אפל בוחנת שימוש בשבבי זיכרון מתוצרת ChangXin Memory Technologies הסינית, המוכרת בשם CXMT, במוצרים ובהם מכשירי אייפון ומחשבי MacBook. כך דיווח ה־Wall Street Journal, בהסתמך על מקורות המעורים בנושא.

לפי הדיווח שפורסם ברויטרס, אפל ו־CXMT קיימו שיחות ראשוניות בנוגע לאספקת רכיבים למכשירים שיימכרו בעיקר בשוק הסיני. רויטרס לא הצליחה לאמת את המידע באופן עצמאי, ואפל ו־CXMT לא הגיבו לבקשות לתגובה.

דיווחים קודמים מסרו כי אפל בוחנת את CXMT כספקית אפשרית. החידוש בדיווח הנוכחי הוא שהחברה כבר בודקת לפי הנטען את שבבי הזיכרון במספר קווי מוצרים, לרבות האייפון וה־MacBook. עם זאת, אין עדיין מידע על הזמנה מסחרית, היקף אספקה או דגם מסוים שבו ישולבו הרכיבים.

המחסור בזיכרונות מגיע למכשירים האישיים

CXMT מתמחה בעיקר בייצור שבבי DRAM, המשמשים כזיכרון העבודה במחשבים, טלפונים חכמים ושרתים. החברה הפכה בשנים האחרונות ליצרנית ה־DRAM הרביעית בגודלה בעולם, אחרי סמסונג, SK hynix ומיקרון.

הקמת מרכזי נתונים ותשתיות בינה מלאכותית הגדילה את הביקוש ל־DRAM לשרתים ולזיכרונות HBM. במקביל, ההשקעה המוגבלת יחסית בקווי ייצור לזיכרונות המיועדים למוצרי צריכה יצרה מחסור ועליות מחירים, המשפיעים גם על יצרניות מחשבים וטלפונים.

CXMT, שבמשך שנים נתפסה בעיקר כספקית סינית מקומית וזולה, נהנית כעת מכוח מיקוח גדול יותר. לפי תחקיר קודם של רויטרס, החברה מחזיקה בכ־8% משוק ה־DRAM העולמי, אף שהטכנולוגיה שלה עדיין מפגרת אחרי היצרניות המובילות.

אפל אינה היצרנית הבינלאומית הראשונה שבוחנת חלופה סינית. כפי שדווח לאחרונה ב־CHIPORTAL, יצרניות המחשבים HP ואייסר כבר החלו להשתמש בזיכרונות של CXMT בחלק מהמוצרים הנמכרים מחוץ לארצות הברית, כדי להתמודד עם המחסור ברכיבים.

רגישות פוליטית בוושינגטון

התקשרות אפשרית בין אפל ל־CXMT צפויה לעורר גם שאלות פוליטיות בארצות הברית. משרד ההגנה האמריקני כלל את CXMT ברשימת חברות שלטענתו קשורות למערכת הצבאית הסינית. החברה דוחה את הטענה.

CXMT עדיין לא נכללה ברשימת הישויות של משרד המסחר האמריקני, המטילה מגבלות נרחבות יותר על מסחר וגישה לציוד ולטכנולוגיה אמריקניים. לפי דיווחים קודמים, אפל ביקשה מהממשל האמריקני הבהרות בנוגע לאפשרות לרכוש זיכרונות מהחברה הסינית.

הכוונה להשתמש ברכיבים תחילה במכשירים הנמכרים בסין עשויה לצמצם חלק מהרגישות, אך אינה מבטלת את השאלות הנוגעות להעברת מפרטים, לבדיקת רכיבים ולתלות של חברה אמריקנית בספק הנתון לבחינה רגולטורית.

CXMT מאיצה את הרחבת הייצור

ההתעניינות מצד אפל מגיעה כאשר CXMT מנסה להגדיל במהירות את כושר הייצור שלה. החברה בוחנת הקמת מפעל שני לייצור זיכרונות בפרוסות 12 אינץ' בבייג'ינג, לצד מפעלי DRAM נוספים בשנגחאי ובחפיי.

לפי דיווח קודם ב־CHIPORTAL, השלמת תוכניות ההרחבה עשויה להעלות את כושר הייצור של CXMT ליותר מ־600 אלף פרוסות בחודש.

אם אפל תחליט לאשר את שבבי CXMT לשימוש מסחרי, יהיה זה הישג משמעותי עבור תעשיית הזיכרונות הסינית. המהלך ימחיש גם כיצד הזינוק בביקוש מצד תעשיית ה־AI משנה את שרשרת האספקה: המחסור דוחף אפילו את יצרניות מוצרי הצריכה הגדולות בעולם לבחון ספקיות שעד לאחרונה נחשבו לחלופה מקומית בלבד.

הפוסט דיווח: אפל בוחנת זיכרונות של CXMT הסינית עבור אייפון ו־MacBook הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המחסור העולמי בזיכרונות והחרפת המאבק הטכנולוגי בין ארה"ב לסין יוצרים שתי מגמות מנוגדות בשרשרת האספקה. מצד אחד, יצרניות מחשבים גדולות מתחילות לשלב רכיבי זיכרון סיניים כדי להבטיח את המשך הייצור. מצד אחר, ממשל טראמפ מכין מגבלות חדשות על הכנסת ציוד סיני לתשתיות מרכזי הנתונים שעליהן נשען גל הבינה המלאכותית.

לפי דיווח של Nikkei Asia שהובא ב־Tom’s Hardware, HP, אסוס ואייסר החלו להשתמש בכמויות קטנות של שבבי DRAM מתוצרת חברת ChangXin Memory Technologies הסינית, המוכרת בראשי התיבות CXMT. הרכיבים משולבים בשלב זה במספר מוגבל של דגמי מחשבים ניידים שאינם מיועדים לשוק האמריקני.

הדיווח טרם אושר רשמית בידי החברות. אייסר מסרה כי אינה מפרסמת את זהות ספקיה, אך ציינה שהיא עובדת עם כמה יצרנים וספקים כדי לשפר את עמידות שרשרת האספקה ולהתאים את פעילותה לשינויים במחירי הרכיבים. החברה לא הכחישה במפורש את השימוש בזיכרונות CXMT.

המעבר משלב הבדיקה לשימוש מסחרי מוגבל

כבר בפברואר דווח כי HP, דל, אסוס ואייסר בוחנות זיכרונות מתוצרת CXMT. באותה עת העריכה HP כי תתחיל להשתמש בהם בשווקים שמחוץ לארה"ב אם המחסור יימשך והמחירים יוסיפו לעלות. דל החלה גם היא בתהליך הסמכה של רכיבי החברה הסינית, ואילו אסוס ואייסר פנו לשותפות הייצור שלהן בסין כדי לבחון אפשרויות רכש מקומיות. רויטרס הדגישה אז כי לא הצליחה לאמת עצמאית את הדיווח.

הדיווח החדש מצביע על מעבר מהסמכה ובדיקות לשימוש מסחרי, אם כי בהיקף קטן. HP, אסוס ואייסר נוקטות זהירות הן בשל הסיכון הרגולטורי והן כדי שלא לפגוע ביחסיהן עם שלוש ספקיות הזיכרון הגדולות – סמסונג אלקטרוניקס, SK Hynix ומיקרון.

המהלך אינו נובע בהכרח מיתרון במחיר. גורם שצוטט בדיווח טען כי רכיבי ה־DRAM של CXMT אינם זולים יותר באופן מובהק מאלה של סמסונג. נראה אפוא שהמטרה המרכזית היא הוספת מקור אספקה רביעי בתקופה שבה השגת הרכיבים עצמם נעשתה חשובה לא פחות ממחירם.

הקמת תשתיות AI הגדילה מאוד את הביקוש לזיכרונות HBM ולזיכרונות שרתים. יצרניות הזיכרון הגדולות מפנות אליהם השקעות וכושר ייצור, בין היתר משום ששולי הרווח בתחום גבוהים יותר. כתוצאה מכך מצטמצמת זמינותם של שבבי DRAM למחשבים אישיים ולמוצרי צריכה אחרים.

CXMT מופיעה ברשימת חברות שלדעת משרד ההגנה האמריקני קשורות לצבא הסיני. ההכללה ברשימה אינה כשלעצמה איסור גורף על רכישת מוצריה, אך היא מגדילה את הסיכון שממשל ארה"ב יטיל עליה בעתיד מגבלות נוספות. מחוקקים אמריקנים כבר קראו להחמיר את ההגבלות על הכנסת שבבי זיכרון סיניים לשרשרת האספקה.

ה־FCC מכוונת למקמ"שים האופטיים

במקביל לפניית יצרניות המחשבים לזיכרונות סיניים, ממשל טראמפ מגבש איסור על יבוא דגמים חדשים של רכיבים סיניים למרכזי נתונים בארה"ב. לפי דיווח רויטרס, רשות התקשורת הפדרלית, ה־FCC, עובדת על הגבלה שתתמקד בשלב הראשון במקמ"שים אופטיים סיניים.

מקמ"שים אופטיים ממירים אותות חשמליים לאור ובחזרה ומאפשרים העברת כמויות גדולות של מידע דרך סיבים אופטיים בתוך מרכזי נתונים וביניהם. הם רכיב מרכזי באשכולות מחשוב המבוססים על אלפי מאיצי AI, שבהם קצב התקשורת בין השרתים משפיע ישירות על ביצועי המערכת.

ארבעה מקורות מסרו לרויטרס כי הממשל מעוניין לפרסם את המהלך עוד במהלך 2026, אך הדגישו כי ההצעה עדיין עשויה להשתנות או להיגנז. הבית הלבן וה־FCC לא הגיבו לדיווח.

הנימוק הרשמי למהלך הוא חשש שרכיבים של חברות סיניות יאפשרו גניבת מידע, החדרת תוכנה זדונית או שיבוש הפעילות במרכזי נתונים. בשלב זה לא פורסמו הוכחות שלפיהן מקמ"שים מסוימים שימשו בפועל לפעולות כאלה. מטרת הממשל היא למנוע מצב שבו רכיבים סיניים נעשים חלק עמוק וקשה להחלפה בתשתיות האמריקניות.

Innolight במוקד, הספקיות האמריקניות עשויות ליהנות

אחת הנפגעות המרכזיות האפשריות היא Zhongji Innolight הסינית, המחזיקה לפי Counterpoint Research בכ־27% מהשוק העולמי של מקמ"שים למרכזי נתונים. החברה צורפה ביוני לרשימת החברות שלטענת הפנטגון נתמכות בידי הצבא הסיני.

הידיעה גרמה לירידות חדות במניות יצרניות הציוד האופטי בסין. מניות Innolight ו־Eoptolink איבדו כ־10%, ואילו מניית Suzhou TFC Optical Communications ירדה בכ־6%. מנגד, לאחר פרסום הידיעה עלו מניות היצרניות האמריקניות Lumentum, Coherent ו־Applied Optoelectronics.

עם זאת, יכולתן של היצרניות האמריקניות להחליף במהירות את הספקיות הסיניות מוגבלת. לפי הערכה שצוטטה ברויטרס, Coherent ו־Lumentum מחזיקות בטכנולוגיות מתחרות אך עדיין אינן פועלות בהיקף שיאפשר להן להחליף לבדן את היצרנים הסיניים. מגבלה כזאת עלולה להעלות את עלויות הקמתם של מרכזי נתונים עבור חברות ענן דוגמת AWS.

לא סתירה, אלא שתי שרשראות אספקה

שני המהלכים אינם מתייחסים לאותו מוצר או לאותו שוק. יצרניות המחשבים משלבות זיכרונות DRAM סיניים במחשבים המיועדים מחוץ לארה"ב, ואילו ההצעה האמריקנית עוסקת בציוד תקשורת אופטי במרכזי נתונים בתוך ארה"ב.

עם זאת, יחד הם ממחישים את המתח המתרחב בין צורכי התעשייה למדיניות הממשלתית. המחסור דוחף חברות להרחיב את מספר הספקים ולהשתמש בכושר הייצור הסיני, בעוד שיקולי ביטחון לאומי דוחפים את ארה"ב להקים שרשרת אספקה נפרדת לתשתיותיה הרגישות ביותר.

התוצאה עשויה להיות פיצול גובר של שוק הרכיבים: מוצרים הכוללים שבבים סיניים עבור אסיה, אירופה ושווקים נוספים, לצד דגמים ושרשראות ייצור נפרדות המותאמות לדרישות הרגולטוריות בארה"ב. פיצול כזה משפר לעיתים את עמידות האספקה, אך גם מגדיל את עלויות הבדיקות, ההסמכה, ניהול המלאי והייצור.

הפוסט יצרניות המחשבים פונות לזיכרונות סיניים – וארה״ב נערכת לחסום ציוד סיני במרכזי נתונים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מלחמה ממושכת בין ארה"ב, ישראל ואיראן עלולה לפגוע לא רק בשוקי האנרגיה, אלא גם בשרשרת האספקה העולמית של תעשיית השבבים. לפי הערכות שפורסמו ב־CNBC, שני מוקדי סיכון בולטים במיוחד: חומרים חיוניים לייצור שבבים, ובראשם הליום וברום, וכן התייקרות האנרגיה, שעלולה לצנן את גל ההשקעות המסיבי במרכזי נתונים לבינה מלאכותית.

החשש הראשון נוגע להליום, גז שאין לו כיום חלופה מעשית בכמה שלבים קריטיים בייצור שבבים, ובהם פינוי חום ותהליכי ליתוגרפיה. לפי הסקר הגיאולוגי של ארה"ב, קטאר היא אחת היצרניות המרכזיות בעולם, וב־CNBC צוין כי היא אחראית ליותר משליש מן ההיצע העולמי. איגוד תעשיית השבבים האמריקני כבר הזהיר ב־2023 כי שיבוש מיידי באספקת הליום עלול לגרום לזעזועים בייצור השבבים העולמי.

הבעיה איננה רק ההפקה, אלא גם ההובלה. מצר הורמוז הוא נתיב שיט קריטי ליצוא מהמפרץ, וכל שיבוש ממושך בו עלול להוציא חלק גדול מההיצע העולמי מהשוק. לפי התחזיות שצוטטו ב־CNBC, סגירה ממושכת של הנתיב עלולה לגרוע יותר מרבע מהיצע ההליום העולמי, ולגרור חודשים של חזרה איטית לשגרה בשרשרת האספקה.

גם הברום נמצא על הכוונת. לפי הנתונים שצוטטו בכתבה, כשני שלישים מהייצור העולמי של ברום מגיעים מישראל ומירדן. זהו חומר נוסף בעל תפקיד חשוב בתהליכי ייצור מסוימים של שבבים, ולכן כל פגיעה ממושכת באזור עלולה להחריף את הלחץ על היצרנים, גם אם כרגע בשוק מדגישים שההשפעה בפועל עדיין מוגבלת.

מעבר לצד של ההיצע, התעשייה חוששת גם מפגיעה בביקוש. העלייה במחירי הנפט והאנרגיה מייקרת את ההפעלה של מרכזי נתונים, שהם צרכני החשמל הכבדים ביותר בגל הבינה המלאכותית. לפי תחזית ה־EIA שדווחה ברויטרס, מחיר ברנט צפוי להישאר מעל 95 דולר לחבית בחודשיים הקרובים בעקבות השיבושים מהמלחמה, אחרי שכבר חצה לזמן קצר את רף 100 הדולר. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים הרבה יותר חשמל ממרכזי נתונים רגילים, ולכן כל התייקרות אנרגטית מעלה את עלות הבעלות הכוללת של חברות הענן וההייפרסקיילרים.

המשמעות היא איום ישיר במיוחד על יצרניות הזיכרון, ובראשן סמסונג ו־SK Hynix, שנהנו עד כה מבום הבינה המלאכותית. שבבי זיכרון, ובעיקר HBM ו־DRAM, הם רכיב יסוד במערכות של אנבידיה ובמרכזי נתונים לאימון ולהרצה של מודלים גדולים. אם עלויות האנרגיה ימשיכו לטפס, ואם פרויקטי תשתית של בינה מלאכותית יידחו או יצומצמו, יצרניות הזיכרון עלולות לסבול מירידת ביקוש, מלחץ מחירים ומפגיעה בשולי הרווח הגבוהים שהשוק כבר מתמחר.

לפי CNBC, מאז תחילת המלחמה נמחקו יותר מ־200 מיליארד דולר משוויין המשולב של סמסונג ו־SK Hynix, גם אם חלק מן הירידות קוזז בהמשך. גם קרן הסל VanEck Semiconductor ETF ירדה מאז תחילת הלחימה, אם כי התאוששה חלקית לאחר הצהרת הנשיא דונלד טראמפ שהמלחמה תסתיים “בקרוב מאוד”. במקביל, דיווחים מהימים האחרונים מצביעים על כך שמחירי הנפט אכן ירדו מהשיאים שנרשמו בתחילת ההסלמה, אך נותרו גבוהים ותנודתיים, כך שהשוק עדיין מתמחר אי־ודאות גיאופוליטית משמעותית.

עם זאת, חשוב להדגיש כי בשלב זה מרבית האנליסטים עדיין מדברים על סיכון פוטנציאלי יותר מאשר על פגיעה ממשית ומיידית. לחברות הזיכרון יש חוזי אספקה שנתיים, ולפחות בטווח הקצר הן מחזיקות מלאים שמאפשרים להמשיך בייצור. לכן, השאלה המרכזית אינה מה קורה היום, אלא מה יקרה אם הלחימה תימשך שבועות וחודשים, תעמיק את שיבושי ההובלה ותשאיר את מחירי האנרגיה גבוהים. במקרה כזה, תעשיית השבבים עלולה לגלות שוב עד כמה היא תלויה בחומרי גלם ובצווארי בקבוק גיאופוליטיים שמרוחקים מאוד מקווי הייצור של טאיוואן, קוריאה וארה"ב.

הפוסט המלחמה באיראן עלולה לפגוע בתעשיית השבבים העולמית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

האיחוד האירופי מדבר בשנים האחרונות יותר ויותר על “ריבונות טכנולוגית”, אבל בכל הנוגע לשבבים, הפער בין הסיסמה לבין היכולת המעשית עדיין גדול. כעת מגיעה תוכנית ההגנה התעשייתית החדשה של אירופה, שמבקשת לחזק את ייצור מערכות הביטחון בתוך היבשת, וממחישה עד כמה תעשיית השבבים היא החוליה החסרה במהלך כולו.

בלב הדיון נמצאת הדרישה להגדיל את שיעור הרכיבים שמקורם באירופה או במדינות ידידותיות במערכות ביטחוניות הזוכות לתמיכה. לכאורה מדובר במהלך ביטחוני. בפועל, זהו גם איתות ברור לשוק השבבים האירופי: אם אירופה רוצה עצמאות ביטחונית אמיתית, היא אינה יכולה להמשיך להסתמך על מעבדים, רכיבי עיבוד מאובטחים, FPGA, מיקרו־בקרים ורכיבי RF שמגיעים ברובם מחוץ ליבשת.

זהו אתגר עמוק יותר משאלת הייצור של פגזים, טילים או רחפנים. מערכות נשק מודרניות מבוססות היום על שכבות כבדות של אלקטרוניקה: מחשבי משימה, עיבוד אותות, הצפנה, תקשורת מאובטחת, מכ״ם, מערכות ISR, ניווט, fusion של חיישנים ובינה מלאכותית בקצה. בלי רכיבי סיליקון אמינים, מאובטחים וזמינים, גם תעשיית ביטחון מתקדמת נשארת תלויה בספקים חיצוניים.

מנקודת המבט של CHIPORTAL, זהו לב הסיפור. אירופה מחזיקה ביכולות טובות בתחומי ציוד ליתוגרפיה, חומרים, מחקר, IP ותכנון מערכות, אבל היא עדיין חלשה יותר בשרשרת הערך המלאה של שבבים מתקדמים לשימושים רגישים. במילים אחרות: לא מספיק לתכנן מערכת נשק אירופית אם המעבד הקריטי, הרכיב המתכנת או האריזה המתקדמת שלה תלויים בשרשרת אספקה זרה. בזמן שגרה זה עובד. בזמן משבר גיאופוליטי, זה עלול להפוך לצוואר בקבוק.

המלחמה באוקראינה, החרפת התחרות בין ארה״ב לסין, מגבלות יצוא, והדיגיטציה המואצת של שדה הקרב – כל אלה הפכו את נושא המיקרואלקטרוניקה מסוגיית תעשייה לסוגיית ביטחון לאומי. עבור קבלני ביטחון אירופיים, הסיכון כבר אינו תיאורטי. די בעיכוב באישור יצוא, בשיבוש ייצור באסיה או במתיחות פוליטית עם ספקית מפתח כדי לפגוע בלוחות זמנים של תוכניות רב־שנתיות.

לכן מעניין לראות שבאירופה מתחילים לדבר על מעבדים “ריבוניים” לא רק בהקשר של HPC אזרחי אלא גם בהקשר דו־שימושי. אחת הדוגמאות המוזכרות בשיח הזה היא SiPearl, שמנסה לבנות חלופה אירופית בתחום מעבדי הביצועים הגבוהים. גם אם יוזמות כאלה עדיין אינן מתקרבות בהיקפן לאקוסיסטם האמריקני או האסיאתי, הן משקפות שינוי תודעתי: אירופה מבינה שהיא צריכה לבנות מחדש לפחות חלקים מהשרשרת – design, verification, packaging, secure integration ולעתים גם גישה יציבה לייצור.

וכאן מגיעה השאלה העסקית. מי יממן את המהלך הזה, ומי יספק לו ביקוש בהיקף משמעותי? בשוק האזרחי, יצרנים אירופיים מתקשים לעיתים להתחרות במחיר מול שחקנים גלובליים. בתעשייה הביטחונית, לעומת זאת, השיקול שונה. רכש ביטחוני יכול להעדיף ביטחון אספקה, שרידות, traceability ושליטה גיאופוליטית על פני המחיר הנמוך ביותר. לכן דווקא תחום הביטחון עשוי להיות מנוע הצמיחה שייתן לתעשיית השבבים האירופית שוק עוגן ראשוני.

אם מדינות אירופה יתחילו לדרוש יותר תוכן מקומי גם ברמת הסיליקון, הן ייצרו תמריץ לחברות שבבים אירופיות, לבתי תכנון, לחברות IP, לספקיות packaging ולמפתחות רכיבים מוקשחים לביטחון. זה לא יפתור מחר את הפער מול ארה״ב, טייוואן או דרום קוריאה. אבל זה עשוי ליצור שכבה אירופית קריטית בתחומים שבהם תלות חיצונית כבר אינה מתקבלת על הדעת.

לכן, התוכנית הביטחונית החדשה של האיחוד אינה רק סיפור על תקציבי הגנה. עבור תעשיית השבבים, היא עשויה להתברר כנקודת מפנה. לא משום שהיא משיקה מגה־פאב חדש, אלא משום שהיא משנה את מקור הביקוש. ברגע שהלקוח הביטחוני האירופי יתחיל להגדיר ריבונות חומרה כדרישה מבצעית, שוק השבבים המקומי יקבל דחיפה שעד היום הייתה חסרה לו.

בשורה התחתונה, אירופה יכולה לדבר על ריבונות טכנולוגית ככל שתרצה. אבל כל עוד המעבדים, המיקרואלקטרוניקה והרכיבים המאובטחים של מערכותיה הקריטיות נשענים על גורמים חיצוניים, הריבונות הזאת תישאר חלקית. התעשייה הביטחונית עשויה להיות הכוח שיחבר סוף סוף בין חזון השבבים האירופי לבין צורך אמיתי, דחוף ומתוקצב.

תגים: האיחוד האירופי, שבבים, תעשייה ביטחונית, ריבונות טכנולוגית, מיקרואלקטרוניקה, מעבדים, שרשרת אספקה, SiPearl

רוצה שאכין גם אמפמ מלא, או גרסה עוד יותר “צ'יפורטלית” עם פתיח קצר יותר, כותרת חדה יותר, ופסקה מסיימת שמחברת לישראל ולתעשיית השבבים המקומית?

הפוסט אירופה מבינה: ריבונות שבבים עוברת דרך התעשייה הביטחונית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הבית הלבן פרסם הכרזה במסגרת סעיף 232 (National Security) שמטילה מכס ערך-מוסף (ad valorem) של 25% על “מוצרים מכוסים” בקטגוריה של שבבי מחשוב מתקדמים ומוצרי-נגזרת. לפי נוסח ההכרזה, מדובר במהלך דו-שלבי: בשלב הראשון המכס נכנס לתוקף (במקור נקבע ל-15 בינואר 2026), ובשלב השני ייקבע עדכון מדיניות עד 1 ביולי 2026, לרבות אפשרות להרחבת צעדים אם מו״מ עם מדינות וחברות לא יניב תוצאות.

בדף “Fact Sheet” של הבית הלבן צוין כי המכס חל על “שבבי מחשוב מתקדמים” מסוימים, עם דוגמאות מפורשות לשבבים כמו NVIDIA H200 ו-AMD MI325X, בנימוק של הגנה על הביטחון הלאומי והכלכלה האמריקנית. (The White House)

מה בדיוק נועד להשיג המכס

בהכרזה הרשמית הודגש שהמכס הוא חלק ממדיניות שמטרתה להאיץ העברת יכולות קריטיות לארה״ב, תוך שילוב חריגים ותמריצים שמיועדים לצמצם פגיעה מיידית במי שמרחיב פעילות בתוך ארה״ב (למשל הקלות/חריגים הקשורים לשימושים מסוימים ולבנייה של תשתיות מקומיות).

במקביל, עצם הסיווג תחת סעיף 232 ממקם את המהלך כצעד “תעשייתי-אסטרטגי” יותר מאשר מהלך סחר נקודתי: הוא מכוון לשנות תמריצים להשקעות, מיקומי ייצור ותכנון שרשרת אספקה — לא רק להעלות מחיר. (Equiti Default)

למה כסף (Silver) נכנס לסיפור

בניתוח שפורסם באתר Equiti נטען שההשפעה על כסף צפויה להיות בעיקר עקיפה: אם חלק גדול יותר משרשרת הערך של שבבים “זז” לארה״ב, זה עשוי לשנות דפוסי רכש, לוגיסטיקה, מלאים ועיתוי הזמנות של חומרי גלם לתעשייה — גם אם הביקוש העולמי הכולל לכסף לא משתנה בן לילה.

כאן נכנסת גם דינמיקת המלאים: בשווקים של מתכות תעשייתיות, חשש ממכסים/הגבלות יכול לגרום לחברות ולסוחרים להקדים יבוא ולהגדיל מלאים “כדי לא להיתקע”, מה שמזיז מתכת בין מוקדי אחסון בעולם ויכול להגביר תנודתיות. ברויטרס דווח בעבר על זרימות משמעותיות של כסף למחסנים בניו יורק ועל תנודות שנבעו משילוב של ארביטראז׳, עלויות מימון וחששות סחר.

בין מדיניות שבבים לשוק מתכות

הקשר בין שבבים לכסף אינו חדש: כסף משמש במגוון רכיבים אלקטרוניים ובתעשיות עתירות-טכנולוגיה. אבל כשהדיון עובר ממחסור נקודתי לשאלת “איפה ייוצרו שבבים בעוד שנתיים”, ההשפעה בשוקי חומרי הגלם נוטה להופיע דרך ציפיות ותכנון שרשרת אספקה (מלאים, חוזים, ביטוח סיכונים), ולא רק דרך צריכה בפועל. זה בדיוק סוג האפקט שעליו מצביע הניתוח של Equiti סביב המכסים החדשים על שבבים מתקדמים. (Equiti Default)

הפוסט מכס חדש על שבבי AI בארה״ב; השפעה על שוק חומרי הגלם ושרשרת האספקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קמטק הכריזה על זכייתה בפרס היוקרתיIntel EPIC Supplier , , הספק המצטיין  של אינטל לשנת 2025. פרס זה מכיר בספקיות בעלות הביצועים המובילים בשרשרת האספקה ​​של אינטל על מחויבותן ברמה עולמית לשיפור מתמיד ומצוינות בביצועים במהלך השנה האחרונה.

"ברכות לקמטק על קבלת פרס הספק המצטייןIntel EPIC Supplier) ), הפרס הגבוה ביותר המוענק לספקיה של אינטל", מסר פרנק סנדרס, סגן נשיא תאגידי ומנהל כללי של חטיבת תפעול שרשרת האספקה ​​העולמית Global) Supply Chain Operations) באינטל. "מחויבותה הבלתי מתפשרת לאיכות, החתירה למצוינות ומחויבותה לחדשנות טכנולוגית הופכים את קמטק חיונית להצלחתנו. אנו מעריכים מאוד את שיתוף הפעולה בינינו ואת ההתמקדות  של קמטק בהשגת תוצאות".

"בתור אחת ממספר מצומצם של חברות נבחרות שזכו בפרס הספק המצטיין של אינטל לשנת 2025, קמטק היא אכן אחת הספקיות הטובות ביותר בתעשיית המוליכים למחצה", אמר דייב בלוס, סגן נשיא תאגידי ומנהל כללי של חטיבת מיקור גלובלי של ציוד וחומרים (Global Sourcing for Equipment & Materials) באינטל. "האסטרטגיה מוכוונת הלקוח והמחויבות של קמטק לביצועים מעולים מעידים על המסירות שלה ומציבים סטנדרטים בינלאומיים לחברות אחרות."

פרס הספק המצטיין של אינטל מכיר בבעלי הביצועים הטובים ביותר בשרשרת האספקה ​​של אינטל על מסירותם בארבעה תחומים – מצוינות, שותפות, שוויון הזדמנויות ושיפור מתמיד. מבין אלפי ספקיות אינטל ברחבי העולם, רק כמה מאות עומדות בדרישות להשתתף בתוכנית הספקים EPIC (Excellence, Partnership, Inclusion and Continuous Improvement).

כדי לעמוד בדרישות לקבלת פרס הספק המצטיין של אינטל, על הספקיות לעבור את רמת הציפיות הגבוהה ביותר ולהשיג יעדים אסטרטגיים אגרסיביים העולים בקנה אחד עם סדרי העדיפויות של אינטל.

למידע נוסף על פרסי Intel EPIC Supplier -פרס הספק המצטיין של אינטל:

הפוסט קמטק זוכה בפרס הספק המצטיין של אינטל לשנת 2025 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקיות זיכרון כמו סמסונג אלקטרוניקס ו-SK hynix רשמו הכפלה של מכירותיהן בסין במחצית הראשונה של השנה, אך נראה כי המדינה כולה תלויה במידה רבה בסין גם עבור חומרי גלם חיוניים לייצור שבבים, ביניהם סיליקון, גרמניום, גליום ואינדיום, כך עולה מדו"ח של מכון המחקר הכלכלי מעבר לים של Eximbank הדרום קוריאני ב-24 בספטמבר, כפי שצוטט ב-Business Korea.

למרות המאמצים לגוון את שרשראות האספקה, הדו"ח מדגיש את הגידול בתלות של דרום קוריאה בסין עבור חומרי גלם קריטיים לתעשיית השבבים. לדוגמה, חשיבות הסיליקון, מרכיב חיוני בייצור פרוסות סיליקון, הלכה וגברה כאשר התלות בסין עבור חומר זה עלתה מ-68.8% ל-75.4% בשנת 2022.

במקביל, התלות של דרום קוריאה באדמות נדירות, המשמשות בחומרים שוחקים לשבבים, נרשמה כעולה גם היא, כך מציין הדו"ח. התלות בטונגסטן, חומר קריטי להולכה חשמלית בשבבים, עלתה מעט גם היא.

חשוב לציין שמאז אוגוסט שנה שעברה, הממשלה הסינית הטילה מגבלות ייצוא על מינרלים קריטיים, ביניהם גרמניום וגליום, בתגובה לסנקציות הייצוא האמריקניות. על פי הסקר הגיאולוגי של ארה"ב, סין מייצרת 98% מגליום העולמי ו-60% מגרמניום.

כבר לפני הסנקציות נרשמה עלייה משמעותית בתלות של דרום קוריאה בסין עבור מינרלים קריטיים אלה. Business Korea מציינת כי התלות של דרום קוריאה בגרמניום, המשמש רבות בשבבים מתקדמים, עלתה ב-17.4 נקודות אחוז ל-74.3% בשנת 2022. בנוסף, התלות בגליום ואינדיום עלתה ב-20.5 נקודות אחוז ל-46.7%.

בתרחיש של מגבלות הייצוא של סין על מינרלים קריטיים, שהוטלו באוגוסט ודצמבר בשנה שעברה, לא נרשמה ירידה משמעותית בייצור המקומי על ידי חברות סיניות גדולות, כך מציין הדו"ח. לדוגמה, מתקן ייצור ה-NAND flash של סמסונג בשיאן, סין, הגדיל את חלקו מסך כושר הייצור של החברה מ-29% ב-2021 ל-37% ב-2023, עם תחזיות להגיע ל-40% השנה.

הפוסט דרום קוריאה תלויה במידה רבה בסין לחומרי גלם חיוניים לתעשיית השבבים, כגון סיליקון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ביום חמישי, קוסטה ריקה חשפה את תוכניתה להפוך למרכז עולמי לייצור שבבים. האסטרטגיה מתמקדת בפיתוח כישרונות, תמריצים, משיכת השקעות ושיפורים רגולטוריים. שבבים ממלאים תפקידים מרכזיים בסקטורים מתפתחים רבים כמו רכב, מכשירים רפואיים, ציוד ייצור וטכנולוגיות מידע ותקשורת.

המדינה הציגה את האסטרטגיה שלה בפני נציגים מאיגודי שבבים בינלאומיים, גופים פיננסיים, חברות רב-לאומיות, אקדמיה ומשלחת מארצות הברית בראשות שרת המסחר, ג'ינה ריימונדו.

ריימונדו שיבחה את התוכנית של קוסטה ריקה, והדגישה כי "השקעה בקוסטה ריקה מועילה לארה"ב". קוסטה ריקה, לצד פנמה, בעלת חשיבות לארצות הברית בתחום זה, הנחשבת ל"שותפה קריטית" בשמירה על קצב השינוי הנוכחי בשרשרת האספקה של שבבים.

המדינה שואפת לשפר את התמריצים הקיימים ולהציג חדשים כדי לעודד מחקר ופיתוח, תוך חיזוק תדמיתה הבינלאומית כיעד השקעות אטרקטיבי בתחום השבבים.

"קוסטה ריקה מחזיקה בתנאים הנדרשים כדי לבסס את עצמה כמרכז השקעות אזורי אמין ובטוח לסקטור זה, ובכך לסייע בהקלת הפגיעות בשרשרת האספקה העולמית", ציין שר הסחר החוץ מנואל טובר.

רודריגו צ'אבס הדגיש את שאיפתה של קוסטה ריקה להציג את עצמה בעולם כ"יעד בטוח ואמין עם התכונות הנדרשות להרחיב את מעורבותה בתעשייה זו", ולמשוך יותר השקעות זרות ישירות.

קוסטה ריקה תתמקד גם בשיפור היעילות, השקיפות והתחרותיות כדי להקל על זרימת השקעות בסקטור זה.

ביולי 2023, קוסטה ריקה השיגה אבן דרך משמעותית בהיותה האומה הראשונה שהוכרזה כבת ברית אסטרטגית של ארצות הברית תחת חוק השבבים והמדע. זהו ציון דרך היסטורי הנובע מהשותפות האסטרטגית עם ארצות הברית. "כיום, שבבים מובילים את החדשנות העולמית.

זה ממלא אותי בגאווה לדעת שהמומחיות הקוסטה ריקנית באה לידי ביטוי בפלאים טכנולוגיים רבים. אני שמח עוד יותר לדעת שהכישרון והפוטנציאל של האומה שלנו יכולים למלא תפקיד מרכזי בחיזוק התעשייה באזורנו", הדגיש צ'אבס.

הפוסט קוסטה ריקה הציגה את תוכניתה להפוך למרכז עולמי לייצור שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ב-13 במרץ תתקיים במרכז הכנסים אווניו כנס החברות המובילות במשק וועידת התפעול ושרשרת האספקה השנתית שמארגן הפורום הישראלי לתפעול וניהול שרשרת האספקה.  ועידה זו, אשר הייתה אמורה להתקיים במקור ב-8 בנובמבר 2023, נדחתה עקב המצב המורכב ביותר אותו חווה המדינה מאז קומה – מציאות ביטחונית, כלכלית וחברתית קשה.

לדברי מארגני הכנס: "השנה הזו אינה ככל השנים, והוועידה מתקיימת בזמן שבו ישראל זקוקה לאחדות ולפעולה משותפת יותר מתמיד. בוועדה יתכנסו בכירי המשק, החברות והארגונים הגדולים להתכנס ולדון בסדר יום עסקי, כלכלי, ביטחוני וחברתי. מטרתה העיקרית של הוועידה היא לשים במרכז את תקומת המשק והמדינה, ולהבטיח את חזרתה של ישראל למסלול של פריחה וצמיחה.

בוועידת תפעול ושרשרת האספקה ישתפו מנכלים וסמנכלים בתאגרים האסטרטגיים, בדגש על מענה לתפעול, שרשרת האספקה וה-IT בניהול והובלת הארגון בסביב החדשה והמורכבת

האירוע יכלול מגוון רחב של דיונים, הרצאות ופאנלים בהשתתפות מומחים בכירים מתחום התפעול ושרשרת האספקה. הוועידה מיועדת לכל מי שמעוניין להעמיק את הבנתו בנושאים אלו ולפעול לקידום המשק הישראלי.

לפרטים ולהרשמה

הפוסט כנס תפעול וניהול שרשרת האספקה יעסוק בשיקום וחיזוק המשק בעקבות המלחמה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קבינט ממשלת הודו, בראשותו של ראש הממשלה מודי, אישר את הסכם ההבנות (MoU) בנושא שבבים שנחתם על ידי הודו והאיחוד האירופי בנובמבר 2023.

ההסכם קובע כיצד שתי הממשלות יעבדו יחד על בניית שרשרת אספקה חזקה לשבבים וקידום התקדמות טכנולוגית בתחום השבבים.

במסגרת הסכם ההבנות, האיחוד האירופי והודו התחייבו לשתף ניסיון, מתודות מובילות ומידע על מערכות השבבים שלהם; לזהות הזדמנויות למחקר ופיתוח משותף וחדשנות; לקדם כישורים, כישרונות ופיתוח כוח אדם בתעשיית השבבים; ולהבטיח שדה משחק מאוזן בתחום.

"שבבים הם חיוניים לכלכלות שלנו, ואנחנו מחזקים את העמידות שלנו בגיאופוליטיקה החדשה של שרשרות האספקה של שבבים," אמר תיירי ברטון, המופקד על השוק הפנימי באיחוד האירופי, בדבריו ב-2023 כאשר הסכם ההבנות נחתם לראשונה.

"אני שמח שנמשיך לשתף פעולה עם הודו, שותף מרכזי, בנושאי סחר וטכנולוגיה כדי להתגבר על אתגרי שרשרת האספקה. לטווח הארוך, השיתוף שלנו במחקר וכישורים יהיה חיוני לחיזוק העמידות שלנו," אמר.

בשנים האחרונות, הודו, כמו מדינות רבות אחרות, נקטה צעדים לחיזוק עמידות שרשרת האספקה המקומית שלה לשבבים. כשהוכרזה לראשונה ב-2021, תוכנית הודו המתוקנת לשבבים ולאקו-שבבים מאפשרת לחברות להגיש בקשה לעד 50 אחוז מעלויות ההון לפרויקטים רלוונטיים לייצור שבבים ומסכים. כאשר התוכנית הושקה, אמרה הממשלה ההודית כי היא צפויה ליצור כ-35,000 משרות איכותיות, 100,000 משרות עקיפות, ולמשוך השקעות בשווי 8.8 מיליארד דולר.

הפוסט ממשלת הודו אישרה את הסכם ההבנות לייצור שבבים עם האיחוד האירופי הופיע לראשונה ב-Chiportal.