חילופים בצמרת הפעילות של יצרנית השבבים הגדולה בעולם, TSMC, מול מדינת ישראל: קייס דה ג'וס, המנהל לפיתוח עסקי של TSMC באזור EMEA (אירופה, המזרח התיכון ואפריקה), יפרוש לגמלאות בסוף השנה. את מקומו תתפוס רקל פינטו, מהנדסת ומנהלת פיתוח עסקי מפורטוגל, שעבדה בשש השנים האחרונות לצידו, והייתה אחראית לתמיכה טכנית וליווי לקוחות ישראליים בתחום האריזה המתקדמת.

"האקוסיסטם בישראל דינמי, חדשני ומחובר היטב להון סיכון – הרבה יותר ממה שאנחנו רואים באירופה", אמרה פינטו בראיון לChiporta

פינטו החלה את דרכה בעיר פורטו, פורטוגל, בחברת Amkor Technologies, שם עסקה במחקר ופיתוח של טכנולוגיות אריזה לשבבים. בהמשך עברה לעבוד כמהנדסת אינטגרציית תהליכים במפעל של NXP בהולנד, ולבסוף הצטרפה ל-TSMC ב-2019, בדיוק כשחטיבת האריזה התלת-ממדית בחברה החלה לצבור תאוצה גם באירופה.

"בתקופה ההיא לא היה מי שיטפל בטכנולוגיות הללו באירופה, אז הגעתי לחזק את התחום", היא נזכרת.

היכרות עמוקה עם האקוסיסטם הישראלי

במשך שש שנים עבדה פינטו בצמוד לקייס דה ג'וס, השתתפה בפגישות עם רוב הלקוחות בישראל, וכעת היא מקבלת לידיה רשמית את האחריות על האקוסיסטם המקומי – לצד מספר לקוחות באירופה.

"אין לי פרצופים חדשים – אני מכירה את כולם, ואני מוכנה להמשיך מכאן לבד", אמרה בביטחון.

"ישראל מובילה את אירופה בטכנולוגיות מתקדמות"

פינטו שיבחה את החדשנות הישראלית: "הקצב, האנרגיה, רמת החדשנות, והחיבור הטבעי בין סטארטאפים לקרנות הון סיכון – הם משהו שחסר לנו באירופה. זה אקוסיסטם פורץ דרך."

לדבריה, "בשנה שעברה, 50% מהשימוש בטכנולוגיית FinFET באירופה הגיע מישראל – מדינה של 10 מיליון איש בלבד. זה מדהים, ויש לנו מה ללמוד מכם."

"בכנס הופיעו ארבע חברות ישראליות, עדות נוספת למשקל הגובר של ישראל בזירת השבבים המתקדמים בעולם."

תגים: TSMC, רקל פינטו, קייס דה ג'וס, תעשיית השבבים, אקוסיסטם ישראלי, FinFET, טכנולוגיה תלת-ממדית, חדשנות ישראלית, פיתוח עסקי, כנס TSMC אמסטרדם 2025

ביטוי מפתח: תעשיית השבבים בישראל
נרדפים: מוליכים למחצה, טכנולוגיות מתקדמות, קשרים עסקיים ישראל-טייוואן, אריזת שבבים, חדשנות טכנולוגית

הפוסט בלעדי! ראיון עם המנהלת החדשה של TSMC בישראל: "האקוסיסטם בישראל דינמי, חדשני ומחובר היטב להון סיכון" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ויום לאחר שהציגה חמש־עשרה מדינות בקונגרס האמריקני את הצעת החוק Building Advanced Semiconductors Investment Credit (BASIC) Act, שפורסמה בידי איגוד תעשיית השבבים (SIA), נשיא ומנכ״ל SIA ג’ון נויפר הוציא הצהרה מוקדמת שבה בירך על היוזמה הדו־מפלגתית להגברת תמריץ המס להשקעות בתעשיית השבבים המקומית. ההצעה, שבראשה עומדת נציגה קלאודיה טניי (R-NY) עם 19 תומכים משתי המפלגות, מבקשת להעלות את שיעור זיכוי ה-Advanced Manufacturing Investment Credit (AMIC) מ-25% ל-35% ולהאריך את תוקפו בארבע שנים.

באופיו, BASIC Act מהווה המשך ישיר למאמצי ממשל טראמפ להגדיל ולחזק את הייצור האמריקני של שבבים. “כדי לנצח במירוץ לשבבים, ארצות הברית חייבת להמשיך בחיזוק הייצור המקומי ולקדם חדשנות,” אמר נויפר בהצהרה. “ה-BASIC Act מהווה מאמץ מבורך לחיזוק מנועי ההשקעה המוכחים שלנו, באמצעות הגדלת שיעור הזיכוי והארכת תקופתו, וביחד עם הרחבת הזיכוי למחקר ופיתוח ועיצוב שבבים – הוא קריטי לתחרותיות ולמנהיגות הטכנולוגית של אמריקה.”

מאז שציין הנשיא טראמפ את חשיבות המערכת המקומית של ייצור שבבים בכהונתו הראשונה, הוכרזו יותר ממאה פרויקטים חדשים בשווי כולל של יותר מ-540 מיליארד דולר ב-28 מדינות, אשר צפויים ליצור ולתמוך בלמעלה מ-500 אלף משרות אמריקניות חדשות. על פי הערכות, היקף הייצור הנוכחי יוכפל פי שלושה עד שנת 2032, וארצות הברית תרכוש נתח משמעותי מייצור השבבים המתקדמים בעולם.

בסוף ינואר, חברי בית הנבחרים בלהקים כבר הציגו את הצעת החוק STAR Act (H.R. 802), במטרה להאריך את תוקף AMIC לעשר שנים ולהרחיב את זכאותו גם למחקר, פיתוח ועיצוב שבבים. ב-2025 פרסמה SIA את סדר היום המדיני שלה, שבו קראה לקונגרס לחדש את קרן הזיכוי ב-2026 ולהרחיבה עוד יותר לפעילויות קריטיות בשרשרת האספקה, כמו ייצור פוליסיליקון באיכות שבבים ועיצוב שבבים.

לצד הלחצים הגלובליים על שרשרת האספקה והשיבושים מתחרות מדינות אחרות, SIA מדגישה כי חיזוק ההשקעות בתעשיית השבבים בפנים הוא אבן יסוד באסטרטגיה לאומית רחבה. “ההרחבה המוצעת על־ידי BASIC Act והצעת STAR Act היא לא רק תמריץ כלכלי אלא אסטרטגיה להגנה על הביטחון הלאומי, עידוד חדשנות והבטחת מיקום אמריקני מוביל בתחומי הבינה המלאכותית, הנתונים הגדולים, התעשייה הרובוטית ועוד,” נכתב ביחידת המדיניות של SIA.

אמפמ

• כותרת:
• כותרת משנה:
• תגים: תעשיית השבבים, SIA, BASIC Act, AMIC, זיכוי מס, חקיקה דו־מפלגתית
• ביטוי מפתח: זיכוי מס להשקעות בתעשיית השבבים
• רדפים: קרדיט מס מתקדם, תמריץ מס לייצור שבבים, השקעות חוסן תעשייתי, רפורמה במס השבבים, חוק BASIC

הפוסט SIA מברכת על הצעת BASIC Act להגדלת זיכוי המס להשקעות בתעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקיות השבבים אינטל ו-TSMC הגיעו להסכמה ראשונית על הקמת מיזם משותף חדש, כך לפי דיווח של האתר The Information. במסגרת ההסכם, יופעלו מתקני הייצור של אינטל על ידי המיזם המשותף, כאשר ל-TSMC תהיה אחזקה של 20% מהחברה החדשה.

מה שמייחד את העסקה הוא ש-TSMC לא צפויה להשקיע הון כספי ישיר במיזם, אלא תתרום את חלקה על ידי שיתוף פרקטיקות ייצור מתקדמות והכשרה של עובדים במתקני אינטל. כך מקווים באינטל לשדרג את תהליכי הייצור ולייעל את התחרות מול מתחרות כמו סמסונג ו-TSMC עצמה.

על פי הדיווח, ממשל טראמפ היה זה שעודד את המהלך מלכתחילה, כחלק ממאמץ לתמוך בהתאוששות של אינטל, שכבר תקופה נאבקת לשמור על מעמדה בתעשייה. באינטל אף חוששים מגל פיטורים המוני אם לא יימצאו פתרונות מבניים שיחזירו את החברה למסלול הצמיחה.

המהלך מגיע פחות מחודש לאחר מינויו של היזם והמשקיע ליפ-בו טאן (Lip-Bu Tan) לתפקיד מנכ"ל אינטל. טאן, מייסד Cadence ושותף ותיק בתחום ההון סיכון, כבר אז רמז על שינויים עמוקים שהוא מתכנן לחברה.

הפוסט אינטל ו-TSMC מקימות מיזם משותף לייצור שבבים – TSMC תכשיר עובדים במקום להשקיע הון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

באופן מפתיע, דווקא חברה סינית לא מוכרת הצליחה לגנוב את ההצגה השבוע בתערוכת SEMICON China היוקרתית: SiCarrier, יצרנית ציוד שבבים צעירה שנוסדה בשנת 2022, הציגה חמישה מוצרים מרכזיים שנועדו להתחרות ישירות בחברות הענק כמו Applied Materials, Tokyo Electron ו-ASML.

לפי דיווחים בתקשורת הסינית, לחברה רקורד מפתיע ומרשים. ראש מערך הטכנולוגיה של החברה, דאי ג'ון, מכהן גם כחבר דירקטוריון בחברת הייצור הסינית SMIC וכמפקח בקרן הסינית הגדולה לפיתוח תעשיית השבבים, Big Fund II. בנוסף, לפי דיווח של בלומברג, מדובר בגוף מגובה ממשלתית שפועל בשיתוף פעולה עם Huawei.

לחברה כבר יש פורטפוליו הולך וגדל של פטנטים בטכנולוגיות מפתח – באופטיקה, חומרים ובקרת תהליכים. אחד הבולטים שבהם התקבל בנובמבר 2024 ומתאר מצע אלקטרוסטטי (ESC) שמאפשר פיזור מהיר יותר של מטען חשמלי בתהליך עיבוד פרוסות שבבים. פטנט נוסף שתפס כותרות ב-2023, לפי ה-South China Morning Post, מתאר ייצור שבבים ברזולוציית 5 ננומטר באמצעות ציוד DUV – טכנולוגיה שאינה דורשת EUV יקר ונשלט על ידי הולנד.

הטכנולוגיה הזו, לפי בלומברג, מאפשרת חקיקה חוזרת ונשנית על פרוסת הסיליקון כדי להגדיל את צפיפות הטרנזיסטורים ולשפר ביצועים, תוך הוזלה אפשרית של עלויות הייצור.

בתערוכה עצמה הציגה החברה חמישה כלים מרכזיים שנקראו על שמות הרים מפורסמים בסין:

• מערכות אפיטקסיה מסוג "הר אמי" – לתהליכים קריטיים של ייצור שבבים מהדור השלישי
• מערכות חריטה מסוג "הר ווּיי"
• ציוד CVD מסוג "הר צ'אנגבאי"
• מערכות PVD מסוג "הר פוטואו"
• מערכות ALD מסוג "הר אלישאן"

מערכות אלו מיועדות לעבודה ברמות מתקדמות במיוחד – מ-28 ננומטר ועד מתחת ל-5 ננומטר, תוך התמקדות בתעשיות הזיכרון והמעבדים. במיוחד מדגישים בדיווחים את טכנולוגיות ה-ALD של החברה, החיוניות לעיבוי סרטים דקים ברמה אטומית – תחום הנשלט כיום על ידי ASML ו-TEL.

בעוד חברות כמו SMIC ו-Hua Hong מגבירות קצב ייצור ומבקשות להקטין את התלות בציוד מערבי, עולה כעת כוכבה של SiCarrier, שייתכן ותהפוך לאחד השחקנים המרכזיים בתחום ציוד השבבים בסין ובעולם כולו.

הפוסט SiCarrier הסינית מציבה אתגר ל- Applied Materials ו-ASML הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במרץ 2025 נחשפה תוצאה מרשימה מתוך מחקר שנערך על ידי מכון KISTEP הדרום קוריאני, אשר מצביע על שינוי מהותי במאזן הכוחות בתחום השבבים. לפי הדו"ח, סין הצליחה להשיג עליונות טכנולוגית בתחומי שבבי הזיכרון, שם חברות דרום קוריאה כגון Samsung ו-SK Hynix שמרו במשך עשור על מעמד מוביל. נתוני המחקר מצביעים על כך שסין מדורגת כיום במקום השני בעולם בתחום זה, כאשר רק ארצות הברית מובילה.

על פי הממצאים, טכנולוגיות הזיכרון של סין מדורגות ב-94.1%, לעומת 90.9% של דרום קוריאה, מה שמעיד על קרבת הפער הטכנולוגי ואף על עלייתו של המעמד הסיני בתחום זה. הדו"ח מתאר גם הישגים נוספים של סין בתחומים כמו שבבים לביצועים גבוהים ולצריכת אנרגיה נמוכה עבור יישומי בינה מלאכותית, כאשר סין השיגה ציונים של 88.3% בתחום זה, לעומת 84.1% של דרום קוריאה. בתחום שבבי הכוח, סין רשמה 79.8% לעומת 67.5% של דרום קוריאה, ובטכנולוגיות האריזה המתקדמות שתי המדינות השיגו שוויון – 74.2%.

הדו"ח, שהתבסס על סקר בקרב 39 מומחים בתחום השבבים שנערך בשנת 2024, מצביע על כך שסין משקיעה מאמצים מרובים לשיפור יכולותיה הבסיסיות ולהשגת עצמאות טכנולוגית. מעבר להישגים בתחומי השבבים, צוין כי סין מציגה יכולת ניכרת בעיצוב ובתכנון, תחומים שבהם דרום קוריאה מתמודדת עם חולשות אשר עלולות להשפיע על מעמדה העתידי בשוק הגלובלי.

למרות ההגבלות שהוטלו על סין, בעיקר כתוצאה ממדיניות ייצוא אמריקאית, המדינה נקטה בגישה כוללת להשגת עצמאות טכנולוגית, שכללה הקמת קרן השקעות ענקית בתחום השבבים. היוזמה הלאומית הזו, בשילוב ההתקדמות הטכנולוגית של חברות זיכרון סיניות כגון ChangXin Memory Technologies, מצביעה על סגירת הפער הטכנולוגי מול מתחרים גלובליים, אם כי עדיין קיימים אתגרים כגון מעבר לייצור בטכנולוגיות מתקדמות יותר של 12 ננומטר.

מצד שני, המחקר מצביע על אתגרים גאופוליטיים המשפיעים על תעשיית השבבים בדרום קוריאה, כולל חששות מפני ירידה ביצוא והתרחקות מהשוק הסיני כתוצאה מהגבלות אמריקאיות. לעומת זאת, ארצות הברית וטאיוואן ממשיכות להחזיק במעמד מוביל בתחומים של ייצור ובאריזה מתקדמת, בהתאמה.

לסיכום, המחקר מציג תמונה משתנה של תחרות השבבים העולמית, שבה סין מציגה הישגים טכנולוגיים משמעותיים בתחומים קריטיים, מה שמסמן מעבר בשוק הגלובלי לעבר עצמאות טכנולוגית רחבה יותר. השינויים הללו מציבים אתגר עבור מדינות שהצליחו לבסס את מעמדן כלמובילות בתחום, ודורשים תגובות אסטרטגיות לשימור יתרונותיהן.

תעשיית השבבים, סין, דרום קוריאה, שבבי זיכרון, טכנולוגיה, דו"ח KISTEP, שוק הגלובלי, עצמאות טכנולוגית

הפוסט דרום קוריאה: סין עוקפת אותנו בטכנולוגיות זכרון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשלת דרום קוריאה הכריזה על זירוז בניית מתחם השבבים הלאומי ביונגין, שאמור להיות מתחם השבבים הגדול בעולם. הבנייה תחל בדצמבר 2026, מוקדם מהמתוכנן, והמפעל הראשון צפוי להתחיל לפעול ב-2030.

משרד הקרקע, התשתיות והתחבורה של דרום קוריאה הכריז על המתחם כ"מתחם תעשייה לאומי" שלושה חודשים מוקדם מהמתוכנן, ואישר מזורז של תקנות רגולטוריות, כדי לאפשר את תחילת הבנייה שנים לפני המועד המקורי.

המתחם, כאשר יושלם, יתפרש על שטח של 7.28 מיליון מ"ר וימשוך השקעות פרטיות של עד 360 טריליון וון (כ-246.4 מיליארד דולר) מתאגידי ענק כמו Samsung Electronics ו-SK hynix, לצד למעלה מ-60 ספקים קטנים ובינוניים בתחומי החומרים, הרכיבים והציוד.

המתחם יכלול שישה מפעלי ייצור שבבים גדולים, שלוש תחנות כוח, עיר מגורים עם 16,000 יחידות דיור, פארקים ומתקנים חיוניים לתמיכה בכוח העבודה. לפי דיווחים, עם השלמתו יעסיק המתחם 1.6 מיליון עובדים ויתרום 700 טריליון וון (כ-477.4 מיליארד דולר) לפעילות הכלכלית בדרום קוריאה.

התכנון הראשוני להקמת המתחם נחשף בינואר 2024, כאשר סמסונג ו-SK hynix הודיעו על השקעה משותפת של 471 מיליון דולר להקמת המרכז. הדיווחים הראשוניים ציינו תוכניות להקים 13 מפעלים חדשים שיפיקו 92.4 מיליון פרוסות סיליקון בשנה עד 2030. לעומת זאת, המודל הנוכחי כולל שישה מפעלים בלבד, אך ייתכן ששטחם יגדל והם יפצו על הפער באמצעות כושר ייצור גבוה יותר.

חיזוק מעמד דרום קוריאה בשוק התחרותי

המתחם מתוכנן לחזק את מעמדה של דרום קוריאה בשוק השבבים העולמי, המתמודד עם תחרות גוברת ממדינות כמו ארצות הברית, סין, טאיוואן, יפן, והאיחוד האירופי, לצד מדינות מתפתחות כמו הודו ומדינות המזרח התיכון.

בטקס ההכרזה אמר קים יונג-קוואן, נשיא Samsung Electronics DS Business Strategy, כי "כוחות כלכליים גדולים משקיעים רבות בתעשיות השבבים ומבצעים אינטגרציה של שרשראות האספקה כחלק מהביטחון הלאומי שלהן. לכן יש חשיבות קריטית להמשיך בתוכנית כמתוכנן כדי להבטיח תחרותיות גלובלית."

תגים

דרום קוריאה, יונגין, שבבים, טכנולוגיה מתקדמת, Samsung Electronics, SK hynix, תעשיית השבבים, כלכלה עולמית, רגולציה, ביטחון לאומי, תשתיות

הפוסט דרום קוריאה מזרזת את הקמת מתחם השבבים ביונגין, הבנייה תחל ב-2026 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

משרד הסחר האמריקני הכריז השבוע על פתיחת חקירה מקיפה לבדיקת פרקטיקות אנטי-תחרותיות שמיוחסות לסין בתחום תעשיית השבבים, במטרה לתמוך במעמדה הדומיננטי בשוק העולמי. החקירה מתבצעת תחת סעיף 301 של חוק הסחר האמריקני ומתמקדת בשבבים הנמצאים בשימוש תעשיות קריטיות כמו רכב, בריאות, תשתיות, חלל וביטחון.

במהלך החקירה נבחנות טענות לפיהן סין משתמשת באמצעים נרחבים שאינם שוקיים, כגון קביעת יעדי נתח שוק וקידום מדיניות תומכת עצמית, כדי לחזק את כוחה בתעשיית השבבים המקומית והעולמית.

הצעד הנוכחי מעורר חששות להפרעה משמעותית בשרשראות האספקה הגלובליות. במידה ויוחלט על הטלת מגבלות ייבוא או מכסים חדשים על שבבים מסין, ייתכן כי ההחלטה תשפיע על מוצרים יומיומיים כמו מכשירי חשמל ורכבים.

משרד המסחר של סין הביע התנגדות חריפה לחקירה וטען כי הפעולה תפגע באינטרסים של חברות אמריקניות וצרכנים גלובליים. סין אף הזהירה כי תנקוט צעדים נחוצים להגנת זכויותיה, וציינה כי תעשיית השבבים האמריקנית זוכה אף היא לסובסידיות משמעותיות מהממשל.

חשיבות השבבים המיושנים

בעוד שבשנים האחרונות התמקדה מדיניות השבבים האמריקנית בטכנולוגיות המתקדמות ביותר, החקירה הנוכחית מדגישה את החשיבות של שבבים מבוססי טכנולוגיה מיושנת (legacy semiconductors), ששימשו כפתרון קריטי בתקופת מגפת הקורונה.

עם המשך העימותים בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם, מומחים מזהירים מפני ההשפעות האפשריות על תעשיית הטכנולוגיה הגלובלית והתחזקות המתחים בין המעצמות.

הפוסט ארצות הברית פתחה בחקירה נגד תעשיית השבבים של סין הופיע לראשונה ב-Chiportal.

משרד המסחר האמריקני הכריז על הענקת מענקים ל-Samsung Electronics, Texas Instruments, ו-Amkor Technology כדי לקדם את ייצור השבבים ומתקני האריזה בארצות הברית, במסגרת תוכנית סובסידיה של 39 מיליארד דולר לחיזוק תעשיית השבבים המקומית.

מקבלי המענקים העיקריים כוללים:

• Samsung Electronics תקבל עד 4.745 מיליארד דולר, ירידה מ-6.4 מיליארד דולר שהוצעו במקור.
  סמסונג תשקיע 37 מיליארד דולר בבניית שני מתקני ייצור שבבים, מרכז מחקר ומתקן אריזה בטקסס עד 2030. הפחתת המענק משקפת שינוי בתנאי השוק ותוכניות השקעה מצומצמות.
• Texas Instruments תקבל עד 1.61 מיליארד דולר — 900 מיליון דולר לפעילות בטקסס ו-700 מיליון דולר ליוטה.
  טקסס אינסטרומנטס תשקיע מעל 18 מיליארד דולר בבניית שני מפעלים חדשים בטקסס ואחד ביוטה עד 2029, וייצור 2,000 מקומות עבודה בתחום הייצור.
• Amkor Technology תקבל עד 407 מיליון דולר.
  אמקור תשקיע 2 מיליארד דולר במתקן אריזה מתקדם באריזונה. לקוח עיקרי של אמקור הוא אפל, כאשר השבבים יסופקו ממתקן TSMC סמוך.

המענקים הללו הם חלק מיוזמה רחבת היקף להקמת שרשרת אספקת שבבים מקומית חזקה, בתמיכת תמריצי ממשלה והשקעות פרטיות.

תגים:
שבבים, סמסונג, טקסס אינסטרומנטס, אמקור, תעשיית השבבים, ייצור בארצות הברית, אריזת שבבים, משרד המסחר האמריקני

הפוסט סמסונג, טקסס אינסטרומנטס ואמקור יגבירו את פעילות ייצור השבבים בארה"ב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

Suchi Semicon, חברה מגוג'ראט שבהודו, יצרה גלים בתעשיית השבבים העולמית עם מהלך פורץ דרך: השקת ייצור שבבים עצמאי ללא הסתמכות על תמריצים ממשלתיים. יו"ר החברה, אשוק מהטה, הכריז על תוכנית השקעה שאפתנית בהיקף של 100 מיליון דולר בשלוש השנים הקרובות.

בתקופת מגפת הקורונה, זיהה מהטה הזדמנות ייחודית לנצל את המחסור העולמי בשבבים. לאחר מחקר מעמיק, החליט להסיט את פעילותו מתעשיית הטקסטיל לייצור שבבים, והקים מפעל ייצור מתקדם.

החברה החלה בייצור ניסיוני ומכוונת ללקוחות בינלאומיים, תוך הכנה לייצור מסחרי ברבעון הראשון של השנה הבאה. למימון היוזמה, גייסה החברה כספים מקרובי משפחה וחברים ופתחה מסגרת אשראי עם בנק Punjab National.

התרחבות עתידית

סגנית יו"ר החברה, שטאל מהטה, הודיעה על תוכניות להיכנס בעתיד לשוק השבבים לתחום האנרגיה. תחום זה חשוב במיוחד עם העלייה בביקוש לטכנולוגיות ירוקות, רכבים חשמליים ויישומים תעשייתיים. דיונים מתקיימים עם שותפים טכנולוגיים פוטנציאליים, דבר שיסייע גם בקבלת תמריצים ממשלתיים.

מאפיינים מרכזיים ביוזמת Suchi Semicon

• חדשנות בייצור: שימוש בטכניקות מתקדמות להבטחת שבבים איכותיים.
• מיקוד שוק: כוונה לחדור לשווקים בינלאומיים ולהתחרות במגרש העולמי.
• עצמאות כלכלית: תפעול ללא הסתמכות על מענקי ממשלה מראה על גמישות ועמידות.
• צמיחה שיתופית: שיתופי פעולה עם שותפים טכנולוגיים להרחבת יכולות וחדירה לשווקים חדשים.

הפוסט חברה הודית משיקה ייצור עצמאי ללא תמיכת הממשלה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תעשיית השבבים העולמית נמצאת בשנים האחרונות בתקופה של צמיחה מתמשכת. דווקא חברת אינטל אשר נחשבה במשך שנים רבות כמובילת השוק חווה כעת תקופת משבר שלא חוותה כדוגמתה מאז הקמתה. רבים ממהרים להספיד אותה אך מבט מעמיק בדו"חות הכספיים שפירסמה לאחרונה ושיחות עם אנליסטים המכסים את אינטל מתגלה תמונה מורכבת ומעניינת הרבה יותר:

כן, אינטל נמצאת כיום בליבם של שינויים דרמטים. אך כמו אונית ענק המנסה לבצע שינוי כיוון משמעותי כך גם לאינטל לוקח זמן לבצע את השינוים העמוקים שמוביל פט גלסינגר, מנכ"ל החברה. גלסינגר הכריז לא מכבר על שורת צעדים נחושים – גם אם כואבים – כדי להתאים את חברתו למציאות החדשה של שוק השבבים.

כפרשן טכנולוגיה העוקב אחר אינטל כבר שנים רבות, החלטתי להתעמק בנתונים ובמסרים שעולים מהדו"חות האחרונים. מצאתי עשר נקודות מפתח המעידות על שינוי אמיתי – בניגוד להצהרות יחסי ציבור ריקות מתוכן, כאן מדובר בצעדים מוחשיים המגובים במספרים ובעובדות. הנקודות הללו מספקות תובנות מעניינות לגבי הכיוון שאליו צועדת אינטל, והסיכויים שלה להצליח בדרך החדשה.

חשוב להדגיש: אין כאן נסיון לצייר תמונה ורודה. אינטל עדיין מתמודדת עם אתגרים משמעותיים, והדרך להצלחה עוד ארוכה. יחד עם זאת הנתונים מראים כי כבר כעת קיימת התקדמות אמיתית, וכי החברה לא רק מדברת על שינוי – אלא מבצעת אותו בפועל. הנה העובדות:

1. המספרים מאחורי ההפסד: סיפור של התחדשות מתוכננת

מבט שטחי בדו"חות הכספיים של אינטל לרבעון השלישי מציג הפסד דרמטי של 16.6 מיליארד דולר. אולם מאחורי המספר המרתיע הזה מסתתר סיפור מורכב יותר של חברה שעושה סדר בספרים כחלק מתוכנית הבראה מקיפה.

ההפסד הרבעוני מורכב משלושה רכיבים עיקריים: מחיקת נכסי מס דחויים בסך 9.9 מיליארד דולר, מחיקת מוניטין של 2.9 מיליארד דולר (בעיקר בגין Mobileye), ומחיקות של 3.1 מיליארד דולר הקשורות לציוד ושטחי ייצור של תהליך Intel 7. המעניין הוא שרוב המחיקות הללו הן "על הנייר" ואינן משפיעות על תזרים המזומנים השוטף של החברה.

מחיקות הן התאמות חשבונאיות שבהן החברה מפחיתה את הערך הרשום של נכסיה, כאשר הערך האמיתי שלהם ירד או אינו תואם לציפיות המקוריות. המהלך המשמעותי ביותר הוא דווקא המחיקה הקטנה יותר – זו הקשורה לתהליך Intel 7. מדובר בהצהרת כוונות ברורה: אינטל מוכנה לספוג מכה חשבונאית משמעותית כדי להאיץ את המעבר לטכנולוגיות ייצור מתקדמות יותר (כלומר הכנסת מכונות ייצור EUV). העובדה שהחברה מוחקת ערך של ציוד ושטחי ייצור שאינם יכולים להשתלב בתהליכי הייצור החדשים שלה מראה שהיא נחושה להתקדם קדימה, גם במחיר של פגיעה ברווחיות הנוכחית.

זה מזכיר את המהלך של נטפליקס ב-2011, כשהחליטה להרוג את עסקי ה-DVD שלה לטובת סטרימינג – מהלך שנראה כואב בטווח הקצר אך הוכיח עצמו כנכון אסטרטגית. אינטל מבצעת כאן מהלך דומה: היא מוכנה לספוג מכה משמעותית כעת כדי להבטיח את עתידה הטכנולוגי.

2. מאחורי תוכנית ההתייעלות של 10 מיליארד דולר – יותר מסתם קיצוצים

אחד המהלכים המשמעותיים ביותר של אינטל, שנראה לעתים כמספר יבש של חיסכון בעלויות, הוא למעשה שינוי מהותי באופן שבו החברה מנהלת את משאביה. התוכנית להפחתת עלויות ב-10 מיליארד דולר עד 2025 אינה עוד תוכנית קיצוצים סטנדרטית, אלא שינוי אסטרטגי עמוק שכבר מראה תוצאות בשטח. הנתונים בדוחות החברה מראים התקדמות מרשימה: החברה כבר השלימה את רוב הקיצוץ המתוכנן של 15% בכוח האדם במהלך הרבעון השלישי, והיא בדרך להשלים את היעד עד סוף 2024. במקביל, אינטל הצליחה להפחית את ההשקעות ההוניות ב-20% מהתכנון המקורי – הישג משמעותי שמעיד על יכולת החברה לייעל את השימוש במשאביה. אגב, המקורות שלנו מוסרים שהפיטורים בישראל לא גבוהים ביחס לאתרים אחרים באינטל ועומדים על מאות עובדים בלבד.

אך מה שמעניין במיוחד הוא היעד השאפתני שהציבה החברה ל-2025: הורדת ההוצאות התפעוליות ל-17.5 מיליארד דולר. כפי שציין דייוויד זינסנר, ה-CFO של החברה, זהו "יעד מוצק" שהחברה מחויבת לו לחלוטין. המשמעות היא שאינטל לא רק מקצצת בעלויות, אלא בונה מחדש את מבנה ההוצאות שלה באופן שיתאים למציאות העסקית החדשה.

התוכנית כוללת גם הפחתה של מיליארד דולר בעלויות שאינן קשורות למוצרים. זוהי תוכנית מקיפה שנועדה להביא את החברה לתזרים מזומנים חופשי חיובי כבר ב-2025, תוך שיפור משמעותי בנזילות ובמינוף.

מה שהופך את התוכנית הזו לייחודית הוא שהיא אינה מתמקדת רק בקיצוצים, אלא מלווה בשינויים מבניים עמוקים: פישוט פורטפוליו המוצרים, ייעול תהליכי הפיתוח והייצור, ושינוי במבנה הארגוני. זוהי תוכנית שנועדה לא רק לחסוך כסף, אלא לבנות חברה יעילה וזריזה שתוכל להתחרות טוב יותר בשוק המשתנה של תעשיית השבבים.

3.  המהפך השקט בניהול ההשקעות: אסטרטגיית "Shell Ahead" משנה את כללי המשחק

בעוד שרוב תשומת הלב התקשורתית התמקדה במחיקות החשבונאיות הגדולות, אינטל חשפה לראשונה שינוי אסטרטגי מהותי שעשוי להיות מפתח להתאוששותה הפיננסית. החברה מיישמת גישה חדשה בשם "shell ahead" – שיטה המשנה מהיסוד את האופן שבו היא מנהלת את ההשקעות העצומות בבניית מפעלי הייצור שלה.

במקום הגישה המסורתית של השקעת עשרות מיליארדי דולרים בבניית מפעלים שלמים מראש, כולל כל הציוד היקר, אינטל עוברת למודל גמיש יותר: החברה משקיעה תחילה רק בבניית "המעטפת" – קרי בתשתית הבסיסית של המפעל – ומוסיפה את ציוד הייצור היקר רק בהתאם לביקוש בפועל מהשוק. התוצאות של השינוי הזה כבר נראות בשטח: אינטל הצליחה לקצץ 20% מתוכנית ההשקעות ההונית המקורית שלה ל-2024, חיסכון משמעותי במיוחד בתקופה של אי-ודאות כלכלית. אך מעבר לחיסכון המיידי, האסטרטגיה החדשה מעניקה לאינטל גמישות: היא יכולה להגיב במהירות רבה יותר לשינויים בביקוש השוק, להקטין את הסיכון הכרוך בהשקעות ענק מראש, ולנהל טוב יותר את תזרים המזומנים שלה.

המעבר לגישת ה-"shell ahead" מסמן התבגרות אסטרטגית של אינטל. במקום להמר על תחזיות ביקוש ארוכות טווח ולהשקיע בהתאם, החברה מאמצת גישה זהירה ומחושבת יותר, המותאמת טוב יותר לתנודתיות של שוק השבבים. זוהי דוגמה מצוינת לאופן שבו אינטל משנה את דפוסי החשיבה המסורתיים שלה ומתאימה את עצמה למציאות השוק המשתנה.

4. הפיכת ה-Foundry לחברה עצמאית – יותר מסתם שינוי ארגוני

ההחלטה להפוך את חטיבת ה-Foundry לחברה בת עצמאית מהווה צעד משמעותי החורג בהרבה מעוד לשינוי ארגוני טכני.

המהלך הזה יאפשר לאינטל להציע ללקוחות חיצוניים הפרדה ברורה בין פעילות הייצור לבין פעילות תכנון השבבים של החברה – נקודה קריטית עבור חברות העשויות לחשוש מלחלוק את הקניין הרוחני שלהן עם מתחרה. התוצאות כבר נראות בשטח: מלבד ההתקדמות במשא ומתן עם AWS על הסכם רב-שנתי בהיקף של מיליארדי דולרים, אינטל הצליחה להשיג ברבעון זה שני לקוחות נוספים שהתחייבו לייצור בתהליך הייצור המתקדם Intel 18A (פט גלסינגר טרם חשף את שמות שני לקוחות הפאונדרי החדשים). בנוסף, המבנה החדש מאפשר לאינטל גמישות רבה יותר בגיוס מימון עצמאי לפעילות ה-Foundry – אפשרות שעשויה להיות קריטית בתקופה שבה ייצור שבבים דורש השקעות הוניות עצומות. זוהי נקודת מפנה פוטנציאלית באסטרטגיית IDM 2.0 של החברה.

5. שינוי מבני מהפכני: המעבר מריבוי חטיבות למבנה עסקי ממוקד

אחד השינויים המשמעותיים ביותר שאינטל מבצעת, ואשר טרם זכה לתשומת לב מספקת, הוא ארגון מחדש של מבנה החטיבות שלה. במקום להמשיך במבנה המסורתי של חטיבות רבות ומורכבות, החברה עוברת למודל פשוט וממוקד יותר: העברת יחידת ה Edge- לתוך חטיבת המחשבים האישיים (CCG) ומיקוד מחדש של חטיבת הרשתות (NEX) בתחומי הרשתות והטלקום בלבד. מה שהופך את המהלך הזה למשמעותי במיוחד הוא העיתוי שלו: בעידן ה ,AI- הגבולות בין מחשוב בקצה (Edge Computing) לבין מחשוב אישי הולכים ומיטשטשים. העברת יחידת ה Edge- ל CCG  אינה רק שינוי ארגוני – זו הכרה בכך שהמחשוב בקצה הופך לחלק בלתי נפרד מעולם המחשוב האישי, במיוחד עם עליית הAI PC- . המהלך יאפשר לאינטל לנצל ביעילות רבה יותר את היכולות הקיימות שלה בתחום המחשוב האישי.

במקביל, צמצום המיקוד של חטיבת NEX לרשתות ותקשורת בלבד מאפשר לחטיבה להתרכז בתחומים בהם יש לה יתרון תחרותי אמיתי. זה בא לידי ביטוי, למשל, בהישג שהושג החודש עם KDDI , חברת הטלקום הגלובלית, שבחרה בפתרון ה-vRAN 3.0 של סמסונג המבוסס על מעבדי Xeon  של אינטל.

6. המרוץ חסר התקדים לחמישה תהליכי ייצור בארבע שנים – הבלתי אפשרי קורה?

בעולם ייצור השבבים, פיתוח תהליך ייצור חדש לוקח בדרך כלל שנתיים עד שלוש שנים. לכן, כשאינטל מגלה בדוחות האחרונים שהיא במסלול להשלים חמישה תהליכי ייצור בארבע שנים בלבד – זה כמעט בלתי נתפס. השיא של מסע זה יהיה השקת תהליך ה-Intel 18A בשנת 2025, שאמור להחזיר לאינטל את ההובלה הטכנולוגית בתחום הייצור (מצורפת מפת הדרכים של אינטל) .

מה שהופך את ההצהרה הזו מחזון שאפתני למציאות אפשרית הוא ההתקדמות המוחשית שאינטל מציגה: שני המוצרים הראשונים שיוצרו בתהליך 18A כבר עומדים באבני הדרך המוקדמות שלהם. Panther Lake, שיהיה המעבד הראשון למחשבים אישיים על התהליך החדש, ו-Clearwater Forest, שמיועד לשרתים, מתקדמים לפי התוכנית. זוהי אינדיקציה משמעותית לכך שאינטל לא רק חולמת בגדול, אלא גם מצליחה לתרגם את החזון למציאות הנדסית. העובדה שאינטל מצליחה להאיץ את קצב פיתוח תהליכי הייצור שלה בצורה כה דרמטית, מבלי לוותר על איכות ואמינות, עשויה להיות נקודת המפנה בתחרות מול TSMC וסמסונג.

7. האסטרטגיה החדשה של אינטל – המיקוד המחודש מאחורי פישוט קווי המוצר

אחד הגילויים המשמעותיים ביותר בשיחת האנליסטים של אינטל הגיע כאשר פט גלסינגר חשף שינוי מהותי בתפיסת פיתוח המוצרים של החברה. במקום להמשיך במודל המסורתי של ריבוי גרסאות ודגמים (SKUs), אינטל עוברת לגישה ממוקדת ויעילה יותר. הדוגמה הבולטת ביותר לשינוי הזה מגיעה מתחום השרתים, שם החברה יצרה במשך השנים מורכבות גוברת עם השילוב של ליבות מסוגים שונים (E-cores לחיסכון באנרגיה ו-P-cores לביצועים) ומגוון רחב של סוגי Sockets. בעוד שמורכבות זו הייתה הגיונית כשעסקי השרתים של אינטל היו בצמיחה מתמדת והיוו נתח גדול יותר מהכנסות החברה, כיום היא מייצרת יותר נזק מתועלת: היא מאטה את קצב הפיתוח, מגדילה עלויות, ומקשה על לקוחות ויצרני המערכות (OEMs) לנהל את מלאי המוצרים שלהם.

גם בתחום המחשבים האישיים החברה מבצעת שינוי דומה. במקום להמשיך ולפתח מספר רב של דגמים עם וריאציות שונות של מעבדים גרפיים נפרדים, אינטל מתמקדת בפיתוח יכולות גרפיות משולבות חזקות יותר. זהו מהלך חכם לאור העובדה שהביצועים של מעבדים גרפיים משולבים משתפרים באופן דרמטי, ורוב המשתמשים כבר אינם זקוקים לכרטיס מסך נפרד.

זוהי דוגמה מצוינת לאופן שבו אינטל מיישמת את הלקחים מהעבר: במקום לנסות "לכסות" כל נישה אפשרית בשוק עם מוצר ייעודי, החברה מתמקדת ביצירת מוצרי ליבה חזקים שיכולים לשרת טווח רחב של צרכים. גישה זו, שאומצה בהצלחה על ידי חברות כמו אפל, מאפשרת להשקיע יותר משאבים בפיתוח ושיפור המוצרים המרכזיים, במקום לפזר את המשאבים על פני מספר רב מדי של וריאציות. 

המעבר הזה לפורטפוליו מוצרים פשוט יותר הוא חלק מהותי מהמאמץ של אינטל להגיע ליעד ההוצאות התפעוליות של 17.5 מיליארד דולר, אך חשיבותו חורגת הרבה מעבר לחיסכון בעלויות. המהלך מאפשר לחברה להתמקד במוצרי הליבה ולשפר את איכותם. בנוסף, הפישוט של קווי המוצר מביא להתייעלות בשרשרת האספקה והלוגיסטיקה, מקל על שותפיה העסקיים בניהול המלאי, ומאפשר שיפור ביעילות הייצור וצמצום עלויות. בסופו של דבר, זוהי דוגמה טובה לאופן שבו אינטל מיישמת את הלקחים מהעבר: במקום לנסות "לכסות" כל נישה אפשרית בשוק עם מוצר ייעודי, החברה מתמקדת ביצירת מוצרי ליבה חזקים שיכולים לשרת טווח רחב של צרכים.

8. שינוי דרמטי בגישה לשוק הבינה המלאכותית – לא רק Gaudi

בעוד שרוב הדיון התקשורתי סביב אינטל ו-AI התמקד במאבק המתוקשר בין מעבדי Gaudi לבין המעבדים של NVIDIA, החברה חשפה ברבעון האחרון אסטרטגיה רחבה ומתוחכמת הרבה יותר בתחום הבינה המלאכותית.  נכון, אינטל מודה בגלוי שלא תשיג את יעד ההכנסות של 500 מיליון דולר מ-Gaudi ב-2024, אולם מתחת לרדאר מתרחשת הצלחה משמעותית הרבה יותר בתחום ה-AI: למעלה מ-70% משרתי ה-GPU המואצים בשוק כבר משתמשים במעבדי Xeon של אינטל כמעבד המארח. (אגב גם אנבידיה עצמה משתמשת במעבדי אינטל). זהו נתח שוק משמעותי שממצב את אינטל כשחקן מרכזי בתשתיות AI, גם בלי קשר להצלחת Gaudi. השקת Xeon 6 (Granite Rapids) החדש, שמכפיל את הביצועים של הדור הקודם, רק מחזקת את האחיזה הזו בשוק.

במקביל, אינטל מובילה מהפכה שקטה בשוק ה-AI PC. החברה לא רק מדברת על חזון, אלא מציגה מספרים מרשימים: אקוסיסטם של יותר מ-100 חברות תוכנה, 300 אפליקציות ו-500 מודלים של AI שכבר פועלים על הפלטפורמה שלה. התחזית להגיע למעל 100 מיליון מחשבי AI מצטברים עד סוף 2025 נשמעת פתאום הרבה יותר מציאותית לאור הנתונים הללו.

הצעד האסטרטגי המעניין ביותר הוא שיתוף הפעולה המפתיע של אינטל עם AMD ביצירת קבוצת הייעוץ לאקוסיסטם x86. זהו מהלך חסר תקדים – שתי המתחרות המרות משתפות פעולה כדי לחזק את הארכיטקטורה המשותפת שלהן מול האיום הגובר של ARM בעידן ה-AI. העובדה שחברות ענק כמו גוגל, מטא, מיקרוסופט ואחרות כבר הצטרפו ליוזמה מראה שהמהלך הזה עשוי להיות נקודת מפנה משמעותית בחזית הבינה המלאכותית.

9. המהלך השקט של Altera – יותר מסתם מכירת נכסים

מהלך אסטרטגי נוסף שהתרחש מתחת לרדאר התקשורתי הוא התוכנית למכירת חלק מהאחזקות אינטל ב-Altera. לא מדובר בעוד מהלך של מימוש נכסים – אלא בעדות נוספת לשינוי התפיסתי העמוק שעוברת אינטל.

הנתונים מהרבעון האחרון מספקים תובנות מעניינות: Altera הציגה גידול של 14% בהכנסות מרבעון לרבעון והפכה לרווחית בפעילותה התפעולית, עם שיפור של 900 נקודות בסיס במרווח התפעולי. במקביל, החברה השיקה את המוצרים החדשים שלה, Agilex 5 ו-Agilex 3, המיועדים לשוק הרחב – עדות לכך שהעסק ממשיך להתפתח ולהתחדש.

מה שמעניין במיוחד הוא התזמון: אינטל כבר החלה בשיחות עם משקיעים פוטנציאליים, עם צפי לסיום התהליך בתחילת 2025. המטרה היא להוביל את Altera להנפקה בשנים הקרובות. זוהי דוגמה טובה לאופן שבו אינטל מנסה לחשוף את הערך הטמון בנכסיה השונים. במקום להחזיק בבעלות מלאה על כל הפעילויות, החברה מוכנה לשחרר חלק מהאחזקות כדי לאפשר צמיחה עצמאית וחשיפת ערך.

המהלך הזה משתלב היטב באסטרטגיה הכוללת החדשה של אינטל: כפי שראינו בהפיכת חטיבת ה-Foundry לחברה עצמאית, החברה מבינה שלעתים הפרדה ומיקוד עסקי יכולים ליצור יותר ערך מאשר שליטה מלאה.

10. מאחורי השמועות על מיזוגים ורכישות – המיקוד האמיתי של אינטל

בעוד השוק רוחש שמועות על מיזוג או ורכישה אפשרית של אינטל תגובת החברה בדוחות הרבעוניים מספקת תובנה מעניינת על האסטרטגיה האמיתית של החברה. כפי שנכתב שהם "בכוונתינו להמשיך ולהתמקד בביצוע התוכניות שהצבנו לעצמנו. נקטנו צעדים חשובים ברבעון הזה ואנחנו בטוחים באסטרטגיה שאנחנו מבצעים".

לסיום ניתן לומר כי למרות השמועות על רכישת אינטל ע"י קוואלקום או חברות אחרות, אינטל מבהירה שהיא מאוד ממוקדת באסטרטגיה שלה ובדרך שלה להצלחה. העובדה שאינטל בחרה להתמקד בהבראה עצמאית במקום לחפש פתרונות חיצוניים מעידה על הביטחון ביכולתה לחזור למסלול של צמיחה ורווחיות.

זוהי גישה שונה מהותית מחברות אחרות שנקלעו לקשיים ומיהרו להימכר – אינטל מאמינה שהשילוב של נכסיה הטכנולוגיים, המותג החזק והצעדים האסטרטגיים שהיא נוקטת יאפשרו לה להחזיר את החברה לצמיחה ולהובלה של שוק השבבים העולמי.

*הכתבה בשיתוף חברת אינטל

הפוסט אינטל בדרך להתחדשות? 10 סימנים המעידים על שינוי אמיתי הופיע לראשונה ב-Chiportal.