בתקופה האחרונה בה חברת אינטל, שהיתה פעם היהלום שבכתר תעשיית השבבים העולמיות, נמצאת בקשיים ולא ברור לאן מועדות פניה, מעניין לשמע מה חושבת על כך שלומית וייס, הישראלית שהגיעה לתפקיד הבכיר ביותר בחברה וניהלה (עד לפרישתה לפני מספר חודשים) את כל מערך הפיתוח של אינטל (ביחד עם סוניל שנוי).

וייס פרשה מאינטל ממש לפני שהתחילה שקיעתה וכיום יש שתוהים האם עשתה זאת במקריות או בכוונה תחילה?

הקריירה המפוארת של שלומית החלה כשהצטרפה לאינטל בשנת 1989 כמהנדסת זוטרה ובמהלך 28 שנותיה באינטל היתה הראשונה למלא כאישה תפקידי ניהול בכירים גם באינטל ישראל וגם באינטל העולמית. בשנת 2017 עברה לעבוד כסמנכ"לית בכירה להנדסת שבבים בחברת מלאנוקס והמשיכה בתפקידה גם לאחר שמלאנוקס נרכשה ע"י אנבידיה.

בשנת 2021 חזרה לבקשת פט גלסינגר לחברת אינטל ושימשה כמנכ"לית משותפת (יחד עם סוניל שנוי) של ארגון ההנדסה הגלובלי באינטל עד ליולי 2024.

אז קודם כל ספרי לנו מה מעשייך בימים אלה?

הקמתי חברה בשם WEISSWAY העוסקת בתחום המנטורינג למנהיגים, מנהלים וקבוצות הנהלה ואני משמשת גם כדירקטורית בחברה הכלכלית של עירית חיפה.

ומה בדיוק עושה החברה שלך?

החברה שלי מתמקדת בעולם המנטורינג. אפשר לומר שיש לה שני סוגי פעילות. הסוג הראשון הוא הרצאות בנושאי מנהיגות, קידום נשים בעבודה  והאני מאמין שלי בתחום הניהול. זה כולל גם הרצאות בנושא הספר שכתבתי The Engaging Leader (שנמכר כיום גם באתר אמזון).

הסוג השני הוא מנטורינג למנהלים שרוצים להתקדם, מנטורינג לצוותי הנהלה ומה שאני קוראת Excellence in Execution  או בעברית מצוינות בביצוע.

ומה המיוחד בשרותים שלך?

אני מביאה איתי נסיון של למעלה מ-30 שנות ניהול ומשתפת מנסיוני שהחל  כמהנדסת חשמל ועד לתפקידי הניהול הבכירים אותם מילאתי בחברות אינטל, מלאנוקס ואנבידיה. ניהלתי מקבוצות שונות ועד ארגונים שלמים בתוך החברה. אני מביאה דוגמאות של סיטואציות שהצליחו וגם כאלה שהצליחו פחות והנסיון שלי איפשר לי להביא פתרונות מעשיים למקרים שכיום חווים לקוחותי וסביר להניח שכבר נתקלתי במקרים דומים בעבר.

חשוב לומר כי גם אם קוראים ספר ניהולי טוב וחושבים שאפשר לפעול לפיו במציאות הדברים קורים בצורה שונה. יש גם צורך להתאים את שיטת הניהול לאנשים ולמקרים שונים וכל מנהל צריך לדעת להתאים עצמו לסביבה, לאנשים שלו ולסיטואציה הספציפית בה הוא נמצא.

למשל היה לי מקרה שבו מנהל קבוצה שעבד תחתיי התקשה לנהל את קבוצתו. אני כמנהלת שלו הייתי צריכה להחליט האם הבעיה היא נקודתית כלומר קשורה באנשים מסוימים ואז כדאי לתת לו תפקיד אחר או שהוא לא מתאים לניהול? במקרה השני צריך היה לדעת לדבר עם העובד ולהסביר לו שאולי הוא טוב בדברים מסוימים ופחות טוב בניהול.

במקרה הזה הנסיון שהבאתי איתי היה מאד רלוונטי כי כבר עברתי את המצבים הללו והצלחתי להתגבר על סיטואציות דומות.

במהלך שנות עבודתי הצלחתי לבנות קבוצות עבודה משלבים מאד ראשוניים ועד קבוצות מאד גדולות שעובדות טוב ביחד או לשלב כמה קבוצות ביחד, להבין במה כל קבוצה חזקה ואיך לשתף פעולה עם קבוצות אחרות ובסופו של דבר הקבוצה הגדולה הצליחה לבצע את הפרויקט בזמן ובאיכות טובה.

מה לדעתך היחוד שלך כמנהלת?

אני מאמינה שמאד חשוב שאנשים ירגישו חלק מקבוצה או מהארגון וצריך לעשות מעשים שיגרמו להם להרגיש  שהם חלק מקבוצה. אני גם חושבת שאני מנהלת ברמה מאד אישית/פרטנית ויחד עם זאת יש לי דרישות גבוהות מעובדיי והשילוב של יחס אישי עם דרישות גבוהות נותן לעובדים מוטיבציה וסיפוק כי עובד שמציבים לו דרישות גבוהות והוא עומד בהם הוא מרגיש סיפוק שהצליח.

מה שהיה חשוב לי תמיד זה להראות לאנשים שאיכפת לי מהם וכשיש אוסף של מקרים כאלה זה גורם לאנשים להרגיש שהם באמת חשובים ומשפיעים. למשל כשנתקלתי במישהו שלא היה מרוצה מתפקידו הייתי דואגת למצא לו תפקיד אחר שבו גם יהנה וגם יצליח.

פט גלסינגר הוא מהנדס בנשמתו וטכנולוג בחשיבתו

ומה דעתך על מצבה של אינטל מול אנבידיה?

אנבידיה הולכת מאד חזק על תחום ה- AI והחומרה שפיתחה לתחום הגרפיקה מתאימה ל-AI כלומר הרבה חישובים קטנים במקביל. אינטל נכנסה מאוחר לתחום ה- AI ומפתחת חדשנות לתחום אבל מאחר ונכנסה מאוחר היא צריכה לסגור פערים. אני לא חושבת שההתפתחות בתחום ה-AI תמשיך כל הזמן באותו הקצב ועם הזמן זה ילך וירד. אינטל גם פועלת בשווקים אחרים.

האם אינטל פועלת נכון?

אני חושבת שחשוב להחליט על תחומים שיהיו במיקוד וגם להחליט מה לא עושים כי אי אפשר בלי לוותר על כלום. כשהסל גדול מדי זה עלול לפגוע בחברה בטווח הארוך ויש תחומים שנכון לאינטל לא להשקיע בהם.

אז מדוע אינטל נוהגת אחרת?

למהנדסים יש נטיה להתאהב בטכנולוגיה ופט (פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל עד לאחרונה) הוא מהנדס בנשמתו וטכנולוג בחשיבתו.

לנוכח השקעות העתק המושקעות כיום בתחום הסמיקונדקטור מה את חושבת על תפקיד סקטור הסמיקונדקטור בתעשיה העולמית?

היום הכל זה צ'יפים. ברפואה, בחינוך, באוטומוטיב, בצבא, בבידור וכמובן בתחום הבינה המלאכותית. לא משנה לאן נלך אנחנו תלויים בשבבים ולכן חברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר כולל אנבידיה, מיקרוסופט ואפל משתדלות להיות חדשניות גם בתחום זה. וכמובן גם היצור חשוב. הרבה זמן זה היה בעיקר במזרח וכיום עם כל הפוליטיקה העולמית פועלים להעביר יותר יצור למערב, לארה"ב לאירופה ולישראל כמובן כי לא מספיק לפתח מוצרים חדשנים צריך גם לדעת לייצר את זה.

רשות החדשנות הודתה לאחרונה כי יש מחסור חמור בחברות הזנק חדשות בתחום הסמיקונדקטור בישראל. מה לדעתך ניתן לעשות כדי לשנות את המצב?

אני מאמינה שצריך להבין את היחודיות של חברות סמיקונדקטור מתחילות ולתת את הפיתרונות הדרושים להן. 

חברות סטארטאפ בתחום הסמיקונדקטור מתאפיינות בזמני הגעה ארוכים יותר להצלחה מסחרית. כדי לתמוך בהן, נדרש תכנון פיננסי ארוך טווח והשקעות מתמשכות. בנוסף, פיתוח מוצרים בשלבים יכול להאיץ את ההגעה לשוק.

הבדל שני משמעותי זה עלויות גדולות הדרושות ליצור ולבדיקת הרכיבים לפני שמגיעים לתוצאה דרושה.  למטרה זו כדאי להקים חממות יעודיות לסמיקונדקטור שיכללו שיתופי פעולה עם פאבים כגון TOWER, INTEL GLOBAL FOUNDARY.  שותפויות עם האקדמיה כגון הטכניון יכולות להיות משמעותיות בחסכון בהוצאות.

אני מאמינה שגם פוקוס ותנאים מיוחדים מהרשות לחדשנות לטובת חברות סמיקונדקטור יכול לעזור.  כשיהיה תקציב יעודי לסמיקונדקטור יהיה אפשר להשוות בין חברות הזנק בתחום ולהשקיע רק בחברות הטובות והמבטיחות ביותר.

נשים בהייטק: אינני מאמינה באפליה מתקנת

בואי נדבר על נושא נשים בתעשית השבבים. כמי שיזמה בשנת 2014 את הקמת פורום הנשים באינטל מדוע לדעתך אין מספיק נשים בתעשיה?

לדעתי המצב השתנה לטובה. כיום יש יותר נשים ויש גם יותר מודעות לשילוב נשים בתעשיה. מדברים על  זה יותר ויותר .בחברות בהן עבדתי אינטל, אנבידיה ומלאנוקס השקיעו חשיבה באיך לגייס יותר נשים וכיצד לגרום להן להישאר בחברה לאורך זמן כי בעבר היו נשים שהתחילו לעבוד אבל בהמשך עזבו.

מצד שני זו סביבה מאד תחרותית ומאד דורשנית. בתעשיה יש כל הזמן חידושים וצריך לדעת מה חדש ומה קורה ולהגיב מהר וזה מאד דורשני. כל זה יכול להיתקל באופי של האדם ובמחויביות שלו לביתו.

אבל זה מתחיל בעובדה שיש כמות קטנה של נשים שמחליטה ללמד הנדסה

זה נכון שאין הרבה סטודנטיות. אבל לדעתי זה נובע מכך שהן חוששות ממה שזה ידרוש מהן ואין להן גם הרבה מודלים לחיקוי. עם  מי מדברים ועם מי מתייעצים?

מה ניתן לעשות כדי לשנות את זה?

חשוב לעודד נשים ללמד מתמיטיקה חמש יחידות ולהסביר להן שזה באמת אפשרי.

וצריך לייצר חשיפה לנשים שעובדות בהייטק ולהבהיר לאחרות שיש גם נשים מצליחות בתעשיית ההייטק וגם הן יכולות להצליח. אני יודעת שבבאר שבע מביאים כיום בנות ליום ביקור באוניברסיטת בן גוריון , מפגישים אותן עם סטודנטיות בתחומים שונים כדי שישמעו מה הן עשו, הביאו גם אותי לפגוש אותן וגם מישהי שהקימה חברת סטרטאפ וכל זה עוזר.

גם באינטל עשינו פעולות נקודתיות כדי לקדם נשים בתוך החברה וגם כדי לשמר אותן. אני לא מאמינה באפליה מתקנת. כל אחד צריך לקבל תפקיד בגלל היכולות שלו בלי טובות. אני כן מאמינה שצריך לעזור לפתוח דלתות כלומר לגרום לבנות לדעת על תפקיד שאולי לא שמעו עליו או לא חשבו שהן מתאימות לו והמנהל שלהן צריך לדעת לקשר אותן ולפתוח להן דלתות.

אחד הדברים שצריך לעשות בתוך החברות זה פתיחות או ההבנה שצריך חשיבה מכל מיני כיוונים ונשים הן יותר גמישות מחשבתית, יותר מתקשרות ויותר רגישות.

גם לי אמרו בהתחלה שאני רגישה מידי כי בכיתי אבל בסוף התקדמתי. מצד שני הפתיחות של נשים ויכולת התקשורת שלהן הם נכסים לחברה ואם המנהלים יבינו את זה הם יעודדו נשים. כמובן גם צריכה להיות גמישות עם נשים שיש להן ילדים קטנים, צריך לבא לקראתן עם שעות העבודה גמישות או לאפשר להן לעבוד מהבית. אבל לפני הכל צריך כמובן לדאוג לגרום לנשים ללמד מקצועות הנדסיים באוניברסיטאות.

שלומית וייס בעת היותה אחראית על פיתוח מעבדי  ה- Client  של אינטל צילום: יח"צ אינטל

כיצד ניתן להציל את אינטל

לסיום ביקשתי לשמע משלומית על פיטוריו של פט גלסינגר המוכר לה היטב וכיצד ניתן לשקם את אינטל?

מה לדעתך הסיבות שהביאו לפיטוריו של מנכ"ל אינטל? 

"כבר עברה חצי שנה מאז שעזבתי את אינטל, כך שאינני מעודכנת. עם זאת, בהתחשב בקצב השינויים ובאתגרים שהחברה התמודדה איתם בתקופה האחרונה, ייתכן שהפרידה מפט נבעה מחילוקי דעות משמעותיים בנוגע לאסטרטגיית IDM2.0. האסטרטגיה הזו, שדרשה השקעות גדולות והייתה כרוכה בזמני יישום ארוכים, עשויה הייתה לגרום לחיכוכים עם הדירקטוריון, במיוחד לנוכח ההוצאות הגבוהות של החברה בתקופה האחרונה.

 מה ניתן לעשות כדי להציל את אינטל?

לדעתי, ביצועים והבאת תוצאות חשובים כיום לא פחות מהאסטרטגיה, ואפילו יותר. אינטל צריכה להמשיך ולהשקיע בשיפור הביצועים, בהוצאת מוצרים תחרותיים בזמן ובשיפור תרבות הביצועים. בנוסף, כדי להצליח באסטרטגיה החדשה, אינטל חייבת להגדיר בבירור מה היא עושה וגם מה היא לא עושה, ולהתמקד במספר מצומצם של פרויקטים מרכזיים.

הפוסט שלומית וייס, הישראלית שהגיעה לתפקיד הבכיר ביותר באינטל בראיון בלעדי ל-TapeOut: "גם לי אמרו בהתחלה שאני רגישה מדי כי בכיתי אבל בסוף התקדמתי" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שלומית וייס, הישראלית הבכירה ביותר באינטל, מודיעה על עזיבתה את החברה, פחות משלוש שנים לאחר שחזרה אליה. מאינטל נמסר כי "שלומית הודיעה על כוונתה לעזוב את החברה בהמשך הקיץ". וייס מכהנת כסגנית נשיא בכירה וכמנהלת משותפת של ארגון ההנדסה הגלובלי של אינטל, לצד נאביד שהריארי.

לפי ההערכות,  וייס עוזבת על רקע מהלך של ארגון מחדש באינטל שכולל מיזוג של קבוצת עיצוב ההנדסה שבניהולה לתוך הקבוצות העסקיות של החברה. למרות שאינטל טוענת כי אין קשר בין השינוי הארגוני לעזיבתה, קשה להתעלם מכך שהיא פורשת זמן קצר יחסית מאז חזרתה ועל רקע שינויים המפרקים את הקבוצה שהובילה.

עזיבתה מסמלת כי לראשונה זה שנים רבות לא יהיה ייצוג ישראלי בהנהלה הבכירה ביותר של יצרנית השבבים, בעקבות עזיבתו של אמנון שעשוע מצוות ההנהלה לאחר ההנפקה של מובילאיי.

לוייס ותק של למעלה מ-30 שנה בתעשיית השבבים, רובן באינטל במגוון תפקידים בכירים. היא הצטרפה לאינטל ב-1987 כמהנדסת צעירה בצוות פיתוח השבבים, עם סיום תואר ראשון במדעי המחשב בטכניון ותוך כדי לימודי תואר שני בהנדסת חשמל. במהלך השנים התקדמה לתפקידי ניהול והנדסה בכירים, חלקם כאישה הראשונה בתפקיד. בתחילת שנות ה-2000 הובילה את פיתוח מעבדי ה-Sandy Bridge, ולאחר מכן ניהלה את קבוצת הארכיטקטורה והובילה את פיתוח מעבדי Skylake.

ב-2017 עזבה את אינטל והצטרפה למלאנוקס כסגנית נשיא בכירה להנדסת סיליקון, שם הייתה בזמן מכירת החברה לאנבידיה ב-2020 תמורת 6.9 מיליארד דולר. ביולי 2021 חזרה לאינטל לתפקידה הנוכחי כחלק מיוזמה אסטרטגית של המנכ"ל פט גלסינגר להשיב בכירים לחברה.

גורמים בענף אומרים כי עזיבתה של וייס מהווה אובדן משמעותי של ידע וניסיון עבור אינטל, ועשויה להשפיע גם על מעמדו של מרכז המו"פ הישראלי בחברה. זהו אתגר נוסף עבור אינטל שמתמודדת עם קשיים רבים בשנים האחרונות הן בתחום הייצור והן בפיתוח, למרות מאמציו של גלסינגר להחזיר את החברה למובילות בענף.

הפוסט שלומית וייס עוזבת את אינטל על רקע פירוק החטיבה שלה ופיזורה בין הקבוצות העסקיות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"המינוי שלי כסגנית נשיא בכירה יסייע בעקיפין גם לאינטל ישראל מבחינת הנראות במטה החברה, למרות שכבר עכשיו אינטל ישראל נמצאת במרכז העשייה של אינטל העולמית." כך אמרה וייס, מנהלת כללית של הנדסת התכנון באינטל ומלפני כשבוע סגנית נשיא בכירה המדווחת ישירות למנכ"ל פט גלסינגר בשיחה עם CHIPORTAL. וייס גם השתתפה אתמול (ב') באירוע עיתונאים בינלאומי של אינטל בארץ.

"המינוי שלי הוא גלובלי, לא ספציפי לאינטל ישראל. אני אחראית עכשיו על כל ההנדסה ויש לי מנהל שותף בארה"ב. אני מבצעת את התפקיד מישראל. הדבר מלמד על החשיבות וההערכה לאתר הישראלי. אני חושבת שזה יעזור לנו להיות יותר מקושרים."

"מבחינתי אישית זה תפקיד מאוד מכובד, אחריות מאוד גדולה, אני מאוד שמחה לקבל את התפקיד ויחד עם הקבוצה לתרום לאינטל לצעוד קדימה ולהשיג הצלחות גדולות. מצד שני הזדמנות גדולה להשפיע ולהביא להצלחות משמעותיות."

"אנחנו רוצים לעמוד בכל הדרישות ולשפר את ה-EXECUTION, לדייק את ביצועי השבב שאנחנו מתחייבים אליהם על מנת לוודא אכן מקוימת במהלך שלב הגדרת השבב. שלב ההגדרה הוא שלב מוקדם מאוד. תוך כדי הביצוע והמימוש צצות בעיות, נוצרות הפתעות ולא הכל ניתן לחיזוי. השאיפה שלנו היא לעמוד לעמוד בכל הדרישות, הן הטכניות, כמו השגת ביצועים (Performance), הן באיכות, וגם בעמידה בלוחות זמנים. זה המיקוד של ארגון ההנדסה.

"יש לאינטל ישראל הזדמנות לגדול בתוך אינטל. גם הפיתוח וגם המפעל בקרית גת צומחים כל הזמן. לפני כמה שבועות הוצאנו תוצאות רבעוניות לא קלות אבל אנחנו מאמינים שהשוק הולך לחזור ולצמוח. אנו נדחף חדשנות ונייצר מוצרים מובילים מול התחרות. רפטור לייק, השבב הבא שאינטל משיקה הוא דוגמה לשלב נוסף במסע, ואנחנו ממשיכים במסע למצוינות. אינטל העולמית סומכת על אינטל ישראל ויודעת שמה שיוצא מאינטל ישראל הוא איכותי, והעובדים בישראל משקיעים מאוד. את האמון הזה קיבלנו עם הזמן.  זה לא קרה בעצמו אבל היום אנחנו במקום מאוד משמעותי בתוך אינטל."

איך זה לעבוד עם פט גלסינגר, שהוא איש טכנולוגיה שבא אחרי אנשי כספים?

"לכל מנכ"ל יש שיטות ניהול שונות. השיטה של המנכ"ל משפיעה על התרבות של החברה וכשפט גלסינגר חזר הוא דחף את האסטרטגיה החדשה והתרבות חדשה ישנה שהיום קוראים לה– Objective Key Result –פעם קראו לזה בשם אחר. הרעיון הוא להגדיר מטרות לכל הארגונים, לעקוב אחר המטרות ולראות שהן מבוצעות בזמן ותוך תיאום בין מטרות כל הארגונים כדי שהכל יתחבר בסופו של דבר למטרה אחת משותפת. למעשה פט מביא הרבה מאוד מהתרבות הישנה של פעם, של אנדי גרוב שהקים את אינטל, בחזרה ליסודות, הביצועים ושיטות העבודה."

בהרצאתה בפני עשרות עיתונאים ואנליסטים לרגל השקת מעבדי דור 13 Gen Core הציגה וייס את החזון שלה לארגון ההנדסה שהיא אחראית עליו, שמפורט גם בספרה, "מנהיגות עם נשמה". לדברי וייס, היא נגד הקשיחות וההכתבה לעובדים. ה"עיקרון הוא לתת לאנשים את ההבנה שהם חשובים לארגון, שהם חלק קריטי להצלחה. הדבר מביא לכך שהעובדים משפיעים יותר, אכפת להם יותר הם, יותר נאמנים לארגון והם מביאים תוצאות יותר טובות. המסקנה היא שכמה שמשקיעים יותר באנשים הם משקיעים יותר בחברה ונותנים יותר".

ההרצאה נערכה השבוע במסגרת ארוע בו ארחה אינטל ישראל משלחת יוצאת דופן של כ- 90 עיתונאים בכירים ומשפיענים מרחבי העולם לרגל ההשקה הבינלאומית של המעבד החדש שפותח כאן בישראל. זוהי הפעם הראשונה שאינטל עורכת השקה גלובלית בארץ, דבר המעיד על החשיבות הרבה של ישראל עבור החברה העולמית.

כאמור אתמול התקיים בתל אביב האירוע המרכזי. בהמשך השבוע, המשתתפים יבקרו בקמפוסים של אינטל בחיפה ובקרית גת כדי ללמוד על הטכנולוגיות המתקדמות המפותחות ומיושמות באינטל ישראל ועל תהליכי הפיתוח והייצור המקומיים.

הפוסט שלומית וייס, אינטל ל-CHIPORTAL: המינוי שלי לחברת ההנהלה הבכירה באינטל יסייע לאינטל ישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת אינטל הודיעה היום כי שלומית וייס, סגנית נשיא בכירה ומנהלת כללית משותפת (GM) של קבוצת הנדסת התכנון (DEG), תחליף  את  סגן הנשיא הבכיר סוניל שנוי, שיפרוש בסוף השנה.  וייס תוביל את תמיכת התכנון, הפיתוח, האימות והייצור של החברה של נכסים אינטלקטואליים (IP) ומערכות על שבב (SoCs). היא תדווח ישירות למנכ"ל אינטל פט גלסינגר ויצטרף לצוות ההנהגה הבכיר של החברה.

"ארגון הנדסת העיצוב ממלא תפקיד מרכזי ביכולת שלנו  לספק מוצרי הובלה בכל  קטגוריה בה אנו מתחרים.  זה דורש מנהיג עם מומחיות טכנית עמוקה ותשוקה למצוינות הנדסית, ולשלומית יש את זה",  אמר גלסינגר. "לשלומית יותר משלושה עשורים של ניסיון בהנדסה ובניהול פרויקטי מוליכים למחצה ו-SoC, שלומית  ידועה בהתמקדותה באיכות ובביצוע הצפוי של השבבים, שהם תחומי מיקוד קריטיים ככל שאנו מקדמים את אסטרטגיית IDM 2.0 שלנו."

וייס חזרה לאינטל בשנה שעברה כמנכ"לית משותפת משותף של DEG עם שנוי, במיוחד הנדסת תכנון מוצר  מובילה של לקוחות ופורטפוליו הליבה של ארכיטקטורת אינטל המשמש בתחומי המוצרים לצרכנים, מרכזי הנתונים ומגזרים אחרים. לפני שהצטרפה שוב לאינטל, וייס היתה סגן נשיא בכיר להנדסת סיליקון במלאנוקס, כיום חלק מאנבידיה. יש לה יותר מ -30 שנות ניסיון בתעשיית המוליכים למחצה. וייס בילתה 28 שנים באינטל בתפקידי הנדסה ומנהיגות, כולל  כמנהיג צוותים חוצי אתרים האחראים על מוצרי IP ומרכזי נתונים בדידים, ומנהלת כללית של פיתוח סיליקון בקבוצת מרכזי נתונים.

"חזרתי לאינטל בשנה שעברה כי קיבלתי השראה והתרגשות מהאסטרטגיה והחזון הנועזים של תוכנית IDM 2.0 של פאט עבור החברה וראיתי הזדמנות לעזור להאיץ את דרכה של החברה  למנהיגות המוצר", אמרה וייס. "אני גאה להצטרף לצוות ההנהגה של פאט ולעזור להמריץ מחדש ולבסס מחדש תרבות של ביצוע וחדשנות תוך הובלת צוות ההנדסה שלנו ולהניע קצב עקבי וצפוי של  חדשנות במוצרים איכותיים."

נביד שהריארי, סגן נשיא בכיר באינטל, ישמש כ-GM החדש המוביל ב-DEG ויתמקד במוצרי מרכזי נתונים. שהריארי הצטרף לאינטל בשנת 1989 ושימש בתפקידי מנהיגות הנדסיים וטכניים רבים, לאחרונה הוא הוביל את ארגון הייצור והנדסת המוצר (MPE).  

 שינויים אלה נכנסים לתוקף באופן מיידי.  שנוי יישאר באינטל עד סוף השנה כדי לסייע במעבר ולייעץ למנכ"ל על יוזמות טכנולוגיות אחרות.

"סוניל, הידוע כאחד היוצרים המקוריים של מודל העיצוב והייצור 'טיק טוק', יצא לגמלאות בפברואר 2021 ונשאר כדי לעזור לשקם את הדיסציפלינה ההנדסית והתרבות של אינטל של ביצוע ממוקד, שקיפות ושיתוף פעולה", אמר גלסינגר. "אני אסיר תודה לו על תרומתו הרבה לאינטל לאורך 35 שנות הקריירה שלו."

הפוסט שלומית וייס מונתה לסגנית נשיא בכירה ומנהלת כללית של הנדסת התכנון באינטל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

וועדת האותות של ChipEx2022 החליטה להעניק לשלומית וייס את אות "מובילת התעשייה העולמית" (Global Industry Leader). האות ניתן עבור ההישגים המרשימים של וייס כאשר הובילה את פיתוח מעבדי סנדי ברידג' וסקיילייק, על היותה בחזית החדשנות של מלאנוקס-אנבידיה ועבור היותה מודל חיקוי לנשים בתפקידי ניהול.

בדברי ההסבר לאות מפרטים השופטים את קורות החיים של וייס. כיום וייס היא סגנית נשיא בכירה ומנכ"לית משותפת של ארגון הנדסת התכנון של אינטל, האחראית על תכנון מוצרי החברה הפרוסים על פני מדינות רבות, כולל ישראל, ארה"ב, הודו ומלזיה. הארגון אחראי על הארכיטקטורה, העיצוב, היישום והאימות של כל מוצרי הלקוח, Cores IP, אימות סיליקון וייצור עבור כל קבוצות ההנדסה של אינטל.

קודם לכן, הייתה וייס בכירה ב-Nvidia/מלאנוקס, וניהלה את ארגון Networking Business Unit Silicon Development האחראי על אספקת כל השבבים והרכיבים החשמליים והאופטיים למוצרי הרשת.

וייס הצטרפה למלאנוקס לאחר 28 שנים באינטל, שם מילאה תפקידים משמעותיים רבים, ביניהם סגנית נשיא קבוצת דאטה סנטר. בתפקידיה הקודמים הייתה שלומית סגנית נשיא מו"פ למוצרי לקוח והייתה אחראית על ביצוע ואספקת ליבת הדור השישי (שם הקוד Skylake). סקיילייק נבחר על ידי מנכ"ל אינטל – "המעבד הטוב ביותר אי פעם". בעבר, היא הייתה אחראית על העיצוב והמשלוח של ליבת הדור השני (שם הקוד סנדי ברידג ') שהיה מעבד הרמפה המהיר ביותר באותה תקופה (150 מיליון יחידות שנמכרו בשנה הראשונה).

שלומית זכתה בפרס ה-IAA (פרס על הישג באינטל), אחד הפרסים היוקרתיים ביותר של אינטל, על הובלת ארכיטקטורת Core 2 Duo.

שלומית מסורה לצמיחה ולהכשרת הדור הבא של המנהיגים ובעיקר התמקדות בקידום נשים ומנטורינג. בשנת 2020 פרסמה שלומית את ספרה הראשון "מנהיגות עם נשמה".

מוועדת הפרס נמסר כי שלומית היא גם הראשונה שזכתה בפרס Global Industry Leader  אבל היא לא תהיה האחרונה.

הפוסט שלומית וייס – האישה הראשונה שזוכה באות מנהיגת תעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שלומית וייס, מנכ”לית משותפת של חטיבת ההנדסה באינטל תקבל בכנס ChipEx2022 את אות "מובילה גלובלית בתעשיית השבבים". באות המחולק מדי שנה זכו בכירים בתעשייה בארץ ובעולם ובהם ד"ר ארווין מארק ג'ייקובס, מייסד שותף ויו"ר קוואלקום לשעבר, ד"ר הנרי סמואלי, מייסד שותף של ברודקום, ריי בינגהאם, לשעבר יו"ר בכיר בחברת סייפרס סמיקונדקטורס ומנכ"ל ויו"ר קיידנס, ראסל אלוונגר, מנכ"ל טאואר ג'אז, ג'וני סרוג'י, סגן נשיא בכיר לטכנולוגיות חומרה, אפל, ארווין פדרמן, שותף כללי של U.S. Venture Partners, פרופ' אנדרו ויטרבי, מייסד שותף של קוואלקום וממציא אלגוריתם ויטרבי ועוד רבים.

התואר מוענק לשלומית וייס בזכות ההכרה בהשגיה המרשימים כולל הובלת פיתוח מעבדי סנדי ברידג' וסקיילייק, היותה בחזית החדשנות של מלאנוקס-אנבידיה והפיכתה למודל לחיקוי לנשים בתפקידי ניהול.

האות יוענק לוייס במהלך הארוע לבכירי התעשיה אשר ישמש כטקס הנעילה של כנס ChipEx2022 על ידי נשיא Semiאירופה ליית' אלטימיים , יושבי הראש של הכנס וכן ע"י אורית פרקש הכהן, שרת החדשנות המדע והטכנולוגיה.

בשיחה עם Chiportal בעקבות הזכיה אמרה וייס: "זה כבוד גדול עבורי להצטרף לרשימה מכובדת מאוד של זוכים. כששלמה גרדמן התקשר להודיע לי הייתי מופתעת כי לא ציפיתי לכך. רק אחרי השיחה קלטתי את משמעות הפרס . הזכיה עוזרת לי להבין את מידת ההשפעה שיש לדברים שעשיתי במשך השנים. ככה כשעובדים ביום-יום יש עוד משימה ועוד פרויקט אבל אף פעם לא עוצרים להסתכל על התמונה הגדולה. ניהלתי הרבה פרויקטים, כל אחד וההשפעה שלו. ברור שזה קורה ביחד עם קבוצות גדולות. לא עשיתי את זה לבד."

מהן נקודות הציון הבולטות בקריירה שלך?

וייס: "ב-2005 ניהלתי את פיתוח ארכיטקטורת Converge Core . עד אז המגמה היתה לפתח ליבה נפרדת לכל מגזר מוצרים (מחשבים אישיים, ניידי, שרתים וכו'). הפרויקט הזה התחיל את העידן של ה-Core המאוחד שאיפשר לנצל באופן מיטבי את כל הליבות. על ארכיטקטורה הזו קיבלנו אני והצוות שלי את פרס ההישגים החדשניים של אינטל."

"מאוחר יותר – בשנת 2009 ניהלתי את סנדיברידג' – פרויקט מאוד מורכב שזכה לפחות בזמנו להיות המעבד שנמכר בקצב הכי מהיר – 150 מיליון יחידות בשנה הראשונה. סנדיברידג' היה הפעם הראשונה שהלכנו באינטל למודל אמיתי של SOC ואינטגרציה של CORE וגרפיקה בתוך אותו מעבד. האינטגרציה איפשרה לראשונה להרבה מאוד יישומים שדרשו אפליקציות גרפיות שימוש יעיל יותר באנרגיה. מפה והלאה כל המעבדים של אינטל הכילו את האינטגרציה הזו. גם היום. בתקופה ההיא אינטל היתה במצב טוב ומוביל והיא חיפשה להביא את החדשנות הבאה שיהיה יותר מאשר עוד שיפור (לפי חוק מור א.ב.) האינטגרציה היא זו שהביאה את הדבר הבא – השינוי המשמעותי הבא לעולם של הקליינט. "

"ב-2010-11 ניהלתי את פיתוח מעבדי סקיילקס. הצלחנו להשיג חסכון מאד משמעותי בהספק האנרגיה הדרוש מבלי להוריד את הביצועים של ה- Core ושל הגרפיקה. המשמעות היא שאפשר לבנות כיום מחשבים קלים יותר שעדיין נותנים ביצועים ברמה מאוד טובה. "

"יצאתי מאינטל לכמה שנים ועובדתי במלאנוקס, כולל במהלך ובעקבות מיזוגה לתוך אנבידיה. עבדתי שם כארבע שנים וניהלתי את ארגון ההנדסה – הקבוצה שפיתחה רכיבים והגדירה את המוצרים. עסקתי גם בליווי המוצרים לייצור. סוג המוצרים שונה, החברה קטנה יותר אבל זו היתה התנסות מעניינת וחשובה וגם ממנה לומדים הרבה דברים."

"עכשיו חזרתי לאינטל והתפקיד שלי באינטל כמנהלת משותפת של כל קבוצת ההנדסה של אינטל כולל את כל השלבים: ארכיטקטורה, פיתוח, בדיקה של הסיליקון, אימות – כל הפרויקטים שעושים במחשבי קליינט ובשרתים, כל הIP- , הבלוקים המשותפים, הפיתוח של הליבה, המרכז של ה-SOC של כל הפרויקטים. האנשים שאני מנהלת מפוזרים על פני ישראל, ארה"ב ,הודו ומלזיה. זו אחריות מאוד גדולה. לעבודה שלנו השפעה על כל המוצרים שאינטל מוכרת בכל העולם."

לאן צועדת תעשיית השבבים?

"אני חושבת שמן הסתם השנתיים האחרונות שעברו עלינו עם הקורונה השאירו את חותמם על כמות כוח המיחשוב הנדרש, למגוון השירותים שצריך עבורם שירותי חישוב, וכן על הצורך בממשק משתמש קל כך שכל אחד יוכל להשתמש במחשב – האמא הסבתא, הדוד, הילדים בבית הספר. המשמעות עבורנו המפתחים היא שצריך לתכנן מוצרים שיהיו גמישים בהרבה וגם יתנו ביצועים מאוד טובים. אם הילד לא רואה מספיק ברור והתגובה של המחשב לא מהירה זה מרגיז אותו."

"השינוי הזה בדרישה גרם למחסור בשבבים. אני חושבת שההרגל של עבודה מכל מקום בעזרת הטכנולוגיה תמשיך ונצטרך לפתח הרבה מחשבים חכמים ואיכותיים ולאפשר להשתמש בהם בצורה קלה."

איך את רואה את אינטל והמומנטום המחודש שקיבלה עם כניסתו לתפקיד של פט גלסינגר?

"לי חשוב מאד לעבוד במקום שאני יודעת שאני יכולה להשפיע בו. הכיוון של פט שלוקח את אינטל הוא כיוון נכון ותורם לעולם כולו ויחד עם זאת חשוב לי גם להשפיע על איך עושים לא רק מה עושים – צורת עבודה, פתיחות, שיתוף פעולה. פט קורא לזה "לחזור לתרבות האירגונית המקורית של אינטל" שמשמעותה שיתוף פעולה, חדשנות ופתרון בעיות משותף. החזון הזה דיבר אלי וגרם לי לחזור לאינטל. רציתי להיות שותפה בדבר גדול. "

כמחברת הספר "מנהיגות עם נשמה", מה המסקנות שלך?

"אני מאמינה שחשוב לערב את העובדים, כך שירגישו חלק מהארגון, שיהיו איכפתים . כל אחד צריך לאהוב את מה שהוא עושה כדי לתת מעצמו בעבודה. הספר שחיברתי – מנהיגות עם נשמה מצטט דוגמאות מהקריירה שלי, מקרים שקרו לי, מה למדתי מהם, איך נכון להיות מנהיג ומוביל ואיך לגרום לאנשים להיות איכפתיים להרגיש חלק מהעבודה ובעקבות זאת להביא תוצאות עסקיות מצוינות. תמיד עבדתי בדרך זו ואני מתכוונת להמשיך באותה הדרך".

הפוסט שלומית וייס בעקבות זכייתה באות מובילת התעשיה הגלובלית: הפרס גרם לי להבין את היקף השפעתי על התעשייה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"ChipEx מהווה פלטפורמה לכל התעשיה להחליף רעיונות יצירתיים." כך אומרת בראיון ל-Chiportal שלומית וייס, סגנית נשיא ל- Silicon Engineering בחברת אנבידיה הפורשת בימים אלה מתפקידה לאחר שלושים שנה בתפקידים ניהוליים באינטל, במלאנוקס וכעת באנבידיה לאחר הרכישה.

וייס שהיתה חברה בוועדת התוכנית הטכנולוגית של כנס ChipEx2021 אומרת כי החברות הרב לאומיות פותחות כאן מרכזי פיתוח משום שלמרות שבכל העולם יש אנשים יצירתיים בישראל יש יותר אומץ, ואנשים יותר נחושים לקדם את הפרויקטים שלהם.

וייס פירסמה לאחרונה את הספר "מנהיגות עם נשמה" בו תיארה את תפיסת הניהול שלה שהיא, איך אומרים, מעט שונה: "אני מתארת בספר מנהיגות או הנהלה שהיא קצת אחרת שלא רק מסתכלת על העובדים מהצד , באווירה קשוחה ודורשנית. אלא מהצד של להתייחס לאנשים, לכבד אותם, לעזור להם להבין מה צריך ואז לקבל את התוצאות הטובות ביותר.

"במשך הקריירה שלי שלושים פלוס שנים בהייטק הזה קרו המון דברים, ובין היתר העברתי קורסים והעליתי דוגמאות מאירועים שקרו לי. הספר הוא אוסף מקרים שקרו לי והלמידה שלי מהם איך לנהל אחרת כאשר אני מדגישה את החשיבות ביחס לאדם כך שהוא מגלה הרבה יותר איכפתיות ומוטיבציה ובסופו של דבר מעלה את התפוקה כי בסוף כל חברות הייטק זה ביזניס כולם רוצים להרוויח הדרך שבה מגיעים לתוצאות יותר טובות ולהצלחה לביזניס זה דרך הנשמה, דרך העבודה עם האנשים הדאגה לאנשים האיכפתיות מאנשים הכבוד לאנשים."

תוכלי לתת דוגמה?

למשל יש סיטואציות שעובד לא מבצע עשה עבודה טובה והוא צריך להחליף תפקיד (שם קוד לפיטורין א.ב.) או שאתה לא מקדם אותו. בדרך כלל – אומרים לו עשית לא טוב זה וזה, חפש לך תפקיד אחר תוך חודש-חודשיים וניפרד כידידים. אני ערכתי עם האנשים שהגיעו למצב הזה שיחות ובהן ניתחנו לא רק על מה שהוא עשה לא טוב אלא במה הוא היה טוב, ומזה לגזור את התפקיד שמתאים לו. נתתי להם זמן רב להישאר בארגון עד שמצאו תפקידים שמתאימים להם. הדבר מראה את הכבוד והיחס שצריך לתת לאדם גם אם הוא במקרה לא מתאים לתפקיד, הוא עדיין אדם, עדיין חשוב, עדיין צריך להתייחס אליו נכון."

"יש מנהלים שלוקחים את היחס לאנשים לקיצוניות הפוכה ונותנים לעובדים שלהם מה שהם רוצים העיקר שיהיו מרוצים אנשים לא מרוצים מזה. גם העובדים רוצים להגיע להשגים ולהתפתח."

כשהכנתי תוכניות עבודה בהן יש דרישה קשוחה מהלקוח מתי הוא רוצה שנספק את המוצר. אני שאלתי את העובדים מתי הם יכולים להביא את המוצר, בדרך כלל זמן ארוך יותר. אני מקיימת שיחות עם הקבוצה איך להגיע למוצר בלוח הזמנים של הלקוח. בזכות זה הם נותנים את המקסימום, והם גם יותר מרוצים. כשאני עושה איתם משא ומתן ושואלת מה הם צריכים הם יכולים להגיע באמת לתאריך ולמטרה שצריך.
כמי שעבדה בחברות רב לאומיות יש לך תובנה למה הן מגיעות בהמוניהן לפתוח מרכזי פיתוח?
"אני חושבת שזו מגמה קריטית שעוזרת לפתח את המדינה. החברות באות כי יש פה אנשים מאוד יצירתיים, טובים ואמיצים. בכל העולם יש אנשים יצירתיים אבל בישראל יש להם יותר אומץ, ואנשים יותר נחושים לקדם את הפרויקטים שלהם. הדבר נותן הזדמנויות לחדשנות וכשמביאים חברות גדולות זה מביא את האנשים להתפתח ולעשות חדשנות בתחומים קריטיים. רוב הטכנולוגיה שהחברות הללו מפתחות משפיעות על כל תחומי חיינו: חינוך, בטיחות, רפואה, פנאי. כאשר מביאים את החברות שיש ללהן את האמצעים והרצון לפתח יחד עם האנשים הסופר חכמים שיש בארץ מתקבל הרכב מנצח. הדבר מהווה יתרון גדול גם למדינה, גם לאנשים עצמם, רוב האנשים רוצים לעבוד במקומות האלה נהנים לעבוןד שם וגם לחברות שמקבלות ביזני מאוד טוב כיש חדשנות ויצירתיות מאוד טובה."

הפוסט שלומית וייס, אנבידיה: ChipEx מהווה פלטפורמה לכל עובדי התעשיה להחליף רעיונות יצירתיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.