קוואלקום מתכננת פיטורים ברחבי העולם בעקבות סבב הערכות העובדים השנתי, לפי דיווח רויטרס מ־20 באוקטובר, המבוסס על מזכר פנימי של המנכ״ל כריסטיאנו אמון.

הודעות לעובדים צפויות להתחיל בנובמבר. אמון תיאר את המהלך כחלק מחיזוק תרבות הביצועים בחברה. מספר המשרות שיקוצצו לא צוין, וקוואלקום לא מסרה תגובה מיידית לרויטרס.

מעבר לסמארטפונים

המהלך מגיע בתקופה שבה קוואלקום מנסה להרחיב את מקורות הכנסותיה מעבר לטלפונים החכמים. בהודעת הדוחות שפרסמה ב־29 ביולי צפתה החברה כי קצב הצמיחה השנתי בהכנסות מפעילויות שאינן סמארטפונים, לרבות מרכזי נתונים, יעלה מ־24% בשנת הכספים 2026 ליותר מ־60% בשנת הכספים 2027. מדובר בתחזית החברה, ולא בתוצאות שכבר הושגו.

הנתון ממחיש את המשקל שקוואלקום מבקשת להעניק לעסקים הנוספים בתוכנית הצמיחה שלה. עם זאת, אין בו כשלעצמו הסבר לחלוקת הקיצוצים המתוכננת בין חטיבות, תפקידים ומדינות. אין במידע שפורסם בסיס לקבוע אם המהלך יכלול פגיעה בפעילות בישראל.

הפוסט קוואלקום מתכננת פיטורים בעולם; הודעות לעובדים יחלו בנובמבר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

עדכון עצוב, 15/10/2026: שניים משלושת הפצועים קשה בפיצוץ ובשריפה במתחם אינטל בקרית גת מתו מפצעיהם.

שלושה בני אדם נפצעו היום (רביעי) בפיצוץ ובשריפה במתחם אינטל בפארק תעשיות רבין בקריית גת. לפי הדיווחים, הנפגעים סבלו מכוויות ופונו לבית החולים סורוקה. בתחילה שני גברים פונו במצב קשה ולא יציב לאחר פעולות החייאה, וכאמור בינתיים מתו מפצעיהם ונפגע שלישי בן 26 פונה במצב קשה ויציב, עם כוויות בפלג גופו העליון.

לפי הודעת מד״א שפורסמה בגלובס, הדיווח הראשוני התקבל במוקד הארגון בשעה 14:11. צוותי רפואה של מד״א ואיחוד הצלה העניקו טיפול בזירה. בעקבות הפיצוץ פרצה שריפה, וכוחות כבאות וחילוץ, ובהם צוותים המתמחים בחומרים מסוכנים, הוזעקו למקום.

במשטרה בודקים חשד להתפוצצות בלון גז. לפי הדיווחים, שמונה צוותי כיבוי וחילוץ פעלו בזירה לכיבוי האש, לסריקות לאיתור נפגעים נוספים ולניטור חומרים מסוכנים. כוחות משטרה פעלו לבידוד המתחם ולהכוונת התנועה, והציבור התבקש להימנע מהגעה לאזור. גם כונני המשרד להגנת הסביבה ואיגוד ערים אשקלון יצאו למקום לבחינת ההשלכות הסביבתיות.

מבחינת תעשיית השבבים, השאלה הנוספת היא אם האירוע השפיע על פעילות הייצור באתר. במקורות שנבדקו לצורך ידיעה זו טרם פורסם מידע מאומת על פגיעה בקווי הייצור, על היקף הנזק לציוד או על משך השבתה, אם הייתה. גם נסיבות הפיצוץ המדויקות עדיין נבדקות.

עד למועד הכנת הידיעה לא אותרה הודעה רשמית על האירוע בחדר החדשות של אינטל העולמית או באתר קשרי המשקיעים שלה.

בנובמבר 2024 פגע במפעל אינטל בקרית גת טיל ששוגר מאירן במהלך המלחמה. גם אז נגרם נזק, אך לא דווח על נפגעים.

הפוסט שני הרוגים ופצוע קשה בפיצוץ ושריפה במתחם אינטל בקריית גת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ארגון תעשיית המוליכים למחצה SEMI פרסם ב־13 באוקטובר תחזית מעודכנת, שלפיה ההשקעות העולמיות בציוד לייצור שבבים במפעלי 300 מילימטרים יגיעו השנה לשיא של 149 מיליארד דולר, גידול של 31% בהשוואה לשנת 2025.

לפי דוח 300mm Fab Outlook, שפורסם במסגרת כנס SEMICON West בסן פרנסיסקו, ההשקעות צפויות להמשיך לצמוח בקצב דו־ספרתי בשנים הקרובות ולהגיע ל־227 מיליארד דולר בשנת 2029.

הנתונים מתייחסים להוצאות שנתיות על ציוד בחזית תהליך הייצור (Front-End), ולא לכלל ההשקעות בענף השבבים או לסכום מצטבר של השקעות לאורך התקופה.

עשרות מפעלים וקווי ייצור חדשים

SEMI מעריך כי במהלך 2026 תחל בנייתם של 20 מפעלי שבבים או קווי ייצור חדשים המבוססים על פרוסות 300 מילימטרים, וב־2027 תחל בנייתם של 18 נוספים. התחזית אינה כוללת מפעלים המוקדשים למחקר ופיתוח בלבד.

במקביל, מספר המפעלים וקווי הייצור שיחלו בפעילות או יפיקו את פרוסות הסיליקון הראשונות שלהם צפוי לעלות מ־13 בשנת 2026 ל־23 בשנת 2027.

הארגון צופה כי ההשקעות בבניית מתקנים חדשים, בנפרד מרכישת ציוד הייצור, יגדלו ב־23% השנה ל־47.5 מיליארד דולר וב־33% נוספים ב־2027 ל־63.3 מיליארד דולר.

לדברי אג'יט מנוצ'ה, נשיא ומנכ״ל SEMI, הביקוש לשבבים מתורגם כעת להרחבה פיזית של יכולות הייצור. המפעלים החדשים נועדו לענות על הביקוש למעבדי בינה מלאכותית, למחשוב עתיר ביצועים ולרכיבי מוליכים למחצה מתקדמים.

ארה״ב מכפילה את ההשקעות בציוד

אחד הממצאים הבולטים בדוח הוא התרחבות ההשקעות באמריקה.

לפי SEMI, ההשקעות בציוד ייצור באזור צפויות לגדול מ־18.1 מיליארד דולר ב־2026 ל־40.6 מיליארד דולר בשנת 2029 — יותר מפי שניים בתוך שלוש שנים.

בארה״ב לבדה צפויה להתחיל השנה בנייתם של שלושה מפעלי 300 מילימטרים או קווי ייצור, וארבעה נוספים ב־2027.

המגמה משקפת את המאמצים להרחבת יכולות הייצור המקומיות ולצמצום התלות בשרשרות אספקה מרוכזות במזרח אסיה, לצד הביקוש הגדל לרכיבים מתקדמים.

תחזית הביקוש מתעדכנת כלפי מעלה

הדוח הנוכחי מציג עלייה בתחזיות לעומת הערכות קודמות של הארגון.

בעדכון של הרבעון השני של 2026 העריך SEMI כי ההשקעות בציוד למפעלי 300 מילימטרים יגיעו השנה ל־142 מיליארד דולר. התחזית החדשה, 149 מיליארד דולר, גבוהה ב־7 מיליארד דולר מההערכה הקודמת.

הדוח החדש כולל עדכונים לגבי 163 מפעלים וקווי ייצור בעולם, ובהם 14 פרויקטים שנוספו למאגר הנתונים מאז הפרסום הקודם.

לפי תחזית הארגון, תחומי השבבים הלוגיים ומפעלי היציקה (Foundries) ימשיכו להיות שוק היעד הגדול ביותר להשקעות בציוד, ואחריהם יגיע תחום הזיכרונות.

הגידול בהשקעות צפוי להשפיע על שרשרת האספקה כולה, החל מיצרניות ציוד הליתוגרפיה, דרך מערכות השקעה וחריטה של שכבות דקות, ועד ציוד מדידה, בקרת תהליכים ובדיקת איכות.

בין החברות שעשויות להיות מושפעות מהתרחבות ההשקעות נמצאות גם ספקיות הציוד הישראליות נובה וקמטק, הפועלות בתחומי המדידה ובקרת תהליכי ייצור השבבים. עם זאת, התחזית אינה כוללת הערכות להזמנות עתידיות של חברות מסוימות.

למרות ההערכות האופטימיות, יש לזכור כי מדובר בתחזית ולא בהתחייבויות השקעה סופיות. החלטות על הקמת מפעלים ורכישת ציוד עשויות להשתנות בהתאם לביקוש, למצב הכלכלי, לתמריצים ממשלתיים ולהתפתחויות בענף הבינה המלאכותית.

הפוסט SEMI מעלה את התחזית: ההשקעות בציוד לייצור שבבים יגיעו ל־227 מיליארד דולר בשנה ב־2029 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קבוצת הפניקס הגדילה בתוך פחות מחודשיים וחצי בכ־3 מיליארד שקל את חשיפתה לשתי חברות ציוד השבבים הישראליות נובה וקמטק. לפי נתונים שהוגשו לבורסה בסוף ספטמבר, החשיפה הכוללת של הקבוצה למגזר השבבים הישראלי, לרבות החזקותיה בטאואר סמיקונדקטור, נאמדה בכ־7 מיליארד שקל.

אחד המהלכים הבולטים היה הגדלת ההחזקה בנובה מרחובות, המתמחה במערכות מדידה ובקרת תהליכים לייצור שבבים. לפי דיווח שהגישה הקבוצה לרשות ניירות הערך האמריקנית בספטמבר, גופים מקבוצת הפניקס החזיקו יחד בכ־2.75 מיליון מניות נובה, המהוות כ־8.64% ממניות החברה.

שווי ההחזקה בנובה נאמד בעת הדיווח בכ־3.3 מיליארד שקל, מתוכם כ־2.1 מיליארד שקל באמצעות קופות גמל ופנסיה.

במקביל הגדילה הפניקס את השקעתה בקמטק, המפתחת ומייצרת מערכות בדיקה ומדידה אוטומטיות לתעשיית השבבים. לפי הנתונים שפורסמו, באוגוסט החזיקו קופות הגמל של הקבוצה בכ־1.47 מיליון מניות קמטק, בשווי של כ־653 מיליון שקל. בצירוף החזקות נוספות הגיעה החשיפה לקמטק לכמיליארד שקל.

מדוע דווקא חברות ציוד השבבים?

נובה וקמטק אינן מייצרות שבבים בעצמן, אלא מספקות ציוד המאפשר ליצרניות השבבים לשפר את הדיוק, את בקרת האיכות ואת תפוקת הייצור.

נובה מתמחה במטרולוגיה – מדידות מדויקות של ממדים, שכבות וחומרים בתהליכי הייצור. קמטק מתמקדת במערכות בדיקה ומדידה, ובכלל זה לתהליכי אריזה מתקדמת של שבבים.

הצמיחה בביקוש למאיצי בינה מלאכותית, לזיכרונות מתקדמים ולמארזים המשלבים כמה שבבים מגדילה את מורכבות תהליכי הייצור. ככל שמספר השכבות והרכיבים גדל, כך גוברת החשיבות של מערכות מדידה ובקרה המאפשרות לזהות סטיות ופגמים ולשפר את שיעור השבבים התקינים.

הגדלת החשיפה של הפניקס לשתי החברות מצביעה על הערכה שלפיה ספקיות ציוד הייצור עשויות ליהנות מהרחבת ההשקעות בתעשייה, ולא רק יצרניות המעבדים עצמן.

לצד ההזדמנות – גם סיכון לחוסכים

ההשקעות מבוצעות בחלקן באמצעות גופים המנהלים כספי חיסכון ופנסיה. לפיכך, להגדלת החשיפה לענף השבבים יש גם משמעות מבחינת פיזור הסיכונים של תיקי ההשקעות.

חברות ציוד השבבים תלויות במחזורי ההשקעה של יצרניות המוליכים למחצה. האטה בהקמת מפעלים, דחיית הזמנות או ירידה בביקוש לציוד חדש עשויות להשפיע על הכנסותיהן ועל מחירי מניותיהן.

עם זאת, עצם ההחלטה של אחד הגופים המוסדיים הגדולים בישראל להרחיב את חשיפתו לחברות ישראליות בתחום מעידה על מרכזיותו הגוברת של ציוד הייצור והבדיקה בשרשרת הערך של תעשיית השבבים העולמית.

הפוסט הפניקס הגדילה בכ־3 מיליארד שקל את חשיפתה לנובה ולקמטק בתוך חודשיים וחצי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Arbe Robotics הישראלית מרחיבה את פעילותה לשוק הביטחוני ונכנסת לתחום מערכות ההתמודדות עם רחפנים (Counter-UAS). החברה הודיעה על השקת Alerion C-UAS Radar, מערכת מכ"ם המיועדת לגילוי, סיווג ומעקב אחר כלי טיס בלתי מאוישים.

המהלך מסמן הרחבה משמעותית של השימוש בטכנולוגיית המכ"ם שפיתחה Arbe. החברה התמקדה עד כה בעיקר בשוק הרכב, שבו היא מפתחת פתרונות מכ"ם ברזולוציה גבוהה למערכות סיוע לנהג ולנהיגה אוטונומית. כעת היא מבקשת לנצל את יכולות העיבוד והמכ"ם שלה גם עבור מערכות ביטחוניות ומערכות להגנת מתקנים ותשתיות.

לפי הודעת החברה, Alerion מיועד להתמודד עם האתגר הגובר של זיהוי רחפנים קטנים, שקשה לעיתים להבחין בינם לבין עצמים אחרים בסביבה. מערכת מכ"ם המיועדת למשימה זו נדרשת לא רק לזהות מטרה אלא גם לעקוב אחריה ולספק מידע שיאפשר למערכת ההגנה להבדיל בין רחפן לבין ציפורים או מטרות אחרות.

הכניסה לתחום ה־Counter-UAS פותחת בפני Arbe שוק נוסף מעבר לתעשיית הרכב. בשנים האחרונות הפכו רחפנים קטנים וזולים לאיום משמעותי הן בזירות צבאיות והן סביב מתקנים אסטרטגיים, והביקוש למערכות המסוגלות לגלות ולעקוב אחריהם גדל בהתאם.

עבור Arbe, היתרון האפשרי הוא היכולת להעביר טכנולוגיה שכבר פותחה עבור שוק הרכב — שילוב של מערכי אנטנות, שבבי מכ"ם ועיבוד נתונים ברזולוציה גבוהה — ליישומים שבהם נדרש גילוי של מטרות קטנות בסביבה מורכבת.

הפוסט ארבה נכנסת לשוק הביטחוני עם מכ"ם חדש לגילוי ומעקב אחר רחפנים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברות טכנולוגיה מטאיוואן מתכננות השקעות נוספות בהיקף כולל של כ־20 מיליארד דולר בארצות הברית, על רקע הגידול החד בביקוש לשבבים ולמערכות בינה מלאכותית. כך מסר שר הכלכלה של טאיוואן, קונג מינג־שין, בפתיחת הביתן האמריקני בתערוכת SEMICON Taiwan בטאיפיי.

לדברי השר, מאז ועידת ההשקעות SelectUSA שנערכה במאי בחן משרד הכלכלה הטאיוואני אילו חברות נוספות, מלבד TSMC, מעוניינות להרחיב את פעילותן בארצות הברית. הבדיקה העלתה תוכניות השקעה פוטנציאליות בהיקף של כ־20 מיליארד דולר.

קונג לא מסר אילו חברות עומדות מאחורי התוכניות, באילו תחומים הן מתכוונות להשקיע או מתי יבוצעו ההשקעות. לדבריו, הביקוש ליישומי בינה מלאכותית והיקף ההזמנות בתעשיית השבבים הם הגורמים המרכזיים המעודדים את החברות הטאיוואניות להרחיב את נוכחותן בארצות הברית.

הסכום החדש אינו כולל את תוכניותיה של TSMC. יצרנית השבבים הגדולה בעולם הודיעה ביולי על השקעה נוספת של 100 מיליארד דולר באריזונה, שהעלתה את היקף השקעותיה המתוכננות בארצות הברית ל־265 מיליארד דולר. התוכנית כוללת הקמת מפעלי ייצור נוספים ומתקני אריזה מתקדמת.

בממשל האמריקני קיבלו את ההודעה בברכה. ביל פראונהופר, בכיר במשרד המסחר האמריקני המופקד על ההשקעות בתעשיית השבבים, אמר כי הפרויקטים יחזקו את החוסן והביטחון של שרשרת אספקת המוליכים למחצה ויתמכו בפיתוח טכנולוגיות חדשות בארצות הברית.

המהלך ממחיש כי העברת חלק משרשרת האספקה הטאיוואנית לארצות הברית אינה מוגבלת עוד ל־TSMC. אם התוכניות יתממשו, חברות ציוד, חומרים, רכיבים, אריזה ובדיקות עשויות להצטרף למערכת התעשייתית המתפתחת סביב מפעלי הייצור האמריקניים.

עם זאת, בשלב זה מדובר בהצהרת כוונות מצרפית ולא בשורה של עסקאות מפורטות. ללא שמות החברות, מיקומי המפעלים ולוחות הזמנים, עדיין לא ניתן לקבוע כמה מתוך 20 מיליארד הדולר אכן יבשילו להשקעות בפועל.

הפוסט חברות טאיוואניות מתכננות להשקיע 20 מיליארד דולר נוספים בארה״ב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

יצרנית ציוד השבבים Lam Research ומרכז המחקר NY Creates הכריזו על תוכנית להכשרת כ־3,500 סטודנטים באינטגרציית תהליכי ייצור שבבים במהלך חמש השנים הקרובות. ההכשרה תתבסס על מפעל וירטואלי שידמה את שלבי הייצור ויאפשר לסטודנטים לצבור ניסיון מעשי ללא גישה למפעל שבבים אמיתי.

התוכנית תופעל במכללות ובאוניברסיטאות המשתייכות לרשת פיתוח כוח האדם של NY Creates בצפון־מזרח ארצות הברית. Lam Research תעמיד לרשות המוסדות את תוכנת SEMulator3D, חומרי מעבדה ותמיכה בפיתוח תוכניות הלימודים. NY Creates תרכז את הפעלת התוכנית ואת העבודה עם מוסדות ההשכלה הגבוהה.

השותפות נועדה להתמודד עם המחסור בכוח אדם מיומן בתעשיית השבבים. הקמת חדרים נקיים ורכישת ציוד ייצור הן יקרות מאוד, ולכן מוסדות אקדמיים רבים אינם יכולים לספק לסטודנטים ניסיון מעשי בתהליכים המשמשים במפעלים מתקדמים. התוצאה היא פער בין ההכשרה האקדמית לבין הידע המעשי הנדרש ממהנדסים עם כניסתם לתעשייה.

לדמות את תהליך הייצור המלא

SEMulator3D היא פלטפורמה להדמיה פיזיקלית של תהליכי ייצור מוליכים למחצה. היא מאפשרת לדמות שלבים כגון איכול, שיקוע שכבות וליתוגרפיה, ולבחון כיצד הם משפיעים זה על זה לאורך תהליך הייצור.

באמצעות התוכנה יוכלו הסטודנטים לבנות מבנים תלת־ממדיים וירטואליים של רכיבים, לשנות את פרמטרי התהליך ולבדוק כיצד כל החלטה משפיעה על התוצאה. הם יוכלו גם לנתח כשלים ולבצע אופטימיזציה של זרימת הייצור, בלי לצרוך פרוסות סיליקון, חומרים או זמן עבודה בציוד פיזי.

המערכת אינה מחליפה לחלוטין התנסות בחדר נקי, אך עשויה לאפשר לסטודנטים להגיע למפעלים עם הבנה טובה יותר של יחסי הגומלין בין שלבי הייצור ושל הפשרות הנדרשות בעת פיתוח תהליך חדש.

לדברי דייוויד פריד, מנהל הבינה המלאכותית של Lam Research וסגן נשיא חטיבת Semiverse Solutions, הכשרת מהנדסי הדור הבא אינה יכולה להסתפק בלימודים בכיתה. לדבריו, הסטודנטים צריכים להבין את ההחלטות המורכבות הקובעות כיצד ייוצרו שבבים מתקדמים, עוד לפני כניסתם הראשונה למפעל.

הרחבת תוכניות הלימודים

במסגרת התוכנית יפותחו קורסים באינטגרציית תהליכים המותאמים לטכנולוגיות לוגיקה מתקדמות ולזרימות הייצור הנהוגות בתעשייה. ההכשרה תכלול מבני התקנים מורכבים והתמודדות עם שינויים בתהליך שעלולים להשפיע על מספר שכבות ורכיבים במקביל.

NY Creates מפעילה את Albany NanoTech Complex במדינת ניו יורק, מרכז מחקר ופיתוח לפרוסות בקוטר 300 מילימטרים. הארגון משמש חוליה מקשרת בין מחקר אקדמי, פיתוח טכנולוגי והעברה לייצור, ומנהל השקעות ציבוריות ופרטיות בהיקף מצטבר של כ־25 מיליארד דולר.

התוכנית החדשה משתלבת ב־National Network for Microelectronics Education, יוזמה אמריקנית שנועדה להרחיב את מאגר העובדים עבור תעשיית המיקרואלקטרוניקה. הפעלתה בקנה מידה של אלפי סטודנטים עשויה לשמש מבחן ליכולתן של סביבות ייצור וירטואליות לצמצם את עלויות ההכשרה ולקרב את הלימודים האקדמיים לדרישות המפעלים.

הפוסט Lam Research ו־NY Creates יכשירו 3,500 סטודנטים לייצור שבבים באמצעות מפעל וירטואלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל השלימה את תמחור הנפקת המניות החדשה שלה, שבמסגרתה היא צפויה לגייס 20 מיליארד דולר — לעומת יעד ראשוני של 15 מיליארד דולר שעליו הודיעה יום קודם לכן. מדובר בהנפקת מניות נוספת של חברה ציבורית, ולא בהנפקה ראשונית.

לפי הודעת אינטל, החברה תמכור 210,526,315 מניות במחיר של 95 דולר למניה. לאחר ניכוי עמלות החתמים והוצאות ההנפקה, היא מצפה לקבל כ־19.7 מיליארד דולר. השלמת העסקה צפויה ב־12 באוגוסט, בכפוף לתנאי הסגירה המקובלים.

בנוסף העניקה אינטל לחתמים אופציה ל־30 יום לרכוש עד 31.6 מיליון מניות נוספות באותו מחיר. מימוש מלא של האופציה עשוי להגדיל את היקף הגיוס ברוטו בכ־3 מיליארד דולר נוספים, לכ־23 מיליארד דולר.

ניצול העלייה במניה

מחיר ההנפקה נמוך בכ־2.6% ממחיר הסגירה של מניית אינטל לפני ההכרזה. עם זאת, החברה יוצאת לגיוס לאחר שמנייתה כמעט שילשה את שוויה מתחילת 2026, על רקע התאוששות בתוצאות, ביקוש מוגבר למעבדים והציפיות להתקדמות בעסקי הייצור עבור לקוחות חיצוניים.

לפי רויטרס, העלייה במחיר המניה יצרה עבור אינטל הזדמנות לגייס הון בהיקף גדול בלי להגדיל עוד יותר את החוב. מנגד, הוספת המניות צפויה לדלל את אחזקות בעלי המניות הקיימים.

נכון ל־17 ביולי היו לאינטל כ־5.04 מיליארד מניות. מכירת 210.5 מיליון המניות תגדיל את מספרן בכ־4.2%. אם החתמים יממשו גם את מלוא האופציה, התוספת תגיע לכ־4.8%.

המפעלים עדיין צורכים הון רב

אינטל מסרה כי כספי ההנפקה ישמשו לצרכים עסקיים כלליים, ובהם השקעות הוניות והון חוזר, אך לא פרסמה חלוקה מפורטת בין מפעלים, טכנולוגיות או מדינות. החברה ציינה ביקוש בתחומי מחשוב הבינה המלאכותית, שבבים ייעודיים, בינה מלאכותית פיזית, אריזה מתקדמת וייצור פרוסות עבור לקוחות חיצוניים.

ברבעון השני של 2026 רשמה אינטל הכנסות של 16.1 מיליארד דולר, עלייה של 25% לעומת הרבעון המקביל. הכנסות Intel Foundry, הכוללות גם עסקאות פנימיות עם חטיבות המוצרים, עלו ב־31% ל־5.8 מיליארד דולר. ואולם, פעילות הייצור עדיין הפסידה כ־2.1 מיליארד דולר ברמה התפעולית ברבעון.

אינטל הגדילה לאחרונה את תחזית ההשקעות ההוניות שלה לשנת 2026 מ־18 מיליארד דולר ליותר מ־20 מיליארד דולר. החברה משקיעה בהרחבת חדרים נקיים, ברכישת ציוד ובטכנולוגיות אריזה ומצעי שבבים. במקביל היא מקדמת את תהליך Intel 18A ואת פיתוח Intel 14A, שאותו היא מתכננת להביא לייצור המוני ב־2028.

למהלך אין בשלב זה השלכה ישירה שהוכרזה על פעילות אינטל בישראל. החברה לא ציינה אם חלק מהכספים יוקצה לקריית גת, שם תוכנית הרחבת המפעל עדיין מוקפאת. לאחרונה בוטל מענק ממשלתי בסך 1.3 מיליארד שקל שיועד להתקדמות הפרויקט ב־2025, בעוד שמענק נוסף שתוכנן ל־2026 נותר לפי שעה בתקציב.

ההנפקה מעניקה לאינטל מרחב פיננסי רחב יותר למימון תוכנית הייצור שלה, אך גם מעלה את רף הציפיות: החברה תצטרך להראות שההשקעות החדשות מתורגמות ללקוחות חיצוניים, לשיפור ברווחיות Intel Foundry ולתשואה שתפצה על הדילול.

הפוסט אינטל מגייסת 20 מיליארד דולר בהנפקת מניות למימון הרחבת הייצור הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טאואר סמיקונדקטור דיווחה על הכנסות ורווחי שיא ברבעון השני של 2026, על רקע הצמיחה המהירה בביקוש לשבבי סיליקון פוטוניקס המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים ובמערכות בינה מלאכותית.

הכנסות החברה הסתכמו ב־460.1 מיליון דולר, עלייה של 24% לעומת 372.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד ושל 11% לעומת 413.6 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה.

הרווח הגולמי הגיע ל־137.8 מיליון דולר, לעומת 80 מיליון דולר ברבעון המקביל – זינוק של 72%. שיעור הרווח הגולמי עלה לכ־30% מההכנסות, לעומת כ־21.5% בשנה שעברה. הרווח התפעולי יותר מהוכפל והסתכם ב־90.3 מיליון דולר, לעומת 39.9 מיליון דולר ברבעון השני של 2025.

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הגיע ל־90.8 מיליון דולר, או 80 סנט למניה, לעומת 46.6 מיליון דולר ו־42 סנט למניה בתקופה המקבילה. הרווח המדולל המתואם הסתכם ב־88 סנט למניה. הנתונים המלאים מופיעים במצגת התוצאות של טאואר.

החברה סיפקה תחזית להכנסות של 520 מיליון דולר ברבעון השלישי, עם טווח סטייה של 5% לכל כיוון. נקודת האמצע של התחזית מגלמת צמיחה של 13% לעומת הרבעון השני ושל 31% לעומת הרבעון המקביל ב־2025. אם התחזית תתממש, יהיה זה שיא הכנסות רבעוני נוסף.

מנוע הצמיחה: תקשורת אופטית למרכזי נתונים

השינוי הבולט ביותר בתמהיל הפעילות הוא העלייה במשקלן של טכנולוגיות RF Infrastructure, הכוללות את פעילות הסיליקון פוטוניקס. התחום סיפק 49% מהכנסות טאואר ברבעון, לעומת 25% בלבד ברבעון המקביל אשתקד.

מנגד, חלקן היחסי של הפעילויות הוותיקות ירד: שבבים למכשירים ניידים היוו 12% מההכנסות לעומת 23% בשנה שעברה; שבבי הספק ירדו מ־17% ל־14%; וחיישנים וצגים ירדו מ־15% ל־12%. הירידה היא בעיקר בחלקן היחסי בתמהיל, כתוצאה מהצמיחה המהירה של תשתיות התקשורת, ולא בהכרח ירידה מקבילה במכירותיהן במונחים כספיים.

לדברי טאואר, פעילות הסיליקון פוטוניקס הגיעה ברבעון לקצב הכנסות שנתי של 680 מיליון דולר, לעומת 180 מיליון דולר בלבד שנה קודם לכן. החברה מתכננת לעבור קצב שנתי של מיליארד דולר כבר ברבעון הרביעי של 2026, ומצפה להמשך צמיחה במהלך 2027.

סיליקון פוטוניקס מאפשר לשלב רכיבים אופטיים ושבבי סיליקון באותו מארז או על אותה פרוסה. הטכנולוגיה משמשת במקמ"שים אופטיים המחברים בין שרתים, מאיצי בינה מלאכותית ומתגי תקשורת. ככל שמספר המאיצים במרכזי הנתונים גדל, כך עולה הדרישה לחיבורים בעלי רוחב פס גבוה וצריכת חשמל נמוכה.

מנכ"ל טאואר, ראסל אלוונגר, אמר כי החברה רשמה ביקושים חזקים ביחידות הפעילות המרכזיות, במקביל להגדלת כושר הייצור. לדבריו, החברה מתכוונת לחצות ברבעון הרביעי את רף מיליארד הדולרים במונחי קצב ההכנסות השנתי של הסיליקון פוטוניקס.

השקעות גבוהות בכושר הייצור

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם ברבעון ב־177 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר בשנה שעברה. במקביל השקיעה טאואר 187 מיליון דולר ברכוש ובציוד, לעומת 111 מיליון דולר ברבעון המקביל. לפיכך, בחישוב פשוט של תזרים מפעילות בניכוי ההשקעות, התזרים החופשי ברבעון היה שלילי בכ־10 מיליון דולר – תוצאה המשקפת את קצב הרחבת הייצור.

בסוף יוני החזיקה החברה 231 מיליון דולר במזומנים ועוד 1.25 מיליארד דולר בפיקדונות לזמן קצר. ההון העצמי הסתכם ב־3.07 מיליארד דולר, לעומת התחייבויות כוללות של כ־700 מיליון דולר.

ההשקעות כוללות הרחבת קווי ייצור לסיליקון פוטוניקס ולסיליקון־גרמניום, ובפרט את תוכנית ההתרחבות ביפן. ביולי הודיעה טאואר על תוכנית השקעה בהיקף של כשלושה מיליארד דולר, הנתמכת במענקים של עד מיליארד דולר מממשלת יפן. התוכנית כוללת הסבת מפעל Arai לייצור סיליקון פוטוניקס בפרוסות 300 מ"מ והקמת מפעל נוסף בסמוך למפעל Fab 7.

יעד שאפתני ל־2028 – בכפוף לניצול הקיבולת

טאואר העלתה את המודל העסקי שלה ל־2028 להכנסות של 3.6 מיליארד דולר, רווח גולמי של 1.63 מיליארד דולר ורווח נקי של 1.2 מיליארד דולר. יעד הרווח הנקי משקף שיעור של כ־33% מההכנסות.

זהו עדכון ניכר לעומת המודל הקודם, שצפה הכנסות של 2.84 מיליארד דולר ורווח נקי של 750 מיליון דולר. עם זאת, אין מדובר בתחזית מובטחת: המודל מניח ניצול ממוצע של 85% מכושר הייצור של החברה, השלמה מוצלחת של ההרחבות והמשך ביקוש גבוה מצד הלקוחות.

הצמיחה המהירה בסיליקון פוטוניקס מעניקה לטאואר חשיפה ישירה להשקעות בתשתיות בינה מלאכותית, אך גם מגדילה את תלותה בתחום ובמספר לקוחות גדולים. מימוש היעדים יהיה תלוי ביכולת החברה להקים ולהכשיר בזמן את קווי הייצור החדשים, לשמור על תשואות ייצור גבוהות ולמלא את התחייבויות האספקה שלה.

מקור: דוח התוצאות של טאואר סמיקונדקטור

הפוסט טאואר כמעט הכפילה את הרווח ל־91 מיליון דולר; צופה הכנסות שיא של 520 מיליון דולר ברבעון השלישי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טקסס אינסטרומנטס דיווחה על התאוששות רחבה בביקוש לשבבים אנלוגיים ולמעבדים משובצים, לאחר תקופה ממושכת של חולשה בשוק התעשייתי. הכנסות החברה ברבעון השני של 2026 הסתכמו ב־5.46 מיליארד דולר, עלייה של 23% לעומת הרבעון המקביל ושל 13% לעומת הרבעון הקודם.

הרווח הנקי הסתכם ב־1.98 מיליארד דולר, לעומת 1.30 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד, והרווח למניה עלה מ־1.41 דולר ל־2.14 דולר. הרווח התפעולי גדל ב־48% והגיע ל־2.31 מיליארד דולר.

החברה מסרה כי הצמיחה נרשמה במספר שווקים במקביל, ובראשם ציוד תעשייתי, מרכזי נתונים וכלי רכב. מנכ״ל החברה, חביב אילן, אמר כי התוצאות משקפות את חוזקו של מגוון המוצרים של החברה ואת היתרון הכלכלי של ייצור שבבים על גבי פרוסות בקוטר 300 מ״מ.

שבבים אנלוגיים בלב תשתיות הבינה המלאכותית

טקסס אינסטרומנטס אינה מייצרת את מאיצי הבינה המלאכותית המרכזיים המתחרים במוצרי אנבידיה או AMD. עם זאת, השבבים האנלוגיים שלה משמשים כמעט בכל מערכת אלקטרונית לניהול הספק, המרת מתחים, מדידת אותות, בקרת מנועים ויצירת ממשק בין העולם הפיזי לבין המעבדים הדיגיטליים.

הרחבת מרכזי הנתונים מגדילה את הביקוש למערכות אספקת חשמל, ממירי מתח, בקרי הספק, רכיבי חישה ופתרונות בקרה תרמית. ככל שצריכת החשמל של מאיצי AI ושל שרתים גדלה, כך נדרשים יותר שבבים אנלוגיים כדי להעביר את החשמל ביעילות מן הרשת ועד למעבד.

הכנסות חטיבת השבבים האנלוגיים של טקסס אינסטרומנטס צמחו ב־26% לעומת התקופה המקבילה. חטיבת המעבדים המשובצים רשמה אף היא צמיחה, אם כי בקצב מתון יותר.

הנתונים מעידים כי תנופת ההשקעות בבינה מלאכותית אינה מיטיבה רק עם יצרניות המעבדים המתקדמים והזיכרונות רחבי־הפס. גם יצרניות רכיבי ההספק, החישה והבקרה נהנות מהקמת מרכזי נתונים ומהגדלת תכולת האלקטרוניקה בכל מערכת.

התאוששות בשוק התעשייתי והרכב

השוק התעשייתי היה בשנים האחרונות אחד ממוקדי החולשה של תעשיית השבבים. לקוחות צברו מלאים בתקופת המחסור ולאחר מכן צמצמו הזמנות במשך מספר רבעונים. התוצאות החדשות מצביעות על כך שמלאי הלקוחות מתקרב לרמות רגילות והביקוש מתחיל להתאושש.

במערכות תעשייתיות משמשים מוצרי החברה בבקרת מפעלים, רובוטיקה, מנועים חשמליים, ציוד מדידה, מערכות אנרגיה ותשתיות תקשורת. תחום הרכב צורך אף הוא מספר גדל והולך של שבבים אנלוגיים ומשובצים בשל המעבר להנעה חשמלית, מערכות בטיחות, חיישנים ומערכות מידע ובידור.

החברה תיארה את הצמיחה כרחבה ולא כתוצאה מהזמנה חריגה של לקוח יחיד. עם זאת, טקסס אינסטרומנטס אינה מפרסמת נתוני הכנסות מלאים לפי לקוחות או לפי תתי־שווקים, ולכן קשה לקבוע מה היה חלקו המדויק של כל יישום בצמיחה.

תחזית גבוהה לרבעון השלישי

טקסס אינסטרומנטס צופה הכנסות של 5.65–6.15 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2026. הרווח למניה צפוי להסתכם ב־2.23–2.57 דולר.

נקודת האמצע של התחזית משקפת המשך צמיחה לעומת הרבעון השני ומחזקת את ההערכה כי ההתאוששות אינה מוגבלת לרבעון בודד. התחזית גם גבוהה מהערכות השוק שפורסמו לפני הדוח.

החברה ממשיכה במקביל להשקיע בקיבולת ייצור. במהלך 12 החודשים האחרונים הסתכמו הוצאות ההון שלה ב־3.3 מיליארד דולר, וההשקעה במחקר ופיתוח ובהוצאות מכירה וניהול הסתכמה ב־3.9 מיליארד דולר. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הגיע ל־8.7 מיליארד דולר ותזרים המזומנים החופשי ל־6.5 מיליארד דולר.

היתרון של פרוסות 300 מ״מ

רוב השבבים האנלוגיים יוצרו בעבר על גבי פרוסות בקוטר 200 מ״מ. טקסס אינסטרומנטס השקיעה בשנים האחרונות במפעלי 300 מ״מ, המאפשרים לייצר מספר גדול יותר של שבבים מכל פרוסה ולהפחית את העלות ליחידה.

המעבר לפרוסות גדולות אינו דורש בהכרח את תהליכי הייצור הזעירים ביותר. שבבים אנלוגיים רבים מיוצרים בטכנולוגיות ותיקות יחסית, שבהן חשובות עלות, אמינות, מתחי עבודה גבוהים ויכולת לשלב רכיבים אנלוגיים שונים.

החברה רואה בשליטה במפעלי הייצור יתרון מול מתחרות המסתמכות במידה רבה יותר על קבלני ייצור חיצוניים. עם זאת, הקמת המפעלים מחייבת השקעות הון גדולות עוד לפני שהביקוש מובטח, ולכן האטה מחזורית עלולה להותיר את החברה עם קיבולת שאינה מנוצלת במלואה.

התוצאות לרבעון השני והתחזית לרבעון השלישי מצביעות בשלב זה על שיפור בניצול הקיבולת. אם ההתאוששות בתעשייה וברכב תימשך לצד ההשקעות במרכזי נתונים, טקסס אינסטרומנטס עשויה ליהנות הן מעלייה במכירות והן מהפחתת עלויות הייצור ליחידה.

הפוסט הביקוש לשבבים אנלוגיים מתאושש: הכנסות טקסס אינסטרומנטס זינקו ב־23% הופיע לראשונה ב-Chiportal.