בקבוצת פולקסווגן הודיעו על אסטרטגיית רכש שבבים חדשה, הכוללת שותפות מרכזית עם יצרנית הרכב החשמלי ריביאן. שיתוף הפעולה, שנחשף בוועידת השבבים הרביעית שנערכה במסגרת תערוכת IAA מינכן, נועד להבטיח את שרשרת האספקה של כלי הרכב החשמליים העתידיים, לצמצם עלויות ולפשט את המורכבות בתחום.

עיקרי המהלך

• פולקסווגן השיקה מודל רכש ישיר חדש יחד עם Rivian Automotive ו־Volkswagen Group Technologies. השותפות מכסה למעלה מ־50 קטגוריות של שבבים, בהם מיקרו־בקרים וטרנזיסטורים להספק. המיזם המשותף נועד לצמצם עלויות, להבטיח אספקת שבבים קריטיים ולשפר את היעילות התפעולית.
• מספר השבבים ברכב זינק משמעותית: רכב חשמלי מודרני כמו ID.7 כולל כ־18 אלף שבבים – לעומת כ־30 בלבד בדגם הגולף הראשון. האסטרטגיה החדשה מחזקת את השקיפות והחוסן בשרשרת האספקה, תוך צמצום מורכבות באמצעות מו"מ ישיר מול יצרני שבבים.

אסטרטגיה פרואקטיבית ומאוחדת

המהלך מגיע בעקבות אתגרי שרשרת אספקה בעבר והצורך ברכיבים מתקדמים לרכבים חשמליים. קבוצת פולקסווגן מבקשת לבנות מערכת אקולוגית יציבה יותר באמצעות קשרים הדוקים עם יצרני השבבים והספקים הישירים.

היעדים המרכזיים כוללים צמצום מורכבות רכיבים ותכנון נפחים שקוף לכל אורכה של שרשרת האספקה. באמצעות מו"מ ישיר ואיחוד כמויות, החברה שואפת לשפר את יעילות העלויות ולהגיב מהר יותר לצרכים טכנולוגיים ותוכנתיים. בנוסף, הקבוצה נוטלת חלק פעיל יותר בהגדרת מפרטים של שבבים קריטיים המשפיעים על פונקציות מפתח ברכב – ובכך מחזקת את היכולות ההנדסיות הפנימיות שלה.

שיתוף פעולה עם ריביאן

מרכיב מרכזי באסטרטגיה הוא יוזמת הרכש המשותפת עם ריביאן במסגרת המיזם החדש של שתי החברות. המודל מאפשר לשתף אחריות באספקת שבבים מתקדמים בעשרות קטגוריות. השבבים יוטמעו בדגמים חדשים של שתי החברות, המבוססים על ארכיטקטורת אזורים אלקטרונית שיפותח באירופה ובצפון אמריקה.

לדברי החברה, השותפות מאחדת את קנה המידה הגלובלי של פולקסווגן עם מומחיותה של ריביאן בפיתוח רכבים מוגדרי־תוכנה (SDV). כך יוכלו צוותי המיזם להתמקד בחדשנות, בעוד מערך הרכש המשותף יספק פתרונות מותאמים בקנה מידה גדול.

הפוסט פולקסווגן וריביאן משתפות פעולה באסטרטגיית רכש שבבים חדשה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שבבים, בינה מלאכותית, רכבים חשמליים, מרכזי נתונים, אנבידיה, AMD, אינטל, Texas Instruments, חוק השבבים והמדע, גליום ניטריד, סיליקון קרביד

ענף השבבים העולמי מצוי בתקופת צמיחה חסרת תקדים, כאשר שילוב בין עומסי עבודה עצומים של יישומי בינה מלאכותית (AI) לבין האצה באימוץ רכבים חשמליים (EVs) מוביל להשקעות מסיביות במפעלי ייצור שבבים. לפי דוח חדש של PwC, ההשקעות הגלובליות צפויות לחצות את רף 1.5 טריליון דולר בשנים 2024–2030 – סכום המקביל לכל ההשקעות שבוצעו בענף במהלך שני העשורים הקודמים גם יחד.

בינה מלאכותית מניעה את הביקוש

ההתפשטות המהירה של עומסי עבודה בתחום ה־AI מעלה דרמטית את הדרישות לשבבים מתקדמים. שוק השרתים העולמי צפוי לחצות את רף ה־300 מיליארד דולר עד 2030, כאשר מגזר השרתים והרשתות יהפוך לגדול ביותר מבחינת ביקוש לשבבים.

במרכז השינוי נמצאים מאיצי AI, שכבר כיום מהווים כ־50% מההכנסות במגזר זה – קפיצה חדה בהשוואה לעבר. לצד ענקיות שבבים כמו אנבידיה ו־AMD, ספקיות ענן כדוגמת אמזון, גוגל ומיקרוסופט מפתחות שבבים מותאמים אישית לצרכי מרכזי הנתונים שלהן.

חשמל ואוטונומיה: תעשיית הרכב מכתיבה את הקצב

המגזר השני בצמיחתו הוא תעשיית הרכב, שם השבבים הופכים לליבה של טכנולוגיות חשמליות ואוטונומיות. PwC צופה כי עד 2030 רכבים חשמליים והיברידיים יהוו מחצית מכלל המכירות העולמיות.

התהליך הזה משנה גם את עולם החומרים: סיליקון־קרביד (SiC) וגליום־ניטריד (GaN) צפויים להחליף את הסיליקון המסורתי במערכות ההספק של רכבים חשמליים. עד סוף העשור, למעלה מ־60% משוק השבבים להספק ברכב יתבסס על חומרים אלו – לעומת כ־23% בלבד כיום.

השקעות ממשלתיות ושיאי תעשייה

הצמיחה נתמכת גם ביוזמות ממשלתיות רחבות היקף. חוק השבבים והמדע בארה"ב (CHIPS Act) מגלם מעל 630 מיליארד דולר בהשקעות בשרשרת האספקה ב־28 מדינות.

בין ההכרזות הגדולות:

• Texas Instruments עם תוכנית השקעות של 60 מיליארד דולר להקמת שבעה מפעלי שבבים – הגדולה בתולדות ארה"ב.
• אינטל מתכננת להשקיע מעל 100 מיליארד דולר בארבע מדינות שונות, כשחלק מהמימון מגיע מ־7.86 מיליארד דולר כסיוע ישיר מהממשל האמריקני.

גלן ברם, ראש תחום השבבים הגלובלי ב־PwC, מסכם: “התעשייה עוברת שינוי מהיר, בהובלת בינה מלאכותית, שינויים גיאופוליטיים והיקפי השקעה ממשלתיים שלא נראו כמותם”.

אלקטרוניקה צרכנית והעתיד הדיגיטלי

מעבר למרכזי הנתונים ולתחבורה, תחום המכשור הצרכני ממשיך לשמש מנוע צמיחה. מכשירים חכמים לבית צומחים בקצב שנתי של 5.6%, בעוד שווקי המציאות המדומה (VR), המציאות הרבודה (AR) והרובוטים האישיים מתקדמים בקצב מהיר אף יותר – עד 24.5% בשנה.

ביקוש זה מונע צורך ביכולות עיבוד מתקדמות, בזיכרונות רחבי פס ובמעבדי קצה המאפשרים זמן תגובה קצר יותר ושמירה על פרטיות המשתמשים.

דוח PwC Semiconductor & Beyond 2026 מציב תמונת עתיד ברורה: השבבים הופכים לתשתית קריטית לעולם ה־AI, לתעשיית הרכב החשמלי והאוטונומי, ולאלקטרוניקה הצרכנית. עם השקעות חסרות תקדים, חומרים חדשים ומגמות טכנולוגיות מואצות, הענף צפוי לא רק להתרחב אלא גם לעצב מחדש את הכלכלה הגלובלית עד סוף העשור.

הפוסט PwC: השקעות עתק בשבבים מניעות את מהפכת ה־AI והרכב החשמלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במצעד הצבאי שהתקיים השבוע בכיכר טיאנאנמן בבייג׳ינג, לציון 80 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה, הוצגו לראשונה כלי נשק ומערכות שלא נראו קודם לכן. אך מאחורי ההפגנה הגלויה של כוח צבאי מסתתרת התפתחות טכנולוגית משמעותית הרבה יותר – שליטתה הגוברת של סין בטכנולוגיית מוליכים למחצה מבוססי גאליום ניטריד (GaN).

דו״ח שפרסם המכון לפיזיקה של האקדמיה הסינית למדעים מצביע על כך שטכנולוגיית GaN המקומית הגיעה לבשלות מלאה, מה שמעניק לסין יתרון אסטרטגי בשדה הביטחוני. מוליכים למחצה מבוססי GaN נחשבים חיוניים במיוחד לפיתוח מערכות מכ״ם, תקשורת צבאית וכלי נשק מתקדמים, בזכות יכולתם לפעול בעוצמה גבוהה וביעילות אנרגטית תחת תנאים קיצוניים.

פער דור בנשק – ו״סנקציה שקטה״ על ארה״ב

במקביל להתקדמות הסינית, ארה״ב מתמודדת עם מגבלות חמורות: סין מטילה מגבלות ייצוא על גאליום ניטריד ומינרלים קריטיים נוספים, הנחוצים לפיתוח שבבים ולמערכות נשק מתקדמות. כך נוצר מצב שבו התעשייה האמריקנית מוגבלת ביכולת לפתח דור חדש של מערכות לחימה, בעוד שסין ממשיכה להתקדם בקצב מואץ.

הדבר מתואר בדו״ח כ״סנקציה שקטה״ – לא הכרזה רשמית או צעד צבאי גלוי, אלא שימוש בכלי כלכלי־טכנולוגי שמחליש את יריבתה האסטרטגית. במקביל, סין מפגינה את פירות ההשקעה במחקר ופיתוח מוליכים למחצה, והפער שנוצר עלול להפוך לפער דורות שלם במערכות נשק.

השלכות גלובליות

העובדה שסין משיגה עצמאות טכנולוגית בתחום מוליכי־העל והופכת לספקית דומיננטית של GaN אינה משפיעה רק על מאזן הכוחות הצבאי. היא מטלטלת גם את שוק ההיי-טק העולמי: חברות מערביות תלויות בגישה לחומרים הללו לפיתוח דור חדש של שבבים, טלפונים ניידים, רכבים חשמליים ותחנות בסיס 5G.

בכך סין מיישמת בפועל אסטרטגיה כפולה – גם חיזוק צבאי מואץ וגם יצירת מנוף כלכלי־טכנולוגי מול המערב.

הפוסט סין מטילה "סנקציה שקטה" במכירת גליום ניטריד לאמריקניים: יווצר פער דורות לטובתם במרוץ החימוש הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דו"ח חדש של ארגון SEMI, המייצג את שרשרת האספקה בתעשיית האלקטרוניקה והשבבים, מצביע על כך שציוד ייצור השבבים בטייוואן צפוי לרשום השנה זינוק דרמטי – עם הכפלה של היקפי המכירות ביחס לשנה שעברה.

זינוק חד בהיקפי המכירות

במסיבת עיתונאים לקראת פתיחת כנס SEMICON Taiwan 2025, אמר קלארק טסנג, מנהל מחלקת המחקר והסטטיסטיקה ב-SEMI, כי היקפי הציוד בתעשייה בטייוואן יגדלו השנה ב־100% – מעל ההערכות הקודמות שצפו עלייה של 70%. בחודשים ינואר–יולי כבר נרשם גידול של 134% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

הזינוק מיוחס בעיקר להשקעות ענק בתחום שבבי AI, במיוחד ב־GPU (מעבדי גרפיקה) וב־HBM (זיכרון פס רחב), שמובילים את הביקוש העולמי.

תמונת מצב עולמית

גם דרום קוריאה נהנית מהשגשוג ב-AI, עם עלייה שנתית של 38% בהיקפי ציוד הייצור לשבבים בתקופה המקבילה. לעומת זאת, סין רשמה ירידה של 11% – בשל בסיס השוואה גבוה במיוחד מהשנה שעברה.

ברמה הגלובלית, SEMI צופה צמיחה שנתית של 7%–10% בהיקפי ציוד ייצור השבבים ב־2025. חלוקה לפי תחומים: ציוד לייצור פרוסות שבבים (Wafer) יעלה ב־6%–7%, ציוד בדיקות IC יזנק ב־23%, וציוד להרכבת שבבים יגדל ב־8%.

ציוד לייצור שבבים ב־7 ננומטר וטכנולוגיות מתקדמות יותר, כמו גם שבבי זיכרון, יהווה כ־40% מהיקף המכירות השנה – שיעור שצפוי לעלות ל־45% ב־2027 ול־55% ב־2030.

הובלה טכנולוגית טייוואנית

טיֵן ווּ, מנכ"ל ASE Technology, ספקית שירותי אריזה ובדיקות שבבים, אמר כי אף שהעשור הקרוב יביא עמו שינויי מבנה בשרשרת הערך העולמית, תעשיית השבבים הטייוואנית תמשיך להוביל בפיתוחי AI ומרכזי נתונים בפער של שנתיים־שלוש מהמתחרות.

לדבריו, חברות טייוואניות יוכלו לשמור על היתרון התחרותי באמצעות פישוט פתרונות ללקוחות, השקעה בטכנולוגיות חדשות כמו Co-Packaged Optics (CPO), אריזות תלת־ממדיות CoWoS וניהול הספק חכם, ובכך להבטיח יתרון גם בתנאי תחרות גלובליים גוברים.

"האולימפיאדה של תעשיית השבבים"

כנס SEMICON Taiwan 2025, הנפתח השבוע, מתואר על ידי SEMI כ"אולימפיאדה של תעשיית השבבים". השנה ישתתפו בו שיא של 1,200 חברות מ־56 מדינות, שיציגו חידושים ביותר מ־4,100 דוכנים, וצפויים למשוך כ־100 אלף מבקרים – מספר שיא גם הוא.

אמפמ

כותרת: ציוד ייצור השבבים בטייוואן יכפיל את היקפיו השנה בשל הביקוש ל-AI
כותרת משנה:
תגים: שבבים, טייוואן, ציוד ייצור שבבים, SEMI, SEMICON Taiwan, GPU, HBM, בינה מלאכותית, תעשיית השבבים, מרכזי נתונים
ביטוי מפתח: ציוד ייצור שבבים בטייוואן 2025
נרדפים: תעשיית שבבים, ייצור שבבים, ציוד מוליכים למחצה, השקעות AI, טכנולוגיות מתקדמות, CoWoS, CPO

SLUG: taiwan-semiconductor-equipment-ai-2025

רוצה שאכין גרסה מקוצרת באנגלית (250–300 מילים) לפרסום ב־HAYADAN.COM?

הפוסט חיובית לטכנולוגיות AI: ציוד ייצור השבבים בטייוואן צפוי להכפיל את עצמו ב־2025 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Taiwan Semiconductor Manufacturing Company (TSMC), הנחשבת לעמוד השדרה של תעשיית השבבים העולמית, פרסמה דו"חות כספיים מרשימים לרבעון השני של 2025. התוצאות מצביעות על שילוב של ביקוש חזק בתחום המחשוב עתיר הביצועים (HPC) ובתחום הסמארטפונים – שני מנועים מרכזיים לצמיחה.

נתונים כספיים בולטים

• רווח למניה (EPS): עלייה של 60.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והגעה ל־15.36 דולר טייוואני.
• הכנסות: צמיחה של 11.3% בהשוואה לרבעון הקודם, לסך של 30.1 מיליארד דולר.
• פלטפורמת HPC: עלייה של 14% בביקושים לעומת הרבעון הראשון, מה שמעיד על המשך ההתרחבות המואצת בתחום מרכזי הנתונים והבינה המלאכותית.

היכולת של TSMC לייצר בפרוסות מתקדמות בקווי 3 ננומטר ו־5 ננומטר מחזקת את מעמדה כשחקנית מובילה, ומציבה אותה לפני מתחרותיה בשוק.

משמעות אסטרטגית

הנתונים מאשרים כי TSMC אינה רק ספק שבבים – אלא חלק בלתי נפרד מהכלכלה העולמית ומהמהפכה הדיגיטלית. החברה ממוקמת בצומת שבין טרנספורמציית הבינה המלאכותית להתחדשות בשוק הסמארטפונים.

עבור משקיעים, מדובר בסיפור כפול: מצד אחד פוטנציאל צמיחה משמעותי, ומצד שני חשיפה לסיכונים גיאופוליטיים – בעיקר סביב המתיחות בין סין לארצות הברית ביחס לטייוואן. בנוסף, המודל העסקי עתיר ההון של החברה מחייב השקעות מתמשכות והסתמכות על ביקוש קבוע לטכנולוגיות חדשות.

מבט קדימה

למרות הסיכונים, חשיבותה של TSMC כמובילת ייצור השבבים בעולם אינה מוטלת בספק. החברה ממשיכה לעצב את פני תעשיית הטכנולוגיה העולמית, ותוצאות הרבעון השני מדגישות את החוסן, החדשנות והחיוניות שלה בסביבה דינמית ותחרותית.

במילים אחרות – TSMC היא לא רק עוד יצרנית שבבים, אלא עמוד תווך של המהפכה הטכנולוגית הגלובלית.

אמפמ:

• כותרת:
• כותרת משנה:
• תגים: TSMC, שבבים, בינה מלאכותית, סמארטפונים, HPC, טייוואן, שוק ההון, מרכזי נתונים, טכנולוגיה עולמית
• ביטוי מפתח: TSMC תוצאות רבעון שני 2025
• נרדפים: TSMC, Taiwan Semiconductor, יצרנית שבבים, טייוואן סמיקונדקטור
• SLUG: tsmc-q2-2025-results-hpc-smartphones

רוצה שאכין לך גרסה מורחבת עם ניתוח ההשפעה האפשרית על השוק הישראלי ועל חברות כמו אינטל ואנבידיה?

הפוסט TSMC רשמה זינוק ברווחים: ביקוש ל-HPC ולסמארטפונים דחף את הצמיחה ברבעון השני הופיע לראשונה ב-Chiportal.

משרד המסחר של סין פרסם בשבת (31 באוגוסט) הצהרה חריפה נגד החלטת ארצות הברית לבטל את ההרשאה לרשימת ה־Validated End-User (VEU) עבור שלוש יצרניות שבבים הפועלות בסין: Intel Semiconductor (Dalian), Samsung China Semiconductor, ו־SK Hynix Semiconductor (China).

בהודעת המשרד נמסר כי ארה"ב "הפכה את הפיקוח על היצוא לכלי מונע מתוך אינטרסים עצמיים", מהלך אשר עלול לפגוע ביציבות שרשראות האספקה בתעשיית המוליכים למחצה הגלובלית. דובר המשרד הדגיש כי ענף השבבים הוא תעשייה עולמית ומקושרת שנבנתה במשך עשרות שנים, והחלטות חד־צדדיות מסוג זה פוגעות באמון ובשיתוף הפעולה בין מדינות וחברות.

השלכות על התעשייה הגלובלית

לדברי בייג׳ינג, ההחלטה האמריקנית תגרום ל"פגיעה חמורה ביציבות התעשייה ובשרשראות האספקה". סין קראה לארה"ב לתקן לאלתר את צעדיה, ואף הזהירה כי תנקוט ב"צעדים נחוצים" כדי להגן על זכויותיה ועל האינטרסים הלגיטימיים של החברות הסיניות והבינלאומיות הפועלות בתחומה.

המתח הגובר בין וושינגטון לבייג׳ינג

המהלך האחרון מצטרף לשורת מגבלות אמריקניות על ייצוא טכנולוגיות מתקדמות לסין, כחלק ממאבק אסטרטגי רחב יותר על השליטה בשרשראות האספקה ובפיתוח השבבים המתקדמים. עם זאת, מעורבותן של ענקיות כמו אינטל, סמסונג ו־SK hynix מדגישה כי מדובר בהחלטה בעלת השלכות מרחיקות לכת גם מחוץ לגבולות סין, שכן החברות הללו מהוות שחקניות מרכזיות באספקת רכיבי מפתח לשוק העולמי.

הפוסט סין מתנגדת להסרת אינטל, סמסונג ו־SK hynix מרשימת ה־Validated End-User של ארה"ב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במהלך חסר תקדים, החליטה השבוע ממשלת ארה"ב לרכוש אחזקה פסיבית של 9.9% באינטל, בשווי 8.9 מיליארד דולר. על פי ההסכם בין אינטל לממשל טראמפ, הממשלה לא תחזיק במושב בדירקטוריון או בזכויות ניהול אלא תהיה משקיעה פסיבית. עם זאת, העסקה כוללת צו לחמש שנים המאפשר רכישה של 5% נוספים מהמניות אם יחידת מפעלי היצור של אינטל ירדו למתחת ל-51% בבעלות אמריקאית.

מדוע זה קרה?

צעדה של ממשלת ארה"ב מייצג שינוי משמעותי: ארה"ב עוברת לראשונה מהענקת סובסידיות מסורתיות, להשקעה מגובת הון עצמי בחברות טכנולוגיה פרטיות. זוהי אסטרטגיה מאד לא טיפוסית לממשל האמריקאי ומהווה שינוי פרדיגמה במדיניות התעשייתית של ממשל הרפובליקאי המאמין בדרך כלל בכלכלה חופשית ללא התערבות ממשלתית. .

השינוי במדיניות הממשל האמריקאי מהווה לפני הכל הוכחה חותכת לחשיבות תעשיית הסמיקונדקטור לעולם המערבי בכלל ולארה"ב בפרט. אינטל היא החברה היחידה שבסיסה בארה"ב ומסוגלת גם לפתח וגם לייצר שבבי סיליקון מתקדמים. ע"י הפיכתו לבעל המניות הגדול, הממשל האמריקאי מבטיח  התאמה רבה יותר בין מטרות הביטחון הלאומי של ארה"ב לבין שאיפות ייצור שבבים מקומיות.

אינטל שבשנים האחרונות החלה לפגר בטכנולוגיות יצור אחרי הענקיות האסיאתיות TSMC וסמסונג ובתחום הבינה המלאכותית אחרי אנבידיה ו AMD זוכה כעת לגיבוי ממשלתי המעניק לה מרחב נשימה כדי לבנות מחדש את יכולות היצור הדרושות לשוק השבבים המתקדם במהירות ומחליף טכנולוגיה כמעט כל שנתיים.

לצד היתרון הגדול, העובדה שממשלת ארה"ב היא בעלת המניות הגדולה ביותר באינטל, עלולה ליצור סיכון של פוליטיזציה בקבלת החלטות עסקיות או ניכור מצד שותפים בינלאומיים. אינטל עצמה הזהירה כי העסקה עלולה לפגוע במכירות הבינלאומיות שלה, במיוחד באסיה. (בהתחשב בהסתמכותה הכבדה על שווקים זרים – 76% מהכנסותיה בשנת 2024 הגיעו מחוץ לארה"ב, כולל 29% מסין).

לסיכום ניתן לומר כי שבבי סיליקון מניעים את העידן הדיגיטלי ומהווים כיום את התחום הטכנולוגי החם והחשוב ביותר. אחזקת ממשלת ארה"ב ב-9.9% מאינטל, היא יותר מהשקעה – היא מייצגת נקודת מפנה במדיניות התעשייתית, ומהווה הוכחה חותכת לחשיבות שבבי הסיליקון הנמצאים כיום בצומת מרכזית בין טכנולוגיה, כלכלה וביטחון לאומי כפי שלא היו מעולם.

הפוסט מה הביא את ממשל טראמפ להשקיע 9 מילארד דולר באינטל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הודו מציבה עצמה כשחקן מרכזי בזירה הגלובלית של תעשיית השבבים, וזאת על רקע תחזיות המצביעות כי השוק העולמי יגיע לשווי של טריליון דולר עד שנת 2030. המהלך מתבצע במקביל לצמיחה מהירה של הביקוש המקומי, שצפוי לשלש את ערכו עד 2032, בעיקר בתחומי הטלקום, התעשייה, האלקטרוניקה הצרכנית וה־IT.

במסגרת המיזם, השיקה ממשלת הודו את משימת השבבים הלאומית – תכנית מקיפה הכוללת תמריצים פיננסיים נדיבים להקמת מתקני ייצור שבבים (fabs), מפעלי מסכים, ומתקני הרכבה, בדיקה ואריזה (ATMP). התכנית כוללת גם תמיכה בעיצוב שבבים ותכניות להכשרת כוח אדם מקצועי, במטרה לעודד חדשנות מקומית ולבנות מאגר כישורים עצמאי.

מדינות שונות בהודו כבר הציגו מדיניות ייחודית לשבבים במטרה למשוך השקעות, בעוד אחרות פועלות להפוך למרכזי מצוינות לייצור ולעיצוב שבבים. בנוסף, יוזמות ממשלתיות רחבות יותר – בהן תכניות התמריצים לייצור אלקטרוניקה ויוזמת Make in India – תומכות במהלך להקטנת התלות ביבוא ולהעצמת העצמאות התעשייתית של הודו.

היוזמה ההודית משתלבת בגל עולמי של השקעות מאסיביות בתחום השבבים, הנחשב ללב התעשיות המתקדמות – מהטלפונים החכמים ועד כלי רכב חשמליים ומערכות בינה מלאכותית.

כותרת משנה:

תגים:
הודו, שבבים, מוליכים למחצה, ייצור שבבים, Make in India, תעשייה עולמית, טריליון דולר

ביטוי מפתח:
משימת השבבים הלאומית של הודו

נרדפים:
תעשיית שבבים בהודו, ייצור מוליכים למחצה, תכנית שבבים לאומית, השקעות שבבים, תעשיית השבבים ההודית

SLUG:
india-semiconductor-mission-2025

הפוסט הודו משיקה מיזם לאומי לתפיסת נתח מהשוק העולמי של תעשיית השבבים בהיקף טריליון דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

האקונומיסט יוצא נגד הרעיון של ייצור שבבים “מבית” בלבד בארה״ב ומזהיר: ניסיון להציל את אינטל באמצעות מכסים, סבסוד כבד ואף “כמעט־הלאמה” עלול לפגוע ביתרון הטכנולוגי של ארה״ב. לפי השבועון, שבבים הם תעשייה גלובלית במיוחד. שרשראות הערך נשענות על התמחות קיצונית ועל זרימה חופשית של ציוד, ידע וכוח אדם. ניתוק מהעולם ייקר את הייצור, יאט חדשנות, ויפגע במובילות האמריקנית.

אינטל מוצגת כסיפור אזהרה. לפני עשורים הייתה סמל לחוד החנית. כיום שווי השוק שלה סביב 100 מיליארד דולר. היא כמעט שאינה מספקת שבבים מתקדמים ל־AI. חוק השבבים והמדע של ממשל ביידן הקצה לה 8 מיליארד דולר מענקים ועד 12 מיליארד דולר כהלוואות. ובכל זאת, המפעל באוהיו מתעכב כעת לתחילת שנות ה־30 של המאה. החברה ממונפת, תזרים המזומנים חלש, והמעבר לדורות ייצור מתקדמים מקרטע. לפי הערכות, נדרשים מעל 50 מיליארד דולר השקעות כדי לנסות להדביק את TSMC.

האקונומיסט טוען שהצעדים שמקדם הנשיא טראמפ רק יחמירו את הבעיה. מכסים כלליים יעלו עלויות לכל התעשייה. מכסים ספציפיים על שבבים יפגעו בלקוחות אמריקניים. לחץ על אנבידיה וחברות אחרות “לייצר אצל אינטל” יכפה מוצר נחות יחסית ויפגע בביצועים. שבבים הם אמצעי לחדשנות, לא מטרה בפני עצמה. כופים על החברות פחות־מהטוב ביותר – ומקהים את יתרונן.

אקונומסיט ממליץ לפצל את אינטל

מה כן? השבועון מציע להפסיק “להציל את אינטל בכל מחיר” ולבחון מבנים אחרים. אפשרות אחת: למכור את עסקי הייצור למשקיע עתיר הון (לפי הדיווח, סופטבנק הביעה עניין ואף השקיעה 2 מיליארד דולר השבוע). אפשרות אחרת: למכור את זרוע התכנון ולהפנות את התמורה לבניית ייצור תחרותי באמת. כך או כך, המדינה לא צריכה להיכנס כבעלים. הזרמת כספים ללא תחתית תסבך עוד יותר.

הלקח השני: להקל על מי שכן מצליחים. TSMC כבר משקיעה בארה״ב ומפעילה פאב ל־4 נ״מ, עם פאב מתקדם נוסף מתוכנן ל־2028 ועוד אתר שני־ננומטר בהמשך. סמסונג בונה בטקסס ומתכוונת ל־2 נ״מ בקוריאה עוד השנה. שתיהן נתקלו בעיכובים ברישוי ובמחסור בכוח אדם מיומן. המדיניות הנכונה, לפי האקונומיסט: לפשט רישוי, להאיץ הכשרת מהנדסים וטכנאים, ולפתוח שערים ליבוא מכונות, חומרים ואנשים – במקום מכסים.

הלקח השלישי: גם אם מגדילים כושר ייצור מקומי, ארה״ב לא יכולה להתנתק. מכונות ליתוגרפיה EUV מגיעות מהולנד. ציוד מרכזי מגיע מיפן. וטאיוואן תישאר קריטית: גם בסוף העשור, כשהקמת האתרים בארה״ב תתקדם, חלק גדול מהשבבים המתקדמים עדיין ייוצר באי. מודל TSMC הוא לחדש בבית, ואז להרחיב גלובלית. לכן, מדיניות יציבה כלפי טאיוואן חיונית לא פחות מתמריצים מקומיים.

מסקנת השבועון: ארה״ב זקוקה לאסטרטגיה קוהרנטית ורב־שנתית, שתיהנה מתמיכה דו־מפלגתית ותספק ודאות לתעשייה. במקום לאומנות כלכלית ומכסים, יש לבנות מערכת אקוסיסטם עם בעלות הברית – טאיוואן, דרום קוריאה ויפן – ולהפוך את אמריקה למקום הטוב ביותר להקמת פאבים באמצעות רגולציה חכמה וכוח אדם איכותי. כך תישמר המובילות האמריקנית בעידן ה־AI.

הפוסט אקונומיסט על השקעת הממשל באינטל: “סיליקון כל־אמריקני” הוא אשליה – שבבים אמריקניים יצליחו רק עם בעלות ברית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

‏‏סופטבנק ואינטל -Intel Corporation ‏(נאסד"ק: INTC) הודיעו היום על חתימה על הסכם מחייב לרכישת ניירות ערך, שבמסגרתו תבצע סופטבנק השקעה של 2 מיליארד דולר במניות רגילות של אינטל.

ההשקעה מגיעה כאשר הן אינטל והן סופטבנק מעמיקות את מחויבותן להשקעה בטכנולוגיות מתקדמות ובחדשנות בתחום השבבים בארצות הברית.

מאסיושי סאן, יו"ר ומנכ"ל SoftBank Group Corp., אמר: "‏שבבים הם הבסיס של כל תעשייה. במשך יותר מ-50 שנה אינטל היא מובילה אמינה בחדשנות. ההשקעה האסטרטגית הזו משקפת את אמונתנו כי הייצור המתקדם של שבבים והאספקה שלהם יתרחבו עוד יותר בארצות הברית—כשאינטל משחקת תפקיד קריטי."

ליפ־בו טאן, מנכ"ל אינטל, אמר: "אנחנו שמחים להעמיק את יחסינו עם סופטבנק—חברה הנמצאת בחזית של תחומי טכנולוגיה וחדשנות מתפתחים רבים—ושחולקת איתנו את המחויבות לקידום המובילות של ארה"ב בטכנולוגיה ובייצור. מאסה ואני עובדים בצמוד זה עשרות שנים, ואני מעריך את האמון שהוא נותן באינטל באמצעות ההשקעה הזו."

על פי תנאי ההסכם, סופטבנק תשלם 23 דולר לכל מניה רגילה של אינטל. השלמת העסקה כפופה לתנאים מקובלים לסגירה.

לדברי השניים, ההשקעה של סופטבנק באינטל משתלבת בחזון ארוך הטווח שלה לאפשר את מהפכת ה-AI, באמצעות האצת הנגישות לטכנולוגיות מתקדמות התומכות בטרנספורמציה דיגיטלית, מחשוב ענן ותשתיות דור-הבא.

הפוסט סופטבנק תשקיע 2 מיליארד דולר באינטל הופיע לראשונה ב-Chiportal.