בסוף מאי 2025 הודיע משרד המסחר של מדינת ארצות הברית על השעיית רישיונות המאפשרים לחברות אמריקאיות לייצא לסין חלקים טכנולוגיים בעלי ערך אסטרטגי, לרבות מנועי מטוסים, רכיבים וציוד תכנון שבבים (Electronic Design Automation – EDA). ההחלטה התקבלה כתגובת נגד להחלטת סין לעצור יצוא של מגוון מינרלים נדירים ומגנטים החיוניים לתעשיות הרכב, התעופה, השבבים והצבאית. הצעד הסיני התבצע באפריל 2025, לאחר ההחרפה במלחמת הסחר בין סין לארצות הברית, ולכאורה נועד להפעיל לחץ על ארה״ב לצמצם מכסים בהסכם זמני שנחתם ב־12 במאי 2025.

לפי גורם בכיר המעורב בשיחות, משרד המסחר האמריקאי השעות ספציפית את רישיונות הייצוא עבור COMAC, היצרנית הממשלתית של מטוסי הקומאק C919. מטוס זה, הדומה בגודלו לבואינג 737 ולאיירבוס A320, מוצע כיום בשוק המקביל לבעלי מנועים וחלקים ממערב אירופה וארצות הברית. רבים ממנועי המטוסים והרכיבים החיוניים להנעתם ולשלוט בפונקציונליותם מיובאים מארה״ב ומאירופה.

במקביל, גם יצוא תוכנות תכנון שבבים של חברות כמו Cadence, Synopsys ו־Siemens הוקפא. תוכנות EDA אלה מהוות את כלי התכנון להתקדמות של שבבים ביכולות מתקדמות (כולל שבבי AI ו־HPC) ואיכות הביצועים שלהן מותאמת לכלי הייצור החדישים ביותר. ה־Financial Times דיווח עוד באפריל כי ארצות הברית מתכוונת להגביל את יצוא התוכנות הללו לסין, אף שעד אז הממשל הביידן הותיר בידיים תשתיתית חלק מהייצוא לגופים הסיניים ועדיין הוקפה בעיקר בתחום השבבים המתקדמים מאוד.

השעיית היצוא מצטרפת למגמות הולכות ומחריפות במלחמת הסחר והטכנולוגיה בין וושינגטון לבייג׳ינג. בחודשים האחרונים הוטלו מגבלות נוספות על מכירת שבבי AI מתקדמים לסין, ונבחן חוסר ברשימות שחורות של חברות סיניות מתחום השבבים. במקביל, סין מסרבת להסיר באופן מלא את מגבלות הייצוא של מינרלים נדירים (Rare Earths) המהווים מרכיב חיוני לייצור מגנטים ותהליכי הרצת מפעלי התעודה בתעשיות הרכב, התעופה והצבא. אמנם בחודשים האחרונים חודשה האספקה המוגבלת של מגנטים נדירים, אך חברות אמריקאיות מודאגות מהקושי להבטיח רצף אספקה מלא.

תעשיית השבבים בסין צמחה במהירות מאז תחילת שנות ה־2000, כאשר יוזמות כמו פרויקט 908 (1990–2000), הקמת חברות Fabless, ותמיכה כלכלית ממשלתית הביאו להקמתו של SMIC (2000), HiSilicon וחברות נוספות. ב־2014 הוקמה קרן ההשקעות הלאומית (National IC Industry Investment Fund), המכונה “הקרן הגדולה” (“Big Fund”), שהזרימה למעלה מ־344 מיליארד רנמינבי (כ־47.1 מיליארד דולר) בשלב השלישי שלה. בין החברות המרכזיות: SMIC, Yangtze Memory Technology Corp (YMTC), HuaHong, ChangXin Memory Technologies (CXMT), ו־SMEE (Shanghai Micro Electronics Equipment).

מטרת הסינים היא להשיג עצמאות של לפחות 50% בייצור השבבים עד סוף 2025, אך בפועל העצמאות מתבטאת בעיקר בתחום התהליכים הבסיסיים (photoresist stripping, etching, CMP). עם זאת, תהליכים קריטיים יותר כגון ליתוגרפיה באורך גל נמוך (EUV), יוניפיקציה של ציפויים (coating/developing) ומדידה (metrology) עדיין תלויים ביצואן ממערב: הולנד (ASML), יפן ודרום קוריאה. ב־2023 עמדה סין על כ־16% מתפוקת השבבים העולמית, והכנסות התעשייה הסינית הגיעו לכ־179.5 מיליארד דולר (צפויות לצמוח ב־7.31% שנתית עד 2027).

השילוב הגאופוליטי בין ארצות הברית סין בתחומי הטכנולוגיה והביטחון מהווה אתגר מתמשך לתעשייה הסינית. בעוד בייג׳ינג שואפת לשלב חזיתות פיתוח פנימיות (techno-security state) עם שיתופי פעולה גלובליים (techno-developmental state), על רקע מגבלות היצוא האמריקאיות ותמריצי הממשל הסיני, הסימנים מצביעים על רתיעה חלקית מהתלות ביבוא. יחד עם זאת, התאוצה במחקר ופיתוח של שבבי AI ו־neuronal processing units (כגון Cambricon Technologies ו־Alibaba’s Pingtouge) מסמנת כוונה להקטין האצה בתלות במערכות זרות.

השלכות וצפי לעתיד:
החלטת ארה״ב לעצור ייצוא של טכנולוגיות קריטיות לסין עשויה להאט את קצב הפיתוח של התעשייה הסינית בתחומי המנועים לאווירונאוטיקה ובשבבים מתקדמים. מצד אחד, תעכב גישה לכלים ותוכנות חיוניות; מצד שני, תגביר את המוטיבציה הסינית להשקעה עצמאית בפיתוח ליתוגרפיה מתקדמת ובתוכנות מחשב פנימיות. לעומת זאת, חברות מערביות כמו GE Aerospace, Honeywell, Cadence, Synopsys ו־Siemens צפויות לסבול מירידה בהכנסות בסין, תחום שמגלגל מיליארדי דולרים בשנה.

ברמת המקרו, המאבק על שרשרות האספקה למינרלים נדירים, לשבבים ולמנועי מטוסים מאיים על יציבות הסחר העולמי. בתוך כך מתעוררת השאלה האם ארצות הברית וסין יצליחו להגיע להסדר שלשמו הוקפאו מכסים ל־90 יום — והאם תימצא דרך למזער פגיעה בתעשיות האלקטרוניקה והאווירונאוטיקה, שתלויות הדדית בגורמים משני צידי הסכסוך. סין צפויה לצמצם בהדרגה את ייבוא השבבים והמנועים האמריקאיים, אך כעת נותרת תלות מסוימת ביבוא ציוד מתקדם (EUV, metrology) ובשיתוף פעולה מחקרי עם מדינות אירופה ודרום־מזרח אסיה.

הפוסט ארצות הברית משהה ייצוא טכנולוגיות מטוסים ושבבים לסין; תעשיית השבבים הסינית עדיין תלויה ביבוא קריטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Taiwan Semiconductor Manufacturing Co. (TSMC) הזהירה בסוף השבוע את ממשלת ארצות הברית כי הטלת מכסים עתידיים על שבבים מתקדמים מתוצרת טאיוואן עלולה לפגוע בביקוש למוצרים אלה להערים סיכונים משמעותיים על תוכניות ההשקעה שלה בפארק השבבים באריזונה.

במכתב למחלקת המסחר האמריקאית, שהוכן ב־5 במאי על־ידי חברת הבת TSMC Arizona Corp., נכתב: “אמצעי ייבוא חדשים עלולים לפגוע בהובלה הטכנולוגית של ארה”ב ולהטיל ספק בפרויקטים היעודיים להשקעות הוניות במגזר השבבים, ביניהם תכנית ההשקעה המשמעותית שלנו בפיניקס.”

החברה ציינה במכתב כי היא משקיעה 65 מיליארד דולר בבניית שלושה קווי ייצור מתקדמים באריזונה, כאשר הראשון כבר בפעולה וייצור המוני החל, השני קרוב להשלמה, והטקס לחניכת השלישי נערך בשבוע שעבר. במרץ הודיעה TSMC על השקעה נוספת של 100 מיליארד דולר באריזונה בשנים הקרובות, שתביא את סך ההשקעות ל־165 מיליארד דולר ותכלול שלושה מפעלי וויפרגיה, שני מפעלי אריזה ובדיקה ומרכז מחקר ופיתוח.

לפי החברה, השלמת הפרויקט באופן מוצלח עומדת על קו התפר עם ההנחה לביקוש מוגבר ממובילות הטכנולוגיה האמריקאיות. “מכסים שיגבילו את עלות המוצרים הסופיים יפחיתו את הביקוש למוצרים אלה ולרכיבים שהם מכילים,” כתבה TSMC, וביקשה כי צעדי הייבוא לא יחולו על מוצרים חצי־גמורים ותוצרי Downstream שכבר עברו ייצור חלקי.

בנוסף, הדגישה TSMC כי חלק ניכר מהציוד וחומרי הגלם הדרושים לייצור אינם זמינים כיום בארה”ב, ולכן השקעות נוספות בפיזור תעשיית ייצור השבבים בארה”ב תלויות בודאות שהממשל יאפשר גישה ללא מכסים לחומרים וציוד אשר יייקרו בהיעדר ייצור מקומי. “לפחות, יש להעניק תקופות הסתגלות ריאליות ל־TSMC Arizona ולמשקיעים אחרים שכבר נכנסו לפרויקטים הוניים נרחבים,” נמסר.

עם כניסת הפרויקט לפעולה מלאה, צפויה המתקן באריזונה לייצר 100,000 וויפרגים בחודש ולהפוך למתחם Gigafab, שישקף כ־30% מכלל קיבולת הייצור העולמית של TSMC בתהליכים מתקדמים של 2 ננומטר ומטה.

אמפמ
כותרת:
כותרת משנה:
תגים: TSMC, מכסי סחר, שבבים, השקעות באריזונה, ייצור שבבים
ביטוי מפתח: השלכות מכסי שבבים על השקעות אריזונה
נרדפים: סיכונים ממכסי שבבים, TSMC אריזונה, ייבוא שבבים, Gigafab, מדיניות סחר שבבים

הפוסט TSMC מזהירה: מכסי שבבים עלולים לסכן את ההשקעות באריזונה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הנציבות האירופית תמשיך להקפיד על שיתוף פעולה גלובלי בתחום החדשנות בשבבים, למרות התגברות המתיחות במסחר הבינלאומי, הכריזה סגנית נשיא הנציבות האירופית לטכנולוגיה ריבונותית, הנא וירקונן, בכנס International Technology Forum World שאירח ארגון המחקר הבלגי Imec.

“אירופה חייבת לשמור על מסורת של פתיחות ושיתוף פעולה, כאשר במקביל היא מבטיחה גישה יציבה וחסינה לשבבים שמניעים את כלכלותינו וחברותינו,” אמרה וירקונן. היא חזרה על הצורך במציאת איזון בין הגנה על שרשרת האספקה ובין המשך זרם הידע וההשקעות הגלובליות.

בחודש ינואר הטילה ארצות הברית הגבלות על ייצוא שבבי בינה מלאכותית מתקדמים, שהן חלות על יותר ממחצית מדינות האיחוד האירופי. במקביל, פתחה ממשל טראמפ בחקירה לבחינת הטלת מכסים ייעודיים על יבוא שבבים, צעד שמחזק את המגמה לפיתוח יכולות עיצוב וייצור מקומיות באירופה.

“בעידן הזה של מסחר גלובלי לא מדובר בסוף המודלים החדשניים, אלא בהזדמנות להעמיק שותפויות ולהרחיב אינטגרציה,” הדגישה וירקונן, תוך שהיא מציינת הסכמי שיתוף פעולה דיגיטליים עם יפן, דרום קוריאה, קנדה והודו.

לוק דן הובה, מנכ״ל Imec, תמך בדברי הנציבות: “התעשייה הזו הצליחה בזכות ההתמחות הבינלאומית; קשה לדמיין איזור אחד שישלוט בכל היבטי הטכנולוגיה. אירופה צריכה למנף את היתרונות שלה.” כמופת הציג את ASML ההולנדית, היחידה שמספקת מכונות ליתוגרפיה באורך גל קיצון.

יוזמת Chips Act, שנועדה להכפיל את נתח השוק האירופי ל-20% עד 2030, כוללת שורה של אמצעים לבניית קיבולת טכנולוגית ולחדשנות. מעל 85% מתקציב “Chips for Europe” כבר מחולק, בין השאר להקמת חמישה קווני מו“פ ו־competence centres בכל 27 המדינות.

ב־2024 דו״ח מבקר האירופי מצא כי האיחוד מתרחק מהיעד ומסביר שההגעה ל-20% בנתח שוק מחייבת מהירות רבה יותר. הנציבות תסקר מחדש את היוזמה עד ספטמבר 2026, במטרה לנסח “Chips Act 2.0” שיתמקד בתכנון שבבי AI, ארכיטקטורות חסכוניות באנרגיה, פוטוניקה ושבבי קוואנטום.

“התחרות קשה, אך לאירופה יש חזון, כישרון ומשאבים,” סיכמה וירקונן, וקראה לתעשייה, למרכזי מחקר ולרשויות המדינות החברות לקחת חלק פעיל בתהליך השכתוב, כדי להבטיח את עתיד תעשיית השבבים באירופה.

הפוסט אירופה מתחייבת לשיתוף פעולה גלובלי בתעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

כוחה ההולך וגובר של ה-AI תלוי בהנגשה רחבה של משאבי מחשוב ביצועים גבוהים, כדי לצמצם פערים ולעודד חדשנות גלובלית. כך כותב גלן ברן, מוביל תחום השבבים בחברת PwC.

השבוע פרסם גלן ברם מאמר שבו הדגיש כי הפוטנציאל המהפכני של בינה מלאכותית הופך למציאות שמשנה תעשיות שלמות, החל ממכשור רפואי מותאם אישית ועד לאוטומציה תעשייתית מתקדמת וליצירת אמנות חדשה. עם זאת, ללא גישה שוויונית למשאבי המחשוב העוצמתיים שמפעילים את המודלים הללו, הסיכון הוא להרחיב את הפער הדיגיטלי הקיים וליצור אי-שוויון נוסף. להערכת ברם, רק מהפיכה באופן הפצה, פריסה ושימוש במוליכים למחצה תאפשר פתיחת דלתות לכמה שיותר גופים, קטנים כגדולים, ברחבי הכלכלה העולמית.

להמחשת הצורך, הוא מתאר עתיד שבו סטארט-אפ חקלאי קטן במדינה מתפתחת יכול למנף כלים חכמים לגידול מוצלח יותר של יבולים, או מרכז בריאות מקומי מנצל בינה מלאכותית לאבחון מהיר ומדויק של מחלות. כדי לאפשר זאת, יש לפרוץ את המחסום הכלכלי שנובע מעלויות גבוהות, טכנולוגיות קנייניות וזמינות מוגבלת, ולהחליף אותו בדגמים של גישה מדורגת, סכמתית ובעלת עלות משתנה בהתאם לצריכה.

"המאיץ DeepSeek, שהשיקה ב-2024, הוריד משמעותית עלויות פיתוח והפצת מודלים באמצעות ניצול יעיל יותר של מעבדי גרפיקה (GPUs), אך יחד עם זאת צפוי לדרוש עוד משאבי מחשוב ככל שהדרישה למודלים גנרטיביים גדלה. על פי דוח מצב תעשיית המוליכים למחצה של PwC מ-2024, תחומי ה-AI accelerators וזיכרון ברוחב פס גבוה (HBM) עוברים ממעמד של נישה למרכיבים חיוניים של תשתית AI, וצפויים להוות עד שנת 2028/29 יותר מ-80% מערך המעבדים במרכזי הנתונים בעולם — שוק פוטנציאלי בהיקף של כ-150 מיליארד דולר."

"מעבר למודלים אחידים, הדמוקרטיזציה של מחשוב ה-AI מחייבת פתרונות גמישים ומותאמים: פיתוח מאיצי AI ייעודיים ומעגלים משולבים (IC) בסגנון “made to measure” למגוון הגופים המשתמשים בהם. סטארט-אפים כבר מנצלים כיום יחידות עיבוד עצבית (NPUs) זולות וצרות-הספק בשטח, שמאפשרות ביצוע אימון והסקת תובנותית בסמוך למקור הנתונים. במקביל, מוסדות מחקר נדרשים לגישה לענני מחשוב ענקיים למשימות מורכבות יותר."

"לפריצת דרך טכנולוגית כזו דרושה גם הכשרת כוח אדם מגוון ומיומן בתחומי תכנון חומרה, פיתוח תוכנה ואתיקה של בינה מלאכותית. הדוח של PwC מציין כי התעשייה האירופאית זקוקה עד 2030 לכ-350,000 מהנדסים ואנליטיקאים נוספים כדי להשיג נתח שוק עולמי של 20%. יוזמות חינוכיות, התמחויות, הפרויקט של שותפויות ציבור-פרטי והכשרות מחודשות (reskilling) הן חלק מהפתרון לגשר על הפער."

"בתחזית הכלכלית, שוק המוליכים למחצה עתיד להגיע לקצב צמיחה של טריליון דולר עד סוף העשור ולספק אלפי משרות חדשות, לשפר פריון ולהגביר תחרותיות. מגזר הרכב, שעובר מהפכה חשמלית ואוטונומית, צפוי לצמוח בקצב שנתי ממוצע של 10% בין 2024 ל-2030, ומשכך תיתרם גדילה משמעותית בביקוש למעבדים מתקדמים. יתרה מזו, בינה מלאכותית עצמה מסייעת בתכנון שבבים ובייעול תהליכי ייצור, מקצרת זמני פיתוח ומפחיתה שיעורי ליקויים."

"לשם השגת דמוקרטיזציה אמיתית של משאבי המחשוב, על ממשלות, גופי מחקר, חברות ותאגידים אזרחיים לשתף פעולה. רישיונות מחקר גדולים, תמריצים להשקעה ב-R&D, חקיקה התומכת בהנגשה פתוחה, ותמיכה בחינוך STEM יהוו חלק בלתי נפרד מהמאזן. בסינרגיה בין גורמים אלה ובדגש על אחריות ואתיקה, ניתן יהיה להנגיש את הבינה המלאכותית לכל, וליצור עתיד שוויוני ומשגשג יותר."

הפוסט "הבינה המלאכותית תביא לדמוקרטיה של המיחשוב ובפרט בתחום השבבים" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת TSMC החלה בסוף אפריל 2025 בעבודות הבנייה של מודול שלישי במתחם Fab 21 בסמוך לפיניקס, אריזונה. על פי דוחות Bloomberg, המודול החדש יאפשר ייצור שבבים בטכנולוגיות N2 (2 ננומטר), N2P (2 ננומטר-class) ו-A16 (1.6 ננומטר-class) בין השנים 2028 ל-2030.

המיזם מהווה חלק מתכנית ההשקעה של TSMC בהיקף של 165 מיליארד דולר במתקני הייצור שלה בארצות הברית, שהוכרזה במרץ 2025. על פי התכנון, מודולים 3 ו-4 של Fab 21 ייצרו שבבים בתהליכי 2 ננומטר (כולל N2, N2P, N2X ו-A16), בעוד שמודולים 5 ו-6 יתמקדו בתהליכים מתקדמים אף יותר, כגון A14 (1.4 ננומטר-class) ונגזרותיו.

ההחלטה לפתוח בייצור מקומי של טכנולוגיות מתקדמות באה על רקע גובר של לחץ פוליטי: לפני כשבוע דחתה פרלמנט טאיוואן יצוא של תהליכי ייצור שבבים מתקדמים למתקנים בחו"ל ללא אישור ממשלתי. עם תחילת ייצור בטאיוואן בתהליך A14 בסוף 2028, יוכל הענק המקומי להפעיל את A16 ו-N2P גם בארצות הברית, לפי חוקי הייצוא החדשים.

ביקורו של מזכיר המסחר האמריקאי הווארד לוטניק באתר הבנייה חידד את עיקרי תנאי חוק CHIPS and Science Act: חברות זרות המבקשות סובסידיות פדרליות יתבקשו להעמיק את נוכחותן בארצות הברית. יחד עם זאת, הממשלה האמריקאית מחויבת לספק תמיכות עד סוף 2026 לחברות כמו TSMC, אינטל, GlobalFoundries, Texas Instruments וסמסונג.

למרות ההשקעה הענקית ותכניות ההרחבה של Fab 21 הכוללות שישה מודולים, שני מרכזי אריזות מתקדמות ומרכז מחקר ופיתוח, הגבלות הייצוא עשויות לפגוע ברווחיות האזורית. TSMC גובה פרמיה על תהליכי ייצור מהדור החדש, אך עד לקבלת אישורים מיוחדים היא תיאלץ לייצר בארה"ב טכנולוגיות שכבר מיושמות בטאיוואן.

תגים: שבבים, ייצור בארה"ב, TSMC, טכנולוגיות 2 ננומטר, CHIPS Act
ביטוי מפתח: הקמת Fab 21 שלב 3
נרדפים: Fab 21, מודול ייצור באריזונה, תהליכי N2P, שבבי A16

הפוסט TSMC מתחילה בבניית מפעל Fab 21 שלב 3 באריזונה לטכנולוגיות 1.6 נ"מ ו-2 נ"מ הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ברקע מכסי הייבוא החדשים שהטילה ארצות הברית על טכנולוגיות שבבים, מתגברות ההערכות כי תהליך ייצור השבבים בסין יזנק במלוא עוצמתו. הסנקציות על יצוא רכיבים וטכנולוגיות מלוות בהגבלות רישוי מחמירות, אך דווקא מהלכים אלה נדמים כמנוף להשקעות במו"פ ובניסיון לבסס עצמאות טכנולוגית ולפיתוח יישומים תחרותיים.

אנליסטים בשוק מציינים כי העלאת המכסים תגביר את התמריץ להאיץ פיתוח ציוד לייצור שבבים ורכיבים חיוניים, במיוחד בשוק התעשיות המבוסס על תלת־עשר ננומטר ומעלה. מעצב מראש בחברת הייעוץ J.Gold Associates, ג'ק גולד, ציין כי “הממשל האמריקני מעניק בסופו של דבר תמריץ משמעותי לסין, המאפשר לה להעמיק במחקר ולהתקדם בעצמאות הטכנולוגית שלה.”

גם הצהרותיהן האחרונות של ענקיות השבבים אנבידיה ו-AMD) מעידות על מחיקות קצרות טווח בעלות מיליארדי דולרים: אנבידיה צופה הפסד של כ-5.5 מיליארד דולר בעקבות הדרישות הרגולטוריות החדשות, בעוד AMD מעריכה ירידה של עד 800 מיליון דולר בהכנסותיה. מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, הודה במהלך ביקורו בבייג'ינג שהמגבלות משפיעות על היקף הפעילות העסקית שלהן בסין.

בעקבות הצעדים האמריקניים, חברות סיניות מרכזיות מרחיבות את שיתופי הפעולה עם  וואווי, אשר משווקת שבבי בינה מלאכותית לאימוני מודלים גדולים. לדוגמה, iFlytek הציגה את Spark X1 — מודל שפה גדול המאומן כולו על תשתיות מחשוב מקומיות, בשיתוף צוות המחקר של Huawei, ובהדגמותיו מציגה יכולות מרשימות במטלות מתמטיות, קידוד והבנת שפה.

דו“ח של חברת המחקר ICwise מציין כי במגזר הסיני של שבבים מתקדמים יחסית (28 ננומטר ומעלה) יש כבר תחרות על יחידות בקרת מיקרו־בקר לרכב, רכיבי זיכרון ושבבי כוח. לפי הדו“ח, המכסים עשויים להעצים את היתרון התמחור שלהם בשווקים רגישי עלות ולזרז את החלפתם ברכיבים אמריקניים.

מבנה הייצוא של סין לשוק האמריקני מצומצם, ולכן המגזר המקומי נהנה מהגנה חלקית מהמפגע של מכסי הסחר. תופעה זו מאפשרת למפעלים הפנימים להתמקד בתחליפי יבוא (import substitution), במקום בנסיונות למזער הפסדי יצוא.

הזינוק הצפוי בפיתוח שבבים בולט גם בדברים שאמר שיאנג ליגאנג, מנכ״ל איגוד הטכנולוגיה Zhongguancun: “עשורים של סנקציות הכשירו אותנו לבנות כמעט שרשרת אספקה מלאה”, אמר, “והמכסים האחרונים ישמשו זרז לשדרוג ההשקעות במערכות ליתוגרפיה וכימיקלים ייעודיים”.

ווי שאוג'ון, נשיא איגוד מעצבי השבבים בסין, סיכם: “ככל שהלחץ מחמיר, כך אנו חייבים להסתמך על עצמנו — אך לא לבודד עצמנו. יש לשלב בין השגת עצמאות טכנולוגית לשיתופי פעולה עם מדינות וארגונים פתוחים לשיתוף פעולה.”

הצפי הוא כי הפערים שצברה סין בתחום מו"פ ושרשרת האספקה לפני העידן הנוכחי יהפכו למנוף לצמיחה מהירה גם בהמשך הדרך, ויעצבו מחדש את מפת התחרותיות הגלובלית בענף השבבים.

הפוסט מכסי ארה"ב על סין צפויים לזרז מחקר והטמעת טכנולוגיות שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

איחוד האמירויות הערביות פועלת בשיתוף עם הממשל האמריקני כדי להבטיח גישה לשבבי מחשוב מתקדמים — מרכיב מפתח להגשמת חזון ה‑AI הלאומי של המדינה. כך הצהיר פנג שיאו, מנכ”ל חברת הבינה המלאכותית G42, בהתייחס להסכם ההשקעות הגדול שנחתם לאחרונה עם וושינגטון.

לפי המודל החדש של “כללי הפצת AI” שבמסגרתו מדינות מסווגות לפי רמת הסיכון להגנה על הטכנולוגיה, UAE נותרת כרגע בטיר השני, המגביל את מספר המעבדים שיכולה לייבא. בכוונתה להעלות את רמתה לטיר הראשון — מעמד שיאפשר ייבוא בלתי מוגבל של שבבים נדרשים לפרויקטים רחבי היקף.

המהלך בא בתמורה להבטחה להשקעה בסך 1.4 טריליון דולר בחיזוק הקשרים הכלכליים והביטחוניים בין איחוד האמירויות לארה”ב. במסגרת הפגישה שנערכה בחודש שעבר בין נשיא ארה”ב דונלד טראמפ לשייח’ תאנוון בן זייד אל נהיאן, אושר גם סיוע בגובה 100 מיליארד דולר לפרויקט AI תשתיתי שיזמה וושינגטון, בהשקעה של חברת MGX מאבו דאבי.

מדובר בשיטת “דיפלומטיית השקעות” שבה אימון כלכלי מהווה מנוף לקבלת פטורים ומענקים לטכנולוגיות אסורות, לאחר שממשל טראמפ הוסיף מאז 2020 למעלה מ‑140 חברות סיניות לרשימת הגורמים המוגבלים ויאסר ייצוא של 24 סוגי ציוד ליתוגרפיה.

המטרה הכוללת של האמירויות היא להבטיח רציפות בפיתוח מערכות AI מתקדמות בתחומי הבריאות, התחבורה ואנרגיה מתחדשת, ולמצב את עצמה כשחקנית מרכזית במפת ההייטק העולמית — גם לנוכח ההגבלות הגוברות שמטילה ארצות הברית על יצרניות הסיליקון בסין ובמדינות אחרות.

הפוסט איחוד האמירויות מבקשת גישה לשבבים אמריקניים מתקדמים לחיזוק יכולות הבינה המלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סבסטיאן דובה, מנהל CEA-Leti, מציג תמונת מצב עדכנית של תעשיית השבבים באירופה ומסביר כיצד פרויקט הדגל FAMES עשוי לסייע לאירופה להיאבק בתלותה באסיה ובארה"ב – ולבסס יתרון בתחומים כמו בינה מלאכותית בקצה הרשת וחדשנות אקולוגית

לאחר מחסור השבבים בזמן מגפת הקורונה, שהבהיר לאירופה את תלותה באסיה ובארה"ב, הושקה בשנת 2022 תוכנית השבבים האירופית – CHIPS Act – במטרה להכפיל עד 2030 את חלקה של אירופה בשוק העולמי ל-20%. כיום, שלוש שנים מאוחר יותר, אירופה עדיין אחראית לפחות מ-10% מייצור השבבים בעולם. האם היא מסוגלת להחזיר לעצמה את הבכורה?

לדברי סבסטיאן דובה , מנהל CEA-Leti ומוביל פרויקט FAMES בגרנובל, אין מדובר במהפכה מיידית: "ההשקעות הנדרשות עצומות, וקשה לדמיין שינוי דרמטי בטווח הקצר. השוק נותר גלובלי ותלוי הדדית: עיצוב באמריקה, ייצור באסיה וחומרי גלם מסין." למרות זאת, לדובה יש תקווה באשר ליתרונות היחסיים של אירופה – בעיקר ביישומים משולבים כמו חיישנים, מיקרו-בקרים, רכיבים לרכב, לתעשייה ולתחום הבריאות. הוא מזכיר בגאווה את ההובלה של ASML ההולנדית בתחום ליתוגרפיה מתקדמת – תחום קריטי שכל יצרני השבבים בעולם תלויים בו.

במסגרת המאמצים האירופיים הוקם פרויקט FAMES , בהובלת CEA-Leti ושותפים נוספים, אשר נהנה מהשקעה של 830 מיליון אירו של האיחוד האירופי והממשל הצרפתי. "FAMES נכנס לפעולה בתחילת השנה – עמדנו בלוחות הזמנים, וזה חשוב. אסיה ידועה ביעילותה, אבל אנחנו מראים שגם אירופה מסוגלת לפעול באותה רמה," מדגיש דובה.

מטרת FAMES: להכין את הקרקע לדורות הבאים של טכנולוגיות FD-SOI בגדלים של 10 ואף 7 ננומטר, ולהאיץ פיתוח של טכנולוגיות מפתח לעשור הקרוב: זיכרונות לא נדיפים, רכיבי תדר רדיו לדור 6G ואינטגרציה תלת-ממדית הטרוגנית . אחת ההזדמנויות הבולטות עבור אירופה נמצאת דווקא בתחום שבו לא נדרשים שבבים מתקדמים במיוחד – אלא פתרונות משולבים ויעילים אנרגטית:

"בינה מלאכותית בקצה – edge AI – תדרוש שבבים שחוסכים באנרגיה ומבצעים למידה והסקה מקומית, ישירות במכשירים כמו סמארטפונים וחיישנים. זהו תחום שבו יש לאירופה יתרון מובהק," מסביר דובה.

לסיכום, למרות הפערים מול ענקיות כמו TSMC ו-Samsung, דובה בטוח שעם השקעה נכונה בשיתופי פעולה, מחקר וחדשנות סביבתית – אירופה יכולה לשמר ואף לחזק את מקומה בזירה הגלובלית.

"השוק הזה מחזורי מטבעו. מה שנכון היום – לא בהכרח יהיה נכון מחר. עלינו להמשיך לפעול בחזית החדשנות כדי להיות מוכנים לעתיד."

הפוסט אירופה מנסה להחזיר את הבכורה: האם תעשיית השבבים האירופית תצליח לצמצם פערים? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הכרזת הממשל האמריקני על סבב חדש של מכסים תחת הנשיא דונלד טראמפ עוררה השבוע סערה בעמק הסיליקון. בתחילה נראה כי יצרני השבבים נשמו לרווחה – תת-קטגוריה מצומצמת של מוליכים למחצה קיבלה פטור מהמכסים החדשים. אך בחינה מעמיקה מגלה כי מדובר בחרב פיפיות: מרבית הציוד והמוצרים שבהם משולבים שבבים – כולל שרתים, ציוד בינה מלאכותית, וציוד ייצור חיוני – לא נכללו בפטור ויספגו תוספת מס משמעותית.

לדברי מרטין צ׳ורזמפה, חוקר בכיר במכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית, "השקעה של מאה מיליארד דולר בתעשיית השבבים בארה״ב שווה פחות מבעבר. העלויות צפויות לעלות – והמשקיעים לא יאהבו את זה".

פטור סמלי – מכה למגזר ה-AI

המכסים מתבססים על סיווג מוצרים במערכת האמריקנית HTS, הכוללת מאות אלפי קודים. הפטור תקף רק לשבבים מתקדמים מסוגים מסוימים, ואינו כולל את רוב השרתים, המערכות המשולבות ואת ציוד הייצור. כך למשל, מערכות DGX של Nvidia, הכוללות GPUs ייעודיים ללמידת מכונה, צפויות לספוג מכס בגובה של כ-40%.

סטייסי ראסגון, אנליסט בכיר בחברת Bernstein Research, טוען כי "מדובר בפגיעה מערכתית – השפעה רוחבית שלא תיעצר בשבבים עצמם, אלא בכל שרשרת הערך."

גם כלי הייצור עצמם – מכונות ליתוגרפיה מתקדמות, שרובן מיוצרות ביפן ובהולנד – יספגו מכסים של 20–24 אחוזים, צעד העלול לפגוע במאמצי הממשל להחזיר ייצור שבבים לתוך גבולות ארה״ב.

השפעה צפויה על מחירי השרתים

אחת המדינות שצפויות להיפגע במיוחד מהמהלך היא טאיוואן – ספקית מרכזית של שבבים ושרתים לשוק האמריקני. ג׳ייסון סו, לשעבר חבר פרלמנט טאיוואני וכיום חוקר במכון הדסון, מעריך כי רק 10% מיצוא טאיוואן לארה״ב ייהנו מהפטור, בעוד שהיתר – בעיקר שרתים – יספגו תוספת מס של 32%.

"המחירים של שרתי AI עלולים לזנק בצורה קיצונית," אמר סו. "רוב החברות הפועלות בתחום הזה עובדות על שוליים רווח צרים, והן לא יוכלו לספוג את העלות."

חשש משרשרת תגובות גלובלית

פרופ' מארק וו מבית הספר למשפטים בהרווארד מזהיר שהמכסים עלולים להוביל למכסי נגד מצד מדינות מפתח אחרות. "הסיכון למלחמת סחר חדשה מוחשי מאוד – הספקולציות רבות, והאווירה בשוק בלתי צפויה לחלוטין," הוא טוען.

במקביל, ייתכן שטראמפ יכריז על סבב נוסף של מכסים – הפעם ממוקדים ישירות בתעשיית השבבים. זהו מהלך שעשוי לשבש עוד יותר את אסטרטגיית "השבת הייצור הביתה" שיזם ממשל ביידן במסגרת חוק השבבים והמדע (CHIPS Act), אשר השקיע עד כה כ-52 מיליארד דולר בייצור, הכשרה ומחקר.

ההשפעה על ספקיות חומרה ויצרני AI בארה״ב

בעוד חברות כמו אינבידיה חוות ירידות חדות במניותיהן – כשליש מערכן מאז תחילת השנה – נרשמת דאגה הולכת וגוברת בקרב סטארטאפים בתחום הבינה המלאכותית והחישוב הקוונטי. ההסתמכות על שרתים ו-GPU מתקדמים עלולה להפוך ליקרה מדי עבור חברות אמריקניות קטנות ובינוניות.

ננסי ווי, אנליסטית שרשרת אספקה בקבוצת Eurasia, מסכמת את המצב כך: "מדובר בפגיעת עומק לא רק בשוק השבבים, אלא ביכולת של ארה״ב לשמר מובילות בתחומי מחשוב העתיד."

הפוסט מכסי טראמפ מאיימים גם על תעשיית השבבים האמריקנית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקיות השבבים אינטל ו-TSMC הגיעו להסכמה ראשונית על הקמת מיזם משותף חדש, כך לפי דיווח של האתר The Information. במסגרת ההסכם, יופעלו מתקני הייצור של אינטל על ידי המיזם המשותף, כאשר ל-TSMC תהיה אחזקה של 20% מהחברה החדשה.

מה שמייחד את העסקה הוא ש-TSMC לא צפויה להשקיע הון כספי ישיר במיזם, אלא תתרום את חלקה על ידי שיתוף פרקטיקות ייצור מתקדמות והכשרה של עובדים במתקני אינטל. כך מקווים באינטל לשדרג את תהליכי הייצור ולייעל את התחרות מול מתחרות כמו סמסונג ו-TSMC עצמה.

על פי הדיווח, ממשל טראמפ היה זה שעודד את המהלך מלכתחילה, כחלק ממאמץ לתמוך בהתאוששות של אינטל, שכבר תקופה נאבקת לשמור על מעמדה בתעשייה. באינטל אף חוששים מגל פיטורים המוני אם לא יימצאו פתרונות מבניים שיחזירו את החברה למסלול הצמיחה.

המהלך מגיע פחות מחודש לאחר מינויו של היזם והמשקיע ליפ-בו טאן (Lip-Bu Tan) לתפקיד מנכ"ל אינטל. טאן, מייסד Cadence ושותף ותיק בתחום ההון סיכון, כבר אז רמז על שינויים עמוקים שהוא מתכנן לחברה.

הפוסט אינטל ו-TSMC מקימות מיזם משותף לייצור שבבים – TSMC תכשיר עובדים במקום להשקיע הון הופיע לראשונה ב-Chiportal.