ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום תעשיית ההייטק בישראל קיימה היום דיון במצב הענף, על רקע הקיפאון בתעסוקה, התחזקות השקל, התרחבות השימוש בבינה מלאכותית והחשש כי חברות יעבירו פעילות מחקר ופיתוח ומשרות מישראל למדינות אחרות.

יו"ר הוועדה, ח"כ אביגדור ליברמן, אמר כי הצטברות של כמה גורמים יוצרת לחץ גובר על חברות הטכנולוגיה, ובמיוחד על חברות סטארט־אפ ועל עובדים בתחילת דרכם. בין הגורמים שהזכיר: שער החליפין, אי־הוודאות הכלכלית והביטחונית, עליית פרמיית הסיכון, שירות המילואים הממושך והשיבושים בתעופה.

"מכל הנתונים שלמדתי בחודשים האחרונים, המצב לא מבשר טובות", אמר ליברמן. לדבריו, התחזקות השקל מעלה את עלות העסקתו של עובד ישראלי במונחים דולריים ומקטינה את התמריץ של חברות בינלאומיות וישראליות להרחיב את כוח האדם המקומי.

בת חן רוטנברג, נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הציגה נתונים שלפיהם שנת 2025 הייתה טובה יותר משנת 2024 בכמה מדדים מאקרו־כלכליים, ובהם יצוא וגיוסי הון. עם זאת, בתחום התעסוקה נמשך הקיפאון, ובשירותי ההייטק אף נרשמה לראשונה ירידה במספר המועסקים.

לדבריה, המגמה נובעת משילוב של התרחבות השימוש בכלי בינה מלאכותית, שינוי בהרכב הביקושים ועליית עלות ההעסקה בישראל. גורמים אלה עלולים לפגוע במיוחד במשרות כניסה ובתפקידים שניתן להעביר בקלות יחסית למרכזי פיתוח במדינות אחרות.

פחות עובדי מו"פ בישראל

הכלכלנית הראשית של רשות החדשנות, רחל קופר באר, אמרה כי ברבעונים האחרונים נרשמה התאוששות בגיוסי ההון, וכי ההייטק היה אחראי לכמחצית מצמיחת התוצר בשנת 2025.

לצד זאת, היא התריעה מפני ירידה במספר עובדי המחקר והפיתוח המועסקים בישראל ומפני התרחבות הפעילות העסקית, הניהולית והטכנולוגית של חברות ישראליות מחוץ למדינה.

אחת השאלות המרכזיות שעלו בדיון הייתה כיצד לשמר בישראל את הפעילות בעלת הערך הגבוה — ובה במיוחד פיתוח שבבים, תוכנה, מערכות בינה מלאכותית וטכנולוגיות עמוקות — כאשר מדינות אחרות מציעות לחברות מענקים, הטבות מס ועלויות העסקה נמוכות יותר.

סגנית הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מורן משה חנציס, אמרה כי הממשלה בוחנת כלים לשימור פעילות המחקר והפיתוח בישראל, וכי חלק ניכר מהסיוע המתוכנן צפוי להיות מופנה לחברות סטארט־אפ.

צח בסול, רפרנט מחקר ופיתוח והשכלה גבוהה באגף התקציבים, מסר כי משרד האוצר ורשות החדשנות פועלים לגיבוש מסלולי השקעה וסיוע לענפי יצוא שנפגעים מהתחזקות השקל. לדבריו, מוקמים צוותים לבחינת פתרונות בהיקף של כ־1.5 מיליארד שקל להייטק וכ־600 מיליון שקל לענפי יצוא נוספים.

ליברמן הציע לייעד לחברות סטארט־אפ כלי סיוע בהיקף דומה, באמצעות השקעה ממשלתית או הלוואות עומדות. לדבריו, ללא מענה ממוקד, החברות הצעירות הן שעלולות להיפגע ראשונות מהשינוי בתנאי השוק.

קריאה לגיוס כספי המוסדיים

מיכל שריג כדורי, נציגת פורום חברות הצמיחה, אמרה כי השאלה אינה רק האם ההייטק הישראלי נותר תחרותי מבחינה טכנולוגית, אלא האם ישראל עצמה נשארת סביבת פעילות אטרקטיבית לחברות.

לדבריה, חברות הצמיחה מעסיקות עובדים רבים בישראל ומפעילות רשת רחבה של ספקים, נותני שירותים ומשרדים, אולם עליית עלויות ההעסקה מחייבת גיבוש תמריצים חדשים לשימור הפעילות המקומית.

נציגי התעשייה, העובדים וההסתדרות קראו להשקיע בהכשרת עובדים ובהתאמת מיומנויותיהם לשוק המבוסס יותר ויותר על בינה מלאכותית, לצמצם חסמים רגולטוריים וליצור תמריצים שיגדילו את כדאיות העסקתם של עובדים בישראל.

ליברמן סיכם את הדיון בקריאה ליצור מסלול שיקל על הגופים המוסדיים להשקיע בחברות טכנולוגיה ישראליות. לדבריו, הסטת חלק קטן מכספי הפנסיה והחיסכון ארוך הטווח להשקעות בענף עשויה להזרים אליו מיליארדי שקלים.

"אין אלטרנטיבה זמינה יותר מהמוסדיים בישראל", אמר. "חצי אחוז מהכסף שהם מחזיקים הוא לפחות 15 מיליארד שקל, שיכולים לפתור את כל הבעיות בישראל".

בדיון עלה גם הצורך להיערך להמשך השתתפותה של ישראל בתוכניות המחקר האירופיות לאחר סיום התוכנית הנוכחית של Horizon Europe. נציגי האוצר מסרו כי הם פועלים עם רשות החדשנות והוועדה לתכנון ולתקצוב כדי לאפשר לחוקרים ולחברות ישראליות להשתלב בתוכניות עתידיות.

הפוסט הכנסת דנה בקיפאון בהייטק: חשש מהעברת משרות ומו"פ לחו"ל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

עלות העסקת מפתח בישראל גבוהה כיום בכ־8.2% מעלות העסקתו של מפתח מקביל בארצות הברית – כך עולה ממדגם שערך פורום חברות הצמיחה בקרב שבע חברות טכנולוגיה המעסיקות יחד יותר מ־10,000 עובדים בישראל ובעולם.

לפי הנתונים שמסר הפורום, עלות ההעסקה בישראל במונחי דולר עלתה בשנה האחרונה בכ־17%–22%. הסיבה המרכזית לכך היא התחזקות השקל מול הדולר, המייקרת את עלות העובדים בישראל עבור חברות שמרבית הכנסותיהן נקובות בדולרים.

הפורום מעריך כי שער האיזון שבו עלות עובד בישראל משתווה לזו של עובד מקביל בארצות הברית עומד על כ־3.21 שקלים לדולר. גם ברמה זו, לפי הפורום, ישראל אינה נהנית מיתרון בעלויות אלא מגיעה לשוויון בלבד.

בהשוואה לכמה ממדינות מזרח אירופה, טוען הפורום כי העסקת עובד טכנולוגיה בישראל יקרה פי 2.4. הפער אינו חדש, אך לטענתו הוא נעשה משמעותי יותר בעקבות השיפור ברמת כוח האדם במדינות אלה, הרחבת העבודה מרחוק והשימוש בכלי בינה מלאכותית בפיתוח תוכנה.

בסקר נפרד שערכה קרן Viola Growth בשיתוף הפורום בקרב 62 חברות צמיחה, 58% מהחברות דיווחו כי האטו או הקפיאו גיוסים בישראל נכון ליוני 2026. כ־55% ציינו את שער הדולר ואת השפעת הבינה המלאכותית בין הגורמים להחלטה, ו־15% מסרו כי כבר פתחו בחו"ל משרות שתוכננו במקור לישראל.

מיכל שריג־כדורי, מנכ"לית פורום חברות הצמיחה, אמרה כי הסיכון אינו בהכרח עזיבה מיידית של חברות או עובדים, אלא שינוי הדרגתי במיקום המשרות החדשות. לדבריה, כאשר חברות מקבלות שוב ושוב החלטה לגייס את העובד הבא מחוץ לישראל, ההשפעה המצטברת על המשק עלולה להיות גדולה.

עם זאת, יש להתייחס לנתונים בזהירות. המדגם המרכזי כולל שבע חברות בלבד, וזהות החברות, סוגי המשרות ושיטת חישוב העלות המלאה לא פורטו בהודעה. לפיכך, אין לראות בו מדגם מייצג של כלל תעשיית ההייטק או של חברות השבבים בישראל.

עבור תעשיית השבבים, שבה מרכזי הפיתוח בישראל מתחרים על תקציבים מול אתרים בארצות הברית, אירופה ואסיה, עלייה בעלות ההעסקה עלולה להשפיע על החלטות לגבי פתיחת צוותים, הרחבת מרכזים והעברת פרויקטים חדשים.

הפוסט פורום חברות הצמיחה: העסקת מפתח בישראל יקרה ב־8.2% מהעסקתו בארה"ב הופיע לראשונה ב-Chiportal.