מדיווח של China Daily שפורסם ב־11-2-2026 עולה כי חברות שרשרת האספקה הסינית לתעשיית השבבים מדווחות על “התקדמות משמעותית” בחומרים ובטכנולוגיות ליבה, כחלק מדחיפה מואצת ליותר עצמאות. (chinadaily.com.cn) במקביל, בוושינגטון גוברים הקולות להקשחת צעדי הפיקוח: ב־11-2-2026 דווח כי מחוקקים בארה״ב פנו לממשל בבקשה להרחיב את ההגבלות על ציוד ייצור שבבים המגיע לסין, כולל רכיבים ושירותים לכלים שכבר הותקנו במפעלים.

חומרים כימיים: פוטורזיסטים מתקדמים “תוצרת בית”

אחת הדוגמאות שמובאות בדיווח נוגעת לפוטורזיסט (Photoresist) – חומר פוטו־רגיש המשמש כמעין “דיו” בתהליך יצירת דפוסים זעירים על פרוסות סיליקון. לפי הדיווח, יצרניות שבבים מובילות כגון SMIC ו־Huahong Group ציינו התקדמות ביכולת הייצור המקומית של פוטורזיסטים.

עוד נטען כי Jiangsu Nata Opto-electronic Material פיתחה פוטורזיסט ל־ArF DUV (ליתוגרפיית אולטרה־סגול עמוק עם לייזר ארגון־פלואוריד), וסיפקה אותו באופן יציב לאורך 2025; הכנסותיה מפוטורזיסט ArF עברו 10 מיליון יואן ב־2024.

ציוד ייצור: עלייה בדירוגים, אבל ליתוגרפיה עדיין צוואר בקבוק

הדיווח מדגיש גם מגמה בציוד ייצור שבבים: לפי נתונים שמיוחסים לחברת מחקר יפנית בשם “Global Net”, שלוש יצרניות ציוד סיניות נכנסו לראשונה לדירוג 20 הגדולות בעולם לפי היקף מכירות ב־2025, לעומת חברה אחת בלבד ב־2022.

במרכז הרשימה מוזכרת Naura Technology Group, שלפי אותם נתונים עלתה ממקום 8 ב־2022 למקום 5 ב־2025, מאחורי ארבע ענקיות ציוד: ASML, Applied Materials, Lam Research ו־Tokyo Electron. (TrendForce) בדיווח נכתב כי ההכנסות של Naura לשנת 2025 טרם פורסמו רשמית, אך אומדן שהוזכר נע בין 46.8 ל־52 מיליארד יואן. (global.chinadaily.com.cn)

עוד מופיעה AMEC, שמערכות החריטה (Etching) שלה מתוארות כמתקרבות לחזית הטכנולוגית, ונכנסה לרשימה סביב המקום ה־13. (TrendForce) כלי החריטה הם רכיב קריטי בייצור שבבים, משום שהם “מפסלים” שכבות על גבי הסיליקון ליצירת מבנים תלת־ממדיים של טרנזיסטורים ומעגלים.

בתחום הליתוגרפיה, שהוא הקשה והרגיש ביותר, מוזכרת Shanghai Micro Electronics Equipment שנכנסה לרשימה סביב המקום ה־20. עם זאת, גם בדיווח עצמו מודגש שקיים פער דורות מול מובילות שוק הליתוגרפיה, וכי נדרשות פריצות דרך כדי לסגור אותו.

אמפמ
כותרת:
כותרת משנה:
תגים: שבבים, תעשיית השבבים, סין, ציוד לייצור שבבים, פוטורזיסט, ליתוגרפיה, חריטה, SEMI, רגולציה, גיאופוליטיקה
ביטוי מפתח: עצמאות שרשרת אספקה לשבבים בסין
נרדפים: עצמאות תעשיית השבבים בסין, ציוד ייצור שבבים סיני, פוטורזיסט ArF DUV, חלופות מקומיות לציוד מערבי, הגבלות יצוא על ציוד שבבים
SLUG: china-semiconductor-supply-chain-self-sufficiency-equipment-photoresist-2026

הפוסט שרשרת האספקה הסינית לשבבים מאיצה עצמאות: התקדמות בפוטורזיסטים ועלייה בדירוג יצרני ציוד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אירופה הכריזה על פתיחת NanoIC — קו הפיילוט הגדול ביותר שהוקם במסגרת חוק השבבים האירופי — במתחם imec בעיר לוון שב־בלגיה. המתקן, בהיקף השקעה כולל של 2.5 מיליארד אירו, נועד לאפשר פיתוח ותיקוף של טכנולוגיות ייצור שבבים “מעבר לצומת שני ננומטר”, ולהאיץ את המעבר ממחקר תשתיתי לייצור תעשייתי.

לפי האיחוד האירופי, 700 מיליון אירו מגיעים מתקציב האיחוד, 700 מיליון נוספים מממשלות לאומיות ואזוריות, והיתרה — מתעשייה, כולל שותפים מובילים בתחום ציוד הייצור. לפי דיווח Reuters, מדובר במודל “שיתופי” שמעדיף תשתית פיילוט בקנה־מידה קרוב לתעשייה על פני הקמת מפעל ייצור המוני, ומיועד לצמצם סיכונים טכנולוגיים וכלכליים בדרך לדור הבא של השבבים.

למה קו פיילוט ולא “מפעל ענק”

קו פיילוט אינו מפעל שמוציא לשוק מיליוני רכיבים בשבוע. היתרון שלו הוא אחר: הוא מאפשר לחברות, מעבדות ומפתחי ציוד לבחון תהליכים חדשים — חומרים, שלבי ייצור, מודולים וכלי מדידה — על רצף תהליכי מלא, ובקנה־מידה שמדמה את המציאות התעשייתית. כך אפשר לגלות “נקודות שבירה” מוקדם יותר, לשפר תשואות, ולתקף שיטות לפני שמחליטים על השקעות עתק במתקני ייצור המוני.

ב־imec מציינים שהשקת NanoIC מלווה גם בהרחבת חדר נקי חדש בשטח של כ־2,000 מ״ר, כחלק מתוכנית רחבה להקמת “ערכת כלים” מתקדמת שתשרת פיתוח מערכות־על־גבי־שבב (SoC) מתחת ל־2 ננומטר. (imec)

EUV מתקדם ו-High-NA בדרך: התשתית שמקרבת את אירופה לחזית

אחד המרכיבים המרכזיים בקו הפיילוט הוא ליתוגרפיית EUV (אולטרה־סגול קיצוני) — הטכנולוגיה שמאפשרת לצייר תבניות זעירות במיוחד על פרוסות שבבים. בהודעת imec נאמר שהמתקן יכלול גם סורק High-NA EUV מהדור הבא של ASML, שאמור להגיע באמצע מרץ 2026. (imec)

למה זה חשוב? כי מעבר לצמתים מתקדמים דורש לא רק “רעיון טוב”, אלא גם יכולת הנדסית לבצע אותו שוב ושוב ברמת דיוק קיצונית. תשתית שמרכזת ציוד מתקדם, צוותי תהליך ומודלים להדמיה מאפשרת “להוריד סיכון” (de-risk) לדורות הבאים — ולחסוך שנים של ניסוי־וטעייה כשהטכנולוגיה עוברת לשלב התעשייתי.

גישה פתוחה, שותפות כלל־אירופית, וחיבור לאקו־סיסטם של חוק השבבים

NanoIC פועל במודל של גישה פתוחה (open access): סטארט־אפים, חברות קטנות־בינוניות, מוסדות מחקר ותאגידים גדולים יכולים להגיש בקשות שימוש בתשתית — כחלק מהרעיון לחזק שרשרת אספקה אירופית, למשוך כישרונות, ולהעמיק ריבונות טכנולוגית.

הפרויקט נשען על רשת שותפים מחקריים ברחבי היבשת, ובהם CEA-Leti, Fraunhofer, VTT, CSSNT ו־Tyndall National Institute.

NanoIC הוא אחד מחמישה קווי פיילוט שמקודמים תחת “Chips for Europe”; לפי הנציבות, חמש התשתיות יחד מייצגות השקעה משולבת של 3.7 מיליארד אירו (האיחוד + מדינות). בסוף ינואר 2026 נחנך קו הפיילוט FAMES, וכעת מצטרף NanoIC כצעד נוסף בהפיכת “מצוינות מחקרית” ליכולת תעשייתית.

בסיכומו של דבר, NanoIC לא “מחליף” מפעלי ייצור מתקדמים, אבל הוא מנסה לפתור את אחת הבעיות הקשות של התעשייה: איך להפוך רעיונות מתקדמים בתהליכי ייצור — לתהליכים יציבים, משתלמים וברי־שכפול, בזמן שהמרוץ העולמי לשבבים מתחת ל־2 ננומטר הופך יקר ומהיר יותר.

הפוסט אירופה משיקה את NanoIC: תשתית פיילוט של 2.5 מיליארד אירו לשבבים מתחת ל־2 ננומטר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

STMicroelectronics הודיעה בז'נבה, כי השלימה את רכישת פעילות חיישני ה-MEMS של NXP Semiconductors. העסקה הוכרזה ביולי 2025, וכעת הושלמה לאחר קבלת כל האישורים הרגולטוריים. לפי החברה, הרכישה מחזקת את מעמדה בתחום החיישנים לרכב, במיוחד ביישומי בטיחות וביישומים שאינם בטיחותיים, ומרחיבה את פעילות החיישנים גם לשווקים תעשייתיים.

המהלך מצטרף למגמה רחבה בתעשיית השבבים, שבה חיישנים הופכים לרכיב ליבה כמעט בכל מערכת מודרנית: מרכב חכם, דרך אוטומציה תעשייתית ועד ציוד רפואי ואלקטרוניקה צרכנית. בתחום הרכב, חיישנים נדרשים לא רק לנוחות ולחוויית משתמש, אלא גם לשכבות בטיחות מתקדמות, ניטור מצב הרכב ותמיכה במערכות סיוע לנהג. בתעשייה, חיישנים מניעים ניטור, בקרה ותחזוקה חזויה, ומאפשרים יעילות אנרגטית וניצול טוב יותר של תהליכי ייצור.

מה ST מקבלת מהרכישה, ומה צפוי בטווח הקרוב

לפי הודעת החברה, הפעילות שנרכשה כוללת מוצרי חיישני MEMS שמכוונים לשני צירים מרכזיים:

1. שוק הרכב, עם דגש על מערכות בטיחות ומוצרים נלווים,
2. שוק החיישנים לתעשייה, כלומר חיישנים שמיועדים ליישומים תעשייתיים רחבים.

ST ציינה כי על בסיס הערכה ראשונית, היא מצפה שהפעילות הנרכשת תתרום להכנסותיה ברבעון הראשון של 2026 סכום בטווח “אמצע ה־40 מיליון דולר”. החברה לא פירטה בהודעה את רמת הרווחיות של הפעילות הנרכשת או את קצב הסינרגיות, אך עצם מתן תחזית הכנסה לרבעון הקרוב מרמז על מעבר מהיר יחסית לשילוב מסחרי ותפעולי במסגרת מערך החיישנים הגלובלי שלה.

ההקשר העסקי: למה חיישני MEMS חשובים, ולמה עכשיו

חיישני MEMS (מערכות מיקרו-אלקטרו-מכניות) הם קטגוריה מרכזית בעולם החישה המודרני. היתרון שלהם הוא שילוב של גודל קטן, צריכת חשמל נמוכה ויכולת לייצר חישה מדויקת במחיר שמאפשר פריסה רחבה. כשמוסיפים לכך דרישות מחמירות בתעשיית הרכב, והאצה באוטומציה תעשייתית, מתקבלת סביבה שבה פורטפוליו חיישנים רחב הופך ליתרון תחרותי משמעותי.

מבחינת ST, הרכישה משרתת יעד ברור: הרחבת יכולות החיישנים וחיזוק המיקוד ביישומי רכב ותעשייה, שהם שווקים ארוכי טווח עם דרישות איכות, אמינות ושרידות גבוהות. בהודעה החברה מציבה את המהלך כחיזוק לעמדת ההובלה שלה בחיישנים, ולא כמהלך פיננסי קצר טווח.

ST מדגישה שהיא יצרנית שבבים משולבת (IDM), עם כ־48 אלף עובדים ומערך ייצור מתקדם. בהקשר הקיימות, החברה מציינת יעד להגיע לנייטרליות פחמנית בפליטות הישירות והעקיפות שלה (Scopes 1 ו-2), וכן בתחומי הובלת מוצרים, נסיעות עסקיות ונסיעות עובדים (כמיקוד ב-Scope 3). בנוסף, היא מציבה יעד למעבר ל־100% אספקת חשמל ממקורות מתחדשים עד סוף 2027.

הפוסט STMicroelectronics השלימה את רכישת עסק חיישני ה-MEMS של NXP הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מענק חדש בהיקף 11.85 מיליון אירו נפתח בהולנד במטרה להאיץ מחקר ופיתוח בשתי חזיתות טכנולוגיות שמוגדרות כיום כבסיס לתחרותיות עתידית: שבבים וטכנולוגיות קוונטיות. במסגרת קריאה ייעודית של NWO (הארגון ההולנדי למחקר מדעי) יחד עם Holland High Tech, מתבקשות קבוצות מחקר וקונסורציומים להגיש הצעות משותפות.

הקריאה בנויה סביב שני מסלולים משלימים, שכל אחד מהן מכוונת לבעיה מדעית־הנדסית אחרת – אך שניהם מתכנסים לשאלה אחת: כיצד עוברים מיכולת מעבדתית מרשימה ליכולת תעשייתית אמינה בקנה מידה גדול.

במסילה הראשונה, הדגש הוא אינטגרציה הטרוגנית במערכות שבבים – שילוב של רכיבי “צ’יפלטים” מתחומים פיזיקליים שונים בתוך מארז יחיד. הכיוון הזה נחשב מרכזי בעידן שבו שיפור ביצועים כבר אינו נשען רק על הקטנת טרנזיסטורים, אלא גם על ארכיטקטורות מודולריות, מארוז מתקדם ואינטגרציה תלת־ממדית. הקריאה מעודדת פיתוח פתרונות 2D ו-3D, ובפרט שיטות תכנון ותהליך שמאפשרות “להדביק” יחד רכיבים שונים תוך שמירה על ביצועים, אמינות ותשואות ייצור. (Innovation News Network)

לצד זאת, הקריאה מדגישה שימוש בכלי בינה מלאכותית לתכנון, אופטימיזציה ובדיקות. כאן יש היבט מדעי ברור: כאשר משלבים צ’יפלטים, מספר משתני התכנון גדל מאוד (מכניקה תרמית, הולכת חום, שלמות אות, רעש, ממשקי חיבור, שונות ייצור). אלגוריתמים יכולים לסייע בסריקת מרחב פתרונות ענק, בהערכת אמינות מואצת ובהכוונת בדיקות כך שיקצרו “זמן לשוק” בלי להקריב איכות.

המסילה השנייה ממוקדת בטכנולוגיות קוונטיות – תחום שמבטיח קפיצות דרך בחישוב, תקשורת ואבטחה, אך עדיין רחוק מרמת הבשלות של שבבים קלאסיים. כאן המטרה איננה “עוד הדגמה מעבדתית”, אלא קידום ידע שמאפשר ייצור בר־שחזור: תהליכים יציבים, יכולת ייצוריות (manufacturability), מטרולוגיה (מדידה ואפיון) ושיטות לייצור בקנה מידה גדל של רכיבים קוונטיים.

ההדגשה על מטרולוגיה אינה פרט טכני: במערכות קוונטיות הבעיה היא לעיתים קרובות לא “להראות שזה עובד פעם אחת”, אלא למדוד במדויק תכונות קריטיות (כמו יציבות, שונות בין רכיבים, רגישות לסביבה) ולפתח פרוטוקולי בדיקה שמתחברים לקווי ייצור – בדומה לאופן שבו תעשיית השבבים הקלאסית בנתה עם השנים שכבות של בקרת איכות, סטטיסטיקה תעשייתית ובדיקות וייפר.

תנאי סף: שותפות תעשייתית ומימון משלים

היקף התקציב הכולל עומד על 11.85 מיליון אירו, כאשר התקציב מחולק באופן שווה בין מסילת השבבים למסילת הקוונטום. (nwo.nl)
עם זאת, הקריאה מתוכננת כך שתכריח חיבור הדוק בין מחקר לתעשייה: כל הצעה חייבת לכלול לפחות שני גופים מממנים־שותפים (co-funders), וביחד עליהם להעמיד לפחות 20% מתקציב הפרויקט – במזומן או בשווה־כסף (in kind).
מבחינה מדעית־יישומית, זהו מנגנון שמכוון את התוצרים לאזורים שבהם יש “נתיב אימוץ” ברור: תשתיות ייצור, דרישות בדיקה, סטנדרטים הנדסיים, ויכולת לשלב תוצאות מחקר במוצרים ובשרשראות אספקה.

אירוע התאמה לקונסורציומים: 2-3-2026, אוטרכט

כדי לסייע בהקמת קונסורציומים תחרותיים, NWO ו-Holland High Tech יקיימו מפגש Matchmaking ב-2-3-2026 במשרדי NWO באוטרכט, שבו יוכלו משתתפים להציג רעיונות, לאתר שותפים ולהבין טוב יותר את תנאי ההגשה והדגשים על אימפקט חברתי־כלכלי.

הפוסט הולנד פותחת קול קורא של 11.85 מיליון אירו להאצת חדשנות בשבבים ובהגדלת טכנולוגיות קוונטיות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

TSMC עדכנה בעמוד ההנהלה שלה כי מר כריסטופר תומאס התמנה לתפקיד כנשיא TSMC אירופה – חברה־בת בבעלות מלאה של TSMC – ואחראי על פעילות החברה באזור, לרבות תכנון אסטרטגי, ניהול עסקי והובלה ניהולית . במקביל, תומאס כתב בלינקדאין כי מונה לנשיא EMEA כלומר כל אזור אירופה, המזרח התיכון ואפריקה. כאן המקום לציין כי אין שינוי בתפקיד שאר העובדים ב- TSMC אירופה כולל כוכבית בליתי לוי, אשר תדווח לתומאס כמנהלת השוק הישראלי.

לפי פרטי הביוגרפיה שפרסמה TSMC, תומאס הגיע לתפקיד לאחר קריירה משולבת בתעשייה ובייעוץ. הוא ייסד ועמד בראש חברת הייעוץ Integrated Insights Ltd., ושימש שותף בכיר ב-McKinsey & Company, לצד שורה של תפקידי ניהול באינטל, בין היתר כמנהל כללי ונציג תאגידי ראשי של אינטל בסין, כמנהל המכירות והאסטרטגיה, וכמנהל קבוצת המוצרים האופטיים באינטל.

ב-TSMC מציינים גם שני עיטורים מקצועיים בולטים שקיבל לאורך הדרך: Intel Achievement Award (האות הגבוה ביותר של אינטל) ו-Fred Gluck Award של מקינזי (פרס הידע הגבוה של הפירמה) . בנוסף, הוא כיהן כפרופסור נלווה באוניברסיטת צ'ינגואה, כעמית בכיר במכון ברוקינגס וכחבר מועצת ייעוץ במועצה האטלנטית. כמו כן שימש כדירקטור במספר חברות ציבוריות ופרטיות . לתומאס תארי MBA ו-M.A. במדעי המדינה מאוניברסיטת סטנפורד ותואר B.S. בכלכלה מאוניברסיטת Wharton היוקרתית.

המינוי מגיע בשלב שבו פעילות TSMC באירופה הופכת מוחשית יותר דרך פרויקטים גדולים בגרמניה. בראשם עומד מיזם ESMC בדרזדן – מיזם משותף של TSMC עם Bosch, Infineon ו-NXP – שההשקעה הכוללת בו צפויה לעלות על 10 מיליארד אירו, כאשר ל -TSMC בעלות של 70% מהמיזם ולשלוש השותפות 10% כל אחת, והמפעל אמור להיות מופעל ע"י TSMC . באוגוסט 2024 דווח גם על סיוע מדינתי משמעותית בגרמניה שאושר במסגרת כללי הסיוע של האיחוד האירופי, בהיקף של עד 5 מיליארד אירו, לצורך הקמת והפעלת המפעל בדרזדן .

במקביל, TSMC הודיעה כי בכוונתה לפתוח במינכן מרכז תכנון שבבים אירופי במהלך הרבעון השלישי של 2025, במטרה לסייע ללקוחות אירופיים בתכנון שבבים עתירי-ביצועים וחסכוניים באנרגיה – עם דגש על רכב, תעשייה, בינה מלאכותית ו-IoT .

הנשיא החדש של TSMC אירופה נכנס לתפקיד כאשר “מפת הפעילות” באירופה כבר אינה רק מסחרית ושיווקית, אלא נוגעת גם לייצור מקומי וליכולות תכנון – שני מנופים מרכזיים שמדינות אירופה מקדמות כחלק מחיזוק שרשרת האספקה האזורית.

הפוסט נשיא חדש ל-TSMC אירופה: כריסטופר תומאס יהיה אחראי גם לשוק הישראלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הביקוש לשבבי בינה מלאכותית ממשיך ללחוץ על שרשרת האספקה הגלובלית, ו־TSMC, יצרנית השבבים הגדולה בעולם בתחום הייצור בהזמנה (foundry), מאותתת שהקיבולת שלה בצמתים המתקדמים נעשית מוגבלת יותר. לפי הדיווח, החברה עדכנה לקוחות מרכזיים ובהם אנבידיה וברודקום שהיא מתקשה לספק את מלוא הביקוש לשבבים מתקדמים, על רקע האצה בהקמת תשתיות ענן, הרחבת דאטה־סנטרים ושילוב AI ביישומים ארגוניים.

ההתכווצות בקיבולת בצמתים המתקדמים מחריפה תחרות בין לקוחות על “תורי ייצור”, ועלולה להאריך זמני אספקה למעבדים המיועדים לאימון מודלים ולהרצתם. בשוק מעריכים שהלחץ אינו נקודתי לרבעון אחד, אלא עשוי להימשך לאורך כמה רבעונים, משום שהרחבת קיבולת בצמתים מתקדמים אינה מהלך מהיר: היא דורשת ציוד יקר, תהליכי הסמכה ממושכים ותיאום עם ספקיות אריזה מתקדמת (packaging) והמשך גידול בצריכת חשמל ובתשתיות.

שיאי רווח, השקעות ענק והתרחבות מחוץ לטאיוואן

במקביל לאזהרות על מגבלות קיבולת, TSMC מדווחת על המשך פריחה בזכות ה־AI. לפי הנתונים המובאים בכתבה, החברה הציגה ברבעון הרביעי של 2025 עלייה של 35% ברווח לעומת השנה הקודמת, הכנסות של 33.7 מיליארד דולר ורווח נקי של 16.3 מיליארד דולר, כאשר תחום ה־HPC (שכולל AI ו־5G) היווה 55% מההכנסות ברבעון. החברה גם מסרה כי שבבים שיוצרו בטכנולוגיות של 7 ננומטר ומטה תרמו 77% מהכנסות הוופרים, נתון שממחיש את המשך המעבר לשבבים קטנים, מהירים וחסכוניים יותר.
לרבעון הראשון של 2026 צופה החברה הכנסות של 34.6–35.8 מיליארד דולר, וגידול של עד 38% לעומת התקופה המקבילה. עוד לפי הדיווח, החברה החלה בייצור המוני של 2 ננומטר ברבעון הרביעי של 2025 ומתכננת להגדיל תפוקה לאורך 2026, תוך העלאת השקעות ההון לטווח של 52–56 מיליארד דולר בשנה, לעומת 40.9 מיליארד דולר ב־2025.
במקביל היא בונה ומרחיבה פעילות ביפן, אירופה ואריזונה, ומציינת שמפעלים מחוץ לטאיוואן צפויים לפעול בשולי רווח נמוכים יותר בגלל עלויות גבוהות ומורכבות תפעולית, לצד סיכונים הקשורים למדיניות מכסים גלובלית.

אינטל חוזרת למשחק כחלופה אפשרית

המחסור היחסי בקיבולת של TSMC מעורר מחדש עניין ביכולתה של אינטל לספק קיבולת ייצור ללקוחות שמבקשים להפחית תלות בבית יציקה יחיד. לפי הכתבה, אינטל לא חייבת “להשוות ביצועים” ל־TSMC כדי ליהנות מהמצב: די בכך שתציע נפחי ייצור מסוימים ללקוחות שנדחקים לתורי ייצור ארוכים. יתרון נוסף שמיוחס לה הוא פיזור גאוגרפי והתאמה לסדרי עדיפויות תעשייתיים בארה״ב, בתקופה שבה חברות מחפשות לצמצם סיכונים גיאו־פוליטיים ואי־ודאות מסחרית.
בדיווח מוזכרת גם התחזקות מסוימת באמון המשקיעים באינטל, לאחר עלייה במניית החברה בתחילת 2026, וכן הספקולציות סביב שימוש אפשרי של לקוחות גדולים בשירותי הייצור שלה, לצד העובדה שאנבידיה כבר השקיעה בה.

תמונת מצב: ביקוש חזק, סיכון גבוה, תחרות מתחדדת

שוק השבבים נכנס ל־2026 עם שני כוחות מנוגדים: מצד אחד, ה־AI מזין ביקוש חסר תקדים למעבדים מתקדמים ולקיבולת ייצור, ומצד שני, מגבלות ייצור, לחצים על שרשרת האספקה וסיכוני מכסים עלולים להאט פרויקטים ולייקר עלויות. אם זמני האספקה בצמתים המתקדמים ימשיכו להתארך, לקוחות עשויים להרחיב בחינה של חלופות, גם במחיר פשרות נקודתיות. במובן הזה, צוואר הבקבוק הנוכחי עשוי להפוך להזדמנות עבור שחקנים שמסוגלים להציע קיבולת אמינה, אפילו חלקית, ולשפר עמדות בשוק ה־foundry.

אין באמור ייעוץ השקעות.

הפוסט TSMC מזהירה ממחסור בקיבולת לשבבי AI מתקדמים: האם אינטל תוכל לנצל את הפקק בשוק הייצור? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דוח חדש של BestBrokers, המבוסס על מדדי MSCI ACWI, מציב את מגזר השבבים וציוד השבבים כאחד המנצחים הבולטים של 2025: תשואה גולמית שנתית של 50.65%, שמדרגת את המגזר במקום הרביעי בין הענפים שנבחנו. מי שעקפו את השבבים היו בעיקר מגזרים “קשיחים” הקשורים למתכות יקרות – ובראשם כריית כסף וכריית זהב – בעוד שמגזר ה-IT הרחב הסתפק בתשואה נמוכה בהרבה. (B2B News Network)

הניתוח של BestBrokers בוחן ביצועים והשוואות גודל בין ענפים על בסיס מדדי MSCI ACWI (49 מדינות, שווקים מפותחים ומתעוררים), ומשלב נתוני שווי שוק לחברות בודדות ממקור חיצוני (CompaniesMarketCap) שנדגמו לתאריך 29.12.2025, לצד הסבר על שימוש בשווי שוק “חופשי למסחר” (free-float) במדדי MSCI.

איפה השבבים מול ענפים אחרים ב-2025

לפי העיבוד שצוטט מהדוח, כריית כסף הובילה את 2025 עם 207.42%, כריית זהב עם 175.69%, ואחריהן הגיעו גם ענפים נוספים שמושפעים ממחזור הסחורות. בתוך “אשכול” הענפים הטכנולוגיים-תשתיתיים, השבבים בלטו עם 50.65% – הרבה מעל מגזר ה-IT, שדורג עשירי בלבד עם 23.93%. כלומר, תשואת השבבים הייתה יותר מכפולה מזו של ה-IT הרחב באותה שנה.

בדוח ובניתוח הנלווה מוסבר שהפער הזה משקף תזה של “תשתית פיזית”: שוק ההון תימחר ב-2025 את יכולת החישוב ואת קיבולת הייצור כמשאבים מוגבלים, על רקע האצה בביקוש ל-AI, השקעות בדאטה-סנטרים, ומאמצי “החזרה הביתה” (onshoring) של שרשראות אספקה.

תמונת עומק: גודל ממוצע ו-5 שנים לאחור

לצד התשואה, הדוח מנסה לענות גם על “כמה גדולות החברות בכל ענף בממוצע”. לפי הנתונים שצוטטו, מגזר ה-IT מוביל בגודל ממוצע של חברה במדדים (כ-80.66 מיליארד דולר בממוצע), אחריו שירותי תקשורת (כ-64.82 מיליארד), ומגזר השבבים במקום השלישי עם כ-43.19 מיליארד דולר בממוצע על פני 249 חברות במדד הענפי שנבדק.

במבט של חמש שנים, השבבים מדורגים גבוה גם כן: 23.08% תשואה גולמית – מתחת לכריית זהב (23.45%) ומעל שורת ענפים כמו יצרני אנרגיה וכריית כסף.

10 החברות הגדולות בתעשיית השבבים

הדוח מדגיש גם ריכוזיות: אותם שמות חוזרים במספר מדדים/סלי-השקעה (בפרט אנבידיה, ברודקום, ASML ו-TSMC), מה שממחיש עד כמה “החומרה” וה“תוכנה” נעשו שזורות זו בזו.

לצורך תמונת “מי הגדולות”, הנה עשיריית השבבים הגדולה לפי שווי שוק על בסיס CompaniesMarketCap (הדירוג מתעדכן תדיר; BestBrokers מציינים שהשתמשו באותו מקור עבור דגימה לתאריך 29.12.2025):

מה זה אומר ל-2026, לפי הדוח

המסר המרכזי של BestBrokers הוא מעבר מ”ראלי רוחבי” לביצועים סלקטיביים יותר: חברות שיושבות עמוק בתוך תשתיות ה-AI, ייצור מתקדם וציוד קריטי – עשויות ליהנות מיתרון יחסי, בעוד חשיפה לשווקים מחזוריים, אי-ודאות סביב סין ועלויות הון עולות עשויות להגביר פערים בתוך הענף עצמו. (בנק בורסות)

אין באמור ייעוץ השקעות.

הפוסט דוח BestBrokers: תעשיית השבבים דורגה רביעית בתשואות 2025 – והרבה מעל מגזר ה-IT הרחב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לפי דיווח חדש של בלומברג, ג'וני (Johny) סרוג'י, סגן נשיא לטכנולוגיות חומרה ואחד המנהלים המשפיעים ביותר באפל, הודיע למנכ"ל טים קוק כי הוא "שוקל ברצינות" לעזוב את החברה בזמן הקרוב ולעבור לחברה אחרת. בדיווח נכתב כי סרוג'י אף אמר לעמיתיו כי אם אכן יעזוב – הוא מתכוון להמשיך בקריירה במקום אחר, ולא לפרוש.(Blomberg)

הישראלי שהוביל את מהפכת השבבים של אפל

סרוג'י, יליד חיפה ובוגר הטכניון, נחשב לאדריכל הראשי של מהפכת Apple Silicon – המעבר ההיסטורי ממעבדי אינטל למעבדים ייעודיים של אפל במחשבי מק. תחת הנהגתו עברו גם האייפון והאייפד לדורות חדשים של שבבים מותאמים אישית, והוא מוביל את חטיבת החומרה שאחראית על מעבדי ה-M לסדרת המק, לצד שבבי A במכשירי המובייל.

בשנים האחרונות הרחיבה אפל את השליטה שלה בשרשרת הערך:

• פיתוח מודם סלולר עצמאי (C1 וצאצאיו) במקום מודמים של קוואלקום.
• פיתוח שבב קישוריות עצמאי (N1) עבור Wi-Fi ובלוטות', שהחליף רכיבים של ברודקום בדגמי אייפון חדשים.(Wccftech)

המהלכים הללו אמורים לצמצם את התלות של אפל בספקים חיצוניים, לחזק את השילוב ההדוק בין חומרה לתוכנה ולהעניק לה יתרון תחרותי ארוך טווח – מה שהפך את סרוג'י לדמות מפתח אסטרטגית, ולא רק טכנית.

אפל מציעה קידום ל-CTO – אבל סרוג'י לא רוצה לעבוד תחת מנכ"ל חדש

לפי בלומברג, ההנהלה הבכירה באפל מנסה בכל כוחה לשכנע את סרוג'י להישאר. בין היתר, הוצעו לו "חבילות תגמול משמעותיות" לצד הרחבת תחומי האחריות שלו. אחת האפשרויות שעלתה היא קידום לתפקיד Chief Technology Officer – תפקיד חדש שימקם אותו למעשה כאיש מספר שתיים בחברה, מתחת לטים קוק.(Blomberg)

עם זאת, הדיווח מדגיש כי סרוג'י אינו שוקל פרישה אלא "שינוי קריירה" – מעבר לחברה אחרת. בנוסף מציינים המקורות שהוא "מעדיף שלא לעבוד תחת מנכ"ל אחר", כלומר אינו בהכרח מעוניין להישאר באפל ליום שאחרי קוק.(Blomberg)

חלק מהפרשנויות בתקשורת מצביעות על חברות כמו Meta ו-OpenAI כיעד אפשרי – על רקע הגיוס האגרסיבי של טאלנטים מאפל על ידי שתיהן – אך מדובר בשמועות בלבד, ללא אישור רשמי.(Wccftech)

גל עזיבות חסר תקדים בצמרת אפל

עזיבתו האפשרית של סרוג'י מגיעה על רקע אחד משינויי הפרסונל הגדולים בתולדות החברה. בשבועות האחרונים הודיעו על עזיבתם או פרישתם כמה מבכירי אפל:

• אלן דאיי, ראש תחום עיצוב הממשק (UI), שעובר למטה;
• ג'ון ג'יאננדרה, מנהל תחום הבינה המלאכותית;
• היועצת המשפטית הראשית קייט אדמס;
• וסגנית הנשיא למדיניות וסביבה, ליסה ג'קסון.

לדברי בלומברג, מדובר בחלק ממהלך ארגוני רחב שנועד להכין את הקרקע ליום שאחרי טים קוק, המכהן כמנכ"ל מאז 2011. ברקע נשמעות הערכות שגם מנהלת הקמעונאות דירדרה אובריין וסגן הנשיא לשיווק גרג ג'וסוויאק עשויים לפרוש בשנים הקרובות, לאחר כ-35–40 שנות עבודה בחברה.

העזיבה האפשרית של סרוג'י מצטרפת גם ליציאה מתמשכת של מהנדסי בינה מלאכותית ומפתחי ליבה בכירים למתחרות בתחום ה-AI, בהן Meta ו-OpenAI, שמציעות חבילות שכר ותנאים אטרקטיביים במיוחד.(GIGAZINE)

ומה הלאה ל-Apple Silicon – וגם לישראל?

גם אם סרוג'י יבחר לעזוב, רוב המומחים מעריכים שמערך הפיתוח של Apple Silicon בנוי היום על צוותים גדולים ומנוסים, כך שהפגיעה בטווח הקצר תהיה מוגבלת. מחזורי הפיתוח של שבבים נמדדים בשנים, ותכניות הדורות הקרובים כבר נמצאות בעומק הדרך.(The Verge)

עם זאת, מבחינת סימבולית ואסטרטגית, מדובר באחת הדמויות המזוהות ביותר עם הצלחת השבבים של אפל – ובעיקר עם מהפכת המעבר למק מותאמי-סיליקון. עבור קהילת ההיי-טק הישראלית, סרוג'י משמש גם כסיפור הצלחה מקומי: מהנדס ישראלי שהפך לאחד האנשים החזקים בחברת הטכנולוגיה הגדולה בעולם, ומלווה גם את מרכזי הפיתוח של אפל בהרצליה ובחיפה.

עזיבתו, אם תתממש, תעלה שאלות לגבי מיצוב אפל כיעד עליון לטאלנטים בתחום השבבים וה-AI, דווקא בעידן שבו התחרות על מהנדסים מעולים – בישראל ובעולם – חריפה מאי פעם.

הפוסט דיווח: ג'וני סרוג'י שוקל לעזוב את אפל – הישראלי שמאחורי מהפכת Apple Silicon הופיע לראשונה ב-Chiportal.

NVIDIA וסינופסיס הודיעו על שותפות אסטרטגית רב־שנתית שנועדה לשנות מהיסוד את עולם ההנדסה והתכנון – מהשבב הבודד ועד מערכות מורכבות במוליכים למחצה, תעופה, רכב, תעשייה ובריאות. במסגרת ההסכם תשלב סינופסיס את יכולות ה־AI והאצת החישוב של NVIDIA, ובהן CUDA והפלטפורמות לעיבוד פיזיקלי וסוכנים חכמים (agentic AI), בתוך סל פתרונות התכנון, הסימולציה והניתוח שלה. במקביל השקיעה NVIDIA סכום של 2 מיליארד דולר ברכישת מניות רגילות של סינופסיס במחיר של 414.79 דולר למניה.

החברות מציגות את המהלך כתשובה לעלייה המתמדת במורכבות תהליכי ה־R&D: יותר וריאנטים לעיצוב, יותר דרישות אימות, עלויות פיתוח ותפעול מזנקות ולחץ זמן אדיר להגיע לשוק. הרעיון הוא לרתום את כוח החישוב של GPU ואת ה־AI – כולל מודלים פיזיקליים מתקדמים – כדי לאפשר למהנדסים להריץ סימולציות מדויקות בהרבה, בקנה מידה ובמהירות שלא היו אפשריים בעבודה מבוססת CPU בלבד, וכך לתכנן מוצרים חכמים מהר יותר ובעלות נמוכה יותר.

ג’נסן הואנג, מייסד ומנכ״ל NVIDIA, אמר בהודעה כי חישוב מואץ מבוסס CUDA כבר משנה את עולם התכנון, ומאפשר לבצע סימולציות "מהאטומים ועד הטרנזיסטורים, מהשבב ועד מערכת שלמה", ולבנות בתוך המחשב "אחים דיגיטליים" (Digital Twins) של מוצרים ומערכות. לדבריו, השותפות עם סינופסיס נועדה “להמציא מחדש את ההנדסה והעיצוב” באמצעות שילוב AI וחישוב מואץ, ולהעניק למהנדסים את היכולת להעלות יותר רעיונות ולבחון אותם במהירות.

ססין גאזי, נשיא ומנכ״ל סינופסיס, הדגיש כי המורכבות והעלות של פיתוח מערכות חכמות דור הבא מחייבות פתרונות הנדסיים המשולבים לעומק בין אלקטרוניקה לפיזיקה, ומואצים באמצעות AI וחישוב עתיר ביצועים. "אין שתי חברות ממוקמות טוב יותר מסינופסיס ו־NVIDIA כדי לספק פתרונות תכנון מערכתיים, מונעי AI, מקצה לקצה", אמר, והוסיף כי השותפות נועדה "להנדס מחדש את ההנדסה" ולאפשר למפתחים לממש רעיונות במהירות וביעילות.

מבחינה טכנולוגית, השותפות כוללת כמה צירים מרכזיים. ראשית, האצה רחבה של יישומי סינופסיס באמצעות ספריות CUDA-X וטכנולוגיות AI פיזיקליות של NVIDIA. מדובר ביישומים עתירי חישוב כמו תכנון שבבים (EDA), וולידציה פיזיקלית, סימולציות מולקולריות, ניתוח אלקטרומגנטי, סימולציה אופטית ועוד – תחומים שבהם מעבר מ־CPU ל־GPU יכול לקצר מאוד זמני ריצה ולהגדיל את רזולוציית המודלים.

שנית, החברות ירחיבו את שיתוף הפעולה סביב agentic AI – סוכני AI אוטונומיים עבור תהליכי תכנון ואימות. סינופסיס תחבר את טכנולוגיית AgentEngineer שלה לערימת ה־agentic AI של NVIDIA, הכוללת את מיקרו־שירותי NIM, ערכת הפיתוח NeMo Agent Toolkit ומודלי Nemotron. המטרה היא לאפשר ל־AI לא רק “לייעץ” למהנדס, אלא לבצע בעצמו, באופן מבוקר, חלקים משמעותיים מזרימת ה־EDA והסימולציה: יצירת גרסאות עיצוב, הרצת ניתוחים, השוואת תוצאות והצעת אופטימיזציות.

ציר שלישי הוא חיבור העולם הפיזי והדיגיטלי באמצעות תאומים דיגיטליים. סינופסיס ו־NVIDIA ישתפו פעולה בהקמת דור חדש של סביבות תכנון, בדיקה ואימות המבוססות על NVIDIA Omniverse ועל NVIDIA Cosmos, כדי לאפשר דמויות וירטואליות מדויקות במיוחד של שבבים, רובוטים, מפעלים, כלי רכב, מערכות אנרגיה, מכשור רפואי ועוד. כך יוכלו מהנדסים לבחון התנהגות של מערכות מורכבות תחת מגוון רחב של תרחישים – עוד לפני הייצור או ההטמעה בפועל.

החברות מדגישות גם את ההיבט הענני: הכוונה היא להנגיש את פתרונות ההנדסה המואצת בענן, כך שגם צוותים קטנים או חברות ללא תשתית GPU מקומית יוכלו להשתמש באותם כלים. בנוסף יפתחו החברות יוזמות משותפות ליציאה לשוק – שילוב של מכירות, שיווק ותמיכה – כדי להגדיל את אימוץ הפתרונות בקרב צוותי הנדסה במגוון תעשיות. סינופסיס תשתמש ברשת הגלובלית שלה, המונה אלפי אנשי מכירות ושותפים, ותבנה על בסיס ההסכם הקיים לרישוי, מכירה ותמיכה בטכנולוגיית Omniverse המשולבת כבר היום בחלק מפתרונות הסימולציה שלה.

השותפות אינה בלעדית: שתי החברות מדגישות שהן ימשיכו לעבוד גם עם גורמים נוספים באקו־סיסטם של מוליכים למחצה ו־EDA. עם זאת, ההשקעה הכספית המפורשת של NVIDIA בסינופסיס וההיקף הטכנולוגי של התוכנית מציבים את הקשר הזה כאחד הצירים המרכזיים במאמץ "להאיץ את ההנדסה" בעידן ה־AI – ולפתוח, כפי שהן מנסחות זאת, הזדמנויות שוק חדשות במגוון רחב של תחומים.

הפוסט NVIDIA משקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס: שותפות אסטרטגית להאצת ההנדסה בעזרת AI ותאומים דיגיטליים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אפלייד מטיריאלס (Applied Materials), מספקת ציוד ושירותים לתעשיית השבבים, הודיעה על פיטורי כ־100 עובדים בישראל במסגרת מהלך עולמי לקיצוץ כ־4% מכוח־האדם – כ־1,400 עובדים ברחבי העולם. המהלך נועד “לפשט תהליכים ולהפוך את הארגון לתחרותי ויעיל יותר”, וייגבה עלות חד־פעמית של 160–180 מיליון דולר בעיקר בדו”חות הרבעון הפיסקלי הרביעי של 2025.

הקיצוצים מגיעים על רקע האטה במכירות והידוק מגבלות היצוא האמריקניות על טכנולוגיות שבבים לסין, מגבלות שהחברה העריכה כי יקזזו כ־600 מיליון דולר מהכנסותיה בשנת הכספים 2026. לפי דיווחי החברה, נכון לקיץ 2025 הועסקו בה כ־36,100 עובדים.

בישראל מפעילה אפלייד מטיריאלס מרכז פיתוח ותפעול משמעותי; על פי הדיווח המקורי ב-CTech, מתוך גל הפיטורים העולמי יושפעו כ־100 משרות מקומיות. החברה לא פרסמה חלוקה לפי אתרים או תפקידים.

במקביל למהלך המקומי, החברה ציינה כי הקיצוץ הגלובלי הוא חלק מתוכנית רחבה יותר להתאמת מצבת כוח־האדם לעידן אוטומציה ודיגיטציה, והדגישה כי הוא נועד לתמוך בצמיחה ארוכת־טווח.

מה חשוב לדעת בקצרה

• כ-100 משרות ייפגעו בישראל כחלק מקיצוץ של ~4% גלובלי (~1,400 עובדים). (ctech)
• עלות חד־פעמית: 160–180 מיליון דולר; רוב העלות תרשם ברבעון הפיסקלי הרביעי/2025. (Reuters)
• מגבלות היצוא לאסיה צפויות לגרוע כ-600 מיליון דולר מהכנסות FY2026. (Reuters)

הפוסט אפלייד מטיריאלס תפטר כ־100 עובדים בישראל כחלק מהתייעלות עולמית הופיע לראשונה ב-Chiportal.