מטרת הפורום שהתקיים זו השנה הרביעית היתה לדון בהתפתחויות ובאתגרים של תעשית הטכנולוגיה היוונית ולהציע אסטרטגיות למינוף היתרונות התחרותיים של יוון בזירה הבינלאומית. השנה התמקד הפורום במיוחד בתעשיית השבבים היוונית בעקבות חקיקת חוק השבבים ChipACT)) של האיחוד האירופי. הפורום, כלל הרצאות ופאנלים בהשתתפות נציגי הנציבות האירופית, הממשלה היוונית, האקדמיה ובכירי תעשיית הטכנולוגית היוונית.

שלמה גרדמן, מנכ"ל חברת ASG ויו"ר פורום מנכ"לי הייטק הוזמן להשתתף בכנס כדי לחלוק עם אורחיו את הנעשה בתעשיית השבבים הישראלית אשר הפכה בעשורים האחרונים למרכז עולמי חשוב לתכנון שבבים מתקדמים.

בפנל שעסק בנושא "כיצד ניתן להרחיב את תעשיית השבבים היוונית" השתתפו Manolis Frantzeskakis, מנכ"ל חברת Argo Semiconductors, Iakovos Stamoulis, מנהל פיתוח המוצר בחברת Think Silicon, (An Applied Materials company), Christos Sotiriou, שותף בחברתSilicon Highway Technologies, Kelly Damalou, מנהלת מוצר בחברת Ansys ושלמה גרדמן, מנכ"ל חברת איי אס ג'י ויו"ר פורום מנכ"לי הייטק.

בתשובה לשאלת מנחת המושב מה לדעתו היתרונות של תעשיית השבבים היוונית, ענה גרדמן:

ליוון יש שלושה יתרונות חשובים. הראשון הוא מאגר גדול של מהנדסים ומדענים מוכשרים המתמחים במיקרו-אלקטרוניקה, ננוטכנולוגיה והנדסת מחשבים. מאגר כשרונות זה יכול גם לפתח מוצרים חדשנים בתחום השבבים.

היתרון השני הוא מיקומה הגיאוגרפי של יוון הנמצאת בצומת הדרכים בין אירופה, אסיה והמזרח התיכון. מיקום זה מציע יתרונות אסטרטגיים ולוגיסטים בשרשראות האספקה ​ה​גלובליות.

היתרון השלישי הוא התמקדות החברות היווניות בתחומים ספציפיים של תעשיית הסמיקונדקטור כמו למשל פיתוח חיישנים מתקדמים, שבבים אנלוגים וטכנולוגיות פוטוניות. התמחות זו יכולה ליצור יתרון תחרותי בשוק העולמי.

על ידי התמקדות ביתרונות הללו, יוון יכולה ליצור שותפיות עם חברות ישראליות אשר ישמחו לשתף פעולה עם חברות יווניות ולהנות מהיתרונות היחסיים שלהן. כך תוכלנה החברות הללו להתפתח ולהפוך לשחקניות משמעותיות בשוק השבבים העולמי.

הכנס נפתח בנאומו של Panagiotis Theodorikakos השר לפיתוח בממשלת יוון ואחריו התקיים דיון בנושא האסטרטגיה הלאומית של יוון בתחום השבבים בו השתתפה  Anna Mani, סגנית השר לפיתוח בממשלת יוון וכן השתתפו בפנל Thomas Skordas, סמנכ"ל DG CONNECT, הנציבות האירופאית, Emmanouel Zervakis, נשיא  ,HETiA איגוד חברות הטכנולוגיה היווניות. את המושב הנחה John Kikidis, בכיר ב- Renesas Electronics וחבר דירקטוריון HETiA.

הפוסט שלמה גרדמן ב-Emerging Tech Forum 2024: יצירת שותפיות עם חברות ישראליות תסייע לחברות יווניות להפוך לשחקניות בשוק השבבים העולמי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בכנס השתתפו מומחים מקצועים ובכירים מחברות השבבים המובילות בעולם כולל אנבידיה, אינטל, אמזון, גוגל, אפל וסמסונג. מהנדסים ומקצועני תעשית השבבים ממאות חברות העוסקות בפיתוח שבבים מתקדמים גדשו את אולמות ההרצאות כדי להאזין לכ 40 מרצים ומנחים אשר השתתפו בעשרת המסלולים של הכנס המקצועי. במקביל להרצאות התקיימה תערוכת ספקים מובילים לתעשיה.

צביקה גולצמן, סגן יו"ר התוכנית הלאומית לתחום השבבים והבינה המלאכותית ברשות לחדשנות אשר פתח את הכנס ציין כי רשות החדשנות רואה בתעשיית השבבים מגזר חשוב מאד להייטק הישראלי. לדבריו האתגרים המרכזים של תעשיית השבבים בישראל כוללים הגדלת מספר הסטארטאפים החדשים בתחום, הכשרת כוח אדם עקב הביקוש הגובר למהנדסי תכנון שבבים, חיזוק הסגל האקדמי והמעבדות באוניברסיטאות השונות והנגשת מעבדות וידע של חברות זרות לחברות המקומיות.

גולצמן הוסיף כי בכוונת רשות החדשנות לפעול לחיזוק והקמת שותפויות בינלאומיות, להשקיע  בתשתיות ובמאיצי חברות הזנק, להגדיל את ההון האנושי, בדגש על הגדלת אוכלוסיות שאינן מיוצגות וכן להמשיך ולתעדף חברות צעירות העוסקות בפיתוח טכנולוגיות עמוקות (Deeptech)

שלמה גרדמן, יו"ר משותף של כנס ChipEx2024 הודה לגולצמן על תמיכת הרשות לחדשנות בתעשיית השבבים והוסיף כי "החלטנו לקיים את הכנס בשנה מאתגרת במיוחד כדי להפגין את חוסנה והמשך פועלה של תעשיית השבבים הישראלית גם בימים של חוסר יציבות בטחונית. לשמחתינו התעשיה הגיבה בחיוב רב תוך השתתפות ערה של עובדי מאות חברות".

הפוסט כנס ChipEx2024 התקיים בת"א למרות מצב המלחמה בהשתתפות ערה של אנשי תעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שאלה: זו שנה לגמרי לא נורמלית. מדוע החלטתם בכל זאת לקיים את הכנס השנה?

כבכול שנה אנחנו מתחילים לעבוד על הכנס בערך יום אחרי שהכנס הקודם מסתיים אבל העבודה המאסיבית מתחילה חצי שנה לפני מועד הכנס. כלומר ב-7 בנובמבר האחרון, חודש בדיוק לאחר מתקפת 7 באוקטובר קיבלנו החלטה שנעשה הכל כדי לקיים את הכנס גם השנה בעיקר כדי להפגין את עוצמתה של תעשיית השבבים הישראלית ולהוכיח לעולם שאנחנו כאן כדי להישאר ולספק מוצרים לעולם בכל מצב.

אני מאמין שהמשך פעילותינו, למרות הקשיים, מעבירה מסר חשוב של נחישות ועמידות. כמו כן, שמירה על פעילות כלכלית מתמשכת תאפשר לנו להתאושש מהמלחמה בצורה מהירה, תסייע בשימור כוח אדם מיומן וידע מקצועי, ותאפשר לנו להמשיך לבנות את תעשיית ההייטק הישראלית לאחר סיום המלחמה.

ואיך היתה התגובה של חברות האמורות להציג בכנס?

להפתעתי התגובות היו ממש טובות גם מקרב ספקים מרחבי העולם וגם בקרב אנשי התעשיה בישראל. כולם שמחו מאד לשמע שהכנס יתקיים וההפתעה הגדולה היתה שחברות רב לאומיות רבות מיהרו להזמין ביתנים בכנס ללא חשש.

מה מצפה למשתתפים בכנס השנה?

השנה הצלחנו לגבש תוכנית עשירה שתתמקד מצד אחד בטכנולוגיות המתקדמות ביותר לפיתוח ויצור שבבים ומצד שני תעסוק בישומים מרכזים בהם תפקידם של שבבים מתקדמים הוא קריטי כולל אוטומטוטיב, דטה סנטר  ומחשוב קוונטי. כמו כן, נושא הבינה המלאכותית שזור בכנס כטכנולוגיה מרכזית אותה ניתן למצא בישומים רבים.

ומיהם המרצים בכנס?

סוללת המרצים שלנו כוללת מומחים ובכירים מהחברות המובילות בתעשיה כולל אנבידיה, גוגל, אמזון, אפל, אינטל, סמסונג, TSMC, סימנס ואחרות.   כמו כן הקפדנו לתת ביטוי גם לחברות ישראליות בתעשיה והזמנו אותן להציג את החידושים הטכנולוגים שלהן כולל וולנס, proteanTecs, Hailo, Classiq ו- RAAAM.

האם היו לכם ביטולים?

כן כמובן. לצערי, בשבועיים האחרונים היו לנו לא מעט ביטולים של מציגים אבל כולם עשו זאת בגלל אילוצים. או שהמדינות שלהם הוציאו אזהרת מסע לישראל או שביטלו להם את הטיסות. ניסינו להסביר להם שהמצב בתל אביב שקט לגמרי ופיקוד העורף מאשר לקיים ארועים המוניים כולל כנסים ללא כל הגבלות אך אני יכול להבין את החששות שלהם. יחד עם זאת, שימח אותי לגלות שאף אחד לא דרש לקבל כספו בחזרה. כולם ביקשו לדחות את הזמנותיהם לשנה הבאה מה שמעיד על כך שהם מאמינים שהמצב הנוכחי הוא זמני ובקרוב נשוב לשגרה ופריחה מחודשת.

ומה צופה לנו העתיד?

אני מאמין מאד בתעשיית השבבים הישראלית. יש לנו צבר של כח אדם מעולה באיכות ובכישורים ושורה של הצלחות גדולות יותר מכל מגזר אחר בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית. לדעתי חשוב מאד דווקא כעת להשקיע בהקמת דור חדש של חברות פאבלס ישראליות. התעשיה פורחת כעת וגדלה לאור גידול משמעותי בביקושים ותמיכה אדירה של ממשלות רבות בתעשיית השבבים. ממשלות אלו כולל ארה"ב, בריטניה, האיחוד האירופי, הודו, קנדה ויפן הבינו כי תעשיית השבבים מהווה נכס אסטראטגי לעתידם הכלכלי. אני מקווה כי גם הממשלה הישראלית תשכיל להכיר בחשיבות תעשית השבבים לעתידנו הכלכלי ותסייע בהנבטת חברות חדשות בתחום.   

הפוסט שלמה גרדמן, יו"ר משותף של ChipEx2024 :  החלטנו לקיים את הכנס בעיקר כדי להעביר מסר חשוב של נחישות ועמידות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

 יישומי בינה מלאכותית ובמיוחד זו היוצרת ישפיעו על אורך חיינו ואיכות חיינו. במפגש הסיליקון קלאב שהתקיים השבוע, הודגמו כמה מהחידושים שעשויים לשפר את המידע הרפואי לצורך קבלת החלטות מדויקות יותר. במהלך האירוע התקיים פאנל בנושא בהשתתפות ד"ר איתמר עופר, יו"ר צבר רפואה, אבנר ראוש, מייסד ומנכ"ל חברת CATAI ונעמה מאייר, דירקטורית תחום הבינה המלאכותית בחברת Viz.ai

שלמה גרדמן פתח את הפאנל בשאלה מהותית:

האם בינה מלאכותית היא באמת מהפכה בתחום הרפואה או תהליך אבולוציוני המהווה עוד כלי עזר לרופא?

ד"ר איתמר עופר השיב כי הוא רואה בבינה המלאכותית הזדמנות לבצע משימות שכיום אינן מתבצעות ביעילות במערכת הרפואית, כמו מניעה וניהול מחלות כרוניות. לדבריו, בינה מלאכותית לא תחליף את הרופא, אלא תאפשר לו להתמקד בתחומים בהם הוא יכול לתרום ערך ייחודי.

נעמה מאייר ציינה שבינה מלאכותית מאפשרת לייעל תהליכים רבים הדורשים כיום השקעה רבה של זמן וכוח אדם. היא הדגישה שמטרת הטכנולוגיה היא לסייע לרופא ולא להחליפו, ושהיא מאפשרת לבצע אבחונים ופעולות במהירות רבה יותר.

אבנר רואש הציג את הפלטפורמה של חברת CATAI, המאפשרת ניטור מרחוק של מטופלים באמצעות הסמארטפון, תוך שימוש בלמידת מכונה לפענוח המידע הנאסף. הוא צופה שבעתיד ניתן יהיה לקבל אבחון וטיפול מבלי להגיע פיזית לרופא, אך הדגיש שמדובר בתהליך הדרגתי הדורש התמודדות עם אתגרים טכנולוגיים ואתיים.

בהתייחס לאפשרות לפתח תרופות למחלות קשות באמצעות בינה מלאכותית, ד"ר עופר ציין שהתחום עובר מהפכה של ממש, כאשר תהליכים שארכו בעבר חודשים ושנים מתבצעים כעת בקצב מסחרר. הוא הביע דאגה מהפער ההולך וגדל בין קצב ההתפתחות הטכנולוגית ליכולתה של מערכת הבריאות להטמיע את החידושים.

גרדמן: האם אתם משתתפי הפנל מוכנים להיבדק על ידי "רופא רובוטי" וגם לקבל ממנו טיפול לבעייתכם במקום רופא אנושי?

ד"ר עופר הביע נכונות עקרונית להיבדק על ידי מערכת בינה מלאכותית, בהינתן שהיא עברה בדיקות יסודיות והוכחה כאמינה. הוא ציין שכבר כיום, טכנולוגיות מתקדמות מספקות מענה איכותי לחלק ניכר מהבעיות הרפואיות השכיחות. עם זאת, הוא הדגיש את החשיבות של התקדמות זהירה בנושא, תוך בחינה מתמדת של המערכות והשלכותיהן.

נעמה מאייר אמרה שהיא חשה בנוח עם הרעיון של בדיקה על ידי מערכת בינה מלאכותית. היא ציינה שכבר היום, רבים מאיתנו משתמשים בכלים כמו ChatGPT כדי לקבל מידע ראשוני על בעיות רפואיות לפני פנייה לרופא. לדבריה, במקרים רבים מערכות מסוג זה יכולות לספק תובנות מועילות, גם אם הן עדיין לא מושלמות. עם זאת, היא הסכימה שיש להתקדם בזהירות ובאופן הדרגתי בהטמעת טכנולוגיות אלו בתחום הרפואה.

אבנר רואש הביע נכונות לקבל שירות רפואי ממערכת בינה מלאכותית, אך הדגיש שהדבר מותנה בכך שהמערכת תעבור בדיקות קפדניות ותוכח כבטוחה ואמינה. הוא ציין שבעוד שאנו נמצאים בעיצומה של התפתחות מרתקת, עדיין קיימים חששות מוצדקים מפני הסתמכות מוחלטת על מערכות אוטונומיות בתחום הרפואה. לדבריו, ההתקדמות צריכה להיעשות בצורה מבוקרת ומדודה, תוך התייחסות להיבטים אתיים ומעשיים.

האם ניתן לפתח תרופות למחלות קשות כמו סרטן או אלצהיימר באמצעות בינה מלאכותית?

ד"ר עופר ציין שתחום פיתוח התרופות עובר מהפכה של ממש בעזרת בינה מלאכותית. "תהליכים שבעבר ארכו חודשים ושנים, כמו איתור מולקולות מבטיחות וניתוח נתונים, מתבצעים כיום בקצב מסחרר הודות לאלגוריתמים מתקדמים. לדבריו, הפרדיגמה של פיתוח תרופות משתנה לנגד עינינו, ופותחת אפשרויות מרתקות למציאת מענה למחלות קשות."

ד"ר עופר הביע דאגה מהפער ההולך וגדל בין קצב ההתפתחות הטכנולוגית לבין יכולתה של מערכת הבריאות להטמיע את החידושים. יש צורך בהיערכות מתאימה של הממסד הרפואי והרגולטורי, על מנת לתרגם את ההבטחה הטכנולוגית לכדי יישומים מעשיים שישפרו את חייהם של החולים."

נעמה מאייר התייחסה לפוטנציאל של בינה מלאכותית בזיהוי מוקדם של מחלות קשות. "ככל שנוכל לאתר סימנים מקדימים של מחלות כמו סרטן בשלב מוקדם יותר, כך נוכל להציל יותר חיים. מערכות בינה מלאכותית המסוגלות לנתח כמויות עצומות של נתונים ולזהות דפוסים חריגים, עשויות לסייע משמעותית בגילוי מוקדם ובהתאמת הטיפול לכל מטופל."

מאייר הדגישה את החשיבות של זיהוי סרטן בשלבים ראשוניים, שכן ההצלחה בטיפול תלויה במידה רבה בשלב בו התגלתה המחלה. לדבריה, בינה מלאכותית מהווה כלי רב עוצמה שיכול לשנות את כללי המשחק בתחום הגילוי המוקדם והטיפול המותאם אישית בסרטן ובמחלות קשות אחרות.

אבנר רואש שיתף דוגמה מניסיונה של חברת CATAI, המפתחת פלטפורמה לניטור מרחוק של מטופלים. "היה מקרה בו המערכת של החברה זיהתה הידרדרות במצבו של מטופל עם אי ספיקת לב, והתריעה בפני הצוות הרפואי. בזכות ההתראה המוקדמת, הצליחו הרופאים להתערב בזמן ולמנוע התדרדרות נוספת שהייתה עלולה לסכן את חייו של המטופל."

לדבריו, זהו רק קצה הקרחון של היכולות שיכולות מערכות בינה מלאכותית להציע בעתיד, בפרט בהקשר של התאמת הטיפול וגילוי מוקדם של החמרה במצב החולים הכרוניים והקשים.

האם בינה מלאכותית באמת יכולה להפוך את החיים לבריאים ואיכותיים יותר?

ד"ר עופר הביע אמונה גדולה בפוטנציאל של בינה מלאכותית לשפר את איכות החיים, במיוחד עבור אנשים הסובלים ממחלות כרוניות. הוא ציין שכיום, מערכת הבריאות מתקשה להתמודד ביעילות עם מחלות כרוניות, ולרוב מגיבה רק לאחר הופעת סימפטומים חמורים.

"בעזרת בינה מלאכותית נוכל לזהות סימנים מוקדמים להידרדרות במצב הבריאותי ולהתערב בשלב מוקדם יותר, עוד לפני התפתחות סיבוכים. זיהוי מוקדם ומניעה של החמרה במצב יאפשרו שיפור משמעותי באיכות החיים, בפרט בקרב אוכלוסיית הקשישים הסובלת מריבוי מחלות כרוניות."

הוא מאמין שבאמצעות ניטור רציף ושימוש בכלים של בינה מלאכותית, נוכל "לתפוס" את המחלה בשלביה המוקדמים ולמנוע את התדרדרותה, ובכך לשפר את איכות החיים ואף להאריך את תוחלת החיים של המטופלים הכרוניים.

נעמה מאייר הביעה עמדה מעט יותר זהירה, אך אופטימית: "עדיין רחוק היום שבו בינה מלאכותית תחליף לחלוטין את הרופאים, בפרט בהתמודדות עם מקרים מורכבים ונדירים. עם זאת, במחלות שכיחות עם מהלך צפוי, בינה מלאכותית יכולה לסייע רבות באבחון ובטיפול.

לדבריה, ישנן דוגמאות רבות למחלות נפוצות ופשוטות יחסית, שבהן בינה מלאכותית יכולה לתרום תרומה משמעותית לשיפור איכות הטיפול והחיים של המטופלים. במחלות אלו, עם שכיחות גבוהה ומהלך סטנדרטי, בינה מלאכותית מהווה כלי רב עוצמה שיכול להביא לשינוי של ממש בחייהם של החולים.

אבנר רואש הציג עמדת ביניים מאוזנת. מחד, הוא מאמין שבסופו של דבר נגיע למצב שבו בינה מלאכותית תשפר משמעותית את הבריאות ואיכות החיים. מאידך, הוא הדגיש שכרגע אנו עדיין בתחילת הדרך, וקיימים עדיין חששות מוצדקים מהסתמכות יתרה על מערכות בינה מלאכותית כשמדובר בחיי אדם.

"ההתקדמות בתחום חייבת להיות הדרגתית, זהירה ומבוקרת. הוא הדגיש שהפתרון אינו טמון בהכרח במהפכה טכנולוגית פתאומית, אלא בתהליך אבולוציוני של פיתוח, שיפור והטמעה של הטכנולוגיות בשטח."

בסופו של דבר, רואש מאמין שנגיע ליכולת לשפר משמעותית את בריאות הציבור ואיכות החיים בעזרת בינה מלאכותית, אך עלינו להתקדם בנושא בצורה שקולה ואחראית, תוך בחינה מתמדת של ההשלכות וההשפעות על החברה והפרט.

הפוסט נעמה מאייר בסיליקון קלאב: מערכות בינה מלאכותית עשויות לסייע משמעותית בגילוי מוקדם של מחלות ובטיפול פרטני של כל מטופל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בכירי תעשיית השבבים אופטימיים באשר לעתיד התחום. כך עולה מפאנל בהשתתפות בכירי התעשיה במסגרת פורום הבכירים של כנס ChipEx 2023. בפאנל השתתפו: רננה אשכנזי, שותפה כללית בגרוב ונצ'רס, כריסיטי סימונס מובילת תחום השבבים העולמי בחברת דלויט, אורי תדמור מנכ"ל KLA ישראל וסגן נשיא KLA העולמית ויין צ'אנג, סגן נשיא בכיר למכירות פיתוח עסקי, שיווק ומשפט בקבוצת ASE. את האירוע הנחה שלמה גרדמן, מנכ"ל חברת ASG.

גרדמן פותח את השיחה בהצגת שאלה מאתגרת לחברי הפאנל לגבי שלוש הטכנולוגיות החשובות ביותר לדעתם שישפיעו על עתיד המוליכים למחצה. הוא פותח את הדיון בהצעת בינה מלאכותית (AI) כטכנולוגיה משמעותית. הוא הסביר כי AI הוא לא רק חלק אינטגרלי של מוליכים למחצה, אלא גם בשימוש על ידי חברות מוליכים למחצה כדי לשפר את תהליכי העבודה שלהם במפעל, איכות המוצר, ומגבלות התכנון. הוא גם מצביע על החשיבות של מינוף חומרים חדשניים בתעשיית המוליכים למחצה.

השאלה הפרטנית הראשונה הופנתה לרננה אשכנזי מקרן גרוב: "כאשר הקרן שלך נוסדה הצהרתם שאתם הולכים להתמקד בחברות שבבים פהבלס ואולם היום עברתם לדיפטק וטכנולוגיות עתידניות בגלל מחסור בחברות שבבים חדשות. מדוע איננו רואים חברות סטארט-אפ חדשות בתחום השבבים?

"כשיצאנו למסע יצירת 4 השותפים לשנת 2007, שמחנו לגלות כי שלושה מתוך ארבעת השותפים הם בעלי ניסיון רב בתחום. עובדה זו הייתה משמעותית מכיוון שמשמעותה הייתה שיש לנו בסיס חזק לבנות עליו במונחים של ידע ומומחיות. כשהתחלנו לבצע שיחות טלפון ולפנות למשקיעים פוטנציאליים, הבנו שההתמקדות שלנו בטכנולוגיה עמוקה היא ייחודית ומבדילה אותנו מכל השאר. היינו נחושים לפרוץ קדימה עם החזון שלנו, למרות שזה היה סיכוי מרתיע. עם זאת, היינו מאוחדים במחויבותנו לתמוך זה בזה ולהתגבר על כל מכשול שנקרה בדרכנו. רוח זו של חוסן ונחישות הובילה אותנו לכנות את המיזם שלנו "הקשה ביותר", כקריצה לאתגרים שידענו שנעמוד בפניהם. בסופו של דבר, ההתמדה שלנו השתלמה, והצלחנו לבנות עסק מצליח שהתבסס על הערכים המשותפים שלנו של חדשנות, שיתוף פעולה ועבודה קשה."

"אנו מעוניינים בדרך כלל בסטאטראפים הכוללים מדע או הנדסה הארדקור. סטארט-אפים אלה דורשים לעתים קרובות גם חומרה וגם תוכנה והם מאתגרים לפיתוח. הטובים קשים להשגה ומתאימים למימון הון סיכון. אנו משקיעים בחברות סטארט-אפ רבות, עם דגש על טכנולוגיה כליבה שלהם.

עם זאת, אשכנזי מודה שיש בעיה כי אין מספיק סטארט-אפים חדשים. האופי עתיר ההון ותהליך הפיתוח הארוך של סטארט-אפים רבים הופכים את גיוס הכסף למאתגר. למרות חוסר החידוש, עדיין יש לא מעט חברות.

השאלה הבאה הופנתה לכריסטטי סימנס מדלויט: "בראיון שקיימת לפני האירוע הזה אמרת שדלויט מעריכה כי עד שנת 2026 חברות השבבים ישקיעו 500 מיליון דולר בכלים לתכנון שבבים המבוססים על בינה מלאכותית. שתפי אותנו איך אתם רואים את שוק הכלים מבוססי הבינה המלאכותית?"

כריסטי סימונס מ-Deloitte הדגישה את המשמעות הגלובלית של תעשיית המוליכים למחצה. היא נוגעת באתגרים הגיאופוליטיים העומדים בפני מדינות שונות בביסוס מקומן במערכת האקולוגית של המוליכים למחצה. כריסטי גם מדגישה את המודעות והחשיבות הגוברת של מוליכים למחצה בחיי היומיום ודנה בתפקיד המימון הממשלתי בארה"ב ובאירופה בתמיכה בתעשיית המוליכים למחצה.

"תעשיית המוליכים למחצה הופכת חשובה יותר ויותר בעולם, ומדינות שוקלות את השתתפותן באקוסיסטם. היתרונות התחרותיים של התעשייה בייצור ועיצוב מניעים שיקולים גיאופוליטיים. המימון הממשלתי בארה"ב ובאירופה משקף את ההכרה במשמעותו הכלכלית. חלוקת המשאבים במדינות שונות, במיוחד בייצור ועיצוב עורפי, היא גורם מפתח שיש לקחת בחשבון".

בהמשך הסבירה סימונס כיצד AI ומוליכים למחצה יכולים ליצור יעילות במגזרים שונים. היא מדברת על ההשפעה של AI על עבודתה וחיי היומיום שלה. היא גם דנה בביקוש העתידי לכישרונות בתחום הבינה המלאכותית ומדגישה את הצורך בחינוך בתחום הבינה המלאכותית.

באשר לתחזית של דלויט להשקיע 500 מיליון דולר בכלי EDA מבוססי בינה מלאכותית (Electronic Design Automation) מזהה סימונס מזהה שלושה תחומים שבהם AI יכול להיות מועיל ב- EDA: אופטימיזציה של הספק, ביצועים ואזור (PPA), וקיצור זמן היציאה לשוק. היא גם דנה בפוטנציאל של AI ליצור מודלים עסקיים חדשים, כגון הנדסה בלתי חוזרת, וכיצד AI יכול לעזור בהעברת עיצובים מבית יציקה אחד למשנהו.

השאלה הבאה הופנתה לאורי תדמור: "מכיוון שכולנו כאן מתעשיית המוליכים למחצה אנחנו בהחלט מעריכים את המירוץ הבלתי נגמר שלנו. מהן טכנולוגיות התהליך המרכזיות שיאפשרו את ייצור שבבים קטנים, מהירים וחסכוניים יותר באנרגיה?"

"כיום מתקיים דיון משמעותי בדרגים הממשלתיים על תעשיית השבבים, כאשר המוסדות מכירים בחשיבותה. הדובר מדגיש כי התקדמות טכנולוגית, כגון גיאומטריות שונות ופיתוח אולטרה סגול קיצוני (EUV), מתרחשים במקביל. גורמים רבים, כולל AI, טכנולוגיות תקשורת כמו 5G וסיבים אופטיים, מניעים את התעשייה קדימה." תדמור מדגיש את הצורך לזהות את המרחבים הטכנולוגיים העיקריים שישפיעו על התעשייה וינחו החלטות השקעה. "

תדמור מדבר על יישום הבינה המלאכותית בארגונו. הוא מדבר על האופן שבו AI עוזרת לנהל את הביקוש למוצרים שלהם ולשפר את המערכות שלהם. הוא מצביע על וריאציות התהליך בצמתים טכנולוגיים חדשים וכיצד אלגוריתמים של בינה מלאכותית יכולים לסייע בניהול מורכבויות אלה. תדמור תיאר גם ביצד מיושמת הבינה המלאכותית במכונות שלהם וכיצד אלגוריתמים של בינה מלאכותית יכולים לסייע בניהול כמויות המידע העצומות שהם אוספים מתהליך הייצור ומהספקים שלהם. גישה מונחית נתונים זו מסייעת להם להבין כיצד להגיב ולהתאים את התהליכים שלהם, תוך אופטימיזציה של תפוקת המוצרים והביצועים הכוללים.

את השאלה הפרטנית האחרונה הפנה גרדמן ליין צ'נג מקבוצת ASE: "מעבדי היישומים העדכניים ביותר מיוצרים בתהליך של 5 ננומטר ומכילים כמעט 12 מיליארד טרנזיסטורים. ככל שהתעשייה מתקרבת לגבולות הפיזיים של מזעור, מה תפקידם של השבבים בפתרון אתגר זה?

צ'אנג מתמקד בתפקיד האריזה בחדשנות מוליכים למחצה. הוא דן בשילוב של אלקטרוניקה אוטומטית בחבילות מוליכים למחצה, ומדגיש אותה כתחום פוטנציאלי להשקעה.

הוא מציין את האריזה כעמוד תווך מרכזי ומביעים התרגשות מחידושים מתקדמים בתחום האריזה, במיוחד מהשילוב של אלקטרוניקה לרכב ואלקטרוניקה ניידת. צ'אנגי מתייחס להכרה של הנשיא ביידן בכך כמשאב חיוני. היא דנה בהתפתחויות המהירות בטכנולוגיות כמו EUV ובתחרות הגוברת בין משתמשי קצה במגזרים שונים, כולל AI ו-5G.

צ'אנג דן בשימוש של ASE בבינה מלאכותית בתהליך הייצור שלהם. במהלך חמש השנים האחרונות, AI אפשרה להם לנהל עלויות ביעילות על ידי הפחתת הצורך במשאבי אנוש ולאפשר ייצור תחזיתי. הוא מזכיר את השימוש בבינה מלאכותית במאמצי סימולציה והנדסה, פישוט משימות מורכבות כמו פגישות עם לקוחות, ניתוח חסמים ועוד. לנה מדגישה את היתרונות המעשיים של האופן שבו חברת ייצור כמו AAC Group יכולה למנף AI.

גם צ'אנג דן בשימוש של ASE בבינה מלאכותית בתהליך הייצור. במהלך חמש השנים האחרונות, AI אפשרה לחברה לנהל עלויות ביעילות על ידי הפחתת הצורך במשאבי אנוש ולאפשר ייצור תחזיתי. הוא מזכיר את השימוש בבינה מלאכותית במאמצי סימולציה והנדסה, פישוט משימות מורכבות כמו פגישות עם לקוחות, ניתוח חסמים ועוד. לנה מדגישה את היתרונות המעשיים של האופן שבו חברת ייצור כמו AAC Group יכולה למנף AI.

בהמשך הפנה גרדמן שאלות כלליות אל משתתפי הפאנל. הוא ציין אל האתגרים בשמירה על חוק מור – העיקרון שמספר הטרנזיסטורים על שבב מכפיל את עצמו בערך כל שנתיים, מה שהופך את השבבים לקטנים, מהירים וחסכוניים יותר באנרגיה. הוא גם מזכיר את המורכבות הגוברת בהשגת תשואות גבוהות ואת תפקידה החיוני של המטרולוגיה בשמירה על תהליך הייצור בשליטה. הם דנים בהשקעה שלהם בפיתוח הדור הבא של כלי מטרולוגיה כדי לענות על הדרישות של טכנולוגיית שבבים מתקדמת.

השיחה נפתחת בסקירה כללית של התפתחות ייצור השבבים, תוך התמקדות בחידושים שמביאים טכנולוגיות אריזה ושבבים מתקדמות. פיתוחים אלה מאפשרים יותר חופש וגמישות ארכיטקטונית, תומכים בשילוב של בלוקים פונקציונליים מגוונים (כמו GPUs, מעבדים וכו ') ומקלים על יכולת ההסתגלות לעתיד. משתתפי הפאנל מציינים כי התפתחויות אלה צפויות להיות חיוניות לתמיכה בשיפורי AI.

לאחר מכן, השיחה עוברת לשאלות מהקהל, שהראשונה שבהן עוסקת בסוגיה הבוערת של ניהול שרשרת האספקה בתעשיית המוליכים למחצה. הדוברים מכירים בכך שאיזון זמינות המשאבים באסיה עם הצורך בתמיכה מקומית באזורים אחרים הוא משימה מורכבת. הם מציינים כי הם בוחנים דרכים לייעל את התהליך תוך מילוי צרכים מקומיים.

לאחר מכן דנים משתתפי הפאנל בהשפעה של אירועי השנתיים האחרונות על שרשרת האספקה, ורומזים לאתגרים שככל הנראה הביאה מגפת הקורונה העולמית. הם מציינים שיפורים בניהול מטענים והגברת שיתוף הפעולה עם ספקים ולקוחות כאסטרטגיות מפתח לניווט באתגרים אלה.

לאחר מכן השיחה פונה למגמת הלוקליזציה בתוך התעשייה, כאשר מדינות מבקשות להבטיח יכולות ייצור מוליכים למחצה משלהן. מגמה זו מונעת על ידי שילוב של גורמים, כולל מתחים גיאופוליטיים, חששות ביטחוניים והרצון לשמור על שליטה בתחומי טכנולוגיה מרכזיים. עם זאת, יש לציין כי זה לא יוביל להסתמכות עצמית מלאה אלא להגדרה מחדש של טביעת הרגל של שרשרת האספקה העולמית.

הדיון מסתיים בנימה חיובית, כאשר כל משתתפי הפאנל מביעים אופטימיות לגבי עתיד תעשיית המוליכים למחצה. הם מציינים את הנוכחות הגוברת של מכשירים דיגיטליים, את הביקוש הגובר לשבבים מתקדמים ואת עליית הבינה המלאכותית ויישומי היי-טק אחרים כסיבות לאופטימיות שלהם. הם גם מכירים בכך שצמיחת התעשייה מונעת על ידי מגוון רחב של יישומים, כולל שירותים מרחוק ותכונות מתקדמות בכלי רכב.

באופן כללי, הנושאים העיקריים של דיון זה הם ההתקדמות הטכנולוגית בתעשיית המוליכים למחצה, האתגרים והאסטרטגיות לניהול שרשראות אספקה, השפעות הגיאופוליטיקה על התעשייה ופוטנציאל הצמיחה העתידי של התעשייה.

הפוסט בכירי תעשיית השבבים אופטימיים באשר לעתיד התחום הופיע לראשונה ב-Chiportal.

.

הכנס השנתי של פורום מנכ"לי ההייטק של המי"ל יוחד השנה לנושא  תעשיית ההייטק בשנת  2020. והדובר המרכזי בו היה שר התעשיה, המסחר והתעסוקה, מר בנימין (פואד) בן אליעזר. כמו כן, התקיים פאנל בנושא הכנס בהשתתפות: ד"ר שמעון אקהויז (יו"ר הדירקטוריון של סינרון מדיקל); ד"ר אד מלבסקי (יו"ר ומייסד ג'מיני קרנות ישראליות); ד"ר שלמה מרקל (סגן נשיא ברודקום העולמית), אלישע ינאי (נשיא מוטורולה ישראל וסגן נשיא בכיר מוטורולה אינק.), משה חורב (מנכ"ל אורקל ישראל וסגן מנכ"ל אורקל העולמית), עירא פלטי (מנכ"ל סרגון) ויצחק (קיקי) אוחיון (מייסד צוות לאומי "הטובים בחינוך", ראש המטה של יו"ר האופוזיציה, ולשעבר מנכ"ל מפעל הייצור של אינטל ירושלים).

בתום הכנס התקיים טקס הענקת פרסי מנכ"ל השנה בהייטק למנכ"לים הבולטים לשנת 2009. הפרסים חולקו במסגרת חמש קטגוריות: מנכ"ל חברה ישראלית גדולה (מעל 50 מיליון דולר), מנכ"ל חברה ישראלית קטנה (עד חמישים מיליון דולר), מנכ"ל חברה רב לאומית הפועלת בישראל, פרס על פריצת דרך עסקית ופרס מפעל חיים.להלן שמות הזוכים:

בקטגוריית מנכ"ל חברה ישראלית גדולה זכה אייל וולדמן, נשיא, מנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון, מלאנוקס טכנולוגיות.
בנימוקיהם, כתבו השופטים: "בשלושת השנים האחרונות, הוביל אייל את הרחבת הפעילות העסקית של מלאנוקס, את הפיכתה לשותף אסטרטגי של חברות  Sun ו- HP, וכן לחתימה על שתופי פעולה עם חברות דל, אורקל  ו- IBM. בראשית 2007 הצעיד אייל את מלאנוקס להנפקה מוצלחת בנסד"ק בה גייסה החברה למעלה מ-100 מליון דולר לפי שווי של חצי מילארד דולר. בשלוש השנים האחרונות גדלו מכירות החברה מ- 48.5 מליון ל-107.7 מליון וההכנסות לעובד גדלו ב- 34%".

בקטגוריית מנכ"ל חברתה ישראלית קטנה זכה רענן גבירצמן, מנכ"ל ברודלייט.
בנימוקיהם, כתבו השופטים: "תחת ניהולו של רענן, הפכה ברודלייט לספקית הרכיבים הגדולה ביותר בשוק ה- GPON, גברה על חברות הענק בשוק, והגיעה לנתח שוק של מעל 65% במשלוחי רכיבים במהלך 2009. במקביל השיקה החברה בהצלחה קו מוצרים חדש לשוק אחר וכבר סגרה עסקאות ראשונות. למרות המשבר הכלכלי הוביל רענן את החברה, לפריצה לשווקים חדשים ובכך סייע לה להגיע להיקפי מכירות מהותיים. בשלוש השנים החולפות הגדילה החברה את מכירותיה ב- 60% בממוצע שנתי, ואילו המכירות לעובד גדלו ב- 65% בממוצע".

בקטגוריית פריצת דרך עסקית זכה ראסל אלוואנגר, מנכ"ל טאואר-ג'אז.
בנימוקיהם כתבו השופטים: "בסוף שנת 2008 יזם ראסל והוביל שינוי אסטרטגי ועסקי שבמרכזו עסקת המיזוג בין טאואר סמיקונדוקטור לבין חברת ג'אז האמריקאית, המתמחה בטכנולוגיות יצור שבבים ייחודיות. היתה זו תקופת השיא של המשבר הכלכלי הגלובלי, אך דווקא מצבה העסקי החמור של טאואר בתקופה כה קשה הוביל את ראסל לבצע מהלך דרמטי של איחוד שתי חברות שנקלעו למשבר שביחד הפכו לחברה המובילה לייצור שבבים בטכנולוגיות מיוחדות".

בקטגוריית מנכ"ל חברה רב לאומית הפועלת בישראל זכה משה ליכטמן, נשיא מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל וסגן נשיא מיקרוסופט העולמית.
בנימוקיהם, כתבו השופטים: "לפני 3.5 שנים חזר משה ליכטמן לישראל כדי להקים את מרכז המו"פ האסטרטגי של מיקרוסופט בישראל (אחד משלושה בלבד מחוץ לארה"ב) והצמיח אותו ל- 600 אנשי פיתוח וחוקרים העובדים על פיתוחם של 14 מוצרים חדשים לשווקים גלובליים. תחת ניהולו של משה, נוצרו שיתופי פעולה אסטרטגיים בין מיקרורופט וגופי האקדמיה המובילים בארץ, ומרכז הפיתוח של מיקרוסופט הפך לאבן שואבת למוחות המבריקים בישראל המפתחים בו בין 20–30 פטנטים מדי שנה".

פרס מפעל חיים הוענק לד"ר אד מלבסקי, מייסד ויו"ר ג'מיני קרנות ישראליות
בנימוקיהם כתבו השופטים: "ד"ר אד מלבסקי הוא מאבות תעשיית הון הסיכון בישראל. במשך 14 שנות כהונתו כמנכ"ל קרן בירד היה ממונה על השקעות בהיקף של מעל- 100 מיליון דולר בלמעלה מ- 300 מיזמים משותפים של חברות מתחום ההיי-טק בין ישראל לארה"ב. בשנת 1993 ייסד ד"ר מלבסקי את "ג'מיני קרנות ישראליות" כאחת מהקרנות שהוקמו במסגרת פרויקט "יוזמה" הממשלתי ועמד בראשה עד שנת 2000. ד"ר מלבסקי זכה לפרסים ולהכרה בינלאומית ורשומים על שמו כ- 25 פטנטים בעולם. כאות הוקרה והערכה רבה על פועלו לטובת יצירת מקורות השקעה לפיתוח חברות טכנולוגיות צעירות , על היותו איש חזון מרשים ועל תרומתו המהותית לתעשיית ההייטק הישראלית לאורך זמן החליט פורום מנכ"לי ההייטק להעניק את אות מפעל חיים לד"ר אד מלבסקי".

יוצא איפוא ששלושה מתוך ארבעת הזוכים הם מתעשיית השבבים והרביעי – מלבסקי החל שם את דרכו.

תחרות מנכ"ל השנה בהייטק, מנוהלת על ידי פורום מנכ"לי הייטק של המי"ל, שבראשו שלמה גרדמן מנכ"ל חברת ASG , אשר יזם את התחרות בשנת 2004.  פרס מנכ"ל השנה בהייטק , מוענק למנכ"לים מצטיינים בתעשיית ההייטק זו השנה השישית, ונחשב לפרס היוקרתי ביותר בתעשיית ההייטק הישראלית.

בראש ועדת השיפוט עומד השנה יהודה זיסאפל, נשיא קבוצת רד בינת. בין חברי הוועדה נמצאים אנשי תעשייה, אקדמיה ואישי ציבור, ביניהם ד"ר אלי אופר, המדען הראשי, משרד התמ"ת; אלישע ינאי, נשיא מוטורולה ישראל וסגן נשיא בכיר מוטורולה אינק.; ישראל מזין, מייסד, יו"ר ומנכ"ל אופטיר; פרופ' אשר טישלר, דיקן הפקולטה למנהל עסקים באונ' ת"א; יהודית ריכטר מנכ"ל מדינול, ,דיתה ברוניצקי, מנכ"ל אורמת,טובי בכר מנכ"ל GE Medical בישראל, מנשה עזרא שותף מנהל בקרן ג'מיני,רואח"ש אילן בירנפלד –מנכ"ל משרד רואח,ש דלויט בריטמן אלמגור זהר, יוסי פילוס שותף ואחראי על תחום ההייטק במשרד רואח"ש קסלמן וקסלמן PWC וברוך שפירא מנכ"ל חברת ההשמה לבכירים "עתודות".

פנינה שנהב, מנכ"לית המי"ל (המרכז הישראלי לניהול) אומרת שהתחרות נהיית קשה יותר ויותר משנה לשנה: "לזוכים בפרס יש תרומה מכרעת  לכלכלה הישראלית, ובהיותם אנשי חזון הפכה את ההייטק הישראלי למעצמה בינלאומית". שלמה גרדמן, יו"ר פורום מנכ"לי ההייטק של המי"ל, הוסיף כי "מטרת תחרות מנכ"ל השנה בהייטק היא לעודד מצוינות בניהול. השנה בתקופת המשבר העולמי נאלצו חברות ההייטק הישראליות להתמודד יותר מתמיד עם אתגרי הניהול ויכלו להם!  אני מאמין כי לניהול איכותי וחכם חשיבות מכרעת ביכולת החברות הישראליות להתמודד בכל עת אך במיוחד כשמדובר בתקופות משבר וזעזועים בשווקים הבינלאומיים".

הטקס התקיים ביום שלישי, 26.1.10, בין השעות 18:00-21:30 במרכז וואהל ליד אוניברסיטת בר אילן.

הפוסט המנכ"לים המצטיינים של ההייטק לשנת 2009: אייל וולדמן, רענן גבירצמן, ראסל אלוואנגר, משה ליכטמן הופיע לראשונה ב-Chiportal.