שבועות ספורים לפני פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023, קיבל הסטארט-אפ הישראלי זוטא־קור דחיפה משמעותית קדימה, לאחר שהתאגיד היפני מיצובישי השקיע בחברה סכום של 8 מיליון דולר. זוטא־קור, הממוקמת בפארק התעשייה ספירים סמוך לשדרות, מפתחת טכנולוגיה ייחודית לקירור חוות שרתים באמצעות נוזל מבודד שאינו מוליך חשמל. לפי החברה, הטכנולוגיה שלה מסוגלת להוריד את צריכת החשמל של חוות השרתים בעד 40% ומפחיתה משמעותית את פליטות הפחמן  .

"אנחנו עוסקים בתחום שמתקדם בקצב מסחרר", סיפר ארז פרייבך, מנכ"ל ומייסד זוטא־קור במפגש הסיליקון קלאב שנערך ב 30 בספטמבר, 2024. "אי אפשר לקרר יותר עם אוויר בלבד את כל הצ'יפים שמספקים את הכוח לדאטה סנטרים, במיוחד עם העלייה הדרמטית בצריכת האנרגיה שנובעת משימוש בבינה מלאכותית" . פרייבך, שנולד וגדל בקיבוץ נחל עוז, עמד מול האתגרים שהציבו ההסלמה במצב הביטחוני באזור והצמיחה המטאורית של החברה.

סמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה, נחשון אידלסון, הוא תושב מושב שדי אברהם שבדרום. "נחשון הוא ממציא בחסד", סיפר פרייבך, "הוא ידע כל חייו להתמודד עם בעיות טכנולוגיות מורכבות ולמצוא להן פתרונות יישומיים. זה בדיוק מה שהוביל להמצאה של טכנולוגיית הקירור שלנו" . אידלסון הצליח לפתור בעיה פיזיקלית שעסקו בה שנים רבות באוניברסיטאות ובחברות מתקדמות בעולם. לדבריו של פרייבך, השימוש בנוזל הקירור המבודד של זוטא־קור מבטל את הצורך בנוזלי קירור מבוססי מים, ומונע סכנות כמו קצרים חשמליים  .

ההשקעה של מיצובישי אינה מסתכמת בכסף בלבד. התאגיד גם יפיץ את הטכנולוגיה הייחודית של זוטא־קור ברחבי העולם, דבר המאפשר לסטארט-אפ מישראל להפוך לשחקן גלובלי בתחום  . "חברה בסדר גודל של מיצובישי נותנת לנו את הגב שאנחנו צריכים כדי להיכנס לשוק הבינלאומי ולהיות מובילים בתחום", מוסיף פרייבך.

החברה כבר עובדת עם חברות ענק כמו אינטל ו-Dell, שהביעו עניין בטכנולוגיה החדשנית, במיוחד לאור הדרישות ההולכות וגוברות לצמצום פליטות הפחמן בדאטה סנטרים . "העולם מתקדם לקראת קיימות, והטכנולוגיה שלנו מאפשרת לקצור את האנרגיה שמיוצרת בחוות השרתים ולהשתמש בה מחדש" .

במהלך המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר, פעילות חברת זוטה-קור, הממוקמת סמוך לשדרות, הופסקה זמנית בעקבות מתקפת החמאס. פרייבך שהה באותו הזמן בקליפורניה וחזר במהירות לארץ. "כפי שאתם יכולים לראות ממצלמות האבטחה שלנו, היה טנדר של מחבלי נוח'בה בשער המפעל. כשהגעתי, חיכו לי שם עשרה חיילים כדי שאפתח את המבנה וטיהרו אותו.

"רבים מעובדי החברה, המתגוררים ביישובי העוטף, מצאו את עצמם במצב קשה: מחצית מהם פונו מבתיהם או גויסו למילואים. עם זאת, למרות האתגרים הקשים, זוטה-קור חזרה לפעילות מלאה לאחר הפסקה קצרה. במקביל, החברה החלה בתהליך גיוס הון בהיקף של 30 מיליון דולר, מהלך שהדגיש את החוסן של החברה ואת חשיבותה בתחום קירור חוות השרתים, גם בעיצומה של מציאות ביטחונית מורכבת."

בזמן שזוטא־קור צומחת בקצב מהיר, פרייבך לא שוכח את האתגרים שמציבה המלחמה בעובדים ובחברה כולה. "רבים מהעובדים שלנו גרים באזור שספג אבידות קשות, מחציתם פונו מבתיהם או גויסו למילואים", אמר פרייבך . אך למרות הקשיים, ההצלחה נראית ברורה. "השנה האחרונה הייתה שנה קריטית עבורנו, ולא רק ששרדנו, אלא צמחנו והתחזקנו",סיכם.

הפוסט מנכ"ל זוטא-קור בסיליקון קלאב: הייתה זו שנה קריטית עבורינו ולא רק שרדנו, אלא צמחנו והתחזקנו" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בתום עבודה מאומצת של אגף תקציבים במשרד האוצר ורשות החדשנות הוחלט על שורה של מהלכים לחיזוק ההייטק הישראלי. בין התכניות שתשיק הרשות:
● השקת קרן הזנק חדשה שתשקיע, לצד משקיעים מהשוק הפרטי, מעל חצי מיליארד שקל בשנה בסבבי הפרה סיד, הסיד וה- A תוך התמקדות בסטארטאפים עם זמינות הון פרטי נמוכה, בעלי עומק טכנולוגי וחדשנות פורצת דרך
● השקת קרן יוזמה 2.0 לעידוד השקעות של גופים מוסדיים ישראליים (במודל Fund of funds) בקרנות הון סיכון ישראליות בכ 4 מיליארד שקל של השקעות משותפות ל 5 שנים
● קול קורא להקמת חממות חדשות – חממות אלו יהיו גופי השקעה חדשים אשר יכללו גם משקיעים בינלאומיים, אשר יעניקו גיבוי פיננסי ומסגרת תומכת להנבטת סטרטאפים (Venture Creation) בתחומי הדיפטק.

אלה יצטרפו לתכניות שכבר הושקו בתקופה האחרונה: ערוץ מהיר שימשיך לפעול, הקמה של מועדוני אנג'לים, הקמת תשעה מרכזי חדשנות אזוריים-תמטיים בפריסה ארצית, הכפלת המענק לשלב הרעיון (קרן תנופה) ועוד.

הרשות החלה ותמשיך, להשיק באופן משולב סדרה של מהלכים אשר ייתנו מענה לאתגרים העומדים בפני ההייטק הישראלי על מנת להבטיח את התעצמותו וחיזוק התחרותיות שלו אל מול HUBS אחרים של חדשנות בעולם, המסלולים שיושקו יחליפו חלק מהתכניות הקיימות של רשות החדשנות ובכל מסלול יינתן מענה לאתגר אחר הניצב בפני תעשיית ההייטק הישראלית.

על רקע אתגרי התקופה, רשות החדשנות בשיתוף פעולה עם אגף תקציבים משיקה חבילת תוכניות חדשות ומותאמות אשר יתנו מענה לאתגרים העומדים בפני ההייטק הישראלי בדגש על יצירת התנאים שיאפשרו הנבטת יותר סטארטאפים חדשים תוך גיוונו של ההייטק, שינוי מגמת הירידה בהשקעות פרטיות וצמצום התלות במשקיעים זרים. זאת על מנת להבטיח את המשך צמיחת הענף המשמעותי למשק הישראלי וחיזוק התחרותיות שלו מול מרכזי חדשנות עולמיים.
החידושים העיקריים בתוכניות הרשות שיחליפו חלק ממסלולי ההשקעה הקיימים ויתנו מענה לאתגרי תעשיית ההייטק הישראלית.

העקרונות המנחים לתוכניות ההשקעה החדשות של רשות החדשנות

שנת 2023 הייתה רוויות תהפוכות ואירועים כתוצאה משילוב של גורמים עולמיים וגורמים מקומיים. בזירה העולמית ניתן למנות בעיקר את המשך מלחמת רוסיה-אוקראינה והשפעתה על מחירי האנרגיה והאינפלציה, וכן שינויים מאקרו כלכליים בסביבת הריבית. בישראל עצמה, תקופה ארוכה של חוסר וודאות כתוצאה מחוסר יציבות פוליטית לאחריה תקופה של חוסר יציבות ביטחונית החל מהשבעה באוקטובר אשר נמשכת עד היום.

במקביל לכך, בהמשך לעבודת עומק שנעשתה ברשות, זוהתה בשנים האחרונות בהייטק הישראלי מגמה של התרכזות ההשקעות בתחומים מועטים ומיעוט של משקיעים מתמחים בתחומים שאינם ICT (תוכנה, סייבר, פינטק וכו'), האירועים אשר הוזכרו לעיל, במקביל למגמות ארוכות הטווח הקיימות, הובילו לכך שההייטק הישראלי ניצב כיום אל מול מספר אתגרים מרכזיים:
אתגרי כמות וגיוון החברות:

ירידה מתמשכת במספר הסטארטאפים החדשים הקמים בכל שנה

ריכוז הולך וגובר של השקעות בחברות בתחום התוכנה, וצמצום השקעות בתחומי טכנולוגיה עמוקה

עליה בשיעור רישום חברות ישראליות בחו"ל

אתגרי ההשקעות:

ירידה בהשקעות הון סיכון בישראל

תלות משמעותית בהון זר המהווה כ-80% מכלל הון הסיכון בישראל
רשימת אתגרים זו אינה עומדת בפני עצמה ולמעשה היא מאפיינת השקעות הון סיכון ברחבי העולם. בקצרה, המצב הוא תולדה של כשלי שוק מרכזיים בתחום השקעות ההון סיכון בשווקי הון לא משוכללים המתבססים על פערי ידע בנוגע לאיכות החברות בין יזמים/ות ומשקיעים/ות. בישראל המצב מועצם על ידי שני גורמים: תלות גבוהה בהון זר להשקעות בסטארטאפים, בעיקר הון אמריקאי, והשני הוא היעדר מדיניות סדורה של ניהול סיכונים. הסתמכות גבוהה על הון זר מובילה לכך שבמקרה של משבר גלובלי ישראל צפויה לחוות צמצום מהיר וגבוה יותר בהשקעות, זאת ביחס לנעשה בארה"ב.

כפי שניתן לראות, התנודתיות של ההשקעות בסטארטאפים בישראל בהשוואה להאבים הגדולים בארה"ב, סן-פרנסיסקו, ניו-יורק ובוסטון, גבוהה יותר. תנודתיות זו מוסברת בין היתר בכך שרוב ההשקעות בישראל מגיעות ממשקיעים זרים שבעיתות משבר מצמצמים השקעות, וכמו כן, הגודל של השוק הופך אותו לרגיש יותר לתנודות בהשקעות. כך, סך ההשקעות הידועות בישראל בשנת 2023 עומדות על כ-7 מיליארד דולר. נתון זה מהווה רק כ-15%-10% מסך ההשקעות בהאבים הגדולים בארה"ב, סן פרנסיסקו וניו-יורק ופחות משליש מסך ההשקעות בבוסטון.

קרנות שיתנו מענה לאתגרי כמות וגיוון החברות:

הקמת קרן ההזנק בהיקף של כ-500 מיליון ש"ח בשנה –
הקרן נועדה לסייע בהקמה ומימון סבבי גיוס הון סיכון לחברות דיפ-טק בכל שלבי ההנבטה משלב הרעיון ועד צמיחה, בסנכרון עם השוק. הקרן תכוון את פעילותה לשלבי הפיתוח המוקדמים בתחומים עתירי מו"פ, בעלי סיכון גבוה הקיימת בהם בעיית זמינות הון פרטי. במסגרת הקרן החדשה רשות החדשנות תשתתף בכל סבבי ההשקעה משלב הפרה-סיד, דרך סיד ועד סבב גיוס A, בהשקעה משותפת עם משקיעי הון סיכון או משקיעים פרטיים, זאת על מנת להוריד סיכון למשקיעים ולעודד את מימוש ההשקעה. יש להדגיש כי החברה תוכל להגיש בקשת מימון לקרן ההזנק הן עם הסכם השקעה חתום עם משקיע, או ללא הסכם השקעה. חברות שיאושרו ללא הסכם השקעה, יקבלו מסגרת זמן של מספר חודשים לאחר אישור מימון הרשות לגייס את המימון המשלים הנדרש בשוק הפרטי.
המטרה היא לדאוג למימון רובסטי המתאים לשלב החברה, שיאפשר לחברות להגיע לאבן הדרך המימונית הבאה לגיוס הון (בניגוד לסבבים קטנים מדי שלא מקדמים מספיק את החברה).

הקרן בנויה מ-3 מסלולי השקעה מרכזיים:
• מסלול פרה סיד – מענק רשות החדשנות בגובה 60% מסך סבב הגיוס, עם תקרת מענק של 1.5 מיליון ₪, ותקרת תקציב של 2.5 מיליון ₪.
• מסלול סיד – מענק רשות החדשנות בגובה 50% מסך סבב ההשקעה ועד לתקרת מענק של 5 מיליון ₪, ותקרת תקציב של 10 מיליון ₪.
• מסלול round A – מענק רשות החדשנות בגובה 30% מסך סבב ההשקעה עם תקרת מענק של 15 מיליון ₪, ותקרת תקציב של 50 מיליון ₪.
• לחברות שבהם היזמים מאוכלוסייה בתת-ייצוג או שעיקר פעילותן באזורי עדיפות א' יינתן במסלולים השונים מענק מוגדל.

עדכון קרן תנופה – הקרן מעניקה בכל שנה לכ-100 מיזמים עם רעיונות פורצי דרך, מענק של 200,000 ש"ח שמטרתו קידום הרעיון, בניית אב טיפוס ראשוני, וקידומו לקראת שלב הוכחת ההתכנות (POC) וגיוס הון ראשוני. בניגוד למסלולים אחרים ברשות, לקרן תנופה ניתן גם לגשת כיזמים עצמאיים, בטרם הקמת חברה. במסגרת המסלול החדש, הורחב המענק המוצע מסכום של 100,000 ש"ח שניתן להגיש פעמיים ל-2 תקופות, לתקציב של 250,000 ש"ח בפעימה אחת, בשיעור מענק של 80% (200,000 ש"ח). כמו כן התעדכן תהליך הבדיקה וחל פישוט בהליך ההגשה.

הקמת מרכזי חדשנות ברחבי הארץ – הקמת 9 מרכזי חדשנות בפריסה ארצית מצפון עד דרום. במסגרת התוכנית, נבחרו בהליך תחרותי 9 זכיינים המשלבים תאגידים ישראלים וזרים, משקיעים, אשכולות אזוריים ועמותות בכל רחבי הפריפריה ויפעילו את מרכזי החדשנות, במטרה לעודד הנבטה וצמיחה של סטארטאפים חדשים עם חיבוריות אזורית חזקה ולקדם תעסוקת הייטק באזור. בין היתר , נבחרו מרכזים חדשים בגליל העליון, באזור הכנרת והעמקים, בנגב, באילת ובעוטף עזה. המרכזים בחרו להתמקד בתחומי הייטק בהם קיים פוטנציאל עולמי רב, תוך כדי מינוף היתרונות היחסיים של האזור ושל ישראל כדוגמת טכנולוגיות חדשניות בחקלאות (אגטק), מזון (פודטק), אנרגיה מתחדשת, בניה ירוקה, טכנולוגיות מים, מענה לאתגרי שינוי האקלים והמדבור (קליימטק) ובריאות (הלת’טק). סך ההשקעה במרכזי החדשנות המשותפת לרשות החדשנות ולמספר משרדי ממשלה השותפים בתכנית, יעמוד על כ-100 מיליון ש"ח, לתקופה של 5 שנים.

קרן החממות – במודל השקעה חדש להקמה של גופי השקעה חדשים מבוססי Venture Creation. לקרן שתוקם, אליה יתפרסם קול קורא בו יוכלו להשתתף גם גופים בינלאומיים, בחודשים הקרובים, שתי מטרות עיקריות: ראשית, לקדם הקמה של חברות חדשות בתחומי ה-Deep-Tech מבוססות מחקר וידע עמוק, בעלי פוטנציאל עסקי משמעותי. שנית, לסייע ביצירת גופי Venture Creation חדשים וגדולים בישראל , בשותפות של גופים פיננסיים משמעותיים ברמה הבינלאומית, אשר יפתחו ויקימו חברות בתחומי ה-Deep-Tech שיוכלו לגדול ולהתפתח בצורה עצמאית תוך גיוס ההון הנדרש לגדילת החברות בתחומים אלו. הגופים שיזכו בהליך התחרותית, יזכו להשתתפות משמעותית, בסך של עד 40 מיליון ש"ח (כ-10 מיליון דולר) לתקופה של 5 שנים, בהוצאות התפעול של החממה והקמת מעבדה מרכזית לשימוש החברות שיונבטו בה. מעבר לכך, החברות אשר תוקמנה על ידי גופים אלו תוכלנה גם לקבל מימון ישיר במסגרת קרן ההזנק שתוארה לעיל, לאורך חיי החברה, ובצורה תחרותית מול שאר החברות שייגשו לבקשת ההשקעה. ההערכה היא, כי הגופים הללו שיקומו כחלק מהמכרז ייצרו עשרות חברות חדשות בישראל, וימשיכו את פעילותם כגופי השקעה משמעותיים להקמת חברות חדשות בישראל גם לאחר סיום הזיכיון.
קרנות שיתנו מענה לאתגרי ההשקעות:

קרן יוזמה 2.0 – הקמת "קרן יוזמה" להשקעה צד בצד עם מוסדיים ישראלים בקרנות הון סיכון ישראליות במטרה להרחיב את זמינות המימון לשוק הון הסיכון הישראלי בשנים הקרובות ולהגדיל את משקל ההון המקומי ואת היציבות בו.
מטרת הקרן היא להגדיל את חלקו של ההון המקומי בהייטק הישראלי מתוך מטרה לצמצם את התלות בהון הזר ובכך להגדיל את יציבות שוק הון הסיכון הישראלי, בדגש על תקופות משבר. התוכנית צפויה להזרים כמיליארד דולר לקרנות הון סיכון ישראליות בשנים 2024-2026. יודגש כי, השקעות המוסדיים ינוהלו על-ידם בצורה אוטונומית, ללא התערבות ממשלתית, מלבד אישור מקדמי שינתן לקרנות הון סיכון ישראליות.
השקעות קרן יוזמה 2.0 צפויות להתקיים בשתי פעימות של הקצאת התחייבות השקעה מצד המדינה למשקיעים המוסדיים ביחס של 0.3 דולר ממשלתי לכל 1 דולר מוסדי. הפעימה הראשונה בסך השקעה מוסדי וממשלתי של 700 מיליון דולר צפויה להתחיל ברבעון השלישי של 2024 והפעימה השנייה בסך השקעה מוסדי וממשלתי של 300 מיליון דולר צפויה להתחיל ברבעון הראשון של 2026. כך, התמריץ הממשלתי צפוי להיות לעמוד על למעלה מ- 800 מיליון ₪.
מבנה התמריץ הממשלתי יוצר מינוף כפול. ראשית, הוא מתמרץ את המוסדיים להיכנס לשוק ההון הסיכון על מתן מאצ'ינג ממשלתי ותוספת תשואה על הכסף הממשלתי, ושנית הוא מצמצם את אי הוודאות בתהליך הקמת קרנות הון סיכון וגיוס הכספים שלהן, מכיוון שמייצר עבורן משקיעי עוגן משמעותיים בדמות המוסדיים יחד עם המדינה, ובכך מתמרץ כניסת משקיעים פרטיים נוספים לקרנות. הערכת המינוף הכפול מגיעה לכ-3 מיליארד דולר.

מועדוני אנג'לים – הרשות תממן עד שלושה מועדוני משקיעים פרטיים (אנג’לים), אשר יפעלו ליצירת פלטפורמות למשקיעים פרטיים להתאגד יחד, לסנכרן השקעות מצרפיות במיזמים טכנולוגיים בעלי חדשנות טכנולוגית גבוהה בשלביהם הראשוניים, להעניק להם תמיכה וערך מוסף של ידע עסקי וניהולי. בנוסף יסייעו המועדונים למשקיעים בצדדים המשפטיים והפיננסיים הנדרשים, כולל היכרות עם חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע שאושר ביולי האחרון, ואשר כולל הטבות מס משמעותיות למשקיעים פרטיים בחברות הזנק, וכן בהגשות למסלולי רשות החדשנות או בחינת השקעת המימון הפרטי הנדרש בחברות שיאושרו על ידיה. סך ההשקעה בתכנית כ-9 מליון ש"ח ל-3 שנים. המועדונים שיוקמו במסגרת התכנית מיועדים למשוך משקיעים פרטיים מהארץ ומהעולם ולאפשר להם להתאגד ולהשקיע בסטארטאפים ישראלים בעלי עומק טכנולוגי בשלבי הפרה-סיד והסיד, בין היתר תוך מינוף התמיכה לחברות הניתנת בקרן ההזנק.

חוק תעשיות עתירות ידע – החוק שאושר ביולי 2023 מעניק הטבות מס למשקיעים בחברות הייטק ישראליות בשלבי הפרה-סיד והסיד במטרה להגדיל את חלקם של משקיעים ישראלים בענף ההייטק, הטבות לחברות ישראליות שרוכשות חברות אחרות, והטבות לחברות ישראליות המקבלות מימון מגופים זרים. חלקו הראשון של החוק מעניק הטבה המאפשרת למשקיע שביצע השקעה בחברת המו"פ לקבל זיכוי ממס וכך לדחות חלק מתשלומי המס שלו כך שישלם מס על רווחיו רק כאשר ימכור את מניות החברה. החלק השני מעניק הטבה המאפשרת למשקיעים שמכרו מניות של חברת מו"פ ישראלית לא לשלם מס במועד המכירה על רווח ההון או האקזיט אלא להשקיע בחברת ישראלית אחרת במהלך 12 החודשים מהמועד בו נמכרו המניות. החלק השלישי מעניק הטבות מס לחברות הייטק ישראליות הרוכשות חברות טכנולוגיה אחרות. חברות אלו יוכלו לנכות את סכום הרכישה מההכנסות הטכנולוגיות המועדפות וכך לשלם פחות מס. כלומר, ההשקעה שלהן תוכר כהוצאה לצורכי מס. הרציונל הוא עידוד חברות ישראליות לגדול ולצמוח בישראל ולא למכור את פעילותן או להתמזג עם חברות בינלאומיות.
בנוסף לכל האמור לעיל, ימשיך לפעול המסלול שהושק בחודשים האחרונים כדי לסייע לסטארטאפים שנקלעו למצוקה מימונית עקב המלחמה: המשך פעילות הערוץ המהיר
הערוץ המהיר החל לפעול פחות מחודש מתחילת מלחמת "חרבות ברזל" במטרה לסייע לחברות הייטק בשלבים מוקדמים בעלות יתרת מזומנים המספיקות לפחות משישה חודשים (Runway) ובעלות נכסים טכנולוגיים ו/או עסקיים משמעותיים לצלוח את המלחמה עד שיוכלו לצאת לסבב גיוס מלא. עד כה חולקו במסגרת הערוץ כ-200 מיליון ש"ח לכ-120 חברות, ועד סוף פעילותו במרץ 2024 צפויים להיות מחולקים 200 מיליון ש"ח נוספים.
כל זה מצטרף לתכניות הלאומיות לבינה מלאכותית, ביו-קונברג'נס ומחשוב קוואנטי אשר תקציבן לא נפגע ומיועדות להכין את האב החדשנות הישראלי לגלי הטכנולוגיה הבאים.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ: "אתגרי הביטחון דורשים מאיתנו התכנסות תקציבית, אך אנחנו נחושים להשקיע במנועי הצמיחה. ההייטק הישראלי הוא הקטר של המשק ומוביל את הכלכלה הישראלית ואנחנו נותנים לו בדיוק את הבוסט שהוא צריך בתקופה הזו. התוכנית שאנו משיקים היום תאפשר הזרמת מימון ישירה לחברות הייטק צעירות עם Runway קצר ואף תספק הגדלה משמעותית יותר של כמיליארד דולר לקרנות הון סיכון ישראליות על ידי מתן תמריצים לגופים המוסדיים. כל אלו יאפשרו הרחבה של זמינות ההון לענף וחיזוק היציבות שלו על ידי הגדלת משקל ההון המקומי. בנוסף, אנחנו פועלים לגוון את ענף ההייטק על ידי תמיכה ישירה בחברות דיפטק עם חדשנות פורצת דרך. לצד תכניות אלו, אנחנו משיקים תוכנית להשבת מוחות, ע״י מענקי מחקר לחוקרים ישראלים מצטיינים. התוכנית תאפשר לנו להפוך את המשבר הנוכחי להזדמנות בתקופת מלחמה. אני מאמין בהייטק הישראלי, באנשי ההייטק הישראלי ובטוח שהסטארט-אפ ניישן ימשיך להיות מהמובילים בעולם."

שר החדשנות מדע וטכנולוגיה, אופיר אקוניס: ״ההחלטה היא בשורה ענקית להייטק הישראלי! בתחילת המלחמה הבטחנו שהשקעות חדשות בתמיכה ממשלתית תגדלנה כדי להתניע את קטר הצמיחה של המשק הישראלי. הבטחנו – ואנחנו מקיימים. ההחלטה על הגדלת תקציב רשות החדשנות, שמטרתה עידוד השקעות בהייטק הישראלי חיונית ביתר שאת והיא מסר לתעשייה הישראלית ולמשקיעים הזרים בעולם כולו״.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "אין לנו תכנית עסקית אחרת למשק הישראלי! ההייטק הוא משאב הטבע שלנו ואנו נחושים לעשות כל שנדרש על מנת להבטיח את עוצמתו: היכולת של הכלכלה הישראלית לצאת המשבר תלויה במידה רבה בכך שיפתחו כאן עוד סטרטאפים, חברות ההייטק ימשיכו לצמוח ולמכור, חברות ימשיכו לגייס השקעות וכי הבסיס האיתן של הכלכלה הישראלית ימשיך להוות עבורה גב ומקפצה גם בעתיד. לאורך השנים הכלכלה הישראלית התבססה בצורה דרמטית על מנוע הצמיחה הזה וזה מהווה גם יתרון וגם חיסרון עבורה: אם ההייטק צומח המדינה צומחת ואם ההייטק יצטמצם גם הכלכלה הישראלית כולה תלך בעקבותיו. ההחלטה שהתקבלה הבוקר לצאת לתכנית הבוסט הזאת היא בגדר החלטה אסטרטגית אשר תישא פרי גם עשור קדימה. אנו מזהים שני אתגרים מרכזיים להייטק כיום: הראשונה, ירידה עקבית בכמות הסטארטאפים החדשים שנפתחים מדי שנה בישראל וירידה בגיוון שלהם (התמקדות בעולמות התוכנה) והשנייה, ירידה חדה בהשקעות ברבעונים האחרונים והתלות הגבוהה של ההשקעות בהון זר. חבילת התכניות שאנחנו משיקים היום תיתן מענה משמעותי לשני האתגרים הללו ותסייע להייטק הישראלי לצאת חזק יותר מהמשבר הנוכחי, כפי שקרה בכל המשברים הקודמים."

הפוסט רשות החדשנות תשיק חבילת תכניות להאצה ולחיזוק ההייטק הישראלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בפאנל שכותרתו "ממשבר לצמיחה – האם המלחמה תגרום למשבר בתעשיית ההייטק הישראלית או להיפך?" השתתפו ג'ון מדבד, מייסד ומנכ"ל קרן ההשקעות OurCrowd, נועם זילברשטיין, מנכ"ל חברת HP Indigo שהיא גם אחד המעסיקים הגדולים במשק, וצבי גולצמן, סמנכ"ל צמיחה בפועל ברשות החדשנות.

מנחה הפאנל, שלמה גרדמן, יו"ר פורום הסיליקון קלאב ומנכ"ל חברת ASG, פתח את הדיון בשאלה לגבי האופן שבו המשתתפים מתמודדים עם המצב מאז תחילת המלחמה לפני כחודשיים וחצי, האם הם ממשיכים לפעול כרגיל או שינו את אופן הפעילות שלהם בעקבות המצב. הוא ביקש מהם לתאר כיצד המצב השפיע על העובדים שלהם, האם חלקם נקראו לשירות מילואים, ומהן התגובות שהם מקבלים מלקוחותיהם ושותפיהם העסקיים מחו"ל לנוכח העימות המתמשך בישראל.

ג'ון מדבד התייחס לקרן הון הסיכון המיוחדת שהקימה ב-OurCrowd בשם "ישראל רזיליינס פאנד" כדי לסייע לחברות ישראליות שנפגעו מהמצב הביטחוני והכלכלי.

"מאז תחילת המלחמה לפני כמעט שלושה חודשים חל שינוי באופן פעילותה של החברה  אנחנו עובדים יותר מדי ונחים מעט מדי."המצב הפך להיות סופר מאתגר ומורכב יותר מבעבר."

"ל-OurCrowd כ-200 עובדים במטה מתוך כ-10,000 עובדי חברות הפורטפוליו שלה ברחבי העולם, וכ-20% מהעובדים בארץ נמצאים בחזית או שיש להם בני משפחה לוחמים שגויסו למילואים. בנוסף, יש לחברה שתי חברות פורטפוליו בעוטף עזה, שנפגעו קשות מהלחימה מבחינה עסקית. עם זאת, מדבד ציין שרוב החברות האחרות ש-OurCrowd משקיעה בהן מצליחות להמשיך ולתפקד כרגיל, אף שחלק מהמנכ"לים שלהן גויסו לשירות מילואים."

"הבעיה המרכזית שאיתה מתמודדת OurCrowd בתקופה זו היא בתחום גיוס ההון וההשקעות, מכיוון שחלה ירידה חדה בהיקף ההשקעות בתעשיית ההיי-טק הישראלית והעולמית בחודשים האחרונים. כתגובה למצב זה, OurCrowd הקימה קרן הון סיכון מיוחדת בשם "ישראל רזיליינס פאנד" שמטרתה לסייע לחברות הזנק ישראליות שנקלעו לקשיים באמצע תהליך גיוס הון בגלל המצב הביטחוני והכלכלי. הקרן גייסה עד כה 14 מיליון דולר מתוך יעד של 50 מיליון דולר, וביצעה כבר 18 השקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות. מדבד ציין שזוהי הקרן המהירה ביותר שהקים אי פעם, והיא נותנת מענה מיידי לצרכים הדחופים של השוק בתקופה זו."

נועם זילברשטיין, מנכ"ל HP Indigo אשר נחשבת לאחת החברות המובילות והוותיקות ביותר בתעשיית ההדפסה הדיגיטלית ומהמעסיקות הגדולות בישראל, סיפר כי מאז תחילת המבצע הצבאי שום דבר לא פועל כרגיל בחברה. זילברשטיין ציין כי מיד ביום ראשון שלאחר תחילת המבצע התכנסה הנהלת החברה והחליטה לפתוח את המפעל בקריית גת כבר ביום שלמחרת, ומאז הם עובדים 24 שעות ביממה ללא הפסקה.

"HP Indigo מקבלת תמיכה רבה הן מההנהלה העולמית של החברה והן מלקוחות ושותפים עסקיים. בנוסף, השקענו מאמצים רבים בהגנה על העובדים, בין היתר באמצעות החזרת עובדים מאזורי לחימה וארגון מבצעי התנדבות ותרומות. אף על פי שלמעלה מ-15% מהעובדים נמצאים בשירות מילואים, זילברשטיין מסר כי החברה לא מתכננת לצמצם או לדחות פרויקטים ופעילויות עסקיות. להפך, הוא ציין שמשברים הם הזדמנות לחדד את המבט קדימה, ודווקא בימים אלה הם משיקים מוצרים חדשים וממשיכים במאמצי המחקר והפיתוח שלהם כרגיל.

זילברשטיין הביע אופטימיות ואמונה שהחוסן והיצירתיות הישראליים, שאפיינו תמיד את החברה ואת המדינה, יובילו אותם קדימה ויחזקו אותם גם הפעם, כפי שקרה בכל משבר קודם בעבר.

שלמה גרדמן, ביקש מגולצמן להתייחס למצב שנוצר בעקבות המלחמה וכיצד רשות החדשנות נרתמה לסייע לחברות צעירות.

גולצמן סיפר כי גם ברשות ישנם עובדים רבים הנמצאים בשירות מילואים, אך למרות זאת הם מצליחים להמשיך ולבצע את תפקידם החשוב בקידום החדשנות הטכנולוגית במשק. הוא עצמו שירת את מרבית המלחמה עד כה חודשים במילואים בעזה. "רשות החדשנות פעלה בקצב מהיר ביותר כדי להשיק תוכניות סיוע שונות לטובת תעשיית ההיי-טק הישראלית, כולל "ערוץ מהיר" שאושר לו תקציב של 400 מיליון ש"ח. בנוסף, ביצענו הקלות בירוקרטיות והארכנו תוכניות שונות עבור חברות שנפגעו מהמצב הביטחוני והכלכלי."

בתגובה לסקר שפורסם לאחרונה ולפיו יותר מ-50% מחברות הסטארט-אפ בישראל צפויות שלא לשרוד יותר מ-6 חודשים אם לא יצליחו לגייס מימון נוסף, גולצמן אמר: "תוכנית "ערוץ מהיר" של רשות החדשנות נועדה בדיוק כדי לתת מענה למצב זה של חברות שנקלעו לקשיי נזילות חריפים. התוכנית מאפשרת לחברות סטארט-אפ צעירות שכבר השקיעו בפיתוח נכסים טכנולוגיים משמעותיים, אך נתקעו באמצע גיוס הון, לקבל מימון בסכומים משמעותיים תוך פרק זמן של עד חודש ימים. מטרת המימון היא לאפשר לחברות אלה לשרוד לפחות 9 חודשים נוספים עד שהמשבר יחלוף והן יוכלו לחדש את גיוסי ההון."

גולצמן הביע אופטימיות ואמונה שתעשיית ההיי-טק הישראלית תצא מחוזקת מהמשבר הנוכחי, בדומה להתאוששות המהירה שחלה בשוק ההון הישראלי מיד עם תום הלחימה. לדבריו, המחירים הנמוכים יחסית של חברות ישראליות כעת מהווים הזדמנות מצוינת עבור משקיעים זרים, ורשות החדשנות מתכננת כבר לעדכן את מודל התמיכה שלה כדי לעודד ולמשוך השקעות נוספות מחו"ל בתקופה הקרובה.

הפוסט סמנכ"ל רשות החדשנות: המחירים הנמוכים של החברות הישראליות ימשכו משקיעים אחרי המלחמה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"אנחנו לווייתנים טכנולוגיים שפגיעת סייבר גרמה להם לעלות ליבשה". כך אמר אלוף במילואים עמוס גלעד, ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה ויו"ר כנס הרצליה באונב' רייכמן, במפגש הסיליקון קלאב, פורום מנהלי ההייטק של ישראל, שהתקיים ביום שני השבוע באופן מקוון ועסק בסוגיה כיצד ממשיכים מכאן.

גלעד מנה את הכשלים שהתגלו במתקפת הפתע של חמאס: בראש ובראשונה התרחש לדבריו עיוורון קונספטואלי (Conceptual blindness) – חוסר היכולת לחשוב מחוץ לקופסא ולהעריך נכון את כוונות האויב. למרות כל הסימנים שהחמאס הציג בפומבי על כוונותיו, גופי המודיעין התעקשו להניח שמדובר בתרגילים והכנות שגרתיות ולא בהכנות מלחמתיות אמיתיות.

כמו כן, הוא העריך שהיתה הסתמכות יתר על טכנולוגיה – גופי המודיעין הסתמכו יותר מדי על אמצעים טכנולוגיים מתקדמים והזניחו את איסוף המודיעין האנושי המסורתי. הטכנולוגיה אמנם חשובה אך אינה יכולה להחליף לחלוטין מודיעין אנושי איכותי המבוסס על מקורות וסוכנים.

זאת בנוסף לכשלים בתרבות הארגונית של גופי המודיעין – חוסר נכונות לשמוע דעות חורגות, בעיות בתהליכי בקרה ופיקוח, חוסר גמישות מחשבתית. יחידות כמו יחידת הבקרה (או איפכא מסתברא) שתפקידן לאתגר הנחות יסוד לא מילאו כראוי את תפקידן.

כשל נוסף היה בהשפעת הערכת המדיניות של ראש הממשלה – ראש הממשלה בחר במדיניות של החלשת החמאס מבלי להביסו, וייתכן שזה השפיע על תפיסת האיום של גופי המודיעין. על זאת יש להוסיף מחסור במקורות מודיעין איכותיים ברצועת עזה – יכולת מוגבלת לחדור לזירה ולאסוף מידע מהימן על כוונות החמאס ופעילותו הצבאית.

לדברי גלעד יחידת הבקרה הוקמה אחרי מלחמת יום כיפור כדי לאתגר את הנחות היסוד של קהילת המודיעין ולמנוע הפתעות אסטרטגיות. בעבר עמדו בראש היחידה אנשים בכירים ומנוסים כמו עמוס גלעד עצמו והצוות מנה כמה חוקרים בכירים ומנוסים. תפקיד היחידה היה להציג הערכות מנוגדות לאלו של חטיבת המחקר כדי לאתגר אותן ולחזק את החשיבה הביקורתית. למשל, יפק"א הייתה מעריכה בניגוד לחטיבת המחקר שסביר להניח שמצרים וסוריה כן תתקפנה את ישראל גם אם זה בסופו של דבר לא קרה (אחרי מלחמת יום הכיפורים כמובן).  לדבריו, נראה שכיום יחידת הבקרה לא מילאה כראוי את תפקידה באתגור הנחות היסוד לגבי החמאס.

עצם הפגיעה הארגונית ביחידה מעידה על כך שככל הנראה צומצם מאוד המשקל והחשיבות שניתנים היום לתפקיד הבקרה והאתגר של הנחות היסוד המודיעיניות. גלעד מתח ביקורת על כך שכיום יפק"א אינה ממלאת כראוי את ייעודה המקורי.

הסתמכות יתר על טכנולוגיה

אף על פי שישראל מחזיקה ביכולות טכנולוגיות מתקדמות מאוד לאיסוף מודיעין – לדוגמה יכולת סייבר, האזנות, לוויינים ועוד – הסתמכות יתר על כך פגעה ביכולת החיזוי: הטכנולוגיה לא הצליחה לחדור לעומק כוונות החמאס ותוכניותיו, שכן אלה מועברות בעל פה ובאופן מחתרתי; יש קושי להבחין בין איומים אמיתיים לתרגילי הטעיה באמצעים טכנולוגיים בלבד; קיים עודף מידע שקשה לעבד ולאתר ממנו את האיומים האמיתיים; חסר מידע אנושי איכותי מהשטח שיכול להשלים ולפרש נכון את הנתונים הטכנולוגיים.

לכן, על אף חשיבות הטכנולוגיה, יש צורך לשלבה עם מקורות אנושיים ויכולות איסוף וניתוח מודיעין איכותיות כדי לקבל תמונת מצב מהימנה ומדויקת יותר. הסתמכות יתר על הטכנולוגיה בלבד הובילה לכשלון במקרה זה.

"הכישלון נובע מכך שהמציאות מורכבת, ולא הבנו אותה נכון. החמאס בנה מנהרות התקפיות מתחת לאף שלנו, שאותן לא זיהינו כראוי. התמקדנו רק באיתור מנהרות הגנתיות, בעוד שהמנהרות ההתקפיות שחפרו נועדו לפגיעה בנו."

"דמיינו שבערב שבת הם היו יוצאים מהמנהרות ופוגעים בנו בהפתעה. מצאנו פתרון טכנולוגי לאיתור המנהרות, אבל הם פשוט עברו לתקוף מעל הקרקע. הבעיה שאנחנו היינו חסרי הכנה מספקת – ללא כוח אדם, כוננות וכוחות עתודה. "

"הסתמכנו יותר מדי על הטכנולוגיה והזנחנו היערכות כוח אדם נכונה. זו שגיאה חסרת תקדים שעדיין משלמת על עצמה בחיי אדם. ראש הממשלה נושא באחריות עליה, יחד עם הדרג המקצועי-צבאי.

חסרה תפיסה נכונה של האיום והמציאות. במקום לוויתנים טכנולוגיים אנו  לווייתנים שתוכנת סייבר גרמה להם לעלות ליבשה. כפי שאמרתי בהפגנות. הכישלון המודיעיני הוא הבסיס, וממנו נגזר שאר הכשל."

בתשובה לשאלת המנחה, שלמה גרדמן יו"ר פורום הסיליקוןן קלאב ומנכ"ל ASG כיצד צריך להיערך לאיום חיזבאללה והאפשרות של מתקפה דומה מלבנון ענה גלעד:

"חיזבאללה מהווה איום אסטרטגי הרבה יותר משמעותי ומסוכן מחמאס. יש לחיזבאללה נשק תלול מסלול מתקדם ומדויק, ומספר עצום של רקטות שיכולות לפגוע בכל שטח ישראל. חיזבאללה שואף להשמיד את ישראל, כמו חמאס ואיראן."

עם זאת הוסיף כי "עימות רחב היקף עם חיזבאללה עלול לגרור נזק כבד לישראל. ישראל מרתיעה היום את חיזבאללה בעיקר על בסיס תוצאות מלחמת לבנון השנייה. עדיף מבחינת ישראל להימנע מעימות יזום ורחב היקף נוסף בלבנון כרגע.   עדיף לפעול לייצוב המצב בדרום לבנון תוך הרתעת חיזבאללה ושיפור ההיערכות הישראלית מול האיום."

הפוסט אלוף (מיל') עמוס גלעד במפגש הסיליקון קלאב: "אנחנו לווייתנים טכנולוגיים שפגיעת סייבר גרמה להם לעלות ליבשה" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במהלך ראיון שנערך עם פט גלסינגר, הפגין מנכ"ל אינטל תמיכה גורפת בפעילות חברתו בישראל.

מנחת השידור: "אני יודעת שלאינטל יש בישראל מפעל יצור ואתה מעסיק שם הרבה אנשים. אני יודעת שאתה אדם מאמין מאוד ובימים אלו אנו בעיצומו של חג החנוכה וחג המולד מגיע. . ספר לי מה אמרת לעובדים שלך בישראל ?"

"יש לי יותר מ-20,000 נשמות. אני רואה את עצמי אחראי לא רק על העובדים הישירים שלנו אלא גם על עובדי הקבלן והבינוי. כ-17% מהם נמצאים כעת במילואים,  איבדנו כמה בני משפחה בסכסוך וכמה מחברינו איבדו את ילדיהם ועדיין יש לנו כמה בני ערובה. זה מאוד מאוד אישי."

"הביקור הבא שלי בישראל יסמל יהיה כבר הרבה מעבר ל -100 נסיעות לשם. תמכנו בצוותים שלנו גם כלכלית וגם רגשית ונקטנו בפעולות מיוחדות כדי לתמוך בהם. העם הישראלי הוא העם החסין ביותר עלי אדמות. הם לא פספסו אף התחייבות לספק שבבים או התחייבות לפיתוח מוצר למרות הסכסוך. לכן אנחנו כל כך מאמינים בהם. אנחנו שם כמעט 50 שנה. היינו החברה הראשונה שסייעה להקים שם את אומת הטכנולוגיה. רק אתמול דיברתי בטלפון עם נשיא המדינה, יצחק הרצוג ."

בסיום דבריו הוסיף גלסינגר: "זה עם עמיד. אנחנו נתמוך בהם. אנחנו כל כך מאמינים במה שהם עשו. אבל אנחנו גם תומכים במאמצים ההומניטריים ברחבי האזור ומתפללים שהשלום יגיע מהר לאזור ויימצא פתרון קבוע יותר. כי זו לא בעיה חדשה, היא כבר קיימת אלפי שנים. אנחנו מחויבים עמוקות לפעילות שלנו בישראל.

הפוסט פט גלסינגר: "העם הישראלי הוא העם החסין ביותר עלי אדמות" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בשבוע שעבר נהרג בקרב ברצועת עזה סרן במילואים ליאור סיוון בעקבות טיל נ"ט שנורה על הטנק שלו. סיוון היה מתכנן מכאני בחברת VAYYAR . דביר כהן, ראש צוות תכנון מכאני ב- VAYYAR  והמנהל הישיר של ליאור מספר עליו בראיון ל-Chiportal כאשר היה בחופשה קצרה מהמילואים לצורך השתתפות בלוויה.

כהן הסביר את נסיבות נפילתו של סיוון: מהשבת השחורה ב-7.10 ליאור לחם בחוד החנית של צה"ל כמפקד מחלקת טנקים במסגרת חטיבה 10 בגדוד 363 והשתתף בשחרור בארי והגנה על הגבול בקרבות העזים. לאחר מכן הבקיע את קו ההגנה הראשון של חמאס בצפון הרצועה ובהמשך עבר אל מעוזי חמאס בדרום הרצועה, עד לקרב האחרון במרחב חאן יונס במרדף אחר מחבלים. כאשר הוציא את ראשו מהצריח על מנת לירות במא"ג במחבל שניסה להצמיד מטען לדופן הטנק. ליאור הרג את המחבל והציל את חייליו אך נפגע מטיל נ"ט שמשגריו ניצלו את הוצאת הראש מהצריח.

"הלב מתקשה להאמין, לא מעכל ולא מבין מה קרה פה. איבדנו דבר ראשון חבר ומעל הכל בן אדם מדהים משכמו ומעלה, שהיה ראשון לצאת לקרב. הייתי כל כך גאה בו, נפשנו נקשרה מהרגע הראשון שנפגשנו. אשרי העם שאלו חייליו ומפקדיו." כתב כהן בהודעה לחברי הקבוצה.

כהן נזכר בשיחה איתנו בראיון הגיוס שהיה יוצא דופן. ליאור הגיע אלינו מהתעשייה האווירית שזה מעבר לכביש. קראתי את קורות חייו והזמנתי אותו מיד לראיון. בראיון מאוד התרשמתי ממנו. תוך כמה דקות הבנתי שזה הבן אדם. במהלך הראיון התחברנו ברמה החברית. אמרתי לו שנגמר הראיון, הורדנו את המחיצות והתחלנו לדבר אישית. הוא אמר שהוא רוצה להיות אבא מעורב, העדיף להגיע מוקדם ולצאת מוקדם כמה פעמים בשבוע. "אני צריך להוציא את טלטול מהגן כמה פעמים בשבוע." אמר.

מתי זה היה?

"הראיון התרחש ביולי 2022, כלומר בסך הכל הוא עבד איתנו שנה וחצי ברוטו, כולל החודשיים וחצי האחרונים בהם שירת במילואים.  אנשים לא האמינו שהוא רק שנה וחצי איתנו היו בטוחים שזה כבר 3-4 שנים. קשה להם להיזכר איך היה בחברה בלעדיו."

"מבחינת ניהול הזמן ליאור היה ראוי להערצה. היה מגיע מוקדם ומוציא את הבן שלו אחר הצהרים אבל זה לא פגע בתוצרים. כל פרויקט שנגע בו היה מוציא תוצרים מעל ומעבר. הצוות שלנו דומה יותר לצוות בצבא. קשה להשתלב בצוות שהיה כבר מגובש אך הוא השתלב ממש מהרגע הראשון.

בעבודה הוא הראה את הפן היצירתי שלו והביא רעיונות חדשים שלא חשבנו עליהם. הוא גם היה מאוד יסודי בעבודה שלו. מתכנן מכאני זה תפקיד שדורש יצירתיות אבל בניגוד לרוב האנשים היצירתיים שהם ברדקיסטים, הוא היה גם מאוד מסודר ומתודי.  פיתח שיטות ותשתיות שללא ספק נשתמש בהם בהמשך."

"הייתי מנהל שלו אבל נקשרתי אליו מהרגע הראשון היינו חברים, שותפים, בסיעור מוחות הפרינו אחד את השני, תמיד היה מתייעץ ומכבד את דעתי. וגם לי היה חשוב לי לשמוע מה דעתו."

אתה בקשר עם המשפחה?

"אשתו כרגע בהריון לקראת לידה של תינוקת, הוא בנה בית חדש ביישוב חדש בארץ בשם גבעות עדן שלא הספיק לחנוך אותו. הוא לא קצר את הפירות לא עם הילדה לא עם הבית ולא בפרויקטים בעבודה."

"הוא הקדיש תשומת לב רבה לאחרים. בפינת הקפה הוא לא דיבר על עבודה, כשהוא עבד כולו התרכז בעבודה ובבית הוא התרכז באשתו ובילד. כשהוא מדבר עם אדם אחר זה כל מה שיש כרגע בעולם. היה בן אדם של בוקר, היה מתחיל מוקדם ויוצא מוקדם כדי להספיק לאשתו ולילד. אדם לבבי, חם, איש משפחה. אהבנו אותו מאוד."

הפוסט דביר כהן מ- Vayyar על ליאור סיוון ז"ל שנפל בעזה: איבדנו חבר ומעל הכל בן אדם מדהים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פלטפורמת ההשקעות OurCrowd, גוף ההשקעות הפעיל ביותר בהון סיכון בישראל, הודיעה היום על סגירה ראשונה של Israel Resilience Fund, קרן חוסן לתמיכה במגזר ההיי-טק בישראל המתוכננת להיקף של 50 מיליון דולר. הקרן, שתשקיע בסטארט-אפים המתמודדים כיום עם קשיי התקופה, קיבלה כבר התחייבויות השקעה בהיקף של 13 מיליון דולר ואישרה החודש השקעות ב-8 סטארט-אפים. OurCrowd לא תגבה דמי ניהול ודמי הצלחה עבור פעילות הקרן. 

הקרן צפויה להשקיע בלמעלה מ-50 סטארט-אפים שנפגעו ישירות מהמשבר או כאלה המפתחים פתרונות קריטיים הקשורים למצב הביטחוני כגון: ההשפעה הסביבתית של המלחמה, רפואת חירום, ביטחון תזונתי, אבטחת סייבר, ניטור מדיה, בינוי ושיקום ותחומים נוספים. מספר גדול של חברות סטארט-אפ פנו לקרן בבקשות להשקעה ו-8 מהן נבחרו החודש וצפויות לגייס הון מהקרן. 4 מהחברות הללו לא נכללו עד עתה בפורטפוליו של OurCrowd.

בין החברות בהן הקרן מתעתדת להשקיע:

BlueTree – אשר פיתחה טכנולוגיה קניינית להפחתת סוכר במשקאות טבעיים. לאחרונה נאלצה החברה לפנות את משרדיה בקריית שמונה.

Carrar – חברה שמתמחה במערכות לניהול חום שמפיקות סוללות של כלי רכב חשמליים. החברה נאלצה לפנות את משרדיה בשדרות עם פרוץ המלחמה.

Edgybees – חברה שמשתמשת בצילומי לוויין וצילומים בתנועה כדי לספק תובנות לפעולה. הפתרון שלה משמש כבר כיום להצלת חיי אדם.

Verobotics – פיתחה רובוט אוטונומי המשמש לתחזוקה פרואקטיבית של סביבות שונות. חלק משמעותי מצוות החברה משרתים כיום במילואים. 

ד"ר שי הר-נוי, מנכ"ל EdgyBees: "אנו נרגשים לקבל השקעה זו במיוחד לאור העובדה שהטכנולוגיה שלנו היא קריטית לפעילויות של צה"ל. בעת שרבים מעובדינו משרתים במילואים, ההשקעה בנו היא הבעת אמון בטכנולוגיה ובצוות שלנו ובמאמצים שלנו לתמוך במאמץ המלחמתי".

קרן החוסן תפעל לגייס השקעות נוספות מקרנות אחרות של OurCrowd, מקרנות הון סיכון, וממשקיעים מהרשת הגלובלית של OurCrowd וכן תחתור למינוף מימוני דרך תוכניות תמיכה ממשלתיות שהוקמו בעקבות המשבר.

פעולות הקרן מנוהלות על ידי ג'ף קופייצקי, מנהל בעל ניסיון עשיר של למעלה מ-15 שנים בתעשיית ההיי-טק בארה"ב ובישראל. קופייצקי מכר לאחרונה את חברת Jeeng שהייתה בבעלותו לחברתOpenWeb  בסכום של 100 מיליון דולר. יחד עם קופייצקי התגייסו לפעילות הקרן גם נועם קייזר, לשעבר שותף באינטל קפיטל ומשקיע בקרנות Gemini Israel Partners ועופר הייטק, וכן ליאת סברדלוב, שותפה בצוות ההשקעות של OurCrowd.

ג'ף קופייצקי, מנהל קרן החוסן של OurCrowd: "בגלל הקושי לגייס הון עקב התנאים בשוק ההון סיכון, חברות רבות המפתחות טכנולוגיות ייחודיות עם התאמה חזקה לצרכי השוק שנהנו מתנופה עסקית, מתקשות עתה להמשיך בפעילות וזקוקות להון, אך נתקלות באווירה עסקית המקשה על גיוס. סטארט-אפים אינם יודעים מתי משקיעים בינלאומיים יחדשו את ההשקעות שלהם בארץ והם מחכים שהעימות ישכך. נוסף על כך, חברות טכנולוגיות רבות מתמודדות עם אתגרים תפעוליים לאור העובדה שרבים מאנשי המפתח שלהן גויסו ואחרות נאלצו להתפנות מאזורים סמוכים לקרבות ועקב מטחי טילים המאיימים על המשך פעילותן העסקית. החברות הללו מפגינות עמידות עסקית אך רבות מהן זקוקות לגיוס הון כדי להמשיך את הפעילות, לצלוח את המשבר ולהיערך להצלחה אחריו".

יזהר שי, לשעבר שר המדע והטכנולוגיה ושותף השקעות בקרן Disruptive AI שהצטרף למועצה המייעצת של הקרן, שבנו נפל ביום הראשון למלחמה בקרב בכרם שלום: "המשימה שלי היא לכבד את זכרם של אלה שנפלו ב-7 באוקטובר ולהקים 1,000 חברות חדשות לזכרם של קורבנות המלחמה. קרן החוסן היא בדיוק מה שאנו צריכים כדי ליצור הזדמנויות וצמיחה ולהביס את אלה שכל שאיפתם היא להרוס".       

ג'ון מדבד, מייסד ומנכ"ל OurCrowd: "חברות רבות מגובות הון סיכון בישראל מתמודדות מזה זמן עם האטת ההשקעות של קרנות הון סיכון גלובליות ועתה הן מתמודדות עם קשיים גדולים הרבה יותר הנובעים מהמלחמה – שמחייבת השקעות מיידיות וממוקדות. קרן החוסן תחתור לספק למשקיעים החזרים יוצאי דופן באמצעות ניצול הערכות השווי הנמוכות שמאפיינות את השוק הנוכחי תוך תמיכה במספר רב של סטארט-אפים על מנת שיוכלו לשרוד את המשבר ולפרוח בטווח הזמן הרחוק. כקרן הפעילה ביותר בישראל שבאמצעות הפלטפורמה שבנתה צברה פורטפוליו של מאות חברות שבהן השקיעה ישירות, ל-OurCrowd יש יכולת להשקיע הון באופן מיידי במספר גדול של חברות".

OurCrowd ציינה השנה 10 שנים להיווסדה, שבמהלכן הפכה לגוף ההשקעות הפעיל ביותר בהון סיכון בישראל עם יותר מ-225,000 משקיעים כשירים רשומים מ-195 מדינות. OurCrowd גייסה מהקמתה התחייבויות השקעה בהיקף של למעלה מ-2.2 מיליארד דולר, והשקיעה עד היום במעל 420 חברות פורטפוליו ו-50 קרנות השקעה. היא אף רשמה 63 אקזיטים, וביניהם: ההנפקות של Beyond Meat,Lemonade , Innoviz , Arbe, Alpha Tau, ו-Freightos, הרכישה של Jump Bike על ידי Uber, הרכישה של Briefcam על ידי Canon, הרכישה של Argus על ידי Continental, הרכישה של Crosswise על ידי אורקל, הרכישה של Replay על ידי אינטל, הרכישה של Corephotonics על ידי סמסונג, הרכישה של CyberX על ידי מיקרוסופט, והרכישה של Kenna Security על ידי סיסקו.

הפוסט OurCrowd הודיעה על סגירה ראשונה ל-Israel Resilience Fund, קרן חוסן לתמיכה במגזר ההיי-טק בישראל ובפרט בחברות שנפגעו במלחמה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעקבות פלישת אלפי אנשי חמאס ל-21 יישובים וכמה מחנות צבא בעוטף ורצח של כ- 1,400 ישראלים, נערכנו גם אנחנו ב-CHIPORTAL למצב החרום. במסגרת מדור זה אנו משתפים אתכם קוראינו בראיונות עם בכירים בתעשייה המספרים איך המלחמה תפסה אותם ואת החברה שהם מנהלים וכיצד הם תורמים למאמץ המלחמתי. הפעם מתראיין למדור  משה זלצברג, מנכ"ל Veriest.

מה מצב החברה שלכם? איך מורל העובדים?

"מורל העובדים גבוה. חלק משמעותי מהעובדים שלנו מגויסים או שבן משפחה שלהם מגויס. יחד עם זאת היום ששואלים מישהו מה שלומך, התשובה המקובלת "כמו כולם". בתוך עמנו אנחנו יושבים וביחד אנחנו נחושים וממשיכים קדימה עם ראש מורם. אנו דואגים גם למפונים וגם לחטופים ומחזקים את חיילי צה"ל בתוכם גם את הנציגים שלנו."

"חלק מעובדינו נמצאים בחו"ל. יש לנו משרדים בבריטניה, סרביה והונגריה. אנחנו מקבלים תמיכה מאוד רחבה מהצוותים שלנו בחו"ל ועוסקים לא מעט בהסברה פנים ארגונית גם כי זה הדבר הנכון לעשות מבחינה פנימית וגם כי כך אנחנו מרוויחים שגרירים בכל פינות העולם.

האם אתם זקוקים לסיוע בכח אדם או בכל דבר אחר?

"בגלל שאנחנו חברה הפעילה בכמה מדינות זה מאפשר לנו לחפות על העובדים שגויסו בארץ על ידי צוותים בחו"ל. מאחר ואנו עוסקים בביצוע פרויקטים עבור לקוחות שונים בחלק מהמקרים בעזרת הצוותים בחו"ל אנחנו יכולים לעזור ללקוחות שעובדיהם גויסו. חלק מלקוחות שעובדיהם גויסו פנו אלינו וביקשו למלא את החסר בעזרת עובדים שלנו בחו"ל כדי שהפרויקטים לא יפגעו. במידה מסוימת אנחנו רואים בכך משימה לאומית שמטרתה להמשיך עסקים את העסקים כרגיל ולהמשיך לשרות את לקוחותינו"

"עם זאת, עדיין חסרים עובדים בתחומים מסוימים, חלק מהעובדים המגויסים נמצאים במשימות ובפרויקטים שקשה להחליפם גם אם יש לנו רצון וזמינות של אנשים אחרים. קשה להכניס אדם לפרויקט בן לילה. יש עדיין נקודות אי רציפות אבל אנחנו פועלים במרץ להקטין ולפזר אותן."

האם יצא לכם לתרום למען חיילי צה"ל או מפוני העוטף?

"בתחילת המלחמה הדגש היה על חיילי צהל כי הרגשנו שאולי בגלל ההתגייסות המדהימה היה קצת בלגן והצבא לא יכול היה לספק לחיילים את כל הדרוש להם. עם הזמן הדגש עבר יותר למשפחות המפונים כי הם עזבו הכול מאחורה והם צריכים הרבה עזרה היכן שהם נמצאים. אנחנו נרתמים גם לזה. לפני שבוע, לקראת החורף, אספנו 120 מעילים וצוות ה-HR שלנו חילק אותם ביום שישי האחרון למשפחות המפונים. אנו מבקשים לתת להם תחושת שליטה על החיים שלהם ועושים כל מה שביכולתינו כדי לעזור. לצד זאת , אנחנו משתדלים להיענות לכל דרישה המגיעה מצה"ל. אתמול אשתי שלחה אולרי לדרמן ליחידה שעדיין זקוקה להם."

האם קיבלתם תגובות מלקוחות/שותפים עסקים ברחבי העולם?

"קיבלנו הרבה תגובות של לקוחות ושותפים עסקיים שלנו בעולם וכמו שאמרתי יש גם צוותים בחול. אנחנו די בתחילת המלחמה במסגרת זה שאנחנו פעם בשבועיים אוספים את כל החברה ומדברים על מה חדש בחברה די בתחילת המלחמה נתנו הסבר מאוד מקיף על מה שקרה ומה שקורה גם כדי שיקבלו מידע מהימן וגם כדי שנוכל לדבר על זה בצורה חופשית. גם עודדתי אותם לדבר על זה עם החברים בישראל ולהביע אמפתיה."

קיבלנו גם תגובות של שותפים עסקיים. חלק גדול מהלקוחות שלנו נמצאים באירופה ובארה"ב. קיבלנו תמיכה מעומק הלב גם לנו אישית וגם הבעת תמיכה בישראל."

"לפני כשבועיים השתתפתי ב-DVCon 2023 – כנס בינלאומי לתכנון מערכות אלקטרוניות שהתקיים במינכן ובו הייתי חבר בפאנל בתחום מקצועי כזה או אחר. היה לי חשוב בתור ישראלי להמשיך להופיע ולשתף מידע, להמשיך לשים את התעשיה הישראלית על המפה. מטבע הדברים אנשים נמנעים לצאת לחו"ל. בגלל שאני לא מגויס הייתה לי הזכות לייצג את התעשיה הישראלית באותו פאנל. ואני חייב להגיד שבמסדרונות הכנס שמעתי הרבה תמיכה של אנשים. מצאתי את עצמי מרצה במשך 20 דקות באחת ההפסקות של הכנס על מה שקרה בארץ מה יקרה, להסביר להם כיצד הם יכולים לפרש את מה שהם שומעים בחדשות.

הפוסט תעשיה במלחמה: משה זלצברג מנכ"ל Veriest: הפכנו את העובדים שלנו בעולם לשגרירים של ישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

עם פרוץ המלחמה, שהחלה עם פלישת אלפי אנשי חמאס ל-21 יישובים וכמה מחנות צבא בעוטף ורצח של 1,200 ישראלים, נערכנו גם אנחנו ב-CHIPORTAL למצב החרום. מדי יום נביא לכם ראיונות עם בכירים בתעשייה שמספרים איך המלחמה תפסה אותם ואת החברה שהם מנהלים וכיצד הם תורמים למאמץ המלחמתי. הפעם מתראיינת רחלי גנות, מנכ"לית קבוצת Ready.

מה מצב החברה שלכם? האם אתם ממשיכים לעבוד ולספק מוצרים ללקוחות ברחבי העולם? איך מורל העובדים? האם יש נפגעים בקרב העובדים או בני משפחותיהם? 

"בקבוצת Ready, המתמחה בפיתוח חומרה ותוכנה R&D360 לארגונים בישראל ומעסיקה כ- 170 אנשי מו"פ, אנו מנסים כמו כולם בישראל להתמודד עם התחושות של העובדים בעקבות האירועים והמצב שנכפה עלינו עם עובדים / עובדות במילואים, עובדים שבני משפחה שלהם נפגעו ועובדים שגרים בדרום או בצפון. מדובר בקשיים לא פשוטים שמעולם לא חווינו במדינת ישראל. אנו פועלים ב- Ready לעשות ככל הניתן על מנת לדאוג למורל ולחוסן של העובדים. שלחנו מארזי עידוד לעובדינו, ספקינו ולקוחותינו שגויסו למילואים וקיימנו מספר מפגשי זום עם פסיכולוגית, עובדת סוציאלית וקואצ'ר לצורך טיפים, שיח ושאלות של העובדים."

"בהיבט של העבודה בחברה,  אנו מסייעים לחברות טכנולוגיות ובטחוניות, אשר עובדיהם גוייסו למילואים, שחסר להם עובדים או שזקוקים להגביר את קצב פיתוח הפתרונות. גופים אלו מעבירים את פעילות הפיתוח בתחום החומרה והתוכנה אלינו בהיקף ולתקופה הנדרשת להם. קבוצת Ready החלה את דרכה במתן פתרונות בעולם החומרה בכלל ובתחום הצ'יפים בפרט, תחומים הנדרשים כיום לתגבורת עובדים, בעיקר כאשר מדובר במגזר הבטחוני. צוות החברה מרגיש את החשיבות של ההתגייסות לסיוע לחברות בישראל."

האם אתם זקוקים לסיוע בכח אדם או בכל דבר אחר?

"העובדות והעובדים ב- Ready עושים כל מאמץ לעבוד קשה יותר מן הרגיל על מנת לכסות על מחסור כ"א אצל לקוחותינו, בעיקר במגזר הבטחוני, הממשלה וההי טק. אנו מצליחים לספק את השירותים הנדרשים ללקוחותינו בעת הזו, ובמקביל אנו ממשיכים לגייס ומחפשים לאייש כ-40 משרות."

אם יצא לכם לתרום למען חיילי צה"ל או תושבי הדרום בכסף או במצרכים נשמח לפרסם זאת

"הקמנו מערך התנדבות בסבסוד החברה ואנו מסייעים בשיבוץ העובדים בפעולות התנדבות שונות לפי בחירתם ובהתאם לאזור מגוריהם. כמו כן, החברה פועלת לאיסוף תרומות כספיות עבור עמותת עדי-נגב, המעניקה סיוע לאלפי ילדים ובוגרים בעלי מוגבלויות ועבור חיילי צה"ל השומרים על הכפר השיקומי בנגב. קבוצת Ready משווה את סכום התרומה שייאסף על ידי העובדים ותעביר אותו לעמותה. בנוסף, כחלק מן הרצון להוקיר את העבודה המסורה של העובדות והעובדים שלנו בתקופה זו ומתוך רצון לסייע לעסקים באזור העוטף, הענקנו לכל עובדי החברה שוברים לאלבומי תמונות מדפוס בארי. לאור התגובות החיוביות אצלנו בחברה נראה שזו מחווה מוצלחת, ממליצה."

האם קיבלתם תגובות מלקוחות וספקים?

"יש לקוחות הסובלים ממחסור גדול של אנשי פיתוח מגויסים ומודים ומעריכים את העבודה המאומצת של הצוותים אצלינו לפצות על החסר. היכולת שלנו לתגבר מהר באנשי פיתוח נוספים גם לתקופה זמנית מועילה ונצרכת יותר בזמנים אלו. שלחנו חבילות עידוד גם למשפחות של לקוחות וספקים שגויסו שהתרגשו ושמחו על תשומת הלב, החשיבה והתמיכה. קיבלנו גם תגובות מלקוחות גלובליים, אשר הביעו את הזדהותם והשתתפותם עם האירועים הנוראיים אשר פקדו את ישראל."

הפוסט תעשיה במלחמה: רחלי גנות, מנכ"לית READY: הקמנו מערך התנדבות בסבסוד החברה ואנו מסייעים בשיבוץ העובדים בפעולות התנדבות שונות לפי בחירתם הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"סוני סמיקונדקטור ישראל שומרת כיום על מחויבותה להמשכיות תפעולית, תוך הקפדה על הנחיות אבטחה מחמירות." כך אומר מנכ"ל סוני סמיקונדקטור ישראל נוחיק סמל בראיון לאתר  הטכנולוגי מטהוורס פוסט. המאמר מתאר בקצרה את הזוועות של ה-7 באוקטובר ומבקש לברר באמצעות סוני כיצד מגזר ההייטק המהווה חלק ניכר מכלכלת ישראל, מושפע מההסלמה האחרונה באלימות בין ישראל לחמושים בחמאס.  

"מגזר ההיי-טק הישראלי היה במשך עשרות שנים הכוח המניע מאחורי הצמיחה הכלכלית של המדינה, אחראי ל-14% מהתעסוקה ולכמעט חמישית מהתוצר המקומי הגולמי. עם זאת, האירועים האחרונים עוררו חששות כבדים לגבי יציבותו." נאמר בכתבה. משקיעי טכנולוגיה ידועים רבים מתארים את המצב הנוכחי כ"הפרעה עצומה לעסקים כרגיל", בעוד אחרים צופים "מאמץ אדיר", הנדרש כדי להגן על התקנות פיזיות של חברות שבסיסן בישראל מפני שיבושים.

בראיון נשאל סמל, כיצד מתמודדת סוני סמיקונדקטור ישראל, המייצרת ערכות שבבי IoT סלולריים, בעקבות מתקפת החמאס.

לדברי סמל, סוני סמיקונדקטור ישראל הצליחה לשמור על רציפות תפעולית באמצעות סידורי עבודה מרחוק ומערכות גיבוי. "אנחנו הרוסים מההתקפה של חמאס על ארצנו; האלימות והאכזריות המבוצעות על ידי טרוריסטים הן מעבר להבנה אנושית. ישראל נותרה אומה איתנה ומאוחדת, איתנה מול מצוקות. אנו מקווים בלהט לפתרון מהיר והחלטי, כמו גם לחזרתם הבטוחה של כל החיילים והאזרחים המוחזקים כעת כבני ערובה".

לדברי סמל, חלק מעובדי החברה נקראו לשירות מילואים, מה שמשקף מגמה רחבה יותר בחברות ישראליות. אבל יש לה תוכניות מגירה כדי למזער את השיבושים. סוני טוענת כי שרשרת האספקה והייצור שלה, שנעשים מחוץ לישראל, לא נפגעו. היא מאזנת משאבים בין ישראל למדינות אחרות כדי לתמוך בלקוחות. עוד הוא תיאר את התרומה שהחברה ועובדיה נותנים לנפגעים ולחיילים.

דימה פלדמן, סמנכ"ל ניהול מוצר ושיווק בסוני סמיקונדקטור ישראל הוסיף ואמר: "ההנהלה הישראלית שלנו מעורבת באופן פעיל ונותנת יד לפעילות היומיומית כשאנשים נעדרים, ואנחנו מקבלים תמיכה משמעותית מהצוותים שלנו בחו"ל. זו הרוח של החברה שלנו ושל המדינה שלנו – אנחנו עוזרים אחד לשני ומספקים את הסחורה לא משנה מה הנסיבות".

למאמר המלא באתר מטהוורס פוסט

הפוסט תעשיה במלחמה: "סוני סמיקונדקטור ישראל שומרת על מחויבותה להמשכיות תפעולית, תוך הקפדה על הנחיות אבטחה מחמירות" הופיע לראשונה ב-Chiportal.