רשות התחרות הישראלית וחברת מטא הגיעו להסכם פשרה, לפיו מטא תשלם 25 מיליון ש"ח על אי דיווח על שתי רכישות שביצעה בישראל. בשנים 2018-2019, מטא רכשה את הסטארט-אפים רדקיקס וסרוויספרנד, אך לא דיווחה על עסקאות אלה לרשות התחרות.

הבעיה התעוררה במאי 2021, כאשר רשות התחרות טענה כי לפי חוק התחרות, העסקאות האלו היו אמורות להיות מדווחות לקבלת אישור מהמנהל הכללי של רשות התחרות לפני הסגירה. החוק קובע שצדדים בעסקה חייבים להגיש הודעת איחוד לרשות התחרות אם הם מקיימים את אחד משני הסף הכלכליים: סף המחזור – לפיו כל הצדדים לעסקה מגלגלים הכנסות בישראל של יותר מ-387 מיליון ש"ח ולפחות שני צדדים לעסקה מגלגלים הכנסות בישראל של יותר מ-21 מיליון ש"ח או סף נתח השוק – לפיו אחד הצדדים לעסקה הוא מונופול בשוק כלשהו בישראל – גם אם השוק אינו קשור לחברה המועדפת.

במקרה של מטא, רשות התחרות טענה כי למרות שהצדדים לא הגיעו לסף המחזור, המיזוגים היו נדרשים לדיווח מכיוון שמטא מחזיקה במונופול בשוק המדיה החברתית למשתמשי קצה.

רשות התחרות הדגישה כי אילו העסקאות היו מדווחות, הן היו מאושרות, מה שמרמז על כך שהכשל בדיווח היה יותר מטכני בטבעו ולא גרם לנזק תחרותי. עם זאת, רשות התחרות שואפת לאכוף כל כשל בדיווח באופן נמרץ..

הסכם הפשרה זה כעת פתוח להערות הציבור למשך 30 ימים לפני שיוגש לבית הדין של רשות התחרות. המקרה מדגיש את החשיבות של חברות זרות להיות מודעות ולציית למדיניות של רשות התחרות בנוגע להודעות איחוד.

הפוסט רשות התחרות קנסה את מטא ב-25 מיליון שקל בשל אי דיווח על שתי רכישות שביצעה בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקיות הכלכלה הדיגיטלית מזמנות אתגרים חדשים לרשויות תחרות רבות בעולם. אחת השאלות שעלו, בעקבות התחזקות ענקיות הטכנולוגיה, גם בקרב אקדמאים וגם בקרב רשויות ברחבי העולם היא, האם יש צורך להגביר ולהחמיר את הפיקוח של רשויות תחרות על רכישות של חברות "סטארט-אפ" על ידי חברות טכנולוגיה גדולות. פיקוח כזה מציב לרשויות תחרות בעולם אתגרים מורכבים, בין היתר, בשל מורכבות ודינמיות התפתחות השווקים הטכנולוגיים ומכיוון שחברות "סטארט-אפ" נרכשות לעיתים, בשלבי פיתוח או פעילות מוקדמים. כתוצאה מכך בשלב שבו נרכשות חברות "סטארט-אפ", הן לעיתים נעדרות הכנסות, לקוחות, מודל עסקי מגובש ואינדיקציות נוספות שיש בהן כדי להנחות רשויות תחרות ביחס לפוטנציאל התחרותי שלהן.
לאחרונה נדונה השאלה, האם חברות הטכנולוגיה הגדולות רוכשות חברות "סטארט –אפ" על מנת למנוע, לחסל או להוציא מהשוק מוצרים או פיתוחים טכנולוגיים שעשויים בעתיד להתחרות בהם. תופעה זאת זכתה לכינוי 'Killer Acquisitions'.
ביוני 2020 נערך על ידי ועדת התחרות של ה- OECD דיון בנושא של "Start-ups, Killer Acquisitions and Merger Control".
לקראת ובהמשך לדיון זה ערכה רשות התחרות בחינה של רכישות של חברות "סטארט-אפ" ישראליות בין השנים 2014-2019 על ידי חמש חברות ההייטק הגדולות – גוגל, אפל, פייסבוק, אמזון ומיקרוסופט. מטרת הבחינה הייתה לבדוק אם בראיה רטרוספקטיבית ובדיעבד קיימות אינדיקציות לתופעה של Killer Acquisition, היינו רכישה שנעשית על מנת להפסיק פיתוח של מוצרים מתחרים. הבחינה כללה הסתכלות על 21 עסקאות לרכישת חברות "סטארט אפ" שנעשו על ידי חברות אלה בשנים הרלוונטיות.

במסגרת הבדיקה שנערכה לא נמצאה אינדיקציה להוצאת (או "חיסול") המוצר הנרכש מהשוק. כלומר, בדיקה בדיעבד של 21 העסקאות שנעשו במהלך חמש שנים לא תומכת בקיומו של חשש מפני Killer Acquisition. ממצאי הבדיקה הוגשו ל- OECD.
עם זאת הבדיקה הזאת כשלעצמה אינה שוללת בהכרח את הצורך להגביר את הפיקוח על רכישות של חברות "סטארט-אפ" על ידי חברות טכנולוגיה גדולות ואת הצורך לבחון מחדש את אופן הבדיקה המסורתי של מיזוגים.
לקריאת המסמכים המלאים שהוגשו על ידי רשות התחרות ל- OECD ראו באתר הרשות, ובאתר ה- OECD

הפוסט הופרכה ההשערה שחברות הטכנולוגיה הגדולות קונות סטארט-אפים ישראלים כדי לקבור את הפיתוחים שלהם הופיע לראשונה ב-Chiportal.