הטקס נפתח בהנחת אבן הפינה של המכון בידי השיח מוואפק טריף, המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית וח״כ יזהר שי, שר המדע והטכנולוגיה.

ח"כ יזהר שי, שר המדע והטכנולוגיה התייחס בדבריו לעולם היזמות והטכנולוגיה ממנו הגיע והדגיש כי הקמת המכון הינה יוזמה מבורכת שהוא שמח לתמוך ולסייע בהקדמתה. הוא אף הזמין את קופטאן חלבי, יו״ר העמותה לקידום מעמד החייל הדרוזי להיפגש עימו כדי לדון בסיוע הדרוש להקמת המכון.

שלמה גרדמן, מנכ"ל חב' איי אס ג'י ויו"ר פורום מנכ"לי הייטק ציין בדברי ברכתו כי הוא מלווה את פעילותו הנמרצת של קופטאן חלבי מאז 2010 ומסייע לו לשלב את בני העדה בתעשיית ההייטק . זהו יום היסטורי בו מתלכדים יחד שתי מטרות חשובות. האחת לאפשר לצעירי העדה הדרוזית, בוגרי צה"ל להשלים לימודיהם הטכנולוגים והשניה להרחיב את תעשיית ההייטק לפריפריה ולגליל בכדי לאפשר לתושבי הפריפריה להצטרף להייטק ע"י הקמת חברות וסטרטאפים בכרמל ובגליל.

מר אורי תדמור נשיא KLA ישראל: "החזון של קופטאן להקים מכון טכנולוגי להכשרת צעירים וחיילים משוחררים, בני העדה הדרוזית, לעולם ההייטק מתיישב עם החזון שלנו, כחברת הייטק שפעילה בצפון כבר 30 שנה ומעסיקה מאות עובדים. כמי שתומכים במוסדות אקדמיים המכשירים עובדים לתעשיית ההייטק נשמח להיות מעורבים גם במכון הטכנולוגי החדש ולסייע כמיטב יכולתנו. אנחנו מברכים על היוזמה ומאחלים ליזמים הצלחה רבה."

עוד נשאו דברים בטקס יו״ר קרן היסוד מר סאם גרונדוורג, פרופ' בועז גולני, משנה לנשיא ומנכ"ל הטכניון, בהיג׳ מנסור השגריר בדימוס, ראש מועצת עוספיא, תא״ל במיל׳ חסון חסון בשם העמותה, מנכ״ל בנק ישראל מר חזי כאלו, האלוף במילואים עמוס גלעד ועוד. את האירוע הנחה כתב ערוץ 13 אלון בן דוד שהעלה על נס את פועלו ותרומתו של מר קופטאן חלבי, יו״ר העמותה לקידום מעמד החייל הדרוזי.

כמו כן השתתפו בטקס כמה מבכירי תעשיית ההייטק בינהם יוסי כרמיל, מנכ"ל חב' סלברייט, עימאד תלחמי, יו"ר חב' באבאקום, איציק פריד, מנכ"ל קרן Takwin Labs, צביקה ברעם, סגן נשיא חב' סרגון ואחרים.

הפוסט המכון הטכנולוגי הראשון למגזר הדרוזי נחנך בנוכחות יזהר שי, שר המדע והטכנולוגיה, בועז גולני, מנכ״ל הטכניון וראשי תעשיית ההייטק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

1. כמנהל חברות בהייטק וכמשקיע בעברך, כיצד אתה רואה את תפקיד משרד המדע והטכנולוגיה כתומך בתעשיית ההייטק בישראל?

משרד המדע והטכנולוגיה אחראי על בניית התכנית האסטרטגית הלאומית בתחומי המחקר והפיתוח, על קביעת סדרי עדיפויות לאומיים ועל המלצות לממשלה בנושא תשתיות טכנולוגיות לאומיות. במסגרת המשרד עובדת המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח, הבוחנת את החלופות השונות ומגישה את הצעותיה מעת לעת לממשלת ישראל. מכאן, שהמשרד צריך להיות בקשר שוטף עם תעשיית החדשנות הישראלית, לשמוע דיעות, להשמיע ולנהל תהליך רציף של הפרייה הדדית ולמידה, תוך עידוד מחקר ישראלי וחדשנות. בנוסף, בכוונתי לחזק את הקשר עם האקו-סיסטם של ההייטק והחדשנות כדי לייצר ממשק אחוד למגעי התעשייה עם הממשלה ולייצר הבנה רוחבית במשרדי הממשלה השונים לגבי צרכי תעשיית החדשנות הישראלית.

2. כאשר רוב הכסף המיועד לתמיכה בתעשיית ההייטק נמצא במשרד הכלכלה מהי יכולתך להשפיע באמת על התעשיה?

אני עובד בצמוד לשרי האוצר והכלכלה בכל מה שקשור לעידוד תעשיית החדשנות בישראל. יש לנו פרויקטים משותפים עם רשות החדשנות וכאמור לעיל, מאחר שהמשרד אמון על התוויית מדיניות ארוכת טווח, הרי שזה מחייב שיתוף פעולה וממשקי עבודה רבים.

3. משבר הקורונה שנחת על כולנו בהפתעה עלול להביא למשבר כלכלי מקומי ועולמי. איזה שינויים אתה צופה שיקרו בהייטק ו/או בעולם העסקי בעקבות המשבר או שלדעתך הכל יחזור לקדמותו?

המשבר יצר בעייה קשה של ביקושים לרוב חברות ההייטק, גם אלו שהשכילו להתאים את עצמן לעבודה מרחוק ו/או תחת מגבלות הקורונה. בנוסף, יש ירידה משמעותית בהיקפי ההשקעות בארץ ובעולם. אני צופה שההתאוששות תגיע רק כשיימצאו פתרונות ארוכי טווח שיאפשרו לכלכלות במדינות העולם לחזור לתפקד בהיקפים מלאים ובמגמות של צמיחה. עד אז, נראה ירידה במשכורות, צמצומים בהיקפי כוח אדם ובגיוסים. במקביל, חשוב לזכור שהוכח כבר במשבר הקודם של 2008, כי השקעה מסיבית במו"פ מייצרת מנועי צמיחה ותעסוקה. לכן, חשוב להמשיך לתמוך בחברות בשלבים מוקדמים וגם יזמים ויזמיות יכולים להניח שזה הזמן לצאת לדרך היזמות, ליצור מיזמים חדשניים ולהצמיח את הדור הבא של חברות חדשניות.

4. בסקר שנערך לאחרונה ע"י רשות החדשנות דיווחו יותר מ-50% מהחברות כי ללא גיוס הון, פעילותן תופסק תוך 6 חודשים. האם לדעתך המדינה (קרי משרד האוצר, הכלכלה ואולי אף משרדך) צריכים לתמוך בחברות סטרטאפ שנקלעו לקשיים כלכלים בעקבות המשבר או שזו אחריות החברות ומשקיעיהן?

בתנאים של כשל שוק זהו בהחלט תפקידה של המדינה לבחור אזורים בהם היא מייצרת תמריצים ומסירה חסמים. ללא ספק, ההשקעה בשלבים מוקדמים היא אחד מהתחומים האלה.

5. פעמים רבות צוטטת כמי שפועל למען שילוב אוכלוסיות ומגזרים בהייטק וכן מעונין להביא את ההייטק לפריפריה. מהן תוכניותיך בנידון?

משרד המדע והטכנולוגיה מעורב בפעילויות רבות המנגישות את מקצועות המדע והטכנולוגיה לבני נוער ולאוכלוסיות מודרות ברחבי הארץ. בכוונתי להעמיק את הפעילויות האלו ובמקביל לייצר קשר בין אלפי החברות הפעילות בתעשיית החדשנות לבין אלפי הקבוצות הנמצאות במסגרות שונות בהן תומך המשרד. בנוסף, אנחנו עוסקים בימים אלה בהכנת תכניות לעידוד הקמתם של מרכזי חדשנות בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של המדינה, תוך יצירת שיתופי פעולה בין הסקטור הפרטי והציבורי למטרה זו.

הפוסט חמש עם יזהר שי, שר המדע והטכנולוגיה – אנחנו עוסקים בהכנת תכניות לעידוד הקמתם של מרכזי חדשנות בפריפריה החברתית והגיאוגרפית! הופיע לראשונה ב-Chiportal.