צ'ארלס סטרומן, TechWorks: " אם בריטניה לא תגדל חברות שבבים מקומיות ותשמור על הקניין הרוחני – היא תאבד את מעמדה הגיאופוליטי בתוך עשור וחצי"

שבבים הם כבר מזמן לא רק רכיבי אלקטרוניקה – הם הפכו לעמוד תווך של הכלכלה הגלובלית ולתנאי סף להשתייכות למועדון המדינות המשפיעות בעולם. כך טוען צ'ארלס סטרומן, מומחה בכיר בתעשיית ההייטק הבריטית, במאמר דעה שפורסם באתר eeNews Europe.

לפי סטרומן, יכולת עיצוב, ייצור ומסחור של שבבים – כולל שבבי פוטוניקה, חומרים רחבי פס ואדריכלות מערכות – היא שמעניקה כיום למדינות את מעמדן בזירה העולמית. “כמו שנפט וגז טבעי הגדירו את ההגמוניה במאה ה־20, כך שבבים מגדירים אותה במאה ה־21", הוא כותב.

לצד אזהרות חריפות על אובדן רלוונטיות, סטרומן מצביע על ההזדמנות: אם תתמקד ביכולות החדשניות שלה – בתכנון, חומרים וחברות סטארט־אפ פורצות דרך – תוכל בריטניה לשוב ולהוביל. בין החברות שציין כסמלי הצלחה: ARM, Graphcore, Imagination, Pragmatic ו־Paragraf.

עם זאת, סטרומן מזהיר שהאתגר המרכזי הוא גידול חברות קטנות (SMEs) לממדים תעשייתיים. לדבריו, "השוק הבריטי סובל מזה עשרות שנים מהיעדר השקעה ממשלתית, בניגוד לארה"ב, האיחוד האירופי וסין." הוא קורא להשקעה ציבורית־פרטית של לפחות מיליארד ליש"ט, מתוך תקציב המחקר של 15.2 מיליארד ליש"ט המיועד לשנת 2026.

המאמר מדגיש גם את בעיית פערי המיומנויות: סטרומן מציין שהציבור הבריטי מתייחס בזלזול ללימודי STEM ואלקטרוניקה, ובכך נוצר "בריחת מוחות" מתמשכת. הוא משווה זאת לחגיגות בטייוואן, בהן משפחות שלמות מציינות בגאווה קבלה לעבודה ב־TSMC.

הקמת המרכז הלאומי לשבבים (NSC) בבריטניה צפויה, לדעתו, להוות צומת קריטי בין ממשלה, תעשייה ואקדמיה – בתנאי שיופעל בתיאום הדוק עם גופים עצמאיים דוגמת TechWorks. הצלחת המרכז, טוען סטרומן, "תיקבע לפי מידת התאמתו לצורכי התעשייה".

במבט קדימה, סטרומן מזהיר: “אם לא נפעל, תוך 15 שנה תישאר בריטניה כאתר תיירות מפואר לעבר טכנולוגי מפואר.” הוא קורא להקים משימות לאומיות ממוקדות, לתמוך באקו־סיסטמים מקומיים, ולוודא שזכויות הקניין הרוחני וערך כלכלי נשארים בידי חברות בריטיות.

לדבריו, הצלחה תיתכן גם אם הייצור יתבצע מעבר לים, כל עוד התכנון והבעלות נשמרים בבית. התחומים שבהם מציע להשקיע כוללים: מחשוב פוטוני, שבבים נוירומורפיים, חומרים דו-ממדיים, חיישנים מתקדמים, MEMS, ואריזות מתקדמות (Advanced Packaging).

“שבבים אינם רק טכנולוגיה – הם מדיניות לאומית, ביטחון כלכלי ואבן יסוד לעתיד שלנו,” מסכם סטרומן.

לטור המלא

אמפמ:

כותרת:
שבבים כדרכון לגוש השבע: בריטניה חייבת להמר על טכנולוגיית סמיקונדקטורים

כותרת משנה:
צ'ארלס סטרומן מזהיר:

תגים:
שבבים, סמיקונדקטורים, בריטניה, G7, תעשיית ההייטק, בינה מלאכותית, מחשוב פוטוני, חומרים רחבי פס, ARM, מדיניות טכנולוגית, עתיד תעשיית השבבים

ביטוי מפתח:
שבבים כדרכון לגוש השבע

נרדפים:
עתיד תעשיית השבבים, סמיקונדקטורים בבריטניה, בריטניה והשבבים, שבבים ככלי מדיני, תעשיית המוליכים למחצה

SLUG:
semiconductors-uk-g7-charles-sturman

אם תרצה גרסה מקוצרת לפוש / ניוזלטר או תרגום לגרסאות האנגלית והערבית – אפשר להמשיך מכאן.

הפוסט שבבים כדרכון לגוש הG7: טכנולוגיית השבבים כבסיס לכוח גיאופוליטי בבריטניה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אלישע שחמון, מבכירי התעשייה האלקטרונית בישראל ומי שעמד בראש חברת "מוטורולה ישראל" במשך קרוב לשני עשורים, נפטר השבוע בגיל 85.

שחמון נולד בבגדאד בשנת 1939 ועלה לישראל עם משפחתו ב-1951. הוא גדל במעברת עמישב שבפתח תקווה, ובמהלך חייו סלל לעצמו דרך עצמאית ומרשימה. לאחר שירותו בצה"ל בחיל המודיעין, למד חשבונאות, כלכלה ומינהל עסקים, והחל את דרכו המקצועית כרואה חשבון במשרד פרטי. ב-1970 הצטרף למוטורולה ישראל, תחילה כמנהל כספים ובהמשך מונה למנכ"ל ולנשיא החברה.

בתקופתו הפכה מוטורולה ישראל לשחקן מרכזי בזירת הטכנולוגיה המקומית. הוא הוביל את החברה להקמת מפעלים בארץ, חיזק את הקשרים עם מערכת הביטחון, והרחיב את פעילותה לתחומי הסיבים האופטיים, מערכות GPS, ותקשורת אלחוטית. בשנת 1986 עמד מאחורי הקמת חברת "פלאפון" – ספקית הסלולר הראשונה בישראל – והיה שותף להשקת השירות הסלולרי המקומי, שנחשב אז לפריצת דרך טכנולוגית.

שחמון נודע כמנהל שקידם חדשנות, אך גם כמי ששמר על גישה צנועה ואישית לעובדיו. על תרומתו רבת השנים לתעשייה האלקטרונית בישראל זכה בפרס התעשייה. לאחר פרישתו ממוטורולה ב-1992 פנה לעסקים פרטיים והשקעות, בעיקר בתחומי הטכנולוגיה.

הוא הותיר אחריו את רעייתו אורה, שלושה ילדים ונכדים. הלווייתו התקיימה ביום חמישי האחרון בהשתתפות בני משפחה, עמיתים וחברים לדרך.

הפוסט אלישע שחמון, מראשוני תעשיית ההייטק בישראל ומנכ"ל מוטורולה ישראל לשעבר, הלך לעולמו בגיל 85 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הכרזת הממשל האמריקני על סבב חדש של מכסים תחת הנשיא דונלד טראמפ עוררה השבוע סערה בעמק הסיליקון. בתחילה נראה כי יצרני השבבים נשמו לרווחה – תת-קטגוריה מצומצמת של מוליכים למחצה קיבלה פטור מהמכסים החדשים. אך בחינה מעמיקה מגלה כי מדובר בחרב פיפיות: מרבית הציוד והמוצרים שבהם משולבים שבבים – כולל שרתים, ציוד בינה מלאכותית, וציוד ייצור חיוני – לא נכללו בפטור ויספגו תוספת מס משמעותית.

לדברי מרטין צ׳ורזמפה, חוקר בכיר במכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית, "השקעה של מאה מיליארד דולר בתעשיית השבבים בארה״ב שווה פחות מבעבר. העלויות צפויות לעלות – והמשקיעים לא יאהבו את זה".

פטור סמלי – מכה למגזר ה-AI

המכסים מתבססים על סיווג מוצרים במערכת האמריקנית HTS, הכוללת מאות אלפי קודים. הפטור תקף רק לשבבים מתקדמים מסוגים מסוימים, ואינו כולל את רוב השרתים, המערכות המשולבות ואת ציוד הייצור. כך למשל, מערכות DGX של Nvidia, הכוללות GPUs ייעודיים ללמידת מכונה, צפויות לספוג מכס בגובה של כ-40%.

סטייסי ראסגון, אנליסט בכיר בחברת Bernstein Research, טוען כי "מדובר בפגיעה מערכתית – השפעה רוחבית שלא תיעצר בשבבים עצמם, אלא בכל שרשרת הערך."

גם כלי הייצור עצמם – מכונות ליתוגרפיה מתקדמות, שרובן מיוצרות ביפן ובהולנד – יספגו מכסים של 20–24 אחוזים, צעד העלול לפגוע במאמצי הממשל להחזיר ייצור שבבים לתוך גבולות ארה״ב.

השפעה צפויה על מחירי השרתים

אחת המדינות שצפויות להיפגע במיוחד מהמהלך היא טאיוואן – ספקית מרכזית של שבבים ושרתים לשוק האמריקני. ג׳ייסון סו, לשעבר חבר פרלמנט טאיוואני וכיום חוקר במכון הדסון, מעריך כי רק 10% מיצוא טאיוואן לארה״ב ייהנו מהפטור, בעוד שהיתר – בעיקר שרתים – יספגו תוספת מס של 32%.

"המחירים של שרתי AI עלולים לזנק בצורה קיצונית," אמר סו. "רוב החברות הפועלות בתחום הזה עובדות על שוליים רווח צרים, והן לא יוכלו לספוג את העלות."

חשש משרשרת תגובות גלובלית

פרופ' מארק וו מבית הספר למשפטים בהרווארד מזהיר שהמכסים עלולים להוביל למכסי נגד מצד מדינות מפתח אחרות. "הסיכון למלחמת סחר חדשה מוחשי מאוד – הספקולציות רבות, והאווירה בשוק בלתי צפויה לחלוטין," הוא טוען.

במקביל, ייתכן שטראמפ יכריז על סבב נוסף של מכסים – הפעם ממוקדים ישירות בתעשיית השבבים. זהו מהלך שעשוי לשבש עוד יותר את אסטרטגיית "השבת הייצור הביתה" שיזם ממשל ביידן במסגרת חוק השבבים והמדע (CHIPS Act), אשר השקיע עד כה כ-52 מיליארד דולר בייצור, הכשרה ומחקר.

ההשפעה על ספקיות חומרה ויצרני AI בארה״ב

בעוד חברות כמו אינבידיה חוות ירידות חדות במניותיהן – כשליש מערכן מאז תחילת השנה – נרשמת דאגה הולכת וגוברת בקרב סטארטאפים בתחום הבינה המלאכותית והחישוב הקוונטי. ההסתמכות על שרתים ו-GPU מתקדמים עלולה להפוך ליקרה מדי עבור חברות אמריקניות קטנות ובינוניות.

ננסי ווי, אנליסטית שרשרת אספקה בקבוצת Eurasia, מסכמת את המצב כך: "מדובר בפגיעת עומק לא רק בשוק השבבים, אלא ביכולת של ארה״ב לשמר מובילות בתחומי מחשוב העתיד."

הפוסט מכסי טראמפ מאיימים גם על תעשיית השבבים האמריקנית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

כרם נבו, סמנכ"לית צמיחה ברשות החדשנות, הציגה נתונים לפיהם "מיד אחרי פרוץ המלחמה הבינו ברשות שצריך לסייע לחברות שנשארו להן פחות מ-6 חודשים לחיות. לדבריה רשות החדשנות הקצתה יותר מ-400 מיליון שקל שמונפו בעוד 850 מיליון שקל כספים פרטיים כדי לסייע לחברות הזנק במצוקה. "הופתענו מהביקוש, ציפינו ל-300 חברות שיגשו למסלול הזה ובפועל ניגשו 800 " וזה מעיד על המצב.

מנהלת פורום ההייטק למען ישראל, אורלי הראל, קראה לממשלה לנקוט בפעולות מידיות לעצור את הנסיגה בהייטק, שהפגיעה בו היא פגיעה בקטר של הכלכלה הישראלית והנסיגה בו משפיעה על רווחת כלל אזרחי ישראל. "המגמה החלה עם ההכרזה על ההפיכה המשטרית, והמלחמה האיצה אותה", אמרה.

אביב דרור, מייסד חברת One AI  היה אף נחרץ יותר ואמר: "אנחנו במצב קטסטרופלי. איך יכול להיות שהשקופיות מראות שאנחנו במקום טוב והשוק גדול מכדי ליפול? לא רואים את תהליכי העומק. אנחנו המודיעין שלכם שאומר לכם שהמצב לא טוב והקריסה עוד לפנינו".

מריאן כהן, יו"ר איגוד תעשיות ההייטק בהתאחדות התעשיינים  אמר כי המצב הוא רע ואסור להתעלם מזה ולהסתנוור מהמספרים. "אחרי שהיינו הקטר של המשק תוך רבעון הפכנו לבולם הזעזועים. המומנטום שנוצר בעולם הוא לא טוב", אמר.

מריאנה סימנוביץ ,מנכ"לית CEO Connection, ציינה כי חברות צעירות בסכנת סגירה על רקע שירות מילואים ו-705 מחברות ההייטק הצעירות מדווחות על פגיעה משמעותית בעסקיהן.  

בעוד נציגי תעשיית ההייטק מפרטים את מצב התעשיה ואף מציגים נתונים חד משמעיים, אף ח"כ מהקואליציה לא נכח בדיון דבר המעיד על חוסר החשיבות שמייחסת הקואליציה למצב ההייטק ולהשלכות של התמוטטותו על כלכלת ישראל.

למרות שח"כ ליברמן ביקש להכין עבורו נייר עמדה שיסייע למוסדיים להגדיל השקעותיהן (המינימליות כיום) בהייטק הישראלי שום דבר לא קרה מאז למרות שכבר חלפו חודשיים מאז אותה ישיבה. מה שכן קרה הוא שכנסת ישראל כבר הספיקה מאז לצאת לפגרה ומצבן של רוב חברות ההייטק הצעירות רק הורע.  יכולת הגיוס של כספים מקרנות הון סיכון או משקיעים אחרים הצטצמם בחודשים האחרונים עוד יותר במיוחד לנוכח העובדה כי ישראל עדיין נמצאת במלחמה שלא ברור מתי ואיך תסתיים. מצב זה גרם לכך ששווין של חברות ההזנק הישראליות בירידה מה שאמנם הופך אותן אטרקטיביות יותר לרכישה אך אין בכך כדי לעודד את התעשיה במיוחד כאשר גם כמות החברות החדשות בצניחה.

גם אם ח"כ ליברמן או אחרים המנהלים את המדינה היו רוצים לעשות משהו כדי לשפר את מצב תעשיית ההייטק ע"י תמריצים ממשלתיים או טיפול בחסמים שיאפשרו לגופים מוסדיים להגדיל השקעותיהם בסטרטאפים ישראלים הרי שעכשיו הכל נעצר "עד אחרי החגים", כלומר עד סוף חודש אוקטובר. (בעוד כשלושה חודשים).

הפוסט נציגי תעשיית ההייטק התריעו – אבל המדינה לא עושה דבר כדי למנוע את קריסת הענף שעליו נשענת כלכלת ישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.