יצרנית ציוד השבבים Lam Research ומרכז המחקר NY Creates הכריזו על תוכנית להכשרת כ־3,500 סטודנטים באינטגרציית תהליכי ייצור שבבים במהלך חמש השנים הקרובות. ההכשרה תתבסס על מפעל וירטואלי שידמה את שלבי הייצור ויאפשר לסטודנטים לצבור ניסיון מעשי ללא גישה למפעל שבבים אמיתי.

התוכנית תופעל במכללות ובאוניברסיטאות המשתייכות לרשת פיתוח כוח האדם של NY Creates בצפון־מזרח ארצות הברית. Lam Research תעמיד לרשות המוסדות את תוכנת SEMulator3D, חומרי מעבדה ותמיכה בפיתוח תוכניות הלימודים. NY Creates תרכז את הפעלת התוכנית ואת העבודה עם מוסדות ההשכלה הגבוהה.

השותפות נועדה להתמודד עם המחסור בכוח אדם מיומן בתעשיית השבבים. הקמת חדרים נקיים ורכישת ציוד ייצור הן יקרות מאוד, ולכן מוסדות אקדמיים רבים אינם יכולים לספק לסטודנטים ניסיון מעשי בתהליכים המשמשים במפעלים מתקדמים. התוצאה היא פער בין ההכשרה האקדמית לבין הידע המעשי הנדרש ממהנדסים עם כניסתם לתעשייה.

לדמות את תהליך הייצור המלא

SEMulator3D היא פלטפורמה להדמיה פיזיקלית של תהליכי ייצור מוליכים למחצה. היא מאפשרת לדמות שלבים כגון איכול, שיקוע שכבות וליתוגרפיה, ולבחון כיצד הם משפיעים זה על זה לאורך תהליך הייצור.

באמצעות התוכנה יוכלו הסטודנטים לבנות מבנים תלת־ממדיים וירטואליים של רכיבים, לשנות את פרמטרי התהליך ולבדוק כיצד כל החלטה משפיעה על התוצאה. הם יוכלו גם לנתח כשלים ולבצע אופטימיזציה של זרימת הייצור, בלי לצרוך פרוסות סיליקון, חומרים או זמן עבודה בציוד פיזי.

המערכת אינה מחליפה לחלוטין התנסות בחדר נקי, אך עשויה לאפשר לסטודנטים להגיע למפעלים עם הבנה טובה יותר של יחסי הגומלין בין שלבי הייצור ושל הפשרות הנדרשות בעת פיתוח תהליך חדש.

לדברי דייוויד פריד, מנהל הבינה המלאכותית של Lam Research וסגן נשיא חטיבת Semiverse Solutions, הכשרת מהנדסי הדור הבא אינה יכולה להסתפק בלימודים בכיתה. לדבריו, הסטודנטים צריכים להבין את ההחלטות המורכבות הקובעות כיצד ייוצרו שבבים מתקדמים, עוד לפני כניסתם הראשונה למפעל.

הרחבת תוכניות הלימודים

במסגרת התוכנית יפותחו קורסים באינטגרציית תהליכים המותאמים לטכנולוגיות לוגיקה מתקדמות ולזרימות הייצור הנהוגות בתעשייה. ההכשרה תכלול מבני התקנים מורכבים והתמודדות עם שינויים בתהליך שעלולים להשפיע על מספר שכבות ורכיבים במקביל.

NY Creates מפעילה את Albany NanoTech Complex במדינת ניו יורק, מרכז מחקר ופיתוח לפרוסות בקוטר 300 מילימטרים. הארגון משמש חוליה מקשרת בין מחקר אקדמי, פיתוח טכנולוגי והעברה לייצור, ומנהל השקעות ציבוריות ופרטיות בהיקף מצטבר של כ־25 מיליארד דולר.

התוכנית החדשה משתלבת ב־National Network for Microelectronics Education, יוזמה אמריקנית שנועדה להרחיב את מאגר העובדים עבור תעשיית המיקרואלקטרוניקה. הפעלתה בקנה מידה של אלפי סטודנטים עשויה לשמש מבחן ליכולתן של סביבות ייצור וירטואליות לצמצם את עלויות ההכשרה ולקרב את הלימודים האקדמיים לדרישות המפעלים.

הפוסט Lam Research ו־NY Creates יכשירו 3,500 סטודנטים לייצור שבבים באמצעות מפעל וירטואלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל השלימה את תמחור הנפקת המניות החדשה שלה, שבמסגרתה היא צפויה לגייס 20 מיליארד דולר — לעומת יעד ראשוני של 15 מיליארד דולר שעליו הודיעה יום קודם לכן. מדובר בהנפקת מניות נוספת של חברה ציבורית, ולא בהנפקה ראשונית.

לפי הודעת אינטל, החברה תמכור 210,526,315 מניות במחיר של 95 דולר למניה. לאחר ניכוי עמלות החתמים והוצאות ההנפקה, היא מצפה לקבל כ־19.7 מיליארד דולר. השלמת העסקה צפויה ב־12 באוגוסט, בכפוף לתנאי הסגירה המקובלים.

בנוסף העניקה אינטל לחתמים אופציה ל־30 יום לרכוש עד 31.6 מיליון מניות נוספות באותו מחיר. מימוש מלא של האופציה עשוי להגדיל את היקף הגיוס ברוטו בכ־3 מיליארד דולר נוספים, לכ־23 מיליארד דולר.

ניצול העלייה במניה

מחיר ההנפקה נמוך בכ־2.6% ממחיר הסגירה של מניית אינטל לפני ההכרזה. עם זאת, החברה יוצאת לגיוס לאחר שמנייתה כמעט שילשה את שוויה מתחילת 2026, על רקע התאוששות בתוצאות, ביקוש מוגבר למעבדים והציפיות להתקדמות בעסקי הייצור עבור לקוחות חיצוניים.

לפי רויטרס, העלייה במחיר המניה יצרה עבור אינטל הזדמנות לגייס הון בהיקף גדול בלי להגדיל עוד יותר את החוב. מנגד, הוספת המניות צפויה לדלל את אחזקות בעלי המניות הקיימים.

נכון ל־17 ביולי היו לאינטל כ־5.04 מיליארד מניות. מכירת 210.5 מיליון המניות תגדיל את מספרן בכ־4.2%. אם החתמים יממשו גם את מלוא האופציה, התוספת תגיע לכ־4.8%.

המפעלים עדיין צורכים הון רב

אינטל מסרה כי כספי ההנפקה ישמשו לצרכים עסקיים כלליים, ובהם השקעות הוניות והון חוזר, אך לא פרסמה חלוקה מפורטת בין מפעלים, טכנולוגיות או מדינות. החברה ציינה ביקוש בתחומי מחשוב הבינה המלאכותית, שבבים ייעודיים, בינה מלאכותית פיזית, אריזה מתקדמת וייצור פרוסות עבור לקוחות חיצוניים.

ברבעון השני של 2026 רשמה אינטל הכנסות של 16.1 מיליארד דולר, עלייה של 25% לעומת הרבעון המקביל. הכנסות Intel Foundry, הכוללות גם עסקאות פנימיות עם חטיבות המוצרים, עלו ב־31% ל־5.8 מיליארד דולר. ואולם, פעילות הייצור עדיין הפסידה כ־2.1 מיליארד דולר ברמה התפעולית ברבעון.

אינטל הגדילה לאחרונה את תחזית ההשקעות ההוניות שלה לשנת 2026 מ־18 מיליארד דולר ליותר מ־20 מיליארד דולר. החברה משקיעה בהרחבת חדרים נקיים, ברכישת ציוד ובטכנולוגיות אריזה ומצעי שבבים. במקביל היא מקדמת את תהליך Intel 18A ואת פיתוח Intel 14A, שאותו היא מתכננת להביא לייצור המוני ב־2028.

למהלך אין בשלב זה השלכה ישירה שהוכרזה על פעילות אינטל בישראל. החברה לא ציינה אם חלק מהכספים יוקצה לקריית גת, שם תוכנית הרחבת המפעל עדיין מוקפאת. לאחרונה בוטל מענק ממשלתי בסך 1.3 מיליארד שקל שיועד להתקדמות הפרויקט ב־2025, בעוד שמענק נוסף שתוכנן ל־2026 נותר לפי שעה בתקציב.

ההנפקה מעניקה לאינטל מרחב פיננסי רחב יותר למימון תוכנית הייצור שלה, אך גם מעלה את רף הציפיות: החברה תצטרך להראות שההשקעות החדשות מתורגמות ללקוחות חיצוניים, לשיפור ברווחיות Intel Foundry ולתשואה שתפצה על הדילול.

הפוסט אינטל מגייסת 20 מיליארד דולר בהנפקת מניות למימון הרחבת הייצור הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טאואר סמיקונדקטור דיווחה על הכנסות ורווחי שיא ברבעון השני של 2026, על רקע הצמיחה המהירה בביקוש לשבבי סיליקון פוטוניקס המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים ובמערכות בינה מלאכותית.

הכנסות החברה הסתכמו ב־460.1 מיליון דולר, עלייה של 24% לעומת 372.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד ושל 11% לעומת 413.6 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה.

הרווח הגולמי הגיע ל־137.8 מיליון דולר, לעומת 80 מיליון דולר ברבעון המקביל – זינוק של 72%. שיעור הרווח הגולמי עלה לכ־30% מההכנסות, לעומת כ־21.5% בשנה שעברה. הרווח התפעולי יותר מהוכפל והסתכם ב־90.3 מיליון דולר, לעומת 39.9 מיליון דולר ברבעון השני של 2025.

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הגיע ל־90.8 מיליון דולר, או 80 סנט למניה, לעומת 46.6 מיליון דולר ו־42 סנט למניה בתקופה המקבילה. הרווח המדולל המתואם הסתכם ב־88 סנט למניה. הנתונים המלאים מופיעים במצגת התוצאות של טאואר.

החברה סיפקה תחזית להכנסות של 520 מיליון דולר ברבעון השלישי, עם טווח סטייה של 5% לכל כיוון. נקודת האמצע של התחזית מגלמת צמיחה של 13% לעומת הרבעון השני ושל 31% לעומת הרבעון המקביל ב־2025. אם התחזית תתממש, יהיה זה שיא הכנסות רבעוני נוסף.

מנוע הצמיחה: תקשורת אופטית למרכזי נתונים

השינוי הבולט ביותר בתמהיל הפעילות הוא העלייה במשקלן של טכנולוגיות RF Infrastructure, הכוללות את פעילות הסיליקון פוטוניקס. התחום סיפק 49% מהכנסות טאואר ברבעון, לעומת 25% בלבד ברבעון המקביל אשתקד.

מנגד, חלקן היחסי של הפעילויות הוותיקות ירד: שבבים למכשירים ניידים היוו 12% מההכנסות לעומת 23% בשנה שעברה; שבבי הספק ירדו מ־17% ל־14%; וחיישנים וצגים ירדו מ־15% ל־12%. הירידה היא בעיקר בחלקן היחסי בתמהיל, כתוצאה מהצמיחה המהירה של תשתיות התקשורת, ולא בהכרח ירידה מקבילה במכירותיהן במונחים כספיים.

לדברי טאואר, פעילות הסיליקון פוטוניקס הגיעה ברבעון לקצב הכנסות שנתי של 680 מיליון דולר, לעומת 180 מיליון דולר בלבד שנה קודם לכן. החברה מתכננת לעבור קצב שנתי של מיליארד דולר כבר ברבעון הרביעי של 2026, ומצפה להמשך צמיחה במהלך 2027.

סיליקון פוטוניקס מאפשר לשלב רכיבים אופטיים ושבבי סיליקון באותו מארז או על אותה פרוסה. הטכנולוגיה משמשת במקמ"שים אופטיים המחברים בין שרתים, מאיצי בינה מלאכותית ומתגי תקשורת. ככל שמספר המאיצים במרכזי הנתונים גדל, כך עולה הדרישה לחיבורים בעלי רוחב פס גבוה וצריכת חשמל נמוכה.

מנכ"ל טאואר, ראסל אלוונגר, אמר כי החברה רשמה ביקושים חזקים ביחידות הפעילות המרכזיות, במקביל להגדלת כושר הייצור. לדבריו, החברה מתכוונת לחצות ברבעון הרביעי את רף מיליארד הדולרים במונחי קצב ההכנסות השנתי של הסיליקון פוטוניקס.

השקעות גבוהות בכושר הייצור

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם ברבעון ב־177 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר בשנה שעברה. במקביל השקיעה טאואר 187 מיליון דולר ברכוש ובציוד, לעומת 111 מיליון דולר ברבעון המקביל. לפיכך, בחישוב פשוט של תזרים מפעילות בניכוי ההשקעות, התזרים החופשי ברבעון היה שלילי בכ־10 מיליון דולר – תוצאה המשקפת את קצב הרחבת הייצור.

בסוף יוני החזיקה החברה 231 מיליון דולר במזומנים ועוד 1.25 מיליארד דולר בפיקדונות לזמן קצר. ההון העצמי הסתכם ב־3.07 מיליארד דולר, לעומת התחייבויות כוללות של כ־700 מיליון דולר.

ההשקעות כוללות הרחבת קווי ייצור לסיליקון פוטוניקס ולסיליקון־גרמניום, ובפרט את תוכנית ההתרחבות ביפן. ביולי הודיעה טאואר על תוכנית השקעה בהיקף של כשלושה מיליארד דולר, הנתמכת במענקים של עד מיליארד דולר מממשלת יפן. התוכנית כוללת הסבת מפעל Arai לייצור סיליקון פוטוניקס בפרוסות 300 מ"מ והקמת מפעל נוסף בסמוך למפעל Fab 7.

יעד שאפתני ל־2028 – בכפוף לניצול הקיבולת

טאואר העלתה את המודל העסקי שלה ל־2028 להכנסות של 3.6 מיליארד דולר, רווח גולמי של 1.63 מיליארד דולר ורווח נקי של 1.2 מיליארד דולר. יעד הרווח הנקי משקף שיעור של כ־33% מההכנסות.

זהו עדכון ניכר לעומת המודל הקודם, שצפה הכנסות של 2.84 מיליארד דולר ורווח נקי של 750 מיליון דולר. עם זאת, אין מדובר בתחזית מובטחת: המודל מניח ניצול ממוצע של 85% מכושר הייצור של החברה, השלמה מוצלחת של ההרחבות והמשך ביקוש גבוה מצד הלקוחות.

הצמיחה המהירה בסיליקון פוטוניקס מעניקה לטאואר חשיפה ישירה להשקעות בתשתיות בינה מלאכותית, אך גם מגדילה את תלותה בתחום ובמספר לקוחות גדולים. מימוש היעדים יהיה תלוי ביכולת החברה להקים ולהכשיר בזמן את קווי הייצור החדשים, לשמור על תשואות ייצור גבוהות ולמלא את התחייבויות האספקה שלה.

מקור: דוח התוצאות של טאואר סמיקונדקטור

הפוסט טאואר כמעט הכפילה את הרווח ל־91 מיליון דולר; צופה הכנסות שיא של 520 מיליון דולר ברבעון השלישי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טקסס אינסטרומנטס דיווחה על התאוששות רחבה בביקוש לשבבים אנלוגיים ולמעבדים משובצים, לאחר תקופה ממושכת של חולשה בשוק התעשייתי. הכנסות החברה ברבעון השני של 2026 הסתכמו ב־5.46 מיליארד דולר, עלייה של 23% לעומת הרבעון המקביל ושל 13% לעומת הרבעון הקודם.

הרווח הנקי הסתכם ב־1.98 מיליארד דולר, לעומת 1.30 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד, והרווח למניה עלה מ־1.41 דולר ל־2.14 דולר. הרווח התפעולי גדל ב־48% והגיע ל־2.31 מיליארד דולר.

החברה מסרה כי הצמיחה נרשמה במספר שווקים במקביל, ובראשם ציוד תעשייתי, מרכזי נתונים וכלי רכב. מנכ״ל החברה, חביב אילן, אמר כי התוצאות משקפות את חוזקו של מגוון המוצרים של החברה ואת היתרון הכלכלי של ייצור שבבים על גבי פרוסות בקוטר 300 מ״מ.

שבבים אנלוגיים בלב תשתיות הבינה המלאכותית

טקסס אינסטרומנטס אינה מייצרת את מאיצי הבינה המלאכותית המרכזיים המתחרים במוצרי אנבידיה או AMD. עם זאת, השבבים האנלוגיים שלה משמשים כמעט בכל מערכת אלקטרונית לניהול הספק, המרת מתחים, מדידת אותות, בקרת מנועים ויצירת ממשק בין העולם הפיזי לבין המעבדים הדיגיטליים.

הרחבת מרכזי הנתונים מגדילה את הביקוש למערכות אספקת חשמל, ממירי מתח, בקרי הספק, רכיבי חישה ופתרונות בקרה תרמית. ככל שצריכת החשמל של מאיצי AI ושל שרתים גדלה, כך נדרשים יותר שבבים אנלוגיים כדי להעביר את החשמל ביעילות מן הרשת ועד למעבד.

הכנסות חטיבת השבבים האנלוגיים של טקסס אינסטרומנטס צמחו ב־26% לעומת התקופה המקבילה. חטיבת המעבדים המשובצים רשמה אף היא צמיחה, אם כי בקצב מתון יותר.

הנתונים מעידים כי תנופת ההשקעות בבינה מלאכותית אינה מיטיבה רק עם יצרניות המעבדים המתקדמים והזיכרונות רחבי־הפס. גם יצרניות רכיבי ההספק, החישה והבקרה נהנות מהקמת מרכזי נתונים ומהגדלת תכולת האלקטרוניקה בכל מערכת.

התאוששות בשוק התעשייתי והרכב

השוק התעשייתי היה בשנים האחרונות אחד ממוקדי החולשה של תעשיית השבבים. לקוחות צברו מלאים בתקופת המחסור ולאחר מכן צמצמו הזמנות במשך מספר רבעונים. התוצאות החדשות מצביעות על כך שמלאי הלקוחות מתקרב לרמות רגילות והביקוש מתחיל להתאושש.

במערכות תעשייתיות משמשים מוצרי החברה בבקרת מפעלים, רובוטיקה, מנועים חשמליים, ציוד מדידה, מערכות אנרגיה ותשתיות תקשורת. תחום הרכב צורך אף הוא מספר גדל והולך של שבבים אנלוגיים ומשובצים בשל המעבר להנעה חשמלית, מערכות בטיחות, חיישנים ומערכות מידע ובידור.

החברה תיארה את הצמיחה כרחבה ולא כתוצאה מהזמנה חריגה של לקוח יחיד. עם זאת, טקסס אינסטרומנטס אינה מפרסמת נתוני הכנסות מלאים לפי לקוחות או לפי תתי־שווקים, ולכן קשה לקבוע מה היה חלקו המדויק של כל יישום בצמיחה.

תחזית גבוהה לרבעון השלישי

טקסס אינסטרומנטס צופה הכנסות של 5.65–6.15 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2026. הרווח למניה צפוי להסתכם ב־2.23–2.57 דולר.

נקודת האמצע של התחזית משקפת המשך צמיחה לעומת הרבעון השני ומחזקת את ההערכה כי ההתאוששות אינה מוגבלת לרבעון בודד. התחזית גם גבוהה מהערכות השוק שפורסמו לפני הדוח.

החברה ממשיכה במקביל להשקיע בקיבולת ייצור. במהלך 12 החודשים האחרונים הסתכמו הוצאות ההון שלה ב־3.3 מיליארד דולר, וההשקעה במחקר ופיתוח ובהוצאות מכירה וניהול הסתכמה ב־3.9 מיליארד דולר. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הגיע ל־8.7 מיליארד דולר ותזרים המזומנים החופשי ל־6.5 מיליארד דולר.

היתרון של פרוסות 300 מ״מ

רוב השבבים האנלוגיים יוצרו בעבר על גבי פרוסות בקוטר 200 מ״מ. טקסס אינסטרומנטס השקיעה בשנים האחרונות במפעלי 300 מ״מ, המאפשרים לייצר מספר גדול יותר של שבבים מכל פרוסה ולהפחית את העלות ליחידה.

המעבר לפרוסות גדולות אינו דורש בהכרח את תהליכי הייצור הזעירים ביותר. שבבים אנלוגיים רבים מיוצרים בטכנולוגיות ותיקות יחסית, שבהן חשובות עלות, אמינות, מתחי עבודה גבוהים ויכולת לשלב רכיבים אנלוגיים שונים.

החברה רואה בשליטה במפעלי הייצור יתרון מול מתחרות המסתמכות במידה רבה יותר על קבלני ייצור חיצוניים. עם זאת, הקמת המפעלים מחייבת השקעות הון גדולות עוד לפני שהביקוש מובטח, ולכן האטה מחזורית עלולה להותיר את החברה עם קיבולת שאינה מנוצלת במלואה.

התוצאות לרבעון השני והתחזית לרבעון השלישי מצביעות בשלב זה על שיפור בניצול הקיבולת. אם ההתאוששות בתעשייה וברכב תימשך לצד ההשקעות במרכזי נתונים, טקסס אינסטרומנטס עשויה ליהנות הן מעלייה במכירות והן מהפחתת עלויות הייצור ליחידה.

הפוסט הביקוש לשבבים אנלוגיים מתאושש: הכנסות טקסס אינסטרומנטס זינקו ב־23% הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קיידנס ישראל העניקה פרסי הצטיינות אקדמית לסטודנטיות מהמכון להנדסת חשמל ופיזיקה יישומית באוניברסיטה העברית. האירוע התקיים ב־20 ביולי במשרדי החברה בפתח תקווה.

לפי הודעת החברה, הסכום הכולל של הפרסים מסתכם בעשרות אלפי שקלים. עם זאת, קיידנס לא פרסמה את שמות הסטודנטיות שקיבלו את הפרסים, את מספר הזוכות, את הסכום שקיבלה כל אחת או את התחומים שבהם הצטיינו.

את הפרסים העניקו אורית גרינגרז, סמנכ״לית מחקר ופיתוח בקיידנס ישראל והאחראית על פעילות החברה לקידום נשים באירופה ובישראל; טל זיגמן, מנהלת קשרי האקדמיה הגלובליים בקיידנס; ופרופ׳ פרדי גבאי מהמכון להנדסת חשמל ופיזיקה יישומית באוניברסיטה העברית.

המכון מכשיר סטודנטים בתחומים הקשורים ישירות לתעשיית השבבים, ובהם מיקרואלקטרוניקה, ננו־הנדסה, אופטואלקטרוניקה, חיישנים, מערכות דימות וטכנולוגיות קוונטיות. תוכנית התואר בהנדסת חשמל ופיזיקה יישומית מיועדת להכשרה למחקר ולפיתוח של רכיבים ומערכות בתחומי החישוב, התקשורת והחישה.

ניסיון להגדיל את מספר הנשים בתפקידי הפיתוח

הענקת הפרסים היא חלק מהפעילות של קיידנס לקידום נשים ללימודים ולעבודה בתחומי המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה. החברה מפעילה בישראל מרכזי מחקר ופיתוח בפתח תקווה ובחיפה.

לצד שיתוף הפעולה עם האוניברסיטה העברית, קיידנס מסרה כי מהנדסות מהחברה משתתפות בתוכנית מנטורינג לנערות בבסמת טבעון, בשיתוף עמותת חינוך לפסגות. החברה משתפת פעולה גם עם KamaTech ו־Place-IL בשילוב נשים מהחברה החרדית בתפקידים טכנולוגיים, ועם תוכניות כמו סודקות את תקרת הזכוכית ואליס קוד.

הפעילות מתקיימת על רקע גידול במספר הנשים הלומדות מקצועות טכנולוגיים, אך גם פער מתמשך בינן לבין הגברים בתעסוקה ובתפקידי ניהול. לפי דוח רשות החדשנות לשנת 2026, שיעור הנשים בקרב הסטודנטים במקצועות ההייטק עלה מכ־24% בשנת הלימודים 2010–2011 לכ־34% בשנת 2024–2025. בשנת 2025 הועסקו בהייטק הישראלי כ־135 אלף נשים, שהיוו כ־34% מהמועסקים בענף.

למרות העלייה במספר הסטודנטיות, שיעורן בקרב כלל העובדים בענף השתנה באיטיות יחסית. הפער גדול עוד יותר בתפקידי ניהול בכירים ובהקמת חברות טכנולוגיה. לפי רשות החדשנות, רק כ־10.7% מחברות הטכנולוגיה שנוסדו בישראל בין 2014 ל־2025 מנוהלות בידי מנכ״לית.

טל זיגמן אמרה כי הענקת הפרסים נועדה לחזק את הקשר בין המחקר האקדמי לתעשייה ולהעניק הכרה לסטודנטיות מצטיינות.

אורית גרינגרז הוסיפה כי הגדלת מספר הנשים בתעשייה מחייבת יצירת רצף שמתחיל בחינוך בבית הספר, ממשיך במהלך הלימודים האקדמיים ומגיע עד לפיתוח מסלולי קריירה בחברות הטכנולוגיה.

פרופ׳ פרדי גבאי אמר כי התמיכה מעניקה לסטודנטיות תמריץ כלכלי ומאפשרת להן להכיר מקרוב את פעילות התעשייה ואת אפשרויות התעסוקה והמחקר העומדות בפניהן.

קיידנס היא אחת הספקיות הגדולות בעולם של כלי תוכנה לתכנון שבבים ומערכות אלקטרוניות. מוצריה משמשים לתכנון ולאימות של מעבדים, רכיבי תקשורת, מערכות זיכרון ומערכות משולבות, ולכן שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים משמשים אותה גם להרחבת מאגר המהנדסים והחוקרים שיוכלו להשתלב בעתיד בתעשיית התכנון האלקטרוני.

הפוסט קיידנס העניקה פרסי הצטיינות לסטודנטיות להנדסת חשמל ופיזיקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשלת הודו אישרה תקציב חדש של 1.28 טריליון רופי, שהם כ־13.3 מיליארד דולר, להרחבת התוכנית הלאומית לפיתוח תעשיית השבבים. ההחלטה התקבלה במסגרת השלב השני של India Semiconductor Mission, כחמש שנים לאחר שהמדינה השיקה תוכנית תמריצים ראשונה בהיקף של כ־10 מיליארד דולר.

שר האלקטרוניקה וטכנולוגיות המידע של הודו, אשוויני וישנאו, מסר כי התקציב ישמש להקמת מפעלי ייצור נוספים, פיתוח תכנוני שבבים וקניין רוחני, תמיכה במחקר ופיתוח וחיזוק שרשרת האספקה המקומית. הודו מבקשת לעבור בהדרגה ממעמדה כמרכז גדול לתכנון תוכנה ושבבים למדינה המחזיקה גם בתשתיות ייצור, הרכבה ובדיקה.

תוכנית ISM 2.0 מבוססת על שישה תחומי פעילות. הראשון הוא הרחבת תעשיית תכנון השבבים המקומית, לרבות פיתוח קניין רוחני, מערכות על שבב ומוצרים המיועדים לשוק המקומי והעולמי. התחום השני הוא תמיכה ביצרני ציוד, חומרים, כימיקלים וגזים הדרושים להפעלת מפעלי שבבים.

תחום נוסף הוא משיכת השקעות במפעלי ייצור לפרוסות סיליקון, מוליכים למחצה מרוכבים, רכיבים בדידים וצגים. במקביל מתכננת הממשלה להרחיב את פעילות ההרכבה, הבדיקה והמארזים, לרבות טכנולוגיות מארזים מתקדמות, תחום שבו הודו כבר הצליחה למשוך כמה השקעות בינלאומיות.

התוכנית כוללת גם השקעה במחקר ופיתוח, בניסיון להתקדם מעבר לתהליכי ייצור בטווח שבין 28 ל־110 ננומטר, וכן הרחבה של תוכניות ההכשרה. לפי נתוני הממשלה, 315 אוניברסיטאות בהודו כבר מאפשרות לסטודנטים להתנסות בתכנון שבבים באמצעות כלי EDA הנהוגים בתעשייה, וכ־68 אלף סטודנטים עברו הכשרה בתחום.

במסגרת השלב הראשון של התוכנית אישרה הודו 12 יחידות ייצור בהשקעה כוללת של יותר מ־17 מיליארד דולר. הרשימה כוללת מפעל סיליקון אחד, מפעל לסיליקון קרביד, מתקן משולב לייצור רכיבי גליום ניטריד וצגי MicroLED ותשעה מפעלי הרכבה ומארזים. כמה ממתקני ההרכבה כבר החלו בייצור מסחרי, ואילו מפעל השבבים הגדול הראשון במדינה צפוי להתחיל לפעול ב־2028.

בנוסף אושרו 24 מיזמי תכנון שבבים של חברות הזנק ועסקים קטנים ובינוניים. 105 חברות קיבלו גישה לכלי תכנון מקצועיים, והן מפתחות בין היתר רכיבים לתקשורת לוויינית, רחפנים, מצלמות, האינטרנט של הדברים, בינה מלאכותית, תקשורת ומונים חכמים.

הודו עדיין רחוקה מהיקפי הייצור של טאיוואן, דרום קוריאה וסין, והקמת תעשיית שבבים מלאה תחייב לא רק סבסוד מפעלים אלא גם פיתוח ספקים, תשתיות, כוח אדם וניסיון תפעולי. עם זאת, התקציב החדש מצביע על כך שהממשלה אינה רואה בתוכנית מהלך זמני, אלא מדיניות תעשייתית ארוכת טווח שנועדה להפחית את התלות ביבוא ולהגדיל את חלקה של הודו בשרשרת האספקה העולמית.

הפוסט הודו מקצה 13.3 מיליארד דולר להרחבת תעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל הודיעה על השקעה של 5 מיליארד אירו, כ־5.7 מיליארד דולר, בהרחבה ובשדרוג של מפעלי הייצור שלה בליקסליפ שבאירלנד. ההשקעה נועדה להגדיל את תפוקת פרוסות הסיליקון בתהליך Intel 3, על רקע הביקוש הגובר למעבדי שרתים ולמערכות מחשוב המשמשות יישומי בינה מלאכותית ומחשוב עתיר ביצועים.

בניגוד לפרויקט של הקמת מפעל חדש, אינטל מתכוונת לנצל תשתיות ושטחי חדרים נקיים שכבר קיימים בקמפוס. במסגרת המהלך תתקין החברה ציוד ייצור מתקדם, תגדיל את כושר הייצור ותחבר את המפעל למבני ייצור נוספים בקמפוס באמצעות מערכות שינוע אוטומטיות.

לדברי אינטל, הציוד החדש יתמוך בייצור מעבדי Xeon 6 ובדורות הבאים של מעבדי Xeon המבוססים על תהליך Intel 3. המעבדים מיועדים בעיקר לשרתים ולמרכזי נתונים, שבהם גובר הצורך במעבדים מרכזיים לצד מאיצי AI. המעבדים משמשים בין היתר להפעלת עומסי עבודה כלליים, לניהול נתונים ולשלבי ההסקה של מערכות בינה מלאכותית.

נגה צ'נדראסקראן, מנהל הטכנולוגיה והתפעול הראשי של אינטל וסגן נשיא בכיר באינטל פאונדרי, אמר כי הגידול בביקוש לשרתים וליישומי AI מוביל לעלייה משמעותית בצורך בפרוסות המיוצרות בתהליך Intel 3. לדבריו, ההרחבה תשלב גם פעילות מחקר ופיתוח והכשרה מחדש של עובדים.

מאות משרות חדשות

אינטל מעסיקה כיום כ־4,900 עובדים באירלנד. החברה מעריכה כי ההשקעה תיצור כמה מאות משרות נוספות, לצד עבודה לקבלני ציוד, בנייה, התקנות ושירותים. מרבית ההשקעה צפויה להתבצע עד סוף 2027.

הסכום מייצג קרוב לשליש מתקציב ההשקעות ההוניות המתוכנן של אינטל לשנת 2026, העומד על כ־17 מיליארד דולר. מאז החלה לפעול באירלנד בשנת 1989 השקיעה אינטל במדינה יותר מ־30 מיליארד אירו, כאשר יותר ממחצית הסכום הושקעה בין השנים 2019 ל־2023 בהקמת ובהרחבת Fab 34.

Fab 34 היה המפעל הראשון של אינטל שהפעיל ייצור המוני בתהליך Intel 4 תוך שימוש בליתוגרפיה באור אולטרה־סגול קיצוני, EUV. כיום מיוצרים בו שבבים בתהליכי Intel 4 ו־Intel 3, ובהם רכיבי מחשוב למעבדי Core Ultra למחשבים אישיים ומעבדי Xeon לשרתים.

אירלנד במקום גרמניה ופולין

להשקעה משמעות גם מבחינת מפת הייצור האירופית של אינטל. בשנת 2025 ביטלה החברה את תוכניותיה להקים מפעלי ענק במגדבורג שבגרמניה ומפעל הרכבה ובדיקות בפולין. הביטול היה חלק מתוכנית התייעלות שכללה צמצום כוח אדם, האטת הבנייה באוהיו ומיקוד ההשקעות באתרים קיימים ובפרויקטים שבהם ניתן להצדיק את ההוצאה בהתאם לביקוש.

ההחלטה להרחיב דווקא את הפעילות באירלנד מעידה כי אינטל מעדיפה בשלב זה להגדיל תפוקה במפעל קיים ומאובזר, במקום להסתכן בהקמת קמפוסים חדשים ויקרים. ליקסליפ הופכת בכך לעוגן המרכזי של אינטל באירופה ולמרכיב חשוב בניסיונות האיחוד האירופי לשמר יכולת ייצור מקומית של שבבים מתקדמים.

המהלך מגיע גם חודשים אחדים לאחר שאינטל הודיעה כי תרכוש מחדש תמורת 14.2 מיליארד דולר את חלקה של Apollo Global Management ב־Fab 34. אפולו רכשה בשנת 2024 נתח של 49% במפעל תמורת 11.2 מיליארד דולר, בתקופה שבה אינטל נזקקה למימון כדי לתמוך בתוכנית ההשקעות הגלובלית שלה. רכישת החלק בחזרה מעניקה לאינטל בעלות מלאה על המפעל ועל ההכנסות העתידיות ממנו.

ההשקעה החדשה אינה פותרת את האתגרים הרחבים של אינטל בתחום הייצור ואת הצורך שלה להשיג לקוחות חיצוניים משמעותיים לשירותי הפאונדרי. עם זאת, היא מצביעה על שיפור בביקוש למעבדי השרתים של החברה ועל מעבר ממדיניות של התרחבות גאוגרפית רחבה למיקוד באתרי ייצור שכבר פועלים בקנה מידה גדול.

כיתוב תמונה מוצע:

הפוסט אינטל תשקיע 5 מיליארד אירו בהרחבת ייצור השבבים באירלנד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מיקרון (Micron Technology) הודיעה כי היא מגדילה את היקף ההשקעות המתוכננות שלה בייצור שבבים, טכנולוגיה ומחקר ופיתוח בארצות הברית ליותר מ־250 מיליארד דולר עד שנת 2035. מדובר בתוספת של יותר מ־50 מיליארד דולר לעומת תוכנית בהיקף של כ־200 מיליארד דולר שעליה הכריזה החברה ביוני 2025.

החברה הסבירה את הרחבת התוכנית בגידול המהיר בביקוש לרכיבי זיכרון המשמשים בתשתיות בינה מלאכותית. מיקרון שואפת לייצר בעתיד כ־40% מתפוקת זיכרונות ה־DRAM שלה בארצות הברית, לעומת שיעור נמוך בהרבה כיום. החברה טרם מסרה כיצד יחולקו כ־50 מיליארד הדולרים הנוספים בין הקמת מפעלים, ציוד ייצור, מחקר ופיתוח ופעילויות אחרות. (Micron Technology)

תוכנית ההשקעות הקודמת של מיקרון כללה כ־150 מיליארד דולר להרחבת יכולות הייצור בארצות הברית וכ־50 מיליארד דולר למחקר ופיתוח. היא כוללת הקמת שני מפעלי זיכרונות מתקדמים בבויסי שבאיידהו, עד ארבעה מפעלים באתר חדש בקליי שבמדינת ניו יורק, הרחבת המפעל הקיים במנסאס שבווירג'יניה והקמת יכולות אמריקניות לאריזה מתקדמת של זיכרונות HBM.

זיכרונות HBM, המבוססים על ערימה אנכית של שבבי DRAM, מותקנים לצד מאיצי בינה מלאכותית ומספקים את רוחב הפס הגבוה הדרוש להעברה מהירה של נתונים אל המעבד וממנו. מיקרון היא אחת משלוש הספקיות הגדולות בתחום, לצד SK Hynix וסמסונג, ומשמשת בין היתר ספקית של רכיבי זיכרון למערכות המבוססות על מאיצי אנבידיה.

500 מיליון דולר למפעל פרוסות סיליקון בטקסס

לצד הרחבת תוכנית ההשקעות הכוללת, הודיעה מיקרון על כוונתה להשקיע עד 3 מיליארד דולר בחברות ובפרויקטים שנועדו לחזק את שרשרת האספקה האמריקנית לתעשיית השבבים.

המהלך הראשון במסגרת התוכנית הוא מימון אסטרטגי של 500 מיליון דולר לחברת GlobalWafers הטייוואנית. הכספים מיועדים להרחבת יכולות הפיתוח והייצור של מפעל פרוסות הסיליקון הגולמיות בקוטר 300 מילימטר שמקימה החברה בשרמן שבטקסס.

מיקרון ו־GlobalWafers מתכוונות גם לחתום על הסכם אספקה לעשר שנים, שבמסגרתו תבטיח מיקרון גישה לקיבולת משמעותית של פרוסות סיליקון. השתיים יבחנו נוסף על כך שיתוף פעולה בפיתוח הדור הבא של פרוסות ותהליכי ייצור. העסקה עדיין כפופה לחתימת הסכמים סופיים, לקבלת אישורים ולעמידה בתנאי השלמה מקובלים.

פרוסות הסיליקון הן חומר הגלם שעליו מיוצרים המעגלים המשולבים. אף שארצות הברית מרחיבה בשנים האחרונות את מספר מפעלי השבבים הפועלים בתחומה, חלק ניכר מחומרי הגלם, הציוד והרכיבים הדרושים למפעלים עדיין מיוצר מחוץ למדינה. לדברי GlobalWafers, היא הספקית היחידה של פרוסות סיליקון גולמיות המשתתפת בתוכנית CHIPS for America ומסוגלת לייצר בארצות הברית פרוסות מתקדמות בקוטר 300 מילימטר.

הבנייה בניו יורק עוברת לשלב האנכי

ההכרזה פורסמה במקביל ליציקת הבטון הראשונה באתר הענק של מיקרון בקליי שבמדינת ניו יורק. אבן הדרך הושגה פחות משישה חודשים לאחר תחילת העבודות וביותר מרבעון מוקדם מהתכנון המקורי. היא מסמנת את המעבר מעבודות הכנת הקרקע להקמת המבנים עצמם.

מיקרון מתכננת להקים באתר עד ארבעה מפעלי ייצור בהשקעה מצטברת של עד 100 מיליארד דולר. אם התוכנית תושלם במלואה, האתר צפוי להיות מתחם ייצור המוליכים למחצה הגדול בארצות הברית. החברה מעריכה כי הפרויקט ייצור כ־50 אלף משרות ישירות ועקיפות במדינת ניו יורק, מהן כ־9,000 משרות במיקרון עצמה.

באיידהו מתקדמת במקביל הקמתם של שני מפעלי DRAM. מיקרון צופה כי המפעל הראשון יתחיל להוציא פרוסות באמצע 2027, והמפעל השני לקראת סוף 2028. בווירג'יניה החלה החברה לייצר זיכרונות DDR4 בטכנולוגיית 1α עבור יישומים בעלי מחזור חיים ארוך, ובהם תעשיית הרכב, ציוד רפואי, תעופה וביטחון ומערכות תעשייתיות.

הפרויקטים של מיקרון באיידהו, בניו יורק ובווירג'יניה נתמכים במענקים פדרליים של עד 6.4 מיליארד דולר במסגרת חוק השבבים האמריקני, לצד זיכויי מס להשקעות מתאימות. לפי החברה, מכלול ההשקעות צפוי ליצור יותר מ־90 אלף משרות ישירות ועקיפות ברחבי ארצות הברית.

מניית מיקרון עלתה בכ־4.5% ביום ההכרזה, לאחר שבמהלך המסחר הגיעה לעלייה חדה יותר. העלייה נרשמה גם במניות של חברות ציוד שבבים, על רקע הערכות שהרחבת מפעלי הזיכרונות תגדיל את הביקוש למערכות ייצור ובדיקה. עם זאת, הוצאת מלוא הסכום תלויה בהמשך הביקוש, בתנאי השוק ובהתקדמות הפרויקטים לאורך השנים, ומיקרון הדגישה כי תתאים את קצב הגדלת כושר הייצור למצב שוק הזיכרונות.

הפוסט מיקרון מגדילה את השקעותיה בארה"ב ליותר מ־250 מיליארד דולר עד 2035 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במשך עשרות שנים, תעשיית השבבים הזינה בשקט את המהפכה הדיגיטלית. מהנדסים בחדרים נקיים ובמעבדות התכנון בנו את השבבים שהפכו את סמארטפונים לחכמים יותר, מכוניות לבטוחות יותר ומרכזי נתונים לחזקים יותר. אך כיום, כאשר העולם נכנס לעידן המוגדר על ידי בינה מלאכותית וביקוש למשאבי מחשוב חסרי תקדים, התעשייה מתמודדת עם משבר שאף סכום של השקעה הונית לא יכול לפתור: מחסור עולמי בכישרונות מיומנים בתחום השבבים.

מחסור זה אינו חוסר איזון זמני. זהו אתגר מבני ורב-שכבתי המאיים להאט את המומנטום של התעשייה החשובה ביותר בעולם. ובניגוד לשיבושים בשרשרת האספקה ​​או למיתון מחזורי, כישרונות לא ניתנים לייצר, לשלוח או לאגור. יש לטפח אותם – והעולם מפגר בצורה מסוכנת.

סערה מושלמת של ביקושים

תעשיית השבבים מתרחבת בקצב היסטרי. ממשלות משקיעות מיליארדים במפעלים חדשים. חברות מתחרות על בניית מאיצי בינה מלאכותית, זיכרון ברוחב פס גבוה, קווי אריזה מתקדמים ומערכות ליתוגרפיה מהדור הבא. התיאבון העולמי למחשוב הפך לבלתי נדלה.

אך כל מפעל חדש דורש אלפי מהנדסים, טכנאים ומפעילים. כל ארכיטקטורת שבבים חדשה דורשת מומחים בתכנון, אימות, מדעי החומרים ותוכנה. וכל קפיצה במורכבות הייצור – מליתוגרפיה של EUV ועד מערכות מבוססות שבבים – דורשת מומחיות עמוקה יותר מהדור שקדם לו.

על פי ניתוחי תעשייה, העולם יזדקק ליותר ממיליון עובדי שבבים נוספים עד 2030. ארצות הברית לבדה חייבת להוסיף 100,000 עובדים חדשים מדי שנה כדי לעמוד ביעדי ACT CHIPS. אירופה ניצבת בפני פער דומה. טייוואן ודרום קוריאה נאבקות לשמור על צינורות הכישרונות שלהן. אפילו סין, עם הבסיס ההנדסי העצום שלה, מדווחת על מחסור בתפקידי ייצור מתקדמים.

התעשייה מתרחבת מהר יותר ממה שכוח העבודה יכול לגדול – והפער מתרחב מדי שנה.

אחד האתגרים הדחופים ביותר הוא דמוגרפי. חלק משמעותי מכוח העבודה של השבבים מזדקן. בארה"ב, כמעט שליש מעובדי השבבים הם מעל גיל 55, ורבים יפרשו בעשור הקרוב. אלה לא רק עובדים – הם שומרי ידע סמוי שנבנה במשך עשרות שנים של ניסיון מעשי.

כאשר מהנדס ליתוגרפיה ותיק פורש לגמלאות, הוא לוקח איתו אלפי שעות של אינטואיציה: כיצד כלי מתנהג תחת לחץ, כיצד תהליך משתנה לאורך זמן, כיצד לפתור בעיות של קריסת תפוקה בשעה 3 לפנות בוקר. ידע זה לא ניתן להחלפה בקלות על ידי ספרי לימוד או מודולי הדרכה. התעשייה מתמודדת עם משבר של העברת ידע, ומנהלי משאבי אנוש יודעים זאת.

אוניברסיטאות לא עומדות בקצב

במקביל, צינור הבוגרים החדשים מצטמצם. ההרשמה לתוכניות הנדסת חשמל יורדת מזה שנים. סטודנטים נמשכים לתוכנה, בינה מלאכותית, פינטק ואבטחת סייבר – תחומים הנתפסים כזוהרים, גמישים או משתלמים יותר.

בארה"ב, אוניברסיטאות העניקו פחות מ-14,000 תארים ראשונים בהנדסת חשמל בשנים האחרונות – הרבה מתחת למה שהתעשייה צריכה. אירופה מתמודדת עם מגמות דומות. אפילו במדינות עם תרבות הנדסית חזקה, כמו גרמניה ויפן, תוכניות ספציפיות למחצה מתקשות למשוך סטודנטים. התוצאה היא פער הולך וגדל בין ביקוש התעשייה לתפוקה האקדמית.

פער הכישורים: מטרה נעה

גם כאשר חברות מוצאות מועמדים, הכישורים שהן צריכות משתנים מהר יותר מאשר מה שהאוניברסיטאות מסוגלות להסתגל. עליית הבינה המלאכותית, אינטגרציה הטרוגנית, שבבים ואריזות מתקדמות יצרה ביקוש למערכי כישורים היברידיים שכמעט ולא היו קיימים לפני עשור.

מהנדס השבבים של ימינו חייב להבין בפיזיקת התקנים, במדעי החומרים, בתוכנות משובצות, בהנדסת אמינות ועוד ועוד.זה כבר לא תחום יחיד – זוהי קבוצת תחומים מחוברים.

צוותי משאבי אנוש לא רק מגייסים מהנדסים; הם מגייסים פותרי בעיות רב-תחומיים המסוגלים לנווט במורכבות בכל רמה של הערימה.

תחרות מצד חברות הטכנולוגיה הגדולות

גם תעשיית השבבים מאבדת כישרונות לענקיות תוכנה וחברות בינה מלאכותית. בוגרים מבריקים שפעם היו מצטרפים באופן טבעי לאינטל או ל-TSMC, רואים כעת הזדמנויות אטרקטיביות יותר בגוגל, אנבידיה, , OpenAI או טסלה. חברות אלו מציעות:

• משכורות גבוהות יותר
• סביבות עבודה גמישות
• התקדמות קריירה מהירה יותר
• השפעה נראית לעין יותר

בינתיים, תפקידי ייצור שבבים דורשים לעתים קרובות עבודה במשמרות, פרוטוקולים מחמירים של חדרים נקיים ומעבר לאתרי מפעלים מרוחקים. התחרות עזה – ותעשיית השבבים מפסידה.

התרחבות עולמית ללא כישרון גלובלי

ממשלות ברחבי העולם משקיעות רבות בתחום השבבים. ארה"ב, האיחוד האירופי, יפן, הודו וסין כולן בונות מפעלים חדשים. אבל כסף לא יכול להמציא מהנדסים יש מאין.

מפעל אינו בניין; זוהי מערכת אקולוגית חיה של מומחיות. ללא האנשים הנכונים, מפעל לא יכול להגיע למלוא הקיבולת – או אפילו לפעול בביטחה.

חברת היעוץ מקינזי מזהירה כי מפעלים חדשים רבים מסתכנים בעיכובים בהקמת בנינים או בניצול נמוך של מתקנים עקב מחסור בכוח אדם. באזורים מסוימים, חברות כבר מתחרות על אותו מאגר מוגבל של טכנאים, מה שמגדיל את השכר והתחלופה.

צוואר הבקבוק של המנהיגות

מעבר למהנדסים, התעשייה מתמודדת עם מחסור במנהיגים. ניהול מפעל דורש מנהלים שמבינים את התפעול, שרשראות האספקה, הבטיחות, התשואה ודינמיקת כוח האדם. מנהיגים אלה נדירים – והתעשייה מתרחבת מהר יותר ממה שצנרת המנהיגות יכולה לגדול.

עד שנת 2030, התעשייה תזדקק לעשרות אלפי מנהיגים חדשים בדרג הביניים ובכירים. בלעדיהם, תוכניות ההתרחבות יתקעו.

הצד האנושי של פריחת הסיליקון

מאחורי המספרים מסתתר סיפור אנושי. עבודת שבבים היא תובענית. מהנדסים מתמודדים עם לחץ עז, שעות ארוכות והחלטות בעלות סיכון גבוה. עליית הבינה המלאכותית האיצה את לוחות הזמנים והגדילה את הציפיות.

חלק מהחברות מדווחות על שחיקה ותחלופה גוברים. אחרות מתקשות לשמר מהנדסים צעירים שחשים מוצפים ממורכבות התחום. התעשייה חייבת לא רק לגייס כישרונות – היא חייבת גם לתמוך בהם.

מרוץ נגד הזמן

מחסור בכישרונות שבבים אינו איום רחוק. הוא קורה עכשיו, והשלכותיו כבר נראות לעין: השקות מוצרים מתעכבות, זמני אספקה ​​מורחבים ומחזורי חדשנות איטיים יותר.

עתידו הדיגיטלי של העולם תלוי בפתרון המשבר הזה. משמעות הדבר היא חשיבה מחדש על חינוך, השקעה בהכשרה, שיפור סביבות עבודה והפיכת קריירות בתחום השבבים לאטרקטיביות יותר לדור הבא.

לתעשייה יש את ההון, את השאפתנות ואת הדחיפות. מה שהיא צריכה עכשיו זה אנשים – והמרוץ למציאתם כבר נמצא בשיאו.

הפוסט תעשיית השבבים דוהרת לטריליון דולר – אך בעיה בלתי נמנעת עלולה לעצור את ההצלחה הכבירה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מיקרון החלה בעבודות להרחבת מפעל הזיכרון שלה בהיגאשי־הירושימה שבמערב יפן, בפרויקט בהיקף של כ־1.5 טריליון ין, שהם כ־9.3 מיליארד דולר. המפעל צפוי לייצר שבבי זיכרון מתקדמים, ובהם זיכרונות HBM – High Bandwidth Memory – המשמשים במאיצי בינה מלאכותית ובמערכות מחשוב עתירות ביצועים.

לפי הדיווחים, התקנת ציוד הייצור צפויה להתחיל במחצית השנייה של 2028. משרד הכלכלה, המסחר והתעשייה של יפן, METI, הקצה לפרויקט תמיכה של עד 500 מיליארד ין. כבר בדיווחים מוקדמים יותר על התוכנית צוין כי ההשקעה הכוללת תעמוד על כ־1.5 טריליון ין וכי התמיכה הממשלתית נועדה לסייע ליפן לחזק מחדש את בסיס ייצור השבבים שלה.

המהלך משתלב במרוץ עולמי להרחבת ייצור זיכרונות AI. מערכות המבוססות על מאיצים של אנבידיה, AMD וספקיות ענן דורשות כמויות גדולות של זיכרון מהיר בצמידות למעבד. HBM, שבו שכבות DRAM נערמות זו על גבי זו ומחוברות ברוחב פס גבוה מאוד, הפך לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של שרשרת האספקה לבינה מלאכותית.

הירושימה חוזרת למרכז מפת ה־DRAM

מפעל מיקרון בהירושימה הוא אחד מנכסי הייצור החשובים ביותר של החברה מחוץ לארצות הברית. מיקרון קיבלה את האתר לידיה בשנת 2013, לאחר רכישת יצרנית ה־DRAM היפנית אלפידה, שקרסה בעקבות המשבר המחזורי בענף הזיכרון. מאז הפך האתר לאחד ממרכזי הפיתוח והייצור המרכזיים של מיקרון בתחום ה־DRAM.

מנכ"ל מיקרון, סנג'יי מהרותרא, אמר בטקס כי פרוסת הייצור הראשונה של החברה בתחום ה־HBM יוצרה בהירושימה. לדבריו, השילוב בין היכולות האמריקאיות של מיקרון לבין מומחיות הייצור היפנית מאפשר לחברה לפתח מוצרי זיכרון מתקדמים עבור שוק הבינה המלאכותית.

הרחבת האתר נועדה לשפר את ביצועי ההספק והעברת הנתונים של שבבי הזיכרון, שני פרמטרים קריטיים במערכות AI. ככל שהמודלים גדלים ומספר המשתמשים עולה, הזיכרון אינו רק רכיב נלווה למאיץ, אלא חלק בלתי נפרד מיכולת המערכת לספק ביצועים, יעילות אנרגטית ועלות כוללת נמוכה יותר.

מיקרון מנסה לסגור פער מול SK hynix

שוק ה־HBM נשלט כיום בעיקר בידי שלוש חברות: SK hynix, סמסונג ומיקרון. SK hynix נהנית ממעמד מוביל, בין היתר בזכות אספקה רחבה לאנבידיה והתקדמות מוקדמת בייצור HBM3E. כבר ב־2024 הודיעה החברה כי החלה בייצור המוני של HBM3E בן 12 שכבות, מה שחיזק את מעמדה במרוץ הזיכרון לבינה מלאכותית.

מיקרון, מצדה, משקיעה בהרחבת כושר ייצור HBM ובהעמקת הקשר עם לקוחות AI גדולים. ביוני 2026 הודיעה החברה על הסכם אסטרטגי עם Anthropic, הכולל אספקת מוצרי זיכרון ואחסון וכן השקעה אסטרטגית בחברה. ההסכם נועד לאפשר למיקרון ללמוד טוב יותר את דפוסי השימוש של עומסי AI אמיתיים ולשפר את מוצרי הזיכרון והאחסון שלה בהתאם.

ההשקעה בהירושימה אינה עומדת לבדה. מיקרון מקדמת במקביל הרחבות ייצור גדולות בארצות הברית, ובהן אתרי DRAM באיידהו ובניו יורק, וכן השקעות באסיה. מטרת החברה היא להגדיל את חלקה בשוק שבו הביקוש לזיכרון מתקדם גדל במהירות, אך גם דורש השקעות הון כבדות וזמן הקמה ארוך.

יפן משתמשת בסובסידיות כדי למשוך ייצור מתקדם

עבור ממשלת יפן, ההרחבה של מיקרון היא חלק מאסטרטגיה רחבה יותר: החזרת ייצור שבבים קריטי למדינה. יפן עדיין מחזיקה בעוצמה גדולה בחומרים, כימיקלים, ציוד ותהליכי ייצור לתעשיית השבבים, אך איבדה בעשורים האחרונים את ההובלה בייצור שבבים מוגמרים.

לכן טוקיו מעניקה תמיכה נרחבת לפרויקטים אסטרטגיים, בהם מפעלי TSMC בקומאמוטו, חברת Rapidus הנתמכת בידי הממשלה לייצור שבבי לוגיקה מתקדמים, ועתה גם הרחבת מפעל מיקרון בהירושימה. לפי דיווחים מוקדמים יותר, התמיכה במיקרון משתלבת במאמץ של יפן להפחית תלות בשרשראות אספקה מרוחקות ולחזק ייצור מקומי של רכיבים חיוניים לבינה מלאכותית ולביטחון כלכלי.

למיקרון יש גם יתרון מקומי: לפי הדיווח מיפן, כ־80% מהחומרים הדרושים למפעל בהירושימה מגיעים מספקים יפניים. הדבר הופך את האתר לחלק מאקוסיסטם מקומי עמוק של חומרים, ציוד ותמיכה הנדסית.

ההזדמנות והסיכון במחזור הזיכרון

הביקוש ל־HBM ול־DRAM מתקדם נמצא בעלייה חדה בגלל הקמת מרכזי נתונים לבינה מלאכותית. אולם ענף הזיכרון ידוע במחזוריות קיצונית. תקופות של מחסור ועליית מחירים מובילות להשקעות גדולות בקיבולת, ולאחר מכן עלולות להפוך לעודף היצע אם הביקוש מתקרר.

מבחינת מיקרון, הרחבת הירושימה היא הימור ארוך טווח על כך שהביקוש לזיכרון AI יישאר גבוה גם בסוף העשור. המפעל צפוי להגיע לשלב הציוד והייצור בתקופה שבה הדור הבא של מאיצי AI ידרוש רוחב פס גבוה יותר, נפח זיכרון גדול יותר ויעילות אנרגטית משופרת.

אם התחזית תתממש, הירושימה עשויה להפוך לאחד מאתרי הייצור המרכזיים של מיקרון בתחום ה־HBM. אם מחזור הזיכרון יתהפך, החברה תיאלץ לנהל בזהירות השקעה עצומה בשוק שבו עודף קיבולת יכול להוריד מחירים במהירות.

כך או כך, הרחבת המפעל ביפן מדגישה את שינוי המעמד של הזיכרון בתעשיית השבבים: ממרכיב שנחשב במשך שנים למחזורי ולתחרותי במיוחד, הוא הפך לאחד הרכיבים האסטרטגיים ביותר במרוץ הבינה המלאכותית.

הפוסט מיקרון החלה בהרחבת מפעל הזיכרון בהירושימה בהשקעה של 9 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.