רשות החדשנות מפרסמת היום את תוצאות הסקר השלישי שערכה בנושא מצב חברות ההייטק בישראל מאז פרוץ המלחמה. הסקר שבוצע בנובמבר 2024 נועד לבחון את השפעות המלחמה על התעשייה, האתגרים שעמם מתמודדות חברות ההייטק ואופן ההתמודדות שלהן. הסקר כלל לראשונה גם חברות הייטק שאינן סטארטאפים.

הסקר נערך בין ה-6 ל-27 בנובמבר 2024 ופנה למעלה מ-8,800 חברות הייטק בכל השלבים ותחומי ההייטק, התקבלו 664 מענים, למעלה מ-73% מהמשיבים היו מייסדי החברה.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "הממצאים בסקר הזה משקפים את המורכבות העצומה שעומדת בפני תעשיית ההייטק הישראלית בתקופה זו. אנחנו רואים חברות שנאבקות לא רק על גיוס הון ועל עמידה ביעדי פיתוח ומכירות, אלא גם על עצם יכולתן לתפקד בסביבה שנפגעה מהותית מהמצב הביטחוני, גיוסי מילואים מאסיביים, והגבלות תעופה שמקשות על ניהול קשרים גלובליים.

עם זאת, דווקא ברגעים הקשים האלו, מתגלה העוצמה של ההייטק הישראלי: התאמה מהירה למציאות חדשה, חיפוש פתרונות יצירתיים, ונכונות להתמודד עם אתגרים שלא נראו כמותם בעבר. המערכת כולה – ממשלה, משקיעים וחברות – חייבת להתגייס יחד כדי להבטיח את עתיד התעשייה, שהיא לא רק מנוע צמיחה קריטי אלא גם סמל לחדשנות ולמובילות של ישראל בזירה הבינלאומית. זהו לא זמן לפשרות. עלינו לנצל את המשבר הזה כהזדמנות לבנות תשתיות איתנות יותר, לשפר את הסביבה העסקית ולהרחיב את ההשקעה בחברות שצומחות כאן, כדי להבטיח שההייטק הישראלי יחזור לצמיחה מהירה ולשגשוג."

ממצאי הסקר העיקריים:

• האתגר המרכזי: גיוס הון – האתגר המרכזי שעמו מתמודדות חברות ההייטק הוא גיוס הון, בייחוד על רקע המלחמה וחוסר הוודאות. 43% מהחברות דיווחו שזה האתגר המרכזי אתו התמודדו ב-2024.
• כ 50% מהחברות הצהירו כי הכסף של החברה יאזל בתוך כ 6 חודשים (Runway) במידה ולא יבוצע גיוס הון חדש.
• כ 80% מהחברות הצהירו כי מיידית ועד עוד 6 חודשים יצטרכו לגייס הון – נתון דומה לשני הסקרים הקודמים.
• פגיעה בפיתוח ובעמידה ביעדי החברות – לפי הסקר, 62% מחברות ההייטק מסכימות במידה רבה או רבה מאד שהמצב הביטחוני גורם לאי עמידה ביעדי הפיתוח ו/או המכירות שלהן.
• השפעת שירות המילואים – כ-30% מהחברות ציינו שהשינוי המרכזי שקשור לתעסוקה בהייטק בעקבות המלחמה קשור להשפעות שירות המילואים הארוך של עובדים או בני ובנות זוג. עיקר ההשפעה היא על חברות שחלק ניכר מהצוות או בני ובנות הזוג גויסו.  מהות הפגישה:
  • ההשפעה המרכזית של שירות המילואים הייתה האטה ועיכובים בתהליכים תפעוליים, כאשר הפגיעה נבעה גם מהיעדרות בעלי תפקידים מרכזיים כמו יזמים או בעלי תפקידי מפתח בחברות.
  • ככל שחלק גדול יותר מעובדי החברה שירתו במילואים, כך החברות דיווחו על השפעות משמעותיות יותר.
• השפעת ביטולי טיסות – 74% מהחברות מדווחות שביטולי הטיסות מקשים עליהן לנהל עסקים בחו"ל.
• חוסן עסקי והתאמות – חברות ההייטק מגלות חוסן עסקי, אולם קרוב למחציתן דיווחו על ביצוע קיצוצים, צעדי התייעלות וצמצום עלויות, כולל התאמות בכוח האדם:
  • 20% מהחברות דיווחו כי נדרשו להעביר פעילות או כח אדם לחו"ל.
  • כ-40% מהחברות מדווחות שהקטינו באופן יזום את קצב שריפת המזומנים שלהן.
• שינויים בתעסוקה – בהשוואה לפעימת הסקר הקודמת, יותר חברות מנסות לגייס עובדים, והזמן לאיוש משרות התארך במעט.

ציפיות לעתיד –

•  38% מהמשיבים אופטימיים לגבי הצלחת ההייטק הישראלי בשנה הקרובה. 70% מהחברות צופות גידול במכירות ומחציתן צופות צמיחה במספר המועסקים בישראל.
• כמחצית מהמשיבים צופים שמספר העובדים בחברות בישראל יגדל ו-45% צופים גידול בחו"ל.
• שינוי בהתנהלות משקיעים – 71% מהמשיבים סבורים שקרנות הון סיכון זרות מתנהלות בצורה שמרנית יותר בגלל המלחמה בישראל.
• ירידה בשווי בסבבי גיוס – 38% מהחברות מעריכות ששווי החברה יירד בסבב גיוס ההון שהן עורכות (Down-Round). נתון זה דומה לממצאי פעימות הסקר הקודמות, כמו גם לערכים ההיסטוריים שנמדדו לפני המלחמה.

ההתאמות שחברות ביצעו:

• קיצוצים ותוכניות התייעלות: קרוב למחצית מהמשיבים ערכו קיצוצים ותוכניות התייעלות, שכללו גם פיטורי עובדים.
• שינויים אסטרטגיים ועסקיים: כשליש מהחברות ערכו שינויים בתוכניות הפיתוח העסקי והקפיאו פרויקטים.
• העברת פעילות לחו"ל: אחת מכל חמש חברות מדווחת על הוצאת פעילות מסוימת מישראל.
• חיפוש אפיקי מימון חדשים: חברות פונות לגורמים חיצוניים לקבלת מענקים וסיוע.

השפעות אפשריות של המשך המלחמה: החברות נשאלו כיצד עשויה להשפיע עליהם התארכות המלחמה בשנה נוספת:

• האטה בפעילות וסגירת חברות: כחמישית מהמשיבים ציינו כי להמשך המלחמה תהיה השפעה משמעותית על החברה, כולל האטה בפעילות ועד כדי סגירתה.
• קושי בגיוס השקעות: כחמישית מהמשיבים התייחסו לקושי בגיוס הון כתוצאה מהמשך המלחמה.
• העברת פעילות לחו"ל: משמעויות נוספות הן העברת פעילות מסוימת לחו"ל (למשל אנשי מכירות) ופגיעה ביכולת לקיים קשרי עבודה עם לקוחות בחו"ל.

בשורה התחתונה, הסקר מצביע על כך שתעשיית ההייטק הישראלית מתמודדת עם אתגרים משמעותיים על רקע המלחמה המתמשכת, בעיקר כאלו שקשורים לגיוס הון ולתעסוקה. למרות זאת, החברות מפגינות חוסן עסקי ויכולת הסתגלות, תוך ביצוע התאמות וחיפוש פתרונות שיאפשרו להן לצלוח את התקופה.

ישנה חשיבות רבה ליצירת סביבה עסקית יציבה יותר, שתאפשר להייטק הישראלי להמשיך לצמוח ולהוביל. הגורמים המשמעותיים המשפיעים על חברות ההייטק הם צמצום מספר המגויסים למילואים, פתיחת קווי התעופה לישראל ושיפור בתפיסה של ישראל בעולם בתקופה זו.

הפוסט 80% מחברות ההייטק יידרשו לגייס הון במחצית השנה הקרובה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במהלך הרצאתו הציג גולצמן (שגם הנחה את המפגש כולו)תמונת מצב עגומה בכל הקשור להקמת חברות שבבים חדשות בישראל וציין כי בשנה החולפת, רק כ- 1% מכספי הון הסיכון בישראל הושקעו בתחום הסמיקונדקטור.

נתונים אלו מפתיעים במיוחד לרעה לנוכח הפעילות העניפה הקיימת כיום בישראל בתחום פיתוח השבבים וגם לאור הצלחות הענק בתחום השבבים שידעה תעשיית ההייטק הישראלית בשני העשורים החולפים.

במהלך הרצאתו פירט גולצמן את נתוני תעשיית השבבים הישראלית וציין כי יש כיום בישראל כ-200 מרכזי פיתוח שבבים, רק  25% מהן רב לאומיות אך הן מעסיקות כ70% מהמועסקים בתחום השבבים. חברות אלה כוללות את אינטל,אנבידיה, אפל, אפלייד מטיראלס, KLA ואחרות. מתוך סך חברות הסמיקונדקטור הפעילות בישראל כ-75% מהן מתמקדות בתחום תכנון שבבים (Chip Design) . מדובר בחלק קטן אך משמעותי מהשוק העולמי. לעומת זאת תחום פיתוח המוצרים בנושא Metrology & Inspection הינו מרכיב קטן מהפעילות של תעשית הסמיקונדטור בישראל אך מהווה חלק משמעותי מהמו"פ והיצור העולמי.

מבחינת הון אנושי מייצג סקטור הסמיקונדקטור כ-40,000 עובדים המהווים כ-10% מהמועסקים בתחום ההייטק בישראל. כ- 25-30% מהם עובדים באינטל ישראל החברה הגדולה בתחום בישראל. עוד ציין גולצמן כי תחום הסמיקונדקטור מתאפיין ביכולות מו"פ גבוהות, גמישות ודינמיות ומעורבות ממשלתית נמוכה בהשוואה עולמית.

מפגש רשות החדשנות התקיים תחת הסיסמא "מרעיון לסטרטאפ" ומטרתו היתה לעודד יוזמות חדשות בתחום השבבים.

הפוסט רשות החדשנות מודה: אין כמעט חברות חדשות בתחום השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברות הזנק, סטארט-אפ, שוק העבודה, שכר, חדשנות טכנולוגית, רשות החדשנות, גיוסי הון, תל אביב, פריפריה, מוליכים למחצה, סייבר, מימון סטארט-אפיםישראל ממשיכה למצב את עצמה כמעצמה עולמית בתחום הטכנולוגיה והחדשנות, בזכות פעילות ענפה של חברות הזנק (סטארט-אפים). דוח חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המבוסס על נתונים שנאספו בין השנים 2011–2023, מצייר תמונה רחבה של פעילות חברות ההזנק בארץ. הדוח מספק נתונים על מספר החברות הפעילות, תחומי עיסוקן, תנאי השכר, פיזור גיאוגרפי, תמיכה ממשלתית, וגיוסי הון.

חברות הזנק: גידול והישרדות
בשנת 2023 פעלו בישראל 4,582 חברות הזנק – גידול שנתי ממוצע של 3% מאז 2011. לצד זאת, הדוח מדווח על ירידה של 12% במשרות שכיר בחברות ההזנק בשנת 2023 בהשוואה לשנה שקדמה לה. במהלך התקופה כולה, נפתחו 9,470 חברות, אך למעלה ממחציתן (5,115) נסגרו או השהו את פעילותן. החל משנת 2016 נצפתה מגמה חיובית, כאשר מאזן החברות הפעילות החל להשתפר.

לדברי מחברי הדוח, חלק מהירידות נובעות מבעיות בהשלמת נתונים, במיוחד עבור השנים האחרונות. עם זאת, הנתונים הקיימים מדגישים את הקושי של חברות הזנק לשרוד לאורך זמן, במיוחד בשלבים הראשוניים של פעילותן.

שכר ותנאי עבודה
חברות ההזנק מתבלטות בשכר גבוה משמעותית מהממוצע במשק. בשנת 2023 עמד השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר על 26.2 אלף ש"ח, עלייה של 6% לעומת שנת 2022. שכר זה גבוה פי 2.1 מהממוצע הארצי, המשקף את האטרקטיביות של תחום זה לעובדים מיומנים. חברות גדולות המעסיקות מעל 50 עובדים מציעות שכר ממוצע של 29.3 אלף ש"ח, מה שמעיד על קשר ישיר בין גודל החברה לגובה השכר.

פיזור גיאוגרפי
רוב הפעילות של חברות ההזנק מרוכזת במחוזות תל אביב והמרכז, שבהם נמצאות 74% מהחברות ו-78% מהמשרות. השכר החודשי במחוז תל אביב מוביל עם ממוצע של 28.6 אלף ש"ח, לעומת 20 אלף ש"ח בלבד במחוז הדרום. ממצאים אלו משקפים את הצורך בהשקעות גדולות יותר בפריפריה, במטרה לצמצם את הפערים הגיאוגרפיים.

תחומי פעילות מגוונים
הדוח סיווג את חברות ההזנק לשלושה-עשר תחומי פעילות. בין התחומים הבולטים ניתן למצוא את תחום המוליכים למחצה, שבו השכר החודשי הממוצע עומד על 32.5 אלף ש"ח, ותחום הסייבר, שבו מועסקים אלפי עובדים בתנאים דומים. תחום נוסף שזכה להתייחסות משמעותית הוא "יישומים לתעשייה ולעסקים," שבו מועסקים כ-9.9 אלף עובדים.

תמיכה ממשלתית
בין השנים 2021–2023, חברות ההזנק קיבלו מענקים בסך כולל של 2 מיליארד ש"ח מרשות החדשנות. מדובר בירידה של 2.7% לעומת התקופה הקודמת. המענקים הופנו בעיקר לתחומים כמו מדעי החיים (269 מיליון ש"ח), מוליכים למחצה (44 מיליון ש"ח), וטכנולוגיה נקייה (196 מיליון ש"ח). למרות התמיכה הממשלתית, המחברים מציינים כי יש צורך בהרחבת התמיכה בתחומים נוספים ובחיזוק החברות בפריפריה.

גיוסי הון: אתגרי המימון
גיוסי ההון של חברות ההזנק והחברות הבשלות הסתכמו בשנת 2023 בכ-9.5 מיליארד דולר – ירידה חדה של 53% לעומת שנת 2022. הירידה הורגשה בעיקר בשלבים הראשוניים (Seed & Pre-Seed), בהם נרשמה ירידה של 67% לעומת שנת 2022. הממצאים מדגישים את האתגרים בגיוס מימון בשוק המשתנה, במיוחד עבור חברות הנמצאות בתחילת דרכן.

הדוח מדגיש את החשיבות של חברות ההזנק ככלי מרכזי לצמיחה כלכלית וטכנולוגית בישראל. עם זאת, האתגרים הרבים הניצבים בפני החברות – מהישרדות ועד גיוסי הון – מחייבים גישה רחבה יותר מצד מקבלי ההחלטות. המחברים ממליצים על הרחבת התמיכה הממשלתית, עידוד השקעות בפריפריה, וחיזוק ההשקעות בשלבים הראשוניים של החברות.

הדוח מבטא את התקווה כי באמצעות צעדים אלו, תוכל ישראל להמשיך לשמש כמרכז עולמי לחדשנות ולהוביל בתחומי ההזנק גם בעתיד.

הפוסט שכר גבוה, ריכוז במרכז ואתגרים במימון: הלמ"ס פרסמה תמונת מצב עדכנית על פעילות חברות ההזנק בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות מכריזה על זכיית השותפות בין התעשייה האווירית וחברת בקרמוס טכנולוגיות במכרז להקמת מעבדה ראשונה מסוגה בישראל, בהשקעה כוללת של 113 מיליון שקל, שצפויה להפוך את ישראל למובילה עולמית בחקר תכנון ופיתוח חיישנים חכמים לאבחון רפואי, שתלים חכמים שינטרו את מצבנו הרפואי, ישקמו את הסביבה ויפיקו אנרגיה ממקורות ביולוגים. כל זאת בעזרת מעבדה המאפשרת שילוב ייחודי של ביולוגיה, הנדסה ובינה מלאכותית.

מדובר במהלך אסטרטגי ופורץ דרך שמטרתו להציב את ישראל במרכז העשייה הטכנולוגית הגלובלית. המעבדה החדשה תעניק שירותי מו"פ ייחודיים לסקטורים רבים, תאפשר לחוקרים ולחברות ישראליות להתחרות בשוק הבינלאומי ותשמש כמנוע צמיחה משמעותי לתעשיית הביו-טכנולוגיה המקומית.

מעבדת הביו-שבבים/התקנים תאפשר לחברות ישראליות גישה לתשתיות טכנולוגיות מהמובילות בעולם ותספק להן שירותי מו"פ מתקדמים, כולל תכנון, ייצור סדרות קטנות ותיקוף של אבות טיפוס. הטכנולוגיות שיפותחו במעבדה צפויות להאיץ תהליכי פיתוח תרופות, דיאגנוסטיקה וניטור, ולהפוך את תהליכי הייצור הביולוגיים לזולים, מדויקים ונגישים יותר.

ביו-שבבים וביו-התקנים הינם כלים מרכזיים המאפשרים בין השאר האצה דרמטית של תהליכי פיתוח לאיתור, זיהוי וניטור באנשים, חי, צומח, מים, אוויר וקרקע. היכולת להניע תאים בודדים בתוך שבב ביולוגי, בתהליך הנקרא מיקרו-פלואידיקה, לבצע בהם תהליכים ביולוגיים בנפחים מיקרוסקופיים ולמדוד בהם שינויים ברמת רגישות מולקולרית, באמצעות ננו-טכנולוגיה למעשה "מקפלת" לתוך שבב קטן מה שנהוג לעשות מזה עשרות שנים באמצעות מעבדות ביולוגיות התופסות חדרים וציוד גדולים ויקרים.

תחום ה Bio-Convergence,  המנוהל במסגרת התכנית הלאומית ל-BC של פורום תל"מ, משלב טכנולוגיות מתחום הביולוגיה עם טכנולוגיות מעולמות ההנדסה השונים, התוכנה והחישוביות. זהו תחום חדש אשר צפוי לגדול בקצב מואץ ולתפוס מקום חשוב ברפואה, סביבה, אנרגיה, חקלאות, מזון, ביטחון וסקטורים אחרים.

דוגמאות לסוג הפיתוחים שניתן יהיה לפתח במעבדה

1. טיהור מים מזוהמים: התקנים חכמים שישלבו חיידקים מתקדמים לניקוי מים תוך הפקת אנרגיה חשמלית מתהליך הנשימה התאית שלהם.
2. ניטור זיהום אוויר: ביו-שבבים שיזהו רעלנים באוויר ברמות מולקולריות, יתריעו בזמן אמת ויסייעו בשיקום האוויר בסביבה עירונית ותעשייתית.
3. שיקום סביבה ימית: התקנים ביולוגיים שיפרקו פסולת אורגנית ופלסטיק באוקיינוסים, יטהרו מים ויפיקו אנרגיה במקביל.
4. אבחון מהיר במחלות מדבקות: שבב חכם שיוכל לאבחן תוך דקות מחלות ויראליות או בקטריאליות מתוך דגימות קטנות, וייתן המלצה מיידית לטיפול מותאם אישית.
5. מערכות ביולוגיות אוטונומיות לביטחון: התקנים שיזהו חומרי נפץ או חומרים מסוכנים במעברי גבול ויתאימו תגובות מנטרלות.
6. יצור מזון חכם: טכנולוגיות ביולוגיות שיסייעו בגידול מזון בתנאים קשים, תוך הפחתת בזבוז ותוך שמירה על הערכים התזונתיים.
7. שיקום נזקי חומרים כימיים: חיישנים המותאמים לזיהוי ושיקום אזורים מזוהמים מחומרים רעילים, במים או בקרקע, באמצעות תגובות ביולוגיות מדויקות.
8. מערכות זיהוי מוקדמות בבריאות הציבור: חיישנים עירוניים שיזהו התפרצות מוקדמת של מחלות מדבקות וימנעו מגפות.

גילה גמליאל, שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה: "המעבדה הלאומית לביו-שבבים וביו-התקנים היא ביטוי למחויבותה של ממשלת ישראל ליצור תשתית לאומית שתאפשר לחברות ישראליות להוביל את הקדמה המדעית-טכנולוגית העולמית. זהו מהלך אסטרטגי שישלב את היתרון היחסי של ישראל בתחומי ההיי-טק והביוטכנולוגיה, ויפתח הזדמנויות חדשות בתחומי הרפואה המותאמת אישית, החקלאות המתקדמת והאנרגיה הירוקה. המעבדה החדשה פותחת פרק חדש בסיפור המדעי, פרק שבו ביולוגיה, הנדסה ובינה מלאכותית ישתלבו ליצירת פתרונות פורצי דרך שבכוחם לשנות את העולם והאנושות כולה".

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות: "המעבדה הלאומית לביו-שבבים וביו-התקנים מבטאת את המחויבות וההבנה שלנו  שטכנולוגיות מפציעות המשלבות אינטגרציה בין דיסציפלינות מובילות לפריצות מעטפת של יכולות והישגים. השילוב הייחודי בין מחקר ופיתוח בתחומי הביולוגיה, ההנדסה והבינה המלאכותית יאפשר לישראל להוביל בפיתוח פתרונות יצירתיים לאתגרים גלובליים, תוך שימוש בביו קונברג'נס ככלי להעצמת יכולותיה של האקדמיה והתעשייה המקומית. מעבדה זו אינה רק פרויקט טכנולוגי – היא אבן דרך בדרך לבניית עתיד של חדשנות פורצת דרך, שמייצרת השפעה ברמה לאומית ובינלאומית כאחד."

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: " מדובר במהלך שיחזק את מעמדה של ישראל בעולם! כחלק מהחזון הרחב שבתוכנית הלאומית לביו-קונברג'נס תתרום המעבדה החדשה לביסוס מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בתחום. שותפות זו תספק לחברות ישראליות את הכלים הטכנולוגיים והתשתיות הדרושות כדי להוביל כאן בארץ פרויקטים של ביו-שבבים/התקנים – לרפואה, אנרגיה וחקלאות – מרעיון למציאות וללא תלות בשירותים יקרים בחו"ל. המעבדה צפויה לשמש כמרכז ידע, מחקר ופיתוח שימשוך לישראל השקעות זרות, שיתופי פעולה בינלאומיים וכישרונות חדשים. המעבדה החדשה אינה רק השקעה בתשתית – היא השקעה בעתיד ומסמלת את

מחויבות רשות החדשנות להמשך צמיחת וגיוון ההיי-טק הישראלי, גם מול תחרות הולכת וגוברת בזירה הבינלאומית".

על אף שתחום זה מיוחס בעיקר לתחום הרפואי , אנו עדים יותר ויותר למחקר מסייע בביו התקנים לתחומי אנרגיה, סביבה, מים, חקלאות ובטחון. לדוגמא, התקנים להפקת אנרגיה ממקור ביולוגי ממירות אנרגיה ביולוגית לאנרגיה חשמלית או תרמית. או במילים פשוטות, יהיה קל וזול יותר בעזרת התקן ביולוגי חכם להפיק חשמל מפסולת. התקנים יפיצו חיידקים המפרקים את החומר האורגני בתהליך של נשימה תאית תוך שהם משחררים אלקטרונים ליצירת זרם חשמלי  ולטהר מים מזוהמים תוך כדי ייצור חשמל.

לאחר הליך תחרותי ומורכב, זכתה השותפות בין התעשייה האווירית לבין בקרמוס טכנולוגיות להוביל את הקמת המעבדה: התעשייה האווירית מובילה עולמית בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות במגוון רחב של תחומים ומספקת שנים רבות מערכות חדשניות ללקוחות ביותר מ- 100 מדינות. לחברה יכולות מוכחות בין השאר בהדפסת תלת-ממד, חומרים מתקדמים, למידת מכונה, סימולציה ואינטגרציה של מערכות רב-תחומיות

חברת בקרמוס טכנולוגיות הממוקמת בקיסריההוקמה בשנת 1998 ומספקת פתרונות מתקדמים לזיווד (Advanced Packaging) של שבבים ורכיבי אופטיקה. החברה מפעילה מערך חדרים נקיים וציוד הרכבת שבבים וכן מספקת שירותי תכן, ייצור, חקרי כשל וייעוץ בתחום הרכבת שבבים, התקנים ורכיבים אופטיים ואחרים. לחברת בקרמוס צוות מומחים שצברו ניסיון רב מול מאות חברות בארץ ובעולם, לרבות חברות מו"פ בתחום הביו-קונברג'נס.

לניסיון הרב והמוכח של התעשייה האווירית ובקרמוס בתחום הטכנולוגיה וההנדסה מצטרפות היכולות של עמיתים וקבלני משנה מישראל ומהעולם מתחומי הביולוגיה וביניהם Fraunhofer IGB, Ginkgo Bioworks, . ובנוסף, NVIDIA מתחום החישוביות והבינה המלאכותית, NY CREATES מתחום ייצור השבבים ואחרים.

הפוסט רשות החדשנות תשקיע 75 מיליון שקל בהקמת מעבדת מחקר ופיתוח לביו-התקנים וביו-שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

התעשייה האווירית, האוניברסיטה העברית, רשות החדשנות ו"יישום- החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית" מודיעות על הפעלתו של המחשב הקוונטי הראשון תוצרת כחול לבן בטכנולוגיית על מוליך. המחשב הקוונטי פותח בהובלת המאגד של רשות החדשנות  ובשיתוף פעולה אסטרטגי בין התעשייה האווירית, האוניברסיטה העברית וחברת יישום. שיתוף הפעולה כולל הקמת תשתית של מחשב קוונטי מבוסס טכנולוגיה על-מוליכה, יחד עם סביבת פיתוח ואינטגרציה. פיתוחים אלו מהווים בסיס ידע אסטרטגי עבור מדינת ישראל ומתאימים ליישומים ביטחוניים ואזרחיים.

המרוץ ל-'עליונות קוונטית' צבר בשנים האחרונות תאוצה, וזאת לנוכח פריצות דרך חדשות בתחום. כעת, מעצמות רבות וביניהן מדינת ישראל, עומלות על בנית תשתיות ופיתוח מחשבים קוונטיים – כאלו שישנו מקצה-לקצה את עולמות המחשוב בתחומי הצבא, תעשייה, מחקר ופיתוח ועוד. בשנים האחרונות השקיעה התעשייה האווירית מאמצים כבירים להגדלת הפעילות הקוונטית שלה, וכעת נחשבת החברה לכוח בולט ומשמעותי עם השקת המחשב הקוונטי הראשון מתוצרת כחול-לבן. 

מעבדת מחשוב קוונטי של חברת QHIPU QUANTUM   תרכז יכולת תכנון, סימולציה ,אינטגרציה והתאמת אפליקציות יישומיות של מחשב קוונטי בטכנולוגית על מוליך. הפעילות מתבצעת תוך שת"פ עם חברות ומכוני מחקר בארץ ובעולם.

שיתוף הפעולה בין הממשלה, האקדמיה והמגזר העסקי מהווה יתרון אל מול החברות הזרות המתחרות בתחום, ויסייע במיצובה של ישראל כמובילה עולמית במחשוב קוונטי.

ישי פרנקל, מנכ"ל האוניברסיטה העברית מציין כי: "צוות החוקרים שעובד על הפרויקט העתידני הזה הוא מהמובילים באוניברסיטה העברית. אין לי ספק ששיתוף הפעולה בין הגורמים בפרויקט מביא לשולחן רב-תחומיות ברוכה ויביא לתוצאות חשובות עבור המחקר בתחום וחיזוק מעמדה המדעי והטכנולוגי של מדינת ישראל. עם כניסתה של האוניברסיטה העברית לשנת ה- 100 להיווסדה, סמיכות האירועים מעוררת השראה: מהקמת המכון המחקרי המדעי הראשון בארץ ישראל בשנת 1925 בקמפוס הר הצופים בירושלים ועד להשקת המחשב הקוונטי הכחול לבן הראשון".

בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית: ״טכנולוגיות הקוונטים עתידות לשדרג מהותית את היכולות האנושיות במגוון עולמות רחב, והתעשייה האווירית מובילה בגאווה את מדינת ישראל בדרכה להיות מעצמה עולמית בתחום זה. בשנים האחרונות פיתחה התעשייה האווירית מיזמים בתחומי הרובוטיקה, האוטונומיה, הסייבר והבינה המלאכותית ששולבו בקווים העסקיים של החברה, חלקם בשיתוף פעולה עם חברות הזנק ועם האקדמיה. המפתח לשמירה על כוחן של התעשיות הביטחוניות בישראל, טמון, בין היתר, בשיתופי פעולה בין האקדמיה לחברות הזנק ולתעשייה, וכן עם גופי ממשל. את הטכנולוגיה לומדים באקדמיה ומיישמים בתעשייה – וזהו מכפיל כח עבור עם ישראל. כדי לנצח במערכה העתידית, זקוקה מדינת ישראל לטכנולוגיה מתקדמת; זהו המצפן שלנו כתעשייה ביטחונית ישראלית מובילה, להקדים תמיד את האויב, לצפות כל העת כמה צעדים לפניו, ולפתח את המענה לאיום – עוד לפני שיכולת האיום הזה קיימת אצלו".

דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות: ״למרות שלמחשוב הקוונטי יש עוד דרך עד להבשלה הוא טומן בחובו פוטנציאל טכנולוגי אדיר לשדרג את עוצמת המחשוב העומדת לרשות האנושות ולהאיץ תהליכי מחקר ופיתוח באופן שטרם נראה כמותו. עוצמה זו תשפיע בצורה דרמטית על המדע ועל תעשיית ההייטק העולמית. ישראל, כהאב חדשנות גלובלי, חייבת גם היא להיות בחזית הטכנולוגית הזו והשקת המחשב הקוונטי הישראלי הראשון, היום, מהווה אבן דרך חשובה במאמץ זה. המחשב הקוונטי הישראלי הראשון אינו יוזמה בודדת אלא חלק מאסטרטגיה רחבה שאנו מובילים ברשות החדשנות לקידום טכנולוגיות פורצות דרך במגוון תחומים. במסגרת זו, הושקה מוקדם יותר השנה מעבדת המו”פ למחשוב קוונטי בתל אביב, המהווה נדבך מרכזי בתשתיות המחקר והפיתוח של ישראל בתחום זה. פעילות זו הינה חלק מהתכנית הלאומית למחשוב קוונטי וביחד עם השקעות אחרות מטרתה לשמור על המובילות הטכנולוגית של ישראל בכדי לשמר את התחרותיות שלה בתעשיית ההייטק הגלובלית ולהביא לצמיחה כלכלית מתמשכת״.

***

בתמונות:

1. אירוע השקת המחשב הקוונטי באוניברסיטה העברית

(קרדיט: התעשייה האווירית)

הפוסט המחשב הקוונטי הראשון תוצרת ישראל בטכנולוגיית על מוליך החל לפעול הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות ומשרד הכלכלה מכריזים על בחירתם של חמישה גופים שיובילו תכניות הכשרה למנכ"לים ולמנכ"ליות של חברות הדיפ-טק. במסגרת התכניות, שימשכו 12 חודשים, יושקע תקציב של עד מיליון ש"ח לכל גוף, במימון של עד 70%. מדובר ביוזמה חדשנית שנועדה להתמודד עם הפערים הקיימים בניהול הבכיר בסקטורים אלו.

חברות דיפ-טק, וחברות חדשות רבות מוקמות מדי שנה. במקרים רבים, המיזמים מתחילים מידע אקדמי של חוקר ישראלי ובחלק מהמקרים הוא נעדר ניסיון עסקי ולכן נדרש מנכ״ל עסקי להובלת המיזם. תכניות ההכשרה החדשות יאפשרו לטפח עתודה ניהולית שתדע לנווט את החברות הללו לשווקים הבינלאומיים ולסייע להן בגיוס הון משמעותי.

במרץ האחרון השיקה רשות החדשנות את "קרן ההזנק", שמעמידה תקציב של למעלה מ-500 מיליון ש"ח בשנה להשקעה בחברות דיפ-טק בשלבים המוקדמים, בשיתוף פעולה עם קרנות הון סיכון ומשקיעים פרטיים. תכניות ההכשרה החדשות שנבחרו הן צעד משלים להשקתה של קרן ההזנק.

התכניות החדשות מיועדות לשתי אוכלוסיות עיקריות: מנהלים מנוסים בחברות דיפ-טק שמבקשים להתקדם לתפקידי מנכ"ליות ומנכ"לים וכן מנכ"ליות ומנכ"לים מחברות שאינן בתחום הדיפ-טק, המבקשים לרכוש את הכלים והידע הנחוצים להובלת חברות דיפ-טק.הגופים שנבחרו להוביל את ההכשרה: 

– המוסד להכשרת דיפ-טק  – תוכנית הכשרה, בשיתוף חממת Earth and Beyond ,חברת  SPIRE, בשיתוף משקיעים וחברות בינלאומיות , המיועדת למנהלים בכירים בחברות מתחומים אחרים הרוצים לשמש מנכ"ל בתחום הדיפטק, או מנהלים בדיפטק הרוצים להתקדם לתפקידי מנכ״לות. התכנית כוללת חשיפה לתחומי הדיפטק וידע עיוני מעשי בסוגיות: ניהול, ניהול חברות, ייצור, גיוס משקיעים, היבטים מסחריים ומשפטיים, קנין רוחני, הכשרה מעשית, ועוד

–להב פיתוח מנהלים –  התכנית של הפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב מבוססת על שת״פ עם קרנות הון סיכון, ותתמקד בהקניית ידע, כלים מעשיים, ליווי והטמעה לאורך זמן, והתנסות מעשית (Internship) בחברות Deep Tech למנכ"לים פוטנציאליים, ביניהם בעלי PhD טכנולוגי/מדעי באוניברסיטאות שרוצים להשתלב בתעשייה, כולל תהליכי השמה בחברות הזנק הפועלות בתחומי הדיפטק.

– קבוצת מומנטום – תכנית בינלאומית לפיתוח עתודה ניהולית בכירה בשיתוף "יזם-בוסטון", מומנטום מקבוצת פילת, עמותת ממר"ם וביה"ס למנהל עסקים של אוניברסיטת Northeastern ,. התכנית משלבת הכשרה מקצועית, מעשית ואקדמית, סדנאות לצמיחה אישית, מומחי תוכן, ליווי אישי, שולחנות עגולים עם גופים ובכירים מקהילת הדיפ-טק בישראל ובבוסטון מנטורינג ואופציה להשמה. יושם דגש על צמצום פערי תרבות ואתגרים הקשורים בהובלה וצמיחה של חברות דיפ-טק ישראליות בשלבי המעבר מאקדמיה לפיתוח ולמסחור.

–  רשת הבריאות (8400) – הכשרה עיונית ומעשית שמחברת בין תחומי הבריאות וההייטק ליצירת דור חדש של מנכ"לים ומנכ"ליות בתעשיית ההלת'-טק, בדגש על ביוקונברג'נס, וחיבור בין עולמות ההנדסה והביוטק. התוכנית מציעה חיבור להזדמנויות להובלת חברות, דרך רשת 8400.

– נשים במוביליטי בע"מ – תאגיד חדש המתבסס על קהילות שפועלות בתחום המקצועי של מוביליטי, אנרגיה וייצור מתקדם מזה מספר שנים. התכנית "אקדמיה למנכ"ליות" הינה חדשה ומטרתה הכשרת נשים המכהנות כמנהלות בכירות בתעשייות התחבורה החכמה, אנרגיה ויצור מתקדם לתפקידי מנכ"ליות.

חנן ברנד, סמנכ"ל וראש חטיבת הזנק ברשות החדשנות: " ישראל היא מרכז עולמי של חדשנות טכנולוגית, אך לצד הצלחות גדולות, קיים חוסר במנהלים שיובילו את חברות הדיפ-טק להצלחה מסחרית. תעשיית ההייטק הישראלית כבר הוכיחה את יכולתה להקים חברות ענק גלובליות, ועתה באמצעות תכנית הכשרת המנכ"לים החדשה נוכל למנף את הכישרונות הללו גם לעולמות הדיפ-טק."

מיכל פינק, ראש מערך צמיחה, חדשנות ואסטרטגיה במשרד הכלכלה: "תכנית הצמיחה הלאומית שמקדם המשרד, נועדה לדחוף, להגדיל ובעיקר להצמיח את כלכלת ישראל באמצעות קידום חברות טכנולוגיות דרך קלסטרים תחרותיים וקהילות חדשנות,  בתחומים בהם זיהינו פוטנציאל כלכלי משמעותי. טכנולוגיות הדיפטק הנן ממנועי הצמיחה הרלוונטיים והחשובים ביותר בעת הזו, וקידום ההון האנושי הבכיר בתחום יקדם את ענפי החדשנות בישראל. אנו בטוחים שהמהלך שנעשה כאן בשיתוף רשות החדשנות, יפתור חסמים בענף ויאפשר לחברות להצליח ולמצות את הפוטנציאל שלהן, הן בהיבט המקצועי והן בפן הפיננסי".

הפוסט חמישה גופים יכשירו מנכ"לים ומנכ"ליות לחברות דיפ-טק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מנהלת התכנית הלאומית לבינה מלאכותית המיישמת את החלטות פורום תל”מ (הכולל את רשות החדשנות, מל”ג-ות”ת, מפא”ת, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, משרד האוצר) בשיתוף עם מערך הדיגיטל הלאומי, מכריזה על יציאה לדרך של הפעימה השנייה של התכנית הלאומית לבינה מלאכותית. הפעימה תימשך עד שנת 2027, ויוקצו לה כ-500 מיליון שקלים, במטרה להשקיע בתשתיות מו”פ , לרבות מכון מחקר לאומי לבינה מלאכותית, שיהווה פלטפורמה למחקרים מתקדמים ופורצי דרך בשילוב חוקרים מהאקדמיה הישראלית והבינלאומית וכן מהתעשייה, פיתוח הון אנושי באקדמיה ובצבא, ולהוביל לפריצות דרך משמעותיות בתעשיית ההייטק, והטמעת בינה מלאכותית בשירות הציבורי.

• הטמעת בינה מלאכותית במגזר הציבורי וברשויות המקומיות

שיפור השירות לאזרח והתייעלות המערכות הממשלתיות יהיו נדבך מרכזי בפעימה השנייה, עם דגש על תהליכים תחרותיים שיתמכו בפרויקטים חדשניים במגזר הציבורי. פרויקטים אלו יתמקדו בשיפור איכות השירות לאזרח, חיזוק יכולות קבלת ההחלטות והפיכת המערכות הציבוריות ליעילות וחסכוניות יותר. בנוסף, יוקם מוקד ידע ומרכז מחקר שיספק ליווי מקצועי למשרדי ממשלה ולרשויות מקומיות בתחום מדיניות הבינה המלאכותית.

• שימור ההובלה הישראלית בתחומי המחקר

במסגרת הפעימה השנייה, יוקם מכון מחקר לאומי לבינה מלאכותית, שיהווה פלטפורמה למחקרים מתקדמים ופורצי דרך בשילוב חוקרים מהאקדמיה הישראלית והבינלאומית וכן מהתעשיה. בנוסף, יושקו פרויקטי אתגר (Moonshot) שיתמקדו בפיתוחים מדעיים פורצי דרך לצד יישום בתעשייה ובמערכת הביטחון. פרויקטים אלו יחברו בין מחקרים פורצי דרך לתחומי ההייטק והטכנולוגיה הביטחונית, מה שיאפשר לישראל להוביל בתחומים חשובים על הבמה העולמית.

• הגדלת ההון האנושי בתעשייה 

הגדלת ההון האנושי הוא אחד המרכיבים המרכזיים בפעימה השנייה, במטרה לספק מענה לצרכי התעשייה, האקדמיה והצבא בתחום הבינה המלאכותית. אחד היעדים המרכזיים הוא פיתוח מסלול הכשרה ייעודי בצה”ל, שיהווה מקור מרכזי למאות מומחים טכנולוגיים שיתמחו בתחום הבינה המלאכותית. כמו כן, יתקיימו מאמצים לגיוס מומחים בינלאומיים על ידי מתן תמריצים לאקדמאים ומומחים מחו”ל להגר לישראל ולתרום להתפתחות התחום.

• נגישות למידע ונתונים 

הפעימה השנייה תעודד את מינוף מאגרי המידע הקיימים בישראל לטובת מחקר ופיתוח (מו”פ) בתחומי הבינה המלאכותית. מאגרי מידע ממשלתיים ונתונים ייחודיים שנאספו לאורך השנים יונגשו לחוקרים ולחברות טכנולוגיות, וישמשו בסיס למחקרים חדשים ולפיתוחים חדשניים. הצעד הזה צפוי להאיץ את תהליכי המו”פ ולהעניק לישראל יתרון תחרותי בזירה הבינלאומית.

• עידוד מיזמים משני מציאות בהייטק 

השקעה משמעותית תינתן למיזמים טכנולוגיים פורצי דרך בתעשיית ההייטק, אשר עשויים לשנות מציאות במגוון תחומים. המיזמים שיזכו להשקעה זו יתמקדו בפיתוחים שיובילו לקפיצות מדרגה טכנולוגיות בתעשייה הישראלית, ויקדמו תחומים חדשים וחדשניים בכלכלה הישראלית. מדובר על תחומים עתירי רגולציה בהם נדרשת התערבות ממשלתית לעידוד נסיינות ולהסרת חסמים.

בנוסף, ימשיך התהליך של קידום תחומים שכבר טופלו בפעימה הראשונה של התכנית, לרבות:

• הגדלת עתודות הסגל האקדמי באמצעות תכנית מלגות לתארים מתקדמים, שתסייע להגדיל את מספר הסטודנטים החוקרים בבינה מלאכותית ולהרחיב את יכולות המחקר בתחום.
• המשך עבודה על רגולציה, אתיקה ושיתופי פעולה בינלאומיים – פעימה זו תתמקד גם בפיתוח כלים רגולטוריים שיבטיחו שימוש אתי ונכון בבינה מלאכותית. כמו כן, יינתן דגש על חיזוק קשרי החוץ ושיתופי הפעולה עם מדינות נוספות ועם גופי מחקר ותעשייה בינלאומיים.
• שרת החדשנות, מדע וטכנולוגיה, גילה גמליאל: "הפעימה השנייה של התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית מחזקת את מחויבותנו להובלת פריצות דרך בתחום. נמשיך להשקיע בקידום מחקר ופיתוח, תעשיית ההייטק וההון אנושי, תוך הטמעה בשירות הציבורי בדגש על השלטון המקומי במטרה לצמצם פערים ולהנגיש את התחום לכלל אזרחי ישראל ובנוסף, נקים מכון מחקר לאומי לבינה מלאכותית ונעודד מיזמים חדשניים. נבסס את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בבינה מלאכותית , תוך שימוש אחראי בטכנולוגיה החדשה ובהתאם לאמנה הבינלאומית עליה חתמנו".
• שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "מדינת ישראל צועדת קדימה. התכנית הלאומית לבינה מלאכותית מבקשת לנצל את היכולות הכבירות של הבינה המלאכותית ולהטמיע אותן במגוון רחב של תחומים בהייטק, במדע, בכלכלה, בשירותים לאזרח ובתחומים נוספים. התכנית הלאומית לבינה מלאכותית תחזק את ההייטק הישראלי ותתמוך בצמיחת המשק כולו״.
• שרת החדשנות, מדע וטכנולוגיה, גילה גמליאל: "הפעימה השנייה של התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית מחזקת את מחויבותנו להובלת פריצות דרך בתחום. נמשיך להשקיע בקידום מחקר ופיתוח, תעשיית ההייטק וההון אנושי, תוך הטמעה בשירות הציבורי בדגש על השלטון המקומי במטרה לצמצם פערים ולהנגיש את התחום לכלל אזרחי ישראל ובנוסף, נקים מכון מחקר לאומי לבינה מלאכותית ונעודד מיזמים חדשניים. נבסס את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בבינה מלאכותית , תוך שימוש אחראי בטכנולוגיה החדשה ובהתאם לאמנה הבינלאומית עליה חתמנו".
• שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "מדינת ישראל צועדת קדימה. התכנית הלאומית לבינה מלאכותית מבקשת לנצל את היכולות הכבירות של הבינה המלאכותית ולהטמיע אותן במגוון רחב של תחומים בהייטק, במדע, בכלכלה, בשירותים לאזרח ובתחומים נוספים. התכנית הלאומית לבינה מלאכותית תחזק את ההייטק הישראלי ותתמוך בצמיחת המשק כולו״.

זיו קציר, מנהל התכנית הלאומית לבינה מלאכותית: “הדגיש כי הפעימה השנייה של התכנית מהווה שלב קריטי בשמירת מעמדה של ישראל כמעצמה מובילה בתחום הבינה המלאכותית. לדבריו, מדובר ביוזמה אסטרטגית רחבת היקף המשלבת כוחות ומשאבים בין גופים ממשלתיים שונים, תעשיות מובילות וגופי מחקר אקדמיים. שיתוף פעולה זה יאפשר לישראל לא רק לשמור על יתרונותיה התחרותיים בשוק הגלובלי, אלא גם להעצים את יכולותיה בתחומים קריטיים כמו חדשנות טכנולוגית, פיתוח כלים מתקדמים ותשתיות מחקר חזקות. קציר הוסיף כי המהלך מבוסס על היתרונות הייחודיים של ישראל – בהם ההון האנושי, היכולות היזמיות והגישה המתקדמת למחקר ופיתוח, וכי אלו ישמשו כמנוף ליצירת ערך רב לכלכלה הישראלית ולעתיד תחום הבינה המלאכותית בארץ”.

יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים: “אני שמח לברך על הפעימה השניה של התכנית הלאומית לבינה מלאכותית. התכנית, שתצא לפועל בשנים הקרובות, כוללת רכיבים אסטרטגיים כמו מכון מחקר לבינה מלאכותית שישלב חוקרים מהאקדמיה ומהתעשיה, השקעה בהון אנושי באקדמיה, בצבא ובתעשיה וטיוב המגזר הציבורי באמצעות כלי בינה מלאכותית. יישום רכיבים אלו יחזקו את ההובלה העולמית של ישראל במו”פ ויעודדו את הצמיחה ואת הכלכלה בתקופה מורכבת זו”.

מנכ”ל רשות החדשנות, דרור בין: “בינה מלאכותית היא מרכיב מפתח בתחרות העולמית על חדשנות טכנולוגית, והפעימה השנייה של התכנית תאפשר לישראל להישאר בשורה הראשונה בתחום זה. המיזמים והפרויקטים במסגרת התכנית הלאומית מייצרים סינרגיה מצוינת בין תעשיית ההייטק והאקדמיה וכן עם השירות הציבורי כאתר הרצה ויאפשרו להייטק הישראלי לשמור על ההובלה העולמית שלו בתחום זה.”

ראש מפא”ת במשרד הביטחון תא”ל (מיל’) ד”ר דניאל גולד: “הבינה המלאכותית משפיעה על שדה הקרב כבר בהווה. המשך ההשקעה בתכנית הלאומית לבינה מלאכותית מהווה הזדמנות אסטרטגית לחיזוק הביטחון הלאומי של ישראל. שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות במערכת הביטחון יביא לשיפור הליך קבלת ההחלטות המבצעיות והגברת היעילות בשדה הקרב המודרני. אנו רואים בשיתוף הפעולה בין מערכת הביטחון, האקדמיה, משרדי הממשלה והתעשייה מנוף חיוני להובלה טכנולוגית ולשמירה על היתרון האיכותי של צה”ל”.

שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי: “כניסת מערך הדיגיטל הלאומי כחבר בתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית מסמנת את השימוש ההולך וגובר של טכנולוגיות מתקדמות במגזר הציבורי. הבינה המלאכותית היא אירוע טרנספורמטיבי, שישנה את הדרך בה מכוננים בישראל חינוך, בריאות, רווחה, תחבורה ועוד, ופוגשת צורך למסד את ייעול ושיפור המגזר הציבורי באופן שיגרום לשחקנים לא טבעיים להיכנס למגרש ולהוביל מהלכים שלמים. התוכנית הלאומית על כל רבדיה, חשובה לאין שיעור. השותפים שלנו, רשות החדשנות, משרד החדשנות-המדע-והטכנולוגיה, משרד האוצר ופורום תל”ם נחושים להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחום הבינה המלאכותית, ואנחנו כאן כדי להבטיח שהמגזר הציבורי בישראל ימנף את כלי הדאטה והבינה המלאכותית לטובת שיפור השירות לציבור ועבודת ממשלה חכמה ואפקטיבית”

יו”ר ות”ת פרופ’ יוסי מקורי: “מל”ג-ות”ת סימנה את נושא קידום הבינה המלאכותית ומדעי הנתונים כפרויקט דגל עוד טרם כניסתי לתפקיד יו”ר ות”ת. התוכנית כללה ביסוס ושדרוג של מרכזי מחקר באוניברסיטאות לצד מלגות לדוקטורט. כמה שנים לאחר מכן הצטרפה ות”ת לתכנית הלאומית לבינה מלאכותית ולמדעי הנתונים. אני מברך על המשך ההשקעה הממשלתית בקידום תחומים הללו, בפרט באמצעות תכניות לפיתוח הון אנושי ולעידוד מחקר פורץ דרך. אין ספק כי השלכותיו יהיו מרחיקות לכת ויגעו בכל היבט בחיינו”.

ראש מפא”ת במשרד הביטחון תא”ל (מיל’) ד”ר דניאל גולד: “הבינה המלאכותית משפיעה על שדה הקרב כבר בהווה. המשך ההשקעה בתכנית הלאומית לבינה מלאכותית מהווה הזדמנות אסטרטגית לחיזוק הביטחון הלאומי של ישראל. שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות במערכת הביטחון יביא לשיפור הליך קבלת ההחלטות המבצעיות והגברת היעילות בשדה הקרב המודרני. אנו רואים בשיתוף הפעולה בין מערכת הביטחון, האקדמיה, משרדי הממשלה והתעשייה מנוף חיוני להובלה טכנולוגית ולשמירה על היתרון האיכותי של צה”ל”.

שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי: “כניסת מערך הדיגיטל הלאומי כחבר בתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית מסמנת את השימוש ההולך וגובר של טכנולוגיות מתקדמות במגזר הציבורי. הבינה המלאכותית היא אירוע טרנספורמטיבי, שישנה את הדרך בה מכוננים בישראל חינוך, בריאות, רווחה, תחבורה ועוד, ופוגשת צורך למסד את ייעול ושיפור המגזר הציבורי באופן שיגרום לשחקנים לא טבעיים להיכנס למגרש ולהוביל מהלכים שלמים. התוכנית הלאומית על כל רבדיה, חשובה לאין שיעור. השותפים שלנו, רשות החדשנות, משרד החדשנות-המדע-והטכנולוגיה, משרד האוצר ופורום תל”ם נחושים להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחום הבינה המלאכותית, ואנחנו כאן כדי להבטיח שהמגזר הציבורי בישראל ימנף את כלי הדאטה והבינה המלאכותית לטובת שיפור השירות לציבור ועבודת ממשלה חכמה ואפקטיבית”

יו”ר ות”ת פרופ’ יוסי מקורי: “מל”ג-ות”ת סימנה את נושא קידום הבינה המלאכותית ומדעי הנתונים כפרויקט דגל עוד טרם כניסתי לתפקיד יו”ר ות”ת. התוכנית כללה ביסוס ושדרוג של מרכזי מחקר באוניברסיטאות לצד מלגות לדוקטורט. כמה שנים לאחר מכן הצטרפה ות”ת לתכנית הלאומית לבינה מלאכותית ולמדעי הנתונים. אני מברך על המשך ההשקעה הממשלתית בקידום תחומים הללו, בפרט באמצעות תכניות לפיתוח הון אנושי ולעידוד מחקר פורץ דרך. אין ספק כי השלכותיו יהיו מרחיקות לכת ויגעו בכל היבט בחיינו”.

 ״הבינה המלאכותית  הינה טכנולוגיה משבשת המפציעה אחת למספר עשורים שאת השפעתה מתחילים רק להבין. הטכנולוגיה תשפיע על אופנים רבים בהם אנו חיים, מתנהלים, מבצעים את עבודתנו ומקבילים החלטות. מובילות טכנולוגית בישראל תשמר ותחזק את מעמדה של ישראל בשוק הטכנולוגי, ביכולתיה הביטחוניות ובחוסן בלאומי. הפעימה השנייה של התוכנית הלאומית הינה אבן דרך חשובה בקידומה של ישראל למובילות עולמית ומבטאת בין השאר, יחד עם מהלכים משלימים, את החשיבות שנותנת מדינת ישראל לתחום זה״. הוסיף מקורי

הוקם פורום מומחים לוועדת הבינה המלאכותית

משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה פרסם לראשונה קול קורא להקמת פורום מומחים לאומי בתחום הבינה המלאכותית, שיכלול מומחים מהאקדמיה, התעשייה וארגוני חברה אזרחית מובילים.

פורום המומחים יסייע בגיבוש אסטרטגיה ומדיניות ממשלתית לקידום שימוש בטוח בבינה מלאכותית במטרה לעודד חדשנות ולמצות את התועלות החברתיות והכלכליות הטמונות בטכנולוגיה.
בנוסף, הפורום יעסוק בסיוע לעיצוב רגולציה תומכת חדשנות, תוך התייחסות למורכבות הטכנולוגית והרגולטורית המאפיינת את הבינה המלאכותית, והסיכונים והאתגרים עימם מתמודדים רגולטורים ומשרדי הממשלה בשגרה ובחירום.

הפורום שייבחר יקיים מפגשים בהרכב קבוע, וילווה את עבודת משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה והפעילות הממשלתית בתחום הבינה המלאכותית. במסגרת פעילותם חברי הפורום יעסקו גם בגיבוש עמדה מקצועית ועיצוב מדיניות ישראל בהתחשב במהלכים הבינלאומיים בתחום.

את הפורום מקים ויוביל המרכז הממשלתי לרגולציה ומדיניות בינה מלאכותית במשרד החדשנות והמדע שהוקם בהחלטת ממשלה 173, ומשמש כמוקד ידע ותיאום ממשלתי בתחום הבינה המלאכותית. מאז הקמתו פועל המרכז למתן מענה לרגולטורים ומשרדי הממשלה בכל הקשור לענייני רגולציה ואתיקה, מדיניות, שת"פ בינלאומי והטמעת בינה מלאכותית במגזר הציבורי.

בחירת חברי הפורום תיעשה על ידי המרכז הממשלתי לאור הקריטריונים של תחומי הפעילות, גיוון הגופים המייצגים, וכן הידע והניסיון בתחום הבינה המלאכותית או הרגולציה והמדיניות לבינה מלאכותית. ראשי הפורום קוראים למי שחפץ בכך לפנות לרשות החדשנות.

הפוסט פעימה שניה בתוכנית הממשלתית לבינה מלאכותית; יוקם פורום מומחים לאומי לבינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת QM – Quantum Machines, הספקית המובילה בעולם של מערכות שליטה ובקרה למחשבים קוונטים, שזכתה בקול הקורא של רשות החדשנות להקמת תשתית למתן שירותי מו"פ במחשוב קוונטי, הודיעה היום על פתיחת המרכז הישראלי למחשוב קוונטי (IQCC). המרכז הינו מתקן מחקר ברמה עולמית שיכלול שלושה מחשבים קוונטים וישרת את קהילת המחשוב הקוונטי וכן מכוני מחקר אקדמים ומרכזי מו״פ של תעשיות מתקדמות בארץ ובעולם. המרכז, הממוקם באוניברסיטת תל אביב, נבנה בהשקעה כוללת של 100 מיליון שקל במימון רשות החדשנות ויחנך רשמית ביום שני, 24 ביוני במסגרת שבוע הAI והסייבר באוניברסיטת ת"א.

ב-1/7 יתקיים בבבית IBM בפתח תקווה מפגש פורום הסיליקון קלאב שעסוק כולו במיחשוב קוונטי. אחד המשתתפים בו יהיה ד"ר איתמר סיוון, מנכ"ל  Quantum Machines.

ה-IQCC הוא מרכז מחשוב קוונטי מתקדם המשלב באופן ייחודי את הכוח של משאבי מחשוב קוונטי ו-HPC (מחשבי על). הוא הראשון בעולם שמכיל מספר פלטפורמות של מחשבים קוונטיים וסוגים שונים של qubit במיקום משותף. כל מחשבי המרכז עושים שימוש במערכת השליטה והבקרה המתקדמת OPX של Quantum Machines ומשולבים באופן אינטגרטיבי עם משאבי מחשוב-על מקומיים. המרכז יספק נגישות לענן על מנת לאפשר למשתמשים גישה מרחוק לסביבת המחשוב. בנוסף יציע המרכז testbed מתקדם המאובזר מסוגו בעולם, שיסייע לפיתוח טכנולוגיות מחשוב קוונטי חדשות.

גולת הכותרת של IQCC היא הפריסה הראשונה של DGX Quantum, מערכת מאוחדת למחשוב קוונטי-קלאסי שפותחה במשותף על ידי Quantum Machines ו-NVIDIA. המערכת משולבת באופן הדוק עם אשכול מחשוב-על המורכב ממעבדי NVIDIA GPU, ומעבדי ARM ו-AMD, כולם מחוברים לפלטפורמות ענן של AWS המאפשרת גישה מרחוק ומינוף משאבי מחשוב ענן נוספים. המרכז משתמש גם במערכת OPX1000 החדשה של QM, שמסוגלת לתמוך ב-1000 קיוביטים ומעלה, ונחשבת כיום למתקדמת מסוגה.

ה-IQCC מציע גישה עדיפה ומוזלת לאקדמיה ולתעשייה הישראלית, תוך שהוא פתוח גם לחוקרים ומפתחי מחשבים קוונטיים מרחבי העולם. על ידי מתן פלטפורמה פתוחה ומתקדמת למחקר ופיתוח, QM שואפת להאיץ את התקדמות המחשוב הקוונטי היישומי ולטפח פרויקטים שיתופיים עם מובילי תעשייה שיניעו את התחום קדימה. המרכז צפוי להפוך למקור משיכה לחברות וחוקרים ברחבי העולם, להבטיח את העצמאות הקוונטית של ישראל ולחזק את מעמדה כמובילה במהפכת המחשוב הקוונטי.

ד"ר איתמר סיון, מייסד משותף ומנכ"ל QM: "במרוץ העולמי לפיתוח מחשוב קוונטי מעשי, גישה לתשתיות מתקדמות היא חיונית. מרבית מתקני מחקר המחשוב הקוונטי המתקדמים בעולם סגורים או מציעים גישה מוגבלת מאוד למי שמחוץ לארגון שלהם. אי אפשר להיכנס לתחום ולהתחרות בהצלחה אם צריך לטוס חצי עולם רק כדי לקבל גישה מוגבלת. כשחשבנו מה יניע את המחשוב הקוונטי קדימה, הבנו שהאמצעי הוא בניית המתקן המתקדם ביותר מבחינת יכולת הפעולה, מודולריות ואינטגרציה עם HPC ועם הענן. גישת הארכיטקטורה הפתוחה שלנו תבטיח שניתן יהיה לשדרג ולהרחיב את המתקן באופן רציף כדי להישאר בחזית הטכנולוגיה, מה שיהפוך אותו למאיץ של כל האקוסיסטם בישראל ובעולם".

"המחשוב הקוונטי הוא תחום שמתפתח בצורה מהירה בעולם ובישראל,״ אמר ד"ר אביב זאבי באלאסיאנו, סמנכ"ל תשתיות טכנולוגיות ברשות החדשנות. זאבי מציין שהצורך לבנות מעבדת מו"פ במחשוב קוונטי הוא מענה לצמיחה זו. ״המעבדה תאפשר שיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה ותספק שירותי מו"פ ייחודיים באופן מסובסד. המעבדה תאפשר לחברות להתמקד בפיתוח המוצרים שלהן, מבלי להוציא זמן יקר על הכשרת כ"א ייחודי או רכישת ציוד ייעודי. זהו צעד נוסף לעתיד, תחרות מול האבים בעולם , אנחנו עושים היסטוריה. זוהי עומדת להיות המעבדה הראשונה בעולם שמאפשרת לסטרטאפים לנסות את הטכנולוגיה שלהם ולפתח אותה במעבדת קוואנטום לאומית.״

הערכת השוק העולמית של מחשוב קוונטי לשנת 2022 הייתה 13.67 מיליארד דולר והיא צפויה להגיע לערך של 143.44 מיליארד דולר עם גידול שנתי ממוצע מורכב של 26.5% בשנת 2032. מלבד סין, ישראל היא המדינה שמשקיעה בממוצע את האחוז הגדול ביותר מתוך התוצר המקומי הגולמי – GDP (0.082%) בנושאי מיחשוב קוונטי. בנוסף להשקעה זו יש להביא בחשבון את התרומה המשמעותית של ההון האנושי והתשתית האקדמית המפותחת בישראל, שמתאימה לסוג זה של פעילות. זהו צעד חשוב לקדמת המדע והטכנולוגיה בישראל ובעולם.

ד"ר יונתן כהן, מייסד משותף ו-CTO ב-QM: "עד היום מפתח של שבב מעבד קוונטי היה צריך לבנות מערך בדיקות משלו, בעלות של מיליונים. בנינו את המתקן המתקדם ביותר שאפשר להעלות על הדעת, כדי שימשוך אליו חברות וחוקרים מרחבי העולם. כשניגשנו לפרויקט טכנולוגיות רבות שהיו נחוצות כדי לאפשר אותו עדיין לא היו קיימות, אז השקענו שנתיים בבנייתן בשיתוף עם חברות הטכנולוגיה המובילות בעולם. כעת חוקרים יכולים לחבר את השבב שלהם ל-testbed שלנו, להפיק תועלת מהמתקן המתקדם ביותר בעולם, להאיץ את תהליך הפיתוח שלהם ולהפחית את העלויות באופן משמעותי."

חברת Quantum Machines הוקמה בתחילת 2018 על ידי ד”ר איתמר סיון, מנכ"ל, ד”ר יונתן כהן, CTO , וד”ר נסים אופק, סמנכ”ל מחקר, שלושתם דוקטורים לפיזיקה עם התמחות במחשוב קוונטי ואלקטרוניקה קוונטית. החברה גייסה 110 מיליון דולר מהקרנות Battery Ventures Partners, Red Dot Capital, Qualcomm, TLV Partners, Maor Investments, Claridge, אביגדור וילנץ ומשקיעים נוספים ומעסיקה 160 עובדים, מחציתם בישראל והשאר בדנמרק, גרמניה, יפן, ארה"ב ומדינות נוספות.

בהתאם למענה לקול הקורא של רשות החדשנות, המרכז כולל מחשב קוונטי מוליך-על עם מעבד קוונטי של 25 קיוביטים מתוצרת Quantware, ומחשב קוונטי פוטוני עם 8 qumodes של ORCA. מעבדים קוונטיים ומחשבים קוונטיים נוספים יתווספו בחודשים הקרובים.

המשתמשים יוכלו גם למנף תוכנה קוונטית מתקדמת שפותחה על ידי Classiq. פתרון התוכנה QBridge, שפותח בשיתוף Quantum Machines ו-ParTec, יאפשר זרימות עבודה קוונטיות-קלאסיות היברידיות.

הפוסט Quantum Machines פותחת את המרכז הישראלי למחשוב קוונטי במימון רשות החדשנות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענף ההייטק בשנת 2023 מציג תמונה מורכבת, כך עולה מ-"תמונת מצב: הייטק בישראל 2024", הדו"ח השנתי של רשות החדשנות שמתפרסם היום (4.6, יום שלישי). במספר אינדיקטורים המשיך ההייטק הישראלי לצמוח למרות אתגרי השנה – 396 אלף עובדים הועסקו בענף ההייטק ב-2023, גידול של 2.6% בהשוואה ל-2022, כשבמהלך השנה הצטרפו כעשרת אלפים עובדים ועובדות לענף. חלקו של ההייטק בתוצר הישראלי הגיע בשנת 2023 לרמה של כמעט חמישית מהתוצר (19.7%) – כ-340 מיליארד שקל, וחלקו של ההייטק עמד על 53% מהייצוא מישראל אשתקד – 73.5 מיליארד דולר – שיעור עקבי בשנים האחרונות.

אך בעוד שהאינדיקטורים המקרו-כלכליים המשיכו את מסלולם כלפי מעלה, קיימות גם מגמות של ירידה במדדים הקשורים לפעילות העסקית של הענף. הגידול בתעסוקה בהייטק התמתן באופן משמעותי ועולה רק במעט על קצב גידול האוכלוסייה, ומדדי פעילות עסקית שונים חזרו לרמות של 2018 או קודם לכן. למשל, ההשקעה בסטארטאפים ישראלים רשמה ירידה חדה של כ-55% ב-2023, כאשר סבבים מתקדמים ספגו את הפגיעה הקשה ביותר.

תמונת מצב ההייטק – סקרי 2024/Q1

סקרים שנערכו במסגרת הדו"ח השנתי בקרב 500 חברות הייטק חשפו חששות מהעתיד, אחוז בולט מהסטרטאפים (כ-40%) שנמצאים בתהליכי גיוס צופים סבבי גיוס בשווי נמוך יותר (Down Rounds). ההשפעה המרכזית של ה-7.10 על חברות הייטק היא האטה בפעילות העסקית של החברה, עיכובים בפיתוח המוצר או אי עמידה ביעדי החברה. במהלך חודשי המלחמה סטארטאפים ישראלים דיווחו שצמצמו את תוכניות גיוס כח האדם שלהם לשנה הקרובה, עיקר הצמצום צפוי בגיוס עובדים ועובדות בישראל. רק 39% מהסטרטאפים שמגייסים הון מעריכים בסבירות גבוהה שיצליחו לגייס את הסכום לו הם זקוקים.

בנוסף, נתונים שנאספו בקרב 30 קרנות הון סיכון ישראליות ובשיתוף האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) מראים כי כמעט 40% מקרנות ההון סיכון עדות למגמה בה לפחות אחת מחברות הפורטפוליו שלהן העבירה קניין רוחני לחו"ל עקב חוסר היציבות המקומית. כמעט רבע מקרנות ההון סיכון מעריכות שמעל ל-30% מחברות הפורטפוליו שלהם כבר העבירו בשנה האחרונה או יעבירו פעילות משמעותית לחו״ל בשנה הקרובה שלא כתוצאה מגידול אורגני.

בנוגע לפעילות ההשקעות בישראל, קרנות הון הסיכון מעריכות כי בשנה הקרובה קרנות זרות יצמצמו את השקעותיהן בסטארטאפים בישראל יותר מאשר קרנות ישראליות. הקרנות מעריכות כי אי-היציבות המקומית משפיעה לרעה על האופן בו נתפסים סטארטאפים ישראלים, והיא כבר גרמה להוצאת פעילות וקניין רוחני מישראל. על פי הקרנות, מגמות אלה עלולות להחמיר בשנה הקרובה.

האתגרים וחשיבות ההייטק לכלכלה הישראלית:

על פי הדו"ח, ההייטק הישראלי עומד בפני פרשת דרכים לאחר תקופה של צמיחה מהירה מאז 2018. השאלה היא האם, במבט קדימה, ההייטק יחזור למתווה של צמיחה, ייכנס לקיפאון כמו בעשור שלאחר פיצוץ בועת הדוט-קום ב-2001, או חלילה יעבור לנתיב של צמצום.

תפקידו של ההייטק כ"בולם זעזועים כלכלי" היה משמעותי למשק והתרומה שלו לצמיחה בתוצר בלטה במיוחד בשנות משבר כגון מגיפת הקורונה וטלטלות גיאו-פוליטיות בשנת 2023. כאשר בוחנים את התקופה מ-2018 ועד שנת 2023, ההייטק אחראי ללמעלה מ-40% מהצמיחה בתוצר בישראל וכותבי הדו"ח מדגישים כי הענף משך באופן עקבי את הצמיחה המשקית כלפי מעלה בשנים האחרונות. מרכזיותו של ההייטק בכלכלת ישראל דומה למשאבי טבע במדינות אחרות, אך בניגוד למדינות שנשענות על משאבי טבע כענף מרכזי, בישראל שנשענת על ההייטק, מספר המועסקים בענף משפיע באופן ישיר על הפעילות הכלכלית והצמיחה שלה.

המשך צמיחת התעסוקה של הענף בקצב העולה על שיעור הגידול הטבעי של האוכלוסייה (כ-2% בשנה) הוא קריטי להשפעה חיובית של ההייטק על הכלכלה, לרבות תרומה לתמ״ג, לייצוא ולמיסי המדינה. יתרה מכך, הקשרים הרב-לאומיים של הענף (משקיעים בסטארטאפים, חברות רב-לאומיות שהן מעסיקות משמעותיים ורוכשות של סטארטאפים, לקוחות של החברות הישראליות, קשרי מחקר אקדמיים ותעשייתיים בינ״ל) מדגישים את רגישותו לתקינות היחסים הבינלאומיים של ישראל.

חשיבות ההייטק גוברת בתקופה בה צרכי המימון הביטחוניים והאזרחיים של המדינה עולים, ולכן יש חשיבות לשמור על היקף הפעילות הכלכלית המשמעותית של הענף, אשר מייצרת זרם תקבולי מס משמעותיים למדינה. הדו"ח מראה כי השכר הממוצע בהייטק עלה בעשור האחרון כמעט פי ארבעה מעליית השכר הממוצעת ביתר ענפי המשק. פגיעה במוניטין הישראלי על רקע המצב, אשר עלולה להתבטא בירידה במגוון מדדי פעילות שצוינו לעיל, מציבה את עתיד ההייטק הישראלי בטווח הקצר ואף מעבר לכך בסיכון. הורדת דירוג האשראי של ישראל כבר  מבטאת חששות של משקיעים זרים בנוגע לעתיד הכלכלה הישראלית. בתוך כך, על אף מרכזיות ההייטק בכלכלה הישראלית, ההשקעה הממשלתית בהייטק בישראל נמוכה מזו של מדינות המדורגות מעל ישראל במדדי חדשנות כמו ארה"ב, בריטניה וקוריאה. הענף עלול להתקשות לצלוח תקופות משבר מכיוון שהוא נסמך ברובו המוחלט על השקעות זרות וללא רשת ביטחון מקומית משמעותית.

בשביל להתמודד עם האתגרים הרבים, רשות החדשנות ממליצה בדו"ח לנהל את ציפיות השוק ולייצר ודאות, בייחוד נוכח הישענות הענף על השקעות זרות. דרך אפשרית אחת להגדלת הודאות היא יצירת תוכנית השקעה ממשלתית רב-שנתית בהייטק.

על מנת להמשיך בצמיחה ארוכת טווח בהייטק, ברשות ממליצים עוד להשקיע בחינוך איכותי לכלל קבוצות האוכלוסייה בכל רחבי הארץ ובשלבים שונים לאורך המסלול החינוכי והמקצועי. כמו כן, לאור התחרות הגוברת מול האבים אחרים של חדשנות ישנה חשיבות ללמוד ממקומות אחרים אשר עקפו את ישראל במדדי חדשנות שונים, כמו לונדון, בהם התפתחו בשנים האחרונות אקוסיסטמים של סטארטאפים וחדשנות.

כדי לתת מענה לחלק מהאתגרים שהוצגו בדו"ח, רשות החדשנות הציגה בשנה האחרונה מספר תוכניות להשקעה בענף. העיקריות שבהן הן הערוץ המהיר לחברות עם Runway קצר אשר היקף השקעתה עומד על למעלה מ-400 מיליון שקלים, השקת קרן ההזנק בהיקף של כחצי מיליארד שקלים וקרן יוזמה 2.0 בסכום של כ-600 מיליון שקלים אשר צפויים למנף כ-2 מיליארד שקלים מכספי המוסדיים הישראלים, וכן עדכון בתוכנית החממות (Venture Creation Incubators) בסכום של כ-150 מיליון שקלים.

עוד נתונים בולטים מתוך הדו״ח:

על הענף:

• 396 אלף עובדים הועסקו בענף ההייטק ב-2023, גידול של 2.6% בהשוואה ל-2022. הגידול במספר העובדים חיובי, במהלך השנה הצטרפו כעשרת אלפים עובדים ועובדות לענף. יחד עם זאת, קצב הגידול ב-2023 היה נמוך משמעותית מקצב הגידול השנתי מאז 2018.
• בישראל כ-9,200 חברות הייטק, מתוכן: 600 חברות חדשות שהוקמו ב-2023.
• 515 מרכזי פיתוח של חברות רב לאומיות המעסיקים קרוב ל-90 אלף עובדים. למעלה מ-70% מהעובדים בחברות רב לאומיות מועסקים בחברות תוכנה או מוליכים למחצה.

• 393 חברות טכנולוגיה ישראליות ציבוריות שנסחרות לפי שווי מצטבר של 234 מיליארד דולר (נכון לאפריל 2024) ומעסיקות במצטבר כ-320 אלף עובדים ברחבי העולם (חלק משמעותי משווי השוק והעובדים בחברות הטכנולוגיה הציבוריות שייכים לסקטור התוכנה הארגונית). 
  • 843 קרנות הון סיכון פעילות בישראל, מתוכן 537 קרנות הון סיכון זרות ו-306 קרנות ישראליות.
  • קרנות הון סיכון ישראליות גייסו בשנת 2023 בסך הכל 1.52 מיליארד דולר.

                        שכר:

• השכר החודשי הממוצע בהייטק ב-2023 היה 30,217 שקל – פי 2.74 מהממוצע במשק, לאחר שעלה ב-7% בשנה זו. מאז 2013 ועד 2023 עלה השכר החודשי הממוצע בהייטק ב-10,460 שקל – כמעט פי 4 מעליית השכר הממוצעת ביתר ענפי המשק.
• פערי שכר בתוך ענף ההייטק: בענף שירותי ההייטק (תוכנה) השכר הממוצע גבוה ביותר מ-4,000 שקל בחודש מאשר בענף תעשיית ההייטק.

תעסוקה:

• ב-2023 הועסקו בענף ההייטק 395.7 אלף עובדים ועובדות – גידול של כעשרת אלפים איש בהשוואה ל-2022. מספר המועסקים בענף ההייטק ב-2023 היה קרוב ל-12% מכלל המועסקים בישראל.
• מאז 2014 ועד 2023 מספר העובדים בענף גדל בכ-150 אלף איש, צמיחה של כ-60% (שהתבטאה בגידול שנתי של מספר דו ספרתי של אלפי עובדים בכל שנה מ-2018). עיקר הצמיחה הייתה בחברות בענף שירותי ההייטק (תוכנה).
• עיקר הגידול בתעסוקה בהייטק הוא במשרות מו״פ בענף: מספרן יותר מהוכפל מ-94 אלף ב-2014 למעל ל-190 אלף ב-2023.
• עיקר הגידול בעשור האחרון בתעסוקה בהייטק הגיע ממקצועות המו"פ. העובדים במשרות המו״פ היו 48% מכלל עובדי ההייטק ב-2023, בהשוואה ל-38% ב-2014.
• אין שינוי מבחינת הגיוון הדמוגרפי בהייטק: 65% מעובדי הענף הם גברים יהודים (שאינם חרדים). כמעט אחד מכל חמישה גברים יהודים (לא חרדים) בשוק העבודה עובד בהייטק. אצל נשים ערביות, אחת מכל מאה נשים שמועסקות בשוק העבודה – עובדת בהייטק.

• התגייסות המילואים בהייטק: ברבעון הרביעי של 2023 שירתו במילואים 28 אלף הייטקיסטים, 60% מתוכם בתפקידי מו״פ (יותר מחלקם מקרב העובדים). בינואר ובפברואר מספר זה הצטמצם לפחות מ-12 אלף איש, כ-3% מהמועסקים בהייטק.
• בעקבות ה-7.10, חלה ירידה במספר המשרות הפנויות בהייטק, בעיקר במחוזות ת״א והמרכז. ברבעון הראשון של 2024 התחילה התאוששות וחזרה לרמה שלפני המלחמה – שהייתה הנמוכה ביותר מאז תחילת 2019.
• עובדים בתפקידים טכנולוגיים מחוץ לענף ההייטק: ב-2023 הועסקו 165.8 אלף איש במשרות טק מחוץ לענף ההייטק (כלומר משלחי יד טכנולוגיים בענפים שאינם ההייטק). מספר זה גדל בעשור ב-45 אלף משרות – קצב גידול איטי משמעותית בהשוואה לגידול בתפקידים הטכנולוגיים בענף ההייטק.

תוצר ההייטק:

• חלקו של ההייטק בתוצר הישראלי הגיע בשנת 2023 לרמה של כמעט חמישית מהתוצר (19.7%) – כ-340 מיליארד שקל. חלקו של ההייטק מתוך התוצר בישראל ב-1995 היה 6.2% – כלומר חלקו היחסי של ההייטק עלה פי שלושה בתקופה של כמעט שלושה עשורים. באותו זמן השווי של תוצר ההייטק צמח יותר מפי תשעה במונחים ריאליים.

ייצוא:

• חלקו של ההייטק עומד על 53% מהייצוא מישראל בשנת 2023 – 73.5 מיליארד דולר. שיעור זה עקבי בשנים האחרונות – בשלוש מתוך 4 השנים האחרונות ייצוא ההייטק היה מעל ל-50% מהייצוא הישראלי.
• עיקר הגידול בייצוא ההייטק נובע מצמיחה בייצוא של חברות בענף שירותי ההייטק שכולל בעיקר חברות תוכנה. לעומת זאת, הייצוא של חברות תעשייה, שכולל חברות תעשייה ביטחונית, חומרה ופארמה, שומר על גודלו בעשור האחרון (כ-20 מיליארד דולר בשנה).

השקעות:

• חברות טכנולוגיה ישראליות גייסו כ-8 מיליארד דולר ב-512 סבבי גיוס הון ב-2023 – ירידה של כ-55% בהשוואה לסך גיוסי ההון ב-2022. עיקר הירידה הייתה בסבבי גיוס הון מתקדמים, של מעל ל-50 מיליון דולר שמספרם ירד אך גודל הסבב הממוצע נשאר דומה ביחס לשנים האחרונות.
• 60% מההשקעות בסטארטאפים ישראלים ב-2023 היו בשלושה תחומים מובילים: סייבר, פינטק ותוכנה ארגונית. עליה משיעור של 53% ב-2022.

• עיקר השקעות השוק הפרטי בסבבים בשלבים המוקדמים שגודלם עד 10 מיליון דולר, הם בתחומי התוכנה (למעלה מ-70%). לעומת זאת, השקעות הממשלה בהייטק בגודל זה המבוצעות על ידי רשות החדשנות הן בעיקר בתחומי מדעי החיים והאקלימטק (אנרגיה, מים, פודטק ואגריטק).
• במהלך 2023 נראה היה כי נבלמה מגמת הירידה בגיוסי הון לסטארטאפים שהחלה ברבעון השני של 2022. סך הגיוסים הרבעוני היה כ-2 מיליארד דולר בשנה. מהנתונים שנאספו עד כה, סך הגיוסים הרבעוני במחצית הראשונה של 2024 צפוי לעלות על סכום זה.
• מספר סבבי הגיוס ברבעון המשיך לרדת במהלך 2023 ולתוך הרבעון הראשון של 2024. מספר הסבבים הרבעוני ב-2023 ובתחילת 2024 הוא הנמוך ביותר מאז 2017.
• גיוסי ההון לקרנות הון סיכון בישראל ירדו ב-2023 ב-70% בהשוואה לממוצע הגיוסים בשנים 2018-2022. זאת בהשוואה לירידה של כ-30%-40% בהאבים אחרים בעולם שנבדקו.

תגובות:

גילה גמליאל, שרת החמ"ט: "חדשנות היא משאב הטבע הכי חשוב שלנו, ותעשיית ההייטק היא מנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה הישראלית. אנו רואים את תעשיית ההייטק ממשיכה להתפתח ולהוביל בעולם. אולם כדי להבטיח שההייטק הישראלי ימשיך לצמוח ולשגשג, עלינו כממשלה להמשיך לתמוך בחברות ולפתח את התשתיות הנדרשות. אנו נמשיך לפעול בנחישות ובשיתוף פעולה עם כל הגורמים הרלוונטיים כדי לשמור על מעמדנו כמובילים חדשנות טכנולוגית בעולם"

אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות: "ההייטק הישראלי הינו המגזר התעשייתי המוביל בישראל. על אף האתגרים העולמיים והמקומיים, המשיכה צמיחתו ב-2023  באופן אבסולוטי ובאופן יחסי כך שהוא מהווה כ-50% מהייצוא. צמיחה זו מדגישה עוד יותר את היותה של כלכלת ישראל כמוטת טכנולוגיה. מאידך, רצף האתגרים והיעדר גיוון הון אנושי וגיאוגרפי, מביאים אותנו לנקודה רגישה בה נדרשת מעורבות ממשלתית משמעותית לשימור המובילות. בשונה מהאבים טכנולוגיים מרכזיים בעולם, בישראל התקציב הממשלתי למו"פ נמוך באופן יחסי. עיקר ההשקעה בהייטק מגיעה ממקורות לא ממשלתיים, ובחלק לא מבוטל ההשקעות מגיעות ממקורות זרים. לכן, יש לחזק את איתנותו של מגזר ההיי-טק באמצעות תוספות תקציביות ממקורות מגוונים, גם ממשלתיים, לטיפול בכשלי שוק וצמצום רגישותו של מנוע צמיחה מרכזי זה להשקעות הון חיצוניות. עלינו להמשיך במיקוד מאמצים ולגייס משאבים נוספים, לחיזוק התפתחות חברות בשלבי צמיחה מאוחרים, מו"פ אתגרי בחברות בשלות ויצירת שיתופי בינלאומיים גם בתחומי ייצור הטק. הנעת תעשיית ההיי-טק של ישראל קדימה, כמגדל-אור של הצלחה, הינה המפתח להמשך המובילות הכלכלית וחיזוק האימפקט הישראלי בעולם".

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "למרות האתגרים הרבים בשנת 2023, ההייטק הישראלי המשיך לצמוח. אולם, הצלחת הענף בעבר אינה ערובה להצלחתו בעתיד. מהדו"ח עולה כי ההייטק הישראלי מצוי כעת בפרשת דרכים: נתוני הבסיס המצוינים של ישראל לא השתנו, יש כאן יזמים, משקיעים וחוקרים מהשורה הראשונה בעולם. אולם התלות הגבוהה בהשקעות זרות מחד, והתחרות הגוברת, המגובה בהשקעות עתק של ממשלות, מצד "האבים" אחרים של חדשנות בעולם מאידך מחייבים אותנו לחשוב מחדש על האופן בו משקיעה ממשלת ישראל בענף האחראי לכ-20% מהתוצר ולכחצי מהיצוא. בשנת 2024, ובתקצוב מיוחד של הממשלה, הוצאנו אל הדרך מספר מהלכים אסטרטגיים שכללו בין היתר את הערוץ המהיר, קרן ההזנק וקרן יוזמה החדשות. אולם נדרשת השקעה ממשלתית משמעותית תוספתית באקוסיסטם גם בשנים הבאות על מנת להבטיח את המשך הצמיחה של המנוע של הכלכלה הישראלית. זהו הזמן לפעול שכן הפגיעה בישראל בעקבות המלחמה, שכבר באה לידי ביטוי בהורדת דירוג האשראי, עלולה להביא לירידה בהשקעות ובהזרמת ההון לישראל. בענף שתלוי בהון הזר להמשך הצמיחה שלו – זהו איום משמעותי ומחובתנו להבטיח שתרחיש של מחסור במימון לא יתממש".

הפוסט הדו"ח השנתי של רשות החדשנות: ענף ההייטק על פרשת דרכים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעידן שבו תחום ההייטק ממשיך להתפתח בקצב מהיר, רשות החדשנות בישראל נערכת לקראת האירוע המרכזי בתעשיית השבבים והבינה המלאכותית – כנס ChipEx2024, שיתקיים ב-7-8 המאי, בתל אביב. ד"ר אלון סטופל, יושב ראש רשות החדשנות, יציג בכנס את תוכנית 'יוזמה 2.0' שתקדם את תעשיית השבבים בישראל ותסייע בהבאת חדשנות לשוק המקומי ואשר אושרה בממשלה בשבועות האחרונים.

ד"ר סטופל מסביר כי התכנית כוללת שיתוף פעולה עם חברות מובילות, מוסדות אקדמיים ושת"פ בין האקדמיה לתעשייה. "אנו משקיעים במספר כיוונים, כולל בחברות העוסקות בתחום ה-AI ובמעבר של ידע מהאקדמיה לתעשייה, כדי ליצור מנוע לצמיחה ארוכת טווח," הוא אומר.

במסגרת התוכנית פועלת גם קרן 'יוזמה 2.0', שתקדם השקעות בתחום זה על ידי שילוב משקיעים מוסדיים ישראלים בקרנות הון סיכון. כזכור, קרן יוזמה המקורית שהוקמה בראשית שנות התשעים, השתתפה בהשקעות בקרנות הון סיכון שבעצמן השקיעו בחברות סטארט-אפ ופתחה בכך את עידן ההייטק בישראל.

"מטרת הקרן להגדיל את חלקו של ההון המקומי בהייטק הישראלי ולהקטין את התלות בהון הזר," מציין סטופל. הוא מדגיש את החשיבות של יצירת יציבות בשוק הון הסיכון הישראלי, במיוחד בתקופות משבר.

השקעות ישירות הן רק חלק אחד מהמעטפת הכוללת של רשות החדשנות. בכל שנה נפתחים מאגדים טכנולוגיים, שבהם חברות גדולות, חברות קטנות ומוסדות אקדמיים משתתפים בפיתוח תשתית בתחום מסויים, כשכל המשתתפים נהנים מהפיתוח. בהקשר זה פועלים לאחרונה מאגדים בתחום השבבים והבינה המלאכותית. בין היתר עוסקים המאגדים בעיבוד צמוד סנסור, לתמיכה ביכולות AI בקצה. מאגד נוסף, – IGBCTECH, מיועד לשילוב אלקטרוניקה וביולוגיה על שבבים. מאגד נוסף הוא מאגד עיבוד נוירומורפי, להרצת מודלי בינה מלאכותית בצורה חסכונית באנרגיה ולבסוף, מאגד TRUST AI, למניעת הונאות באמצעות בדיקת מערכות בינה מלאכותית.

ד"ר סטופל גם מתייחס לחשיבות ההסכם עם אינטל ולצורך במשקיע עוגן נוסף שיסייע לשפר את התשתית התעשייתית בישראל. "אנו רוצים לראות איך מושכים יותר משרשרת הערך לתוך ישראל ולא רק בשלב המחקר והפיתוח," הוא מסכם. "זה יכול לכלול הכנסת תחומים נוספים כמו ייצור, אריזה ובדיקות, מה שיגביר את נוכחות ישראל בשוק העולמי בתחומי הטכנולוגיה המתקדמת."

לינק להרשמה לכנס ChipEx2024

הפוסט יו"ר הרשות לחדשנות יציג חזון חדש להייטק הישראלי ולהעצמת תעשיית השבבים ב- ChipEx2024 הופיע לראשונה ב-Chiportal.