‏‏סופטבנק ואינטל -Intel Corporation ‏(נאסד"ק: INTC) הודיעו היום על חתימה על הסכם מחייב לרכישת ניירות ערך, שבמסגרתו תבצע סופטבנק השקעה של 2 מיליארד דולר במניות רגילות של אינטל.

ההשקעה מגיעה כאשר הן אינטל והן סופטבנק מעמיקות את מחויבותן להשקעה בטכנולוגיות מתקדמות ובחדשנות בתחום השבבים בארצות הברית.

מאסיושי סאן, יו"ר ומנכ"ל SoftBank Group Corp., אמר: "‏שבבים הם הבסיס של כל תעשייה. במשך יותר מ-50 שנה אינטל היא מובילה אמינה בחדשנות. ההשקעה האסטרטגית הזו משקפת את אמונתנו כי הייצור המתקדם של שבבים והאספקה שלהם יתרחבו עוד יותר בארצות הברית—כשאינטל משחקת תפקיד קריטי."

ליפ־בו טאן, מנכ"ל אינטל, אמר: "אנחנו שמחים להעמיק את יחסינו עם סופטבנק—חברה הנמצאת בחזית של תחומי טכנולוגיה וחדשנות מתפתחים רבים—ושחולקת איתנו את המחויבות לקידום המובילות של ארה"ב בטכנולוגיה ובייצור. מאסה ואני עובדים בצמוד זה עשרות שנים, ואני מעריך את האמון שהוא נותן באינטל באמצעות ההשקעה הזו."

על פי תנאי ההסכם, סופטבנק תשלם 23 דולר לכל מניה רגילה של אינטל. השלמת העסקה כפופה לתנאים מקובלים לסגירה.

לדברי השניים, ההשקעה של סופטבנק באינטל משתלבת בחזון ארוך הטווח שלה לאפשר את מהפכת ה-AI, באמצעות האצת הנגישות לטכנולוגיות מתקדמות התומכות בטרנספורמציה דיגיטלית, מחשוב ענן ותשתיות דור-הבא.

הפוסט סופטבנק תשקיע 2 מיליארד דולר באינטל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ אמר כי בכוונתו להטיל מכסים על יבוא מוליכים למחצה “בשבוע ובשבוע שלאחריו”, והוסיף שהשיעור עשוי להגיע עד 200%–300%. דבריו מגיעים לאחר שהצהיר בשבוע שעבר על כוונה למכס של 100% עם פטורים אפשריים לחברות שמייצרות בארה״ב.

לצד ההחמרה המסתמנת, טראמפ חתם על צו מנהלי המאריך את ההפוגה בהעלאות המכס על סין ב-90 יום נוספים – עד תחילת נובמבר – כדי לאפשר המשך מו״מ.

העלאת מכסים חדה על שבבים עשויה:

• להעלות את עלות הרכיבים המיובאים למחשבים, סמארטפונים, רכב חכם ותעשייה – ולחלחל למחירי מוצרי קצה.
• לייצר עידוד לרילוקליזציה של ייצור שבבים ואלקטרוניקה לארה״ב, כפי שניכר בגל הכרזות תעשייתיות, למשל ב-GE Appliances שמזיזה קווי ייצור מסין ומקסיקו ומשקיעה מעל 3 מיליארד דולר במפעלים בארה״ב.
• להחריף את אי-הוודאות בשרשראות האספקה: נרשם שיא היסטורי בתנועת המכולות בנמל לוס אנג׳לס ביולי, כשיבואנים “מקדימים סחורות” לפני העלאות מכס.

• מסגרות המכס על שבבים טרם פורסמו רשמית, אך הנשיא מצהיר שיגיעו תוך שבוע-שבועיים וייתכנו שיעורים חריגים של 200%–300%.
• מכסי הפלדה והאלומיניום המורחבים נכנסים לתוקף 18 באוגוסט.
• ההפוגה עם סין הוארכה עד תחילת נובמבר.

מה הלאה: השוק עוקב אחרי נוסח ההכרזה הרשמי על שבבים (מיוחס לביטחון לאומי במסגרת חקירות מסחר), אחרי תגובות נגד של שותפות סחר, ואחרי האם העלייה בעלויות תחלחל ל-CPI בספטמבר-אוקטובר. בינתיים, הסיכון המרכזי הוא זחילה אינפלציונית לצד פערי זמינות ברכיבים.

הפוסט טראמפ מאיים על יבוא שבבים: מכסים “תוך שבוע-שבועיים”, עשויים להגיע עד 300% הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הקבינט של הודו אישר ארבעה פרויקטי שבבים חדשים במסגרת משימת השבבים הלאומית (ISM), בהיקף כולל של ₹4,600 קרור. ארבעת הגופים שאושרו: SiCSEM, ‏Continental Device India (CDIL), ‏3D Glass Solutions ו-Advanced System in Package Technologies (ASIP). המפעלים יוקמו בשלוש מדינות: אודישה, פנג’אב ואנדהרה פרדש.

בובנשוואר, אודישה: ‏SiCSEM תקים מתקן משולב לשבבי מוליך־למחצה מתרכובת סיליקון-קרביד (SiC). על פי ההודעה, קיבולת הייצור השנתית תעמוד על 60 אלף וופרים, לצד יכולת אריזה של 96 מיליון יחידות. זהו הפאב המסחרי הראשון במדינה לתחום ה-SiC. ‏3D Glass Solutions תקים באתר מתקני אריזה מתקדמים.

מוהאלי, פנג’אב: ‏CDIL תרחיב את הייצור בדיסקריטים והתקני הספק; לפי פרסום נלווה, היעד הוא מעל 158 מיליון יחידות בשנה ליישומי רכב, אנרגיות מתחדשות, אוטומציה תעשייתית ותקשורת. ‏במקביל נמשכים קולות לשדרוג מעבדת השבבים הממשלתית SCL במוהאלי.

אנדהרה פרדש: ‏ASIP תקים קו ייצור בשותפות טכנולוגית עם APACT מדרום-קוריאה, בקיבולת שנתית של 96 מיליון יחידות לצרכים סלולריים, לרכב ולמוצרי אלקטרוניקה נוספים.

לפי הממשלה, האישור מצטרף לסדרת מהלכים שנועדה להפחית תלות ביבוא ולהאיץ “עצמאות טכנולוגית”. מדובר בהשלמה לשישה פרויקטים שכבר אושרו ומתקדמים בשלבי הקמה שונים. כיום כ-90% מהשבבים הנצרכים בהודו מיובאים. השוק העולמי צפוי להגיע לכ-$1 טריליון עד 2030, והביקוש בהודו לבדו צפוי לעבור $110 מיליארד.

באתגרים: היעדר פאבים מתקדמים וספקטרום מלא של שרשרת אספקה (ובפרט פרוסות סיליקון וליתוגרפיה), וכן דרישות תשתית מחמירות למים אולטרה-טהורים ואספקת חשמל יציבה. הממשלה והמדינות מציעות תמריצים כדי למשוך הון אנושי והון פרטי.

הפוסט הודו אישרה ארבעה פרויקטי שבבים חדשים בהיקף כ־$554 מיליון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

“הפורום איפשר חיבור ישיר בין חברות לטביות לישראליות והוביל למזכרי הבנות ולידים קונקרטיים בתחומי הפוטוניקה, הרפואה המדויקת, ייצור אמוניה ירוקה וטכנולוגיות שבבים,” אמרה אירינה רובינצ’יק, ראש נציגות סוכנות ההשקעות והפיתוח של לטביה (LIAA) בישראל. (Trend)

על-פי הראיון שפורסם היום (12 באוגוסט 2025), לטביה מבקשת למצב את עצמה “שער כניסה” של חברות וסטארטאפים ישראליים לשוק האיחוד האירופי, עם דגש על תעשיות מבוססות חדשנות: טכנולוגיות ביטחוניות, אנרגיה נקייה ורפואה מדויקת.

במסגרת הפורום, שנערך בשיתוף מכון היצוא, נחתם מזכר הבנות לקידום סחר והשקעות, ארגון מפגשי B2B והעמקת שיתופי פעולה בתחומי טק-דיפנס, אנרגיות מתחדשות וייצור מתקדם. הסכמים נוספים עם איגודים עסקיים וקלסטרים טכנולוגיים נועדו להאיץ העברת ידע, פיתוח משותף ומסחור מהיר של תוצאות מחקר.

לטביה מציעה לחברות ישראליות “חבילת תמיכה” הכוללת מסלול רישום חברה מהיר, הטבות לפי חוק הסטארטאפים המקומי וסיוע ברילוקיישן לעובדים. בנוסף, הרשויות מעודדות להשתמש בלטביה כבסיס להשתתפות במכרזי האיחוד, להקמת מתקני מו״פ ולבחינת טכנולוגיות בסביבות “טסט-בד” מוסדרות.

תחומי עדיפות להמשך שיתוף הפעולה: פוטוניקה, שבבים, מערכות אוויריות בלתי-מאוישות ופתרונות נגד-רחפנים, מימן ואמוניה ירוקה, בריאות דיגיטלית מבוססת בינה מלאכותית ואגריטק בר-קיימא. השילוב בין יתרונות השוק האירופי של לטביה לבין יכולות החדשנות של ישראל, כך לטענת LIAA, יוצר “פוטנציאל משמעותי לפרויקטים הדדיים”.

לצד המערך המדינתי, ל-LIAA נציגות פעילה בישראל המסייעת בהכוונה, חיבורים עסקיים ותהליכי הקמה.

הפוסט לטביה מציעה מסלול מהיר ליזמים ולמשקיעים ישראלים לכניסה לשוק האיחוד האירופי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקיות השבבים אנבידיה (NVIDIA) ו-AMD הגיעו להסכמות עם הממשל האמריקני: 15% מההכנסות ממכירת מאיצי AI בסין יועברו לארה״ב, בתמורה לרישיונות ייצוא לשבבים שיועדו במיוחד לשוק הסיני. עבור אנבידיה מדובר בשבב H20, ועבור AMD בדגם MI308. זהו הסדר חריג בנוף האמריקני, שלפי דיווחים עשוי להניב לאוצר מיליארדי דולרים בשנה, אם הביקוש בסין יתממש.

ההסכם מגיע לאחר שינוי כיוון בוושינגטון: באפריל נאסרה מכירת H20 לסין, אך ביולי התיר הממשל לבחון חידוש היצוא, ובימים האחרונים החלו להינתן רישיונות בפועל. בבית הלבן הגנו על המהלך והבהירו כי גרסאות ה-H20 ועמיתותיה אינן פוגעות בביטחון הלאומי. הנשיא טראמפ אף אמר שה-H20 “מיושן”, וטען שדחף במקור לנתח של 20% לפני שהתייצב על 15%.

באנבידיה מסרו כי החברה “פועלת לפי הכללים שהממשל האמריקני קובע לגבי השתתפותנו בשווקים העולמיים” והביעו תקווה שתקנות היצוא יאפשרו לארה״ב להתחרות בסין וברחבי העולם. הציטוט נמסר לאחר אישור הרישיונות.

אנליסטים מציינים שההשפעה על אנבידיה עשויה להיות מוגבלת יחסית לגודלה, ואילו AMD עלולה להרגיש זאת יותר. יחד עם זאת, החברות יכולות לגלגל חלק מהעלות ללקוחות בסין. ב-WSJ העריכו כי גבייה של 15% ממכירות ה-H20 עשויה להניב לאוצר כ-3 מיליארד דולר בשנה, אם הביקוש יחזור לרמות החזויות.

ההסדר מעורר גם סימני שאלה משפטיים. פרשנות ב-WSJ מצביעה על כך שחוקי הייצוא הקיימים בארה״ב אוסרים לגבות “אגרת רישוי” כזו, וחוקת ארה״ב אוסרת מס יצוא; לפיכך נעשית בחינה של מסלולים רגולטוריים חלופיים שיאפשרו את הגבייה. פרטי המנגנון עדיין אינם שקופים.

הצעד משתלב במדיניות רחבה יותר: בשבוע שעבר הכריז טראמפ על מכס של 100% על יבוא שבבים, עם פטורים לחברות שמשקיעות בייצור בארה״ב. אפל הודיעה על הוספת 100 מיליארד דולר להשקעות בארה״ב. במקביל נרשמו איתותים לפטורים ל-TSMC, סמסונג ו-SK Hynix בזכות הקמת מפעלים בארה״ב או הסכמות בילטרליות.

מה המשמעות לשוק?

• לסין: ההסדר מחזיר לשוק הסיני מוצרים שאינם מהשורה הראשונה, אך מבוקשים לפרויקטי AI. הוא עשוי לבלום חלקית את התחזקות המתחרות המקומיות, לפחות בטווח הקצר. (מרקטווץ')
• לחברות: זהו “מדרון חלקלק”. אם מודל “תשלום-תמורת-רישיון” יתרחב, חברות קטנות יתקשו לספוג את העלות. הגדולות יוכלו להעלות מחירים. (מרקטווץ')
• למשפט ולמדיניות: ויכוח צפוי על חוקיות ההסדר ועל האיזון בין כלכלה לביטחון לאומי. ההשלכות יתבהרו רק לאחר שיוצג מנגנון הגבייה הסופי. (הוול סטריט ג'ורנל)

שורה תחתונה: ההסדר משיב זמנית דלתות בשוק הסיני ומכניס כסף לקופת ארה״ב, אך יוצר תקדים. הוא עשוי להשפיע על מרווחים, מחירים ועל כללי המשחק בין וושינגטון, החברות והמשקיעים – בארה״ב, בסין ובשרשרת האספקה הגלובלית.

הפוסט אנבידיה ו-AMD ישלמו 15% מהכנסות שבבי ה-AI בסין לאוצר האמריקני – תמורת רישיונות ייצוא הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טסלה מפרקת את הצוות שבנה את Dojo – מחשב־העל לאימון בינה מלאכותית שעליו דיבר אילון מאסק כעמוד־תווך בדרך ל־Full Self-Driving. לפי בלומברג, מנהל הפרויקט פיטר בנון עוזב, והעובדים הנותרים יופנו לפרויקטי דאטה סנטר וחומרה אחרים בטסלה. רויטרס מדווחת כי לא הצליחה לאמת עצמאית את הפרטים, והחברות המעורבות נמנעו מתגובה בשלב זה.

הפירוק מגיע אחרי גל עזיבות: כ־20 מאנשי Dojo עזבו כדי להקים את DensityAI – חברת שבבים, חומרה ותוכנה למרכזי נתונים ולרובוטיקה, שהוקמה בידי ראש Dojo לשעבר, גנש ונקטראמננן, יחד עם ביל צ’אנג ובן פלורינג. לפי פרסומים, DensityAI צפויה לצאת מהסתר בקרוב.

שינוי כיוון: מחשב־על ייעודי לשותפויות חיצוניות

על פי הדיווחים, טסלה תגביר את ההישענות על שבבי עיבוד של אנבידיה ו־AMD, ובייצור תיעזר בסמסונג. המהלך מצטרף להסכם אספקה גדול שנסגר בסוף יולי: עסקה בהיקף 16.5 מיליארד דולר עם Samsung Foundry לייצור שבב ה־AI6 הבא של טסלה לשנות ההמשך, שאמור לשרת גם את FSD וגם את הרובוט ההומנואידי Optimus.

הסגירה של Dojo איננה צעד מנותק: כבר בקיץ 2024 הציג מאסק את “Cortex” – אשכול אימון ענק שמוקם במטה טסלה באוסטין, המבוסס בהיקף רחב על GPU-ים של אנבידיה. Cortex הוצג כפתרון “ריאלי־עולם” לאימון על וידאו בקנה מידה עצום.

יתרה מזו, בדברי מאסק בשיחת המשקיעים לרבעון השני (23 ביולי 2025) עלה רעיון “התכנסות” בין קווי השבבים: “לחשוב על Dojo-3 ועל שבב ה־AI6… אינטואיטיבית נרצה למצוא התכנסות שבה זה בעצם אותו שבב” – רמז שבפועל מפחית הצדקה להמשיך שני פיתוחים שונים במקביל.

מה היה Dojo — ולמה זה משמעותי

Dojo הוכרז רשמית ב-AI Day הראשון של טסלה ב-2021, לצד שבב ה-D1 בעיצוב עצמי וארכיטקטורת “טיילים” ייחודית לאימון רשתות על בסיס וידאו מהרכב. בשלב מוקדם הוצהר כי יעבוד “לצד” GPU-ים של אנבידיה, ובהמשך הוזכר שבב D2 שיתקן צווארי בקבוק. כעת, עם פירוק הצוות והסטת מאמץ לשותפויות, נראה שטסלה נוטשת את קו השבבים הייעודי לאימון. (TechCrunch)

ב־2023 פרסמה מורגן סטנלי הערכה פומבית שלפיה Dojo לבדו עשוי להוסיף עד 500 מיליארד דולר לשווי טסלה באמצעות פתיחת זרמי הכנסה כמו רובוטקסי ושירותי תוכנה. לנוכח הסגירה, הערכה זו נראית — לפחות באופן הישיר — פחות רלוונטית.

בין החזון למציאות: רובוטקסי וגזרת הרכב

מאסק מנסה לשכנע משקיעים לראות בטסלה חברת AI ורובוטיקה, לא “רק” יצרנית רכב. ביוני הושק באוסטין פיילוט רובוטקסי מצומצם עם Model Y ומלווה אנושי במושב הקדמי, שזכה לדיווחים על תקריות נהיגה בעייתיות. השבתת Dojo — פרויקט שמאסק תיאר כמיועד “לעיבוד כמויות וידאו עצומות” — מסמנת שינוי טקטי בדרך ליעד הזה.

במקביל, דירקטוריון טסלה אישר בשבוע שעבר חבילת תגמול של כ-29 מיליארד דולר במניות למאסק, תוך הדגשת “מלחמת הכישרונות ב-AI” והצורך לשמור את מאסק ממוקד בטסלה נוכח עיסוקיו הנוספים (xAI וכו’). ההסלמה בתחרות על כוח-אדם בכיר ב-AI היא גם הרקע האסטרטגי לבחירה לרכז מאמץ בקו שבבים אחד (AI5/AI6) ובשותפויות חיצוניות.

מה המשמעויות המעשיות?

1. זמינות עיבוד ואימונים. מעבר מ־Dojo לשותפויות GPU משמעו קיצור סיכונים טכניים והאצה באמצעות חומרה סטנדרטית בקנה מידה תעשייתי — במחיר תלות בספקים חיצוניים ובשרשראות אספקה צפופות. (Reuters)
2. עלויות והיקפים. עסקת סמסונג מספקת עוגן לייצור שבבי AI6 לאורך שנים, אך אינה מחליפה תשתית אימון ייעודית. טסלה תידרש להוכיח שהארכיטקטורה ה”מתכנסת” שלה אכן מתאימה גם לאינפרנס בקצה וגם לאימון במרכזי נתונים. (Reuters)
3. תחרותיות ב-FSD. טסלה מצמצמת פיתוח שבבי אימון ייעודיים בזמן שחברות אחרות — מסטארטאפים ועד ענקיות — משקיעות בפתרונות חומרה ייחודיים ל-AI. מנגד, הסתמכות רחבה על אנבידיה היא גם דרך מהירה ליהנות מדור שבבים חדש (H200/B100 וכו’) בלי לשאת סיכוני פיתוח סיליקון. (Reuters)

ומה הלאה?

בטווח הקצר, טסלה תישען יותר על Cortex ועל ענני GPU סטנדרטיים כדי לאמן את מודלי הנהיגה והרובוטיקה שלה; בטווח הבינוני, מבחן התוצאה יהיה בביצועי תוכנת הנהיגה והשקת שירותי רובוטקסי מסחריים. שאלה פתוחה היא עד כמה יצליחו AI5/AI6 — שבבים שמאסק ציין כי נרצה “אותו שבב” למעשה — לכסות גם אימון וגם אינפרנס במידה מספקת כדי להצדיק ויתור על Dojo. בשלב זה, פרט למבנה העסקה עם סמסונג ולעדכון הכיוון, החברה לא פרסמה תכנון ארוך טווח מפורט.

שורה תחתונה: סגירת Dojo היא פנייה חדה — פחות “חומרה ייעודית של טסלה”, יותר סטנדרטיזציה על GPU-ים, לצד ייצור שבבי AI ייעודיים לרכב ולרובוטיקה בקבלנות חוץ. אם המהלך יקצר זמן לשוק ויחסוך סיכוני סיליקון — ייתכן שהוא יזרז את מימוש חזון ה-AI של טסלה. אם לא — הוא ייזכר כהחמצה של יתרון מבדל שבדיוק לשם כך הוקם Dojo.

אמפמ

כותרת: טסלה סוגרת את Dojo: הצוות פורק, ההשקעה זזה לאנבידיה ולסמסונג
כותרת משנה: אחרי גל עזיבות והקמת DensityAI, טסלה מוותרת על מחשב־העל לאימון וידאו ייעודי; עסקת 16.5 מיליארד דולר עם סמסונג ו־Cortex באוסטין הופכים לעמודי התווך החדשים.
תגים: טסלה, Dojo, בינה מלאכותית, FSD, רובוטקסי, אנבידיה, AMD, סמסונג, שבבים, Cortex, מחשבי על
ביטוי מפתח (Yoast): טסלה סוגרת את Dojo
נרדפים: מחשב־על לאימון, שבבי AI, AI6, AI5, מרכז דאטה, רובוטיקה, נהיגה אוטונומית
SLUG: tesla-shuts-down-dojo-aug-2025

• Reuters
• Tom's Hardware
• Investors
• Statesman
• The Economic Times

הפוסט טסלה סוגרת את פרויקט Dojo: מהלך חד במדיניות ה־AI, מעבר להסתמכות על אנבידיה ושותפות חדשות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעיצומם של צעדי מיסוי אגרסיביים מצד ממשל טראמפ, הודיעה ממשלת מלזיה כי הצליחה להבטיח פטור מתשלום מכס על יצוא שבבים ותרופות לארצות הברית – מהלך שעשוי להציל את אחד מענפי הייצוא המרכזיים של המדינה.

ממשל ארה"ב הודיע כי יטיל מכס בגובה 19% על מרבית המוצרים המיובאים ממלזיה החל מה־8 באוגוסט. מדובר בשיעור נמוך לעומת מכס של 25% שנשקל קודם לכן. עם זאת, שר הסחר של מלזיה, טנקו זפרול עזיז, מסר כי ענף השבבים והפרמצבטיקה ימשיכו ליהנות מפטור מלא.

"נכון לעכשיו, היצוא של מוצרים פרמצבטיים ושבבים נותר ב־0% מכס," אמר השר במסיבת עיתונאים בקואלה לומפור.

תחום השבבים מהווה את לב תעשיית הטכנולוגיה של מלזיה ואחד ממנועי הצמיחה המרכזיים שלה – במיוחד לאור חשיבותו בשרשרת האספקה הגלובלית של אלקטרוניקה ומערכות בינה מלאכותית. ההחרגה מהמכס נחשבת להישג משמעותי עבור קואלה לומפור, שמובילה מאמץ מתמשך לשימור מעמדה בשוק העולמי.

לצד זאת, הוסיף השר כי ארה"ב פתוחה לשקול פטורים נוספים גם עבור יצוא קקאו, גומי ושמן דקלים, אך טרם הושג הסכם סופי בעניין.

בנוגע לתחום התרופות, ציין עזיז כי הפטור ממס ימשיך לאפשר אספקה שוטפת של תרופות חיוניות לשוק האמריקני, מבלי לפגוע ברווחיות היצרנים המקומיים.

עוד הבהיר השר כי מלזיה לא הסכימה לדרישות מצד ארה"ב בנושאים רגישים כגון הקלה בתנאי אישור מוצרים חלאל, ביטול מיסוי על אלכוהול וטבק, או הסרת מגבלות החזקות זרות בסקטורים אסטרטגיים.

לעומת זאת, הוא ציין כי לא התקבלה כל בקשה מצד ארה"ב לאספקה בלעדית של מתכות נדירות – משאב חיוני בתעשיות אנרגיה וטכנולוגיה מתקדמת – והבהיר כי מלזיה לא מחויבת בשלב זה להסכם בנושא.

הפטור שניתן לתעשיית השבבים המלזית עשוי להשפיע גם על השווקים הגלובליים, במיוחד על רקע המאבק הכלכלי בין ארה"ב לסין, אשר שולטת כיום בכ־90% מקיבולת העיבוד של מינרלים קריטיים.

הפוסט הקלות במלחמת הסחר: מלזיה הצליחה לפטור שבבים ותרופות מהמכסים האמריקניים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת קיידנס (Cadence Design Systems) הודיעה כי תחתום על הסדר טיעון עם מחלקת המשפטים של ארצות הברית, במסגרתו תשלם מעל 140 מיליון דולר. הסכום כולל קנס פלילי, חילוט נכסים וקנס אזרחי ממשרד המסחר האמריקני. ההסדר נחתם לאחר חקירה שנמשכה מעל ארבע שנים.

על פי כתב האישום, קיידנס מכרה בין השנים 2015 ל־2020 את כלי התכנון האלקטרוניים שלה דרך חברת קש (CSCC), שהייתה למעשה כיסוי לאוניברסיטה הלאומית לטכנולוגיית הגנה של סין (NUDT). אוניברסיטה זו מופיעה ברשימת הישות המוגבלת של משרד המסחר האמריקני מאז 2015 בשל חלקה בפיתוח מחשבי־על לסימולציות צבאיות, כולל דימוי של פיצוצים גרעיניים.

עוד עולה מהמסמכים כי עובדים בסניף של קיידנס בסין היו מודעים לכך ש־CSCC היא למעשה שם נוסף ל־NUDT. בנוסף, החברה סיפקה את אותם כלים גם לחברת Phytium, שנחשבת לקרובה ל־NUDT, ללא רישיון מתאים.

קיידנס הודתה בקנוניה להפרת תקנות הפיקוח על הייצוא. במסגרת ההסכם תעמוד החברה בפיקוח של שלוש שנים, שבמהלכן תיאלץ לעמוד בתנאי ההסדר ולא לעבור עבירות נוספות.

חרף הגילויים, מניית קיידנס זינקה ב־6.5% לאחר פרסום ההסכם ודוחותיה הרבעוניים. החברה ציינה כי היא "מרוצה מהסדר שהושג עם משרד המשפטים ומשרד המסחר".

קיידנס, שמשרדיה הראשיים בסן חוזה, קליפורניה, מספקת כלי תכנון ליצרניות שבבים מובילות, כולל אנבידיה, קוואלקום ואינטל. מנכ"ל אינטל הנוכחי, ליפ בו טאן, שימש כמנכ"ל קיידנס בתקופה שבה בוצעו המכירות – מ־2008 ועד דצמבר 2021 – ולאחר מכן כיהן כיו"ר עד מאי 2023.

בשנת 2024, 12% מהכנסות קיידנס הגיעו משוק סין – ירידה מ־17% בשנה שלפניה – על רקע הגבלות רגולטוריות והחרפה ביחסים בין וושינגטון לבייג'ינג. החקירה נפתחה לאחר שקיידנס קיבלה צווי זימון ממשרד המסחר (ב־2021) וממשרד המשפטים (ב־2023) בנוגע למכירות ללקוחות בסין.

הפרשה נחשבת לאות לכך שהממשל האמריקני ממשיך באכיפת מגבלות הייצוא לטכנולוגיה אסטרטגית מול סין, גם במקביל לניסיונות חידוש הדיאלוג הכלכלי בין המדינות.

הפוסט קיידנס תודה באשמה ותשלם 140 מיליון דולר בגין מכירת טכנולוגיית שבבים לסין הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל ממשיכה באסטרטגיית ההתייעלות שלה ומודיעה על פיצול (ספין-אוף) נוסף: חטיבת הרשתות והקצה שלה, NEX (Network and Edge Group), תהפוך לחברה עצמאית, בתמיכת משקיעים חיצוניים. מדובר באחד המהלכים המשמעותיים של המנכ"ל ליפ־בו טאן, שבא לאחר פיצולים קודמים של מובילאיי, אלטרה ורילסנס.

NEX עוסקת בפיתוח שבבים לתשתיות תקשורת ודאטה סנטרים, ומתחרה בשחקניות כמו אנבידיה, ברודקום ומארוול. בין מוצריה הבולטים – סדרת Atom P7000 למרכזי נתונים עם מתג מובנה שמעבד עד 100 גיגה־ביט לשנייה, וסדרת Atom P5900 לתחנות בסיס סלולריות עם ביצועים של עד 400 גיגה־ביט לשנייה. שני הדגמים כוללים מאיץ סייבר ייעודי להצפנה ופענוח של תעבורת מידע.

בישראל מועסקים בחטיבה כ־400 עובדים, בירושלים, חיפה ופתח תקווה, בתחומי חומרה ותוכנה. את הפעילות המקומית מנהל שרון אלמוזנינו־אלמוג. עם הפיכתה לחברה עצמאית, צפויה NEX ליהנות מגמישות רבה יותר, גיוס משאבים חדשים, והזדמנות לצמיחה מואצת – כך לפי גורמים באינטל.

המזכר הפנימי ששלח סגן נשיא אינטל ומנכ"ל NEX, סצ'ין קאתי, לעובדים, כולל גם את ההצהרה: "בדומה לאלטרה, נישאר משקיע עוגן שייהנה מהצלחת החברה, אך נזהה שותפים אסטרטגיים נוספים שיסייעו לצמיחתה". אינטל לא חשפה עדיין מתי יתבצע הפיצול בפועל ומה יהיה היקף ההשקעה שתשמור בידיה.

המהלך מגיע ברקע דיווח על הפסד רבעוני שישי ברצף, ירידה של 9% בערך מניית אינטל, וצפי לקיצוץ של כ־15% מכוח האדם עד סוף 2025 – מ־99,500 עובדים ל־75,000. גם ההשקעות במפעלי ה־Foundry יקוצצו. במקביל, אינטל הפסיקה לדווח על תוצאות NEX בנפרד והעבירה תחומים שונים ממנה ליחידות אחרות בחברה.

בשוק מעריכים כי עצמאות עסקית תאפשר לחטיבה להתחרות בצורה טובה יותר, ולהיכנס לשווקים חדשים – ובכך להחזיר את אינטל לעמדה מובילה גם בתחום התקשורת.

דובר אינטל אישר ל־CRN את תוכן המזכר.

"אנחנו מתכננים להקים את המרכיבים המרכזיים של עסקי הרשתות והתקשורת שלנו כחברה עצמאית, וכבר התחלנו בתהליך של איתור משקיעים אסטרטגיים," נמסר מהחברה בהצהרה.

"בדומה לאלטרה, נישאר משקיע עוגן, מה שיאפשר לנו ליהנות מהפוטנציאל לעלייה עתידית בערך החברה, תוך שאנו ממקמים את העסק לצמיחה עתידית," הוסיף הדובר.

בתמונה: משרדי אינטל בחיפה ומפעל אינטל בקריית גת. צילום: StockStudio Aerials, Intel Corporation

הפוסט אינטל תפצל את חטיבת NEX לחברה עצמאית – 400 עובדים בישראל יושפעו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תחת עננה של מגבלות סחר חדשות, מתיחות גיאופוליטית ועליית מכסים, תעשיית השבבים העולמית חווה אי ודאות גוברת. על רקע הקרב הכלכלי המתעצם בין ארה"ב לסין, מדיניות הסחר שמובילה ממשלת טראמפ הנכנסת מאיימת להטיל מכסים של עד 32% על רכיבי אלקטרוניקה מטאיוואן, כדי להגביל את חדירת הטכנולוגיה הסינית לשוקי המערב ולחזק את ייצור השבבים על אדמת ארה"ב.

למרות האיום, היצוא הטכנולוגי של טאיוואן שובר שיאים: לפי נתונים רשמיים, בחודש יוני נרשמה עלייה של כ־24.6% בהזמנות יצוא לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בעיקר בזכות הביקוש לשבבים ומוצרים מבוססי AI. חברת TSMC, יצרנית השבבים הגדולה בעולם, הגיעה לאחרונה לשווי שוק של טריליון דולר, בין היתר בזכות הזמנות מצד חברות כמו אנבידיה ו-AMD.

ישראל בשרשרת האספקה: בין תלות להזדמנות

לישראל יש נוכחות עקיפה אך משמעותית בתמונה הזו. לפי פרסומים בתקשורת הטאיוואנית והישראלית, בשנים האחרונות מתקיים שיתוף פעולה הולך ומתרחב בין אוניברסיטאות ומכוני מחקר ישראליים לבין גופי מחקר טכנולוגיים בטאיוואן, בעיקר בתחומי הנדסת חומרים, תכנון שבבים (IC design) ובינה מלאכותית.

במקביל, חברות הייטק ישראליות רבות מסתמכות על טכנולוגיות ייצור שבבים של TSMC, וכך כל שינוי מדיניות – למשל הקשחת מכסים או שינוי בתנאי סחר בין טאיוואן לארה"ב – עלול להשפיע על זמינות רכיבים, עלויות ייצור ולוחות זמנים של סטארט-אפים ישראליים.

עם זאת, על רקע הדרת סין ממוקדי ההשפעה במערב, ישראל עשויה גם ליהנות מהחולשה של תעשיית השבבים הסינית ולבסס שיתופי פעולה חדשים בטאיוואן, שתזדקק לגמישות אסטרטגית ולקשרים כלכליים יציבים במדינות הידידותיות למערב.

בין מדע לביטחון: רגישות אסטרטגית

היחסים בין ישראל לטאיוואן מתנהלים בשנים האחרונות בעיקר במסגרות לא רשמיות, בשל מדיניות "סין אחת" שמחייבת את ירושלים להימנע מהכרה רשמית בטאיפיי. עם זאת, שיתוף הפעולה הטכנולוגי נמשך ואף מתרחב, תוך שמירה על מרחק מהתחומים הרגישים – כמו ביטחון ומודיעין – שעשויים לעורר את חמתה של סין.

בתוך כך, ישראל תצטרך לאזן בין המחויבות למערב, הצורך בשיתופי פעולה מדעיים, והרצון שלא להכעיס את בייג'ין – שעדיין מהווה שוק יעד חשוב, בעיקר בתחומים שאינם צבאיים.

מסקנה

שוק השבבים הגלובלי נכנס לעידן של חישוב מסלול מחדש. מדיניות הסחר החדשה של ארה"ב משפיעה ישירות על טאיוואן – ועל כל מי שתלוי בה. לישראל יש מה להפסיד – אבל גם מה להרוויח. בעתיד הקרוב תידרש הממשלה – כמו גם החברות – לקבל החלטות מדויקות לגבי ניהול סיכונים, פיזור מקורות ייצור, ובניית שותפויות חדשות עם השחקנים המרכזיים בתחום השבבים.

הפוסט מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין מחריפה – וישראל בתווך: החשש ממכס על שבבים מטאיוואן, לצד פוטנציאל לשיתוף פעולה הופיע לראשונה ב-Chiportal.