שוק העבודה בהייטק הישראלי נותר יציב יחסית במחצית הראשונה של 2026, אך מתחת לנתון הכולל מתרחשת תזוזה משמעותית בין ענפי התעשייה. סקר חדש של רשות החדשנות וחברת צבירן מצביע על שיעורי פיטורים גבוהים בחברות התוכנה, לעומת המשך התרחבות וביקוש לעובדים בחברות חומרה, שבבים ודיפטק.

הסקר נערך במחצית השנייה של יוני בקרב 210 חברות הייטק, המעסיקות יחד כ־130 אלף עובדים. הוא התמקד בחברות שבהן יותר מ־50 עובדים, המייצגות למעלה מ־80% מהמועסקים בענף. בשל כך, מציינים עורכי הסקר כי המגמות בחברות הזנק קטנות עשויות להיות שונות.

במחצית הראשונה של השנה גייסו החברות שהשתתפו בסקר עובדים בהיקף ממוצע של כ־8% מכוח האדם שלהן. במקביל, 2.8% מהעובדים פוטרו ו־4.3% עזבו מרצונם. התוצאה המצטברת היא שמירה על היקף תעסוקה כמעט ללא שינוי.

אלא שהממוצע מסתיר פער חריף בין הענפים. שיעור הפיטורים בחברות התוכנה הגיע ל־6.6% — יותר מפי שניים מהממוצע הכולל בסקר. בחברות החומרה נמדד שיעור פיטורים של 1.1% בלבד, ובחברות בתחומי הרפואה והפארמה עמד השיעור על 2.7%.

הממצאים מתיישבים עם המעבר של השקעות וביקושים לכיוון שבבים, תשתיות מחשוב, מערכות ביטחוניות וטכנולוגיות דיפטק. ואולם, עובדים שנפלטים מחברות תוכנה אינם יכולים בהכרח לעבור מיד למשרות חומרה. רבות מהמשרות החדשות דורשות ידע בהנדסת חשמל, תכנון שבבים, פיזיקה, תהליכי ייצור או ארכיטקטורות מחשוב — מיומנויות שאינן חופפות במלואן לאלה של מפתחי תוכנה.

החברות הבינוניות נפגעו במיוחד. בקרב חברות המעסיקות בין 50 ל־200 עובדים נרשם שיעור פיטורים של 8.7%, יותר מפי שלושה מהממוצע הכללי. חברות מקבוצה זו היו כמעט מחצית מהחברות שביצעו מהלכי פיטורים רחבים.

גם התחזית למחצית השנייה מצביעה על זהירות. יותר משליש מהחברות צופות ירידה בהיקף הגיוסים, ושיעור הגיוס המתוכנן ירד מ־7.2% ל־5.9%. בקרב חברות המתכננות מהלך פיטורים רחב, שיעור העובדים שהן מתכננות לפטר עלה מ־4.1% ל־6.4%. מדובר בתוכניות המעסיקים בעת ביצוע הסקר, ולא בתחזית ודאית למספר הפיטורים בפועל.

השפעת הבינה המלאכותית על התעסוקה עדיין מוגבלת, אך היא מתחזקת. שיעור החברות שציינו את ה־AI כסיבה המרכזית לפיטורים עלה מ־5% ל־7%. לעומת זאת, שיעור החברות שהפחיתו גיוסים בעקבות שימוש בבינה מלאכותית גדל מכ־3% לכ־10% בתוך חצי שנה. מחצית מהחברות שמתכננות פיטורים דיווחו כי ל־AI יש השפעה כלשהי על ההחלטה, לעומת 29% בסקר הקודם.

במקביל, שיעור החברות שהטמיעו כלי AI באופן רחב במוצרים שלהן עלה מ־21% ל־30%. הנתונים מעידים כי בשלב זה הבינה המלאכותית משפיעה בעיקר על החלטות אם לפתוח משרות חדשות, ורק במידה מצומצמת יותר מחליפה עובדים קיימים.

גורם נוסף המשפיע על החברות הוא שער החליפין. 17.6% מהחברות שביצעו פיטורים רחבים ציינו אותו כאחד השיקולים, וכך גם 28% מהחברות המתכננות לצמצם גיוסים. התחזקות השקל מייקרת את עלות העובדים בישראל במונחים דולריים, במיוחד עבור חברות שהכנסותיהן נקובות במטבע זר.

לדברי מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, הנתונים מצביעים על פיצול ברור בין ענפי התוכנה לבין תחומי הדיפטק, השבבים ותשתיות המחשוב. לדבריו, השאלה המרכזית של 2026 אינה רק כמה עובדים מפוטרים, אלא אילו מיומנויות מחפש השוק.

מקור: רשות החדשנות – תמונת מצב ההון האנושי בהייטק, 2026

הפוסט סקר רשות החדשנות: שיעור הפיטורים בחברות התוכנה הגיע ל־6.6% — לעומת 1.1% בחומרה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום תעשיית ההייטק בישראל קיימה היום דיון במצב הענף, על רקע הקיפאון בתעסוקה, התחזקות השקל, התרחבות השימוש בבינה מלאכותית והחשש כי חברות יעבירו פעילות מחקר ופיתוח ומשרות מישראל למדינות אחרות.

יו"ר הוועדה, ח"כ אביגדור ליברמן, אמר כי הצטברות של כמה גורמים יוצרת לחץ גובר על חברות הטכנולוגיה, ובמיוחד על חברות סטארט־אפ ועל עובדים בתחילת דרכם. בין הגורמים שהזכיר: שער החליפין, אי־הוודאות הכלכלית והביטחונית, עליית פרמיית הסיכון, שירות המילואים הממושך והשיבושים בתעופה.

"מכל הנתונים שלמדתי בחודשים האחרונים, המצב לא מבשר טובות", אמר ליברמן. לדבריו, התחזקות השקל מעלה את עלות העסקתו של עובד ישראלי במונחים דולריים ומקטינה את התמריץ של חברות בינלאומיות וישראליות להרחיב את כוח האדם המקומי.

בת חן רוטנברג, נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הציגה נתונים שלפיהם שנת 2025 הייתה טובה יותר משנת 2024 בכמה מדדים מאקרו־כלכליים, ובהם יצוא וגיוסי הון. עם זאת, בתחום התעסוקה נמשך הקיפאון, ובשירותי ההייטק אף נרשמה לראשונה ירידה במספר המועסקים.

לדבריה, המגמה נובעת משילוב של התרחבות השימוש בכלי בינה מלאכותית, שינוי בהרכב הביקושים ועליית עלות ההעסקה בישראל. גורמים אלה עלולים לפגוע במיוחד במשרות כניסה ובתפקידים שניתן להעביר בקלות יחסית למרכזי פיתוח במדינות אחרות.

פחות עובדי מו"פ בישראל

הכלכלנית הראשית של רשות החדשנות, רחל קופר באר, אמרה כי ברבעונים האחרונים נרשמה התאוששות בגיוסי ההון, וכי ההייטק היה אחראי לכמחצית מצמיחת התוצר בשנת 2025.

לצד זאת, היא התריעה מפני ירידה במספר עובדי המחקר והפיתוח המועסקים בישראל ומפני התרחבות הפעילות העסקית, הניהולית והטכנולוגית של חברות ישראליות מחוץ למדינה.

אחת השאלות המרכזיות שעלו בדיון הייתה כיצד לשמר בישראל את הפעילות בעלת הערך הגבוה — ובה במיוחד פיתוח שבבים, תוכנה, מערכות בינה מלאכותית וטכנולוגיות עמוקות — כאשר מדינות אחרות מציעות לחברות מענקים, הטבות מס ועלויות העסקה נמוכות יותר.

סגנית הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מורן משה חנציס, אמרה כי הממשלה בוחנת כלים לשימור פעילות המחקר והפיתוח בישראל, וכי חלק ניכר מהסיוע המתוכנן צפוי להיות מופנה לחברות סטארט־אפ.

צח בסול, רפרנט מחקר ופיתוח והשכלה גבוהה באגף התקציבים, מסר כי משרד האוצר ורשות החדשנות פועלים לגיבוש מסלולי השקעה וסיוע לענפי יצוא שנפגעים מהתחזקות השקל. לדבריו, מוקמים צוותים לבחינת פתרונות בהיקף של כ־1.5 מיליארד שקל להייטק וכ־600 מיליון שקל לענפי יצוא נוספים.

ליברמן הציע לייעד לחברות סטארט־אפ כלי סיוע בהיקף דומה, באמצעות השקעה ממשלתית או הלוואות עומדות. לדבריו, ללא מענה ממוקד, החברות הצעירות הן שעלולות להיפגע ראשונות מהשינוי בתנאי השוק.

קריאה לגיוס כספי המוסדיים

מיכל שריג כדורי, נציגת פורום חברות הצמיחה, אמרה כי השאלה אינה רק האם ההייטק הישראלי נותר תחרותי מבחינה טכנולוגית, אלא האם ישראל עצמה נשארת סביבת פעילות אטרקטיבית לחברות.

לדבריה, חברות הצמיחה מעסיקות עובדים רבים בישראל ומפעילות רשת רחבה של ספקים, נותני שירותים ומשרדים, אולם עליית עלויות ההעסקה מחייבת גיבוש תמריצים חדשים לשימור הפעילות המקומית.

נציגי התעשייה, העובדים וההסתדרות קראו להשקיע בהכשרת עובדים ובהתאמת מיומנויותיהם לשוק המבוסס יותר ויותר על בינה מלאכותית, לצמצם חסמים רגולטוריים וליצור תמריצים שיגדילו את כדאיות העסקתם של עובדים בישראל.

ליברמן סיכם את הדיון בקריאה ליצור מסלול שיקל על הגופים המוסדיים להשקיע בחברות טכנולוגיה ישראליות. לדבריו, הסטת חלק קטן מכספי הפנסיה והחיסכון ארוך הטווח להשקעות בענף עשויה להזרים אליו מיליארדי שקלים.

"אין אלטרנטיבה זמינה יותר מהמוסדיים בישראל", אמר. "חצי אחוז מהכסף שהם מחזיקים הוא לפחות 15 מיליארד שקל, שיכולים לפתור את כל הבעיות בישראל".

בדיון עלה גם הצורך להיערך להמשך השתתפותה של ישראל בתוכניות המחקר האירופיות לאחר סיום התוכנית הנוכחית של Horizon Europe. נציגי האוצר מסרו כי הם פועלים עם רשות החדשנות והוועדה לתכנון ולתקצוב כדי לאפשר לחוקרים ולחברות ישראליות להשתלב בתוכניות עתידיות.

הפוסט הכנסת דנה בקיפאון בהייטק: חשש מהעברת משרות ומו"פ לחו"ל הופיע לראשונה ב-Chiportal.