ג׳נסן הואנג, מנכ״ל אנבידיה, סיפק בשבוע האחרון את אחת ההצהרות הפומביות הברורות ביותר של בכיר בעמק הסיליקון לטובת המשך פעילות בישראל. באירוע של Reuters Connect במהלך כנס GTC 2026 בסן חוזה אמר הואנג: “יש לנו 6,000 משפחות בישראל… אני מחויב ב־100% לישראל, ואנחנו נהיה שם עוד זמן רב מאוד”. הוא הוסיף כי החברה “ממשיכה לפעול היטב” וכי העובדים בישראל ממשיכים לעבוד קשה למרות המצב. גם בראיון לפודקאסט All-In חזר על המסר, ואמר כי אנבידיה היא “100% בישראל” ו”100% מאחורי המשפחות שם”.

האמירות הללו מגיעות על רקע מתיחות ביטחונית אזורית, אך הן אינן עומדות בחלל ריק. כבר ביולי 2025 דיווחה רויטרס כי אנבידיה פרסמה בקשה לקבלת הצעות לקרקע עבור קמפוס חדש בקרית טבעון, סמוך למתקניה בצפון הארץ, בהיקף של עד 180 אלף מ״ר. לפי הדיווח, מדובר במהלך שעשוי לעלות מיליארדים וליצור אלפי משרות חדשות. באותו דיווח צוין כי לחברה היו אז כ־5,000 עובדים בישראל, וכי היא כמעט שילשה את גודלה בארץ מאז רכישת מלאנוקס.

גם בצד התשתיתי־חישובי ניכרת העמקה. בדצמבר 2025 דיווח כלכליסט כי אנבידיה נמצאת במגעים להקמת חוות שרתים חדשה באזור מבוא כרמל, ליד יקנעם, וכי ההשקעה הכוללת בפרויקט — כולל ציוד המחשוב — עשויה להגיע לכ־1.5 מיליארד דולר. לפי אותו דיווח, המתקן נועד לשרת את צורכי הפיתוח הפנימיים של אנבידיה, ולא לקוחות חיצוניים, והוא אמור לכלול גם מעבדות פיתוח ומערכות המבוססות על דור Blackwell.

המסר של הואנג אינו מסתכם בסולידריות עם עובדים בזמן מלחמה, אלא משתלב במהלך אסטרטגי רחב יותר: אנבידיה ממשיכה לראות בישראל בסיס חשוב לפעילותה העולמית בתחומי רשתות, תשתיות AI ומחשוב עתיר־ביצועים. רויטרס אף ציטטה את מנכ״ל רשות החדשנות, דרור בין, שאמר כי התרחבות אנבידיה היא “הצהרת אמון בישראל” וכי החברה רואה בפעילותה המקומית משהו “שיישאר כאן עוד זמן רב וימשיך להתרחב”. (Reuters)

לצד זאת, כדאי לדייק גם בפרויקטים הקטנים יותר שנכרכו סביב ההצהרות. חלק מהדיווחים קשרו את אנבידיה למיזם Space City במצפה רמון כאילו מדובר בהשקעה ישירה של עשרות מיליוני דולרים מצד החברה. בפועל, לפי סוכנות החלל הישראלית, אנבידיה משמשת שם שותפה טכנולוגית ומספקת ייעוץ מקצועי במסגרת תוכניות האצה, בעוד שהיקף ההשקעה הכולל במיזם מוערך בכ־100 מיליון שקל ומגיע ממשרדי ממשלה, גופים פילנתרופיים וגורמים פרטיים. בנפרד, סוכנות החלל הישראלית דיווחה בדצמבר כי Creation-Space הגדילה את היקף ההשקעה השנתי שלה ל־3 מיליון דולר, ושילבה את אנבידיה כשותפה לתוכנית ההאצה EXPAND III.

עוד נקודה חשובה היא מספר העובדים. בדיווח רויטרס מיולי 2025 מדובר על כ־5,000 עובדים בישראל, בעוד שבדברי הואנג ממרץ 2026 מופיע הניסוח “6,000 families in Israel”. ייתכן שמדובר בשוני בין ספירת עובדים ישירה לבין התייחסות רחבה יותר למשפחות ולעובדי האקוסיסטם המקומי, אבל כך או כך המסר ברור: אנבידיה רואה בפעילותה בישראל נכס אסטרטגי, לא שלוחה שולית.

בשורה התחתונה, ההצהרה של הואנג חשובה דווקא משום שהיא מגובה במעשים. בזמן שחלק מן החברות הבינלאומיות בוחנות מחדש את פריסתן האזורית על רקע המלחמות והאי־ודאות, אנבידיה מאותתת על כיוון הפוך: לא נסיגה, אלא הרחבה. לכן, גם אם הניסוח “100% בישראל” נשמע בתחילה כמו סיסמה, בשלב הזה הוא מתחיל להיראות יותר כמו תיאור מדיניות.

הפוסט ג'נסן הואנג: “אנחנו 100% בישראל” ואנבידיה ממשיכה להעמיק את הנוכחות שלה כאן הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה מנהלת מגעים מתקדמים לרכישת AI21 Labs הישראלית בעסקה המוערכת בכ־2–3 מיליארד דולר. לפי אותו דיווח, מוקד העניין של אנבידיה אינו בהכרח בטכנולוגיה עצמה, אלא בעיקר בכ-200 עובדי החברה – רבים מהם בעלי תארים מתקדמים וניסיון נדיר בפיתוח מערכות בינה מלאכותית. בהסתכלות הזו, העסקה נראית פחות כרכישת מוצר ויותר כמהלך “אקוויהייר” שנועד להרחיב במהירות את בסיס המומחים של אנבידיה בישראל. כך דיווח היום אתר כלכליסט.

למה דווקא עכשיו: טאלנט, תחרות, והמרוץ על תשתיות AI
הדיווח מגיע על רקע לחץ תחרותי גובר על אנבידיה בשוק השבבים ל-AI, כולל התחזקות חלופות כמו מאיצים ייעודיים של ענקיות ענן. במקביל, אנבידיה עצמה מראה בשבועות האחרונים נכונות לבצע עסקאות מסוג “לקחת את האנשים והידע” גם בלי רכישה קלאסית: כך למשל בעסקה עם Groq, שלא הוגדרה כרכישה מלאה אלא כהסכם רישוי לא-בלעדי לצד גיוס בכירים ומהנדסים מרכזיים, מהלך שממחיש את המגמה בשוק לעקוף חסמים רגולטוריים ועדיין להשיג טכנולוגיה וכוח אדם.

AI21: מחלום “מודל שפה ישראלי גדול” להתמקדות בארגונים
AI21 הוקמה ב-2017 בידי פרופ’ אמנון שעשוע, פרופ’ יואב שהם ואורי גושן. בתחילת הדרך היא נתפסה כמועמדת להציב את ישראל בקדמת הבמה של מודלי שפה, עוד לפני הפריצה הגדולה של ה-GenAI ב-2022. בשנים האחרונות, לפי הדיווח, החברה התקשתה לעמוד בקצב של המובילות הגלובליות, וביצעה שינוי כיוון: היא עצרה באפריל את פיתוח Wordtune, מוצר הצרכנים המוכר שלה, ומיקדה את הפעילות בפתרונות לארגונים – תחום שבו הדרישה לדיוק, בקרה ואמינות גבוהה יותר, וסף הסובלנות לטעויות נמוך בהרבה.

במוקד ההיצע שלה נמצא Maestro, מוצר שמיועד לשפר את דיוק הפלט של מודלי שפה (בדגש על משימות מורכבות ותהליכים ארגוניים), ובחברה אף טוענים לשיפור שיכול להגיע “עד 50%” בתרחישים מסוימים. (AI21) ההכנסות השנתיות של AI21 מוערכות בכ־50 מיליון דולר – רחוק מהסקייל של ענקיות מודלים שמייצרות הכנסות של מיליארדים.

ההקשר הישראלי: אנבידיה מרחיבה נוכחות בצפון
אם העסקה תושלם, היא תצטרף לרכישות קודמות של אנבידיה בישראל בשנים האחרונות (בהן Mellanox בעבר וכן רכישות נוספות בעשור הנוכחי), ותתיישב עם אסטרטגיית ההתרחבות המקומית של החברה. באמצע דצמבר הודיעה אנבידיה שבחרה בקריית טבעון כאתר לקמפוס חדש גדול, עם יעד של עד כ-10,000 עובדים עד 2031.

הפוסט דיווח: אנבידיה במגעים מתקדמים לרכישת AI21 בכ־2–3 מיליארד דולר, בעיקר כדי לקלוט טאלנט ישראלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.