תחת עננה של מגבלות סחר חדשות, מתיחות גיאופוליטית ועליית מכסים, תעשיית השבבים העולמית חווה אי ודאות גוברת. על רקע הקרב הכלכלי המתעצם בין ארה"ב לסין, מדיניות הסחר שמובילה ממשלת טראמפ הנכנסת מאיימת להטיל מכסים של עד 32% על רכיבי אלקטרוניקה מטאיוואן, כדי להגביל את חדירת הטכנולוגיה הסינית לשוקי המערב ולחזק את ייצור השבבים על אדמת ארה"ב.

למרות האיום, היצוא הטכנולוגי של טאיוואן שובר שיאים: לפי נתונים רשמיים, בחודש יוני נרשמה עלייה של כ־24.6% בהזמנות יצוא לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בעיקר בזכות הביקוש לשבבים ומוצרים מבוססי AI. חברת TSMC, יצרנית השבבים הגדולה בעולם, הגיעה לאחרונה לשווי שוק של טריליון דולר, בין היתר בזכות הזמנות מצד חברות כמו אנבידיה ו-AMD.

ישראל בשרשרת האספקה: בין תלות להזדמנות

לישראל יש נוכחות עקיפה אך משמעותית בתמונה הזו. לפי פרסומים בתקשורת הטאיוואנית והישראלית, בשנים האחרונות מתקיים שיתוף פעולה הולך ומתרחב בין אוניברסיטאות ומכוני מחקר ישראליים לבין גופי מחקר טכנולוגיים בטאיוואן, בעיקר בתחומי הנדסת חומרים, תכנון שבבים (IC design) ובינה מלאכותית.

במקביל, חברות הייטק ישראליות רבות מסתמכות על טכנולוגיות ייצור שבבים של TSMC, וכך כל שינוי מדיניות – למשל הקשחת מכסים או שינוי בתנאי סחר בין טאיוואן לארה"ב – עלול להשפיע על זמינות רכיבים, עלויות ייצור ולוחות זמנים של סטארט-אפים ישראליים.

עם זאת, על רקע הדרת סין ממוקדי ההשפעה במערב, ישראל עשויה גם ליהנות מהחולשה של תעשיית השבבים הסינית ולבסס שיתופי פעולה חדשים בטאיוואן, שתזדקק לגמישות אסטרטגית ולקשרים כלכליים יציבים במדינות הידידותיות למערב.

בין מדע לביטחון: רגישות אסטרטגית

היחסים בין ישראל לטאיוואן מתנהלים בשנים האחרונות בעיקר במסגרות לא רשמיות, בשל מדיניות "סין אחת" שמחייבת את ירושלים להימנע מהכרה רשמית בטאיפיי. עם זאת, שיתוף הפעולה הטכנולוגי נמשך ואף מתרחב, תוך שמירה על מרחק מהתחומים הרגישים – כמו ביטחון ומודיעין – שעשויים לעורר את חמתה של סין.

בתוך כך, ישראל תצטרך לאזן בין המחויבות למערב, הצורך בשיתופי פעולה מדעיים, והרצון שלא להכעיס את בייג'ין – שעדיין מהווה שוק יעד חשוב, בעיקר בתחומים שאינם צבאיים.

מסקנה

שוק השבבים הגלובלי נכנס לעידן של חישוב מסלול מחדש. מדיניות הסחר החדשה של ארה"ב משפיעה ישירות על טאיוואן – ועל כל מי שתלוי בה. לישראל יש מה להפסיד – אבל גם מה להרוויח. בעתיד הקרוב תידרש הממשלה – כמו גם החברות – לקבל החלטות מדויקות לגבי ניהול סיכונים, פיזור מקורות ייצור, ובניית שותפויות חדשות עם השחקנים המרכזיים בתחום השבבים.

הפוסט מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין מחריפה – וישראל בתווך: החשש ממכס על שבבים מטאיוואן, לצד פוטנציאל לשיתוף פעולה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת אינטל פרסמה את תוצאותיה לרבעון השני של 2025, ובכך סיפקה את הדוח הראשון תחת המנכ"ל החדש, ליפ-בו טאן. למרות הכנסות גבוהות מהצפוי של 12.9 מיליארד דולר – לעומת תחזית של 11.9 מיליארד – החברה דיווחה על הפסד של 10 סנט למניה, לעומת צפי לרווח של סנט אחד. מדובר בהפסד רבעוני שישי ברציפות, אך לראשונה מזה שנה נרשמה עלייה בהכנסות.

אך הסיפור המרכזי אינו בדוחות עצמם – אלא בשורת הצעדים החדים שמוביל טאן בניסיון להחזיר את אינטל למסלול. טאן מציג נרטיב חדש, תוקף את הנהלתו הקודמת, ומבצע שינוי יסודי במבנה, בתרבות הארגונית ובאסטרטגיה של החברה.

25% מהעובדים יפוטרו, פרויקטים באירופה בוטלו

תחת תוכנית התייעלות חסרת תקדים, אינטל תקצץ כ-24 אלף עובדים – כ-25% מכוח האדם – עד סוף 2025. המנכ"ל הדגיש כי שכבות הניהול יצומצמו ב־50%, והמהנדסים ישובו למשרדים לפחות 4 ימים בשבוע. פרויקטים להקמת מפעלים בגרמניה ובפולין בוטלו, ותהליכי ההרכבה בקוסטה ריקה יועברו למדינות עם עלות תפעול נמוכה יותר, כמו וייטנאם ומלזיה. "ההשקעות בשנים האחרונות חרגו הרבה מעבר לביקוש ונעשו בלי שיקול דעת מסחרי", תקף טאן.

בשיחת ועידה עם משקיעים, טאן לא חסך ביקורת: "למדנו הרבה מהכישלון של תהליך 18A. ניישם את הלקחים בתהליך הבא – 14A – רק אם יימצא לו שוק אמיתי". לדבריו, החברה זנחה את הרעיון לפתח מעבדי שרתים מורכבים ורבי נימות ללא דרישה ברורה, ומעתה תתמקד במוצרים פשוטים, יעילים ובעלי הצדקה שוקית. "אני לא מאמין בגישה של 'אם נבנה – הם יבואו'. נבנה רק מה שהשוק צריך, בזמן שהוא צריך".

אחת מהמהפכות הגדולות עליה הכריז טאן היא בתחום הבינה המלאכותית: אינטל תשנה את הגישה שלה ותפסיק להתרכז רק בחומרה ובאימון מודלים. תחת הנהגתו, החברה תפתח מערכות AI מלאות – כולל שכבות תוכנה – המבוססות על מעבדי x86 ו־Xe. "כדי להיות רלוונטיים בגל המחשוב הבא, אנחנו חייבים לבנות פתרונות הוליסטיים".

אחד הסמלים הבולטים לגישתו החדשה של טאן הוא המדיניות שלפיה כל תכנון שבב מרכזי יצטרך לקבל את אישורו האישי לפני מעבר לייצור. בכך הוא מקווה לצמצם עלויות, לקצר זמני פיתוח ולמקד את החברה בצרכים ברורים של הלקוחות.

תחזית זהירה לרבעון הבא: הכנסות טובות, רווחים עדיין לא

למרות האופטימיות הזהירה, אינטל עדיין צופה לרבעון השלישי רווח מתואם של אפס סנט למניה – לעומת צפי של 4 סנט – לצד הכנסות בטווח של 13.1 מיליארד דולר. הדבר מעיד על כך שהתוכנית החדשה עדיין בשלבי יישום, ושהשפעותיה הכספיות צפויות להתברר רק בטווח הארוך.

טאן מסכם: "אנחנו בונים מחדש את אינטל – לא לפי החזון בלבד, אלא לפי עמוד שדרה עסקי ברור".

SLUG: intel-q2-2025-tan-turnaround-strategy

הפוסט מנכ"ל אינטל מבצע פניית פרסה: "מתקן את הטעויות שנעשו – לא נפתח שבבים רק כי אפשר" * מבטל מפעלים באירופה הופיע לראשונה ב-Chiportal.