חברת השבבים האמריקנית ברודקום ביטלה את תכניותיה להקים מפעל לאריזה ובדיקות שבבים בספרד בעלות של כמיליארד דולר, כך דווח באמצע יולי. מדובר במכה קשה עבור תוכנית PERTE Chip של ממשלת ספרד, שמטרתה הייתה להציב את המדינה על מפת ייצור השבבים הגלובלית.

ההחלטה מדגישה את הפער המתרחב בין החזון האירופי בתחום השבבים – שמובילה אותו תכנית ה־EU Chips Act – לבין מימוש בפועל, במיוחד בדרום אירופה. לפי גורמים המקורבים לעסקה, המשא ומתן בין ברודקום לבין הרשויות בספרד קרס, והחברה הבהירה כי מדובר היה בפרויקט הזדמנותי בלבד, שאינו מרכזי לאסטרטגיה הגלובלית שלה.

פיצול בין צפון אירופה לדרומה

ה־EU Chips Act מתיימרת להכפיל את נתח השוק של אירופה בתחום השבבים ל־20% עד שנת 2030, תוך השקעות ציבוריות ופרטיות בגובה מוערך של 43–115 מיליארד אירו. עם זאת, מבקרי האיחוד האירופי מצביעים על כך שרק כ־5% מהתקציב מנוהל ישירות בידי הנציבות, בעוד שאר ההשקעות תלויות במדינות ובמגזר הפרטי – מצב שמוביל לפרויקטים לא מתואמים וחוסר שליטה אסטרטגית כולל.

אחת הבעיות המרכזיות היא שמנגנוני העידוד מעודדים חיזוק אזורים שכבר מבוססים תעשייתית, כדוגמת דרזדן בגרמניה ("סיליקון סקסוניה"), ופוגעים בסיכויי הדרום – כמו ספרד – למשוך השקעות בקנה מידה גדול. ללא אקוסיסטם תעשייתי מבוסס, חברות כמו TSMC, אינטל וברודקום מעדיפות את גרמניה ואירלנד, שם יש כוח עבודה מיומן, תשתית ומענקים.

תוכנית PERTE Chip הספרדית: הישגים נקודתיים אך לא מפעלים

מאז אישור התוכנית ב־2022, השקיעה ספרד מעל 12 מיליארד אירו מכספי קרן ההתאוששות של האיחוד האירופי בפיתוח תשתיות, הכשרת מומחים, ופרויקטים נישתיים, כמו פוטוניקה בויגו ואריזת שבבים לתחום הרכב. אך היעד המרכזי – הקמת מפעל שבבים בסדר גודל תעשייתי – לא מומש.

הכישלון בגיוס ברודקום משקף את חוסר היכולת של ספרד להציע תשתית הולמת לייצור תעשייתי רחב היקף. גורמים מקומיים טוענים כי השאיפה למשוך מפעל ענק הייתה "אוטופית בטווח הקצר", והדגישו כי הצלחות חלקיות בתוכנית לא הצליחו להתחרות בהשקעות הענק שמובילה גרמניה.

ההשפעה האמריקנית: עידוד השקעות מקומיות על חשבון אירופה

ברקע להחלטת ברודקום עומדת גם מגמת ה"בנייה המקומית" של ארה"ב. חוק השבבים והמדע האמריקני (CHIPS and Science Act) מ־2022 כולל מענקים פדרליים בגובה 52.7 מיליארד דולר וזיכויים במס המושכים חברות כמו ברודקום ואינטל להשקיע בארה"ב עצמה.

לפי הדיווח, ברודקום שוקלת מחדש את כלל תוכניות ההתרחבות מחוץ לארה"ב, ומעדיפה לרכז השקעות בפעילויות אסטרטגיות במדינות שבהן התמיכה הממשלתית ברורה ויציבה.

מסקנה: חלום הריבונות הדיגיטלית האירופית – בסכנה

למרות השקעות עתק וחקיקה שאפתנית, הדוגמה הספרדית חושפת את מגבלות הגישה המבוזרת של אירופה ואת הקושי ליצור תשתית ייצור מתקדמת באזורים חלשים. ללא אקוסיסטם תעשייתי קיים, מענקים בלבד אינם מספיקים כדי למשוך ענקיות שבבים. האירועים האחרונים מדגישים את פער ההזדמנויות בין מדינות אירופה, ואת הסכנה שבהעמקת התלות הגיאוגרפית בצפון בלבד.

הפוסט ברודקום ביטלה את המפעל בספרד – תמרור אזהרה לאירופה בשאיפתה לעצמאות שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מנכ"ל רשות החדשנות בירך על תוכניות אנבידיה להקים קמפוס מו"פ חדש בצפון ישראל, והדגיש את תרומת ישראל למהפכת הבינה המלאכותית הגלובלית

"אני שמח מאוד לשמוע על כוונתה של אנבידיה להרחיב את פעילות המו"פ שלה בצפון ישראל. מאז רכשה את מלאנוקס בשנת 2019 תמורת 7 מיליארד דולר, אנבידיה העמיקה את נוכחותה בישראל – הקימה מחשב־על בשנת 2023 ורכשה שתי חברות סטארט־אפ ישראליות בתחום הבינה המלאכותית בשנת 2024. הקמפוס החדש בצפון מבטא מחויבות עמוקה וארוכת טווח לאקוסיסטם ההייטק הישראלי. כך כתב מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין בפוסט בפייסבוק.

אנבידיה נמצאת בלב מהפכת הבינה המלאכותית, ומפתחת את שבבי ה-AI המתקדמים ביותר בעולם. מרכז המו"פ הישראלי של אנבידיה מעסיק כ־15% מכוח האדם הגלובלי של החברה, ועל פי דיווחים מסוימים תורם כ־25% מהכנסותיה.

אנו מאחלים לאנבידיה הצלחה רבה בשלב החדש הזה של פעילותה.

ברמה הרחבה יותר, אנו רואים עניין הולך וגובר מצד משקיעים ותאגידים רב־לאומיים בזירת ההייטק התוססת של ישראל.
במהלך השנתיים האחרונות חלה ירידה בסיכונים ביטחוניים, והטכנולוגיה הישראלית הוכיחה את יתרונה הברור.

בינה מלאכותית היא הטכנולוגיה המהפכנית ביותר שמעצבת מחדש את כל המגזרים בעולם, וישראל נמצאת בחזית המרוץ הזה – משבבים, דרך תשתיות תוכנה ומודלים בסיסיים ועד יישומים.
ברשות החדשנות, המשימה שלנו היא לוודא שישראל תמשיך להוביל את העולם."

אם תרצה גרסת אמפמ לפוסט או כתבה נלווית – אשמח להכין.

הפוסט דרור בין: "הרחבת אנבידיה בצפון – הבעת אמון עמוקה בהייטק הישראלי" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Intuitive Machines, המספקת פתרונות טכנולוגיים ותשתיות לחלל, הודיעה על שיתוף פעולה עם חברת Space Forge הבריטית – המתמחה בייצור שבבים בתנאי מיקרו-כבידה – במסגרת הרחבת תוכנית החזרה לכדור הארץ (Earth Reentry Program). המיזם ממומן באמצעות מענק מהוועדה לחלל של טקסס וכולל שלב ראשון של תכנון ובניית אב־טיפוס בגודל מלא לרכב חלל המיועד לשוב בשלום לכדור הארץ עם מטענים רגישים מהמסלול.

Space Forge מצטרפת לשותפה נוספת, חברת Rhodium Scientific, הפועלת בתחום הביוטכנולוגיה לחלל, כחלק מקואליציה של יצרנים מתקדמים השותפים בתכנון הדרישות ההנדסיות לרכב השיבה החדש.

החזון המשותף של החברות מבוסס על יתרונות מובהקים של ייצור בחלל: בתנאי מיקרו-כבידה, חומרים יכולים להתגבש באחידות גבוהה וללא פגמים מבניים, דבר המקנה לשבבים תכונות חשמליות וביצועים שאין אפשרות להשיגם על פני כדור הארץ. ב־Space Forge מתכננים לייצר גבישי־זרע (seed crystals) נקיים לחלוטין מהחלל, ובהמשך להרחיב אותם לפרוסות שבבים איכותיות בכדור הארץ.

לדברי מישל פלמינג, נשיאת Space Forge Inc.: "היכולת להחזיר חומרים מהמסלול באופן מדויק וחוזר היא המפתח למימוש מלא של ייצור שבבים בחלל. השותפות עם Intuitive Machines מביאה אותנו צעד קרוב יותר לספק שבבים באיכות עליונה ובמקור אמריקאי."

מערכת שיבה מסחרית – תשתית קריטית לייצור שבבים

שלב הפיתוח הראשון בתוכנית יארך 12 חודשים ויכלול סקירת תכן קריטית (CDR) לצד בניית אב־טיפוס קרקעי בקנה מידה מלא. הדגם ישמש בסיס לרכב שיבה שיוכל לשמש גם למשימות עתידיות כמו החזרת דגימות מהירח או חומרים ביולוגיים, לצד מטענים רגישים כמו מוליכים למחצה.

פרופ' טים קריין, סמנכ"ל הטכנולוגיות של Intuitive Machines, הסביר:
"הערך של חקר החלל טמון במה שנוכל להחזיר ממנו. אנו בונים יכולת שיבה מהחלל שתהיה שגרתית, מדויקת ומסחרית – תנאי קריטי למסחור טכנולוגיות חלל כמו שבבים וביוטכנולוגיה."

החברות שותפות לאמונה כי יצירת תשתית לאומית של ייצור שבבים בחלל היא לא רק יתרון טכנולוגי אלא גם צורך ביטחוני. בעולם שבו שרשראות האספקה נחשפות לפגיעויות גאו-פוליטיות, האפשרות להחזיר שבבים איכותיים מהמסלול בצורה אמינה מעניקה יתרון גיאואסטרטגי מובהק.

צפי: הדגמת מערכת קרקעית עד תחילת 2026

הפיתוח הנוכחי, הנתמך על ידי מענק מהוועדה לחלל של מדינת טקסס, צפוי להגיע לשיאו בתחילת 2026 עם אב־טיפוס תפעולי ראשון. ב־Intuitive Machines מציינים כי מדובר בשלב מכריע בדרך להחזרות מסלול שגרתיות לשוק המסחרי, עם שיתופי פעולה רחבים בתעשייה ובממשלה.

אם תרצה גרסת אמפמ, או עמוד רקע מיוחד על Space Forge ויתרונות הייצור במיקרו־כבידה – אשמח להוסיף.

הפוסט Intuitive Machines ו־Space Forge משתפות פעולה: ייצור שבבים בחלל עם מערכת שיבה מסחרית לכדור הארץ הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הביקוש העולמי ההולך וגדל לשבבים ולמרכזי נתונים, בעקבות שימושים מתרחבים בזיכרון ואחסון, מציב את תעשיית הסמיקונדקטור מול אתגר סביבתי חמור – אך גם מול הזדמנות לשינוי עמוק. לפי סדרת דו"חות חדשה של חברת המחקר IDTechEx, קיימת מגמה גוברת של השקעות, רגולציה וחדשנות טכנולוגית במטרה להפחית את טביעת הרגל האקולוגית של תעשיית המוליכים למחצה ומרכזי הנתונים.

אנרגיה, מים וכימיקלים מסוכנים

ייצור שבבים מודרני צורך כמויות עצומות של אנרגיה, מים וחומרים כימיים, בהם גם חומרים מסוכנים ממשפחת PFAS. תוצרים אלו גורמים לפליטות מזהמות ולסיכון ממשי לזיהום מי תהום. עם התרחבות הענף, במיוחד לאור הקמת פבריקציות חדשות בכל העולם, הבעיות הללו צפויות רק להחריף – ולכן, מציינת IDTechEx, נדרשת פעולה כבר עכשיו.

לצד מימון להקמת מתקנים חדשים, מוסדות מחקר ורגולטורים – בעיקר באירופה – החלו לעודד תחליפים לא-רעילים ולחייב מעבר לשיטות ייצור "דלות אנרגיה".

הפוטנציאל של בינה מלאכותית בתכנון חומרים

דו"ח נוסף של IDTechEx, העוסק באינפורמטיקה של חומרים ("Materials Informatics"), מדגיש כי שימוש בבינה מלאכותית בתכנון תרכובות חלופיות עשוי לזרז את המעבר לחומרים ירוקים, מבלי לפגוע באיכות הביצועים של השבבים. הסוגיה המרכזית כיום היא מציאת חומרים בני קיימא שאינם פוגעים ברמת הביצועים – קריטית במיוחד במוליכים למחצה.

קיימות גם בשרשרת האחורית

הדו"ח מדגיש שגם מרכזי הנתונים עצמם יכולים להפוך ליעילים יותר אנרגטית – באמצעות שילוב שבבים שתוכננו להפחתת צריכת חשמל, להארכת חיי מוצר, ולאפשרות למחזור או תיקון. במילים אחרות, תכנון בר קיימא צריך להתחיל ברמת השבב ולהימשך עד סוף חיי המוצר.

הרגולציה האירופית תוביל את השוק?

באיחוד האירופי כבר הוחלט על איסור שימוש ברבים מהכימיקלים המזיקים עד שנת 2030 – מה שעשוי להפוך לקטר עולמי של שינוי. הדו"ח טוען שהשוק הגלובלי ילך בעקבות ה-EU, בין אם מתוך צורך רגולטורי ובין אם משיקולי שוק וצרכנות ירוקה.

לסיכום

לפי הדו"ח "Sustainable Electronics and Semiconductor Manufacturing 2025–2035", היישום של חומרים ושיטות ייצור בני קיימא אינו רק חובה מוסרית או רגולטורית – אלא מהלך אסטרטגי שיקבע מי יהיו מובילי תעשיית השבבים בעשור הקרוב.

למידע נוסף

• Sustainable Electronics and Semiconductor Manufacturing 2025–2035
• Sustainability for Data Centers 2025–2035

אם תרצה גרסת אמפמ של הידיעה או תקציר לפלטפורמות נוספות – אוכל להכין מיד.

הפוסט דו"ח חדש: ייצור שבבים ומרכזי נתונים חייבים לעבור לקיימות – לפני שהרגולציה תכפה זאת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת השבבים GlobalFoundries הכריזה ב־8 ביולי 2025 על הסכם לרכישת MIPS Technologies – שם ותיק בתעשיית המעבדים, שבעשורים האחרונים עבר גלגולים תכופים, כולל בבעלותן של Imagination, Wave Computing ואחרות. העסקה מסמלת חיזוק אסטרטגי של GF בזירת ליבות RISC-V הפתוחות והמערכות החכמות בזמן אמת. סכום הרכישה לא פורסם, ככל הנראה שהיא נמצאת מתחת לסף הדיווח של גלובל פאונדריז.

מנכ"ל MIPS, סמיר וואסון, מסר כי "זהו מהלך המאמת את חזון המוצר שלנו ומאיץ את המשימה שלנו לפיתוח הפלטפורמות החישוביות של הדור הבא. עם תמיכתה של GlobalFoundries נוכל להרחיב את מפת הדרכים של Atlas, להאיץ פיתוחים ולהעמיק את השותפויות האקוסיסטמיות."

MIPS תפעל כחברה נפרדת ותמשיך לשרת את לקוחותיה על פני טווח רחב של טכנולוגיות ייצור, שותפויות פאב וסטנדרטים פתוחים. וואסון הדגיש כי "RISC-V הוא הרבה יותר מאוסף פקודות – הוא פילוסופיה של פתיחות, מודולריות ושיתוף פעולה."

בעבר הייתה MIPS מזוהה עם מעבדים מבוססי הארכיטקטורה המקורית שלה (MIPS ISA), אך בשנים האחרונות שינתה את מיקודה לליבות RISC-V פתוחות – גישה ההולכת ומתרחבת כתשתית למערכות משובצות, מכשור רפואי, שבבי בינה מלאכותית ומחשוב בקצה הרשת.

GlobalFoundries, שנולדה מפיצול חטיבת הייצור של AMD, הפכה בשנים האחרונות לאחת היצרניות החשובות של שבבים שאינם בקדמת הסיליקון (non-leading edge). שילוב MIPS יאפשר לה להרחיב את סל המוצרים אל תוך שכבות תכנון המעבד ולא רק שכבת הייצור.

המיזוג עשוי להשפיע באופן משמעותי על השוק – במיוחד לאור העובדה ש־MIPS נחשבת לבעלת ניסיון של מעל ארבעה עשורים בפיתוח מעבדי RISC, והיא חלק מהגל הראשון של מהפכת המחשוב הקומפקטי. ייתכן שהמהלך גם ימצב מחדש את MIPS כאלטרנטיבה מערבית לשבבים המגיעים מהמזרח, במיוחד בתחומים כמו תעשיות בטחוניות, IoT, מחשוב תעשייתי ועוד.

"אנו בונים פלטפורמות שמעניקות ללקוחות את החופש לשבור את מגבלות העבר", סיכם וואסון.

העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, וצפויה להיסגר בחודשים הקרובים.

הפוסט GlobalFoundries רוכשת את MIPS: מהפך בתעשיית שבבי ה־RISC הופיע לראשונה ב-Chiportal.

צ'ארלס סטרומן, TechWorks: " אם בריטניה לא תגדל חברות שבבים מקומיות ותשמור על הקניין הרוחני – היא תאבד את מעמדה הגיאופוליטי בתוך עשור וחצי"

שבבים הם כבר מזמן לא רק רכיבי אלקטרוניקה – הם הפכו לעמוד תווך של הכלכלה הגלובלית ולתנאי סף להשתייכות למועדון המדינות המשפיעות בעולם. כך טוען צ'ארלס סטרומן, מומחה בכיר בתעשיית ההייטק הבריטית, במאמר דעה שפורסם באתר eeNews Europe.

לפי סטרומן, יכולת עיצוב, ייצור ומסחור של שבבים – כולל שבבי פוטוניקה, חומרים רחבי פס ואדריכלות מערכות – היא שמעניקה כיום למדינות את מעמדן בזירה העולמית. “כמו שנפט וגז טבעי הגדירו את ההגמוניה במאה ה־20, כך שבבים מגדירים אותה במאה ה־21", הוא כותב.

לצד אזהרות חריפות על אובדן רלוונטיות, סטרומן מצביע על ההזדמנות: אם תתמקד ביכולות החדשניות שלה – בתכנון, חומרים וחברות סטארט־אפ פורצות דרך – תוכל בריטניה לשוב ולהוביל. בין החברות שציין כסמלי הצלחה: ARM, Graphcore, Imagination, Pragmatic ו־Paragraf.

עם זאת, סטרומן מזהיר שהאתגר המרכזי הוא גידול חברות קטנות (SMEs) לממדים תעשייתיים. לדבריו, "השוק הבריטי סובל מזה עשרות שנים מהיעדר השקעה ממשלתית, בניגוד לארה"ב, האיחוד האירופי וסין." הוא קורא להשקעה ציבורית־פרטית של לפחות מיליארד ליש"ט, מתוך תקציב המחקר של 15.2 מיליארד ליש"ט המיועד לשנת 2026.

המאמר מדגיש גם את בעיית פערי המיומנויות: סטרומן מציין שהציבור הבריטי מתייחס בזלזול ללימודי STEM ואלקטרוניקה, ובכך נוצר "בריחת מוחות" מתמשכת. הוא משווה זאת לחגיגות בטייוואן, בהן משפחות שלמות מציינות בגאווה קבלה לעבודה ב־TSMC.

הקמת המרכז הלאומי לשבבים (NSC) בבריטניה צפויה, לדעתו, להוות צומת קריטי בין ממשלה, תעשייה ואקדמיה – בתנאי שיופעל בתיאום הדוק עם גופים עצמאיים דוגמת TechWorks. הצלחת המרכז, טוען סטרומן, "תיקבע לפי מידת התאמתו לצורכי התעשייה".

במבט קדימה, סטרומן מזהיר: “אם לא נפעל, תוך 15 שנה תישאר בריטניה כאתר תיירות מפואר לעבר טכנולוגי מפואר.” הוא קורא להקים משימות לאומיות ממוקדות, לתמוך באקו־סיסטמים מקומיים, ולוודא שזכויות הקניין הרוחני וערך כלכלי נשארים בידי חברות בריטיות.

לדבריו, הצלחה תיתכן גם אם הייצור יתבצע מעבר לים, כל עוד התכנון והבעלות נשמרים בבית. התחומים שבהם מציע להשקיע כוללים: מחשוב פוטוני, שבבים נוירומורפיים, חומרים דו-ממדיים, חיישנים מתקדמים, MEMS, ואריזות מתקדמות (Advanced Packaging).

“שבבים אינם רק טכנולוגיה – הם מדיניות לאומית, ביטחון כלכלי ואבן יסוד לעתיד שלנו,” מסכם סטרומן.

לטור המלא

אמפמ:

כותרת:
שבבים כדרכון לגוש השבע: בריטניה חייבת להמר על טכנולוגיית סמיקונדקטורים

כותרת משנה:
צ'ארלס סטרומן מזהיר:

תגים:
שבבים, סמיקונדקטורים, בריטניה, G7, תעשיית ההייטק, בינה מלאכותית, מחשוב פוטוני, חומרים רחבי פס, ARM, מדיניות טכנולוגית, עתיד תעשיית השבבים

ביטוי מפתח:
שבבים כדרכון לגוש השבע

נרדפים:
עתיד תעשיית השבבים, סמיקונדקטורים בבריטניה, בריטניה והשבבים, שבבים ככלי מדיני, תעשיית המוליכים למחצה

SLUG:
semiconductors-uk-g7-charles-sturman

אם תרצה גרסה מקוצרת לפוש / ניוזלטר או תרגום לגרסאות האנגלית והערבית – אפשר להמשיך מכאן.

הפוסט שבבים כדרכון לגוש הG7: טכנולוגיית השבבים כבסיס לכוח גיאופוליטי בבריטניה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דוח חדש של פירמת הייעוץ PwC מזהיר כי עד שנת 2035, עלולה שליש מתפוקת השבבים העולמית להימצא בסיכון עקב שיבושים באספקת נחושת – חומר גלם קריטי בתעשיית המוליכים למחצה. הסיכון נובע מהשפעות הולכות ומחריפות של משבר האקלים, בדגש על בצורות ותנאי מזג אוויר קיצוניים באזורים עשירים במחצבים.

הניתוח, שהתפרסם במסגרת סדרת הדוחות "Protecting People & Prosperity", מצביע על כך שכ־32% מהייצור הצפוי של שבבים עד 2035 עלול להיחשף לסיכון הקשור לאספקת נחושת, בעיקר בשל הידלדלות מים באזורים שבהם פועלות מכרות הנחושת. אם פליטות הפחמן ימשיכו במסלולן הנוכחי, שיעור זה עלול לזנק ל־58% עד שנת 2050.

מדינות כמו צ'ילה – המפיקה הגדולה ביותר של נחושת בעולם – עומדות במוקד הדוח. על פי PwC, מחסור במים מהווה סיכון ישיר לתפקוד המכרות במדינה ולשרשרת האספקה העולמית. כמה חברות כרייה בצ'ילה כבר החלו לפעול, בהשקעות בהתפלת מים ושיפור יעילות השימוש בהם.

גלן בורם, ראש תחום שבבים עולמי ב־PwC דרום קוריאה, אמר: "השבבים הם הדם הנסתר של הטכנולוגיה המודרנית. עלינו לפעול כבר היום כדי להבין ולנהל את הסיכונים הפיזיים שמציב שינוי האקלים על שרשרת האספקה".

שוק השבבים העולמי, שמוערך כיום בכ־650 מיליארד דולר, צפוי לעבור את רף הטריליון דולר עד 2030 – אך הדוח קובע כי רבות מהחברות בענף טרם שילבו את סיכוני האקלים בתכנון האסטרטגי שלהן.

לין באבר, סגנית ראש תחום הקיימות הגלובלית ב־PwC, הוסיפה כי "חברות צריכות להתייחס לשיבושים אקלימיים כסיכון מסחרי לכל דבר – כספי, תפעולי או מוניטיני. התאמה חכמה למציאות האקלימית תורמת לגמישות, מעודדת חדשנות ומאפשרת להוביל גם בתקופות של חוסר יציבות".

הדו"ח ממליץ למנהיגים עסקיים למפות את כלל החשיפות לאורך שרשרת הערך ולאמץ צעדים כגון גיוון ספקים, פיתוח חומרים חלופיים, והעמקת שיתופי פעולה בין יצרנים לצרכנים.

עם העלייה בביקוש לשבבים – במיוחד לאור צמיחת הבינה המלאכותית, האנרגיה המתחדשת והתשתיות הדיגיטליות – תעשיית השבבים נאלצת להתמודד עם התלות ההולכת וגדלה שלה בחומרי גלם פגיעים. PwC קוראת לחברות לפעול באופן פרואקטיבי כדי להבטיח את עתיד התעשייה.

הפוסט PwC: משבר האקלים מאיים על שליש מאספקת השבבים העולמית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סינגפור הכריזה על השקת המרכז הלאומי לתרגום וחדשנות בטכנולוגיית גליום ניטריד (NSTIC [GaN]), שיהווה את מרכז הדגל של המדינה לפיתוח שבבים מהדור הבא. המרכז, הראשון מסוגו בסינגפור, יתמקד בטכנולוגיית גליום ניטריד – חומר מתקדם המאפשר ייצור רכיבים קטנים, מהירים ויעילים אנרגטית יותר ביחס לטכנולוגיות מבוססות סיליקון.

המרכז, שהחל את דרכו ב־2023 תחת השם המרכז הלאומי לטכנולוגיית גליום ניטריד (NGTC), הוא שיתוף פעולה בין סוכנות A*STAR למחקר, מעבדות DSO הלאומיות ואוניברסיטת נאנגיאנג (NTU). מטרתו להנגיש לחברות ולחוקרים תשתיות מתקדמות לייצור פרוסות שבבים ולבניית אבטיפוס, ולחזק את מעמדה של סינגפור בזירה הגלובלית.

המרכז החדש יציע תשתיות למחקר ופיתוח (מו"פ) כולל קווי ייצור לפרוסות בקוטר 6 אינץ’ מבוססות GaN על סיליקון קרביד, ו־8 אינץ’ על בסיס GaN-על-סיליקון – שילוב ייחודי המאפשר התאמה לצרכים שונים של תעשיות מגוונות כגון תקשורת 5G ו־6G, מכ"מים ולוויינים. כמו כן, המרכז יפתח טכנולוגיות מתקדמות עם שערים באורך של פחות מ־0.1 מיקרון ותדרי פעולה של מעל 100 גיגה־הרץ – תכונות קריטיות לפיתוח רכיבים מהירים במיוחד.

המהלך צפוי לחזק את יכולותיה של סינגפור בייצור שבבים מתקדמים, להפחית את התלות בשירותי ייצור חיצוניים, ולהאיץ את כניסת המוצרים לשוק. שירותי הייצור המסחריים יושקו כבר במחצית השנייה של 2026, ויוצעו לחברות סטארט־אפ, חברות בינוניות וגדולות (SMEs ו־MNCs).

"NSTIC [GaN] אינו רק מתקן, אלא פלטפורמה לאומית לחדשנות וזרז לטכנולוגיות עתידיות," אמר צ’ונג צ’י הו, יו"ר ועדת ההיגוי של המרכז. "המטרה שלנו היא לבנות מומחיות עמוקה בייצור ומחקר בטכנולוגיית GaN כדי שסינגפור תהיה חלק מעיצוב עתיד תעשיית השבבים."

המרכז יפעל בשיתוף פעולה עם חברות תעשייה ויאפשר פיתוח משותף של טכנולוגיות, תוך חיזוק היכולות המקומיות ושרשרת האספקה. בין שיתופי הפעולה הבולטים נמצא סטארט־אפ סינגפורי בשם WaferLead, המפתח יחד עם המרכז מצעים איכותיים מסיליקון קרביד – רכיב מפתח בייצור שבבי GaN.

בנוסף, המרכז מקדם את טיפוח הדור הבא של מהנדסי השבבים באמצעות שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים, תוכניות דוקטורט ושילוב חוקרים צעירים בתהליכי מו"פ על תשתיות תעשייתיות אמיתיות.

לפי ההודעה, תעשיית השבבים היא נדבך מרכזי בכלכלת סינגפור – תורמת כ־6% מהתמ"ג ומעסיקה כ־35,000 עובדים מיומנים בתחומי הפיתוח, העיצוב והייצור המתקדם.

הפוסט סינגפור משיקה מרכז לאומי לטכנולוגיית גליום ניטריד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Speedata הישראלית הכריזה על השקת שבב מהפכני ראשון מסוגו – Analytics Processing Unit (APU) – שנועד להאיץ עומסי עבודה של ביג דאטה באופן משמעותי. ההכרזה מלווה בגיוס סבב B של 44 מיליון דולר, מה שמעלה את סך ההשקעות בחברה ל-114 מיליון דולר. בין המשקיעים נמנים Walden Catalyst Ventures, 83North, Koch Disruptive Technologies, Pitango First ו-Viola Ventures, וכן משקיעים אסטרטגיים בהם מנכ"ל אינטל ליפ-בו טאן ואייל ולדמן, מייסד ומנכ"ל מלנוקס לשעבר.

שבב ה-Callisto של Speedata תוכנן מהיסוד לטובת האצת תהליכי ניתוח נתונים מורכבים, ומציע חלופה ליחידות עיבוד כלליות ו-GPU שעד כה שימשו לנושא – אך הציעו שיפורים מדוריים בלבד. בשילוב עלייה דרמטית בכמויות הנתונים הנדרשות לבינה מלאכותית, הפתרון של Speedata מגיע בדיוק בזמן.

לפי ד"ר נאטנש מודי מהאוניברסיטה הטכנולוגית של ורשה, "88% מהתשובות שסיפקו הצ'אטבוטים היו כוזבות – עם ניסוח מדעי וסמכותי שהסתיר את הטעויות." הביצועים של השבב החדש מצביעים על שיפור של פי 280 במשימות ניתוח נתונים בתחום התרופות – מ-90 שעות ל-19 דקות בלבד.

המנכ"ל הנכנס, עדי גלבן, לשעבר מנכ"ל Speedb ונושא תפקידים בכירים ב-SQream, Infinidat ו-EMC, מוביל את שלב ההתרחבות של החברה. לדבריו, "השבב של Speedata הוא החוליה החסרה – תשתית ניתוח נתונים מהירה ומדרגית שמאפשרת לאפליקציות בינה מלאכותית להגיע לשלב הבא."

השבב מגיע על גבי כרטיס PCIe בשם C200 עם ממשק Gen5 x16, מותאם לשרתים שונים וכולל את תוכנת Dash שמאפשרת הפעלה אוטומטית עם Apache Spark – ללא צורך בשינויי תשתית או קוד.

הפוסט ספידאטה גייסה 44 מיליון דולר ומשיקה את השבב הראשון בעולם המיועד להאצת ניתוחי ביג דאטה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סמסונג אלקטרוניקה דוחה את השלמתו של מפעל השבבים שהיא מקימה בטקסס, ארה"ב, בעקבות קושי בגיוס לקוחות לתפוקת המפעל – כך מסרו מקורות לניקיי אסיה. מדובר בפרויקט שעלותו הכוללת צפויה לעבור את רף 37 מיליארד הדולר, ונתמך במענק של עד 4.7 מיליארד דולר מממשל ביידן במסגרת חוק השבבים והמדע.

המפעל המדובר, בעיר טיילור, יועד לייצור שבבים מתקדמים והיה אמור להתחיל לפעול כבר ב־2024. כעת המועד נדחה ל־2026. מקור בתעשייה הסביר כי “אין לקוחות, וסמסונג לא יכולה להתקדם אפילו אם תתקין את הציוד במקום.” בכיר נוסף ציין כי תכנון הצמתים הטכנולוגיים בוצע לפני שנים וכיום אינו תואם את צורכי הלקוחות.

לפי מסמכי חברת הבנייה של סמסונג, עבודות ההקמה הושלמו ב־91.8% עד מרץ 2025, אך גם מועד סיום זה נדחה מאפריל לאוקטובר השנה. החברה מאשרת כי תחילת הפעילות מיועדת ל־2026 אך לא מספקת לוח זמנים להתקנת הציוד.

סמסונג מתכננת לשלב בטיילור טכנולוגיות של 2 ננומטר לצד 4 ננומטר, בהתאם לדרישת שוק שבבי הבינה המלאכותית. עם זאת, החברה מתקשה להדביק את טייוואנית TSMC, שמחזיקה ב־67.6% מהשוק, לעומת 7.7% לסמסונג בלבד.

בעוד TSMC כבר ייצבה את המפעל באריזונה ואף הכריזה על השקעה של 100 מיליארד דולר נוספים, סמסונג שוקלת את צעדיה בזהירות – בין השאר בשל האטה בביקוש לשבבים בתחומים שאינם AI, ובשל הרגולציה האמריקנית מול סין.

אנליסטים מוסיפים כי התפוקות של סמסונג נפגעות גם בשל תשואות ייצור נמוכות. עם זאת, בחברה טוענים לשיפור ביצועים ולגידול בהזמנות לשבבי 2 ו־4 ננומטר עבור מחשוב עתיר ביצועים ובינה מלאכותית.

הפוסט סמסונג דוחה את השלמת מפעל השבבים בטקסס בשל מחסור בלקוחות הופיע לראשונה ב-Chiportal.