שנת שיא באקזיטים והתאוששות בגיוסי סטארטאפים לצד קיפאון בגידול בתוצר ההייטק ובשיעור התעסוקה בענף וירידה בגיוסי קרנות הון הסיכון

במצורף לדו"ח השנתי מתפרסמים לראשונה ממצאי דו"ח Israeli Deep Tech 2025  של רשות החדשנות וחברת dealroom הבינלאומית. הדו"ח כולל ניתוח מקיף וחסר תקדים של תעשיית הדיפטק בישראל: הדו"ח חושף כי בישראל פועלות כ-1500 חברות דיפטק שגייסו בשנים 2019 עד 2025 יותר מ 28 מיליארד דולר, מה שהופך את ישראל להאב המוביל בעולם המערבי לגיוסי הון בתחום הדיפטק מחוץ לארצות הברית. עוד עולה מהדו"ח כי השווי המצטבר של חברות הדיפטק הפרטיות בישראל חצה את רף 178 מיליארד הדולר, פי חמש עשרה מאשר לפני עשור, והחדשנות המקומית הצמיחה כבר 39 יוניקורנים וקנטאורים (הכנסות של מעל 100 מליון דולר). לפי הדו"ח התחומים הבולטים בדיפטק הם ,AI  מכשור רפואי, שבבים, סייבר ו AgriFood  כשחברות דיפטק ישראליות משכו כ- 20% מההשקעות הגלובליות בחברות דיפטק בסייבר וכ 10% מההשקעות הגלובליות בחברות דיפטק במכשור רפואי וב.AgriFood  

עיקרי הדו"ח בנקודות

• תוצר ההייטק: כ 317 מיליארד שקל ב 2024 (17% מהתוצר הישראלי) – כמעט ללא שינוי שנתיים ברציפות.
• תעסוקה:  403 אלף מועסקים במחצית הראשונה של 2025 (11.5% מהמשק), עליה קלה לעומת שנת 2024 אז הועסקו בענף 391 אלף איש. מאז 2021 חלקם של המועסקים בהייטק מכלל המועסקים במשק נמצא בסטגנציה, ובמחצית הראשונה של 2025 נרשמה גם ירידה של 6.5% במספר עובדי המו"פ לעומת התקופה המקבילה בשנת 2024.
• קצב גידול התעסוקה: ירד לפחות מ-2% בממוצע לשנה מאז 2023 – לעומת מעל 5% ברוב העשור הקודם.
• יצוא ההייטק: 78 מיליארד דולר ב2024 (עלייה של 5.6% לעומת 2023).

מבנה היצוא מתחלק כך:  72% שירותי תוכנה, 28% תעשיית הייטק – סך הייצוא של תעשיית ההייטק נמצא בסטגנציה כבר כעשור.

חשוב להדגיש כי 6.6% מיצוא ההייטק מישראל חשוף ל"מכסי טראמפ" ולכן החשיפה יחסית נמוכה.

• השקעות בחברות: גיוסי ההון של סטארטאפים ישראליים חזרו לרמות 2019-2020. ישראל ההאב החמישי בעולם ב2024 עם גיוסים של 10.6 מיליארד דולר, אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון.

כאשר תחומי השקעה נותרו דומים –  3 מכל 5 דולרים שגויסו ב2025 הופנו לסייבר או לתוכנה ארגונית.

• אקזיטים: זוהי השנה שניה ברציפות של עלייה בסכום עסקאות האקזיטים בהייטק הישראלי, כש 2025 צפויה להוות שנת שיא של כל הזמנים .
• קרנות הון סיכון: קיימת ירידה דרמטית של 80% בהון שגייסו קרנות הון סיכון ישראליות ב-2024 בהשוואה לשיא שנרשם ב-2022, וירידה בגודל הקרן הממוצעת בשנים 2023-2025 לעומת 2017-2022. הירידה בגיוסי קרנות הון סיכון בישראל חדה יותר מאשר בארה"ב ובאירופה.
• יזמות חדשה: ב 2024 קמו כ 500 סטארטאפים בלבד לעומת יותר מאלף לפני עשור.
• בתחום הדיפטק:

בישראל פועלות כ-1,500 חברות דיפטק אשר גייסו מאז 2019 כ- 28.6 מיליארד דולר – 35% מכלל ההון שגויס לחברות הייטק ישראליות. נתון זה מציב את ישראל במקום הראשון בעולם המערבי מחוץ לארה"ב במונחי גיוס הון לחברות דיפטק

ההשקעות בחברות דיפטק ישראליות הגיעו מכ-300-400 קרנות הון סיכון שונות בכל שנה, כרבע מהן ישראליות.

בעשור האחרון נרשמו בממוצע 28 אקזיטים של חברות דיפטק בכל שנה, בשווי ממוצע של כ-220 מיליון דולר לאקזיט. בשנת 2024 נרשמו 17 אקזיטים בלבד בדיפטק.

בשנת 2024 סיימו תואר מתקדם במקצועות הדיפטק כ-6,000 בוגרים, שהם כשליש מכלל בוגרי התארים המתקדמים. מתוכם כ-5,000 בוגרי תואר שני ו-1,000 בוגרי תואר שלישי (דוקטורט). כשליש מהבוגרים הם במקצועות הרפואה וביולוגיה, וכ-20% במדעי המחשב, הנדסת חשמל ומתמטיקה.

פרוט הממצאים:

תוצר ותעסוקה

תוצר ההייטק הישראלי ב 2024  הסתכם בכ 317  מיליארד שקל, שהם 17% מהתוצר המקומי. נתון זה כמעט ולא השתנה משנת 2023 (315 מיליארד שקל) ומצביע על קיפאון מתמשך זה שנתיים. בעוד שבעבר היה ההייטק מנוע צמיחה ברור של המשק, כיום קצב הצמיחה שלו נמוך מזה של המשק כולו.

התעסוקה בהייטק מדגימה מגמה דומה: במחצית הראשונה של 2025 הועסקו בענף כ 403  אלף עובדים, 11.5% מכלל המועסקים במשק. המספר מגלם עליה קלה לעומת שנת 2024 אז הועסקו בענף 391 אלף איש, אולם מספר המועסקים בתפקידי מו"פ ירד ב 6.5%  לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מעבר לכך, מאז 2023 ירד קצב הגידול במספר המועסקים לפחות מ-2% בשנה – לעומת קצב שנשמר מעל 5% ברוב העשור הקודם. המשמעות היא שההייטק, שבעבר הוביל את הגידול בתעסוקה, מצוי היום בקיפאון.

יצוא

לעומת זאת, חלקו של ההייטק ביצוא ממשיך לגדול.  ב 2024 הסתכם יצוא ההייטק ב 78  מיליארד דולר – עלייה של 5.6% לעומת 2023. במחצית הראשונה של 2025 הגיע חלקו של ההייטק ל 57% מכלל היצוא הישראלי – הנתון הגבוה ביותר שנמדד אי פעם.

מבנה היצוא מצביע על מגמה ברורה: 72% משירותי תוכנה לעומת 28% מתעשייה עתירת ידע. המשמעות היא שישראל נשענת יותר ויותר על יצוא שירותי תוכנה, בעוד תעשיית ההייטק, הכוללת גם את התעשיה הבטחונית, נמצאת בסטגנציה יחסית.  הדו"ח מציג לראשונה אומדן לפגיעות היצוא: רק 6.6% מיצוא ההייטק חשוף ל"מכסי טראמפ", נתון שממחיש את רגישות המשק הנמוכה יחסית לשינויים במדיניות סחר גלובלית.

השקעות בסטארטאפים

בצד החיובי, ההשקעות בסטארטאפים ישראליים מראות התאוששות: ב2024 חזרו הגיוסים לרמות של 2019-2020. ישראל שמרה על מעמדה כהאב החמישי בגודלו בעולם לגיוסי הון, אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון.

עם זאת, ניכרת ריכוזיות גבוהה בתחומי ההשקעה: 3 מכל 5 שקלים שגויסו ב2025 הופנו לסייבר או תוכנה ארגונית. המשמעות היא פחות פיזור בין תחומי טכנולוגיה חדשים – סימן לירידה במגוון החדשנות.

קרנות הון סיכון

מגמה מדאיגה נמשכת גם בקרנות ההון סיכון: בשנים 2023-2025 חלה ירידה דרמטית בגודל הקרן הממוצעת בישראל לעומת השנים 2017-2022. בעוד שבתקופות שיא עמד גודל הקרן הממוצעת על כ-90  מיליון דולר, בשנים האחרונות ירד הממוצע ל 60-65 מיליון דולר בלבד. הירידה בישראל בגיוסי הקרנות חדה אף יותר מאשר בארה"ב ובאירופה – שם נרשמו ירידות אך לא בהיקף הזה.

אקזיטים

במחצית הראשונה של 2025 נרשמה עסקת הרכישה הגדולה ביותר בתולדות ההייטק הישראלי בה Google רכשה את  Wiz הישראלית בסכום של כ 32 מיליארד דולר. לאור זאת, ועם אישורה הסופי, 2025 צפויה להיות שנת שיא בהייטק הישראלי מבחינת סכום עסקאות מיזוגים ורכישות.

ב 2024 בוצעו למעלה מ 100 עסקאות מיזוג ורכישה ראשונות של חברות הייטק ישראליות פרטיות בסכום של כ 12 מיליארדי דולרים. נתונים אלה מייצגים עלייה במספר העסקאות לעומת 2023 , בה נרשמו 85 עסקאות בסכום של כ 5.6 מיליארדי דולרים.

הסכום בו נרכשו חברות טכנולוגיה ישראליות פרטיות ב 2024 הוא הגבוה ביותר שנרשם בעשור עד לאותה שנה – והיה דומה לזה שנרשם ב 2021. עם זאת, מספר העסקאות בשנים האחרונות, מאז 2023 , נמוך מהממוצע הרב שנתי שנרשם בשנים 2015-2022 ועמד על כ 140 עסקאות בשנה.

יזמות חדשה

נתוני היזמות החדשה מצביעים על מגמה רב שנתית של ירידה. ב 2024 קמו בישראל כ 500  סטארטאפים בלבד, לעומת 622 ב 2023 ולמעלה מאלף חברות לפני עשור. כלומר, בתוך עשור ירד מספר החברות החדשות ביותר ממחצית.

בנוסף, רוב הסטארטאפים החדשים מוקמים בתחומים שכבר מאופיינים בריכוזיות גבוהה – תוכנה ארגונית, פינטק, מסחר מקוון וסייבר שכבר מהווים את עיקר הפעילות בסטארטאפים הישראלים – ולא בתחומים חדשניים אחרים.

דיפטק

בישראל פועלות כ-1500 חברות דיפטק. מתוכן, כ-1,000 חברות נמצאות בשלבי גיוס ראשונים וגייסו עד 15 מיליון דולר. כמו כן, חלק מחברות הדיפטק נמצאות בשלבים מתקדמים יותר: 120 חברות גייסו כבר יותר מ-100 מיליון דולר, 59 הגיעו למכירות של 25-100 מליון דולר, ו 39 הגיעו לסטטוס יוניקורן או למכירות של מעל 100 מיליון דולר

מאז 2019 גייסו חברות דיפטק ישראליות 28.6 מיליארד דולר, שהם כ 35% מכלל ההון שגויס בהייטק הישראלי. פילוח ההשקעות מלמד:

• 15.3% מההשקעות הופנו לחברות דיפטק בתחום מכשור רפואי
• 11.9% לחברות דיפטק בתחום תשתיות בינה מלאכותית
• 10.5% לחברות דיפטק בתחום הפארמה והביוטק
• 9.8% לחברות דיפטק בתחום השבבים

לסיכום, הנתונים מציגים תעשייה שמצד אחד נמצאת בקיפאון בתוצר ובתעסוקה, ומצד שני מציגה התאוששות והובלה עולמית בהשקעות ושוברת שיאים ביצוא. לצד האתגרים (ירידה בהקמת חברות חדשות ובקרנות הון סיכון, צמצום בגיוון התחומים, ירידה בקרנות הפעילות בדיפטק), ההייטק הישראלי ממשיך להוות עמוד תווך בכלכלה הישראלית – עם יצוא שמגיע ל57% מכלל היצוא, שנת שיא באקזיטים, והובלה עולמית בהשקעות באופן כללי, וספציפית ביחס לתוצר.

השנה, מצורף לדו"ח השנתי השנה גם דו"ח הדיפטק שביצעה חברת dealroom ולהלן עיקריו:
ממצאים מרכזיים

חוזקות בולטות: ישראל מתאפיינת בעוצמה מיוחדת ב־AI ובמכשור רפואי. שני התחומים הללו הובילו גם בהיקף גיוסי ההון וגם ביצירת ערך לחברות
חלוקה עולמית: בתחום הסייבר ישראל מובילה עם נתח של יותר מ 20% מההשקעות העולמיות בחברות דיפטק בתחום שמופנות לחברות ישראליות. בתחומי המכשור הרפואי וה־AgriFood ישראל מחזיקה בכ 9-10% מההשקעות העולמיות בחברות דיפטק בתחום.
יוניקורנים: בישראל פועלים 39 יוניקורנים וקנטאורים (סטרטאפים עם הכנסות של מעל 100 מליון דולר) בתחומי הדיפטק השונים – 6 בתחום השבבים ועוד 5 בתחום תשתיות הAI

השקעות ומימון

מאז 2019 גייסו חברות דיפטק ו Life Sciences ישראליות מעל 28 מיליארד דולר, יותר מכל מרכז אחר בעולם המערבי מחוץ לארה"ב.
ישראל מדורגת חמישית בעולם בהיקף השקעות הון סיכון בחברות דיפטק בכלל, ובהשקעות לנפש בפרט עם 2.9 אלף דולר לנפש.
בשנת 2025 נרשמה עלייה מחודשת בהשקעות בחברות דיפטק, עם יותר מ 2.5 מיליארד דולר שכבר גויסו עד אוגוסט, מה שמסמן נקודת מפנה וחזרה להיקפי ההשקעות טרום 2021.
מגמות סקטוריאליות

תשתיות AI: הסקטור שיצר את הערך הגדול ביותר לחברות. עם זאת, למרות גודלו, ישראל מחזיקה בפחות מ 2% מההשקעות העולמיות בתחום זה.
שבבים: יצרו תוצאות כלכליות גדולות במיוחד בעשור האחרון, אך כיום מציגים מיעוט יחסי של סטארטאפים חדשים
מכשור רפואי: ישראל מושכת כ-10% מכלל ההשקעות העולמיות בחברות דיפטק בתחום, וישנו ריבוי של  חברות חדשות
AgriFood: ישראל בולטת ביצירת חברות בתחום החלבונים האלטרנטיביים, החקלאות המדויקת והביוטק למזון, ומושכת כ-9% מסך ההשקעות בחברות דיפטק בתחום
Quantum: תחום קטן יחסית (10+ חברות) אך עם מימון משמעותי והכרה בינלאומית. שנת 2025 היא שנת שיא בתחום הקוונטום בישראל, עם השקעות מדווחות של מעל 300 מליון דולר רק השנה.

שווי וערך מוסף

שווי חברות הדיפטק הפרטיות בתחום עומד על 119 מיליארד דולר, פי 15 מאשר לפני עשור. אם כוללים גם חברות דיפטק שנמכרו או הונפקו, הערך הכולל מגיע ל 177 מיליארד דולר – רוב הערך הזה נוצר מחברות שנוסדו בעשור האחרון.
השקעות זרות

דו"ח מצב ההייטק לשנת 2025 מציג את החוסן והעמידות של ההייטק הישראלי מול אתגרים מתמשכים: תוצר ההייטק נותר כמעט ללא שינוי זה שנתיים ועומד על 17% מהתוצר, חלקם היחסי של המועסקים בהייטק מכלל המועסקים במשק נמצא בקיפאון, עם ירידה של 6.5% במספר עובדי המו"פ,  וכן נרשמה ירידה דרמטית בגיוסי קרנות ההון סיכון הישראליות ובמספר הסטארטאפים החדשים. לצד זאת, נמשכת ההתאוששות בגיוסי סטרטאפים ישראליים, כשהרבעון השני של שנת 2025 הוא הגבוה מאז 2022, וכן 2025 צפויה להיות שנת שיא של אקזיטים בהייטק הישראלי.

מרבית ההון מגיע ממשקיעים זרים. חלק ההשקעות המקומי יורד מ 35% בשלבים מוקדמים לכ 15% בלבד בשלבים מתקדמים

בהשוואה לעולם, תפקיד ההון הזר בישראל גדול יותר כמעט מכל מרכז השקעות אחר

אקזיטים

קצב האקזיטים וההנפקות ירד משמעותית מאז 2021 (אז התקיים ה־IPO של SentinelOne בהיקף 8.9 מיליארד דולר). בעשור האחרון נרשמו מספר אקזיטים גדולים ב AI, סייבר, שבבים ומכשור רפואי. בין הגדולים ב 2024-2025: Run  AI (אשר נמכרה ל־Nvidia ב 700 מיליון דולר), V-Wave (נמכרה לג’ונסון אנד ג’ונסון ב 600 מיליון דולר), Noname Security (נמכרה לאקמאי ב־450 מיליון דולר).

תגובות

גילה גמליאל – שרת החדשנות ,המדע והטכנולוגיה : "גם בשנים מאתגרות, בהן ישראל מנהלת מלחמה בשבע חזיתות ומתמודדת עם אנטישמיות עולמית, החדשנות הישראלית מוכיחה את כוחה וממשיכה לפרוץ גבולות. העובדה שצמחנו במספר האקזיטים, מובילים את תחום הדיפטק וממשיכים לייצר רעיונות פורצי דרך היא הוכחה לעוצמה היצירתית והאנושית שלנו. החובה שלנו היא להמשיך ולהשקיע בהון האנושי, להעצים מחקר ופיתוח ולחזק שיתופי פעולה בינלאומיים, כדי שישראל לא רק תשמור על יתרונה, אלא גם תעמוד בחזית החדשנות והצמיחה העולמית בעשור הבא".

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות: "ענף ההייטק הישראלי נמצא בנקודת פיתול ומגמות מעורבות. מחד, אנו רואים עמידות יוצאת דופן במציאות גיאו־פוליטית וכלכלית מורכבת וחסרת תקדים למדינה שכלכלתה מבוססת טכנולוגיה ותעשייה מתקדמת. העמידות מתבטאת, בין השאר, בהתאוששות הגיוסים בסבבים מתקדמים ומיקומה הגבוה של ישראל בין מרכזי החדשנות העולמיים. מאידך, הנתונים מצביעים על מגמת האטה מדאיגה בתעסוקה וביזמות. לישראל יש יכולות מתקדמות והצעת ערך בתחומים טכנולוגיים בחזית הידע העולמית כגון: שבבים, קוונטים ומכשור רפואי. בסדרת מהלכים 'מחוץ לקופסה', ולאור שינויי התפיסות העולמיות בתחום הטכנולוגיה כמרכיב קריטי בביטחון הלאומי, עלינו להניע תהליכי עומק פנימיים תוך שיתוף פעולה בינ"ל עם בעלות ברית במסגרות שונות ומגוונות. אנו מחויבים להמשיך ולהבטיח כי ישראל תשכיל למנף את נקודות החוזק שלה ותפעל לחזק את כלל 'השרירים' של תעשיות ההיי-טק המצויים בה: בדיפטק, בבינה מלאכותית ובחדשנות מדעית, כדי לשמור על יתרון תחרותי גם בעשור הבא".

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "2025 חושפת את סיפורו הכפול של ההייטק הישראלי: מחד, ישראל מתבססת כמרכז דיפטק עולמי, שני רק לארה"ב בעולם המערבי, עם יותר מ־1,500 חברות פעילות ונתח של מעל שליש מכלל ההון שהושקע בהייטק המקומי. הגיוסים המרשימים בתחומי הבינה המלאכותית והקוונטים ממקמים אותנו בשורה הראשונה של החדשנות העולמית. מאידך, הדו"ח מצביע על מגמות מטרידות: תוצר ההייטק נמצא בקיפאון זה שנתיים, מספר עובדי המו"פ מצטמצם, היקף היזמות החדשה נמוך בהשוואה לעשור הקודם וגיוסי קרנות ההון סיכון מתכווצים. אלה אינם נתונים שוליים אלא אינדיקציה לסיכון שאנחנו מתייחסים אליה במלוא הרצינות. במקביל לכל זה, אנו רואים בעולם שינוי פרדיגמה: ממשלות משקיעות מאות מיליארדים, הופכות לשחקניות ישירות בטכנולוגיה ומעצבות שרשראות ערך לאומיות בתחומים כמו שבבים, AI ואנרגיה. ישראל חייבת להגיב לשינויים אלו בכדי לא לאבד את יתרונה היחסי. זהו רגע מבחן: רק מהלך אסטרטגי רחב, המשלב מדיניות ציבורית עם השקעות פרטיות, יבטיח שההישגים של היום יהפכו לבסיס לצמיחה ולהובלה במרוץ שמגדיר את כלכלת העתיד".

הפוסט דו"ח רשות החדשנות תמונת מצב ההייטק בישראל 2025 מציג מגמות מעורבות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דו"ח IVC-GNY-KPMG מצביע על ירידה דרמטית בהשקעות ראשוניות וגיוסי קרנות, אך גם על ענפי מפתח כמו AI, סייבר וביטחוני שממשיכים למשוך הון, לצד יוזמות ממשלתיות חדשות והון פנוי של 11 מיליארד דולר

דו"ח המשקיעים של IVC-GNY-KPMG למחצית הראשונה של 2025 מספק תמונת מצב עדכנית של תעשיית ההיי-טק הישראלית, הממשיכה לפעול על רקע מלחמה מתמשכת וחוסר יציבות כלכלית. הנתונים מצביעים על ירידה חדה בהשקעות ראשוניות ובהקמת קרנות חדשות, אך גם על סימנים ראשונים להתאוששות – עם תחומי טכנולוגיה בולטים שמושכים השקעות, יוזמות ממשלתיות חדשות, ותפקיד מרכזי למשקיעים מוסדיים.

האטה חדה בהקמת קרנות וגיוסי הון

במחצית הראשונה של השנה הוקמו בישראל 12 קרנות הון סיכון חדשות – מספר הדומה למחצית הראשונה של 2024 אך נמוך מהותית מהיקף השיא ב־2022 ו־2021. סך ההון שגויס נאמד ב־300–350 מיליון דולר בלבד, בהשוואה ל־1.2 מיליארד דולר בכל 2024 ול־2.2 מיליארד דולר ב־2023. רוב הקרנות החדשות נמצאות עדיין בשלב קריאת ההון הראשונה, כאשר הסגירות הסופיות צפויות בהמשך השנה.

הדו"ח מצביע על ירידה דרמטית בכלל השוק: השקעות חדשות כמעט נעצרו, והקרנות מעדיפות להשקיע בחברות שכבר קיימות בפורטפוליו שלהן. ירידה זו, על פי הדו"ח, מייצרת פערי מימון משמעותיים עבור סטארט-אפים צעירים.

העדפה להשקעות המשך

במחצית הראשונה של 2025 ירדה פעילות ההשקעות הראשוניות לשפל של עשור. מנגד, השקעות המשך שומרות על נפח גבוה. מגמה זו משקפת את הזהירות שאימצו הן קרנות מקומיות והן זרות, שבחרו לרכז משאבים בחברות קיימות במקום לקחת סיכונים בחברות חדשות.

בקרב משקיעים זרים ניכרה ירידה חדה במספר העסקאות הראשוניות, אך במקביל נרשמה עלייה בגודל העסקאות הראשונות – עדות להתמקדות בפחות עסקאות אך בהיקפים גדולים יותר. המשקיעים הישראלים, לעומת זאת, שמרו על יציבות יחסית והמשיכו לתמוך באקוסיסטם המקומי גם בתקופה מאתגרת.

תחומי עניין בולטים: AI, סייבר וביטחוני

על אף המגמות השליליות, מספר תחומים ממשיכים למשוך השקעות:

• בינה מלאכותית גנרטיבית (Generative AI) – התחום המוביל במספר העסקאות, עם דוגמאות כמו ההשקעה בסנטרה (Sentra) בסך 50 מיליון דולר.
• פינטק וסייבר – ממשיכים להוות מנועי צמיחה מרכזיים.
• טכנולוגיות ביטחוניות (DefenceTech) – חוזרות לקדמת הבמה בשל המציאות הביטחונית, עם צפי להמשך גידול ולהעתקת טכנולוגיות גם לשוק האזרחי.

יוזמות רשות החדשנות

כדי להתמודד עם המחסור בהון ולהבטיח את המשך התמיכה ביזמות, רשות החדשנות השיקה שני כלים מרכזיים: קרן "סטארט-אפ" ותוכנית "יוזמה 2.0". מטרת היוזמות היא להגדיל את הנזילות ולעודד מעורבות של משקיעים מוסדיים בהשקעות הון סיכון.

הרשות מדגישה את החשש ממחסור בהון זמין ("Dry Powder") עבור תחומי דיפ-טק, אנרגיה, אוטו-טק ורפואה – תחומים שבהם דרכי החדירה לשוק מורכבות יותר ודורשות מימון מתמשך. לצד זאת, קרן הסטארט-אפ של הרשות ממשיכה להזרים מאות מיליוני שקלים מדי שנה, בעיקר להשקעות בשלבים מוקדמים, תוך השתתפות בהיקף גבוה בסבבים לא מדללים.

תפקיד המשקיעים המוסדיים

הדו"ח מדגיש את החשיבות ההולכת וגדלה של ההון המוסדי הישראלי. הראל, מור והפניקס אחראים ל־69% מההשקעות הכספיות של מוסדיים במחצית הראשונה של 2025. כלל ביטוח הובילה במספר העסקאות, אך לא בהיקף הכולל. המגמה משקפת את חשיבות ההון המקומי ביצירת יציבות בשוק בעתות משבר.

הון פנוי להשקעות עתידיות

למרות הירידה בהשקעות, קרנות ההון סיכון הישראליות מחזיקות עדיין בכ־11 מיליארד דולר של "אבקת שריפה" – הון פנוי להשקעות. כ־3 מיליארד דולר מיועדים להשקעות ראשוניות וכ־8 מיליארד דולר להשקעות המשך. נתון זה מהווה עוגן של יציבות שעשוי לאפשר שימור ואף האצה של קצב ההשקעות בהמשך השנה.

מבט קדימה

הדו"ח מסכם כי ההיי-טק הישראלי נמצא בצומת דרכים. מצד אחד – האטה חריפה, ירידה במספר הקרנות ובסך הגיוסים, והעדפה ברורה להשקעות המשך. מצד שני – תחומי חדשנות פורצי דרך דוגמת AI, יוזמות ממשלתיות חדשות, מעורבות הולכת וגדלה של משקיעים מוסדיים, והון זמין משמעותי שיכול להזרים חמצן לשוק.

המשמעות היא שבשוק ההיי-טק הישראלי קיימים תנאים ליצירת גל חדש של יזמות וצמיחה, אם יצליח לשלב נכון בין הון מקומי, תמיכה ממשלתית והמשך מעורבות של משקיעים זרים. כפי שהודגש בדו"ח, פעמים רבות דווקא מתקופות של אי־ודאות צומחות הזדמנויות חדשות – והאקוסיסטם הישראלי כבר הוכיח בעבר את יכולתו להתחדש ולהוביל את הקדמה העולמית.

הפוסט ירידה בהשקעות הון סיכון בישראל במחצית הראשונה של 2025 – לצד ניצני התאוששות ויוזמות חדשות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת הייטק הישראלית הייקון (Highcon Systems), שפיתחה טכנולוגיה פורצת דרך להדפסה דיגיטלית של אריזות קרטון, נמכרה לקבוצת משקיעים מארה"ב – בראשות הישראלים רועי בן ימי ועמיחז לוסטיג – תמורת 2.5 מיליון שקל בלבד. העסקה כוללת העברת כל הנכסים, הציוד והקניין הרוחני של החברה לארצות הברית, וסיומה תלוי באישור סופי מרשות החדשנות.

החברה, שהוקמה ב־2009, הייתה בשיאה מוערכת בכ־165 מיליון דולר ונסחרה בבורסה בתל אביב. ברשותה כ־60 לקוחות פעילים ויותר מ־60 פטנטים, אך בעקבות קריסתה נאלצה לפטר כמעט את כל עובדיה, ונוהלה בחודשים האחרונים על ידי נאמנים. הרקע לעסקה: חובות של כ־20 מיליון שקל לרשות החדשנות, שהסכימה למחוק את החוב בתמורה להעברת הפעילות לחו"ל.

המשבר בהייקון החריף ב־2023, לאחר ירידה של 64% בהכנסות ודחייה של הזמנות בהיקף כ־10 מיליון דולר – בין היתר בשל המלחמה בישראל, האטה גלובלית, ומלחמות סחר. אף שהתכוננה לעסקאות חדשות, הערת "עסק חי" וחוסר ודאות ביטחוני גרמו לדחיית רכישות והחריפו את המשבר.

הייקון הוקמה ב־2009 על ידי אביב רצמן ומיכאל צימר, מהנדסי מכונות יוצאי אינדיגו, בליווי ובהשקעתו של בני לנדא. החברה הציגה פתרון חדשני לתעשיית האריזות: מכונה דיגיטלית לחיתוך קרטון באמצעות לייזר, במקום שימוש בתבניות עץ ("שטאנצים"). ההמצאה זכתה להתלהבות עולמית, במיוחד בתערוכת DRUPA 2016, שם התקבלו הזמנות בהיקף של כ־40 מיליון דולר. במהלך השנים הושקעו בפיתוח הטכנולוגיה כ־100 מיליון דולר, אך החברה התקשתה לעמוד בקצב הייצור, ולמכונות היו תקלות תפעוליות שבלמו את הצמיחה. הניסיון לשחזר את הצלחת אינדיגו – לא צלח.

הפוסט הייקון נמכרה ב־2.5 מיליון שקל: כל הטכנולוגיה והפטנטים יועברו לארה"ב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מנכ"ל רשות החדשנות בירך על תוכניות אנבידיה להקים קמפוס מו"פ חדש בצפון ישראל, והדגיש את תרומת ישראל למהפכת הבינה המלאכותית הגלובלית

"אני שמח מאוד לשמוע על כוונתה של אנבידיה להרחיב את פעילות המו"פ שלה בצפון ישראל. מאז רכשה את מלאנוקס בשנת 2019 תמורת 7 מיליארד דולר, אנבידיה העמיקה את נוכחותה בישראל – הקימה מחשב־על בשנת 2023 ורכשה שתי חברות סטארט־אפ ישראליות בתחום הבינה המלאכותית בשנת 2024. הקמפוס החדש בצפון מבטא מחויבות עמוקה וארוכת טווח לאקוסיסטם ההייטק הישראלי. כך כתב מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין בפוסט בפייסבוק.

אנבידיה נמצאת בלב מהפכת הבינה המלאכותית, ומפתחת את שבבי ה-AI המתקדמים ביותר בעולם. מרכז המו"פ הישראלי של אנבידיה מעסיק כ־15% מכוח האדם הגלובלי של החברה, ועל פי דיווחים מסוימים תורם כ־25% מהכנסותיה.

אנו מאחלים לאנבידיה הצלחה רבה בשלב החדש הזה של פעילותה.

ברמה הרחבה יותר, אנו רואים עניין הולך וגובר מצד משקיעים ותאגידים רב־לאומיים בזירת ההייטק התוססת של ישראל.
במהלך השנתיים האחרונות חלה ירידה בסיכונים ביטחוניים, והטכנולוגיה הישראלית הוכיחה את יתרונה הברור.

בינה מלאכותית היא הטכנולוגיה המהפכנית ביותר שמעצבת מחדש את כל המגזרים בעולם, וישראל נמצאת בחזית המרוץ הזה – משבבים, דרך תשתיות תוכנה ומודלים בסיסיים ועד יישומים.
ברשות החדשנות, המשימה שלנו היא לוודא שישראל תמשיך להוביל את העולם."

אם תרצה גרסת אמפמ לפוסט או כתבה נלווית – אשמח להכין.

הפוסט דרור בין: "הרחבת אנבידיה בצפון – הבעת אמון עמוקה בהייטק הישראלי" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות משיקה את מסלול מעבר מייצור לפיתוח החדש בקרן מופ"ת, מהלך רחב היקף וראשון מסוגו בישראל, שנועד לחולל שינוי מבני בתעשייה הישראלית על ידי שילוב בין פיתוח טכנולוגי מתקדם לבין תשתית ייצור תעשייתית. המהלך משלב מימון ישיר לחברות תעשייה יצרניות בשלושה שלבים, יחד עם הקמת מאיצי מופ"ת  – גופים מקצועיים שיפעלו כאקסלרטורים ייעודיים לתעשיית הייצור, תוך שילוב ידע טכנולוגי עמוק, ניסיון עסקי ומומחיות בייעוץ אסטרטגי.

המסלול שיוצע לחברות יכלול שלושה שלבים גמישים לתמיכה בפיתוח מוצרים טכנולוגיים. החברות יוכלו להשתלב באקסלרטורים ייעודיים לתעשייה היצרנית, אשר יספקו ליווי טכנולוגי, עסקי ופיננסי.

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין: "בישראל קיימת תעשייה יצרנית משמעותית, אך הפוטנציאל שלה לחדשנות עמוקה עדיין רחוק ממימוש. במסלול החדש אנחנו יוצרים לראשונה לחברה יצרנית שעד היום לא עשתה מו"פ להפוך לחברת הייטק עם יכולות מו"פ מתקדמות שיבטיחו את התחרותיות ארוכת הטווח שלה. החברות שנכנסות למסלול הזה מקבלות לא רק מימון – הן מקבלות מסלול המראה. מאיצי מופ"ת יובילו תהליך אינטגרטיבי אשר מלווה את שלב הרעיונאות, בדיקת ההתכנות הטכנו-כלכלית ואת פיתוח המוצר. מדובר במהלך בעל משמעות רבה, שיחזק את התחרותיות של התעשיה היצרנית הישראלית בהינתן הזירה העולמית המשתנה".

המסלול מבטא את מדיניות רשות החדשנות לקידום חדשנות מבוססת תעשייה, ומטרתו להעמיק את העשייה הטכנולוגית בקרב חברות שפועלות על בסיס ייצור מקומי אך טרם מיצו את הפוטנציאל שלהן בפיתוח טכנולוגי עצמאי. באמצעות ליווי מקצועי וייעודי, יוכלו חברות אלו לפתח מוצרים חדשניים, ולחדור לשווקים חדשים ברמה הגלובלית.

המסלול מאפשר גמישות מוחלטת לחברות יצרניות להיכנס לאחד מהשלבים לפי צרכיהן – הייחודיות של המסלול טמונה בכך שכל שלב הוא עצמאי – חברות אינן נדרשות לעבור את כל המסלול, אלא יכולות להיכנס לכל שלב בהתאם למצב העסקי והטכנולוגי שלהן.

רעיונאות: בשלב זה תוכל החברה לבחון רעיונות לפיתוח טכנולוגי חדשני למוצר קיים או עתידי. מדובר בתהליך ראשוני הכולל בחינה ובחירה של רעיון למוצר חדשני עבור החברה ואפיון טכנולוגי שלו בליווי צמוד של אחד מהמאיצים שיבחרו. המימון בשלב זה מגיע עד 80%  מהתקציב המאושר ועד 200,000  ₪ מענק. שלב זה מהווה נקודת כניסה נגישה במיוחד עבור חברות המעוניינות לבחון כיוון חדש לפני השקעות משמעותיות.

היתכנות טכנו-כלכלית: בשלב זה בוחנת החברה את ישימות הפיתוח: האם ניתן לממש את הרעיון מבחינה הנדסית וטכנולוגית? האם יש היתכנות כלכלית, שוק מתאים ואפשרות לחדירה מסחרית? שלב זה כולל לרוב פיתוח אב-טיפוס, ביצוע ניסויים והערכת סיכונים. המימון הוא עד 60% מהתקציב ועד 1.5 מיליון ₪ מענק.

פיתוח מוצר: בשלב זה מבוצע תהליך מו"פ מתקדם לפיתוח מוצר בר-שיווק, כולל אופטימיזציה הנדסית, שיפור ביצועים, בניית קווי ייצור והיערכות לשוק. כאן הופך הרעיון למוצר תעשייתי לכל דבר. המימון של רשות החדשנות הוא עד 50% מהתקציב ועד 5 מיליון ₪ מענק לתקופה של עד שנתיים.

המסלול מבוסס על הקמתם של 5  מאיצי מופ"ת –  גופי ליווי שייבחרו על ידי הרשות על בסיס תחרותי, ויפעלו כתשתית מקצועית לתמיכה בחברות תעשייתיות העושות את דרכן להפוך לחברות המבצעות מו"פ (חברות הייטק). המאיצים יעסקו בליווי פרטני, ניתוח טכנולוגי, ייעוץ אסטרטגי, ניהול תהליכי מו"פ, בניית קשרים בין תעשייה וסטארטאפים, יצירת ממשקים עם משקיעים והובלת שיתופי פעולה עם גורמים ממשלתיים.

המאיצים יהיו גופים בעלי מומחיות כפולה – הן בתחום העסקי והן בתחום הטכנולוגי, והם יוקמו על ידי תאגידים, מאגדים, לרבות שיתופי פעולה עם חברות זרות המעוניינות לפעול בישראל. הרשות תעניק לכל מאיץ מענק של עד 5 מיליון ש"ח להקמה ותפעול בתקופת זיכיון של חמש שנים, ובלעדיות על ליווי שלב הרעיונאות עם חברות תעשיית הייצור.

המסלול מיועד לחברות תעשייה יצרניות, אשר רוב הכנסותיהן מבוססות על ייצור בישראל, שיעור הוצאות המו"פ שלהן אינו עולה על 7% מהמחזור, ומספר עובדי המו"פ לא עולה על 25 ולתאגידים ומאגדים המעוניינים להקים ולהפעיל מאיץ מופ"ת – תוך שילוב בין גופים טכנולוגיים, גופי הנדסה, חברות ייעוץ עסקי ומשקיעי הון סיכון, ישראליים או בין-לאומיים.

הפוסט רשות החדשנות יוצאת בהליך תחרותי להקמת חמישה מאיצים למו"פ בהשקעה של  25 מיליון שקלים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ביום רביעי ה־14 במאי 2025, במרכז פרס לשלום ביפו, התקיים במהלכו מפגש בכירים נפרד במסגרת כנס ChipEx 2025, שבו נשא דברים ד”ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות וכמדען הראשי לחדשנות במשרד המדע, הטכנולוגיה והחדשנות. הפורום, אליו הוזמנו בכירים בתעשייה, נציגי ממשל, אקדמיה ומשקיעים בינלאומיים, התרכז בצורך האסטרטגי למיצוב ישראל כמובילה עולמית בשרשרת הערך של תעשיית הסמיקונדקטור.

“עוצמתה של ישראל נובעת מיכולותיה האנושיות, מהמצוינות המדעית ומהיכולת להפוך רעיונות חדשניים לפריצת דרך בעלת השפעה עולמית”. לדבריו, שבב אינו עוד חלק רכיבני במערכת, אלא היסוד שעליו נבנות מהפכות בטכנולוגיות מתקדמות – מבינה מלאכותית ומחשוב קוונטי, דרך ביוטכנולוגיה ופוטוניקה ועד מערכות הגנה צבאיות." כך אמר ד”ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות וכמדען הראשי לחדשנות במשרד המדע, הטכנולוגיה והחדשנות במפגש הבכירים במסגרת כנס ChipEx 2025.

"בעשור האחרון פיתחה ישראל אקוסיסטם סמיקונדקטורי נרחב, מבלי להסתמך על השקעות ממשלתיות בסדר גודל ענק: בעוד עצמה הפיננסית של מדינות רבות מאפשרת להן לשפוך מאות מיליארדי דולרים בתשתיות שבבים, גישתנו מבוססת על ‘להשתרע במוח, לא בכיס’ – יצירת יתרון תחרותי באמצעות חשיבה, שיתופי פעולה וחדשנות מתמדת.”

כדי להעצים מגמה זו חשפו ברשות החדשנות מספר יוזמות מרכזיות: הקמת חממת שבבים לאומית שתעניק לסטארט-אפים גישה לתשתיות בדיקה ופיתוח מתקדמות (shared infrastructure); הקמת קונסורציום אקדמיה-תעשייה לפיתוח טכנולוגיות בהן ישראל כבר מחזיקה ביתרון יחסי, כגון פוטוניקה אינטגרטיבית, מיחשוב קוונטי, מחשוב נוירומורפי ו־advanced packaging; והרחבת מסלולי המענקים הציבוריים במאות מיליוני שקלים לשיתופי פעולה הדדיים בין חברות הזנק ובין מוסדות מחקר מובילים.

סטופל ציין כי המהלך יתמוך בשני מסלולים מקבילים: המסלול האופקי ייכון עבורו מוסדות ומעבדות משותפות, יופחתו חסמי הכניסה ליזמים ויושקו תכניות תמיכה לחדשנות פריצת דרך; המסלול האנכי יתמקד בהעמקת מומחיות ישראלית ויצירת “אשכולי מצוינות” סביב טכנולוגיות חדשות, כאשר הדגש יושם על טיפוח סטארט־אפים קטנים מהירים לצד שיתופי פעולה עם תאגידים בינלאומיים.

בהמשך דיבר סטופל על “צווארי בקבוק” שנתגלו במחקרי הרשות: שיעור הקמת הסטארט-אפים בתחום השבבים עתירי החישוב נמצא בירידה, מחסור במשקיעים המתמחים ב-semiconductor, וכן תלות מופרזת בשרשרת ייצור גלובלית שברירית. לטענתו, הפתרון כולל לגבש כלי מימון ותמרוץ עבור יזמים וקרנות הון־סיכון ישראליות, להרחיב תשתיות פאב (Fab) קטן לבדיקות מהירות של שבבים, וליצור מסלולי העברה מהירה של ידע ופיתוח טכנולוגי בין אקדמיה לתעשייה.

סטופל אף חשף כי בשבועות הקרובים תצא קריאה ציבורית רחבת היקף למענקי מחקר וחדשנות בסכום כולל העולה על חצי מיליארד שקלים, שתקצה משאבים להרחבת תשתיות השבבים ולמימון פרויקטים בשיתוף פעולה חוצה־גופים. בהקשר זה הוסיף כי “העידן שבו השקעות ענק שולטות בהכרעת גורלות הטכנולוגיה מתחלף בעידן של שיתופי פעולה ממוקדים, שנשענים על אקוסיסטם מחקרי־תעשייתי חזק וגישה גמישה ומהירה”.

לקראת סיום דבריו פנה סטופל למנהלי מו”פ, למשקיעים ולשותפים הטכנולוגיים מכל רחבי העולם: “אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו למסע של ייצור שבבים בישראל, להעמיק את השתייכותנו לאורך כל שרשרת הערך ולתמוך בקידום החדשנות הלאומית. ייתכן שאין ביכולתנו להתחרות בתקציבים של המדינות הגדולות, אך אין לנו מתחרים בחזון, בגמישות ובמחויבות להפוך רעיונות לשבבים שמעצבים את העתיד.”

הפוסט אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות: “עוצמתה של ישראל נובעת מיכולותיה האנושיות, מהמצוינות המדעית ומהיכולת להפוך רעיונות חדשניים לפריצת דרך בעלת השפעה עולמית” הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות מכריזה היום על זכייתה של קבוצת נביוס (Nebius) בקול הקורא – להקמת מחשב-על לאומי לשירות קהילת המחקר והפיתוח בתחום הבינה המלאכותית. ההכרזה מסמלת את סיומה של עבודת מטה משמעותית שהובילה להשקעה של מעל חצי מיליארד ש"ח ומתוכם מענק ממשלתי בגובה 160 מיליון ש"ח. לקול הקורא הוגשו ארבע הצעות איכותיות שכולן הציעו מפרטים גבוהים מדרישות הסף, עדות לעניין הרב שעוררה הקמת התשתית הלאומית בתעשייה.

מטרת הקול הקורא הייתה להגדיל את זמינות כוח העיבוד לאימון מודלי ה-AI לחוקרים ולחברות בישראל, תוך הוזלה משמעותית של עלויות העיבוד. הקול הקורא יצר מודל ייחודי בעולם לשיתוף פעולה בין המגזר הציבורי והפרטי, בכך שהוא הכווין את התקציב הממשלתי לתמיכה בפעילויות מו"פ בשלבים המוקדמים והמסוכנים יותר של חברות שתעשנה שימוש בתשתית.

גילה גמליאל, שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה:  "הקמת מחשב העל הלאומי והשקת פרויקטי הדגל בתחום הבינה המלאכותית מסמנים שלב חדש ומשמעותי ביכולת של מדינת ישראל לעצב את עתידה. אנחנו בונים תשתית עצמאית וחדשנית שתאפשר לישראל לא רק להתמודד עם אתגרי העשור הבא – אלא להוביל אותו. זו לא רק השקעה בטכנולוגיה – זו השקעה בביטחון הלאומי, בצמיחה הכלכלית ובאיכות החיים של כל אזרחי ישראל."

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "בינה מלאכותית היא מנוע צמיחה גלובלי – אך גם חלק ממרוץ חימוש טכנולוגי עולמי. ישראל נמצאת היום בחזית הטכנולוגית במירוץ זה אולם כדי לשמור על יתרונה היחסי, עליה להשקיע בעקביות בתשתיות, באקדמיה ובתעשייה. מחשב העל והפרויקטים הלאומיים החדשים הם התשתית לעשור הבא של ההייטק הישראלי. מדובר ברגע מכונן: מחשב העל שיקום כאן בישראל יאפשר לכל חוקר, יזם וחברה גישה לכוח חישוב מהשורה הראשונה. יחד עם מודלים לאומיים, מעבדה ממשלתית ומדיניות אתית חכמה – אנחנו יוצרים אקוסיסטם שלם, עם חזון ועם יכולת ביצוע. בינה מלאכותית היא הזדמנות  טכנולוגית וכלכלית שתקדם את החברה בישראל ואנחנו כאן כדי לוודא שישראל מממשת את ההזדמנות הזו עד תום."

קבוצת נביוס – הזוכה שתקים את מחשב העל של ישראל

קבוצת נביוס היא חברה רב-לאומית חזקה ונמרצת. בשנים האחרונות סימנה עצמה נביוס כאחת מהקבוצות הפורצות והמבטיחות ביותר בעולם תשתיות עיבוד הנתונים לבינה מלאכותית. עם חמישה מרכזים פעילים ברחבי העולם וצוות הנהלה ישראלי, נביוס מביאה לישראל את האתר המתקדם ביותר שלה עד כה – במפרט ובקנה מידה שיחולל שינוי עמוק ביכולת המחקר, הפיתוח והחדשנות במדינה.

הפתרון שהציגה נביוס כולל כוח עיבוד הגדול פי ארבעה מדרישת הסף של הקול הקורא. החברה התחייבה להקים בישראל תשתית בהיקף של כ-16,000 Petaflop. מעבר לכך, החברה התחייבה להציע כוח חישוב מוזל בהיקף כפול מהנדרש, ולהשלים את הקמת התשתית ותחילת מתן השירותים כבר בתחילת 2026.

היתרונות המרכזיים בהצעת קבוצת נביוס:

• היקף השקעה כולל חסר תקדים ברכש והצבה של אלפי מעבדים בישראל בהשקעה של מאות מיליוני ש"ח
• פתרון מלא פשוט, חכם ומוכח של חומרה, תוכנה, שירותים וניהול גמיש, המותאם לצרכים המשתנים של חברות וחוקרים
• תכנון, הקמה, הפעלה ותמיכה על ידי צוות מנוסה עם הבנה עמוקה של השוק המקומי והעולמי

הייחוד של הפתרון טמון גם במודל ההפעלה: שילוב בין תשתית פיזית בישראל לבין מדיניות שימוש ממוקדת בשלבי מחקר מוקדמים – להפוך את משאבי המחשב זמינים בדיוק לאותם שחקנים שבדרך כלל לא זוכים לגישה אליהם: חברות סטרטאפ, חוקרים באקדמיה, וגופים ציבוריים המחפשים חדשנות.

במקביל פורסם דו"ח תמונת מצב 2025 –  על הבינה המלאכותית בישראל, על התקדמותה של התכנית הלאומית לבינה מלאכותית ועל יציאתם לדרך של פרויקטים חשובים כמו Moonshots, המכון הלאומי למחקר בינה מלאכותית ועוד.

הדו"ח שנערך על ידי מנהלת התכנית הלאומית עבור כלל הגופים השותפים בתכנית (משרד החדשנות מדע וטכנולוגיה, ות"ת, מפא"ת, מערך הדיגיטל, משרד האוצר, ורשות החדשנות) הינו מהמקיפים והעמוקים שנעשו עד כה ומתבסס על ראיונות עם שחקנים רבים ושונים באקו-סיסטם הישראלי, על שיתופי פעולה עם עשרות גופי ממשלה, ועל ניתוחי שוק והשוואות בינלאומיות רבות. הדו"ח מציג תמונה מורכבת: מעמדה של ישראל כיצרנית בינה מלאכותית (AI Maker) חזק מאוד על אף התחרות העולמית העזה, וזאת בין היתר בעקבות גידול מרשים בכמות החברות המוקמות בישראל בתחום ה-AI, השקעות פרטיות של כ-15 מיליארד דולר בחברות בינה מלאכותית בישראל בעשור האחרון, והובלה במדדי ההון האנושי. עם זאת, בכל הנוגע למיצוי הפוטנציאל המשקי והחברתי הגלום בבינה המלאכותית (AI Taker) הפעילות הממשלתית נמצאת בחיתוליה ויש צורך ברור בהאצת ההיערכות הממשלתית להשפעת טכנולוגית הבינה המלאכותית על כלל היבטי החיים. הבינה המלאכותית היוצרת אשר פרצה לחיי היום יום לפני כשנתיים וחצי, ואשר הבשילה בצורה משמעותית בשנה האחרונה, עתידה ליצור שינוי עמוק בכל תחומי החיים. כעת ישנו צורך ברור ברתימת הטכנולוגיה לטובת מיצוי הפוטנציאל המשקי-חברתי שבה, ולהכנת המשק לשינויים החזויים.

לצד ניתוח תמונת המצב הנוכחית, ופרסום המלצות להמשך, מתאר הדו"ח את הצעדים הבאים בתכנית הלאומית:

פרויקטי "Moonshot" בחזית הטכנולוגיה העולמית – לראשונה, מדינת ישראל תשקיע בפרויקטי מחקר רחבי היקף (Moonshots) הנמצאים בחזית מחקר הבינה המלאכותית בעולם. הפרויקטים בהשקעה תקציבית כוללת של כ-90 מיליון שקלים בשנים הקרובות, יפותחו בגישה רב-משרדית, תוך שיתוף פעולה הדוק בין הממשלה, האקדמיה והתעשייה, וייבנו על בסיס מאגרי מידע ציבוריים ותשתיות חישוב מתקדמות – בראשן מחשב העל החדש.

מכון מחקר לאומי לבינה מלאכותית –  הקמת מכון מחקר בסיסי ויישומי במטרה לשמור את ישראל בחזית המחקר העולמית, משיכת חוקרים בעלי שם מהעולם, ויצירת שיתופי פעולה ייחודיים בין גופים אקדמיים ותעשייתיים. המכון יהווה בית למחקרים ארוכי טווח ורב תחומיים, יסתמך על התשתיות המוקמות במסגרת התכנית, כדוגמת מחשב העל ותשתיות הנתונים, וימצב את המחקר בישראל בחזית העולמית.

נכסי דאטה תחומיים – איגום והנגשה של מאגרי המידע הייחודיים הקיימים בישראל (למשל בעולמות החקלאות, האקלים והחינוך) במטרה למצות את פוטנציאל החדשנות הגלום בהם. "נכסי הדאטה" התחומיים יספקו פתרון שלם: איגום המידע אשר מחולק על פי רוב בין שחקנים שונים; הנגשת המידע למחקר ופיתוח תוך הבטחת שימוש בטוח ואחראי ומתן מענה לסוגיות של פרטיות, קניין רוחני וכדומה; ומתן שירותי סיוע במו"פ לחוקרים וחברות השואפים למנף את הנתונים האגורים ב"נכס"

הגדלת מספר מומחי הבינה המלאכותית בישראל – בישראל קיים חוסר משמעותי במומחי בינה מלאכותית, וזאת אף כי היא מדורגת בראש הדירוגים העולמיים בכל הנוגע לאיכות וצפיפות ההון האנושי בתחום. פער זה משקף את המקום המרכזי של תעשיית ההייטק בכלכלה הישראלית, ואת הכניסה המהירה של טכנולוגיות בינה מלאכותית לכלל ענפי המשק. בכדי להגדיל את מספר המומחים משיקה התכנית בפעם הראשונה תכנית להכשרה אקדמית מתקדמת של מומחים בצה"ל, תכנית למשיכה של הון אנושי מחו"ל, תכנית מלגות להגדלת מספר הלומדים לתארים מתקדמים, ותכנית הכשרה (upskilling) לבעלי תארים מחקריים בתחומי המדעים.

הפוסט נביוס נבחרה להקים את מחשב העל הלאומי בהשקעה של למעלה מחצי מיליארד שקלים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"בזמן שאומות ענק ותאגידים בעלי כיסים עמוקים מתחרים זה בזה במרוץ השבבים – ישראל, כמדינה קטנה, לא תוכל להתחרות בכמות ההשקעות. אבל היא גם לא צריכה. הכוח שלנו הוא בחדשנות, בגמישות ובכישרון", כך פתח צבי גולצמן, סמנכ"ל ברשות החדשנות ומוביל תחום השבבים והתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, את דבריו בכנס ChipEx2025 שנערך בתל אביב.

גולצמן פתח בהתייחסות אישית למצב הביטחוני: "58 מאחינו ואחיותינו עדיין מוחזקים בידי חמאס. הם בלבנו בכל רגע. לא ננוח עד שכולם יחזרו הביתה." אך גם בצל אתגרים כבדים, הדגיש, ההייטק הישראלי ממשיך להוביל.

לא בכוח – במיקוד

לדבריו, ישראל מפתחת בימים אלו אסטרטגיה חדה וממוקדת להבטחת מעמדה של המדינה בתחום השבבים, לא באמצעות השקעות של מיליארדים, אלא דרך דיוק והמצאה. "יש לנו מאות חברות פעילות בתחום השבבים, כרבע מהן רב-לאומיות שמעסיקות כ-70% מהמהנדסים בתחום. ישראל היא מרכז לפיתוחי דגל של חברות כמו אינטל, אפל, אנבידיה ואפלייד מטריאלס", הסביר.

תחום השבבים בישראל מניב הכנסות של מיליארדים מדי שנה מייצוא. כ-70% מהפעילות בישראל ממוקדת בתכנון ואימות רכיבים מתקדמים, ולצידה מומחיות גלובלית בתחום המדידה והבדיקה, וכן מספר מפעלים חשובים המובילים ייצוא משמעותי.

"רבים לא יודעים זאת, אבל רשות החדשנות השקיעה כמעט רבע מיליארד שקל בתחום בחמש השנים האחרונות בלבד", ציין גולצמן.

אבל הענף נתקל בקשיים

לצד ההישגים, גולצמן התריע מפני סימני שאלה מדאיגים: ירידה במספר הסטארטאפים החדשים, תלות בייצור וכלים זרים, מימון דל לטכנולוגיה עמוקה וגישה מוגבלת למתקני ייצור מתקדמים.

"הפתרון איננו בהגדלת תקציבים – אלא באסטרטגיה ממוקדת המבוססת על שני צירים: פלטפורמות רוחביות שיפחיתו חסמים ויאפשרו פריצות דרך, ותחומים אנכיים שבהם לישראל יש יתרון יחסי."

אינקובטור לשבבים ותחומים מובילים

הרשות בוחנת הקמה של אינקובטור לסטארטאפים בתחום השבבים, עם גישה לכלים, מעבדות, מנטורים ומרכזי שירות מתקדמים לבדיקות, אב טיפוס ואימות. "המטרה שלנו – להכפיל את מספר הסטארטאפים בתחום מדי שנה", הדגיש.

במקביל, מזוהות מגמות שישראל יכולה להוביל בהן: פוטוניקה משולבת, רכיבי הספק, ואריזה מתקדמת – תחומים שבהם מפגש בין ביקוש עולמי לבין חוזקות מקומיות יוצר פוטנציאל מוביל.

קואליציות בינלאומיות וגיוס כישרונות

האסטרטגיה כוללת גם חיזוק תשתיות המחקר והפיתוח, שיתופי פעולה עם תוכניות בינלאומיות כמו Horizon Europe, קונסורציומים דו-לאומיים, פיתוח כישרונות, הכשרות חדשות, חיבור בין אקדמיה לתעשייה, ומשיכת מומחים מחו"ל.

לסיום, קריאה לשותפות

"ישראל לא צריכה ואינה יכולה להוביל בכמות. נוביל באמצעות מיקוד. באמצעות תשתיות, הון אנושי והשקעות חכמות, נבנה עתיד בו נשמר את מקומנו בחזית פיתוחים מתקדמים בתעשיית השבבים", חתם גולצמן. "יזמים, חוקרים, משקיעים ומקבלי החלטות – עכשיו הזמן לפעול יחד. אני מזמין אתכם לשתף פעולה, ואשמח לשמוע מכם במהלך היום."

הפוסט צבי גולצמן: "ישראל צריכה להוביל את עתיד השבבים – לא בכמות אלא בתכנונים מתקדמים" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"ההייטק הישראלי מצוי במצב של בלימה – לא נסיגה חדה אך גם לא צמיחה כפי שהתרגלנו אליה בעשור הקודם," כך עולה מדו"ח חדש שפרסמה רשות החדשנות באפריל 2025. הדו"ח מציג תמונה מורכבת של מצב שוק העבודה בענף ההייטק בישראל: האטה בגידול התעסוקה, עלייה בהיקף המשרות הפנויות והחמרה בתופעת ה"רילוקיישן" – מעבר של עובדי הייטק לחו"ל לתקופות ארוכות.

בשנת 2024 נרשמה לראשונה ירידה במספר המועסקים בהייטק הישראלי – כ-5,000 עובדים ועובדות פחות ביחס לשנת 2023. מדובר בצמצום של כ-1.2%, אשר מסמן קיפאון מתמשך שהחל כבר ב-2022. אם בעשור הקודם חלקם של עובדי ההייטק בכלל המועסקים במשק עלה בהתמדה והגיע לשיא של 11.5% ב-2022, הרי שבשנתיים האחרונות הנתון נותר ללא שינוי.

שינוי משמעותי נוסף בתמהיל התעסוקה בענף נוגע להרכב סוגי התפקידים. בעוד שב-2012 עמד שיעור המועסקים בתפקידי מחקר ופיתוח (מו"פ) על כ-37%, הרי שב-2024 נסק נתון זה ליותר מ-50%. מנגד, שיעור המועסקים בתפקידי מטה – הכוללים משאבי אנוש, כספים, שיווק ותפעול – ירד מ-41% ל-29% בלבד. גם תפקידי המוצר שמרו על יציבות יחסית, סביב 20%.

מגמת הרילוקיישן מחריפה – 8,300 הייטקיסטים עזבו את ישראל

אחד הממצאים המדאיגים ביותר בדו"ח נוגע ליציאת עובדי הייטק ישראלים לחו"ל לתקופות ממושכות. על פי אומדני רשות החדשנות המבוססים על נתוני רשות האוכלוסין והלמ"ס, כ-8,300 עובדי ועובדות הייטק יצאו מישראל בין אוקטובר 2023 ליולי 2024 – נתון שמייצג 2.1% מכלל המועסקים בענף. מדובר בהכפלה של מספר היוצאים לעומת התקופה הקודמת.

במקביל, נרשמה תזוזה משמעותית גם במיקום הגאוגרפי של עובדי ההייטק: רק 44% מהמועסקים בחברות הייטק ישראליות פרטיות נמצאים בישראל, לעומת 56% שמועסקים מחוץ לגבולות המדינה. שיעור ההנהלה הבכירה הפועלת מישראל עומד על 64%, אך בתחומי השיווק והמכירות הנתונים הפוכים – 75% מהעובדים נמצאים בחו"ל.

מגמה זו באה לידי ביטוי גם בגיוסי עובדים חדשים: בשנת 2024 גייסו החברות הפרטיות הישראליות יותר מ-19 אלף עובדים, מתוכם רק כ-60% בישראל. בפרט, תפקידי ניהול ומו"פ גויסו ברובם בישראל, בעוד שתפקידי שיווק, מכירות ושירות לקוחות גויסו בעיקר בחו"ל.

ביקוש גובר למיומנויות טכנולוגיות

למרות הקיפאון במספר המועסקים, השכר הממוצע בהייטק המשיך לעלות גם בשנת 2024, והגיע ל-32,341 ש"ח לחודש – פי 2.8 מהממוצע ביתר המשק. עלייה זו מוסברת בין היתר בכך שתפקידי המו"פ, המאופיינים ברמות שכר גבוהות יותר, תפסו נתח הולך וגדל מהתעסוקה בענף.

הדו"ח מדגיש כי קיימת התאוששות בביקוש לעובדים, כפי שניתן לראות מהגידול במספר המשרות הפנויות שהגיעו ל-17,000 בדצמבר 2024. רשות החדשנות ממליצה לנקוט במספר צעדים אסטרטגיים: שיפור המיומנויות הטכנולוגיות בכלל האוכלוסייה, בדגש על מתמטיקה, מדעי המחשב ואנגלית, עידוד חברות להרחיב את פעילותן בישראל, ובלימת מגמת היציאה לחו"ל על ידי יצירת יציבות פוליטית וביטחונית.

הנתונים שפורסמו מציירים תמונה מורכבת: ההייטק הישראלי שומר על מרכזיותו בכלכלה, אך ניצב בפני אתגרים חדשים – האטה בגידול, בריחה של הון אנושי לחו"ל ותחרות גלובלית גוברת. הרשות מסיימת את הדו"ח בקריאה לשיתוף פעולה בין ממשלה, אקדמיה ותעשייה כדי להבטיח את המשך שגשוגו של הענף בעשור הבא.

הפוסט קיפאון בהייטק, עלייה ברילוקיישן והתחזקות תפקידי המו"פ: דו"ח חדש מציג את מצב התעסוקה בענף ההייטק ב-2025 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות מאשרת השקעה בהיקף של כ-100 מיליון ש"ח בשלוש השנים הקרובות לטובת מחקר ופיתוח בתחומי דלק תעופתי בר-קיימא (SAF) וטכנולוגיות תקשורת חכמות, במטרה למצב את ישראל בחזית החדשנות העולמית. המאגדים החדשים יכללו שיתופי פעולה נרחבים בין התעשייה לאקדמיה, עם מעורבות של חברות ישראליות מובילות לצד שחקניות גלובליות.

IISAC  מהפכה בתקשורת החכמה – שילוב חדשני בין חישה, מיקום ותקשורת

המאבק על הדור הבא של התקשורת נכנס להילוך גבוה, וישראל מתכננת להיות שחקנית מובילה בתחום זה. מאגד IISAC  (Intelligent Integrated Sensing and Communication)  יפתח קונספט מהפכני שיאפשר חיזוי מצבים, איתור מיקום וזמן (4D) זמני תגובה מהירים במיוחד, וייעול רשתות .Beyond 5G/6G הטכנולוגיות שיפותחו במאגד יאפשרו הוזלה משמעותית של עלויות פיתוח, רכישה, תפעול ותחזוקה של רשתות פרטיות וציבוריות וישמשו בסיס לפיתוח יישומים חדשניים.

החברות השותפות CEVA, ParallelWireless, Cognata, Senstation :וCellcom . את המאגד ילוו חוקרים מובילים מאוניברסיטאות בן-גוריון, תל אביב, בר-אילן ואריאל.

אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות: "רשות החדשנות משקיעה בטכנולוגיות חדשניות שיכולות להוביל לפריצות דרך בשווקים בינלאומיים ולחזק את מעמדה של ישראל כמרכז חדשנות עולמי. ההשקעות שאישרנו – בתחומי הדלק הסילוני הביולוגי וטכנולוגיות איכון וחישה לרשתות תקשורת חכמות – הן נדבך נוסף באסטרטגיה שלנו להפוך אתגרים גלובליים להזדמנויות כלכליות עבור התעשייה הישראלית."

אביב זאבי, סמנכ"ל רשות החדשנות ומנהל חטיבת תשתיות חדשנות: "ישראל הייתה בעבר שחקנית מרכזית בעולם התקשורת, אך בשנים האחרונות השוק נשלט בעיקר על ידי ענקיות בינלאומיות. אנחנו ברשות החדשנות מחפשים את התחומים שבהם יש לישראל יתרון טכנולוגי אמיתי – ומאגד IISAC הוא בדיוק הזדמנות כזו. אם ננצל אותה נכון, לחברות התקשורת הישראליות יש סיכוי להתמודד ולהוביל בשוק העולמי."

חדשנות ישראלית בחזית העולמית: המאגדים SAF ו- IISAC  מצטרפים לשורת יוזמות אסטרטגיות שרשות החדשנות משקיעה בהן במטרה לשמור על יתרונה התחרותי של ישראל בזירה הבינלאומית. הרשות ממשיכה להשקיע בטכנולוגיות פורצות דרך שמביאות לשוק פתרונות בעלי פוטנציאל כלכלי משמעותי וערך סביבתי בר-קיימא.

SAF  הדלק הירוק שיכול לשנות את עתיד התעופה

המאבק העולמי בצמצום פליטות גזי חממה הגיע גם לתעשיית התעופה, האחראית לכ-2-4% מסך פליטות ה  CO2  בעולם (שמקורן באנרגיה). איגוד התחבורה האווירית הבינלאומי הציב יעד שאפתני:  הפחתת 50% מפליטות התעופה עד שנת 2050.

כדי להתמודד עם אתגר זה, מוקם בישראל מאגד  SAF (Sustainable Air Fuel) שיתוף פעולה בין חמש חברות תעשייה ושש קבוצות מחקר אקדמיות שיפתחו טכנולוגיות לייצור דלק תעופתי ביולוגי ממקורות מתחדשים, לרבות שמן משומש, פסולת אורגנית מוצקה, גז סינתטי, שאריות מתעשיית העץ והנייר ופלסטיק ממוחזר. כשמטרה היא לפתח חלופה כלכלית לדלק הסילוני המסורתי – הן עבור השוק 

הישראלי (חברות התעופה המקומיות וחיל האוויר) והן כבסיס לתעשיית יצוא ישראלית שתספק תוספים ורכיבי דלק לשווקים חדשים בעולם.

החברות השותפות: בתי זיקוק לנפט בע”מ, בית זיקוק אשדוד, התעשייה האווירית, גאיה ביוטכנולוגיות בע"מ ואנזימוכר בע"מ. את המאגד מלווים חוקרים מובילים מאוניברסיטת בן-גוריון, הטכניון, בר-אילן והאוניברסיטה העברית.

אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות:  "תחום הדלקים האלטרנטיביים משתלב היטב במיקוד רשות החדשנות באקלים. מלבד תרומתו לצמצום פליטות הפחמן, המהלך יפתח דלתות חדשות עבור התעשייה הישראלית לשווקים גלובליים, ויציב אותה בחזית החדשנות העולמית בתחום התעופה."

הפוסט רשות החדשנות משיקה שני מאגדים חדשים ובהם מאגד לתשתית תקשורת חכמה הופיע לראשונה ב-Chiportal.