הביקוש לשבבים ממשיך לעלות, בעיקר בגלל התרחבות תשתיות הבינה המלאכותית, שרתים ומרכזי נתונים, וגם בזכות המשך המעבר לרכב חשמלי ומערכות סיוע נהיגה. לפי תחזית WSTS (ארגון הסטטיסטיקה העולמי של תעשיית המוליכים למחצה), שוק השבבים העולמי עשוי להגיע ב־2026 לכ־975.8 מיליארד דולר – גידול של כ־9.5% לעומת 2025. (WSTS) לפי PwC, המגמה הזו עשויה להימשך עד סוף העשור: השוק צפוי לצמוח מכ־627 מיליארד דולר ב־2024 ליותר מטריליון דולר ב־2030 (CAGR של כ־8.6%), כשפלחי “שרתים ורשת” ורכב הם בין המנועים המהירים ביותר. (PwC)

AI משנה לא רק את הביקוש, אלא גם את תהליך הפיתוח

המרוץ ליכולות AI לא מתבטא רק בכמות השבבים, אלא גם באופן שבו מתכננים ומייצרים אותם. יותר צוותים משתמשים בכלי תוכנה מבוססי למידת מכונה כדי לייעל תכנון, לאתר חריגות מוקדם יותר, ולצמצם סבבי תיקון יקרים – חלק מהתמונה הרחבה של “AI בתוך שרשרת הערך” של תעשיית השבבים. במקביל, ככל שיורדים לצמתים מתקדמים (ובהמשך גם לשיטות ייצור חדשות ואריזה מתקדמת), התכנון והאימות נעשים מורכבים יותר, והעלות הכוללת של פיתוח שבב עולה בהתאם.

אריזה מתקדמת, צ’יפלטים ו”צוואר הבקבוק” של ציוד הייצור

גם אם תחזית תעשיית השבבים ל־2026 מצביעה על צמיחה, בפועל התעשייה מתמודדת עם מגבלות כושר ייצור ועם השקעות ענק בציוד. SEMI צופה שמכירות ציוד הייצור לשבבים ימשיכו לטפס ויגיעו לכ־145 מיליארד דולר ב־2026 ולכ־156 מיליארד דולר ב־2027 – שיא חדש – בין השאר בגלל השקעות ב־HBM, ביכולות לוגיקה מתקדמות, וגם בגלל אימוץ רחב יותר של אריזה מתקדמת. (SEMI) במקביל, דיווח רויטרס מצביע על כך שהשקעות בציוד לייצור וופרים עשויות לעלות ל־126 מיליארד דולר ב־2026, כאשר אסיה ממשיכה להוביל בהיקפי ההשקעה.

גיאופוליטיקה, חומרים וקיימות: “ההפתעות” לא נעלמות

לצד הצמיחה, 2026 מגיעה עם סיכונים שמוכרים היטב מהשנים האחרונות: מתחים גיאופוליטיים, מגבלות סחר ויצוא, ותלות בחומרי גלם ותשתיות (אנרגיה, מים, כימיקלים). PwC מדגישה שהשוק צומח מהר מהכלכלה העולמית וצפוי להגיע ליותר מטריליון דולר עד 2030, אבל דווקא בגלל החשיבות שלו – הוא גם חשוף יותר לזעזועים בשרשרת האספקה וללחצים סביבתיים ורגולטוריים. (PwC)

בשורה התחתונה, תחזית תעשיית השבבים ל־2026 נשענת על ביקוש חזק שמגיע מ־AI ומרכב, אבל היא לא מבטיחה “שנה שקטה”: העלויות בצמתים מתקדמים, התחרות על ציוד ויכולת אריזה מתקדמת, והסיכונים הגיאופוליטיים – כולם נשארים חלק מהמשחק.

הפוסט תחזית ל־2026: תעשיית השבבים צומחת בזכות AI ורכב, אך נשארת תנודתית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המחסור בשבבים בסיסיים בתעשיית הרכב מתחדד: הונדה החלה השבוע קיצוצי תפוקה והשבתות נקודתיות בכמה מפעלים בצפון אמריקה, בשל חוסר זמינות של רכיבים אלקטרוניים פשוטים הדרושים כמעט לכל מערכת ברכב. הדיווח על עצירות וקיצוצים פורסם ב־29 באוקטובר, ומאשר כי הבעיה כבר משפיעה תפעולית על קווי ייצור פעילים. (The Wall Street Journal)

בבסיס המשבר ניצב העימות סביב Nexperia, יצרנית שבבים הולנדית בבעלות סינית. בסוף ספטמבר נטלה ממשלת הולנד שליטה בחברה, מהלך שעורר תגובת נגד מצד בייג׳ינג: החל מ־4 באוקטובר נאסרה יציאת סחורה ממתקני Nexperia בסין, מה שקטע צינור אספקה של רכיבים “פשוטים” אך קריטיים (דיודות, רגולטורים, שבבי כוח ו־logic דיסקרטיים). התוצאה: מלאים אצל יצרנים וספקים נשחקים במהירות. הממשלה ההולנדית מנהלת מגעים עם סין ועם שותפות אירופיות כדי להסיר את החסמים, אך בינתיים האזהרות מתחדדות. (Reuters)

איגוד היצרנים האירופי (ACEA) התריע כבר באמצע אוקטובר כי קיבל הודעה מ־Nexperia על אי־יכולת להבטיח אספקה שוטפת, והזהיר מפני פגיעה ישירה ב־ECU-ים ומערכות חשמל ברכב. בימים האחרונים הוערך באירופה כי חלק מהיצרנים נמצאים “ימים ספורים” לפני עצירות קווים אם הזרימה מסין לא תחודש. גם קבוצות רכב גדולות מדווחות על בחינת מלאים ושרשראות אספקה חלופיות. (acea.auto)

למרות שמדובר ברכיבים שאינם מתקדמים טכנולוגית, אי־אפשר להחליפם בן־לילה: לכל חלק יש תקינה ייעודית (AEC-Q), תיעוד אמינות ומסמכי איכות שמותאמים לדגם ספציפי. שינוי ספק מחייב לרוב בדיקות מחדש, ולעיתים גם שינוי חומרה או תוכנה — תהליכים שאורכים שבועות ואף חודשים. המשמעות היא ש”שבב מדף” בודד עשוי להשבית פס ייצור שלם. (Reuters)

בתוך כך, יצרניות אירופיות מזהירות מהשפעה על תוצאות העסקיות אם המחסור יחריף. קבוצת פולקסווגן ציינה כי יעד הרווח לשנת 2025 עלול להיפגע, והדגישה שהמשבר הוא פוליטי יותר מטכנולוגי. במקביל, כלי רכב בארה״ב ובקנדה כבר מושפעים: בהונדה אישרו התאמות ייצור מהשבוע של 27 באוקטובר, כולל באוהיו ואונטריו. (The Guardian)

לפי דיווחים מרבים, יצרניות בכל העולם “מחטטות במחסנים” ומבררות עם הספקים אם יש מלאי חירום ומה אפשר להציל, אך אזהרות בדבר עצירות נוספות נשמעות כעת לא רק בצפון אמריקה אלא גם באירופה ובאסיה. אלא אם יימצא פתרון דיפלומטי מהיר — או הקלות נקודתיות בהיתרי היצוא — התעשייה עלולה לחוות גל שני של משבר שבבים, הפעם סביב רכיבים זולים אך חיוניים. (Reuters)

הפוסט הונדה קיצצה ייצור; איום עצירות קווים באירופה — מחסור בשבבים פשוטים מחריף בעקבות משבר Nexperia הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה ו-TSMC ציינו בפיניקס, אריזונה (17 באוקטובר 2025) אבן דרך תעשייתית: פרוסת שבבים (wafer) ראשונה של ארכיטקטורת Blackwell שיוצרה על אדמת ארה״ב – אינדיקציה לכך שהפלטפורמה נכנסה לייצור בכמויות. מנכ״ל אנבידיה, ג’נסן הואנג, ביקר במפעל TSMC Arizona וחתם יחד עם Y.L. Wang, סגן נשיא התפעול ב-TSMC, על הפרוסה הטקסית.

באנבידיה הגדירו את המהלך כחיזוק שרשרת האספקה האמריקנית ו״השבת״ שכבות מפתח בערימת הטכנולוגיה של ה-AI לייצור מקומי – ממירוץ הנתונים ועד ההסקה (Inference). לדבריהם, ייצור מקומי של רכיבי מפתח ל-AI צפוי לתמוך בחדשנות ולצמצם תלות בייבוא.

ה-wafer יעבור את שלבי העיבוד המקובלים – שכבות, הדפס תבניות, צריבה וחיתוך – עד להפיכתו ל-GPU בעל ביצועים גבוהים במיוחד בארכיטקטורת Blackwell, המיועדת למודלים גנרטיביים גדולים, אימון והיסק בקנה־מידה.

החברות מצביעות על כך שייצור מבוסס-ארה״ב הוא קריטי לעמידה בביקוש. במקביל, אנבידיה מתכננת לפרוס בארה״ב טכנולוגיות AI, רובוטיקה ו-Digital Twin לתכנון והפעלה של אתרי ייצור חדשים – כחלק מייעול תהליכים והאצת time-to-market. בנוסף צוין כנס NVIDIA GTC Washington, D.C. (27–29 באוקטובר), שבו יוצגו כלים ופתרונות ליישומי AI בארגונים, מגזר ממשל וקהילת המחקר.

לפי TSMC, האתר באריזונה ייצר טכנולוגיות מתקדמות, כולל שניים, שלושה וארבעה ננומטר, וכן דור A16, לשימושים ב-AI, טלקום ומחשוב עתיר ביצועים (HPC). זהו חלק מהרחבת הכושר היצרני בארה״ב לאור הביקוש הגואה לשבבי AI.

הואנג אמר באירוע: “זה רגע היסטורי… זו הפעם הראשונה זה עשרות שנים שבה השבב החשוב ביותר מיוצר בארה״ב, ב-fab המתקדם ביותר של TSMC כאן בארה״ב.” הוא קישר את המהלך לחזון “החנא״ת מחדש” של תעשייה מתקדמת בארה״ב וליצירת תעסוקה.

מנכ״ל TSMC Arizona, ריי ג׳ואנג, הוסיף: “להגיע בתוך כמה שנים קצרות לפרוסת Blackwell הראשונה שיוצרה בארה״ב משקף את הטוב ביותר של TSMC… זה נבנה על שלושה עשורים של שותפות עם אנבידיה ועל מחויבות העובדים והשותפים המקומיים.”

הפוסט אנבידיה ו-TSMC: פרוסת Blackwell ראשונה שיוצרה בארה״ב מסמנת ייצור סדרתי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בקבוצת פולקסווגן הודיעו על אסטרטגיית רכש שבבים חדשה, הכוללת שותפות מרכזית עם יצרנית הרכב החשמלי ריביאן. שיתוף הפעולה, שנחשף בוועידת השבבים הרביעית שנערכה במסגרת תערוכת IAA מינכן, נועד להבטיח את שרשרת האספקה של כלי הרכב החשמליים העתידיים, לצמצם עלויות ולפשט את המורכבות בתחום.

עיקרי המהלך

• פולקסווגן השיקה מודל רכש ישיר חדש יחד עם Rivian Automotive ו־Volkswagen Group Technologies. השותפות מכסה למעלה מ־50 קטגוריות של שבבים, בהם מיקרו־בקרים וטרנזיסטורים להספק. המיזם המשותף נועד לצמצם עלויות, להבטיח אספקת שבבים קריטיים ולשפר את היעילות התפעולית.
• מספר השבבים ברכב זינק משמעותית: רכב חשמלי מודרני כמו ID.7 כולל כ־18 אלף שבבים – לעומת כ־30 בלבד בדגם הגולף הראשון. האסטרטגיה החדשה מחזקת את השקיפות והחוסן בשרשרת האספקה, תוך צמצום מורכבות באמצעות מו"מ ישיר מול יצרני שבבים.

אסטרטגיה פרואקטיבית ומאוחדת

המהלך מגיע בעקבות אתגרי שרשרת אספקה בעבר והצורך ברכיבים מתקדמים לרכבים חשמליים. קבוצת פולקסווגן מבקשת לבנות מערכת אקולוגית יציבה יותר באמצעות קשרים הדוקים עם יצרני השבבים והספקים הישירים.

היעדים המרכזיים כוללים צמצום מורכבות רכיבים ותכנון נפחים שקוף לכל אורכה של שרשרת האספקה. באמצעות מו"מ ישיר ואיחוד כמויות, החברה שואפת לשפר את יעילות העלויות ולהגיב מהר יותר לצרכים טכנולוגיים ותוכנתיים. בנוסף, הקבוצה נוטלת חלק פעיל יותר בהגדרת מפרטים של שבבים קריטיים המשפיעים על פונקציות מפתח ברכב – ובכך מחזקת את היכולות ההנדסיות הפנימיות שלה.

שיתוף פעולה עם ריביאן

מרכיב מרכזי באסטרטגיה הוא יוזמת הרכש המשותפת עם ריביאן במסגרת המיזם החדש של שתי החברות. המודל מאפשר לשתף אחריות באספקת שבבים מתקדמים בעשרות קטגוריות. השבבים יוטמעו בדגמים חדשים של שתי החברות, המבוססים על ארכיטקטורת אזורים אלקטרונית שיפותח באירופה ובצפון אמריקה.

לדברי החברה, השותפות מאחדת את קנה המידה הגלובלי של פולקסווגן עם מומחיותה של ריביאן בפיתוח רכבים מוגדרי־תוכנה (SDV). כך יוכלו צוותי המיזם להתמקד בחדשנות, בעוד מערך הרכש המשותף יספק פתרונות מותאמים בקנה מידה גדול.

הפוסט פולקסווגן וריביאן משתפות פעולה באסטרטגיית רכש שבבים חדשה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ אמר כי בכוונתו להטיל מכסים על יבוא מוליכים למחצה “בשבוע ובשבוע שלאחריו”, והוסיף שהשיעור עשוי להגיע עד 200%–300%. דבריו מגיעים לאחר שהצהיר בשבוע שעבר על כוונה למכס של 100% עם פטורים אפשריים לחברות שמייצרות בארה״ב.

לצד ההחמרה המסתמנת, טראמפ חתם על צו מנהלי המאריך את ההפוגה בהעלאות המכס על סין ב-90 יום נוספים – עד תחילת נובמבר – כדי לאפשר המשך מו״מ.

העלאת מכסים חדה על שבבים עשויה:

• להעלות את עלות הרכיבים המיובאים למחשבים, סמארטפונים, רכב חכם ותעשייה – ולחלחל למחירי מוצרי קצה.
• לייצר עידוד לרילוקליזציה של ייצור שבבים ואלקטרוניקה לארה״ב, כפי שניכר בגל הכרזות תעשייתיות, למשל ב-GE Appliances שמזיזה קווי ייצור מסין ומקסיקו ומשקיעה מעל 3 מיליארד דולר במפעלים בארה״ב.
• להחריף את אי-הוודאות בשרשראות האספקה: נרשם שיא היסטורי בתנועת המכולות בנמל לוס אנג׳לס ביולי, כשיבואנים “מקדימים סחורות” לפני העלאות מכס.

• מסגרות המכס על שבבים טרם פורסמו רשמית, אך הנשיא מצהיר שיגיעו תוך שבוע-שבועיים וייתכנו שיעורים חריגים של 200%–300%.
• מכסי הפלדה והאלומיניום המורחבים נכנסים לתוקף 18 באוגוסט.
• ההפוגה עם סין הוארכה עד תחילת נובמבר.

מה הלאה: השוק עוקב אחרי נוסח ההכרזה הרשמי על שבבים (מיוחס לביטחון לאומי במסגרת חקירות מסחר), אחרי תגובות נגד של שותפות סחר, ואחרי האם העלייה בעלויות תחלחל ל-CPI בספטמבר-אוקטובר. בינתיים, הסיכון המרכזי הוא זחילה אינפלציונית לצד פערי זמינות ברכיבים.

הפוסט טראמפ מאיים על יבוא שבבים: מכסים “תוך שבוע-שבועיים”, עשויים להגיע עד 300% הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעיצומם של צעדי מיסוי אגרסיביים מצד ממשל טראמפ, הודיעה ממשלת מלזיה כי הצליחה להבטיח פטור מתשלום מכס על יצוא שבבים ותרופות לארצות הברית – מהלך שעשוי להציל את אחד מענפי הייצוא המרכזיים של המדינה.

ממשל ארה"ב הודיע כי יטיל מכס בגובה 19% על מרבית המוצרים המיובאים ממלזיה החל מה־8 באוגוסט. מדובר בשיעור נמוך לעומת מכס של 25% שנשקל קודם לכן. עם זאת, שר הסחר של מלזיה, טנקו זפרול עזיז, מסר כי ענף השבבים והפרמצבטיקה ימשיכו ליהנות מפטור מלא.

"נכון לעכשיו, היצוא של מוצרים פרמצבטיים ושבבים נותר ב־0% מכס," אמר השר במסיבת עיתונאים בקואלה לומפור.

תחום השבבים מהווה את לב תעשיית הטכנולוגיה של מלזיה ואחד ממנועי הצמיחה המרכזיים שלה – במיוחד לאור חשיבותו בשרשרת האספקה הגלובלית של אלקטרוניקה ומערכות בינה מלאכותית. ההחרגה מהמכס נחשבת להישג משמעותי עבור קואלה לומפור, שמובילה מאמץ מתמשך לשימור מעמדה בשוק העולמי.

לצד זאת, הוסיף השר כי ארה"ב פתוחה לשקול פטורים נוספים גם עבור יצוא קקאו, גומי ושמן דקלים, אך טרם הושג הסכם סופי בעניין.

בנוגע לתחום התרופות, ציין עזיז כי הפטור ממס ימשיך לאפשר אספקה שוטפת של תרופות חיוניות לשוק האמריקני, מבלי לפגוע ברווחיות היצרנים המקומיים.

עוד הבהיר השר כי מלזיה לא הסכימה לדרישות מצד ארה"ב בנושאים רגישים כגון הקלה בתנאי אישור מוצרים חלאל, ביטול מיסוי על אלכוהול וטבק, או הסרת מגבלות החזקות זרות בסקטורים אסטרטגיים.

לעומת זאת, הוא ציין כי לא התקבלה כל בקשה מצד ארה"ב לאספקה בלעדית של מתכות נדירות – משאב חיוני בתעשיות אנרגיה וטכנולוגיה מתקדמת – והבהיר כי מלזיה לא מחויבת בשלב זה להסכם בנושא.

הפטור שניתן לתעשיית השבבים המלזית עשוי להשפיע גם על השווקים הגלובליים, במיוחד על רקע המאבק הכלכלי בין ארה"ב לסין, אשר שולטת כיום בכ־90% מקיבולת העיבוד של מינרלים קריטיים.

הפוסט הקלות במלחמת הסחר: מלזיה הצליחה לפטור שבבים ותרופות מהמכסים האמריקניים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במקביל לצפי להטלת מכסים סקטור על יבוא שבבים ותרופות לארצות הברית, הציגה ממשלת טאיוואן חבילת סיוע רחבת היקף שנועדה לתמוך בתעשיית השבבים המקומית ולייצב את שרשרת האספקה האסטרטגית של האי.

ב־1 באפריל 2025 הודיעה מחלקת המסחר של ארצות הברית על פתיחת חקירות במסגרת סעיף 232 לחוק Trade Expansion Act משנת 1962, במטרה לבחון השפעות על כלכלת הביטחון הלאומי של יבוא שבבים, ציוד להפקתם ומוצרי תרופות. על פי ההערכות, הודעות החקירה מצביעות על אפשרות להטלת מכסים ענפיים בגובה של 10–25% עד אמצע מאי הקרוב.

כדי להיערך לאפשרות זו ולסייע לחברות המייצאות, הודיע ראש הממשלה צ’ו ג’ונג־טאי כי הוצגה תכנית בסך 2.67 מיליארד דולר שיכולה לכלול תמיכה ישירה, מענקים והלוואות בערבות ממשלתית . בתום ישיבת קבינט בינאיגונית שהתקיימה ב־7 באפריל, צ’ו הדגיש כי ביצועי הממשלה בוצעו הערכות ברמת המאקרו וברמת המגזרים הספציפיים, וקרא לשיתוף פעולה מהיר בין הרשויות לאישור והקצאת התקציב.

בנוסף לכך, הודיעה שרת האוצר צ’ואנג צווּי־יּון על מתן הנחת ריבית על הלוואות יצוא בהיקף 2.6 מיליארד, לצורך שיפור תנאי המימון של יצרני שבבים ויצואנים אחרים.

גורמים בתעשיית השבבים, ובהם החברות הגדולות TSMC ו־MediaTek,  הביעו חשש מעליה בעלויות הייצור ואפשרות העברה מהירה של רווחיות להשקעות מחוץ לטאיוואן. הם קוראים לממשלה להרחיב את התמריצים גם למחקר ופיתוח ולהבטיח גישה מהירה להון עבודה על מנת לשמור על היתרון התחרותי העולמי של תעשיית השבבים בטאיוואן

הממשלה מסרה כי היא ממשיכה במגעים עם ממשל ארצות הברית במטרה למתן את היקף המכסים ולהבטיח שהדיונים יכללו התייחסות מיוחדת למצבה הייחודי של תעשיית השבבים של טאיוואן, שהופכת לחלק קריטי בשרשרת האספקה הגלובלית.

הפוסט טאיוואן מגיבה למכסי טראמפ בחבילת סיוע ענקית לתעשיית השבבים שלה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ברקע מכסי הייבוא החדשים שהטילה ארצות הברית על טכנולוגיות שבבים, מתגברות ההערכות כי תהליך ייצור השבבים בסין יזנק במלוא עוצמתו. הסנקציות על יצוא רכיבים וטכנולוגיות מלוות בהגבלות רישוי מחמירות, אך דווקא מהלכים אלה נדמים כמנוף להשקעות במו"פ ובניסיון לבסס עצמאות טכנולוגית ולפיתוח יישומים תחרותיים.

אנליסטים בשוק מציינים כי העלאת המכסים תגביר את התמריץ להאיץ פיתוח ציוד לייצור שבבים ורכיבים חיוניים, במיוחד בשוק התעשיות המבוסס על תלת־עשר ננומטר ומעלה. מעצב מראש בחברת הייעוץ J.Gold Associates, ג'ק גולד, ציין כי “הממשל האמריקני מעניק בסופו של דבר תמריץ משמעותי לסין, המאפשר לה להעמיק במחקר ולהתקדם בעצמאות הטכנולוגית שלה.”

גם הצהרותיהן האחרונות של ענקיות השבבים אנבידיה ו-AMD) מעידות על מחיקות קצרות טווח בעלות מיליארדי דולרים: אנבידיה צופה הפסד של כ-5.5 מיליארד דולר בעקבות הדרישות הרגולטוריות החדשות, בעוד AMD מעריכה ירידה של עד 800 מיליון דולר בהכנסותיה. מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, הודה במהלך ביקורו בבייג'ינג שהמגבלות משפיעות על היקף הפעילות העסקית שלהן בסין.

בעקבות הצעדים האמריקניים, חברות סיניות מרכזיות מרחיבות את שיתופי הפעולה עם  וואווי, אשר משווקת שבבי בינה מלאכותית לאימוני מודלים גדולים. לדוגמה, iFlytek הציגה את Spark X1 — מודל שפה גדול המאומן כולו על תשתיות מחשוב מקומיות, בשיתוף צוות המחקר של Huawei, ובהדגמותיו מציגה יכולות מרשימות במטלות מתמטיות, קידוד והבנת שפה.

דו“ח של חברת המחקר ICwise מציין כי במגזר הסיני של שבבים מתקדמים יחסית (28 ננומטר ומעלה) יש כבר תחרות על יחידות בקרת מיקרו־בקר לרכב, רכיבי זיכרון ושבבי כוח. לפי הדו“ח, המכסים עשויים להעצים את היתרון התמחור שלהם בשווקים רגישי עלות ולזרז את החלפתם ברכיבים אמריקניים.

מבנה הייצוא של סין לשוק האמריקני מצומצם, ולכן המגזר המקומי נהנה מהגנה חלקית מהמפגע של מכסי הסחר. תופעה זו מאפשרת למפעלים הפנימים להתמקד בתחליפי יבוא (import substitution), במקום בנסיונות למזער הפסדי יצוא.

הזינוק הצפוי בפיתוח שבבים בולט גם בדברים שאמר שיאנג ליגאנג, מנכ״ל איגוד הטכנולוגיה Zhongguancun: “עשורים של סנקציות הכשירו אותנו לבנות כמעט שרשרת אספקה מלאה”, אמר, “והמכסים האחרונים ישמשו זרז לשדרוג ההשקעות במערכות ליתוגרפיה וכימיקלים ייעודיים”.

ווי שאוג'ון, נשיא איגוד מעצבי השבבים בסין, סיכם: “ככל שהלחץ מחמיר, כך אנו חייבים להסתמך על עצמנו — אך לא לבודד עצמנו. יש לשלב בין השגת עצמאות טכנולוגית לשיתופי פעולה עם מדינות וארגונים פתוחים לשיתוף פעולה.”

הצפי הוא כי הפערים שצברה סין בתחום מו"פ ושרשרת האספקה לפני העידן הנוכחי יהפכו למנוף לצמיחה מהירה גם בהמשך הדרך, ויעצבו מחדש את מפת התחרותיות הגלובלית בענף השבבים.

הפוסט מכסי ארה"ב על סין צפויים לזרז מחקר והטמעת טכנולוגיות שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אחרי שהממשל האמריקאי חייב רישיונות לייצוא שבבי ה‑H20 המתקדמים שלו לסין, ג’נסן הואנג, מנכ״ל אנבידיה, נחת בהפתעה בבייג’ינג בפגישה עם מועצת קידום הסחר הסינית (CCPIT). הואנג הבטיח כי החברה תשקיע מאמצים “למיטוב תמהיל המוצרים על פי דרישות הרגולציה ותמשיך לשרת בנחישות את השוק הסיני”, וציין את נכונותה לפתח שבבים מותאמים ללקוחות מקומיים.

פגיעה מיידית בתוצאות הפיננסיות
הגבלת ייצוא שבבי H20 הובילה להכרזה של אנבידיה על חיוב מיוחד של כ‑5.5 מיליארד דולר בדוחות הרבעון הראשון של שנת 2026, שיקוזזו כהוצאות מלאי, התחייבויות רכישה והקצאות נלוות. מניית נבידיה צללה ב‑6–7% במסחר המאוחר, והמשקיעים החלו להעלות סימני שאלה לגבי עמידותה מול תחזיות וול סטריט.

גם AMD ספגה מכה: מחיקה של עד כ‑800 מיליון דולר על שבבי ה‑MI308 שלה הוביל לצניחה של 7.35% במנייתה. ההגבלות מופעלות לראשונה גם על שבבים שהותאמו במכוון להגבלות קודמות, והן מציבות מרכיב חדש בגבולות היצוא של תעשיית חצי־המוליכים האמריקאית.

שינויים בנוף התחרותי והשרשרת הגלובלית
בעוד סין איבדה נתח של כ‑10% מהכנסות אנבידיה (לעומת כ‑20% בעבר), נפתח חלון הזדמנויות ליצרניות שבבים מקומיות כדוגמת Huawei ו‑Cambricon, וגורמים כמו ByteDance ו‑Tencent פונים כעת לחלופות ביתיות. אנליסטים מזהירים כי ההגבלות יאיצו השקעות וחדשנות בתעשיית השבבים הסינית, בעוד בעלי תעשיית ההיי‑טק האמריקאית חוששים מאיבוד יתרון טכנולוגי.

תכנית הענק של אנבידיה בארה״ב
בתגובה למתיחות הגוברת, הודיעה אנבידיה על כוונה לייצר תשתית AI בשווי של כ‑500 מיליארד דולר בארצות הברית, באמצעות שיתופי פעולה עם TSMC, Foxconn ו‑Wistron באריזונה ו־טקסס. למרות שבצד האמריקאי החמיאו למהלך כ”Trump Effect בפעולה”, מומחים מטילים ספק בסכום המדובר, שמייצג לא השקעה הונית ישירה אלא הערכת ערך של תכולת התשתית שתיווצר בארה״ב.

השלכות על השוק הרחב
המגבלות השפיעו גם על ASML, שדיווחה על הזמנות נמוכות מהצפוי, וגרמה לצניחה במנייתה. בורסות אסיה, ובמיוחד שוקי טייוואן והונג קונג, נחלשו אף הן, בעקיפין בשל חשש לפגיעה בשרשרת האספקה העולמית. בינתיים ממשיכים גופי מחקר לקרוא למדיניות להותיר את ארה״ב מובילה ואף מאיימים כי הגבלות נרחבות מדי יעניקו לסין תמריץ משמעותי להשקעה עצמאית בפיתוח שבבים.

הפוסט ג’נסן הואנג בסין: אנבידיה בלב מלחמת השבבים העולמית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הכרזת הממשל האמריקני על סבב חדש של מכסים תחת הנשיא דונלד טראמפ עוררה השבוע סערה בעמק הסיליקון. בתחילה נראה כי יצרני השבבים נשמו לרווחה – תת-קטגוריה מצומצמת של מוליכים למחצה קיבלה פטור מהמכסים החדשים. אך בחינה מעמיקה מגלה כי מדובר בחרב פיפיות: מרבית הציוד והמוצרים שבהם משולבים שבבים – כולל שרתים, ציוד בינה מלאכותית, וציוד ייצור חיוני – לא נכללו בפטור ויספגו תוספת מס משמעותית.

לדברי מרטין צ׳ורזמפה, חוקר בכיר במכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית, "השקעה של מאה מיליארד דולר בתעשיית השבבים בארה״ב שווה פחות מבעבר. העלויות צפויות לעלות – והמשקיעים לא יאהבו את זה".

פטור סמלי – מכה למגזר ה-AI

המכסים מתבססים על סיווג מוצרים במערכת האמריקנית HTS, הכוללת מאות אלפי קודים. הפטור תקף רק לשבבים מתקדמים מסוגים מסוימים, ואינו כולל את רוב השרתים, המערכות המשולבות ואת ציוד הייצור. כך למשל, מערכות DGX של Nvidia, הכוללות GPUs ייעודיים ללמידת מכונה, צפויות לספוג מכס בגובה של כ-40%.

סטייסי ראסגון, אנליסט בכיר בחברת Bernstein Research, טוען כי "מדובר בפגיעה מערכתית – השפעה רוחבית שלא תיעצר בשבבים עצמם, אלא בכל שרשרת הערך."

גם כלי הייצור עצמם – מכונות ליתוגרפיה מתקדמות, שרובן מיוצרות ביפן ובהולנד – יספגו מכסים של 20–24 אחוזים, צעד העלול לפגוע במאמצי הממשל להחזיר ייצור שבבים לתוך גבולות ארה״ב.

השפעה צפויה על מחירי השרתים

אחת המדינות שצפויות להיפגע במיוחד מהמהלך היא טאיוואן – ספקית מרכזית של שבבים ושרתים לשוק האמריקני. ג׳ייסון סו, לשעבר חבר פרלמנט טאיוואני וכיום חוקר במכון הדסון, מעריך כי רק 10% מיצוא טאיוואן לארה״ב ייהנו מהפטור, בעוד שהיתר – בעיקר שרתים – יספגו תוספת מס של 32%.

"המחירים של שרתי AI עלולים לזנק בצורה קיצונית," אמר סו. "רוב החברות הפועלות בתחום הזה עובדות על שוליים רווח צרים, והן לא יוכלו לספוג את העלות."

חשש משרשרת תגובות גלובלית

פרופ' מארק וו מבית הספר למשפטים בהרווארד מזהיר שהמכסים עלולים להוביל למכסי נגד מצד מדינות מפתח אחרות. "הסיכון למלחמת סחר חדשה מוחשי מאוד – הספקולציות רבות, והאווירה בשוק בלתי צפויה לחלוטין," הוא טוען.

במקביל, ייתכן שטראמפ יכריז על סבב נוסף של מכסים – הפעם ממוקדים ישירות בתעשיית השבבים. זהו מהלך שעשוי לשבש עוד יותר את אסטרטגיית "השבת הייצור הביתה" שיזם ממשל ביידן במסגרת חוק השבבים והמדע (CHIPS Act), אשר השקיע עד כה כ-52 מיליארד דולר בייצור, הכשרה ומחקר.

ההשפעה על ספקיות חומרה ויצרני AI בארה״ב

בעוד חברות כמו אינבידיה חוות ירידות חדות במניותיהן – כשליש מערכן מאז תחילת השנה – נרשמת דאגה הולכת וגוברת בקרב סטארטאפים בתחום הבינה המלאכותית והחישוב הקוונטי. ההסתמכות על שרתים ו-GPU מתקדמים עלולה להפוך ליקרה מדי עבור חברות אמריקניות קטנות ובינוניות.

ננסי ווי, אנליסטית שרשרת אספקה בקבוצת Eurasia, מסכמת את המצב כך: "מדובר בפגיעת עומק לא רק בשוק השבבים, אלא ביכולת של ארה״ב לשמר מובילות בתחומי מחשוב העתיד."

הפוסט מכסי טראמפ מאיימים גם על תעשיית השבבים האמריקנית הופיע לראשונה ב-Chiportal.