תגיות:

תחילת הכתבה

המספרים הראשיים בדוחות קווליטאו לרבעון השני נראים חזקים: ההכנסות צמחו ב־27% והרווח הנקי זינק ב־67%. עם זאת, מניית יצרנית ציוד בדיקת השבבים הישראלית איבדה ביום שישי כ־7.1%. מבט עמוק יותר בדוחות מסביר את תגובת המשקיעים: הרווח מפעילות הליבה נשחק, הוצאות המחקר והפיתוח והוצאות ההנהלה גדלו במהירות, וחלק גדול מהשיפור ברווח הנקי נבע מהכנסות מימון ומהפרשי שער.

הכנסות קווליטאו ברבעון השני של 2026 הסתכמו ב־17.95 מיליון דולר, לעומת 14.14 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווח הגולמי עלה מ־10.09 מיליון דולר ל־12.36 מיליון דולר, אך שיעור הרווח הגולמי ירד מ־71.3% ל־68.9%.

הרווח הנקי עלה, הרווח התפעולי ירד

הוצאות המחקר והפיתוח ברבעון כמעט הוכפלו והסתכמו ב־1.90 מיליון דולר, לעומת 1.01 מיליון דולר אשתקד. גם הוצאות ההנהלה והכלליות גדלו ב־87%, מ־1.46 מיליון דולר ל־2.72 מיליון דולר. כתוצאה מכך ירד הרווח התפעולי ב־2.6% ל־6.57 מיליון דולר, ושיעורו מההכנסות נשחק מ־47.7% ל־36.6%.

למרות השחיקה התפעולית, הרווח הנקי עלה מ־6.44 מיליון דולר ל־10.76 מיליון דולר. הגורם המרכזי לכך היה מעבר מהכנסות מימון של כחצי מיליון דולר ברבעון המקביל להכנסות מימון של 5.36 מיליון דולר ברבעון הנוכחי. לפי החברה, הסכום כלל כ־4.4 מיליון דולר שנבעו מהפרשי שער ומשחיקת פריטים כספיים, וכמיליון דולר של הכנסות ריבית.

במחצית הראשונה כולה גדלו ההכנסות ב־20.9% ל־33.98 מיליון דולר, אך הרווח התפעולי ירד ב־9.6% ל־11.84 מיליון דולר. הרווח הנקי במחצית עלה ב־13.2% ל־13.69 מיליון דולר.

לצד השחיקה ברווחיות התפעולית, החברה הציגה תזרים מזומנים חזק של 23.26 מיליון דולר מפעילות שוטפת, לעומת 1.83 מיליון דולר בלבד במחצית המקבילה. יתרת המזומנים בסוף יוני עמדה על 122.7 מיליון דולר. הקפיצה בקופה הושפעה גם מהנפקה פרטית שביצעה קווליטאו בחודש מרץ, שבה גייסה כ־225 מיליון שקל.

41% מההכנסות מגיעות מסין

נקודת הסיכון הבולטת בדוחות היא התלות בשוק הסיני. מנכ״ל קווליטאו, יעקב הרשמן, אמר בשיחת המשקיעים כי סין סיפקה כ־41% מהכנסות החברה במחצית הראשונה. לדבריו, כמה מהלקוחות הסיניים של קווליטאו הוכנסו לרשימת החברות שעליהן חלות מגבלות סחר אמריקניות, אף שההגבלה על אחד מהם הוקלה בהמשך.

הרשמן הגדיר הסלמה אפשרית במלחמת הסחר כ״מקור לדאגה אמיתית״. קווליטאו פועלת באמצעות חברה־בת אמריקנית, ולכן המגבלות עלולות למנוע ממנה למכור ללקוחות סיניים מסוימים, בעוד מתחרות שאינן אמריקניות יוכלו להמשיך לספק להם ציוד. בחברה ציינו גם את הסיכון להעתקת טכנולוגיות מערביות בסין, לרבות טכנולוגיות של קווליטאו, והבהירו כי ינקטו צעדים להגנת הקניין הרוחני.

צבר ההזמנות הסתכם בסוף יוני ב־47.53 מיליון דולר, לעומת 49.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה. עד 26 באוגוסט הוא גדל ל־54.02 מיליון דולר, אך נותר נמוך מהצבר של 60.9 מיליון דולר שנרשם במועד המקביל אשתקד. לדברי הרשמן, הירידה אינה מהותית ונובעת בעיקר מתזמון המשלוחים לפי דרישות הלקוחות.

בדיקות אמינות לשבבים מתקדמים

קווליטאו מפתחת ומייצרת מערכות לבדיקת אמינות של שבבים ברמת המארז וברמת פרוסת הסיליקון. המערכות מאיצות תהליכי בלאי וכשל בתנאים מבוקרים, כדי לאפשר ליצרניות שבבים להעריך את אורך החיים ואת הירידה הצפויה בביצועי הרכיבים. לקוחות החברה כוללים יצרניות שבבים משולבות, מפעלי ייצור וחברות שבבים ללא מפעל ייצור עצמאי.

החברה ממקדת את מוצריה, ובהם מערכות MIRA ו־Infinity, ביישומים כגון כלי רכב, מרכזי נתונים ומחשוב עתיר ביצועים, פוטוניקה ואריזה מתקדמת. התחומים האלה נהנים מהשקעות גדלות בעקבות תנופת הבינה המלאכותית, אך גם חושפים את החברה לתנודתיות בהשקעות ההון של יצרניות השבבים ולמתיחות הטכנולוגית בין ארצות הברית לסין.

לצד הדוחות הודיעה קווליטאו על חלוקת דיבידנד של 3 מיליון דולר, 61 סנט למניה, ועל תוכנית חדשה לרכישה עצמית של מניות בהיקף של עד 12 מיליון דולר. למרות זאת, המניה איבדה כ־55% משיאה בחודש מרץ. מחיר הסגירה ביום שישי היה 342 שקל, לעומת מחיר של כ־610 שקל למניה בהנפקה הפרטית שבוצעה לפני כחמישה חודשים.

הדוחות אינם מצביעים על חולשה בביקוש: המכירות גדלו, תזרים המזומנים התחזק והרווחיות עדיין גבוהה. אולם הם ממחישים מדוע השוק לא הסתפק בזינוק ברווח הנקי. המשקיעים מחפשים כעת צמיחה גם ברווח התפעולי, התאוששות בצבר ההזמנות והוכחה שקווליטאו יכולה להמשיך לצמוח בסין בלי להיפגע מהגבלות הייצוא האמריקניות.

סוף הכתבה

מקורות: מצגת תוצאות המחצית הראשונה של קווליטאו; דיווח גלובס ושיחת המשקיעים

תמונה מומלצת:

עמוד מקור לתמונה: אתר קווליטאו

כיתוב תמונה: מערכת MIRA של קווליטאו לבדיקות אמינות של שבבים ברמת המארז וברמת פרוסת הסיליקון. צילום: קווליטאו

טקסט חלופי: מערכת MIRA של קווליטאו לבדיקת אמינות שבבים

שם קובץ מוצע: qualitau-mira-reliability-test-system-2026.jpg

הפוסט קווליטאו צמחה ב־27%, אך השחיקה ברווח התפעולי והחשיפה לסין מדאיגות את המשקיעים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

וואווי מנסה להגדיר מחדש את הדרך שבה מודדים התקדמות בשבבים. בכנס IEEE International Symposium on Circuits and Systems, שנערך בשנגחאי, הציגה החברה את Tau Scaling Law — עיקרון תכנוני חדש שלטענתה יאפשר לפתח שבבים בעלי צפיפות טרנזיסטורים השקולה לתהליך ייצור של 1.4 ננומטר עד 2031. עם זאת, חשוב להדגיש: וואווי אינה טוענת כי פתרה את בעיית הליתוגרפיה המתקדמת או כי היא עומדת לייצר בפועל בטכנולוגיית 1.4 ננומטר מסורתית. מדובר בהבטחה לשוויון ביצועים או צפיפות ברמת המערכת, לא בהכרח בצומת ייצור חדש במובן המקובל בתעשייה.

בלב ההכרזה עומדת ההבנה שמזעור גיאומטרי של טרנזיסטורים — הבסיס ההיסטורי של חוק מור — נעשה קשה, יקר ומוגבל יותר. במקום להתמקד רק בהקטנת הטרנזיסטור, וואווי מציעה להתמקד בזמן: כמה זמן לוקח לאותות ולנתונים לנוע בתוך השבב, בין יחידות עיבוד, בזיכרון ובמערכות מרובות שבבים. זהו מוקד חשוב במיוחד בעידן הבינה המלאכותית, שבו צווארי הבקבוק אינם תמיד רק במספר הטרנזיסטורים, אלא גם בתקשורת ביניהם, ברוחב הפס, בצריכת החשמל ובפיזור החום.

היישום הראשון של העיקרון נקרא LogicFolding. לפי וואווי, הארכיטקטורה החדשה נועדה “לקפל” או לדחוס נתיבי לוגיקה כך שאותות יעברו מרחקים קצרים יותר, עם פחות השהיה ופחות עומס חשמלי. החברה טוענת כי השיטה רלוונטית לא רק לשבבים בודדים, אלא גם למעגלים, מערכות, שבבי AI ואשכולות מחשוב גדולים. השבבים המסחריים הראשונים שיאמצו את הארכיטקטורה יהיו שבבי Kirin לדור הבא של סמארטפונים, הצפויים להופיע בהמשך השנה; בהמשך מתכננת וואווי לשלב את הגישה גם בשבבי Ascend למרכזי נתונים עד 2030.

לפי החברה, ב־6 השנים האחרונות כבר תוכננו ויוצרו בייצור המוני 381 שבבים שהתבססו על עקרונות Tau Scaling, בתחומים הכוללים סמארטפונים ומחשוב AI. זוהי טענה משמעותית, אך עדיין חסרים נתוני ביצועים בלתי תלויים שיאפשרו להעריך עד כמה השיפור נובע מהארכיטקטורה החדשה, ועד כמה הוא בר־השוואה לצמתים המתקדמים של TSMC וסמסונג. רויטרס ציינה כי וואווי לא סיפקה נתוני ביצועים עצמאיים במסגרת ההכרזה. (Reuters)

תגובה למגבלות האמריקניות

ההקשר הגיאופוליטי ברור. מאז 2019 נתונה וואווי למגבלות אמריקניות חמורות, שמקשות עליה גישה לציוד ייצור שבבים מתקדם, לתוכנות תכנון ולשרשראות אספקה מערביות. מגבלות אלה פגעו במיוחד ביכולתה להסתמך על יצרניות שבבים מובילות מחוץ לסין. חזרתה של וואווי לשוק הסמארטפונים עם Mate 60, שהתבסס על שבב מתוצרת SMIC בטכנולוגיה המוערכת סביב 7 ננומטר, כבר סימנה כי סין מצליחה להתקדם למרות המגבלות — אך גם הדגישה את הפער שנותר מול החזית העולמית.

כאן נכנסת Tau Scaling Law לתמונה. אם אי אפשר להדביק במהירות את TSMC או סמסונג דרך ליתוגרפיה בלבד, וואווי מנסה להראות שאפשר להשיג חלק מהשיפור דרך תכנון מערכתי: קיצור חיווט, הפחתת השהיות, אריזה מתקדמת, אופטימיזציה של תנועת נתונים ותכנון שבבים מותאם עומסים. זוהי אינה “עקיפה מלאה” של חוק מור, אלא ניסיון להזיז את מרכז הכובד מהננומטר אל הביצועים בפועל.

מול TSMC: הפער עדיין קיים

היעד של וואווי שאפתני במיוחד משום ש־TSMC כבר הציגה את תהליך A14 שלה, המקושר לדור 1.4 ננומטר, ומתכננת להכניסו לייצור ב־2028. לפי TSMC, A14 צפוי לספק עד 15% שיפור מהירות באותה צריכת חשמל, או עד 30% הפחתה בצריכת החשמל באותה מהירות, לצד שיפור של יותר מ־20% בצפיפות הלוגיקה לעומת N2. (pr.tsmc.com)

לכן, גם אם וואווי תעמוד ביעד 2031, מדובר בלוח זמנים מאוחר בכ־3 שנים מהיעד המוצהר של TSMC לייצור A14. נוסף על כך, TSMC מדברת על תהליך ייצור מסחרי בפאונדרי גלובלי, בעוד וואווי מדברת בשלב זה על צפיפות שקולה ועל שיפור ארכיטקטוני. ההבדל הזה חשוב: תעשיית השבבים כבר מזמן אינה משתמשת בשמות הננומטרים כתיאור פיזי מדויק של גודל הטרנזיסטור, אבל עדיין יש הבדל בין צומת ייצור מוכחת לבין שיטה תכנונית שמנסה להפיק יותר מאותו בסיס ייצור.

המשמעות לשוק ה־AI

הכרזת וואווי חשובה במיוחד בשוק שבבי הבינה המלאכותית. שבבי Ascend של החברה הפכו לאלטרנטיבה מקומית מרכזית לאנבידיה בסין, בעיקר משום שמגבלות הייצוא האמריקניות מצמצמות את הגישה הסינית למאיצי AI מתקדמים של אנבידיה. ככל שסין מנסה לבנות תשתית AI עצמאית, כל שיפור בביצועים, בנצילות וביכולת לחבר שבבים רבים לאשכולות גדולים הופך לנכס אסטרטגי. (Reuters)

עם זאת, גם כאן נדרשת זהירות. שיפור בארכיטקטורה אינו פותר לבדו בעיות של חום, צריכת חשמל, תשואה בייצור, זמינות זיכרון מתקדם, כלי EDA ותוכנה. גם וואווי עצמה מכירה בכך שהגישה החדשה מחייבת כלי תכנון חדשים ושפתרון בעיות החום והאינטגרציה יישאר אתגר מרכזי — במיוחד משבבי מובייל ועד מרכזי נתונים גדולים.

לא סוף חוק מור, אלא שינוי במוקד התחרות

ההכרזה של וואווי אינה קוברת את חוק מור, וגם אינה מוכיחה שסין סגרה את הפער מול TSMC. אבל היא כן מצביעה על כיוון חשוב: בעידן שבו מזעור טרנזיסטורים נעשה קשה יותר, התחרות תעבור יותר ויותר לשכבות אחרות — ארכיטקטורת שבבים, חיווט פנימי, אריזה מתקדמת, תקשורת בין שבבים, זיכרון ותוכנה.

במובן הזה, Tau Scaling Law היא לא רק הצהרה טכנולוגית, אלא גם מסר פוליטי־תעשייתי: וואווי מבקשת להראות שגם תחת סנקציות, היא יכולה להציע מסלול פיתוח עצמאי לשבבים מתקדמים. השאלה הגדולה היא האם ההבטחה הזו תתורגם למוצרים תחרותיים בשוק, או תישאר בעיקר מפת דרכים שאפתנית שנועדה להוכיח שסין עדיין במשחק.

הפוסט וואווי מציגה דרך עוקפת ננומטרים: “1.4 ננומטר שקול” עד 2031 בלי להבטיח קפיצה בליתוגרפיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קרן ההשקעות הגדולה של סין בתעשיית המוליכים למחצה ("Big Fund II") השקיעה לאחרונה כ-60 מיליארד יואן בלמעלה מ-40 חברות מוליכים למחצה. ההשקעות מתמקדות בתחומים כמו תכנון שבבים, ציוד ייצור, רכיבים וחומרי גלם – בניגוד לקרן הראשונה שהתמקדה בעיקר בייצור שבבים. כך עולה מכתבה שפורסמה באתר גלובל טיימס, השייך לממשלת סין.

מחברי הידיעה טוענים כי המהלך נועד לחזק את שרשרת האספקה של תעשיית השבבים בסין, על מנת להגדיל את עצמאותה בתחום זה בהקדם האפשרי. זאת לאור הסנקציות וההגבלות הגוברות של ארה"ב על יצוא טכנולוגיות מוליכים למחצה לסין.

לדברי אנליסטים סינים, ניסיונות ארה"ב לנתק את שרשראות האספקה הגלובליות יזיקו בעיקר לחברות האמריקאיות עצמן, בעוד הן מזרזות את התקדמות סין בייצור מקומי של שבבים מתקדמים. שיעור הייצור המקומי בסין עומד היום על כ-25% וצפוי לעלות בהמשך.

למרות הסביבה החיצונית הקשה, הם מבטיחים שהתעשייה בסין תתגבר על האתגרים ותשיג צמיחה ברת קיימא לטווח ארוך הודות לשוק המקומי העצום, השקעה עקבית במחקר ופיתוח, והנחישות להשיג פריצות דרך בטכנולוגיות ליבה, לפי האנליסטים.

הפוסט הקרן הגדולה של סין משקיעה רבות במוליכים למחצה במקביל למאמציה של סין להשיג פריצות דרך הופיע לראשונה ב-Chiportal.