עם פרוץ המלחמה, שהחלה עם פלישת אלפי אנשי חמאס ל-21 יישובים וכמה מחנות צבא בעוטף ורצח של 1,300 ישראלים, נערכנו גם אנחנו ב-CHIPORTAL למצב החרום. מדי יום נביא לכם ראיונות עם בכירים בתעשייה שמספרים איך המלחמה תפסה אותם ואת החברה שהם מנהלים וכיצד הם תורמים למאמץ המלחמתי. במדור הפעם מתראיין היום מנכ"ל פרוטאנטקס, שי כהן.

מה מצב החברה שלכם? האם אתם ממשיכים לעבוד ולספק מוצרים ללקוחות ברחבי העולם? איך מורל העובדים? האם יש נפגעים בקרב העובדים או בני משפחותיהם?

פרוטאנטקס מתמודדת עם המצב המורכב והאתגרים הרבים שנוצרו מהמלחמה. לצערי המצב לא פוסח על אף אחד. מהיום שזה התחיל פעלנו בראש ובראשונה לבדוק את שלום וביטחון עובדינו ומשפחותיהם. הצוות הישראלי בריא ומוגן אך במעגל השני, לצערנו, יש משפחות שנפגעו ואנחנו עושים כמיטב יכולתנו לתמוך ולעזור. מדינת ישראל הינה קטנה כך שלכולנו יש חברים או משפחה, בצורה ישירה או לא ישירה, שמושפעים מהמצב הנוכחי.  כולנו מלאי תקווה אך גם כואבים ודואגים.

כחברה, אנחנו ממשיכים לעבוד ולספק מוצרים ללקוחות ברחבי העולם וערוכים לתת שירות לפרויקטים קיימים וכן חדשים, ככל שיידרש. אנו מאפשרים עבודה מהבית ומבינים שגמישות נדרשת בעת זו. יחד עם זאת, משרדי החברה בישראל פתוחים ויש עובדים שבוחרים להגיע ואף מוצאים שזה עוזר לחוסן הנפשי שלהם לצאת מהמתח והחרדה. אני מודה לעובדים הישראלים שלנו שמוודאים שתוכניות העבודה ימשיכו כרגיל, מגבים את חבריהם שחסרים ומאזנים בין תמיכה במשפחתם לבין קידום המטרות העיסקיות. מורל העובדים גבוה והעובדים מוכנים להתמודד עם האתגרים הנוצרים מהמצב. לפנינו עוד ימים מורכבים אבל ישראל מדינה חזקה ואין לי ספק שאנחנו ננצח. בזמן הזה וגם אחרי יש חשיבות ענקית לחוסן שלנו כחברה וככלכלה – זה חלק מהניצחון.

כמה עובדים גויסו? איך זה משפיע על תפקוד החברה? האם אתם זקוקים לסיוע בכח אדם או בכל דבר אחר?

נכון להיום, מספר עובדי חברה מגוייסים לשירות מילואים ואנו בקשר איתם ועם משפחותיהם, מציעים עזרה היכן שצריך וכמובן עוקבים אחר כל שינוי בסטטוס המגוייסים. בזכות הצוותים המקומיים והגלובאלים שלנו שנותנים גיבוי מלא, חסרונם אינו מורגש על תפוקת העבודה. אני מודה לכל עובד ועובדת שנקראו לדגל ובחרו להילחם בחזיתות השונות. אנו מייחלים לימים שקטים יותר ושכולם יחזרו הביתה בשלום ובמהרה.

האם יצא לכם לתרום למען חיילי צה"ל או תושבי הדרום בכסף או במצרכים?

עובדי החברה תורמים ומגוייסים במעגלי תמיכה והתנדבות רבים. החברה גייסה קרן כספים המשמשת לתרומות שונות ואנו נותנים מענה ועדיפות לצרכים המגיעים מהעובדים שלנו – ליחידות והקהילות שלהם ומעבירים להם ציוד הנדרש להם לפי בקשתם. מרגש לראות את ההתגייסות של כולם והרצון לסייע!

האם קיבלתם תגובות מלקוחות/שותפים עסקים ברחבי העולם? תוכל לשתף מה  כתבו?

אנחנו מרגישים סולידריות גדולה מהלקוחות והשותפים שלנו הפרוסים ברחבי הגלובוס. העובדים והמנהלים מקבלים אין ספור הודעות תמיכה ודאגה לשלומם מכל הממשקים האישיים שלהם וזה מחמם את הלב. כמו כן, לקוחותינו מהחברות הגדולות במשק מפגינים תמיכה בכך שממשיכים לעבוד איתנו ללא היסוס, ומוכיחים שהיחסים חזקים ובנויים לטווח הארוך, על אף המצב הנוראי. אני מלא תקווה שהחיים בישראל יחזרו להיות יציבים, בריאים, בטוחים ואופטימיים ובנתיים, אנו עושים כמיטב יכולתנו לשמור על הכלכלה המקומית יציבה ואיתנה.

הפוסט תעשיה במלחמה – מנכ"ל פרוטאנטקס: לצערנו, יש משפחות שנפגעו ואנחנו עושים כמיטב יכולתנו לתמוך הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בתחילת המפגש חשף שלמה גרדמן, יו"ר פורום מנכ"לי הייטק ומנחה המפגש, נתונים שנאספו ע"י חברת המחקר  SOSV Analysis ובהם נמצא כי אחת מכל חמש חברות  יוניקורן היא חברת Deep Tech. ישומים הנכללים בתחום ה-Deep Tech כוללים בינה מלאכותית, רובוטיקה, בלוקצ'יין, חומרים מתקדמים, יצור מתקדם, פיתוח תרופות ומכשור רפואי, פוטוניקה, אלקטרוניקה, ביוטכנולוגיה, מחשוב קוונטי.

כתוצאה מעלייה במספר חברות ה- Deep Tech  הוקמו בשנים האחרונות גם קרנות הון סיכון המתמקדות בהשקעות בתחום זה  בינהן קרן חדשה שגייסו ליפ בו טאן ויאנג סון בהיקף של 550  מליון דולר, באירופה הוקמו לאחרונה שתי קרנות הון סיכון המתכוונות להתמקד ב- Deep Tech ובישראל קרן ההון סיכון Grove Ventures  של דב מורן כבר הכריזה על עצמה כקרן ה- Deep Tech  הראשונה של ישראל .

גם קאי פו לי, מי שהיה בעבר מנכ"ל גוגל בסין וכיום מנהל את קרן ההשקעות Sinovation Venture כתב בספרו רב המכר "AI Superpowers"   כי "הגל הבא של השקעות ויזמות יהיה בתחום ה- Deep Tech , המתייחס להתקדמות הגדולה בטכנולוגיות כמו בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי ובלוקצ'יין".

בשנת 2020 הסתכמו ההשקעות במגזר ה- –DeepTech בכ-33 מילארד דולר בארה"ב, עוד כ-9.5 מילארד דולר הושקעו בחברות אירופאיות וההערכות הן כי בסין לבדה הושקעו בשנת 2020 כ-20 מילארד דולר בחברות Deep Tech . גם אצלינו בישראל ניתן לראות גידול משמעותי בהשקעות בחברות Deep Tech . אם בשנת 2020 הסתכמו סך השהקעות בחברות Deep Tech ב-1.6 מילארד דולר הרי שבשנת 2021 הן כבר הגיעו ל -4.2 מילארד דולר. עליה של קרוב ל-60% בתוך שנה אחת.

במפגש הסיליקון קלאב השתתפו למעלה מ-100 מנהלים הייטק בכירים. כמו כן, הרצו במפגש כמה מבכירי התעשיה כולל דב מורן, יזם סדרתי ושותף מנהל קרן Grove Ventures, שי כהן ממקימי מלאנוקס וכיום מנכ"ל חברת ה- Deep Tech  המסקרנת פרוטאנטקס , גדעון בן צבי, מנכ"ל ואלנס (ממציאי הקויקשנרי וממקימי (Briefcam וכן אבי בקל, מייסד שותף ומנכ"ל TriEye ,ליאור אביטן, מייסד שותף ומנכ"ל Ultrawis, ועומרי שטיין, מייסד שותף ומנכ”ל   ReSight.

הפוסט אחת מכל חמש חברות יוניקורן היא חברת Deep Tech הופיע לראשונה ב-Chiportal.

כך אמר שי כהן, מנכ"ל פרוטאנטקס במהלך מפגש הסיליקון קלאב שעסק בתחום ה- Deep Tech.

פרוטאנטקס פיתחה פתרון המשלב שתי פונקציות מרכזיות: רכיבים ייעודיים – או "סוכנים" המוטמעים בשבבים שתפקידם לנטר כשלים או בעיות; לצד פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית הנמצאת בענן ומנתחת את כל הנתונים שנשלחים אליה. לאחר ניתוח הנתונים, הפלטפורמה שולחת התראות על בעיות או תקלות – לפני שהן מתרחשות – וגם מספקת לחברה שהשבבים מותקנים במוצרים שלה מידע רב על ביצועי המוצרים שלה.

"הרעיון להקמת פרוטאנטקס נבע מכך שכמות האלקטרוניקה הסובבת אותנו כיום היא עצומה והחיים שלנו הופכים להיות תלויים בה. קחו לדוגמה את תחום הרכב. במכוניות יש המון חיישנים ויש צורך לאסוף את המידע מכל החיישנים ולשלב אותו בהקשר ולכן יש צורך בבינה מלאכותית. כדי לעשות את כל הפעולות הללו בטכנולוגיה מתקדמת הדבר נהיה יקר – לשם המחשה פיתוח שבב AI בטכנולוגית 5 ננומטר עולה 150 מיליון דולר."

"וכל זאת צריך להתרחש תוך ביצועים אדירים, צריכת אנרגיה נמוכה, עלות סבירה ואפס תקלות. הפתרון של המשוואה הזו הוא מאוד קשה. כל מי שנמצא בעולם האלקטרוניקה יודע שזה קשה. המורכבות הזו הופכת מסובכת בגלל מהפכה שניה שאנחנו עוברים – ממוצרים לשירותים. אם לפני 15 שנה במלאנוקס בנינו מרכז מיחשוב עצום מלא חוטי נחושת והיום מתחברים לאמזון או אז'ור. הדטה סנטר הפך למעשה להיות שירות. גם הרכב נמצא בדרכו להיות שירות 24 על 7 וכידוע זמן שווה כסף אבל כשמדובר במכונית אוטונומית יש גם חשש מאובדן חיים. זמינות הכל כשירות משמעותו אפס תקלות. בכל רכב כידוע יש המון שבבים שמגיעים ממקורות שונים למשל גדעון  בן צבי מנכ"ל ואלנס (שדיבר כאן לפני) מייצר שבבים ומוכר לחברת Tier 1 שמשלבת אותם בלוח, והם מוכרים לאינטגרטור ובסופו של דבר מגיעים ל-OEM – קרי יצרן הרכב.

איך אפשר לעשות אופטימיזציה לדבר כל כך מורכב כשהתעשיה מורכבת מיחידות נפרדות . בכל מקום רואים וריטקליזציה של התעשייה משבבים ועד דטה סנטרים, גם בתחום הרכב יש את  טסלה שמפתחת הכל מהשבבים ועד למכונית השלמה. בחברות הרכב הגדולות מודעים לבעיה.

הביזור הזה גורם לכשלים בחומרה. אמנם אפשר לשלב יתירות אך זה לא פתרון ארוך טווח. הרכיבים עצמם כל הזמן מתחלפים וקשה לעמוד בקריטריונים של הבטיחות. מקינזי צפו לפני שנתיים שבקרוב נוכל להיכנס למכונית והיא תגיד לי מה שלומה. אם אדם שיכור או חולה הוא נמנע מנהיגה, אז למה שמכונית לא תעשה כך?

בפרוטאנטקס אנחנו מאפשרים לחבר את כל שרשרת הערך, לא רק מהארכיטקט ועד לשבב אלא גם לשלב השימוש. אנחנו נותנים סוג חדש של נראות מתוך האלקטרוניקה שהתפקיד שלה הוא לחיות תמיד. בתכנון, בטסט של השבב, ושל המערכת אבל גם באפליקציה בכל רגע נתון ולהגיד שלומי טוב.

אחד היתרונות החשובים של הנראות הזו היא שאפשר לשפר את הביצועים תוך כדי שהרכב כבר עובד. אנחנו רואים כיצד אפשר לעשות אופטימיזציה למצב הסופי ולא בהתחלה וכדי שניתן יהיה לשפר את התחזוקה של הרכב.

יש הרבה חברות שעושות אנליטיקה. הסוד שלנו הוא בכריית הנתונים המייצרים מראש נתונים עבור כל שרשרת הערך. המערכת מעלה למעלה המון מידע ואפשר לעבד אותו למידע חדש שיכול שרת את כל התעשייה מהיום הראשון ועד לשירות – ולכן אנו משתמשים במערכות של לימוד מכונה וביג דטה. בסופו של דבר צריך רכיב שיישב במכונית ויחזה מתי היא הולכת להתרסק, ומתריע איזה שבב צריך להחליף כדי שזה לא יקרה.

אנו מוציאים מתוך השבב את ה-DNA שלו ומאפשרים לדעת כיצד האלגוריתם יתפקד במציאות. בנוסף אנחנו נותנים נתונים על הדרך שבה האפליקציה משפיעה על החומרה, וכך גם בכל הקשור לקישוריות. אנו מסוגלים להגיע לשורש של כל בעיה.

ואם כבר מפתחים שבבים בעלות של 150 מיליון דולר, למה שלא נוסיף לו גם תכונה שתוכל לתת לי מידע מה שלומו ומה שלום הלוח סביבו? כך אפשר להפחית את מספר השבבים התקולים ולבצע תחזוקה מונעת. "הפלטפורמה שפיתחנו היא פלטפורמה פתוחה  והדבר מאפשר להתחבר לחיישנים ופלטפורמות אנליטיות של חברות אחרות. למעשה יצרנו  שפת נתונים חדשה בתעשיה מהתכנון ועד לשימוש ברכב או במובייל."

עד כה גייסנו 150 -מיליון דולר. בין המשקיעים נמצאים זרוע ההשקעות של אינטל, ויולה ונצ'רס, אביגדור וילנץ ו-ITI ונצ'ר קפיטל פרטנרס. ו ליפ-בו טאן, מייסד שותף של WRVI Capital, חברת הון סיכון בינלאומית המתמקדת בשבבים. אנחנו מפתחים היום שבבים בטכנולוגית 5 ננומטר, ונמצאים בשלבי פיתוח של 3 ננומטר."

הפוסט רכב הופך ממוצר לשירות ולכן האלקטרוניקה במכונית צריכה להיות עם אפס תקלות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"האחריות עוברת למכונה", כך אומר שי כהן, מנכ"ל פרוטאנטקס בראיון לקראת כנס ChipEx2020 שיתקיים ב-16 בספטמבר.

כהן ידבר בכנס על הצורך בשוק בפתרונות מעקב חדשים אחר "בריאות" מערכות אלקטרוניות, שיהיו כמובן מבוססים על לימוד מכונה.

"חלק אדיר מהחיים שלנו מבוסס על שימוש באלקטרוניקה, אפילו אם אנחנו לא שמים לב. בעצם השיחה הזו (שהתקיימה ב-GOOGLE MEET א.ב) אנו משתמשים בכלים שמבוססים על שבבים. החיים שלנו הולכים ונהיים יותר ויותר תלויים באלקטרוניקה – אינסוף אפליקציות מנהלות לנו את יומן הפגישות, התיקים הרפואיים וחשבונות הבנק, ואפילו המכוניות כבר מחליפות אותנו בנהיגה כשאפשר. במצב כזה הולכת וגוברת הדרישה לאפס תקלות, בין אם במתן השירות לצרכנים כשהמערכת כבר בשימוש ובין אם בשרשרת הערך המייצרת את המערכות.

"במצב שיש לאלקטרוניקה משקל כה כבד בחיינו, צריך לאפשר לה לקחת אחריות על עצמה ולדווח על מצב בריאותה. פרוטאנטקס נותנת למערכות הדיגיטליות לא רק 'קול', אלא גם 'שפה', כך שתדענה לספק מידע לגבי כשלים מתהווים, אורך חיים צפוי, מקור תקלות והזדמנויות לייעול וחסכון. תחשוב על מצב בו הרכב מודיע שיש תקלה באחת המערכות הדיגיטליות, לפני שזו הופכת לכשל – ממש כמו שהיום יש התרעה על לחץ אוויר נמוך בגלגל או בעיה ברצועת הטיימינג."

הצורך מתעצם פי כמה כיוון שהמודל העסקי של בעלי המותגים כיום הפך ממכירה של מוצרים למכירה של שירותים. בעלי המערכות הם כבר לא צרכני הקצה, אלא נותני השירות שמנהלים צי של אלקטרוניקה. זה יכול להיות צי רכבים למשל, או צי שרתים בחוות שרתים ענקיות (Datacenters) המספקות את שירותי הענן לכולנו. "המשמעות היא שכל תקלה או הפסקה בשירות גוררת עלויות כבדות ופגיעה במוניטין החברה. פרוטאנטקס מאפשרת מעבר מתחזוקה מונעת למצב של תחזוקה חזויה."

קל להגיד, קצת יותר קשה ליישם, בין היתר מכיוון שהאלקטרוניקה היום מבוססת על ארכיטקטורות מגה-פונקציונליות ותהליכי ייצור מתקדמים מאוד. "הטכנולוגיות היום הרבה יותר מורכבות ולכן קשה לפתח שבב שיהיה יעיל כלכלית, תחרותי מבחינת ביצועים, וגם ייתן את רמת האיכות והאמינות הנדרשות. עד עכשיו, התעשייה הייתה מושתתת על משוואה של ויתורים (Trade-offs). מי שרצה איכות גבוהה יותר, שילם בביצועים; מי שרצה זמינות ((Availability גבוהה יותר, נאלץ להשקיע ביתירויות והגנות אשר ייקרו באופן מהותי את המוצר או השרות. רצינו לשבור את המשוואה הזאת ולאפשר לתעשייה להתפתח מתעשייה של או/או לתעשייה של גם-וגם."

הפתרון של פרוטאנטקס מבוסס על דיפ-דאטה (Deep Data), ובעצם מאפשר 'נראות מבפנים'. החברה משלבת בין טלמטריה של השבבים לבין לימוד מכונה ואנליזה מתקדמת. הטכנולוגיה מחברת את כל התעשייה בעזרת שפת דאטה משותפת שמאפשרת שיתוף מידע ואופטימיזציה לכל אורך שרשרת הערך – משלב התכנון, דרך שלב הייצור, ובסופו של דבר בשטח, בזמן השימוש.

"אנחנו שותלים מעין 'סוכנים' בשבב בשלב התכנון, אחרי למידה והבנה של הדיזיין הספציפי. הסוכנים מנטרים פרמטריים קריטיים במערכת בכל שלבי חייה, מלווים באלגוריתמים של לימוד מכונה וניתוח נתונים. המידע, בצורת תובנות והתרעות, מונגש ללקוחות בפלטפורמת תוכנה מבוססת-ענן."

באמצעות שילוב טכנולוגיות מדיסיפלינות שונות, פרוטאנטקס השיקה קטגוריה חדשה, מבוססת דיפ-דאטה, ומאפשרת לתעשיית האלקטרוניקה להמשיך ולהתפתח כמענה לדרישות השוק בצורה אמינה, בטוחה, ויעילה כלכלית.

פרוטאנטקס נוסדה ב-2017 והנהלתה כוללת מומחים מנוסים בתעשייה. לחברה משרדים בישראל, ניו ג'רזי וסאן פרנסיסקו. בין לקוחותיה נמצאות ספקיות אלקטרוניקה גלובאליות מסקטורים שונים, לרבות שוק הדאטה-סנטרס, טכנולוגיות ענן, בינה מלאכותית ותקשורת.

ChipEx2020 יתקיים השנה בגרסה וירטואלית. בכנס ישתתפו למעלה מ-30 מרצים ומנחים כולל מיטב המומחים מאמזון, אריקסון, גוגל, TSMC, NVIDIA, סמסונג, מנטור ואינטל. ב-ChipEx2020 תוכלו להתעדכן בכל מה שחם וחדש בתעשיה בתחומי ה- Quantum Computing , RISC V, 5G, Artificial Intelligence, Chip Security ועוד.

להרשמה מהירה לחצו כאן

הפוסט לקראת ChipEx2020: "האחריות עוברת למכונה"  הופיע לראשונה ב-Chiportal.

1. כיצד מתמודדת חברתך עם משבר הקורונה? (האם פיטרתם עובדים, צמצמתם פעילות וכו')

הפעילות שלנו ממשיכה במלא המרץ. באיזשהו אופן, המשבר מוציא מהאנשים את הטוב. פרוטאנטקס לא פיטרה ולא הוציאה עובדים לחל"ת. מיד עם פריצת המגפה נערכנו לעבודה מבוזרת ארוכת טווח (מהבית, מרחוק עם שותפים), כולל ניסוי כלים נרחב ממנו הפקנו לקחים. שיפרנו תשתיות, שיטות ניהול ומעקב אחר ביצוע, והתאמנו דרכי תקשורת פנים וחוץ ארגונית. הפעלנו תוכנית התייעלות כלכלית ואופרטיבית, ומיתנו את הגדילה המתוכננת. כחברה שמספקת נראות ((Visibility ממוכנת (ומרחוק) לתעשיית האלקטרוניקה, אנחנו רואים בתקופה הזו הזדמנות, ומתמקדים בשני ערוצים: בשיפור המוצרים שלנו כך שיספקו נראות רבה יותר ובצורה חלקה ואוטומטית עוד יותר, ובחיזוק התמיכה והקשר שלנו עם לקוחות. הצוותים נרתמו לאתגרים באופן מעורר השראה.

2. איזה טיפ ניהולי להתמודדות עם המשבר אתה יכול לתת למנהלים אחרים בהייטק?

משבר הוא גם זכוכית מגדלת לחוסן. מדידת יכולת החברה להתמודד עם המשבר בפועל, נותנת משוב למוכנות האירגון, לכושר שלו, לאיכות שלו, ללכידות שלו, ולדרך שבה הוא נוהל עד כה. כמו כל ייצור אורגני, בזמני לחץ החוזקות והחולשות של חברה באות לידי ביטוי באופן מוקצן. לא להיבהל. להשתכלל. זוהי הזדמנות נהדרת לאמץ את החוזקות ולתקן את הדרוש תיקון. למקד את החברה בעיקר כדי להגביר את התפוקות, ולסנן את הטפל על מנת להוריד את התקורות. המטרה – להגדיל את היתרון ולצאת מהמשבר מחוזקים.

3. האם אתם מפעילים עבודה מרחוק/מהבית – מה מסקנותיך משימוש בשיחות וידאו ועבודה מבוזרת?

לפרוטאנטקס 3 סניפים בעולם. הרבה מלקוחותינו נמצאים מעבר לים כך שעבודה מבוזרת ובודיאו לא היתה זרה לנו. עם זאת, כסטארטאפ גדל, מולטי דיספלינרי ודינאמי – נתנו עדיפות לעבודה מהמשרד על כל יתרונותיה. לפני למעלה מחודש עברנו לעבודה מהבית. המעבר היה חלק. מהר מאד העתיקו העובדים את שגרת יומם ל-Teams ו-Zoom. אפילו הפסקות הקפה, שיחות החברה וה- happy hours מתקיימות במתכונת זו. גם לעבודה מרחוק יש יתרונות וחסרונות, אולם "מבחן הקורונה" עלול להביא אותנו למסקנות שגויות מכיוון שזוהי סיטואציה יחודית ולא בהכרח מייצגת. בשגרה, עובד לוקח יום או יומיים חופש בבית, נהנה מהשקט בסביבה הביתית שלו, ומנצל זאת לריכוז ולסגירת פערים. להבדיל, בזמן הקורונה נמצאים איתו בני ביתו ובמיוחד ילדים הדורשים טיפול ותשומת לב. בו זמנית הוא מתנהל כאילו היה במשרד פיזית עם פגישות, שיחות טלפון ואין ספור משימות. בימים אלה, העומס על העובדים והצורך לתמרן אינם פשוטים. אני מאד גאה ומעריך את עובדי פרוטאנטקס, שבתוך הסיטואציה הזאת מחוייבים לעמידה מלאה ביעדים.

4. האם אתה צופה שינויים בהייטק ו/או בעולם העסקי בעקבות המשבר או שהכל יחזור לקדמותו?

התעשיה שבה אנו חיים כבר ראתה משברים כלכליים בעבר והתגברה לא פעם. אני מאמין שבהפקת לקחים ועשייה נכונה, הפריחה שהיינו עדים לה בשנים האחרונות תשוב בהדרגה. בכל חברה חפצת חיים יידרשו התאמות שיקדמו מוכנות ויאפשרו התמודדות עם משברים עתידיים כגון שינוי סביבת העבודה, שיטות ניהול, תרחישי ביצוע, עסקים וכולי. יותר מכך, המשבר הנוכחי מדגיש את הצורך בשיתוף פעולה כלל עולמי (מדינות, אקדמיה, תעשייה) תוך שימוש בדרכי תקשורת מודרניות, שיתוף כמויות גדולות של נתונים ובניתוח עומק שלהם. מעבר למסר האנושי, נוצרות כאן הזדמנויות עסקיות מבוססות חדשנות טכנולוגית בתחומי התקשורת, המיחשוב, הבינה המלאכותית, הרשתות החברתיות ועוד.

5. מסקנות כלליות ותובנות שלך ממשבר הקורונה (מה היית צריך לעשות אחרת, מה צריכה לעשות ממשלת ישראל למען התעשיה, מה הציפיות שלך מספקים, לקוחות, עובדים?)

המשבר עדיין בעיצומו כך שקשה בשלב הזה להסיק מסקנות. ברור שעלינו להתמקד במניעת התפשטות הנגיף ושמירה על בריאותם ורווחתם של העובדים ושל כל הסובבים אותנו. בנוסף, אני מצפה שהממשלה תקצה משאבים לעסקים המשמשים מנוף כלכלי ותעסוקתי בכלל, ולתעשיית ההיי-טק שמהווה מאיץ כלכלי וחברתי מרכזי בפרט. גם ערבות הדדית בתעשייה עצמה מתוך הבנת חשיבות ה- eco system הישראלי, תעזור. בפן האישי, כמי שפעיל בארגון צדקה, התקופה הזאת מדגישה את הפערים בחברה הישראלית ואף מרחיבה אותם. תדרש כאן תוכנית מקיפה, המערבת משרדי ממשלה שונים על מנת לדאוג ולחזק את הנפגעים בחברה הישראלית לאחר משבר הקורונה.

הפוסט חמש עם שי כהן, ממייסדי מלאנוקס ומנכ"ל פרוטאנטקס – זוהי הזדמנות נהדרת לאמץ את החוזקות ולתקן את הדרוש תיקון הופיע לראשונה ב-Chiportal.