הכרזת הממשל האמריקני על סבב חדש של מכסים תחת הנשיא דונלד טראמפ עוררה השבוע סערה בעמק הסיליקון. בתחילה נראה כי יצרני השבבים נשמו לרווחה – תת-קטגוריה מצומצמת של מוליכים למחצה קיבלה פטור מהמכסים החדשים. אך בחינה מעמיקה מגלה כי מדובר בחרב פיפיות: מרבית הציוד והמוצרים שבהם משולבים שבבים – כולל שרתים, ציוד בינה מלאכותית, וציוד ייצור חיוני – לא נכללו בפטור ויספגו תוספת מס משמעותית.

לדברי מרטין צ׳ורזמפה, חוקר בכיר במכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית, "השקעה של מאה מיליארד דולר בתעשיית השבבים בארה״ב שווה פחות מבעבר. העלויות צפויות לעלות – והמשקיעים לא יאהבו את זה".

פטור סמלי – מכה למגזר ה-AI

המכסים מתבססים על סיווג מוצרים במערכת האמריקנית HTS, הכוללת מאות אלפי קודים. הפטור תקף רק לשבבים מתקדמים מסוגים מסוימים, ואינו כולל את רוב השרתים, המערכות המשולבות ואת ציוד הייצור. כך למשל, מערכות DGX של Nvidia, הכוללות GPUs ייעודיים ללמידת מכונה, צפויות לספוג מכס בגובה של כ-40%.

סטייסי ראסגון, אנליסט בכיר בחברת Bernstein Research, טוען כי "מדובר בפגיעה מערכתית – השפעה רוחבית שלא תיעצר בשבבים עצמם, אלא בכל שרשרת הערך."

גם כלי הייצור עצמם – מכונות ליתוגרפיה מתקדמות, שרובן מיוצרות ביפן ובהולנד – יספגו מכסים של 20–24 אחוזים, צעד העלול לפגוע במאמצי הממשל להחזיר ייצור שבבים לתוך גבולות ארה״ב.

השפעה צפויה על מחירי השרתים

אחת המדינות שצפויות להיפגע במיוחד מהמהלך היא טאיוואן – ספקית מרכזית של שבבים ושרתים לשוק האמריקני. ג׳ייסון סו, לשעבר חבר פרלמנט טאיוואני וכיום חוקר במכון הדסון, מעריך כי רק 10% מיצוא טאיוואן לארה״ב ייהנו מהפטור, בעוד שהיתר – בעיקר שרתים – יספגו תוספת מס של 32%.

"המחירים של שרתי AI עלולים לזנק בצורה קיצונית," אמר סו. "רוב החברות הפועלות בתחום הזה עובדות על שוליים רווח צרים, והן לא יוכלו לספוג את העלות."

חשש משרשרת תגובות גלובלית

פרופ' מארק וו מבית הספר למשפטים בהרווארד מזהיר שהמכסים עלולים להוביל למכסי נגד מצד מדינות מפתח אחרות. "הסיכון למלחמת סחר חדשה מוחשי מאוד – הספקולציות רבות, והאווירה בשוק בלתי צפויה לחלוטין," הוא טוען.

במקביל, ייתכן שטראמפ יכריז על סבב נוסף של מכסים – הפעם ממוקדים ישירות בתעשיית השבבים. זהו מהלך שעשוי לשבש עוד יותר את אסטרטגיית "השבת הייצור הביתה" שיזם ממשל ביידן במסגרת חוק השבבים והמדע (CHIPS Act), אשר השקיע עד כה כ-52 מיליארד דולר בייצור, הכשרה ומחקר.

ההשפעה על ספקיות חומרה ויצרני AI בארה״ב

בעוד חברות כמו אינבידיה חוות ירידות חדות במניותיהן – כשליש מערכן מאז תחילת השנה – נרשמת דאגה הולכת וגוברת בקרב סטארטאפים בתחום הבינה המלאכותית והחישוב הקוונטי. ההסתמכות על שרתים ו-GPU מתקדמים עלולה להפוך ליקרה מדי עבור חברות אמריקניות קטנות ובינוניות.

ננסי ווי, אנליסטית שרשרת אספקה בקבוצת Eurasia, מסכמת את המצב כך: "מדובר בפגיעת עומק לא רק בשוק השבבים, אלא ביכולת של ארה״ב לשמר מובילות בתחומי מחשוב העתיד."

הפוסט מכסי טראמפ מאיימים גם על תעשיית השבבים האמריקנית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"על מנת לשמור על יתרון תחרותי גלובלי ולהאיץ את פיתוחה של תעשיית השבבים המקומית, ארה"ב חייבת לנקוט במדיניות סחר פרואקטיבית שתפתח שווקים חדשים ותעודד השקעות חוצות גבולות," כך קובעת התאחדות תעשיית השבבים האמריקנית (SIA) בפרסום עדכני. לדבריהם, מדיניות זו חיונית לא רק לצמיחה פנימית אלא גם להגברת הביקוש לשבבים מתוצרת אמריקנית, הן בתוך ארה"ב והן בשווקים מתעוררים ברחבי העולם.

הנתונים מצביעים על כך שתעשיית השבבים האמריקנית נהנית מעודף סחר עקבי בתחום זה מזה כשלושה עשורים. בשנת 2023 ייצאה ארה"ב שבבים בשווי כולל של 52.7 מיליארד דולר. כ-70% מהמכירות של יצרני השבבים האמריקנים מיועדות לשווקים מחוץ לגבולות המדינה, מה שהופך את התחום לאחד ממנועי היצוא המובילים של הכלכלה האמריקנית. בפועל, שבבים הם ענף היצוא השישי בגודלו של ארה"ב, אחרי נפט מזוקק, נפט גולמי, גז טבעי, מטוסים אזרחיים ורכבים.

בסין, שיעור המכס על שבבים מסוימים לפי קוד HS8542 (מעגלים משולבים) עומד על כ-6%, בעוד שבמדינות באיחוד האירופי, שיעור המכס על רוב סוגי השבבים עומד על 0%, בהתאם להסכמות במסגרת הסכם טכנולוגיית המידע (ITA). עם זאת, לא כל המדינות חתומות על ההסכם, ולכן בשווקים כמו הודו, ברזיל ואינדונזיה, שיעורי המכס יכולים לנוע בין 5% ל־10% ואף יותר – תלוי בסוג המוצר הספציפי.

לדוגמה, הודו מטילה לעיתים מכס של 7.5% על רכיבי מוליכים למחצה שאינם מיוצרים בה, ובברזיל שיעור המכס יכול להגיע גם ל-14% עבור פריטים מסוימים שלא מיוצרים מקומית. מדינות אלו עושות זאת כדי להגן על תעשיות מקומיות מתפתחות, אך בכך הן יוצרות חסמים בפני יצרנים אמריקנים.

השוק ממתין כעת להכרעת טראמפ על גובה המכס על שבבים שכיום הוא אפסי.

ההובלה האמריקנית בתעשייה זו באה לידי ביטוי גם בנתח השוק הגלובלי – ארה"ב מחזיקה בכ-50.7% מהשוק העולמי של שבבים. התעשייה מעסיקה ישירות למעלה מ־345,000 עובדים בארה"ב, ותומכת בלמעלה משני מיליון משרות נוספות במשק האמריקני. בנוסף, כ־20% מההכנסות של החברות בענף מושקעים באופן שוטף במחקר ופיתוח – שיעור גבוה במיוחד ביחס לתעשיות אחרות.

בתוך כך, התאחדות SIA ממשיכה לקדם שורת יעדים אסטרטגיים במישור הבינלאומי. בין השאר, היא פועלת להגנה על זכויות קניין רוחני של חברות אמריקניות ברחבי העולם, לשיקום עקרון ההדדיות מול שווקים כמו סין, ולחיזוק שרשראות אספקה מגוונות ועמידות – במיוחד נוכח האתגרים הגלובליים שהודגשו בשנים האחרונות. התאחדות SIA אף הגישה לאחרונה תגובות רשמיות לסדרת חקירות מצד נציגות הסחר האמריקנית (USTR), לרבות בנושא עיוותי סחר מול סין, התאמה של סין לכללי ארגון הסחר העולמי (WTO), והצעות למדיניות לחיזוק עמידות שרשרת האספקה העולמית של שבבים.

לצד זאת, מדוח חדש שהתפרסם באתר SIA עולה כי מדינות רבות עדיין מטילות מכסים על שבבים, כפי שמעידים נתוני ארגון הסחר העולמי על שיעורי המכס בתחום, לפי קוד הסיווג הבינלאומי HS8541 ו־HS8542. ארה"ב מבקשת להתמודד עם חסמים אלה וליצור סביבת סחר חופשית ושקופה שתאפשר לתעשייה האמריקנית לצמוח גם בעידן של תחרות גוברת.

הפוסט SIA: על ארה"ב להפעיל מדיניות מכס שתשמר את היתרון התחרותי של תעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקית הייצור פוקסקון (Foxconn) הכריזה על השקת FoxBrain – מודל בינה מלאכותית ראשון מסוגו לתמיכה בתהליכי ייצור ושרשרת אספקה. המודל פותח במקור לשימוש פנימי, אך החברה מתכננת כעת להרחיב את השימוש בו בשיתוף פעולה עם גורמים נוספים בתעשייה.

FoxBrain פותח עם התאמה ייחודית לשפה הסינית המסורתית וסגנון השפה הטאיוואני, והוא מציע יכולות מתקדמות בניתוח נתונים, תמיכה בקבלת החלטות, שיתוף מסמכים, פתרון בעיות ויצירת קוד. בנוסף, פוקסקון מתכוונת לפרסם רכיבים מסוימים מהמודל בקוד פתוח, במטרה להאיץ את האימוץ של טכנולוגיות AI בתעשיית הייצור ושרשרת האספקה.

המודל החדש אומן במיוחד לסגנונות לשוניים סיניים וטאיוואניים, עם ארכיטקטורה המותאמת לעיבוד נתונים מורכבים. FoxBrain פותח בהתבסס על מודל שפה גדול, תוך אופטימיזציה לנתונים תפעוליים ולשיפור קבלת ההחלטות בתהליכים מורכבים.

המודל הותאם במיוחד לסגנונות השפה של טייוואן וסין ופועל היטב בניתוח נתונים מורכבים, תמיכה בהחלטות, שיתוף פעולה במסמכים, פתרון בעיות והפקת קוד.

ההכרזה על FoxBrain מגיעה בזמן שפוקסקון משקיעה משמעותית בתשתיות AI, כולל השקעה של 900 מיליון דולר במפעל לשרתים במקסיקו וצמיחה חזקה בהכנסות החברה המונעת בעיקר מביקושים גבוהים ליישומי AI.

הפוסט פוקסקון משיקה את FoxBrain – מודל AI ראשון מסוגו לתעשיית הייצור ושרשרת האספקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.