כוחה ההולך וגובר של ה-AI תלוי בהנגשה רחבה של משאבי מחשוב ביצועים גבוהים, כדי לצמצם פערים ולעודד חדשנות גלובלית. כך כותב גלן ברן, מוביל תחום השבבים בחברת PwC.

השבוע פרסם גלן ברם מאמר שבו הדגיש כי הפוטנציאל המהפכני של בינה מלאכותית הופך למציאות שמשנה תעשיות שלמות, החל ממכשור רפואי מותאם אישית ועד לאוטומציה תעשייתית מתקדמת וליצירת אמנות חדשה. עם זאת, ללא גישה שוויונית למשאבי המחשוב העוצמתיים שמפעילים את המודלים הללו, הסיכון הוא להרחיב את הפער הדיגיטלי הקיים וליצור אי-שוויון נוסף. להערכת ברם, רק מהפיכה באופן הפצה, פריסה ושימוש במוליכים למחצה תאפשר פתיחת דלתות לכמה שיותר גופים, קטנים כגדולים, ברחבי הכלכלה העולמית.

להמחשת הצורך, הוא מתאר עתיד שבו סטארט-אפ חקלאי קטן במדינה מתפתחת יכול למנף כלים חכמים לגידול מוצלח יותר של יבולים, או מרכז בריאות מקומי מנצל בינה מלאכותית לאבחון מהיר ומדויק של מחלות. כדי לאפשר זאת, יש לפרוץ את המחסום הכלכלי שנובע מעלויות גבוהות, טכנולוגיות קנייניות וזמינות מוגבלת, ולהחליף אותו בדגמים של גישה מדורגת, סכמתית ובעלת עלות משתנה בהתאם לצריכה.

"המאיץ DeepSeek, שהשיקה ב-2024, הוריד משמעותית עלויות פיתוח והפצת מודלים באמצעות ניצול יעיל יותר של מעבדי גרפיקה (GPUs), אך יחד עם זאת צפוי לדרוש עוד משאבי מחשוב ככל שהדרישה למודלים גנרטיביים גדלה. על פי דוח מצב תעשיית המוליכים למחצה של PwC מ-2024, תחומי ה-AI accelerators וזיכרון ברוחב פס גבוה (HBM) עוברים ממעמד של נישה למרכיבים חיוניים של תשתית AI, וצפויים להוות עד שנת 2028/29 יותר מ-80% מערך המעבדים במרכזי הנתונים בעולם — שוק פוטנציאלי בהיקף של כ-150 מיליארד דולר."

"מעבר למודלים אחידים, הדמוקרטיזציה של מחשוב ה-AI מחייבת פתרונות גמישים ומותאמים: פיתוח מאיצי AI ייעודיים ומעגלים משולבים (IC) בסגנון “made to measure” למגוון הגופים המשתמשים בהם. סטארט-אפים כבר מנצלים כיום יחידות עיבוד עצבית (NPUs) זולות וצרות-הספק בשטח, שמאפשרות ביצוע אימון והסקת תובנותית בסמוך למקור הנתונים. במקביל, מוסדות מחקר נדרשים לגישה לענני מחשוב ענקיים למשימות מורכבות יותר."

"לפריצת דרך טכנולוגית כזו דרושה גם הכשרת כוח אדם מגוון ומיומן בתחומי תכנון חומרה, פיתוח תוכנה ואתיקה של בינה מלאכותית. הדוח של PwC מציין כי התעשייה האירופאית זקוקה עד 2030 לכ-350,000 מהנדסים ואנליטיקאים נוספים כדי להשיג נתח שוק עולמי של 20%. יוזמות חינוכיות, התמחויות, הפרויקט של שותפויות ציבור-פרטי והכשרות מחודשות (reskilling) הן חלק מהפתרון לגשר על הפער."

"בתחזית הכלכלית, שוק המוליכים למחצה עתיד להגיע לקצב צמיחה של טריליון דולר עד סוף העשור ולספק אלפי משרות חדשות, לשפר פריון ולהגביר תחרותיות. מגזר הרכב, שעובר מהפכה חשמלית ואוטונומית, צפוי לצמוח בקצב שנתי ממוצע של 10% בין 2024 ל-2030, ומשכך תיתרם גדילה משמעותית בביקוש למעבדים מתקדמים. יתרה מזו, בינה מלאכותית עצמה מסייעת בתכנון שבבים ובייעול תהליכי ייצור, מקצרת זמני פיתוח ומפחיתה שיעורי ליקויים."

"לשם השגת דמוקרטיזציה אמיתית של משאבי המחשוב, על ממשלות, גופי מחקר, חברות ותאגידים אזרחיים לשתף פעולה. רישיונות מחקר גדולים, תמריצים להשקעה ב-R&D, חקיקה התומכת בהנגשה פתוחה, ותמיכה בחינוך STEM יהוו חלק בלתי נפרד מהמאזן. בסינרגיה בין גורמים אלה ובדגש על אחריות ואתיקה, ניתן יהיה להנגיש את הבינה המלאכותית לכל, וליצור עתיד שוויוני ומשגשג יותר."

הפוסט "הבינה המלאכותית תביא לדמוקרטיה של המיחשוב ובפרט בתחום השבבים" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת TSMC החלה בסוף אפריל 2025 בעבודות הבנייה של מודול שלישי במתחם Fab 21 בסמוך לפיניקס, אריזונה. על פי דוחות Bloomberg, המודול החדש יאפשר ייצור שבבים בטכנולוגיות N2 (2 ננומטר), N2P (2 ננומטר-class) ו-A16 (1.6 ננומטר-class) בין השנים 2028 ל-2030.

המיזם מהווה חלק מתכנית ההשקעה של TSMC בהיקף של 165 מיליארד דולר במתקני הייצור שלה בארצות הברית, שהוכרזה במרץ 2025. על פי התכנון, מודולים 3 ו-4 של Fab 21 ייצרו שבבים בתהליכי 2 ננומטר (כולל N2, N2P, N2X ו-A16), בעוד שמודולים 5 ו-6 יתמקדו בתהליכים מתקדמים אף יותר, כגון A14 (1.4 ננומטר-class) ונגזרותיו.

ההחלטה לפתוח בייצור מקומי של טכנולוגיות מתקדמות באה על רקע גובר של לחץ פוליטי: לפני כשבוע דחתה פרלמנט טאיוואן יצוא של תהליכי ייצור שבבים מתקדמים למתקנים בחו"ל ללא אישור ממשלתי. עם תחילת ייצור בטאיוואן בתהליך A14 בסוף 2028, יוכל הענק המקומי להפעיל את A16 ו-N2P גם בארצות הברית, לפי חוקי הייצוא החדשים.

ביקורו של מזכיר המסחר האמריקאי הווארד לוטניק באתר הבנייה חידד את עיקרי תנאי חוק CHIPS and Science Act: חברות זרות המבקשות סובסידיות פדרליות יתבקשו להעמיק את נוכחותן בארצות הברית. יחד עם זאת, הממשלה האמריקאית מחויבת לספק תמיכות עד סוף 2026 לחברות כמו TSMC, אינטל, GlobalFoundries, Texas Instruments וסמסונג.

למרות ההשקעה הענקית ותכניות ההרחבה של Fab 21 הכוללות שישה מודולים, שני מרכזי אריזות מתקדמות ומרכז מחקר ופיתוח, הגבלות הייצוא עשויות לפגוע ברווחיות האזורית. TSMC גובה פרמיה על תהליכי ייצור מהדור החדש, אך עד לקבלת אישורים מיוחדים היא תיאלץ לייצר בארה"ב טכנולוגיות שכבר מיושמות בטאיוואן.

תגים: שבבים, ייצור בארה"ב, TSMC, טכנולוגיות 2 ננומטר, CHIPS Act
ביטוי מפתח: הקמת Fab 21 שלב 3
נרדפים: Fab 21, מודול ייצור באריזונה, תהליכי N2P, שבבי A16

הפוסט TSMC מתחילה בבניית מפעל Fab 21 שלב 3 באריזונה לטכנולוגיות 1.6 נ"מ ו-2 נ"מ הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ברקע מכסי הייבוא החדשים שהטילה ארצות הברית על טכנולוגיות שבבים, מתגברות ההערכות כי תהליך ייצור השבבים בסין יזנק במלוא עוצמתו. הסנקציות על יצוא רכיבים וטכנולוגיות מלוות בהגבלות רישוי מחמירות, אך דווקא מהלכים אלה נדמים כמנוף להשקעות במו"פ ובניסיון לבסס עצמאות טכנולוגית ולפיתוח יישומים תחרותיים.

אנליסטים בשוק מציינים כי העלאת המכסים תגביר את התמריץ להאיץ פיתוח ציוד לייצור שבבים ורכיבים חיוניים, במיוחד בשוק התעשיות המבוסס על תלת־עשר ננומטר ומעלה. מעצב מראש בחברת הייעוץ J.Gold Associates, ג'ק גולד, ציין כי “הממשל האמריקני מעניק בסופו של דבר תמריץ משמעותי לסין, המאפשר לה להעמיק במחקר ולהתקדם בעצמאות הטכנולוגית שלה.”

גם הצהרותיהן האחרונות של ענקיות השבבים אנבידיה ו-AMD) מעידות על מחיקות קצרות טווח בעלות מיליארדי דולרים: אנבידיה צופה הפסד של כ-5.5 מיליארד דולר בעקבות הדרישות הרגולטוריות החדשות, בעוד AMD מעריכה ירידה של עד 800 מיליון דולר בהכנסותיה. מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, הודה במהלך ביקורו בבייג'ינג שהמגבלות משפיעות על היקף הפעילות העסקית שלהן בסין.

בעקבות הצעדים האמריקניים, חברות סיניות מרכזיות מרחיבות את שיתופי הפעולה עם  וואווי, אשר משווקת שבבי בינה מלאכותית לאימוני מודלים גדולים. לדוגמה, iFlytek הציגה את Spark X1 — מודל שפה גדול המאומן כולו על תשתיות מחשוב מקומיות, בשיתוף צוות המחקר של Huawei, ובהדגמותיו מציגה יכולות מרשימות במטלות מתמטיות, קידוד והבנת שפה.

דו“ח של חברת המחקר ICwise מציין כי במגזר הסיני של שבבים מתקדמים יחסית (28 ננומטר ומעלה) יש כבר תחרות על יחידות בקרת מיקרו־בקר לרכב, רכיבי זיכרון ושבבי כוח. לפי הדו“ח, המכסים עשויים להעצים את היתרון התמחור שלהם בשווקים רגישי עלות ולזרז את החלפתם ברכיבים אמריקניים.

מבנה הייצוא של סין לשוק האמריקני מצומצם, ולכן המגזר המקומי נהנה מהגנה חלקית מהמפגע של מכסי הסחר. תופעה זו מאפשרת למפעלים הפנימים להתמקד בתחליפי יבוא (import substitution), במקום בנסיונות למזער הפסדי יצוא.

הזינוק הצפוי בפיתוח שבבים בולט גם בדברים שאמר שיאנג ליגאנג, מנכ״ל איגוד הטכנולוגיה Zhongguancun: “עשורים של סנקציות הכשירו אותנו לבנות כמעט שרשרת אספקה מלאה”, אמר, “והמכסים האחרונים ישמשו זרז לשדרוג ההשקעות במערכות ליתוגרפיה וכימיקלים ייעודיים”.

ווי שאוג'ון, נשיא איגוד מעצבי השבבים בסין, סיכם: “ככל שהלחץ מחמיר, כך אנו חייבים להסתמך על עצמנו — אך לא לבודד עצמנו. יש לשלב בין השגת עצמאות טכנולוגית לשיתופי פעולה עם מדינות וארגונים פתוחים לשיתוף פעולה.”

הצפי הוא כי הפערים שצברה סין בתחום מו"פ ושרשרת האספקה לפני העידן הנוכחי יהפכו למנוף לצמיחה מהירה גם בהמשך הדרך, ויעצבו מחדש את מפת התחרותיות הגלובלית בענף השבבים.

הפוסט מכסי ארה"ב על סין צפויים לזרז מחקר והטמעת טכנולוגיות שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

איחוד האמירויות הערביות פועלת בשיתוף עם הממשל האמריקני כדי להבטיח גישה לשבבי מחשוב מתקדמים — מרכיב מפתח להגשמת חזון ה‑AI הלאומי של המדינה. כך הצהיר פנג שיאו, מנכ”ל חברת הבינה המלאכותית G42, בהתייחס להסכם ההשקעות הגדול שנחתם לאחרונה עם וושינגטון.

לפי המודל החדש של “כללי הפצת AI” שבמסגרתו מדינות מסווגות לפי רמת הסיכון להגנה על הטכנולוגיה, UAE נותרת כרגע בטיר השני, המגביל את מספר המעבדים שיכולה לייבא. בכוונתה להעלות את רמתה לטיר הראשון — מעמד שיאפשר ייבוא בלתי מוגבל של שבבים נדרשים לפרויקטים רחבי היקף.

המהלך בא בתמורה להבטחה להשקעה בסך 1.4 טריליון דולר בחיזוק הקשרים הכלכליים והביטחוניים בין איחוד האמירויות לארה”ב. במסגרת הפגישה שנערכה בחודש שעבר בין נשיא ארה”ב דונלד טראמפ לשייח’ תאנוון בן זייד אל נהיאן, אושר גם סיוע בגובה 100 מיליארד דולר לפרויקט AI תשתיתי שיזמה וושינגטון, בהשקעה של חברת MGX מאבו דאבי.

מדובר בשיטת “דיפלומטיית השקעות” שבה אימון כלכלי מהווה מנוף לקבלת פטורים ומענקים לטכנולוגיות אסורות, לאחר שממשל טראמפ הוסיף מאז 2020 למעלה מ‑140 חברות סיניות לרשימת הגורמים המוגבלים ויאסר ייצוא של 24 סוגי ציוד ליתוגרפיה.

המטרה הכוללת של האמירויות היא להבטיח רציפות בפיתוח מערכות AI מתקדמות בתחומי הבריאות, התחבורה ואנרגיה מתחדשת, ולמצב את עצמה כשחקנית מרכזית במפת ההייטק העולמית — גם לנוכח ההגבלות הגוברות שמטילה ארצות הברית על יצרניות הסיליקון בסין ובמדינות אחרות.

הפוסט איחוד האמירויות מבקשת גישה לשבבים אמריקניים מתקדמים לחיזוק יכולות הבינה המלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סבסטיאן דובה, מנהל CEA-Leti, מציג תמונת מצב עדכנית של תעשיית השבבים באירופה ומסביר כיצד פרויקט הדגל FAMES עשוי לסייע לאירופה להיאבק בתלותה באסיה ובארה"ב – ולבסס יתרון בתחומים כמו בינה מלאכותית בקצה הרשת וחדשנות אקולוגית

לאחר מחסור השבבים בזמן מגפת הקורונה, שהבהיר לאירופה את תלותה באסיה ובארה"ב, הושקה בשנת 2022 תוכנית השבבים האירופית – CHIPS Act – במטרה להכפיל עד 2030 את חלקה של אירופה בשוק העולמי ל-20%. כיום, שלוש שנים מאוחר יותר, אירופה עדיין אחראית לפחות מ-10% מייצור השבבים בעולם. האם היא מסוגלת להחזיר לעצמה את הבכורה?

לדברי סבסטיאן דובה , מנהל CEA-Leti ומוביל פרויקט FAMES בגרנובל, אין מדובר במהפכה מיידית: "ההשקעות הנדרשות עצומות, וקשה לדמיין שינוי דרמטי בטווח הקצר. השוק נותר גלובלי ותלוי הדדית: עיצוב באמריקה, ייצור באסיה וחומרי גלם מסין." למרות זאת, לדובה יש תקווה באשר ליתרונות היחסיים של אירופה – בעיקר ביישומים משולבים כמו חיישנים, מיקרו-בקרים, רכיבים לרכב, לתעשייה ולתחום הבריאות. הוא מזכיר בגאווה את ההובלה של ASML ההולנדית בתחום ליתוגרפיה מתקדמת – תחום קריטי שכל יצרני השבבים בעולם תלויים בו.

במסגרת המאמצים האירופיים הוקם פרויקט FAMES , בהובלת CEA-Leti ושותפים נוספים, אשר נהנה מהשקעה של 830 מיליון אירו של האיחוד האירופי והממשל הצרפתי. "FAMES נכנס לפעולה בתחילת השנה – עמדנו בלוחות הזמנים, וזה חשוב. אסיה ידועה ביעילותה, אבל אנחנו מראים שגם אירופה מסוגלת לפעול באותה רמה," מדגיש דובה.

מטרת FAMES: להכין את הקרקע לדורות הבאים של טכנולוגיות FD-SOI בגדלים של 10 ואף 7 ננומטר, ולהאיץ פיתוח של טכנולוגיות מפתח לעשור הקרוב: זיכרונות לא נדיפים, רכיבי תדר רדיו לדור 6G ואינטגרציה תלת-ממדית הטרוגנית . אחת ההזדמנויות הבולטות עבור אירופה נמצאת דווקא בתחום שבו לא נדרשים שבבים מתקדמים במיוחד – אלא פתרונות משולבים ויעילים אנרגטית:

"בינה מלאכותית בקצה – edge AI – תדרוש שבבים שחוסכים באנרגיה ומבצעים למידה והסקה מקומית, ישירות במכשירים כמו סמארטפונים וחיישנים. זהו תחום שבו יש לאירופה יתרון מובהק," מסביר דובה.

לסיכום, למרות הפערים מול ענקיות כמו TSMC ו-Samsung, דובה בטוח שעם השקעה נכונה בשיתופי פעולה, מחקר וחדשנות סביבתית – אירופה יכולה לשמר ואף לחזק את מקומה בזירה הגלובלית.

"השוק הזה מחזורי מטבעו. מה שנכון היום – לא בהכרח יהיה נכון מחר. עלינו להמשיך לפעול בחזית החדשנות כדי להיות מוכנים לעתיד."

הפוסט אירופה מנסה להחזיר את הבכורה: האם תעשיית השבבים האירופית תצליח לצמצם פערים? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הכרזת הממשל האמריקני על סבב חדש של מכסים תחת הנשיא דונלד טראמפ עוררה השבוע סערה בעמק הסיליקון. בתחילה נראה כי יצרני השבבים נשמו לרווחה – תת-קטגוריה מצומצמת של מוליכים למחצה קיבלה פטור מהמכסים החדשים. אך בחינה מעמיקה מגלה כי מדובר בחרב פיפיות: מרבית הציוד והמוצרים שבהם משולבים שבבים – כולל שרתים, ציוד בינה מלאכותית, וציוד ייצור חיוני – לא נכללו בפטור ויספגו תוספת מס משמעותית.

לדברי מרטין צ׳ורזמפה, חוקר בכיר במכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית, "השקעה של מאה מיליארד דולר בתעשיית השבבים בארה״ב שווה פחות מבעבר. העלויות צפויות לעלות – והמשקיעים לא יאהבו את זה".

פטור סמלי – מכה למגזר ה-AI

המכסים מתבססים על סיווג מוצרים במערכת האמריקנית HTS, הכוללת מאות אלפי קודים. הפטור תקף רק לשבבים מתקדמים מסוגים מסוימים, ואינו כולל את רוב השרתים, המערכות המשולבות ואת ציוד הייצור. כך למשל, מערכות DGX של Nvidia, הכוללות GPUs ייעודיים ללמידת מכונה, צפויות לספוג מכס בגובה של כ-40%.

סטייסי ראסגון, אנליסט בכיר בחברת Bernstein Research, טוען כי "מדובר בפגיעה מערכתית – השפעה רוחבית שלא תיעצר בשבבים עצמם, אלא בכל שרשרת הערך."

גם כלי הייצור עצמם – מכונות ליתוגרפיה מתקדמות, שרובן מיוצרות ביפן ובהולנד – יספגו מכסים של 20–24 אחוזים, צעד העלול לפגוע במאמצי הממשל להחזיר ייצור שבבים לתוך גבולות ארה״ב.

השפעה צפויה על מחירי השרתים

אחת המדינות שצפויות להיפגע במיוחד מהמהלך היא טאיוואן – ספקית מרכזית של שבבים ושרתים לשוק האמריקני. ג׳ייסון סו, לשעבר חבר פרלמנט טאיוואני וכיום חוקר במכון הדסון, מעריך כי רק 10% מיצוא טאיוואן לארה״ב ייהנו מהפטור, בעוד שהיתר – בעיקר שרתים – יספגו תוספת מס של 32%.

"המחירים של שרתי AI עלולים לזנק בצורה קיצונית," אמר סו. "רוב החברות הפועלות בתחום הזה עובדות על שוליים רווח צרים, והן לא יוכלו לספוג את העלות."

חשש משרשרת תגובות גלובלית

פרופ' מארק וו מבית הספר למשפטים בהרווארד מזהיר שהמכסים עלולים להוביל למכסי נגד מצד מדינות מפתח אחרות. "הסיכון למלחמת סחר חדשה מוחשי מאוד – הספקולציות רבות, והאווירה בשוק בלתי צפויה לחלוטין," הוא טוען.

במקביל, ייתכן שטראמפ יכריז על סבב נוסף של מכסים – הפעם ממוקדים ישירות בתעשיית השבבים. זהו מהלך שעשוי לשבש עוד יותר את אסטרטגיית "השבת הייצור הביתה" שיזם ממשל ביידן במסגרת חוק השבבים והמדע (CHIPS Act), אשר השקיע עד כה כ-52 מיליארד דולר בייצור, הכשרה ומחקר.

ההשפעה על ספקיות חומרה ויצרני AI בארה״ב

בעוד חברות כמו אינבידיה חוות ירידות חדות במניותיהן – כשליש מערכן מאז תחילת השנה – נרשמת דאגה הולכת וגוברת בקרב סטארטאפים בתחום הבינה המלאכותית והחישוב הקוונטי. ההסתמכות על שרתים ו-GPU מתקדמים עלולה להפוך ליקרה מדי עבור חברות אמריקניות קטנות ובינוניות.

ננסי ווי, אנליסטית שרשרת אספקה בקבוצת Eurasia, מסכמת את המצב כך: "מדובר בפגיעת עומק לא רק בשוק השבבים, אלא ביכולת של ארה״ב לשמר מובילות בתחומי מחשוב העתיד."

הפוסט מכסי טראמפ מאיימים גם על תעשיית השבבים האמריקנית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקיות השבבים אינטל ו-TSMC הגיעו להסכמה ראשונית על הקמת מיזם משותף חדש, כך לפי דיווח של האתר The Information. במסגרת ההסכם, יופעלו מתקני הייצור של אינטל על ידי המיזם המשותף, כאשר ל-TSMC תהיה אחזקה של 20% מהחברה החדשה.

מה שמייחד את העסקה הוא ש-TSMC לא צפויה להשקיע הון כספי ישיר במיזם, אלא תתרום את חלקה על ידי שיתוף פרקטיקות ייצור מתקדמות והכשרה של עובדים במתקני אינטל. כך מקווים באינטל לשדרג את תהליכי הייצור ולייעל את התחרות מול מתחרות כמו סמסונג ו-TSMC עצמה.

על פי הדיווח, ממשל טראמפ היה זה שעודד את המהלך מלכתחילה, כחלק ממאמץ לתמוך בהתאוששות של אינטל, שכבר תקופה נאבקת לשמור על מעמדה בתעשייה. באינטל אף חוששים מגל פיטורים המוני אם לא יימצאו פתרונות מבניים שיחזירו את החברה למסלול הצמיחה.

המהלך מגיע פחות מחודש לאחר מינויו של היזם והמשקיע ליפ-בו טאן (Lip-Bu Tan) לתפקיד מנכ"ל אינטל. טאן, מייסד Cadence ושותף ותיק בתחום ההון סיכון, כבר אז רמז על שינויים עמוקים שהוא מתכנן לחברה.

הפוסט אינטל ו-TSMC מקימות מיזם משותף לייצור שבבים – TSMC תכשיר עובדים במקום להשקיע הון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"על מנת לשמור על יתרון תחרותי גלובלי ולהאיץ את פיתוחה של תעשיית השבבים המקומית, ארה"ב חייבת לנקוט במדיניות סחר פרואקטיבית שתפתח שווקים חדשים ותעודד השקעות חוצות גבולות," כך קובעת התאחדות תעשיית השבבים האמריקנית (SIA) בפרסום עדכני. לדבריהם, מדיניות זו חיונית לא רק לצמיחה פנימית אלא גם להגברת הביקוש לשבבים מתוצרת אמריקנית, הן בתוך ארה"ב והן בשווקים מתעוררים ברחבי העולם.

הנתונים מצביעים על כך שתעשיית השבבים האמריקנית נהנית מעודף סחר עקבי בתחום זה מזה כשלושה עשורים. בשנת 2023 ייצאה ארה"ב שבבים בשווי כולל של 52.7 מיליארד דולר. כ-70% מהמכירות של יצרני השבבים האמריקנים מיועדות לשווקים מחוץ לגבולות המדינה, מה שהופך את התחום לאחד ממנועי היצוא המובילים של הכלכלה האמריקנית. בפועל, שבבים הם ענף היצוא השישי בגודלו של ארה"ב, אחרי נפט מזוקק, נפט גולמי, גז טבעי, מטוסים אזרחיים ורכבים.

בסין, שיעור המכס על שבבים מסוימים לפי קוד HS8542 (מעגלים משולבים) עומד על כ-6%, בעוד שבמדינות באיחוד האירופי, שיעור המכס על רוב סוגי השבבים עומד על 0%, בהתאם להסכמות במסגרת הסכם טכנולוגיית המידע (ITA). עם זאת, לא כל המדינות חתומות על ההסכם, ולכן בשווקים כמו הודו, ברזיל ואינדונזיה, שיעורי המכס יכולים לנוע בין 5% ל־10% ואף יותר – תלוי בסוג המוצר הספציפי.

לדוגמה, הודו מטילה לעיתים מכס של 7.5% על רכיבי מוליכים למחצה שאינם מיוצרים בה, ובברזיל שיעור המכס יכול להגיע גם ל-14% עבור פריטים מסוימים שלא מיוצרים מקומית. מדינות אלו עושות זאת כדי להגן על תעשיות מקומיות מתפתחות, אך בכך הן יוצרות חסמים בפני יצרנים אמריקנים.

השוק ממתין כעת להכרעת טראמפ על גובה המכס על שבבים שכיום הוא אפסי.

ההובלה האמריקנית בתעשייה זו באה לידי ביטוי גם בנתח השוק הגלובלי – ארה"ב מחזיקה בכ-50.7% מהשוק העולמי של שבבים. התעשייה מעסיקה ישירות למעלה מ־345,000 עובדים בארה"ב, ותומכת בלמעלה משני מיליון משרות נוספות במשק האמריקני. בנוסף, כ־20% מההכנסות של החברות בענף מושקעים באופן שוטף במחקר ופיתוח – שיעור גבוה במיוחד ביחס לתעשיות אחרות.

בתוך כך, התאחדות SIA ממשיכה לקדם שורת יעדים אסטרטגיים במישור הבינלאומי. בין השאר, היא פועלת להגנה על זכויות קניין רוחני של חברות אמריקניות ברחבי העולם, לשיקום עקרון ההדדיות מול שווקים כמו סין, ולחיזוק שרשראות אספקה מגוונות ועמידות – במיוחד נוכח האתגרים הגלובליים שהודגשו בשנים האחרונות. התאחדות SIA אף הגישה לאחרונה תגובות רשמיות לסדרת חקירות מצד נציגות הסחר האמריקנית (USTR), לרבות בנושא עיוותי סחר מול סין, התאמה של סין לכללי ארגון הסחר העולמי (WTO), והצעות למדיניות לחיזוק עמידות שרשרת האספקה העולמית של שבבים.

לצד זאת, מדוח חדש שהתפרסם באתר SIA עולה כי מדינות רבות עדיין מטילות מכסים על שבבים, כפי שמעידים נתוני ארגון הסחר העולמי על שיעורי המכס בתחום, לפי קוד הסיווג הבינלאומי HS8541 ו־HS8542. ארה"ב מבקשת להתמודד עם חסמים אלה וליצור סביבת סחר חופשית ושקופה שתאפשר לתעשייה האמריקנית לצמוח גם בעידן של תחרות גוברת.

הפוסט SIA: על ארה"ב להפעיל מדיניות מכס שתשמר את היתרון התחרותי של תעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת TSMC (Taiwan Semiconductor Manufacturing Company), יצרנית השבבים המובילה בעולם, חנכה בסוף השבוע מפעל חדש לייצור שבבים בטכנולוגיית 2 ננומטר בעיר הדרומית קאושיונג שבטאיוואן – אף על פי שהיא מרחיבה במקביל את פעילותה בארצות הברית בהשקעה של 100 מיליארד דולר.

המפעל החדש צפוי להתחיל בייצור סדרתי במחצית השנייה של שנת 2025, והוא יעסיק כ־7,000 עובדים בתחום ההיי-טק. מדובר במהלך שיחזק את מיקומה המרכזי של טאיוואן בשרשרת האספקה הגלובלית של שבבים – כך דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס.

סגן נשיא בכיר ומנהל התפעול המשותף של TSMC, יונג־פיי (Y.P.) צ'ן, אמר בטקס הפתיחה, ששודר בתחנות טלוויזיה מקומיות, כי טאיוואן תישאר הבסיס האסטרטגי והתפעולי של החברה:
"נמשיך לחפש מקומות להרחבת ההשקעות בטאיוואן. המחויבות שלנו לענות על צורכי הלקוחות הגלובליים נותרת איתנה."

ראש ממשלת טאיוואן, צ'ו צ'ונג־טה, שהשתתף אף הוא באירוע, בירך את TSMC על כך שהיא שומרת את עיקר תשתיותיה על אדמת האי. "הבסיסים החשובים ביותר יישארו בטאיוואן," הדגיש. "TSMC תמיד תהיה הקבוצה הלאומית שלנו."

TSMC נחשבת ל"מגינה על המדינה", בשל חשיבותה האסטרטגית לכלכלת טאיוואן ולתעשיית השבבים העולמית. החברה מספקת שבבים מתקדמים לענקיות טכנולוגיה כגון אפל, אנבידיה ו־Qualcomm, ומהווה רכיב חיוני בשרשרת האספקה הטכנולוגית של ארה"ב.

למרות המתחים הגיאופוליטיים וקריאותיו החוזרות של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ להחזיר את ייצור השבבים לארה"ב – ואף על רקע האפשרות שיוכרזו השבוע מכסים הדדיים חדשים על יבוא שבבים – גם ממשלת טאיוואן וגם TSMC מבהירות כי הטכנולוגיות המתקדמות ביותר ימשיכו להישאר בטאיוואן.

בנוסף למפעל החדש בקאושיונג, ייוצרו שבבי 2 ננומטר גם באתר המרכזי של החברה בעיר סינצ'ו.

הפוסט TSMC חונכת מפעל לייצור שבבים בגודל 2 ננומטר בטאיוואן – למרות ההתרחבות בארה"ב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לאחר תהליך רכישה שנמשך קרוב לארבע שנים, אינטל וקבוצת SK hynix הקוריאנית השלימו השבוע את עסקת הענק למכירת חטיבת זיכרונות הפלאש (NAND) של אינטל. אינטל קיבלה תשלום סופי של 1.9 מיליארד דולר, בעוד ש-SK hynix קיבלה לידיה את הקניין הרוחני, תשתיות המו"פ ואת צוותי המומחים שעסקו בטכנולוגיית ה-NAND של אינטל.

העסקה, שהיקפה הכולל עומד על כ-8.85 מיליארד דולר, התבצעה בשני שלבים: השלב הראשון הושלם כבר בשנת 2021, וכלל העברת פעילות כונני ה-SSD של אינטל ומפעל הייצור בדאליין שבסין. עם סיום שלב זה, הוקמה החברה Solidigm שפועלת תחת SK hynix ומתמקדת בשוק האחסון הארגוני.

אולם שלב זה לא כלל את הקניין הרוחני, תשתיות המו"פ והעובדים הקריטיים של אינטל בתחום ה-NAND, אשר נשארו בשליטתה. מצב זה הגביל את יכולת שיתוף הפעולה בין Solidigm ל-SK hynix בתכנון ופיתוח מוצרים משותפים. כעת, עם סיום השלב השני, הועברו כלל הזכויות והמשאבים – מה שמאפשר איחוד מלא של המאמצים והטכנולוגיות.

על פי דיווח של אינטל לרשות ניירות הערך האמריקנית (SEC), התמורה הסופית עמדה על 1.9 מיליארד דולר – סכום נמוך מעט מהסכום המקורי שתוכנן (2.24 מיליארד דולר). אינטל ציינה כי העסקה "תחזק את המאזן הפיננסי של החברה ותשפר את הגמישות הכלכלית שלה."

אחת הסוגיות הטכנולוגיות המרכזיות שנוצרו בעקבות הרכישה היא ההבדל בין טכנולוגיות ייצור ה-NAND של שתי החברות: אינטל השתמשה בשיטת floating gate, בעוד SK hynix מתמקדת בטכנולוגיית charge trap flash (CTF). Solidigm ממשיכה כיום לייצר כוננים מבוססי floating gate – כולל כונני QLC מתקדמים – אך ייתכן שבעתיד תנסה SK hynix לאחד את קווי הייצור סביב טכנולוגיה אחת, לשם יעילות תפעולית.

השלמת הרכישה גם מסמלת את סיום ההסכם שאפשר לאינטל להמשיך ולייצר פרוסות NAND במפעל של SK hynix בדאליין.

בכך, מסתיימת עסקה אסטרטגית שחיזקה את מעמדה של SK hynix בשוק האחסון הארגוני – שוק הצומח במהירות עם הביקוש ההולך וגובר לעיבוד וניתוח נתונים בהיקפים עצומים.

הפוסט אינטל ו-SK hynix השלימו את עסקת ה-NAND: אינטל קיבלה 1.9 מיליארד ד', SK hynix קיבלה קניין רוחני ועובדים הופיע לראשונה ב-Chiportal.