוס בתחום הטכנולוגיה וההנדסה מצטרפות היכולות של עמיתים וקבלני משנה מישראל ומהעולם מתחומי הביולוגיה וביניהם Fraunhofer IGB, Ginkgo Bioworks, . ובנוסף, NVIDIA מתחום החישוביות והבינה המלאכותית, NY CREATES מתחום ייצור השבבים ואחרים.

הפוסט רשות החדשנות תשקיע 75 מיליון שקל בהקמת מעבדת מחקר ופיתוח לביו-התקנים וביו-שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.