תעשיית הרכב העולמית, אשר השפעתה על הכלכלה הגלובלית בלתי ניתנת להתעלמות, עוברת בשנים האחרונות מהפכה עמוקה המונעת משלושה גורמים מרכזיים: חשמול רכבים, נהיגה אוטונומית ומודלים חדשים לניידות. במרכז המהפכה הזו ניצב שוק המוליכים למחצה לרכב, אשר תופס תפקיד קריטי בצמיחה ובהתפתחות תעשיית הרכב של העתיד.

הצורך במערכות אלקטרוניות מתקדמות ברכבים הולך וגובר, והתחזיות מצביעות על כך שמספר הרכיבים המוליכים למחצה בכל רכב יעלה באופן משמעותי בשנים הקרובות. על פי נתוני Yole Group, מספרם הממוצע של מכשירים מוליכים למחצה ברכב צפוי לגדול מכ-834 יחידות בשנת 2023 ל-1,106 יחידות בשנת 2029. נתון זה מדגיש את התלות ההולכת וגוברת של רכבים בטכנולוגיות מתקדמות לצורך שיפור ביצועים, בטיחות ויעילות אנרגטית.

צמיחת שוק המוליכים למחצה לרכב

התחזיות מצביעות על כך ששוק המוליכים למחצה לרכב יעלה על 88 מיליארד דולר עד לשנת 2027, כך לפי נתוני International Data Corporation (IDC). צמיחה זו נובעת מאימוץ הולך וגובר של טכנולוגיות מתקדמות כמו מערכות סיוע לנהג (ADAS), רכבים חשמליים (EVs), ואינטרנט של רכבים (IoV).

הערך המוסף של מוליכים למחצה בכלי רכב צפוי להמשיך לעלות, כאשר רכבים מודרניים דורשים רכיבים מורכבים כמו שבבי מחשוב ביצועים גבוהים, מעבדים גרפיים (GPU), שבבי רדאר וחיישני לייזר. רכיבים אלו מספקים את הבסיס לטכנולוגיות מתקדמות, ביניהן נהיגה אוטונומית, תקשורת בין רכבים (V2X), ומערכות אנרגיה חכמות.

הדומיננטיות של חמש החברות המובילות

לפי IDC, בשנת 2023 חמש חברות עיקריות שלטו ביותר מ-50% משוק המוליכים למחצה לרכב:

• אינפיניון (Infineon): מובילה בתחום האלקטרוניקה להספק ומערכות בקרה מתקדמות.
• NXP: בולטת בטכנולוגיות תקשורת V2X ובאבטחה לרכבים.
• STMicroelectronics: מתמחה ברכיבי MEMS ומוליכים למחצה להספק.
• Texas Instruments (TI): מציעה פתרונות אנלוגיים ומערכות משובצות למגוון רחב של יישומים.
• Renesas Electronics: מספקת מעבדים ומערכות על שבב (SoCs) המיועדות לבטיחות תפקודית ואמינות גבוהה.

מעבר לחמש החברות המובילות, ישנן חברות נוספות המשפיעות על השוק, ביניהן Bosch, ON Semiconductor, Broadcom, Micron ו-Qualcomm. חברות אלו ממלאות תפקידים קריטיים בפיתוח רכיבים חדשניים לתחומי הבטיחות, הביצועים והקישוריות.

אסטרטגיות להובלת השוק

החברות המובילות פועלות לשמר את מעמדן התחרותי באמצעות מספר אסטרטגיות מרכזיות:

1. השקעה מוגברת במו"פ: פיתוח רכיבים חדשניים המספקים ביצועים גבוהים, אמינות מוגברת וצריכת אנרגיה נמוכה יותר.
2. שותפויות אסטרטגיות: יצירת שיתופי פעולה עם יצרניות רכב וספקי מערכות טכנולוגיות כדי להבטיח גישה לשווקים חדשים וללקוחות פוטנציאליים.
3. הרחבת קווי מוצרים: התאמת פתרונות טכנולוגיים לצרכים המשתנים של תעשיית הרכב, תוך שילוב טכנולוגיות חדשות כגון סיליקון קרביד (SiC) לתחום ההנעה החשמלית.

האתגרים בשוק המוליכים למחצה לרכב

למרות השיפור באספקת רכיבים מוליכים למחצה בשנים האחרונות, שוק זה ממשיך להתמודד עם אתגרים משמעותיים. התלות הגוברת בטכנולוגיות מתקדמות מעלה את הדרישה לרכיבים מיוחדים המצריכים תהליכי ייצור מורכבים, ולצד זאת, עלויות הייצור נשארות גבוהות.

בנוסף, שיבושים בשרשרת האספקה הגלובלית, שהחלו בתקופת מגפת הקורונה, הוסיפו חוסר יציבות בשוק. יצרני רכבים (OEMs) וספקי מוליכים למחצה נדרשים להסתגל במהירות למציאות המשתנה, תוך ייעול תהליכי הייצור ושמירה על זמני אספקה מהירים.

המבט קדימה

על אף האתגרים, התחזית לטווח הבינוני עבור שוק המוליכים למחצה לרכב היא חיובית. עם ההתקדמות הטכנולוגית המהירה והמעבר ההדרגתי לנהיגה אוטונומית ולרכבים חשמליים, הצורך ברכיבים מתקדמים רק יגדל. תעשיית הרכב הופכת בהדרגה לדינמית יותר, כאשר מוליכים למחצה תופסים תפקיד מפתח בעיצוב עתידה.

הפוסט חמש חברות שולטות ב-50% משוק המוליכים למחצה לרכב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת השבבים NXP הודיעה על קבלת הלוואה בסך מיליארד אירו מבנק ההשקעות האירופי (EIB) במטרה לתמוך בהשקעותיה במחקר, פיתוח וחדשנות (RDI) בתחום השבבים. ההלוואה, הנפרשת על פני שש שנים, תישא ריבית של כ-4.75% ותשמש למימון פעילות המחקר והפיתוח של NXP במדינות האיחוד האירופי, כולל אוסטריה, צרפת, גרמניה, הולנד ורומניה, עד שנת 2026.

המימון מתיישב עם תכנית "Strategic Tech-EU" של ה-EIB, שנועדה להאיץ את החדשנות בתחומים אסטרטגיים כגון בינה מלאכותית, שבבים, מדעי החיים ומחשוב קוונטי.

"חשוב שאירופה תמשיך להוות שחקן מרכזי בשרשרת הערך של טכנולוגיות קריטיות ותפתח יכולות מחקר, פיתוח וייצור באותן שרשראות אספקה," אמר סגן נשיא ה-EIB רוברט דה חוט.

צוותי המחקר של NXP ברחבי אירופה מתמקדים ביצירת טכנולוגיות חדשות לרכבים, כולל מעבדים מתקדמים, מערכות רדאר, רשתות רכב פנימיות, וגישה מאובטחת לרכבים. בנוסף, החברה שוקדת על טכנולוגיות מתקדמות נוספות כגון זיהוי בטוח בקצה, ארנקים דיגיטליים מבוססי NFC למכשירים חכמים, ועוד פתרונות התורמים לאיכות חיים ולמאמצי הקיימות.

מארטן דירקזווגר, סגן נשיא בכיר ואחראי אסטרטגיה ב-NXP, אמר: "NXP מחויבת לחיזוק מערכת השבבים של אירופה, והלוואה משמעותית זו מבנק ההשקעות האירופי תומכת במאמצינו במחקר ופיתוח במוקדים רבים באירופה."

הפוסט NXP קיבלה הלוואה של מיליארד אירו לטובת חדשנות בשבבים באירופה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קנדה מתמקדת במשאבים קריטיים לתחום ייצור השבבים והסוללות החשמליות, כדי לפצות על הנתק של ארה"ב עם סין. סין מענישה את המערב על חרם השבבים ומאטה את קצב אספקת הכימיקלים הנדירים המשמשים את ייצורם.
הדו"ח השנתי של Canadian Critical Minerals Strategy לשנת 2024 מדגיש את ההתקדמות של קנדה בתחום המינרלים הקריטיים, תוך פירוט מדיניות ומחקר ופיתוח הנמצאים בתהליך יישום. הדו"ח מתמקד במאמצי מרכז המצוינות למינרלים קריטיים (CMCE) במשרד המשאבים הטבעיים של קנדה (NRCan), שמטרתו לזהות ולתמוך בפרויקטים אסטרטגיים בשרשרת האספקה של תעשיית השבבים.

למרות שהמאמצים בשלביהם המוקדמים, המיקוד הוא על פרויקטים שמגבירים את הייצור והעיבוד של חומרים גולמיים הנדרשים לתעשיות מתקדמות, כמו טכנולוגיות תקשורת, מערכות מיקרו-אלקטרומכניות (MEMS), מוליכים למחצה מורכבים ותשתיות דיגיטליות.

ג'ורדון הארלינג, מנכ"ל CMC Microsystems, מזהיר מפני האתגרים הכרוכים במיצוי מינרלים קריטיים בקנדה. לדבריו, רגולציות מחמירות ומשך הזמן הארוך לפתיחת מכרות – בין 10 ל-15 שנים – עשויים לעכב את המאמץ להפוך לספקית מרכזית של משאבים אלו.

"בארצות הברית, פועל מכרה Thacker Pass בנבאדה, אחד מהמאגרים הגדולים ביותר לליתיום בעולם, כבר פועל," אמר הארלינג. "לעומת זאת, בקנדה, התהליך ארוך ומורכב יותר, בעיקר מסיבות סביבתיות."

המגבלות הטכנולוגיות והסביבתיות: הארלינג הוסיף כי עיבוד ועידון ליתיום הם תהליכים מזהמים מאוד, ודורשים פיתוח טכנולוגיות חדשות להפחתת ההשפעה הסביבתית. בנוסף, מדינות כמו אוסטרליה מציעות תמיכה ממשלתית משמעותית יותר לתעשיית הכרייה הקריטית.

אתגר נוסף הוא ההתקדמות במדע החומרים. הארלינג ציין כי כימיית סוללות חדשה עשויה להפוך את הצורך בליתיום למיושן.

הארלינג הסביר שמוליכים למחצה מתקדמים דורשים מינרלים נדירים ברמת טוהר גבוהה במיוחד (99.9999%), ועיבודם דורש מפעלים יקרים מאוד. לדבריו, המתקנים המתאימים לכך ממוקמים בעיקר בסין ובארצות הברית.
הארלינג מציע שקנדה יכולה למקד את מאמציה במיצוי מתכות נדירות מפסולת של מכרות אחרים, כמו מכרות ברזל או נחושת. עם זאת, עיבוד החומרים הללו יצטרך להתבצע מחוץ לקנדה.

פרויקטים קיימים ועתידיים בקנדה

למרות האתגרים, בקנדה פועלים מספר פרויקטים לחקר מינרלים קריטיים:

• פרויקט Nechalacho: מתכנן לייצר מינימום של 5,000 טון אוקסידים של מינרלים נדירים בשנה עד 2025.
• פרויקט Crawford Nickel: מכרה ניקל עתידי בצפון אונטריו שנחשב לשני בגודלו בעולם מבחינת מאגרי ניקל.

ביקוש עולמי למגנטים נדירים:
מחקר של IDTechEx מדגיש ביקוש גבוה למגנטים נדירים המבוססים על ניאודימיום ברזל בורון, המשמשים ברכבים חשמליים. קנדה נחשבת למדינה בעלת פוטנציאל גבוה בתחום זה, אך התעשייה עדיין בשלביה הראשונים.

דרק למקה, סגן נשיא ב-Exiger, מזהיר כי המתחים הגיאופוליטיים, במיוחד בין סין למערב, יוצרים הזדמנויות לקנדה בתעשיית המינרלים הקריטיים. למקה ציין כי קנדה יושבת על כמה מינרלים חשובים כמו גרמניום, אנטימון וגליום, אך האתגרים הרגולטוריים והסביבתיים מעכבים את פיתוח התעשייה.

בעוד שקנדה מתמודדת עם אתגרים משמעותיים בפיתוח תעשיית המינרלים הקריטיים, הפוטנציאל שלה לתרום לתעשיית השבבים והטכנולוגיות החשמליות ברור. עם רגולציה נכונה, פיתוח טכנולוגי ותמיכה ממשלתית, היא עשויה להפוך לשחקן משמעותי בתחום זה בשנים הבאות.

תגים

הפוסט קנדה מתמקדת במינרלים קריטיים לתעשיית השבבים וסוללות הרכב החשמלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשלת דרום קוריאה הכריזה על זירוז בניית מתחם השבבים הלאומי ביונגין, שאמור להיות מתחם השבבים הגדול בעולם. הבנייה תחל בדצמבר 2026, מוקדם מהמתוכנן, והמפעל הראשון צפוי להתחיל לפעול ב-2030.

משרד הקרקע, התשתיות והתחבורה של דרום קוריאה הכריז על המתחם כ"מתחם תעשייה לאומי" שלושה חודשים מוקדם מהמתוכנן, ואישר מזורז של תקנות רגולטוריות, כדי לאפשר את תחילת הבנייה שנים לפני המועד המקורי.

המתחם, כאשר יושלם, יתפרש על שטח של 7.28 מיליון מ"ר וימשוך השקעות פרטיות של עד 360 טריליון וון (כ-246.4 מיליארד דולר) מתאגידי ענק כמו Samsung Electronics ו-SK hynix, לצד למעלה מ-60 ספקים קטנים ובינוניים בתחומי החומרים, הרכיבים והציוד.

המתחם יכלול שישה מפעלי ייצור שבבים גדולים, שלוש תחנות כוח, עיר מגורים עם 16,000 יחידות דיור, פארקים ומתקנים חיוניים לתמיכה בכוח העבודה. לפי דיווחים, עם השלמתו יעסיק המתחם 1.6 מיליון עובדים ויתרום 700 טריליון וון (כ-477.4 מיליארד דולר) לפעילות הכלכלית בדרום קוריאה.

התכנון הראשוני להקמת המתחם נחשף בינואר 2024, כאשר סמסונג ו-SK hynix הודיעו על השקעה משותפת של 471 מיליון דולר להקמת המרכז. הדיווחים הראשוניים ציינו תוכניות להקים 13 מפעלים חדשים שיפיקו 92.4 מיליון פרוסות סיליקון בשנה עד 2030. לעומת זאת, המודל הנוכחי כולל שישה מפעלים בלבד, אך ייתכן ששטחם יגדל והם יפצו על הפער באמצעות כושר ייצור גבוה יותר.

חיזוק מעמד דרום קוריאה בשוק התחרותי

המתחם מתוכנן לחזק את מעמדה של דרום קוריאה בשוק השבבים העולמי, המתמודד עם תחרות גוברת ממדינות כמו ארצות הברית, סין, טאיוואן, יפן, והאיחוד האירופי, לצד מדינות מתפתחות כמו הודו ומדינות המזרח התיכון.

בטקס ההכרזה אמר קים יונג-קוואן, נשיא Samsung Electronics DS Business Strategy, כי "כוחות כלכליים גדולים משקיעים רבות בתעשיות השבבים ומבצעים אינטגרציה של שרשראות האספקה כחלק מהביטחון הלאומי שלהן. לכן יש חשיבות קריטית להמשיך בתוכנית כמתוכנן כדי להבטיח תחרותיות גלובלית."

תגים

דרום קוריאה, יונגין, שבבים, טכנולוגיה מתקדמת, Samsung Electronics, SK hynix, תעשיית השבבים, כלכלה עולמית, רגולציה, ביטחון לאומי, תשתיות

הפוסט דרום קוריאה מזרזת את הקמת מתחם השבבים ביונגין, הבנייה תחל ב-2026 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

משרד המסחר האמריקני הכריז על הענקת מענקים ל-Samsung Electronics, Texas Instruments, ו-Amkor Technology כדי לקדם את ייצור השבבים ומתקני האריזה בארצות הברית, במסגרת תוכנית סובסידיה של 39 מיליארד דולר לחיזוק תעשיית השבבים המקומית.

מקבלי המענקים העיקריים כוללים:

• Samsung Electronics תקבל עד 4.745 מיליארד דולר, ירידה מ-6.4 מיליארד דולר שהוצעו במקור.
  סמסונג תשקיע 37 מיליארד דולר בבניית שני מתקני ייצור שבבים, מרכז מחקר ומתקן אריזה בטקסס עד 2030. הפחתת המענק משקפת שינוי בתנאי השוק ותוכניות השקעה מצומצמות.
• Texas Instruments תקבל עד 1.61 מיליארד דולר — 900 מיליון דולר לפעילות בטקסס ו-700 מיליון דולר ליוטה.
  טקסס אינסטרומנטס תשקיע מעל 18 מיליארד דולר בבניית שני מפעלים חדשים בטקסס ואחד ביוטה עד 2029, וייצור 2,000 מקומות עבודה בתחום הייצור.
• Amkor Technology תקבל עד 407 מיליון דולר.
  אמקור תשקיע 2 מיליארד דולר במתקן אריזה מתקדם באריזונה. לקוח עיקרי של אמקור הוא אפל, כאשר השבבים יסופקו ממתקן TSMC סמוך.

המענקים הללו הם חלק מיוזמה רחבת היקף להקמת שרשרת אספקת שבבים מקומית חזקה, בתמיכת תמריצי ממשלה והשקעות פרטיות.

תגים:
שבבים, סמסונג, טקסס אינסטרומנטס, אמקור, תעשיית השבבים, ייצור בארצות הברית, אריזת שבבים, משרד המסחר האמריקני

הפוסט סמסונג, טקסס אינסטרומנטס ואמקור יגבירו את פעילות ייצור השבבים בארה"ב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Taiwan Semiconductor Manufacturing Co (TSMC) צפויה לצמוח בהכנסותיה בכ-25% לשיא חדש של כ-98 מיליארד דולר בשנה הבאה, בזכות ביקוש גובר לטכנולוגיות מתקדמות בתחום הבינה המלאכותית (AI) וכריית מטבעות קריפטוגרפיים, כך לפי דו"ח של חברת International Data Corp (IDC) שפורסם בשבוע שעבר.

תחזית זו מציינת כי TSMC תחזיק ב-67% מנתח השוק העולמי בשוק המוליכים למחצה בשנה הבאה, לעומת 64% השנה, כך אמר גלן זנג, מנהל המחקר הבכיר לתחום המוליכים למחצה ב-IDC. לפי הגדרה רחבה יותר של תחום הייצור, החברה תגדיל את נתח השוק שלה ל-36% לעומת 33% השנה, הוסיף.

כדי להתמודד עם חששות בנוגע לשליטתה בשוק, השיקה החברה בחודש יולי הגדרה חדשה לשוק הייצור בשם "Foundry 2.0", הכוללת אריזה, בדיקה, ייצור מסכות וכל היצרנים המשולבים (IDM), כמו חברת Intel Corp, אך ללא יצרני שבבי הזיכרון. "זוהי תחזית ש-TSMC תמשיך לשלוט בשוק הייצור, בין אם לפי ההגדרה Foundry 1.0 או Foundry 2.0," ציין זנג.

TSMC, יצרנית השבבים הגדולה בעולם, מאיצה את ייצור השבבים בטכנולוגיות 3, 4 ו-5 ננומטר כדי לעמוד בביקוש לקוחותיה, באמצעות תהליך ייצור מזורז במיוחד המכונה "super-hot-run", תהליך הייצור הקצר ביותר שמיועד להזמנות דחופות, הוסיף זנג. לדבריו, שיעור הניצול בטכנולוגיות אלו עומד על יותר מ-95%.

החברה מתכננת להוסיף 70,000 פרוסות שבבים מתקדמות בחודש בשנה הבאה, בנוסף לכושר הייצור הקיים של שבבי 2, 3, 4 ו-5 ננומטר.

בנוסף, צפויה החברה להכפיל את כושר הייצור בטכנולוגיית האריזה המתקדמת שלה, הידועה כ-CoWoS (Chip-on-Wafer-on-Silicon), המשמשת בעיקר לשבבים מתקדמים של Nvidia, לכ-660,000 יחידות בשנה הבאה, לעומת 330,000 יחידות השנה, אמר זנג. עם זאת, הוא ציין כי כושר ייצור זה יישאר בלתי מספק גם בשנה הבאה.

IDC מעריכה כי שוק המוליכים למחצה העולמי יצמח ב-15% בהיקפו לערך של 782 מיליארד דולר, בעוד שתחום הייצור הגלובלי יצמח ב-20% בשנה הבאה.

חברת סמסונג צפויה להאיץ את ייצור טכנולוגיית 2 ננומטר בשנה הבאה, ציין הדו"ח. מהלך זה של סמסונג צפוי להתרחש מוקדם יותר מזה של TSMC בטווח של רבעון עד חצי שנה, אך החברה עדיין מתמודדת עם בעיות תשואה נמוכה, נאמר.

TSMC צפויה להתחיל בייצור בנפח משמעותי בטכנולוגיית 2 ננומטר במחצית השנייה של השנה הבאה, עם משלוחים בהיקף קטן ל-Apple בסוף השנה או בתחילת 2026, הוסיפה IDC.

הפוסט TSMC צפויה לצמוח ב-25% בשנת 2025 ל-96 מיליארד ד' בעקבות ביקוש גובר לטכנולוגיות מתקדמות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הממשל האמריקני מתכנן להדק את המגבלות על ייצוא שבבי בינה מלאכותית (AI) מתקדמים, כגון מעבדי H200 ו-H100 של אנבידיה, כדי למנוע את הגעתם לסין דרך מדינות מתווכות. לפי דיווח בעיתון South China Morning Post, התקנות החדשות צפויות להיכנס לתוקפן עד סוף החודש, במסגרת מאמצים למנוע עיכוב בתהליכי האישור של ייצוא שבבים קריטיים.

התקנות, שפותחו בהובלת שרת המסחר ג'ינה ריימונדו והיועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן, כוללות מכסות ייצוא לפי מדינה ומערכת רישוי גלובלית עם דרישות דיווח מפורטות. צעדים אלו מכוונים למדינות המשמשות צמתי מעבר אך אינן כפופות להגבלות ייצוא אמריקניות.

במסגרת המדיניות החדשה, חברות ענן כמו גוגל ומיקרוסופט ימלאו תפקיד מרכזי בשמירה על גישה לשבבי AI מתקדמים ברחבי העולם. על חברות אלה יחולו כללים נוקשים, כולל דיווח מידע מרכזי לממשל האמריקני וחסימת גישה סינית לשבבים.

חברות הענן הגדולות, כמו גוגל ומיקרוסופט, צפויות למלא תפקיד מכריע ביישום התקנות החדשות של הממשל האמריקני. במסגרת המדיניות המתוכננת, חברות אלו יפעלו כשומרות סף (Gatekeepers) לגישה לשבבי בינה מלאכותית מתקדמים מחוץ לגבולות ארצות הברית. הן יחויבו לעמוד בדרישות דיווח מחמירות, שכוללות מסירת מידע על לקוחות, מגבלות גישה, ופעולות בתחום אבטחת הסייבר. תפקידן המרכזי יהיה למנוע גישה של גורמים סיניים לשבבי AI באמצעות שירותי הענן שלהן, תוך מתן אפשרות לחברות וממשלות זרות להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות אלה במסגרת מפוקחת.

הסדר זה מדגים את המעבר למדיניות שכוללת שיתוף פעולה הדוק יותר בין המגזר הפרטי לממשל, כאשר חברות הענן הופכות לחלק אינטגרלי ממנגנוני הפיקוח והבקרה הבינלאומיים. מודל זה, המבוסס על הסכם דומה שנחתם בין מיקרוסופט לבין ממשלת ארצות הברית במתן שירותים לחברת G42 מאיחוד האמירויות, עשוי לשמש תקדים לשיתופי פעולה עתידיים בין חברות טכנולוגיה לממשלות אחרות.

התקנות יאפשרו למדינות בעלות ברית, כמו יפן והולנד, גישה בלתי מוגבלת לשבבים, בעוד מדינות הנתונות לאמברגו גרעיני, כגון רוסיה, סין ואיראן, יישארו מחוץ למסגרת.

השפעות בינלאומיות

מדינות כמו סינגפור, מלזיה, וטאיוואן שימשו בעבר כמתווכות עבור חברות סיניות להשגת שבבים מתקדמים, אולם התקנות החדשות ישנו את התמונה. בנוסף, משרד המשפטים האמריקני בוחן חשדות לפיהם חברת סופרמיקרו הפרה את תקנות הייצוא דרך חברות בטאיוואן.

עם העלייה בביקוש לשבבים, המדיניות עלולה לעורר מתחים בקרב מדינות שייאלצו להתמודד עם הגבלות חדשות. ג'פרי גרץ, מומחה למרכז לביטחון לאומי אמריקני, ציין כי המהלך עשוי לעורר חששות בקרב בעלות הברית של ארצות הברית, שיחושו כי היא פועלת כבוררת יחידה בנושא גישה לשבבים קריטיים.

הפוסט סגירת חורים בתקנות היצוא לסין ופיקוח בעזרת חברות הטכנולוגיה – תקנות חדשות שייכנסו מינואר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קוואלקום עשויה להפסיק את המאמצים לרכוש את אינטל, כך לפי גורמים המעורים בפרטים. עסקה זו, אם הייתה יוצאת לפועל, הייתה יכולה להפוך לאחת הרכישות הגדולות בהיסטוריה של תעשיית הטכנולוגיה. כך מסר בסוף השבוע אתר בלומברג.

העניין של קוואלקום ברכישת אינטל התקרר עקב מורכבות העסקה, הכוללת חובות של יותר מ-50 מיליארד דולר ומכשולים רגולטוריים, כולל סקירת הגבלים עסקיים ממושכת בארצות הברית ובסין.

רכישה מוצלחת של אינטל הייתה עשויה ליצור ענק שבבים אמריקני חדש בעידן שבו ממשלות עולמיות שואפות להגביר את ייצור המוליכים למחצה המקומי. עם זאת, המכשולים הטכניים והכספיים הכבדים הרתיעו את קוואלקום.

מנכ"ל קוואלקום, קריסטיאנו אמון, הדגיש לאחרונה בראיון כי "כרגע, אין צורך ברכישה גדולה כדי להמשיך בתוכנית ההכנסות העתידית שלנו." החברה מתמקדת בהתרחבות בשווקים חדשים, כולל מחשבים אישיים, רשתות, ושבבים לתעשיית הרכב, בתקווה להוסיף 22 מיליארד דולר בהכנסות עד שנת 2029.

אינטל, לעומתה, ממשיכה בניסיונותיה לשנות את מעמדה בשוק, כשהיא מתמודדת עם ירידה במניה ועם תחרות חזקה מצד חברות כמו אנבידיה. אינטל נמצאת כעת במשא ומתן למכירת חלק מיחידת השבבים התכנותיים שלה, במטרה להתייעל ולהתמקד בתחומי ליבה.

למרות האתגרים, מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, הצהיר שהוא מחויב לשמור על אחדות החברה ולחזק את מעמדה בשוק העולמי.

העסקה שצפויה הייתה להיות פורצת דרך נראית כעת רחוקה מהמציאות, אך ייתכן שבעתיד קוואלקום תחדש את העניין, אם התנאים ישתפרו. אפשרות אחרת היא שקוואלקום תתמודד על רכישת חלקים מאינטל.

הפוסט קוואלקום עשויה לוותר על רכישת אינטל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשלת גרמניה מתכננת השקעה משמעותית של כ-2 מיליארד יורו בתעשיית השבבים הלאומית, במטרה לחזק את היכולות הטכנולוגיות ולצמצם את התלות בייבוא שבבים מאסיה. עם זאת, ייתכן שהבחירות הפדרליות הקרובות בפברואר 2025 יעכבו את יישום התוכנית.

על פי דיווחים מסוכנות בלומברג, משרד הכלכלה הפדרלי הגרמני (BMWK) פנה לחברות שבבים בבקשה להגיש בקשות למענקים חדשים בתחילת נובמבר. הדיווחים מעריכים שהמענקים יעמדו על סך 2 מיליארד יורו, אם כי המשרד עצמו ציין באופן רשמי כי התקציב יהיה בטווח "הנמוך של מיליארדי היורו".

לדברי דוברת המשרד, אניקה איינהורן, הכספים מיועדים לפיתוח "יכולות ייצור מודרניות החורגות משמעותית מהטכנולוגיות הקיימות כיום".

יישום התוכנית עשוי להתעכב בעקבות הבחירות הקרובות לבונדסטאג, שיתקיימו בעקבות פירוק קואליציית "הרמזור" (SPD, FDP והירוקים). לאחר הבחירות, הממשלה החדשה עשויה לתכנן תקציב שונה, והחשש בקרב יצרני השבבים הוא שהמימון לא יאושר.

חשיבות השבבים לתעשיית הרכב

תעשיית הרכב הגרמנית זקוקה באופן קריטי לשבבים מתקדמים, במיוחד עבור כלי רכב חשמליים. השבבים משמשים ביחידות בקרה רבות, והם חיוניים לאלקטרוניקה של ההנעה, שם הם ממירים זרם ישר מהסוללה לזרם חילופין עבור המנוע החשמלי. יעילות גבוהה בתהליך זה תורמת להגדלת טווח הנסיעה של כלי הרכב.

עם זאת, תעשיית הרכב עדיין תלויה בעיקר בייבוא שבבים, במיוחד מטייוואן. המתחים הפוליטיים בין טייוואן לסין וההשפעות של מגפת הקורונה הדגישו את הפגיעות של שרשראות האספקה.

השקעות חדשות בתעשייה

ממשלת גרמניה מתכננת לתמוך ב-10 עד 15 פרויקטים, בהם יכללו ייצור פרוסות שבבים והרכבתם. לדברי איינהורן, "הפרויקטים הנתמכים אמורים לתרום לאקוסיסטם חזק ובר-קיימא של מיקרואלקטרוניקה בגרמניה ובאירופה".

עם זאת, השאלה היא עד כמה הסכומים המוצעים אטרקטיביים עבור יצרני השבבים. לדוגמה, פרויקט מפעל השבבים של אינטל במגדבורג, שנעצר בספטמבר, הוערך בעלות כוללת של 30 מיליארד יורו, מתוכם הממשלה התחייבה ל-10 מיליארד יורו במסגרת חוק השבבים של האיחוד האירופי.

תעשיית השבבים הגרמנית: מבט קדימה

למרות האתגרים, ישנם פרויקטים מבטיחים. טייוואן TSMC החלה בבניית מפעל חדש בדרזדן באוגוסט 2024, בשיתוף פעולה עם בוש, אינפינאון ו-NXP.

צעדים אלו מדגישים את מאמצי גרמניה לשמר את מעמדה המוביל בתעשיית השבבים ולחזק את התשתית הטכנולוגית שלה מול תחרות גלובלית עזה ותלות בייבוא.

תגיות: גרמניה, תעשיית השבבים, מיקרואלקטרוניקה, תעשיית הרכב, ייצור שבבים, טכנולוגיה מתקדמת, TSMC, אינטל, מגדבורג, חוק השבבים, BMWK, בוש, אינפינאון, NXP

הפוסט גרמניה משקיעה 2 מיליארד יורו בתעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ב-13 בנובמבר 2024, נערך כנס תעשיית השבבים של Silicon Catalyst במוזיאון ההיסטוריה של המחשבים במאונטן ויו, קליפורניה. הכנס, שהתמקד בהשפעת הבינה המלאכותית (AI) על תעשיית השבבים והסטארטאפים, כלל דיונים עם מומחים בולטים שסיפקו תובנות חדשניות על העתיד של תחום זה.

אתר semiengineering.com מדווח כי את האירוע פתח ריצ'רד קרטיס, שותף מנהל ב-Silicon Catalyst, שהזכיר את שורשיה ההיסטוריים של תעשיית השבבים בסיליקון ואלי, כשהנדסאים עזבו את Shockley Semiconductor כדי להקים חברות עצמאיות. דרך האנקדוטות ההיסטוריות, כמו פיצ' המפתח של רוברט נויס לשימוש בסיליקון כבסיס לייצור שבבים, הונחה הקרקע לדיון על החדשנות של ימינו.

הכנס כלל פאנל בהנחיית דיוויד פרנץ', מנכ"ל SigmaSense, בהשתתפות נאבין צ'דה (Mayfield),  קלואי מה (Arm), וג'יי דאוואני (Lemurian Labs)..   המשתתפים דנו במגוון נושאים מרכזיים: מהפכת הבינה המלאכותית, ההתפתחויות בתכנון שבבים, והשפעת הטכנולוגיות החדשות על החברה.

עידן הזהב של שבבים ובינה מלאכותית

נאבין צ'דה ציין כי אנחנו נמצאים בעידן זהב חדש לתעשיית השבבים, בעיקר בזכות AI. לדבריו, בינה מלאכותית מספקת כלי עבודה חדשניים שישמשו כ"שותפים" לבני האדם, תוך האצת תהליכי יצירה וחדשנות. AI מסייעת בייעול ייצור שבבים, שיפור איכות התהליכים, ופיתוח טכנולוגיות חדשות כגון כלי תוכנה חכמים לעיצוב חומרה.

לדבריו, "תוכנה כבר 'אכלה' את העולם, וכעת היא חוזרת אל החומרה." המשמעות היא שסטארטאפים בתעשיית השבבים לא רק מפתחים את השבבים עצמם, אלא גם תורמים לבסיס של חדשנות בפיזיקה, כימיה וביולוגיה.

שבירת חומת הזיכרון

קלואי מה הדגישה את פריצות הדרך של Arm, במיוחד באמצעות שיתוף הפעולה עם אנבידיה על שבב ה-Grace Hopper. שבב זה מציע גישה חדשנית לפתרון אתגרי "חומת הזיכרון" בתהליכי AI מתקדמים. החידושים מאפשרים מעבר מהיר של נתונים בין CPU ו-GPU במהירויות חסרות תקדים של 900GB/s.

קלואי הדגישה כי הבינה המלאכותית משפיעה גם על תחומים נוספים, כמו פיתוח משקפיים חכמים ורובוטים אישיים. בעיניה, AI לא רק תשנה את העבודה הלבנה אלא גם תפתח פוטנציאל לשיפור חיי היומיום שלנו, עם רובוטים שיבצעו משימות פיזיות מורכבות.

מדע בדיוני הופך למציאות

ג'יי דאוואני תיאר כיצד AI מביאה את המדע הבדיוני למציאות. הוא ציין את ההזדמנויות ברפואה מותאמת אישית ובמיפוי ביולוגי שיאפשרו הארכת חיים בריאים. לדבריו, החדשנות בארכיטקטורת שבבים תאפשר יצירת מודלים חכמים שמסוגלים להבין, לחפש ולבצע אינטראקציות מורכבות יותר ויותר.

השיח בכנס חיזק את המסר כי השילוב בין AI לשבבים לא רק משנה את טכנולוגיות הייצור אלא גם את האופן בו אנו מבינים את תעשיית ההייטק. הסטארטאפים של היום ניצבים בפני שפע הזדמנויות לחדש וליצור פתרונות שמשנים חיים.

כנס Silicon Catalyst 2024 הותיר רושם כי העתיד של שבבים, בינה מלאכותית והאנושות קשור זה בזה, תוך פיתוח כלים וטכנולוגיות שיאפשרו לשפר את איכות חיינו.

הפוסט כיצד בינה מלאכותית מעצבת מחדש את עולם הסטארטאפים בתעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.