סטרטסיס (Stratasys) חנכה השבוע את המטה האזורי החדש שלה ליבשת אמריקה בעיר מינטונקה שבמדינת מינסוטה. המתקן החדש, המשתרע על שטח של כ־18,500 מ"ר, מאגד תחת קורת גג אחת פעילויות הנדסה, מחקר ופיתוח, הדגמות ללקוחות ושירותי ייצור מתקדמים.

באירוע הפתיחה השתתפו נציגי ממשל ופוליטיקאים מקומיים, לצד בכירים בחברה ואנשי תעשייה. בין המשתתפים היו חברי בית הנבחרים האמריקני בטי מקולום וטום אמר, וכן סקוט קראמפ, ממייסדי סטרטסיס ומחברי צוות הפיתוח שהמציא את טכנולוגיית FDM, אחת מטכנולוגיות ההדפסה התלת־ממדית הנפוצות בעולם.

המהלך מגיע בתקופה שבה תעשיית הייצור התוספי (Additive Manufacturing) מתמודדת עם אתגרים לא פשוטים. לאחר גל ציפיות גבוה בתחילת העשור, חברות רבות בענף נאלצו להתמודד עם האטה בהשקעות, ירידה בביקושים בשווקים מסוימים ולחץ מצד המשקיעים להציג רווחיות וצמיחה עקבית.

למרות זאת, סטרטסיס ממשיכה להתמקד ביישומים תעשייתיים שבהם להדפסה בתלת־ממד יש יתרון כלכלי ברור, בעיקר בתחומי התעופה והחלל, הביטחון, הרפואה, רפואת השיניים והייצור התעשייתי. במגזרים אלה נעשה שימוש גובר בייצור חלקים מורכבים בכמויות קטנות ובינוניות, תחום שבו הייצור התוספי יכול לקצר זמני אספקה ולהפחית עלויות פיתוח.

המתקן החדש כולל גם את פעילות Stratasys Direct, זרוע הייצור לפי דרישה של החברה, המספקת שירותי ייצור ללקוחות שאינם מחזיקים בעצמם מערכי הדפסה תלת־ממדית. שילוב פעילות זו עם צוותי המחקר והפיתוח עשוי לאפשר לחברה לקצר את תהליך המעבר מפיתוח מוצרים חדשים ליישומים מסחריים.

עבור סטרטסיס, שמרכזה בישראל ומניותיה נסחרות בנאסד"ק, מדובר במהלך ארגוני משמעותי בשוק המרכזי שלה. ארצות הברית מהווה את אחד ממוקדי הפעילות הגדולים ביותר של החברה, הן מבחינת לקוחות והן מבחינת שותפים תעשייתיים.

הקמת המטה החדש אינה צפויה לשנות את מפת התחרות בענף בטווח הקצר, אך היא מעידה על האסטרטגיה של סטרטסיס להתמקד בשווקים תעשייתיים ובפתרונות ייצור מתקדמים, במקום במערכות הדפסה המיועדות לשוק הצרכני או ליישומים ניסיוניים.

הפוסט סטרטסיס חנכה מטה חדש בארה"ב ומרכזת בו פיתוח, הנדסה וייצור מתקדם הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דוח מצב ההייטק 2026 של רשות החדשנות מציג תמונה מורכבת של ענף שחזר לצמוח בעוצמה, אך גם משנה את מרכז הכובד שלו. לאחר שנתיים של האטה, תוצר ההייטק הישראלי הסתכם בשנת 2025 בכ־352 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של 8.2% לעומת 2024. חלקו של ההייטק בתוצר המשק עלה ל־18.3%, והענף תרם כמחצית מהצמיחה של המשק כולו.

עבור תעשיית השבבים והחומרה, הנתון הבולט ביותר בדוח הוא חזרתה של “תעשיית ההייטק” – ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי – למרכז הצמיחה. לפי הדוח, עיקר הגידול בתוצר ההייטק בשנת 2025 הגיע מענפי החומרה, עם תוספת של כ־16 מיליארד שקל בתוך שנה אחת, לעומת גידול שנתי של עד כ־1.5 מיליארד שקל בלבד בשנים 2022–2024. ענפי החומרה רשמו עלייה של 20.7% בתוצר, בזמן ששירותי התוכנה חזרו לצמוח בקצב מתון יותר.

הנתון הזה משתלב במגמה עולמית רחבה יותר: מהפכת הבינה המלאכותית מגדילה במהירות את הביקוש לתשתיות מחשוב, שבבים, מרכזי דאטה, תקשורת, מערכות הספק ואנרגיה. רשות החדשנות מציינת כי הזינוק בביקוש לתשתיות מחשוב ושבבים, שמאפשרות את מהפכת ה־AI, עשוי להסביר חלק מהצמיחה המחודשת בענף החומרה.

AI Core הופך למרכז הכובד של ההשקעות

הדוח מצביע גם על התחזקות משמעותית של חברות AI Core – חברות המפתחות מודלים, תשתיות וטכנולוגיות מאפשרות בתחום הבינה המלאכותית, ולא רק משלבות יכולות AI במוצרים קיימים. לפי נתוני הדוח, 35.2% מכלל הגיוסים בשנת 2025 הופנו לחברות AI Core. אם משווים את תחום ה־AI Core לסקטורים רגילים, הוא היה הסקטור הגדול ביותר מבחינת גיוסי הון בישראל בשנת 2025.

עבור תעשיית השבבים המקומית, המשמעות רחבה יותר מהשקעות בתוכנה. שכבת ה־AI Enablers – שבבים, תקשורת, מרכזי דאטה, סייבר ותשתיות חישוב – מוגדרת בדוח כאחד מארבעת הצירים המרכזיים לשימור המובילות הישראלית בבינה מלאכותית. זהו איתות לכך שהמרוץ הגלובלי ל־AI אינו רק מרוץ על מודלים, אלא גם על חומרה, תשתיות ושרשראות אספקה.

ברשות החדשנות מציינים כי ישראל אינה יכולה להתחרות במעצמות במונחי גודל בלבד, אך יכולה להוביל בתחומים שבהם חדשנות, התמחות ומהירות חשובות יותר מהיקף המשאבים. בהקשר זה, שבבים ותשתיות AI הם תחומים שבהם לישראל עומק טכנולוגי משמעותי, אך גם תלות גבוהה בשיתופי פעולה בין־לאומיים, בגישה לכוח חישוב ובחיבור לשרשראות אספקה גלובליות.

צמיחה חזקה, אך פחות מו״פ בישראל

לצד הצמיחה בענפי החומרה, הדוח מציג סימני אזהרה בשוק העבודה. מספר המועסקים בהייטק הגיע לכ־400 אלף עובדים, שהם כ־11.4% מהמועסקים במשק, אך לראשונה מזה עשור נרשמה ירידה במספר עובדי המו״פ בישראל. הירידה עומדת על כ־3,500 עובדים, ובמקביל נרשמה עלייה משמעותית בתפקידי מוצר.

ברשות החדשנות מציינים כי השינוי בתמהיל התפקידים עשוי להיות קשור להתייעלות עבודת הפיתוח באמצעות כלי בינה מלאכותית, אך גם להתרחבות מחלקות המו״פ של חברות ישראליות מחוץ לישראל. זהו נתון חשוב במיוחד לתעשיות חומרה ושבבים, שבהן מרכזי פיתוח, ידע הנדסי וניהול טכנולוגי הם חלק מרכזי מהיתרון התחרותי.

הדוח מצביע על מגמה עקבית של התרחבות פעילות חברות ישראליות בחו״ל. במרץ 2026 רק 62% מעובדי חברות ההייטק הישראליות הפרטיות הועסקו בישראל, לעומת 69% בשנת 2019. עיקר הגידול מחוץ לישראל נרשם בארצות הברית, כולל בתפקידי מו״פ ותפקידי הנהלה בכירה. לפי הדוח, חלקם של בכירי ההייטק המועסקים בישראל ירד בכ־9.6 נקודות אחוז מאז 2019.

המשמעות היא כפולה: מצד אחד, ההייטק הישראלי מתבגר והופך גלובלי יותר. מצד שני, כאשר מוקדי פיתוח, הנהלה וקבלת החלטות עוברים בהדרגה מחוץ לישראל, גדל החשש שחלק גדול יותר מהערך הכלכלי ומהידע האסטרטגי ייווצר מחוץ למדינה.

ההייטק מוביל בייצוא, ולכן חשוף לשער הדולר

הדוח מדגיש גם את תלותו החריגה של ההייטק ביצוא. יצוא ההייטק הגיע בשנת 2025 לכ־85 מיליארד דולר, שהם כ־58% מכלל היצוא הישראלי. היצוא מהווה כ־79% מתוצר ההייטק, לעומת כ־26% בלבד ביתר ענפי המשק. לכן, שחיקת שער הדולר פוגעת ישירות ברווחיות חברות שהכנסותיהן בדולרים והוצאותיהן בשקלים.

לפי הדוח, שינוי שער הדולר מ־3.7 שקלים בממוצע בשנת 2024 ל־3.45 שקלים בממוצע בשנת 2025 מתורגם לירידה של 21 מיליארד שקל בתוצר ההייטק. עבור חברות חומרה ושבבים, שבהן עלויות פיתוח, כוח אדם, ציוד ותפעול גבוהות במיוחד, מדובר בגורם שמקצר את ה־Runway ומייקר את פעילות הפיתוח בישראל מול חלופות בחו״ל.

דיפטק, דיפנס־טק, חלל וקוונטום

הדוח מצביע על התחזקות המעבר של ההייטק הישראלי לעולמות הדיפטק והבינה המלאכותית, ובפרט בתחומי הדיפנס־טק, החלל, הקוונטום ותשתיות הבינה המלאכותית. תחומים אלה דורשים בדרך כלל השקעות ארוכות טווח, ידע הנדסי עמוק, תשתיות ניסוי ומדיניות ממשלתית עקבית.

מבחינת רשות החדשנות, האתגר הוא לא רק לעודד הקמת חברות חדשות, אלא לבנות חברות טכנולוגיה גדולות ומבוססות בישראל. יו״ר רשות החדשנות, ד״ר אלון סטופל, אמר כי היתרון של ישראל אינו בגודל השוק או במשאבי טבע, אלא ביכולת לחשוב אחרת, לקחת סיכונים ולהפוך רעיונות פורצי דרך למציאות. לדבריו, המשימה כעת היא להבטיח שהיתרון הזה לא יישחק בעולם שבו התחרות על טכנולוגיה, הון ואנשים הופכת אגרסיבית יותר.

מנכ״ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר כי ההייטק הישראלי ממשיך להפגין עוצמה ויכולת התאוששות, אך הדוח גם מציב מראה מול האתגרים האמיתיים של הענף. לדבריו, חלק מהפעילות, העובדים והכסף זזים החוצה מישראל, ומגמה זו עלולה לאורך זמן לשחוק את היתרון היחסי שעליו נבנתה אומת הסטארט־אפ.

השורה התחתונה של הדוח ברורה: שנת 2025 הייתה שנת התאוששות חזקה להייטק הישראלי, אך גם שנה שבה החומרה, השבבים ותשתיות ה־AI חזרו להיות חלק מרכזי מסיפור הצמיחה. השאלה האסטרטגית לשנים הקרובות היא אם ישראל תצליח לתרגם את העומק הטכנולוגי שלה בתחומי השבבים, הדיפטק והבינה המלאכותית לחברות גדולות, תעסוקה איכותית ומרכזי פיתוח שיישארו כאן – או שחלק הולך וגדל מהערך ימשיך לנוע אל מחוץ לישראל.

הפוסט דוח רשות החדשנות: החומרה והשבבים חזרו להיות מנוע צמיחה מרכזי בהייטק הישראלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

צ'ארלס סטרומן, TechWorks: " אם בריטניה לא תגדל חברות שבבים מקומיות ותשמור על הקניין הרוחני – היא תאבד את מעמדה הגיאופוליטי בתוך עשור וחצי"

שבבים הם כבר מזמן לא רק רכיבי אלקטרוניקה – הם הפכו לעמוד תווך של הכלכלה הגלובלית ולתנאי סף להשתייכות למועדון המדינות המשפיעות בעולם. כך טוען צ'ארלס סטרומן, מומחה בכיר בתעשיית ההייטק הבריטית, במאמר דעה שפורסם באתר eeNews Europe.

לפי סטרומן, יכולת עיצוב, ייצור ומסחור של שבבים – כולל שבבי פוטוניקה, חומרים רחבי פס ואדריכלות מערכות – היא שמעניקה כיום למדינות את מעמדן בזירה העולמית. “כמו שנפט וגז טבעי הגדירו את ההגמוניה במאה ה־20, כך שבבים מגדירים אותה במאה ה־21", הוא כותב.

לצד אזהרות חריפות על אובדן רלוונטיות, סטרומן מצביע על ההזדמנות: אם תתמקד ביכולות החדשניות שלה – בתכנון, חומרים וחברות סטארט־אפ פורצות דרך – תוכל בריטניה לשוב ולהוביל. בין החברות שציין כסמלי הצלחה: ARM, Graphcore, Imagination, Pragmatic ו־Paragraf.

עם זאת, סטרומן מזהיר שהאתגר המרכזי הוא גידול חברות קטנות (SMEs) לממדים תעשייתיים. לדבריו, "השוק הבריטי סובל מזה עשרות שנים מהיעדר השקעה ממשלתית, בניגוד לארה"ב, האיחוד האירופי וסין." הוא קורא להשקעה ציבורית־פרטית של לפחות מיליארד ליש"ט, מתוך תקציב המחקר של 15.2 מיליארד ליש"ט המיועד לשנת 2026.

המאמר מדגיש גם את בעיית פערי המיומנויות: סטרומן מציין שהציבור הבריטי מתייחס בזלזול ללימודי STEM ואלקטרוניקה, ובכך נוצר "בריחת מוחות" מתמשכת. הוא משווה זאת לחגיגות בטייוואן, בהן משפחות שלמות מציינות בגאווה קבלה לעבודה ב־TSMC.

הקמת המרכז הלאומי לשבבים (NSC) בבריטניה צפויה, לדעתו, להוות צומת קריטי בין ממשלה, תעשייה ואקדמיה – בתנאי שיופעל בתיאום הדוק עם גופים עצמאיים דוגמת TechWorks. הצלחת המרכז, טוען סטרומן, "תיקבע לפי מידת התאמתו לצורכי התעשייה".

במבט קדימה, סטרומן מזהיר: “אם לא נפעל, תוך 15 שנה תישאר בריטניה כאתר תיירות מפואר לעבר טכנולוגי מפואר.” הוא קורא להקים משימות לאומיות ממוקדות, לתמוך באקו־סיסטמים מקומיים, ולוודא שזכויות הקניין הרוחני וערך כלכלי נשארים בידי חברות בריטיות.

לדבריו, הצלחה תיתכן גם אם הייצור יתבצע מעבר לים, כל עוד התכנון והבעלות נשמרים בבית. התחומים שבהם מציע להשקיע כוללים: מחשוב פוטוני, שבבים נוירומורפיים, חומרים דו-ממדיים, חיישנים מתקדמים, MEMS, ואריזות מתקדמות (Advanced Packaging).

“שבבים אינם רק טכנולוגיה – הם מדיניות לאומית, ביטחון כלכלי ואבן יסוד לעתיד שלנו,” מסכם סטרומן.

לטור המלא

אמפמ:

כותרת:
שבבים כדרכון לגוש השבע: בריטניה חייבת להמר על טכנולוגיית סמיקונדקטורים

כותרת משנה:
צ'ארלס סטרומן מזהיר:

תגים:
שבבים, סמיקונדקטורים, בריטניה, G7, תעשיית ההייטק, בינה מלאכותית, מחשוב פוטוני, חומרים רחבי פס, ARM, מדיניות טכנולוגית, עתיד תעשיית השבבים

ביטוי מפתח:
שבבים כדרכון לגוש השבע

נרדפים:
עתיד תעשיית השבבים, סמיקונדקטורים בבריטניה, בריטניה והשבבים, שבבים ככלי מדיני, תעשיית המוליכים למחצה

SLUG:
semiconductors-uk-g7-charles-sturman

אם תרצה גרסה מקוצרת לפוש / ניוזלטר או תרגום לגרסאות האנגלית והערבית – אפשר להמשיך מכאן.

הפוסט שבבים כדרכון לגוש הG7: טכנולוגיית השבבים כבסיס לכוח גיאופוליטי בבריטניה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אלישע שחמון, מבכירי התעשייה האלקטרונית בישראל ומי שעמד בראש חברת "מוטורולה ישראל" במשך קרוב לשני עשורים, נפטר השבוע בגיל 85.

שחמון נולד בבגדאד בשנת 1939 ועלה לישראל עם משפחתו ב-1951. הוא גדל במעברת עמישב שבפתח תקווה, ובמהלך חייו סלל לעצמו דרך עצמאית ומרשימה. לאחר שירותו בצה"ל בחיל המודיעין, למד חשבונאות, כלכלה ומינהל עסקים, והחל את דרכו המקצועית כרואה חשבון במשרד פרטי. ב-1970 הצטרף למוטורולה ישראל, תחילה כמנהל כספים ובהמשך מונה למנכ"ל ולנשיא החברה.

בתקופתו הפכה מוטורולה ישראל לשחקן מרכזי בזירת הטכנולוגיה המקומית. הוא הוביל את החברה להקמת מפעלים בארץ, חיזק את הקשרים עם מערכת הביטחון, והרחיב את פעילותה לתחומי הסיבים האופטיים, מערכות GPS, ותקשורת אלחוטית. בשנת 1986 עמד מאחורי הקמת חברת "פלאפון" – ספקית הסלולר הראשונה בישראל – והיה שותף להשקת השירות הסלולרי המקומי, שנחשב אז לפריצת דרך טכנולוגית.

שחמון נודע כמנהל שקידם חדשנות, אך גם כמי ששמר על גישה צנועה ואישית לעובדיו. על תרומתו רבת השנים לתעשייה האלקטרונית בישראל זכה בפרס התעשייה. לאחר פרישתו ממוטורולה ב-1992 פנה לעסקים פרטיים והשקעות, בעיקר בתחומי הטכנולוגיה.

הוא הותיר אחריו את רעייתו אורה, שלושה ילדים ונכדים. הלווייתו התקיימה ביום חמישי האחרון בהשתתפות בני משפחה, עמיתים וחברים לדרך.

הפוסט אלישע שחמון, מראשוני תעשיית ההייטק בישראל ומנכ"ל מוטורולה ישראל לשעבר, הלך לעולמו בגיל 85 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הכרזת הממשל האמריקני על סבב חדש של מכסים תחת הנשיא דונלד טראמפ עוררה השבוע סערה בעמק הסיליקון. בתחילה נראה כי יצרני השבבים נשמו לרווחה – תת-קטגוריה מצומצמת של מוליכים למחצה קיבלה פטור מהמכסים החדשים. אך בחינה מעמיקה מגלה כי מדובר בחרב פיפיות: מרבית הציוד והמוצרים שבהם משולבים שבבים – כולל שרתים, ציוד בינה מלאכותית, וציוד ייצור חיוני – לא נכללו בפטור ויספגו תוספת מס משמעותית.

לדברי מרטין צ׳ורזמפה, חוקר בכיר במכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית, "השקעה של מאה מיליארד דולר בתעשיית השבבים בארה״ב שווה פחות מבעבר. העלויות צפויות לעלות – והמשקיעים לא יאהבו את זה".

פטור סמלי – מכה למגזר ה-AI

המכסים מתבססים על סיווג מוצרים במערכת האמריקנית HTS, הכוללת מאות אלפי קודים. הפטור תקף רק לשבבים מתקדמים מסוגים מסוימים, ואינו כולל את רוב השרתים, המערכות המשולבות ואת ציוד הייצור. כך למשל, מערכות DGX של Nvidia, הכוללות GPUs ייעודיים ללמידת מכונה, צפויות לספוג מכס בגובה של כ-40%.

סטייסי ראסגון, אנליסט בכיר בחברת Bernstein Research, טוען כי "מדובר בפגיעה מערכתית – השפעה רוחבית שלא תיעצר בשבבים עצמם, אלא בכל שרשרת הערך."

גם כלי הייצור עצמם – מכונות ליתוגרפיה מתקדמות, שרובן מיוצרות ביפן ובהולנד – יספגו מכסים של 20–24 אחוזים, צעד העלול לפגוע במאמצי הממשל להחזיר ייצור שבבים לתוך גבולות ארה״ב.

השפעה צפויה על מחירי השרתים

אחת המדינות שצפויות להיפגע במיוחד מהמהלך היא טאיוואן – ספקית מרכזית של שבבים ושרתים לשוק האמריקני. ג׳ייסון סו, לשעבר חבר פרלמנט טאיוואני וכיום חוקר במכון הדסון, מעריך כי רק 10% מיצוא טאיוואן לארה״ב ייהנו מהפטור, בעוד שהיתר – בעיקר שרתים – יספגו תוספת מס של 32%.

"המחירים של שרתי AI עלולים לזנק בצורה קיצונית," אמר סו. "רוב החברות הפועלות בתחום הזה עובדות על שוליים רווח צרים, והן לא יוכלו לספוג את העלות."

חשש משרשרת תגובות גלובלית

פרופ' מארק וו מבית הספר למשפטים בהרווארד מזהיר שהמכסים עלולים להוביל למכסי נגד מצד מדינות מפתח אחרות. "הסיכון למלחמת סחר חדשה מוחשי מאוד – הספקולציות רבות, והאווירה בשוק בלתי צפויה לחלוטין," הוא טוען.

במקביל, ייתכן שטראמפ יכריז על סבב נוסף של מכסים – הפעם ממוקדים ישירות בתעשיית השבבים. זהו מהלך שעשוי לשבש עוד יותר את אסטרטגיית "השבת הייצור הביתה" שיזם ממשל ביידן במסגרת חוק השבבים והמדע (CHIPS Act), אשר השקיע עד כה כ-52 מיליארד דולר בייצור, הכשרה ומחקר.

ההשפעה על ספקיות חומרה ויצרני AI בארה״ב

בעוד חברות כמו אינבידיה חוות ירידות חדות במניותיהן – כשליש מערכן מאז תחילת השנה – נרשמת דאגה הולכת וגוברת בקרב סטארטאפים בתחום הבינה המלאכותית והחישוב הקוונטי. ההסתמכות על שרתים ו-GPU מתקדמים עלולה להפוך ליקרה מדי עבור חברות אמריקניות קטנות ובינוניות.

ננסי ווי, אנליסטית שרשרת אספקה בקבוצת Eurasia, מסכמת את המצב כך: "מדובר בפגיעת עומק לא רק בשוק השבבים, אלא ביכולת של ארה״ב לשמר מובילות בתחומי מחשוב העתיד."

הפוסט מכסי טראמפ מאיימים גם על תעשיית השבבים האמריקנית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

כרם נבו, סמנכ"לית צמיחה ברשות החדשנות, הציגה נתונים לפיהם "מיד אחרי פרוץ המלחמה הבינו ברשות שצריך לסייע לחברות שנשארו להן פחות מ-6 חודשים לחיות. לדבריה רשות החדשנות הקצתה יותר מ-400 מיליון שקל שמונפו בעוד 850 מיליון שקל כספים פרטיים כדי לסייע לחברות הזנק במצוקה. "הופתענו מהביקוש, ציפינו ל-300 חברות שיגשו למסלול הזה ובפועל ניגשו 800 " וזה מעיד על המצב.

מנהלת פורום ההייטק למען ישראל, אורלי הראל, קראה לממשלה לנקוט בפעולות מידיות לעצור את הנסיגה בהייטק, שהפגיעה בו היא פגיעה בקטר של הכלכלה הישראלית והנסיגה בו משפיעה על רווחת כלל אזרחי ישראל. "המגמה החלה עם ההכרזה על ההפיכה המשטרית, והמלחמה האיצה אותה", אמרה.

אביב דרור, מייסד חברת One AI  היה אף נחרץ יותר ואמר: "אנחנו במצב קטסטרופלי. איך יכול להיות שהשקופיות מראות שאנחנו במקום טוב והשוק גדול מכדי ליפול? לא רואים את תהליכי העומק. אנחנו המודיעין שלכם שאומר לכם שהמצב לא טוב והקריסה עוד לפנינו".

מריאן כהן, יו"ר איגוד תעשיות ההייטק בהתאחדות התעשיינים  אמר כי המצב הוא רע ואסור להתעלם מזה ולהסתנוור מהמספרים. "אחרי שהיינו הקטר של המשק תוך רבעון הפכנו לבולם הזעזועים. המומנטום שנוצר בעולם הוא לא טוב", אמר.

מריאנה סימנוביץ ,מנכ"לית CEO Connection, ציינה כי חברות צעירות בסכנת סגירה על רקע שירות מילואים ו-705 מחברות ההייטק הצעירות מדווחות על פגיעה משמעותית בעסקיהן.  

בעוד נציגי תעשיית ההייטק מפרטים את מצב התעשיה ואף מציגים נתונים חד משמעיים, אף ח"כ מהקואליציה לא נכח בדיון דבר המעיד על חוסר החשיבות שמייחסת הקואליציה למצב ההייטק ולהשלכות של התמוטטותו על כלכלת ישראל.

למרות שח"כ ליברמן ביקש להכין עבורו נייר עמדה שיסייע למוסדיים להגדיל השקעותיהן (המינימליות כיום) בהייטק הישראלי שום דבר לא קרה מאז למרות שכבר חלפו חודשיים מאז אותה ישיבה. מה שכן קרה הוא שכנסת ישראל כבר הספיקה מאז לצאת לפגרה ומצבן של רוב חברות ההייטק הצעירות רק הורע.  יכולת הגיוס של כספים מקרנות הון סיכון או משקיעים אחרים הצטצמם בחודשים האחרונים עוד יותר במיוחד לנוכח העובדה כי ישראל עדיין נמצאת במלחמה שלא ברור מתי ואיך תסתיים. מצב זה גרם לכך ששווין של חברות ההזנק הישראליות בירידה מה שאמנם הופך אותן אטרקטיביות יותר לרכישה אך אין בכך כדי לעודד את התעשיה במיוחד כאשר גם כמות החברות החדשות בצניחה.

גם אם ח"כ ליברמן או אחרים המנהלים את המדינה היו רוצים לעשות משהו כדי לשפר את מצב תעשיית ההייטק ע"י תמריצים ממשלתיים או טיפול בחסמים שיאפשרו לגופים מוסדיים להגדיל השקעותיהם בסטרטאפים ישראלים הרי שעכשיו הכל נעצר "עד אחרי החגים", כלומר עד סוף חודש אוקטובר. (בעוד כשלושה חודשים).

הפוסט נציגי תעשיית ההייטק התריעו – אבל המדינה לא עושה דבר כדי למנוע את קריסת הענף שעליו נשענת כלכלת ישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.