בזמן שאירופה מנסה להקטין תלות בייצור שבבים מחוץ ליבשת ולשפר עמידות של שרשראות אספקה, שגרירות בריטניה בסופיה פרסמה ב־2-2-2026 הודעה שלפיה שיתוף פעולה חדש בין בריטניה לבולגריה צפוי להרחיב פעילות בתחומי החדשנות, ההשקעות והכשרת כוח אדם בענף המוליכים למחצה. יום לאחר מכן פורסמה כתבה דומה גם ב־Innovation News Network. (gov.uk)

לפי ההודעה, את החיבור בין הצדדים מובילים Science and Technology Network (STN) ו־Department for Business and Trade (DBT), שמטרתם “להצמיד” מומחיות בריטית – בעיקר בתחום השבבים המורכבים (compound semiconductors) – לשאיפות של בולגריה במסגרת חוק השבבים של האיחוד האירופי ולצמיחה המהירה שלה באלקטרוניקה לרכב. (gov.uk)

מה כוללת היוזמה בפועל

על פי הודעת שגרירות בריטניה בסופיה, סדרת פעילויות בשנים 2024–2025 (שולחן עגול בסופיה, ביקור לימודי בסקוטלנד ומשלחת סחר לבולגריה) כבר הובילה למספר תוצרים מוגדרים:

• התקדמות ביוזמת השקעה להקמת מפעל “Green Silicon Carbide wafer” בהיקף של 350 מיליון אירו, שלפי ההודעה כבר הניבה “זכיות יצוא” לבריטניה בהיקף של 10.5 מיליון ליש״ט. ההמשך המתוכנן הוא “השקת” המפעל בבולגריה. (gov.uk)
• מזכר הבנות (MoU) מחקרי בין אוניברסיטת גלאזגו ל־אוניברסיטת סופיה, לשיתופי פעולה וחילופי כישרונות. (gov.uk)
• מזכר הבנות תעשייתי בין TechWorks UK לבין BASEL לחיזוק קשרי סקטור. (gov.uk)

הבחירה להתמקד בסיליקון קרביד אינה מקרית: זהו חומר מפתח באלקטרוניקת הספק (למשל ברכבים חשמליים ובמערכות אנרגיה), כך שמפעל פרוסות בתחום עשוי להשתלב ישירות בשרשרת הערך של תעשיית הרכב והאנרגיה באירופה – בדיוק המוקדים שההודעה מדגישה.

למה דווקא בולגריה

בולגריה “מייצרת כ־80% מהחיישנים המשולבים במכוניות אירופיות” – נתון שמופיע גם בחומרי קידום של Invest Bulgaria, עם גרפיקה ייעודית בנושא.

• ענף האלקטרוניקה המקומי צפוי לגדול מכ־2.3 מיליארד אירו (2023) לכ־2.7 מיליארד אירו (2028) – קצב גידול שנתי ממוצע של 2.9%.
• תעשיית הרכב כוללת כ־380 חברות, מעסיקה יותר מ־80 אלף עובדים, ותורמת מעל 10% לתמ״ג.

במילים אחרות, בריטניה מנסה “להתחבר” למקום שבו כבר קיימים מפעלים, כוח אדם ותעשיית לקוח (רכב) – ובמקביל לסייע לבולגריה להתמקם טוב יותר בתוך מאמצי ההתרחבות האירופיים.

ההקשר האירופי: חוק השבבים והמרוץ לשרשרת אספקה “בטוחה יותר”

היוזמה מוצגת כחלק מהאצת הפעילות האירופית בתחום, על רקע חוק השבבים של האיחוד האירופי – רגולציה שנכנסה לתוקף בספטמבר 2023 ומטרתה לחזק את “אקוסיסטם השבבים” באירופה באמצעות מסגרת צעדים ייעודית. (eur-lex.europa.eu)

מההצהרות עולה שההיגיון הוא שילוב בין גיוון הייצור בתוך אירופה כדי לצמצם סיכונים גיאופוליטיים, שילוב פיתוח וייצור באותו אזור כדי לקצר זמן מעבר מאב-טיפוס למסחור, ותוכניות הכשרה וחילופי אקדמיה כדי להתמודד עם מחסור עולמי בכוח אדם מיומן בענף. (gov.uk)

חשוב לציין: מרבית הפרטים המעשיים (לוחות זמנים, שותפים תעשייתיים ספציפיים במפעל הפרוסות, היקף ייצור מתוכנן, וכדומה) אינם מפורטים בהודעה – ולכן בשלב זה מדובר בעיקר במסגרת שיתוף פעולה ותוצרים התחלתיים, ולא בתוכנית מפורטת ברמת פרויקט הנדסי.

הפוסט בריטניה ובולגריה מחזקות שיתוף פעולה בשבבים: מהשקעה של 350 מיליון אירו ועד מפעל פרוסות סיליקון קרביד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הביקוש לשבבי בינה מלאכותית ממשיך ללחוץ על שרשרת האספקה הגלובלית, ו־TSMC, יצרנית השבבים הגדולה בעולם בתחום הייצור בהזמנה (foundry), מאותתת שהקיבולת שלה בצמתים המתקדמים נעשית מוגבלת יותר. לפי הדיווח, החברה עדכנה לקוחות מרכזיים ובהם אנבידיה וברודקום שהיא מתקשה לספק את מלוא הביקוש לשבבים מתקדמים, על רקע האצה בהקמת תשתיות ענן, הרחבת דאטה־סנטרים ושילוב AI ביישומים ארגוניים.

ההתכווצות בקיבולת בצמתים המתקדמים מחריפה תחרות בין לקוחות על “תורי ייצור”, ועלולה להאריך זמני אספקה למעבדים המיועדים לאימון מודלים ולהרצתם. בשוק מעריכים שהלחץ אינו נקודתי לרבעון אחד, אלא עשוי להימשך לאורך כמה רבעונים, משום שהרחבת קיבולת בצמתים מתקדמים אינה מהלך מהיר: היא דורשת ציוד יקר, תהליכי הסמכה ממושכים ותיאום עם ספקיות אריזה מתקדמת (packaging) והמשך גידול בצריכת חשמל ובתשתיות.

שיאי רווח, השקעות ענק והתרחבות מחוץ לטאיוואן

במקביל לאזהרות על מגבלות קיבולת, TSMC מדווחת על המשך פריחה בזכות ה־AI. לפי הנתונים המובאים בכתבה, החברה הציגה ברבעון הרביעי של 2025 עלייה של 35% ברווח לעומת השנה הקודמת, הכנסות של 33.7 מיליארד דולר ורווח נקי של 16.3 מיליארד דולר, כאשר תחום ה־HPC (שכולל AI ו־5G) היווה 55% מההכנסות ברבעון. החברה גם מסרה כי שבבים שיוצרו בטכנולוגיות של 7 ננומטר ומטה תרמו 77% מהכנסות הוופרים, נתון שממחיש את המשך המעבר לשבבים קטנים, מהירים וחסכוניים יותר.
לרבעון הראשון של 2026 צופה החברה הכנסות של 34.6–35.8 מיליארד דולר, וגידול של עד 38% לעומת התקופה המקבילה. עוד לפי הדיווח, החברה החלה בייצור המוני של 2 ננומטר ברבעון הרביעי של 2025 ומתכננת להגדיל תפוקה לאורך 2026, תוך העלאת השקעות ההון לטווח של 52–56 מיליארד דולר בשנה, לעומת 40.9 מיליארד דולר ב־2025.
במקביל היא בונה ומרחיבה פעילות ביפן, אירופה ואריזונה, ומציינת שמפעלים מחוץ לטאיוואן צפויים לפעול בשולי רווח נמוכים יותר בגלל עלויות גבוהות ומורכבות תפעולית, לצד סיכונים הקשורים למדיניות מכסים גלובלית.

אינטל חוזרת למשחק כחלופה אפשרית

המחסור היחסי בקיבולת של TSMC מעורר מחדש עניין ביכולתה של אינטל לספק קיבולת ייצור ללקוחות שמבקשים להפחית תלות בבית יציקה יחיד. לפי הכתבה, אינטל לא חייבת “להשוות ביצועים” ל־TSMC כדי ליהנות מהמצב: די בכך שתציע נפחי ייצור מסוימים ללקוחות שנדחקים לתורי ייצור ארוכים. יתרון נוסף שמיוחס לה הוא פיזור גאוגרפי והתאמה לסדרי עדיפויות תעשייתיים בארה״ב, בתקופה שבה חברות מחפשות לצמצם סיכונים גיאו־פוליטיים ואי־ודאות מסחרית.
בדיווח מוזכרת גם התחזקות מסוימת באמון המשקיעים באינטל, לאחר עלייה במניית החברה בתחילת 2026, וכן הספקולציות סביב שימוש אפשרי של לקוחות גדולים בשירותי הייצור שלה, לצד העובדה שאנבידיה כבר השקיעה בה.

תמונת מצב: ביקוש חזק, סיכון גבוה, תחרות מתחדדת

שוק השבבים נכנס ל־2026 עם שני כוחות מנוגדים: מצד אחד, ה־AI מזין ביקוש חסר תקדים למעבדים מתקדמים ולקיבולת ייצור, ומצד שני, מגבלות ייצור, לחצים על שרשרת האספקה וסיכוני מכסים עלולים להאט פרויקטים ולייקר עלויות. אם זמני האספקה בצמתים המתקדמים ימשיכו להתארך, לקוחות עשויים להרחיב בחינה של חלופות, גם במחיר פשרות נקודתיות. במובן הזה, צוואר הבקבוק הנוכחי עשוי להפוך להזדמנות עבור שחקנים שמסוגלים להציע קיבולת אמינה, אפילו חלקית, ולשפר עמדות בשוק ה־foundry.

אין באמור ייעוץ השקעות.

הפוסט TSMC מזהירה ממחסור בקיבולת לשבבי AI מתקדמים: האם אינטל תוכל לנצל את הפקק בשוק הייצור? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סין תקפה בסוף דצמבר 2025 את ממשלת הולנד וטענה שהיא “אינה מגלה כל אחריות” לנוכח מה שבייג’ינג מגדירה כמשבר בשרשרת אספקת השבבים, שנוצר בעקבות צעדים הולנדיים נגד Nexperia – יצרנית שבבים הפועלת בהולנד ונמצאת בבעלות חברת Wingtech Technology הסינית. לפי דובר משרד המסחר הסיני, ההתערבות “המנהלית” של הולנד בענייני Nexperia היא שגרמה לשיבושים, וכעת – לטענת סין – הולנד אינה נוקטת צעדים ממשיים להסרת החסמים ולייצוב האספקה.

בלב המחלוקת עומד מהלך חריג שביצעה הולנד בסוף ספטמבר 2025: הממשלה השתמשה בסמכויות מיוחדות מכוח חוק לאומי ותיק (Goods Availability Act) כדי לקחת שליטה על החלטות ניהוליות בחברה, בנימוק של חשש לביטחון לאומי ולהעברת טכנולוגיה לגורמים בסין. המהלך כלל מינוי הנהלה זמנית והגבלות על צעדים שנתפסו כבעלי “רגישות ביטחונית”.

המתיחות לא נשארה ברמה הדיפלומטית. לפי דיווחים, השיבושים באספקה החלו להדאיג גם תעשיות מחוץ לאירופה: Nexperia מייצרת שבבים “פשוטים” אך נפוצים מאוד לרכב ולאלקטרוניקה, ובנקודת השיא של העימות אף עלו חששות ממחסור אצל יצרני רכב אם המחלוקת תימשך. ברקע לכך, דווח גם על צעדים סיניים שהגבילו זמנית יצוא של מוצרים מסוימים – מה שהחריף את הלחץ על שרשרת האספקה.

בחודשים שלאחר מכן נרשמו ניסיונות להרגיע את העימות: בהולנד דווח על הקפאה/השבתה של צעדי ההשתלטות כמחווה, ובמקביל דווח שסין הסירה חלק מההגבלות שהוטלו. עם זאת, המחלוקת העקרונית – האם מדובר בהגנה לגיטימית על ביטחון וטכנולוגיה או בצעד פוליטי שמערער את סחר השבבים – נשארה בעינה.

הפוסט סין מאשימה את ממשלת הולנד במשבר שרשרת אספקת השבבים סביב Nexperia הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מסמך חדש של Observer Research Foundation (ORF), שפורסם ב־29-12-2025, בוחן את שרשרת האספקה העולמית של השבבים ומציע לקחים לשלב הבא של “משימת השבבים של הודו”. הטענה המרכזית: לשבבים יש שרשרת ייצור מפוצלת ומורכבת במיוחד — תכנון, ייצור פרוסות שבבים (fabs), והרכבה-בדיקה-סימון-אריזה (ATMP/OSAT) — ולכן ניסיון לבנות “עצמאות מלאה” במהירות עלול להיות יקר, איטי ומסוכן.

לפי המסמך, משבר הקורונה חשף עד כמה שרשרת האספקה שבירה: מספיק כשל נקודתי — מחסור בחומרי גלם וגזים, תקלה במפעל מרכזי, שריפה, רעידת אדמה או בצורת — כדי לגרור עיכובים בייצור מכוניות, אלקטרוניקה ותשתיות תקשורת. לכך מצטרפת היריבות הטכנולוגית בין ארה״ב לסין, שמציבה שבבים וציוד ייצור בלב מאבקי כוח, לרבות מגבלות יצוא ומדיניות “friendshoring” שמנסה להעביר פעילות למדינות ידידותיות.

המסמך מדגיש שהקושי אינו רק גיאופוליטי אלא גם כלכלי-פיזיקלי: ייצור מתקדם דורש השקעות עצומות, ידע מצטבר וציוד ייעודי שמגיע ממספר קטן של ספקים. לכן גם אם הודו מציעה תמריצים נדיבים, אין דרך “להעתיק” בן לילה יכולות של מובילות כמו טייוואן או דרום קוריאה. מכאן מגיעה הביקורת: האסטרטגיה ההודית רחבה מדי — פיזור מאמצים בין מפעלים, אריזה, חומרים, הכשרות ומו״פ — ועלולה לא לייצר מסה קריטית באף תחום.

ההמלצה המרכזית היא מעבר מגישה שאפתנית של “שרשרת מלאה” לגישה פרקטית של “חוליה חיונית”: להתמקד בתכנון שבבים וב-ATMP/OSAT, תחומים שבהם הודו יכולה להתקדם מהר יותר, לנצל יתרונות בכוח אדם ובתעשייה, ולהפוך לשותפה שקשה לעקוף בשרשרת העולמית. לצד זאת, המסמך מציע לבנות “קשרים לאחור” — תעשיות תומכות של כימיקלים, גזים וחלקי ציוד — לגבש מסמך אסטרטגיה ארוך טווח עם אבני דרך, להגביר השקעה במו״פ, ולשלב את מערכת הביטחון כעוגן ביקוש (בעיקר לשבבים בצמתים “בוגרים”). לבסוף הוא מזהיר: מיקום מפעלים חייב להתבסס על מים, חשמל, לוגיסטיקה ותשתיות — כי טעויות כאן “אוכלות” את יתרון הסבסוד.

הפוסט הודו חייבת למקד את “משימת השבבים” בתכנון ובאריזה — ולא לרדוף אחר שרשרת מלאה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הביקוש לשבבים ממשיך לעלות, בעיקר בגלל התרחבות תשתיות הבינה המלאכותית, שרתים ומרכזי נתונים, וגם בזכות המשך המעבר לרכב חשמלי ומערכות סיוע נהיגה. לפי תחזית WSTS (ארגון הסטטיסטיקה העולמי של תעשיית המוליכים למחצה), שוק השבבים העולמי עשוי להגיע ב־2026 לכ־975.8 מיליארד דולר – גידול של כ־9.5% לעומת 2025. (WSTS) לפי PwC, המגמה הזו עשויה להימשך עד סוף העשור: השוק צפוי לצמוח מכ־627 מיליארד דולר ב־2024 ליותר מטריליון דולר ב־2030 (CAGR של כ־8.6%), כשפלחי “שרתים ורשת” ורכב הם בין המנועים המהירים ביותר. (PwC)

AI משנה לא רק את הביקוש, אלא גם את תהליך הפיתוח

המרוץ ליכולות AI לא מתבטא רק בכמות השבבים, אלא גם באופן שבו מתכננים ומייצרים אותם. יותר צוותים משתמשים בכלי תוכנה מבוססי למידת מכונה כדי לייעל תכנון, לאתר חריגות מוקדם יותר, ולצמצם סבבי תיקון יקרים – חלק מהתמונה הרחבה של “AI בתוך שרשרת הערך” של תעשיית השבבים. במקביל, ככל שיורדים לצמתים מתקדמים (ובהמשך גם לשיטות ייצור חדשות ואריזה מתקדמת), התכנון והאימות נעשים מורכבים יותר, והעלות הכוללת של פיתוח שבב עולה בהתאם.

אריזה מתקדמת, צ’יפלטים ו”צוואר הבקבוק” של ציוד הייצור

גם אם תחזית תעשיית השבבים ל־2026 מצביעה על צמיחה, בפועל התעשייה מתמודדת עם מגבלות כושר ייצור ועם השקעות ענק בציוד. SEMI צופה שמכירות ציוד הייצור לשבבים ימשיכו לטפס ויגיעו לכ־145 מיליארד דולר ב־2026 ולכ־156 מיליארד דולר ב־2027 – שיא חדש – בין השאר בגלל השקעות ב־HBM, ביכולות לוגיקה מתקדמות, וגם בגלל אימוץ רחב יותר של אריזה מתקדמת. (SEMI) במקביל, דיווח רויטרס מצביע על כך שהשקעות בציוד לייצור וופרים עשויות לעלות ל־126 מיליארד דולר ב־2026, כאשר אסיה ממשיכה להוביל בהיקפי ההשקעה.

גיאופוליטיקה, חומרים וקיימות: “ההפתעות” לא נעלמות

לצד הצמיחה, 2026 מגיעה עם סיכונים שמוכרים היטב מהשנים האחרונות: מתחים גיאופוליטיים, מגבלות סחר ויצוא, ותלות בחומרי גלם ותשתיות (אנרגיה, מים, כימיקלים). PwC מדגישה שהשוק צומח מהר מהכלכלה העולמית וצפוי להגיע ליותר מטריליון דולר עד 2030, אבל דווקא בגלל החשיבות שלו – הוא גם חשוף יותר לזעזועים בשרשרת האספקה וללחצים סביבתיים ורגולטוריים. (PwC)

בשורה התחתונה, תחזית תעשיית השבבים ל־2026 נשענת על ביקוש חזק שמגיע מ־AI ומרכב, אבל היא לא מבטיחה “שנה שקטה”: העלויות בצמתים מתקדמים, התחרות על ציוד ויכולת אריזה מתקדמת, והסיכונים הגיאופוליטיים – כולם נשארים חלק מהמשחק.

הפוסט תחזית ל־2026: תעשיית השבבים צומחת בזכות AI ורכב, אך נשארת תנודתית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המחסור בשבבים בסיסיים בתעשיית הרכב מתחדד: הונדה החלה השבוע קיצוצי תפוקה והשבתות נקודתיות בכמה מפעלים בצפון אמריקה, בשל חוסר זמינות של רכיבים אלקטרוניים פשוטים הדרושים כמעט לכל מערכת ברכב. הדיווח על עצירות וקיצוצים פורסם ב־29 באוקטובר, ומאשר כי הבעיה כבר משפיעה תפעולית על קווי ייצור פעילים. (The Wall Street Journal)

בבסיס המשבר ניצב העימות סביב Nexperia, יצרנית שבבים הולנדית בבעלות סינית. בסוף ספטמבר נטלה ממשלת הולנד שליטה בחברה, מהלך שעורר תגובת נגד מצד בייג׳ינג: החל מ־4 באוקטובר נאסרה יציאת סחורה ממתקני Nexperia בסין, מה שקטע צינור אספקה של רכיבים “פשוטים” אך קריטיים (דיודות, רגולטורים, שבבי כוח ו־logic דיסקרטיים). התוצאה: מלאים אצל יצרנים וספקים נשחקים במהירות. הממשלה ההולנדית מנהלת מגעים עם סין ועם שותפות אירופיות כדי להסיר את החסמים, אך בינתיים האזהרות מתחדדות. (Reuters)

איגוד היצרנים האירופי (ACEA) התריע כבר באמצע אוקטובר כי קיבל הודעה מ־Nexperia על אי־יכולת להבטיח אספקה שוטפת, והזהיר מפני פגיעה ישירה ב־ECU-ים ומערכות חשמל ברכב. בימים האחרונים הוערך באירופה כי חלק מהיצרנים נמצאים “ימים ספורים” לפני עצירות קווים אם הזרימה מסין לא תחודש. גם קבוצות רכב גדולות מדווחות על בחינת מלאים ושרשראות אספקה חלופיות. (acea.auto)

למרות שמדובר ברכיבים שאינם מתקדמים טכנולוגית, אי־אפשר להחליפם בן־לילה: לכל חלק יש תקינה ייעודית (AEC-Q), תיעוד אמינות ומסמכי איכות שמותאמים לדגם ספציפי. שינוי ספק מחייב לרוב בדיקות מחדש, ולעיתים גם שינוי חומרה או תוכנה — תהליכים שאורכים שבועות ואף חודשים. המשמעות היא ש”שבב מדף” בודד עשוי להשבית פס ייצור שלם. (Reuters)

בתוך כך, יצרניות אירופיות מזהירות מהשפעה על תוצאות העסקיות אם המחסור יחריף. קבוצת פולקסווגן ציינה כי יעד הרווח לשנת 2025 עלול להיפגע, והדגישה שהמשבר הוא פוליטי יותר מטכנולוגי. במקביל, כלי רכב בארה״ב ובקנדה כבר מושפעים: בהונדה אישרו התאמות ייצור מהשבוע של 27 באוקטובר, כולל באוהיו ואונטריו. (The Guardian)

לפי דיווחים מרבים, יצרניות בכל העולם “מחטטות במחסנים” ומבררות עם הספקים אם יש מלאי חירום ומה אפשר להציל, אך אזהרות בדבר עצירות נוספות נשמעות כעת לא רק בצפון אמריקה אלא גם באירופה ובאסיה. אלא אם יימצא פתרון דיפלומטי מהיר — או הקלות נקודתיות בהיתרי היצוא — התעשייה עלולה לחוות גל שני של משבר שבבים, הפעם סביב רכיבים זולים אך חיוניים. (Reuters)

הפוסט הונדה קיצצה ייצור; איום עצירות קווים באירופה — מחסור בשבבים פשוטים מחריף בעקבות משבר Nexperia הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה ו-TSMC ציינו בפיניקס, אריזונה (17 באוקטובר 2025) אבן דרך תעשייתית: פרוסת שבבים (wafer) ראשונה של ארכיטקטורת Blackwell שיוצרה על אדמת ארה״ב – אינדיקציה לכך שהפלטפורמה נכנסה לייצור בכמויות. מנכ״ל אנבידיה, ג’נסן הואנג, ביקר במפעל TSMC Arizona וחתם יחד עם Y.L. Wang, סגן נשיא התפעול ב-TSMC, על הפרוסה הטקסית.

באנבידיה הגדירו את המהלך כחיזוק שרשרת האספקה האמריקנית ו״השבת״ שכבות מפתח בערימת הטכנולוגיה של ה-AI לייצור מקומי – ממירוץ הנתונים ועד ההסקה (Inference). לדבריהם, ייצור מקומי של רכיבי מפתח ל-AI צפוי לתמוך בחדשנות ולצמצם תלות בייבוא.

ה-wafer יעבור את שלבי העיבוד המקובלים – שכבות, הדפס תבניות, צריבה וחיתוך – עד להפיכתו ל-GPU בעל ביצועים גבוהים במיוחד בארכיטקטורת Blackwell, המיועדת למודלים גנרטיביים גדולים, אימון והיסק בקנה־מידה.

החברות מצביעות על כך שייצור מבוסס-ארה״ב הוא קריטי לעמידה בביקוש. במקביל, אנבידיה מתכננת לפרוס בארה״ב טכנולוגיות AI, רובוטיקה ו-Digital Twin לתכנון והפעלה של אתרי ייצור חדשים – כחלק מייעול תהליכים והאצת time-to-market. בנוסף צוין כנס NVIDIA GTC Washington, D.C. (27–29 באוקטובר), שבו יוצגו כלים ופתרונות ליישומי AI בארגונים, מגזר ממשל וקהילת המחקר.

לפי TSMC, האתר באריזונה ייצר טכנולוגיות מתקדמות, כולל שניים, שלושה וארבעה ננומטר, וכן דור A16, לשימושים ב-AI, טלקום ומחשוב עתיר ביצועים (HPC). זהו חלק מהרחבת הכושר היצרני בארה״ב לאור הביקוש הגואה לשבבי AI.

הואנג אמר באירוע: “זה רגע היסטורי… זו הפעם הראשונה זה עשרות שנים שבה השבב החשוב ביותר מיוצר בארה״ב, ב-fab המתקדם ביותר של TSMC כאן בארה״ב.” הוא קישר את המהלך לחזון “החנא״ת מחדש” של תעשייה מתקדמת בארה״ב וליצירת תעסוקה.

מנכ״ל TSMC Arizona, ריי ג׳ואנג, הוסיף: “להגיע בתוך כמה שנים קצרות לפרוסת Blackwell הראשונה שיוצרה בארה״ב משקף את הטוב ביותר של TSMC… זה נבנה על שלושה עשורים של שותפות עם אנבידיה ועל מחויבות העובדים והשותפים המקומיים.”

הפוסט אנבידיה ו-TSMC: פרוסת Blackwell ראשונה שיוצרה בארה״ב מסמנת ייצור סדרתי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בקבוצת פולקסווגן הודיעו על אסטרטגיית רכש שבבים חדשה, הכוללת שותפות מרכזית עם יצרנית הרכב החשמלי ריביאן. שיתוף הפעולה, שנחשף בוועידת השבבים הרביעית שנערכה במסגרת תערוכת IAA מינכן, נועד להבטיח את שרשרת האספקה של כלי הרכב החשמליים העתידיים, לצמצם עלויות ולפשט את המורכבות בתחום.

עיקרי המהלך

• פולקסווגן השיקה מודל רכש ישיר חדש יחד עם Rivian Automotive ו־Volkswagen Group Technologies. השותפות מכסה למעלה מ־50 קטגוריות של שבבים, בהם מיקרו־בקרים וטרנזיסטורים להספק. המיזם המשותף נועד לצמצם עלויות, להבטיח אספקת שבבים קריטיים ולשפר את היעילות התפעולית.
• מספר השבבים ברכב זינק משמעותית: רכב חשמלי מודרני כמו ID.7 כולל כ־18 אלף שבבים – לעומת כ־30 בלבד בדגם הגולף הראשון. האסטרטגיה החדשה מחזקת את השקיפות והחוסן בשרשרת האספקה, תוך צמצום מורכבות באמצעות מו"מ ישיר מול יצרני שבבים.

אסטרטגיה פרואקטיבית ומאוחדת

המהלך מגיע בעקבות אתגרי שרשרת אספקה בעבר והצורך ברכיבים מתקדמים לרכבים חשמליים. קבוצת פולקסווגן מבקשת לבנות מערכת אקולוגית יציבה יותר באמצעות קשרים הדוקים עם יצרני השבבים והספקים הישירים.

היעדים המרכזיים כוללים צמצום מורכבות רכיבים ותכנון נפחים שקוף לכל אורכה של שרשרת האספקה. באמצעות מו"מ ישיר ואיחוד כמויות, החברה שואפת לשפר את יעילות העלויות ולהגיב מהר יותר לצרכים טכנולוגיים ותוכנתיים. בנוסף, הקבוצה נוטלת חלק פעיל יותר בהגדרת מפרטים של שבבים קריטיים המשפיעים על פונקציות מפתח ברכב – ובכך מחזקת את היכולות ההנדסיות הפנימיות שלה.

שיתוף פעולה עם ריביאן

מרכיב מרכזי באסטרטגיה הוא יוזמת הרכש המשותפת עם ריביאן במסגרת המיזם החדש של שתי החברות. המודל מאפשר לשתף אחריות באספקת שבבים מתקדמים בעשרות קטגוריות. השבבים יוטמעו בדגמים חדשים של שתי החברות, המבוססים על ארכיטקטורת אזורים אלקטרונית שיפותח באירופה ובצפון אמריקה.

לדברי החברה, השותפות מאחדת את קנה המידה הגלובלי של פולקסווגן עם מומחיותה של ריביאן בפיתוח רכבים מוגדרי־תוכנה (SDV). כך יוכלו צוותי המיזם להתמקד בחדשנות, בעוד מערך הרכש המשותף יספק פתרונות מותאמים בקנה מידה גדול.

הפוסט פולקסווגן וריביאן משתפות פעולה באסטרטגיית רכש שבבים חדשה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ אמר כי בכוונתו להטיל מכסים על יבוא מוליכים למחצה “בשבוע ובשבוע שלאחריו”, והוסיף שהשיעור עשוי להגיע עד 200%–300%. דבריו מגיעים לאחר שהצהיר בשבוע שעבר על כוונה למכס של 100% עם פטורים אפשריים לחברות שמייצרות בארה״ב.

לצד ההחמרה המסתמנת, טראמפ חתם על צו מנהלי המאריך את ההפוגה בהעלאות המכס על סין ב-90 יום נוספים – עד תחילת נובמבר – כדי לאפשר המשך מו״מ.

העלאת מכסים חדה על שבבים עשויה:

• להעלות את עלות הרכיבים המיובאים למחשבים, סמארטפונים, רכב חכם ותעשייה – ולחלחל למחירי מוצרי קצה.
• לייצר עידוד לרילוקליזציה של ייצור שבבים ואלקטרוניקה לארה״ב, כפי שניכר בגל הכרזות תעשייתיות, למשל ב-GE Appliances שמזיזה קווי ייצור מסין ומקסיקו ומשקיעה מעל 3 מיליארד דולר במפעלים בארה״ב.
• להחריף את אי-הוודאות בשרשראות האספקה: נרשם שיא היסטורי בתנועת המכולות בנמל לוס אנג׳לס ביולי, כשיבואנים “מקדימים סחורות” לפני העלאות מכס.

• מסגרות המכס על שבבים טרם פורסמו רשמית, אך הנשיא מצהיר שיגיעו תוך שבוע-שבועיים וייתכנו שיעורים חריגים של 200%–300%.
• מכסי הפלדה והאלומיניום המורחבים נכנסים לתוקף 18 באוגוסט.
• ההפוגה עם סין הוארכה עד תחילת נובמבר.

מה הלאה: השוק עוקב אחרי נוסח ההכרזה הרשמי על שבבים (מיוחס לביטחון לאומי במסגרת חקירות מסחר), אחרי תגובות נגד של שותפות סחר, ואחרי האם העלייה בעלויות תחלחל ל-CPI בספטמבר-אוקטובר. בינתיים, הסיכון המרכזי הוא זחילה אינפלציונית לצד פערי זמינות ברכיבים.

הפוסט טראמפ מאיים על יבוא שבבים: מכסים “תוך שבוע-שבועיים”, עשויים להגיע עד 300% הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעיצומם של צעדי מיסוי אגרסיביים מצד ממשל טראמפ, הודיעה ממשלת מלזיה כי הצליחה להבטיח פטור מתשלום מכס על יצוא שבבים ותרופות לארצות הברית – מהלך שעשוי להציל את אחד מענפי הייצוא המרכזיים של המדינה.

ממשל ארה"ב הודיע כי יטיל מכס בגובה 19% על מרבית המוצרים המיובאים ממלזיה החל מה־8 באוגוסט. מדובר בשיעור נמוך לעומת מכס של 25% שנשקל קודם לכן. עם זאת, שר הסחר של מלזיה, טנקו זפרול עזיז, מסר כי ענף השבבים והפרמצבטיקה ימשיכו ליהנות מפטור מלא.

"נכון לעכשיו, היצוא של מוצרים פרמצבטיים ושבבים נותר ב־0% מכס," אמר השר במסיבת עיתונאים בקואלה לומפור.

תחום השבבים מהווה את לב תעשיית הטכנולוגיה של מלזיה ואחד ממנועי הצמיחה המרכזיים שלה – במיוחד לאור חשיבותו בשרשרת האספקה הגלובלית של אלקטרוניקה ומערכות בינה מלאכותית. ההחרגה מהמכס נחשבת להישג משמעותי עבור קואלה לומפור, שמובילה מאמץ מתמשך לשימור מעמדה בשוק העולמי.

לצד זאת, הוסיף השר כי ארה"ב פתוחה לשקול פטורים נוספים גם עבור יצוא קקאו, גומי ושמן דקלים, אך טרם הושג הסכם סופי בעניין.

בנוגע לתחום התרופות, ציין עזיז כי הפטור ממס ימשיך לאפשר אספקה שוטפת של תרופות חיוניות לשוק האמריקני, מבלי לפגוע ברווחיות היצרנים המקומיים.

עוד הבהיר השר כי מלזיה לא הסכימה לדרישות מצד ארה"ב בנושאים רגישים כגון הקלה בתנאי אישור מוצרים חלאל, ביטול מיסוי על אלכוהול וטבק, או הסרת מגבלות החזקות זרות בסקטורים אסטרטגיים.

לעומת זאת, הוא ציין כי לא התקבלה כל בקשה מצד ארה"ב לאספקה בלעדית של מתכות נדירות – משאב חיוני בתעשיות אנרגיה וטכנולוגיה מתקדמת – והבהיר כי מלזיה לא מחויבת בשלב זה להסכם בנושא.

הפטור שניתן לתעשיית השבבים המלזית עשוי להשפיע גם על השווקים הגלובליים, במיוחד על רקע המאבק הכלכלי בין ארה"ב לסין, אשר שולטת כיום בכ־90% מקיבולת העיבוד של מינרלים קריטיים.

הפוסט הקלות במלחמת הסחר: מלזיה הצליחה לפטור שבבים ותרופות מהמכסים האמריקניים הופיע לראשונה ב-Chiportal.