Blue Origin, חברת החלל שהקים ג'ף בזוס, מנהלת לפי דיווחים מגעים לגיוס פרטי של 10 מיליארד דולר לפי שווי של 130 מיליארד דולר לפני ההשקעה. מדובר בגיוס החיצוני הראשון בתולדות החברה, ולא בהנפקה לציבור או ברישום מניות בבורסה.

לפי Reuters, חברת ההשקעות Coatue Management צפויה להוביל את הסבב עם השקעה של כ־4 מיליארד דולר, ואילו בזוס צפוי להזרים שני מיליארד דולר נוספים. Blue Origin לא אישרה את פרטי העסקה, והיא עדיין עשויה להשתנות או שלא להגיע להשלמה.

במשך יותר מ־25 שנה מומנה Blue Origin בעיקר מכספו האישי של בזוס. המעבר למשקיעים מוסדיים משקף את הגידול החד בצורכי ההון של החברה, המפתחת במקביל משגרים, מנועים, נחתות ירח, חלליות ורשתות לוויינים.

הפרויקט המרכזי הוא משגר ניו גלן, המיועד לשיגורי לוויינים מסחריים, משימות של נאס"א ושיגורים ביטחוניים. השלב הראשון של המשגר תוכנן לשימוש חוזר בלפחות 25 טיסות, והוא מסוגל לשאת עד 45 טונות למסלול נמוך סביב כדור הארץ. שבעה מנועי BE-4 מניעים את השלב הראשון, ואילו השלב העליון משתמש בשני מנועי BE-3U.

במאי 2026 נפגע פרויקט ניו גלן כאשר משגר התפוצץ במהלך ניסוי הצתה סטטי במתחם השיגור בקייפ קנוורל. החברה החלה בשיקום האתר, שבו השקיעה יותר ממיליארד דולר, ומקווה לחדש את השיגורים עוד השנה.

הגיוס נועד גם לתמוך בפעילות הירח של Blue Origin. החברה מפתחת את נחתת בלו מון עבור תוכנית ארטמיס של נאס"א, וכן גרסת מטען לא־מאוישת. במאי קיבלה החברה חוזה נוסף בהיקף של 188 מיליון דולר להעברת כלי רכב ומטענים לקוטב הדרומי של הירח.

תחום חדש נוסף הוא תשתיות מחשוב בחלל. לפי דיווחים והגשות רגולטוריות, Project Sunrise של Blue Origin עשוי לכלול עד 51,600 לוויינים שישמשו כמרכזי נתונים במסלול. אם התוכנית תתממש, היא תדרוש כמויות גדולות של מעבדים, מאיצי AI, זיכרונות, רכיבי תקשורת אופטית, מערכות אספקת חשמל ופתרונות קירור מותאמים לחלל.

מבחינת תעשיית האלקטרוניקה והשבבים, הגיוס עשוי ליצור בעתיד שוק נוסף למחשוב מוקשח, תקשורת בין־לוויינית, רכיבי הספק וחומרה העמידה בקרינה. עם זאת, תוכניות למרכזי נתונים בחלל עדיין ניצבות בפני מגבלות קשות של שיגור, פיזור חום, תחזוקה ואורך חיי הרכיבים.

המהלך מגיע לאחר הנפקת SpaceX, שהגבירה את התיאבון של המשקיעים לחברות חלל. ואולם Blue Origin עדיין מפגרת משמעותית אחרי SpaceX בקצב השיגורים ובהכנסות. הצלחת הגיוס תספק לה משאבים, אך המבחן המרכזי יהיה יכולתה להפוך את ניו גלן למערכת שיגור סדירה ואת פרויקטי הירח והלוויינים לעסקים פעילים.

הפוסט בלו אוריג'ין מבקשת לגייס 10 מיליארד דולר לפי שווי של 130 מיליארד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

SpaceX השלימה ביום שישי הנפקה ראשונית לציבור בהיקף של 75 מיליארד דולר, הגדולה ביותר שנרשמה עד כה, לפי רויטרס. מניות החברה החלו להיסחר בנאסד"ק לאחר תמחור של 135 דולר למניה, ובפתיחת המסחר עלו ל־150 דולר. לפי מחיר ההנפקה, החברה קיבלה שווי של כ־1.77 טריליון דולר.

עבור תעשיית השבבים, הסיפור המרכזי אינו עצם ההנפקה אלא מה ש־SpaceX מתכוונת לממן באמצעותה: הרחבת Starlink, המשך פיתוח Starship, ותוכניות עתידיות המשלבות תשתיות חלל ובינה מלאכותית. SpaceX אינה עוד חברת שיגור בלבד. היא הופכת לחברת תשתיות גלובלית שמחברת בין חלל, תקשורת, מחשוב ו־AI.

Starlink כמנוע ביקוש לשבבים

לפי רויטרס, הכנסות SpaceX ב־2025 עלו ב־33% ל־18.67 מיליארד דולר, כאשר Starlink סיפקה כ־60% מההכנסות, עם כ־10.3 מיליון משתמשים וכ־9,600 לוויינים. באותה שנה עברה החברה להפסד נקי של 4.94 מיליארד דולר, בין היתר בשל ההוצאה הכבדה על מחשוב AI ופיתוח רקטה חדשה.

המשמעות לשוק השבבים ברורה: כל לוויין, כל מסוף קרקעי וכל הרחבה של רשת תקשורת לוויינית יוצרים ביקוש לרכיבי RF, אנטנות phased array, מעבדי תקשורת, שבבי הספק, רכיבי זיכרון, חיישנים ומערכות עיבוד אות. ככל ש־Starlink מתרחבת, SpaceX הופכת גם ללקוח קצה משמעותי של שרשרת אספקת שבבים מתקדמת — גם אם חלק ניכר מהתכנון והאינטגרציה נעשה בתוך החברה.

החלל כשוק חדש למחשוב AI

אחד הסעיפים המעניינים ביותר עבור CHIPORTAL הוא הכיוון החדש שעליו מדברת SpaceX: תשתיות AI מבוססות חלל. רויטרס ציינה כי SpaceX מציגה למשקיעים עתיד הכולל גם מרכזי נתונים במסלול, כחלק מהניסיון ליהנות מהגידול בהשקעות בתשתיות AI.

זה עדיין חזון מוקדם, ולא שוק קיים בקנה מידה מסחרי. עם זאת, עצם הצגת הכיוון מצביעה על מגמה רחבה יותר: תעשיית החלל עוברת ממודל של שיגור לוויינים בודדים למודל של תשתיות מחשוב ותקשורת מתמשכות. אם הכיוון הזה יתממש, הוא ידרוש דור חדש של שבבים יעילים אנרגטית, עמידים יותר לקרינה, בעלי יכולות עיבוד מקומיות ועם צריכת הספק נמוכה במיוחד.

Starship והקשר לשרשרת האספקה

פיתוח Starship הוא חלק מרכזי בהערכת השווי הגבוהה של SpaceX. לפי רויטרס, Starship מיועדת לשאת יותר מ־100 טונות למסלול נמוך סביב כדור הארץ, לעומת כ־22.8 טונות ב־Falcon 9 וכ־63.8 טונות ב־Falcon Heavy. יכולת כזו, אם תבשיל, עשויה להוזיל פריסה של תשתיות גדולות במסלול — ובהן לוויינים, ציוד תקשורת ואולי בעתיד גם רכיבי מחשוב גדולים יותר.

עבור ספקי שבבים, זו אינה בשורה מיידית של הזמנות, אלא איתות אסטרטגי. חלל מסחרי הופך משוק נישה לשוק תשתיות. חברות שיידעו לספק רכיבים אמינים, חסכוניים ועמידים לתנאים קשים עשויות למצוא בו הזדמנות גוברת.

הערכת שווי גבוהה וסיכונים לא קטנים

לצד ההזדמנות, יש גם סיכון. לפי רויטרס, SpaceX נסחרת במכפיל מכירות חריג של כ־94 על בסיס מחיר ההנפקה, גבוה ממכפילים של חברות טכנולוגיה גדולות כמו Nvidia, Amazon ו־Meta. מכיוון שהחברה הפסידה ב־2025, לא ניתן להשוות אותה לפי מכפיל רווח.

הנפקת SpaceX עשויה לכן להשפיע על כל שרשרת הערך: משוק ההון, דרך יצרני מערכות תקשורת, ועד ספקי שבבים לתחומי RF, הספק, AI וחלל. אם החברה תעמוד בציפיות, היא עשויה להפוך לאחד ממנועי הביקוש החשובים ביותר לרכיבים מתקדמים מחוץ לשוקי הסמארטפונים, המחשבים ומרכזי הנתונים הקרקעיים. אם לא, היא תזכיר למשקיעים שגם תשתיות חלל ו־AI כפופות בסופו של דבר לכלכלה, רווחיות ויכולת ייצור.

הפוסט הנפקת SpaceX מאותתת לתעשיית השבבים: החלל הופך לשוק תשתיות ענק הופיע לראשונה ב-Chiportal.