גוגל מקימה בישראל קבוצת פיתוח חדשה שתעסוק בשבבים לבינה מלאכותית בקצה הרשת – Edge AI – וגייסה לשורותיה בכירים ומהנדסים מחברת היילו. כך דיווח TheMarker. גוגל לא פרסמה הודעה רשמית על הקמת הקבוצה או על גיוס העובדים מהיילו.

לפי הדיווח, השבבים שמפתחת הקבוצה מיועדים להרצת יישומי בינה מלאכותית במכשירים ובמערכות הפועלים בקרבת מקור הנתונים, ובהם רובוטים, מערכות אוטונומיות ומערכות המבוססות על מצלמות וחיישנים. עיבוד מקומי מאפשר לצמצם את התלות בחיבור לענן, לקצר את זמני התגובה ולהפחית את כמות הנתונים שיש להעביר ברשת.

מודעות הגיוס מאשרות את פעילות ה־Edge AI בישראל

אף שגוגל לא הכריזה על הפרויקט, מודעות גיוס שפרסמה החברה מספקות חיזוק עצמאי לחלק המרכזי בדיווח. החברה מגייסת בתל אביב ובחיפה לתפקידים המוקדשים במפורש לפיתוח שבבי Edge AI.

במודעה לתפקיד Edge-AI Verification Lead נכתב כי העובד יוביל את האימות של קניין רוחני – IP – המיועד למוצרי Edge AI של גוגל, וכן ינהל צוות מהנדסי אימות שבבים. בין הדרישות מופיע ניסיון באימות מערכות ASIC ו־SoC מורכבות, בלוגיקת AI ובלמידת מכונה ובעיבוד אותות תמונה.

מודעה נוספת, לתפקיד Design Vision Lead, Edge AI, מתארת הובלת צוות תכנון לאורך כל מחזור הפיתוח של IP ל־Edge AI – משלב הגדרת הארכיטקטורה, דרך פיתוח RTL ואימות, ועד לשילוב במערכת על שבב.

גוגל מגייסת גם מהנדסי תכנון בכירים שיובילו תתי־מערכות ASIC עבור מוצר המספק הסקה מבוזרת בזמן אמת. בתיאור התפקיד מודגשים יישומים שבהם זמן השהיה נמוך ואמינות גבוהה הם תנאים קריטיים.

מכלול המשרות מצביע על פעילות פיתוח מובנית הכוללת ארכיטקטורה, תכנון, אימות, תוכנה ותכנון פיזי – ולא רק על מחקר ראשוני או בדיקת היתכנות.

הרחבה של פעילות השבבים הקיימת של גוגל בישראל

גוגל כבר מפעילה בישראל מרכז פיתוח שבבים בראשות אורי פרנק, לשעבר בכיר באינטל. בשנים האחרונות התמקדה חלק מהפעילות המקומית בשבבים ובקניין רוחני עבור תשתיות מחשוב ותקשורת במרכזי נתונים.

במרץ 2025 דיווח CHIPORTAL כי גוגל מרחיבה את פעילות פיתוח השבבים בישראל ומגייסת מהנדסים לפיתוח שבבי NIC, שנועדו לשפר את התקשורת בין מעבדים ומאיצים במערכות בינה מלאכותית.

הקבוצה החדשה מרחיבה את הפעילות אל מעבר לתשתיות מרכזי הנתונים, לעבר עיבוד בינה מלאכותית המבוצע בתוך מכשירים ומערכות קצה. מודעות הגיוס מזכירות גם מוצרים המיועדים ישירות לצרכנים ומערכות אוטונומיות הפועלות בזמן אמת, אך אינן חושפות את המוצר הסופי או את מועד השקתו.

הגיוס מהיילו טרם קיבל אישור עצמאי

היילו מתמחה בדיוק בתחום שאליו נכנסת הקבוצה החדשה: מעבדים חסכוניים באנרגיה להרצת מודלים של בינה מלאכותית במצלמות, רובוטים, מערכות תעשייתיות ומכשירי קצה. לכן מהנדסיה מחזיקים בניסיון מבוקש בארכיטקטורת מאיצים, עיבוד תמונה, תכנון SoC ושילוב חומרה ותוכנה.

הדיווח מגיע זמן קצר לאחר שמיקרוצ'יפ חתמה על הסכם לרכישת היילו. השלמת העסקה צפויה עד סוף הרבעון המסתיים ב־30 בספטמבר 2026, בכפוף לאישורים הרגולטוריים ולתנאי הסגירה.

אם אכן גייסה גוגל עובדים מהיילו, הדבר ממחיש את התחרות הגוברת על המספר המצומצם של מהנדסים ישראלים בעלי ניסיון מעשי בפיתוח מאיצי AI למכשירי קצה. עם זאת, בחיפוש בפרסומים הרשמיים של גוגל ובכלי תקשורת נוספים לא נמצא בשלב זה אישור עצמאי לזהות העובדים, למספרם או לתפקידים שקיבלו.

הפוסט דיווח: גוגל מקימה בישראל קבוצת שבבי Edge AI וגייסה בכירים ומהנדסים מהיילו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשל ארצות הברית מתכנן צעדים רגולטוריים נוספים בתחום יצוא שבבים וטכנולוגיות בינה מלאכותית, כך אמר ג'פרי קסלר, בכיר במשרד המסחר האמריקני הממונה על בקרות היצוא.

קסלר אמר בשימוע שנערך בוושינגטון כי פעולה רגולטורית בנושא ״מגיעה״, אך לא פירט את תוכן התקנות או את מועד פרסומן. לדבריו, ממשל טראמפ אינו מתכוון להחליף את מסגרת AI Diffusion Rule שנקבעה בתקופת ממשל ביידן.

המסגרת נועדה להסדיר את הפצתם של שבבי בינה מלאכותית מתקדמים בעולם. היא מחלקת מדינות לקבוצות שונות וקובעת מגבלות על מספר מאיצי ה־AI שניתן לספק למדינות שאינן נהנות מגישה מלאה לטכנולוגיה אמריקנית.

הודעתו של קסלר מעידה כי הממשל עשוי לשנות את המכסות, תנאי הרישוי או אופן האכיפה, אך אינו מתכוון בשלב זה לבטל את העיקרון שלפיו ארצות הברית שולטת גם בהפצה העולמית של כושר מחשוב מתקדם.

ההגבלות משפיעות ישירות על יצרניות מאיצים ובהן אנבידיה ו־AMD, על ספקיות שירותי ענן ועל מדינות המבקשות להקים מרכזי נתונים גדולים. הן נועדו לצמצם את האפשרות ששבבים מתקדמים יגיעו לסין או לגורמים שממשלת ארצות הברית רואה בהם סיכון ביטחוני.

עם זאת, מדיניות ההגבלות יוצרת גם אי־ודאות עבור חברות אמריקניות. הרחבת החובה לקבל רישיונות עלולה לעכב עסקאות, לפגוע במכירות ולעודד מדינות וחברות להשקיע בפיתוח חלופות שאינן תלויות בטכנולוגיה אמריקנית.

בשלב זה אין עדיין תקנה חדשה שאפשר לנתח בפירוט. חשיבות הדברים היא באיתות שמסגרת ההגבלות תישאר חלק מרכזי ממדיניות השבבים האמריקנית, גם לאחר חילופי הממשל. לפני הפרסום יהיה צורך לבדוק אם משרד המסחר פרסם נוסח מפורט יותר, משום שהתקנות עשויות להשתנות עד מועד העלאת הידיעה.

תגיות:

הפוסט ארצות הברית מכינה צעדים חדשים להגבלת יצוא שבבי בינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

משרד המסחר האמריקני הקל באופן משמעותי את מגבלות היצוא לאיחוד האמירויות, והעניק לממשלת המדינה ולחברות מאושרות אפשרות לקבל מארצות הברית שבבי בינה מלאכותית מתקדמים ושרתים ללא צורך ברישיון יצוא פרטני. ההחלטה עשויה להאיץ את הקמתם של מרכזי נתונים גדולים באמירויות ולחזק את מעמדה כמרכז אזורי לתשתיות בינה מלאכותית.

במסגרת השינוי העביר משרד המסחר את איחוד האמירויות לקבוצת המדינות A:5 בתקנות מינהל היצוא האמריקניות, EAR. חברות וממשלות בקבוצה זו יכולות להשתמש בפטור המכונה Strategic Trade Authorization, או STA, לצורך יצוא, יצוא מחדש והעברה מקומית של פריטים מסוימים הנתונים לפיקוח אמריקני. בין היתר מדובר בציוד בעל שימוש צבאי או דו־שימושי, לוויינים מסחריים, חלליות וטכנולוגיות המשמשות בתעשיות האנרגיה, ההתפלה והגרעין האזרחי.

במקביל, ובהתאם למסגרת שיתוף הפעולה בתחום הבינה המלאכותית שנחתמה בין ארצות הברית לאמירויות במאי 2025, אישר משרד המסחר לממשלת האמירויות ולחברות מסוימות לקבל ללא רישיון פרטני גם רכיבי מחשוב מתקדם, ובהם שבבי AI ושרתים. ההקלה אינה חלה אוטומטית על כל חברה הפועלת במדינה, אלא על גופים שאושרו בידי הממשל האמריקני ובכפוף להתחייבויות בתחום אבטחת הטכנולוגיה ומניעת העברתה לגורמים בלתי מורשים.

בין החברות האמירתיות הזכאיות למסלול החדש נמצאות G42 והחברה הבת Core42. גם ענקיות טכנולוגיה אמריקניות ופעילויותיהן באמירויות צפויות ליהנות מהפטור, ובהן אמזון, אפל, גוגל, מטא, מיקרוסופט, OpenAI, אורקל ו־xAI. משרד המסחר הודיע גם כי בקשות של חברת ההשקעות האמירתית MGX לקבלת שבבים ושרתים ייבחנו בגישה חיובית, אך לא העניק לה בשלב זה פטור גורף.

מעמד שאינו ניתן כיום לישראל

איחוד האמירויות הופכת למדינה היחידה בקבוצת A:5 שאינה חברה באחד ממשטרי הפיקוח הרב־לאומיים על יצוא טכנולוגיות רגישות. רוב המדינות בקבוצה הן חברות נאט״ו או בעלות ברית ותיקות אחרות של ארצות הברית.

רויטרס מציינת כי ישראל וסעודיה אינן נכללות בקבוצת A:5. המשמעות אינה שיצוא שבבי בינה מלאכותית לישראל נאסר, אלא שישראל אינה נהנית מהפטורים החדשים ומהמסלול המועדף שניתן לאמירויות. הדרישה לרישיון תלויה בסוג השבב, בזהות המשתמש הסופי, בשימוש המתוכנן ובסיווג המוצר בתקנות היצוא האמריקניות.

הפער הרגולטורי עשוי להפוך לשיקול בתחרות האזורית על הקמת מרכזי נתונים ומתקני אימון למודלים גדולים. בעוד שחברות הפועלות בישראל עשויות להידרש במקרים מסוימים לעבור הליכי רישוי ובדיקה, חברות מאושרות באמירויות יוכלו לקבל שבבים ושרתים במסלול מהיר יותר. זמינות ודאות של מאיצי AI היא גורם מרכזי בהחלטות על מיקום מרכזי נתונים, לצד עלויות חשמל, קרקע, קירור, קישוריות ומימון.

לאמירויות כבר יש תוכניות רחבות להקמת תשתיות AI. פרויקט Stargate UAE באבו דאבי אמור להתחיל בקיבולת של 200 מגה־ואט ולהשתלב במתחם מתוכנן בהספק של עד 5 ג׳יגה־ואט. בפרויקט מעורבות G42, OpenAI, אורקל, אנבידיה, סיסקו וסופטבנק, והוא צפוי להשתמש במערכות המבוססות על מעבדי Grace Blackwell של אנבידיה.

ההחלטה הנוכחית הופכת את ההסכמות המדיניות למנגנון רגולטורי מעשי: במקום לקבל אישור נפרד לכל משלוח, גופים מאושרים יוכלו להכניס למדינה תשתיות מחשוב מתקדמות במסגרת הפטור. בתמורה התחייבה ממשלת האמירויות להמשיך להשקיע בתשתיות דיגיטליות ובינה מלאכותית בארצות הברית, בהיקף התואם להשקעות האמריקניות באמירויות.

החשש: זליגת טכנולוגיה לסין

ההקלות מעוררות גם ביקורת בוושינגטון בשל קשריהן הקודמים של חברות אמירתיות עם סין. G42 הייתה בעבר קשורה לחברות סיניות, ובהן וואווי, אך הודיעה כי צמצמה קשרים אלה כדי להעמיק את שיתוף הפעולה עם חברות אמריקניות.

מבקרי ההחלטה חוששים ששבבים אמריקניים מתקדמים או ידע שנצבר באמצעותם עלולים להגיע בעקיפין לגופים סיניים. הסנאטורית הדמוקרטית אליזבת וורן טענה כי הענקת גישה ללא רישיון ל־G42 יוצרת סיכון לביטחון הלאומי, במיוחד לנוכח מעורבותם העסקית של גורמים מאיחוד האמירויות בחברות ובמיזמים אמריקניים.

משרד המסחר הצדיק את ההחלטה בשיתוף הפעולה הביטחוני והכלכלי המתהדק בין שתי המדינות ובהתחייבות האמירויות למנוע שימוש לרעה בטכנולוגיה אמריקנית. לפי המשרד, ההקלה נועדה גם לחזק את מעמדן של חברות אמריקניות בשוק העולמי מול חלופות מסין.

מבחינת ישראל, ההתפתחות מעלה שאלה רחבה יותר מהליכי רישוי בלבד: האם המעמד המועדף שניתן לאמירויות ימשוך אליה השקעות במרכזי נתונים ובתשתיות מחשוב שהיו יכולות להגיע לישראל. בשלב זה לא פורסמה תגובה ישראלית רשמית להחלטה, ולא ידוע אם ישראל פועלת לקבל מעמד דומה או הסדר דו־צדדי נפרד.

הפוסט ארה״ב מעניקה לאמירויות מסלול מועדף ליבוא שבבי AI – ישראל נותרת מחוץ לקבוצת הפטור הופיע לראשונה ב-Chiportal.

גוגל מגבירה את המאמצים להפוך את שבבי ה־TPU שלה מחומרה המזוהה בעיקר עם מרכזי הנתונים ושירותי הענן שלה לחלופה מסחרית רחבה יותר למערכות הבינה המלאכותית של אנבידיה. לצד פיתוח דורות חדשים של מאיצים, החברה משתמשת במאזן הכספי שלה כדי לסייע במימון מרכזי נתונים שיתבססו על חומרת גוגל.

המהלך אינו מסתכם בתחרות טכנולוגית בין שבבים. גוגל בונה סביב ה־TPU מערך הכולל מרכזי נתונים, רשתות תקשורת, תוכנה, מימון ושירותי ענן – מודל הדומה במידה מסוימת לאסטרטגיית המערכת המלאה של אנבידיה.

עם זאת, אין פירוש הדבר שגוגל כבר מוכרת שבבי TPU כמוצר מדף שניתן לרכוש ולהתקין בכל שרת. ההתרחבות מתבצעת בעיקר באמצעות שירותי מחשוב, מתקנים ייעודיים ושותפים שיציעו קיבולת TPU מחוץ למסגרת הרגילה של Google Cloud.

ערבויות המקלות על הקמת מרכזי נתונים

אחד הכלים המרכזיים באסטרטגיה הוא מתן ערבויות להתחייבויות של חברות השוכרות מרכזי נתונים. הערבות של גוגל מפחיתה את הסיכון מבחינת הבנקים והמשקיעים, ומאפשרת ליזמים לגייס חוב בתנאים נוחים יותר.

במתחם Lake Mariner שבמדינת ניו יורק חתמה מפעילת מרכזי הנתונים TeraWulf על הסכמים ארוכי טווח עם ספקית הענן Fluidstack. גוגל התחייבה לגבות חלק מהתחייבויות השכירות של Fluidstack בסכום מצטבר של כ־3.2 מיליארד דולר.

בתמורה קיבלה גוגל כתבי אופציה המאפשרים לה לרכוש מניות של TeraWulf במחיר סמלי. לפי הודעות החברה, מימושם עשוי להעניק לגוגל החזקה של כ־14% ב־TeraWulf. המתקנים מיועדים לעומסי מחשוב עתירי ביצועים ולמערכות בינה מלאכותית, ובהם עומסים של חברת Anthropic.

בפרויקט נוסף באברנתי שבטקסס מעניקה גוגל גיבוי של כ־1.3 מיליארד דולר להתחייבויות Fluidstack. המתקן אמור לספק בשלב הראשון כ־168 מגה־ואט של עומס מחשוב קריטי, במסגרת חוזה לתקופה של 25 שנה.

המשמעות היא שחלק מההון שגוגל מתחייבת להעמיד מסייע בהקמת תשתית שבה יותקנו מערכות המבוססות על השבבים, הרשתות והתוכנה שלה. כך החברה יוצרת ביקוש ל־TPU ובמקביל מפחיתה את סיכון המימון של הפרויקטים.

בלקסטון תשקיע חמישה מיליארד דולר בענן TPU חדש

בחודש מאי הודיעו גוגל ובלקסטון על הקמת חברה אמריקנית חדשה שתציע קיבולת מחשוב המבוססת על TPU. בלקסטון התחייבה להשקעה ראשונית של חמישה מיליארד דולר, והיעד הוא להפעיל במהלך 2027 תשתית בהספק של כ־500 מגה־ואט.

החברה החדשה תציע מרכזי נתונים, תפעול, רשתות ושבבי TPU במודל של מחשוב כשירות. בכך היא צפויה להתחרות בספקיות הענן המתמחות בבינה מלאכותית, ובהן CoreWeave ו־Nebius, שבנו חלק גדול מפעילותן סביב מערכות אנבידיה.

עבור גוגל, המיזם מספק ערוץ הפצה נוסף שאינו מחייב את הלקוח לצרוך את ה־TPU רק דרך סביבת Google Cloud הרגילה. מדובר בצעד משמעותי בדרך להפיכת השבבים לפלטפורמה חיצונית, אף שעדיין אין זו מכירה חופשית של השבב הפיזי ללקוחות.

גוגל מפצלת את הדור החדש לאימון ולהסקה

בכנס Google Cloud Next חשפה החברה שני מאיצים מהדור השמיני: TPU 8t המיועד בעיקר לאימון מודלים גדולים, ו־TPU 8i המותאם להסקה, למודלי חשיבה וללמידת חיזוק.

ה־TPU 8i כולל 384 מגה־בייט של זיכרון SRAM על השבב ו־288 גיגה־בייט של זיכרון ברוחב פס גבוה. גוגל טוענת כי הוא מספק שיפור של עד 80% ביחס ביצועים־למחיר לעומת דור Ironwood בעומסי הסקה בעלי השהיה נמוכה. ארכיטקטורת החיבור שלו מאפשרת לקשר 1,152 מאיצים במערך אחד.

ההפרדה בין שבב אימון לשבב הסקה משקפת את השינוי בשוק. ככל שיותר מודלים נכנסים לשימוש מסחרי, עלות הפעלתם ומענה למשתמשים נעשית חשובה לא פחות מעלות האימון הראשוני.

Anthropic משמשת לקוח עוגן

חברת Anthropic, מפתחת מודלי Claude, היא הלקוחה החיצונית הבולטת ביותר של ה־TPU. באפריל היא הרחיבה את שיתוף הפעולה עם גוגל וברודקום להספק של כמה גיגה־ואט של מערכות TPU מהדור הבא.

ההסכם מספק לגוגל לקוח עוגן בהיקף גדול, אך גם מדגיש את אחד האתגרים שלה: פעילות ה־TPU החיצונית עדיין מרוכזת במספר קטן יחסית של לקוחות גדולים.

מנכ״ל אנבידיה ג׳נסן הואנג טען כי Anthropic היא הלקוחה החיצונית המשמעותית היחידה של ה־TPU, וכי טווח השוק של אנבידיה רחב בהרבה. הוא גם הטיל ספק בטענות ליתרון עלויות של מאיצים ייעודיים לעומת המערכות של אנבידיה.

גוגל מציגה דוגמאות נוספות. Citadel Securities מסרה כי היא משתמשת במערכות Ironwood TPU לעומסי מחקר מסוימים וכי באותם עומסים השיגה שיפור של פי שניים עד פי ארבעה במהירות, לצד ירידה של כ־30% בעלויות. מדובר בנתוני לקוח הנוגעים לעומסים מוגדרים, ולא בהשוואה כללית בין כל מערכות גוגל ואנבידיה.

היתרון של אנבידיה עדיין משמעותי

אנבידיה ממשיכה לשלוט ברוב שוק מאיצי הבינה המלאכותית החיצוני. יתרונה אינו מבוסס רק על ביצועי ה־GPU, אלא גם על סביבת CUDA, ספריות תוכנה, מערכות תקשורת מהירות, מתגים, שרתים ורשת רחבה של יצרנים וספקי ענן.

לקוחות יכולים לרכוש מערכות אנבידיה ממספר גדול של יצרנים ולהריץ עליהן מגוון רחב של מודלים וכלי תוכנה. לעומת זאת, ה־TPU נותר קשור באופן הדוק יותר לתשתית ולתוכנה של גוגל.

גוגל גם אינה מנתקת את קשריה עם אנבידיה. Google Cloud ממשיכה להציע מערכות GPU של אנבידיה, ומתכננת להפעיל מופעים המבוססים על פלטפורמת Vera Rubin. שתי החברות משתפות פעולה גם בפיתוח טכנולוגיות תקשורת למרכזי נתונים.

זווית ישראלית במאמץ השבבים

בפיתוח השבבים של גוגל יש גם מרכיב ישראלי. אורי פרנק, לשעבר בכיר באינטל ישראל, משמש סגן נשיא להנדסה ומנהל את צוות Chip Implementation and Innovation של גוגל.

הצוות אחראי על הגדרה ופיתוח של שבבים לתשתיות גוגל, ובהם מאיצי למידת מכונה, שבבי תקשורת ומאיצים לעיבוד וידאו. פרנק הצטרף לגוגל ב־2021 לאחר כ־25 שנים באינטל, והיה שותף להרחבת פעילות פיתוח החומרה של החברה בישראל.

מעל פעילות התשתיות עומד כיום אמין והדאת, שמונה בסוף 2025 לטכנולוג הראשי לתשתיות בינה מלאכותית בגוגל. תחומי אחריותו כוללים שבבים מותאמים, מרכזי נתונים, רשתות, שרשרת אספקה ותפעול.

מאבק על פלטפורמת המחשוב של עידן ה־AI

היקף ההשקעה מלמד כי גוגל אינה רואה ב־TPU רק אמצעי להפחתת התלות שלה באנבידיה. החברה מבקשת ליצור עסק חיצוני שימכור כוח מחשוב, תוכנה ותשתית המבוססים על השבבים שפיתחה.

אלפאבית אף הגדילה ביוני גיוס הון מתוכנן לכ־84.75 מיליארד דולר, שנועד בין היתר לתמוך בהוצאות ההון הגדלות על מרכזי נתונים ותשתיות בינה מלאכותית.

בטווח הקרוב, ה־TPU אינו צפוי להדיח את אנבידיה ממעמדה. אולם ערבויות המימון, שותפות הענן עם בלקסטון, ההסכם רחב ההיקף עם Anthropic והרחבת מגוון השבבים מעידים כי גוגל כבר אינה מסתפקת בשימוש פנימי. היא מנסה להפוך את ה־TPU לפלטפורמה מסחרית שתתחרה על חלק גדול יותר משוק תשתיות הבינה המלאכותית.

הפוסט גוגל מרחיבה את ה־TPU מעבר לענן שלה ומגבירה את הלחץ על אנבידיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אמזון בוחנת שינוי משמעותי באסטרטגיית השבבים שלה: מכירת מערכות המבוססות על מאיצי הבינה המלאכותית Trainium ללקוחות שיפעילו אותן בדאטה סנטרים שלהם, ולא רק באמצעות שירותי הענן של AWS.

פיטר דסנטיס, הממונה על תחום הבינה המלאכותית באמזון, אישר כי החברה החלה בשיחות עם לקוחות פוטנציאליים, אך לא מסר את שמותיהם. לדברי אמזון, מדובר בשלב זה בשיחות גישוש מוקדמות, ולכן עדיין לא ברור מתי — ואם — תהפוך היוזמה למוצר מסחרי. ככל הנראה תציע החברה ארונות שרתים או מערכות שלמות ולא שבבים בודדים.  

עד כה שימשו Trainium ומעבדי השרתים Graviton בעיקר ככלי פנימי של AWS: הם מאפשרים לאמזון להפחית את התלות בספקי שבבים חיצוניים ולהציע שירותי מחשוב במחירים תחרותיים יותר. מנכ”ל אמזון אנדי ג’סי כתב באפריל כי השימוש ב־Trainium בקנה מידה גדול עשוי לחסוך לחברה עשרות מיליארדי דולרים בשנה בהשקעות הון ולשפר את הרווחיות של AWS.  

עסק שבבים בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים

אמזון דיווחה כי קצב ההכנסות השנתי של פעילות השבבים שלה — הכוללת את Trainium, מעבדי Graviton ורכיבי התשתית Nitro — כבר עבר 20 מיליארד דולר וצומח בקצב תלת־ספרתי. ג’סי העריך כי אילו הייתה הפעילות פועלת כחברת שבבים עצמאית ומוכרת גם ללקוחות חיצוניים, קצב ההכנסות שלה עשוי להגיע לכ־50 מיליארד דולר בשנה.  

החברה טוענת כי הביקוש למאיציה עולה כעת על כושר האספקה. באפריל מסרה אמזון כי צברה התחייבויות הכנסה בהיקף של יותר מ־225 מיליארד דולר עבור Trainium וכי מרבית הקיבולת של Trainium2 כבר הוזמנה. בין הלקוחות המשתמשים בשבבים באמצעות AWS נמצאות Anthropic, OpenAI ואובר.  

השותפות עם Anthropic היא נדבך מרכזי באסטרטגיה. החברה התחייבה להשתמש בעד חמישה גיגה־ואט של דורות Trainium הנוכחיים והעתידיים ולהוציא יותר מ־100 מיליארד דולר על טכנולוגיות AWS במהלך עשר שנים. במסגרת Project Rainier כבר הוקם אשכול מחשוב הכולל מאות אלפי שבבי Trainium2 ומשמש לאימון ולהפעלת מודלי Claude.  

יציאה מעבר לגבולות הענן

מכירה ישירה עשויה לפתוח בפני אמזון שוק חדש של ממשלות, מפעילי תקשורת וחברות גדולות המבקשות להפעיל תשתיות AI מקומיות. הדרישה הזאת בולטת במיוחד במדינות הדורשות שמירת נתונים ועיבודם בתחומן, אך אינן מעוניינות להיות תלויות לחלוטין בענן ציבורי אמריקני.

עם זאת, המעבר ממכירת שירות ענן למכירת מערכות חומרה אינו פשוט. אמזון תצטרך לספק התקנה, תחזוקה ותמיכה באתר הלקוח, ולשכנע מפתחים להעביר עומסי עבודה מסביבת CUDA של אנבידיה אל סביבת התוכנה AWS Neuron. זהו כנראה האתגר המרכזי: היתרון של אנבידיה אינו מסתכם בביצועי השבבים, אלא גם בתוכנה ובמאגר גדול של כלים וספריות שכבר משולבים בתעשייה.

Trainium3, שהגיע לזמינות מסחרית בסוף 2025, הוא שבב ה־AI הראשון של AWS המיוצר בתהליך של שלושה ננומטרים. על פי נתוני אמזון, מערכות Trn3 UltraServer מספקות ביצועים גבוהים עד פי 4.4 ורוחב פס זיכרון גבוה פי 3.9 לעומת הדור הקודם. אלה נתוני יצרן שטרם זכו להשוואה עצמאית רחבה מול הדורות החדשים של אנבידיה ו־AMD.  

תחרות לצד המשך שיתוף הפעולה עם אנבידיה

המהלך אינו מעיד שאמזון מתכוונת לוותר על אנבידיה. AWS ממשיכה להציע מערכות המבוססות על מעבדי החברה, ובמרץ הרחיבו השתיים את שיתוף הפעולה ביניהן. על פי דיווח רויטרס, אנבידיה צפויה לספק ל־AWS עד מיליון שבבים עד סוף 2027.  

לכן, האסטרטגיה של אמזון היא ככל הנראה להציע מגוון ארכיטקטורות: מערכות אנבידיה עבור לקוחות הזקוקים לתאימות מלאה ל־CUDA, ושבבי Trainium עבור עומסים שבהם המחיר, צריכת החשמל והשליטה בתשתית חשובים יותר.

אם השיחות יבשילו למכירות, אמזון תחרוג לראשונה מהמודל שבו שבביה משמשים בעיקר למשיכת לקוחות אל AWS. היא תהפוך למתחרה ישירה בשוק מערכות ה־AI עצמן — שוק שבו פועלות אנבידיה ו־AMD, ולצדן ענקיות ענן כמו גוגל המפתחות מאיצים ייעודיים משלהן. פעילות השבבים של AWS מבוססת במידה רבה על אנאפורנה לאבס, החברה הישראלית שנרכשה בידי אמזון ב־2015 והפכה למרכז מרכזי בתכנון המעבדים המותאמים של הקבוצה.  

תמונה מוצעת: מערכת AWS Trainium3 UltraServer, הכוללת מאיצי בינה מלאכותית שפותחו עבור אימון והרצת מודלים גדולים.
קרדיט: Amazon Web Services.  

תגיות: אמזון, AWS, Trainium, אנבידיה, שבבי AI, מאיצי בינה מלאכותית, אנאפורנה לאבס, דאטה סנטרים, מחשוב ענן, שבבים מותאמים אישית

הפוסט אמזון בוחנת למכור מערכות Trainium מחוץ ל־AWS ולהפוך לספקית שבבי AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת NVIDIA הודיעה היום כי היא חוברת לממשלת ארה״ב ולחברות הטכנולוגיה המובילות במדינה כדי לבנות את תשתית ה-AI של אמריקה במטרה להניע צמיחה כלכלית ואת המהפכה התעשייתית הבאה.

"אנחנו בתחילתה של מהפכת ה-AI התעשייתית, שתעצב את העתיד של כל תעשייה וכל מדינה", אמר ג’נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל NVIDIA. "חיוני שארצות הברית תוביל את המרוץ לעתיד – זהו 'רגע האפולו' של הדור שלנו. הגל הבא של תגליות, המצאות והתקדמות מדעית ייקבע על פי היכולת של המדינה להרחיב את תשתיות ה-AI. יחד עם שותפינו, אנו בונים את תשתית ה-AI המתקדמת ביותר שנוצרה אי פעם כדי להבטיח שלאמריקה יש את היסודות לעתיד משגשג, ועל מנת לוודא שהבינה המלאכותית של העולם תישען על חדשנות, פתיחות ושיתוף פעולה אמריקאיים לטובת כולם".

NVIDIA, אורקל ומשרד האנרגיה האמריקני בונים יחד את Soltice, מפעל הבינה המלאכותית הגדול ביותר של משרד האנרגיה, עם הספק של 200 מגה-וואט. מערכת נוספת, Equinox, תכלול 10,000 מעבדי Blackwell, וביחד יספקו השתיים 2,200 אקסהפלוס של כוח מחשוב לבינה מלאכותית שישמשו לפיתוח מודלי AI עם טריליוני פרמטרים לבינה מלאכותית, סימולציה ומחשוב מדעי.

בנוסף, המעבדה הלאומית לוס אלאמוס בניו מקסיקו הודיעה כי בחרה בפלטפורמת המחשוב המואץ NVIDIA Vera Rubin ובפלטפורמת התקשורת NVIDIA Quantum-X800 InfiniBand כדי להניע את מערכות Vision ו-Mission העתידיות, שייבנו עבורה על ידי חברת HPE. הפלטפורמות של אנבידיה יאפשרו לחוקרים לעבד כמויות נתונים אדירות במהירות חסרת תקדים, ולבצע סימולציות מתקדמות בתחומים כמו מדעי החומרים, אקלים ומחשוב קוונטי.

NVIDIA BlueField-4: המעבד שמניע את מערכת ההפעלה של מפעלי הבינה המלאכותית

אנבידיה הציגה בכנס את NVIDIA BlueField-4, יחידת עיבוד נתונים (DPU) מדגם חדש שהיא חלק מפלטפורמת BlueField המלאה שפותחה במרכז המחקר והפיתוח של אנבידיה בישראל. יחידת ה-DPU נועדה להאיץ תשתיות AI בקנה מידה עצום (Gigascale) והפיתוח החדש מספק ביצועי מחשוב גבוהים במיוחד, תומך בקצב העברת נתונים של 800Gb/s ומאפשר עיבוד מתקדם ומהיר של משימות הסקה (Inference).

הפלטפורמה החדשה פותחה כדי לתת מענה לצמיחה המהירה של מפעלי ה-AI ולביקוש ההולך וגובר לעומסי עבודה של טריליוני טוקנים. NVIDIA BlueField-4 משלבת מעבד CPU מסוג NVIDIA Grace עם שבב SuperNIC NVIDIA ConnectX-9, על מנת לספק פי 6 יותר כוח עיבוד ותמיכה במפעלי AI גדולים עד פי 4 בהשוואה לדור הקודם.

לפרטים נוספים

עוד הכריזה אנבידיה על NVIDIA NVQLink – ארכיטקטורת מערכת פתוחה שמחברת בין הביצועים הגבוהים של מחשוב מבוסס GPU לבין מעבדים קוונטיים, כדי לאפשר בנייה של מחשבי-על קוונטיים מואצים. חוקרים ממרכזי מחשוב-על מובילים במעבדות הלאומיות של ארצות הברית סיפקו ייעוץ והכוונה במהלך הפיתוח של NVQLink, וסייעו להאיץ את העבודה על הדור הבא של מחשוב קוונטי.

קיוביטים (Qubits), יחידות המידע שמאפשרות למחשבים קוונטיים לעבד מידע בדרכים שמחשבים רגילים אינם מסוגלים להן, הם עדינים ונוטים לשגיאות, ולכן דורשים כיול מורכב, תיקון שגיאות קוונטיות ואלגוריתמים נוספים לניהול ושליטה כדי לפעול כראוי. האלגוריתמים הללו צריכים לפעול על גבי רשת תקשורת מהירה במיוחד, עם שיהוי נמוך מאוד ותעבורת נתונים גבוהה, וחיבור למחשב-על  כדי לזהות ולתקן שגיאות בקיוביטים ולאפשר הפעלה של יישומים קוונטיים משמעותיים. NVQLink מספק את הקישור המהיר הזה ואת סביבת העבודה הנדרשת לפיתוח יישומים חדשניים ובעלי השפעה רחבה בתעשיות שונות בעתיד.

חוקרים ומפתחים יכולים להשתמש בפלטפורמת התוכנה NVIDIA CUDA-Q על מנת ליצור ולבחון יישומים שרצים באופן חלק על מעבדי CPU ו-GPU לצד מעבדים קוונטיים, כדי לסייע להכין את התעשייה למחשבים ההיברידיים של העתיד.

לפרטים נוספים

כמו כן, אנבידיה חשפה בכנס שורה של השקעות בתשתיות AI על ידי חברות אמריקאיות בתחומי השרתים, הענן ופיתוח המודלים כדי ליצור אקוסיסטם מגוון של חדשנות:

• Akamai משיקה את Akamai Inference Cloud – פלטפורמה מבוזרת המרחיבה את שלב ההסקה (Inference) של הבינה המלאכותית ממרכזי הנתונים לקצה ומונעת על ידי שרתי NVIDIA RTX PRO. הפלטפורמה תתחיל לפעול ב-20 אתרים ברחבי העולם, כולל חמישה בארה"ב, ותתרחב בהמשך למיקומים נוספים.
• CoreWeave מקימה את CoreWeave Federal – פעילות חדשה המספקת לממשלת ארה״ב תשתיות ענן AI מאובטחות ובעלות ביצועים גבוהים המבוססות על GPUs של אנבידיה.
• Global AI, שותפה חדשה של אנבידיה בתחום הענן, רכשה 128 ארונות שרתים מסוג GB300 NVL72 עם יותר מ-9,000 שבבי GPU עבור הפריסה הגדולה ביותר של GB300 NVL72 בניו יורק.
• Google Cloud מציעה שרתי A4X Max עם מערכות GB300 NVL72, לצד G4 VMs עם RTX PRO 6000 Blackwell, ומביאה את פלטפורמת Blackwell גם לסביבות סגורות באמצעות Google Distributed Cloud.
• Lambda בונה מפעל AI חדש בהספק של מעל 100 מגה-וואט בקנזס סיטי, עם מערכותNVIDIA GB300 NVL72 הכוללות יותר מ-10,000 שבבי GPU, על מנת להאיץ פריצות דרך של חוקרים, מפתחים וארגונים אמריקאים בתחום הבינה המלאכותית.
• Microsoft משתמשת בשרתי RTX PRO 6000 Blackwell בשירות הענן Azure והכריזה על פריסה של אשכול מחשוב גדול של מערכות GB300 NVL72 עבור OpenAI. בנוסף, שירות Azure Local יוסיף בחודשים הקרובים תמיכה ב-NVIDIA RTX GPUs.
• Oracle השיקה את OCI Zettascale10 – מחשב-העל הגדול ביותר בענן, המונע על ידי תשתיות ה-AI של אנבידיה.
• Together AI, בשיתוף פעולה עם 5C, השיקה מפעל בינה מלאכותית במרילנד עם GPUs מדגם B200, והיא צפויה להשיק בקרוב מתקן נוסף בטנסי שיונע על ידי מעבדי GB200 ו-GB300. שני המתקנים צפויים להתרחב בזמן הקרוב, והחברה נערכת להכריז על מתקנים נוספים בשנת 2026 על מנת להאיץ את הפיתוח וההרחבה של יישומי בינה מלאכותית.
• xAI מקימה בממפיס, טנסי, את מרכז הנתונים Colossus 2 שיכלול מעל לחצי מיליון GPUs של אנבידיה עבור אימון והסקה של מודלי בינה מלאכותית מהדור הבא.

אנבידיה מחזקת את אקוסיסטם הקוד הפתוח עם מגוון כלי בינה מלאכותית חדשים

אנבידיה הציגה גם טכנולוגיות בינה מלאכותית בקוד פתוח ליישומים בתחומים כמו עיבוד שפה, רובוטיקה וביולוגיה, והודיעה כי תנגיש אותם לקהילת המפתחים. המהלך הוא חלק מיוזמה שמטרתה לתרום לאקוסיסטם הקוד הפתוח, להרחיב את הגישה לבינה מלאכותית ולהניע חדשנות אמריקאית. מדובר בין היתר במודלים, נתונים וכלים חדשים בסדרת מודלי השפה NVIDIA Nemotron, פלטפורמת הבינה המלאכותית הפיזית NVIDIA Cosmos, פלטפורמת הרובוטיקה NVIDIA Isaac GR00T, פלטפורמת NVIDIA Clara לתחום הבריאות, ועוד.

לפרטים נוספים

חברת Lilly מקימה את מפעל ה-AI העוצמתי ביותר בתעשיית התרופות, עם מערכות NVIDIA DGX SuperPOD ו-DGX B300, הכוללת את פלטפורמת התקשורת NVIDIA Spectrum-X Ethernet – שפותחה בישראל – ותוכנת NVIDIA Mission Control. התשתית הזו תאפשר לחברה לפתח ולאמן מודלים ביו-רפואיים גדולים ולהאיץ גילוי ופיתוח תרופות. מכון המחקר הרפואי Mayo Clinic, המחזיק ב-20 מיליון דגימות פתולוגיה דיגיטליות ובאחד ממאגרי המידע הרפואיים הגדולים בעולם, הקים מפעל בינה מלאכותית המונע על ידי מערכות DGX SuperPOD ו-DGX B200, כדי להאיץ מחקר רפואי, פתולוגיה דיגיטלית ורפואה מותאמת אישית.

לפרטים נוספים

הפוסט NVIDIAמרחיבה את תשתית ה-AI של ארה״ב, ומכריזה על קישוריות למחשבים קוונטיים, ושבבים שפותחו בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לפי דיווח שפורסם לאחרונה, ענקית הטכנולוגיה הסינית וואווי (Huawei) הצליחה להשיג בסתר שני מיליון שבבי בינה מלאכותית מתקדמים מסוג Ascend 910 מתוצרת חברת TSMC הטייוואנית בשנת 2024, זאת באמצעות שימוש בחברות קש.

המזימה נחשפה על ידי חברת TechInsights ו-TSMC עצמה, אשר הפסיקה את המשלוחים לחברות הקש הקשורות לוואווי והחלה בחקירה פנימית. הדיווח של המרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS) טוען כי "TSMC ייצרה עבור וואווי מעל שני מיליון שבבי Ascend 910B, שהועברו לסין בניגוד להגבלות הייצוא האמריקניות."

עוד נכתב בדו"ח כי השבבים שהועברו מספיקים לייצור כמיליון יחידות של השבב החדש Ascend 910C. עם זאת, הדו"ח מעלה שאלות לגבי הזמינות של רכיבי HBM (זיכרון בעל רוחב פס גבוה) הדרושים לשילוב עם שבבים אלו, אך ההערכה היא שוואווי הספיקה לצבור מלאי מספק לפני כניסת ההגבלות האמריקניות על רכיבי HBM לתוקף בדצמבר 2024.

למרות הגילוי, הדו"ח מכיל כמה אי-דיוקים, בעיקר לגבי הטכנולוגיה בה מיוצרים שבבי Ascend 910C, אשר מיוצרים כיום על ידי SMIC, ולא על ידי TSMC כפי שנכתב בדו"ח המקורי. עם זאת, TSMC אכן ייצרה מחדש שבבי Ascend 910 מקוריים עבור וואווי בשנתיים האחרונות ללא ידיעתה, לפני שהמזימה התגלתה.

נוסף על כך, הייצור של שבבי Ascend 910B ו-910C מתאפיין בשיעורי פחת גבוהים יחסית, ורק כ-75% מהשבבים מצליחים לעבור בהצלחה את תהליך האריזה המתקדם.

וואווי ממשיכה לרכוש מיליוני שבבי Ascend 910B ו-910C לפרויקטים פנימיים של בינה מלאכותית וללקוחות חיצוניים, למרות הקשיים הטכנולוגיים. לפי הערכות, השבב Ascend 910C מספק כ-60% מהביצועים של השבב המוביל בשוק, H100 של Nvidia, מה שמאפשר שימוש יעיל בעיקר למשימות הסקה ופחות לאימון מודלים גדולים של שפה.

הפוסט דיווח: וואווי רכשה בסתר שני מיליון שבבי בינה מלאכותית מסוג Ascend 910 מ-TSMC הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקיות הטכנולוגיה מיקרוסופט, אמזון ואנבידיה פנו לנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בבקשה להסיר את ההגבלות שהוטלו בסוף כהונת ממשל ביידן על ייצוא שבבי בינה מלאכותית למדינות כמו ישראל, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות. החברות מזהירות כי המגבלות עלולות לגרום לבעלות הברית של ארה"ב לפנות לסין לצורך שבבים מתקדמים, ובכך להעניק לה יתרון אסטרטגי במירוץ הבינה המלאכותית.

בפוסט בבלוג שפרסמה ביום חמישי, טענה מיקרוסופט כי ההגבלות פוגעות בבעלות הברית של ארה"ב ומונעות מחברות טכנולוגיה אמריקניות לבנות ולהרחיב מרכזי נתונים המבוססים על בינה מלאכותית במדינות אלה. לדברי ברד סמית, נשיא מיקרוסופט, המגבלות על ייצוא שבבי AI לשווקים אסטרטגיים עלולות להוביל את המדינות האלה לפנות לסין לשבבים מתקדמים.

מנכ"ל אמזון, אנדי ג'סי, הצטרף לקריאה והדגיש כי "אם לא נשנה את המצב, אנו למעשה מוותרים על העסק ועל השותפויות האלה למדינות אחרות שיכולות לספק את השבבים." ג'סי הדגיש את הצורך לשמור על השותפויות האסטרטגיות של ארה"ב באמצעות גישה חופשית לשבבים מתקדמים.

נראה כי טראמפ וצוותו בוחנים את האפשרות להחמיר את המגבלות, תוך כדי הפעלת לחץ על בעלות הברית להרחיב את ההגבלות על סין. מדובר בהמשך למאמצי ממשל ביידן להגביל את גישתה של סין לטכנולוגיות מתקדמות. המדיניות מחלקת את העולם לשלוש רמות ומגבילה את הייצוא של שבבי AI למדינות רבות, כולל מדינות המוגדרות כבעלות ברית של ארה"ב.

אנבידיה תחת אש

אנבידיה, המובילה העולמית בשבבי בינה מלאכותית, עלולה להיפגע בצורה קשה מהמגבלות. המנכ"ל ג'נסן הואנג ציין כי ההכנסות של החברה מסין ירדו למחצית מאז שהוטלו המגבלות, והוסיף כי השבבים שמותר לייצא לסין חלשים פי 60 מהשבבים המתקדמים ביותר של החברה. לטענתו, המגבלות הנוכחיות יעניקו יתרון לסין, בדומה לזינוק המהיר שלה בתחום ה-5G בעשור האחרון.\

לדברי סמית, "אם לא נשנה את המצב, חוק ביידן יעניק לסין יתרון אסטרטגי בהפצת טכנולוגיית ה-AI שלה לאורך זמן." מיקרוסופט מפעילה מרכזי נתונים המבוססים על בינה מלאכותית במדינות כמו איחוד האמירויות, ונראה כי היא מודאגת מהשפעת המגבלות על הפעילות שלה.

במקביל, אנבידיה מזהירה כי הגבלות הייצוא פוגעות במכירות של מרכזי נתונים בסין. קולט קרס, סמנכ"לית הכספים של אנבידיה, ציינה כי מכירות מרכזי הנתונים בסין נמצאות הרבה מתחת לרמה שקדמה למגבלות. לדבריה, כל עוד לא יהיו שינויים במדיניות, מכירות השבבים לסין יישארו ברמתן הנמוכה.

התחזית להמשך

אם לא יבוצעו שינויים משמעותיים במדיניות הייצוא, יש חשש כי בעלות הברית של ארה"ב יאלצו לפנות לשבבים מתקדמים מתוצרת סין, מה שעלול להחליש את מעמדן האסטרטגי של חברות הטכנולוגיה האמריקניות. בנוסף, המהלך עלול לעכב את הפיתוח של מרכזי נתונים מבוססי AI במדינות כמו ישראל, איחוד האמירויות וערב הסעודית.

נראה כי המתח בין ארה"ב לסין בתחום הבינה המלאכותית רק הולך ומחריף, כאשר חברות הטכנולוגיה האמריקניות מנסות להפעיל לחץ על הממשל לשנות את המדיניות הנוכחית ולהשיב את השוק הבינלאומי ליציבות.

הפוסט מיקרוסופט, אמזון ואנבידיה לוחצות על טראמפ לבטל את ההגבלות על ייצוא שבבי בינה מלאכותית לישראל, סעודיה והאמירויות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

OpenAI מסיימת את תכנון השבב הראשון שלה לאימון בינה מלאכותית מותאם אישית ונמצאת כעת בשלב "tape out" – השלב האחרון לפני תחילת ייצור השבב.

על פי דיווח של רויטרס, השבב ייוצר על ידי TSMC בטכנולוגיית 3nm. המקורות הלא מזוהים מציינים כי השבב ישתמש באותה ארכיטקטורת מערך סיסטולי עם זיכרון ברוחב פס גבוה, בדומה לשבבים של Nvidia.

אף על פי שהייצור ההמוני מתוכנן לשנת 2026, אין כל ביטחון שהשבב הראשוני שייוצר יהיה תפקודי באופן מלא. נכון לעכשיו, כחמישים איש (בערך 40 עובדים) עוסקים בצוות הסיליקון המותאם של OpenAI, והחברה משתפת פעולה עם חברת Broadcom – שפעילה בפיתוח שבבי TPU של Google.

למרות שהשבב יהיה בעל יכולת לאימון והרצת מודלים של AI, בשלבו הראשוני השימוש בו יהיה מוגבל וישמש תפקיד קטן בתשתית החברה. נמסר כי OpenAI וספק TSMC לא הגיבו לבקשות התגובה של רויטרס.

תוכניות OpenAI לפיתוח שבב מותאם אישית היו נושא לשמועות כבר זמן רב. לראשונה דווחה בשיחת טלפון עם מעצבי שבבים ביולי 2024, אם כי השמועות על כך החלו להתפשט בסוף 2023. לפני שפוטר ונשכר מחדש בנובמבר 2023, נראה כי מנכ"ל החברה, סם אלטמן, חיפש השקעות לבניית חברת שבבים בתחום הבינה המלאכותית תחת שם קוד "Tigris". דיווחים נוספים מציינים כי אלטמן התקיים בשיחות עם משקיעים מהמזרח התיכון וחברות ייצור שבבים במאמץ לגייס סכום של 5 עד 7 טריליון דולר למימוש רשת גלובלית של מתקני ייצור שבבים – תכנית שנראית כיום כמיושנת.

לפי המקורות, OpenAI החליטה לפתח שבבים מותאמים אישית כדי להפחית את התלות ב-GPU של Nvidia, שהם יקרים וקשים להשגה בשל הביקוש הגבוה. בנוסף, בחודש ינואר פתחה החברה את פרויקט "Stargate" למרכזי נתונים, בתמיכה של חברות כגון SoftBank, Oracle וחברת ההשקעות MGX. המיזם, שערכו מוערך ב-500 מיליארד דולר, נועד לפתח יכולת ייצור של גיגה-וואטים לתמיכה בצרכי מעבדות הבינה המלאכותית.

הפוסט OpenAI מסיימת עיצוב שבב אימון AI מותאם אישית לקראת השקה ב-2026 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת האם של גוגל, , Alphabet (נסחרת ב-NASDAQ תחת הסימולים GOOG ו-GOOGL), מנהלת עסקי שבבים בתחום הבינה המלאכותית שעשויים לא רק להתחרות בענקית השבבים Nvidia (סימול: NVDA), אלא אף להוות את החלק היקר ביותרבשוויה של ענקית החיפוש באינטרנט, כך דיווח Barron’s ביום ראשון בהתבסס על אנליסט מניות.

שבבים שתוכננו על ידי Alphabet משמשים במרכזי נתוני AI ומשתלבים עם מוליכים למחצה שיוצרו על ידי חברות אחרות, כמו Nvidia. בנוסף, Alphabet מפעילה את DeepMind, חברת AI שנחשבת ברת-השוואה ל-OpenAI, יצרנית האפליקציה ChatGPT הפופולרית.

ערך עסקי הבינה המלאכותית
לדברי גיל לוריה, אנליסט בבית ההשקעות D.A. Davidson, הערך של עסקי הבינה המלאכותית של Alphabet מוערך ביותר מ-700 מיליארד דולר, או כ-60 דולר למניה. שווי השוק של Alphabet עומד על כ-2.5 טריליון דולר, כאשר מחיר המניה הוא כ-200 דולר.

שבבי TPU

לפי ניתוח של לוריה, מרכיב משמעותי בשווי של Alphabet נובע מהשבבים שהיא מייצרת, הנקראים Tensor Processing Units (TPUs). שבבים אלו משפרים את ביצועי המחשבים המבוססים על AI.

לוריה מבצע הערכת שווי המבוססת על "ניתוח חלקים", שמטרתה להעריך את הערך של כל חטיבה עסקית של Alphabet. שיטת הערכה זו גם מתייחסת להנחה שהערך של עסקי החיפוש של Google, שהוכרזו כמונופול בהחלטת בית משפט באוגוסט האחרון בעקבות תביעה של משרד המשפטים האמריקאי, עלול להיפגע. פתרונות אפשריים עשויים לכלול הפרדה בין מנוע החיפוש של Google לבין שוק הפרסום הדיגיטלי שלה.

הפוסט הערכת שווי: עסקי הבינה המלאכותית של Alphabet מוערכים ב-700 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.