SpaceX השלימה ביום שישי הנפקה ראשונית לציבור בהיקף של 75 מיליארד דולר, הגדולה ביותר שנרשמה עד כה, לפי רויטרס. מניות החברה החלו להיסחר בנאסד"ק לאחר תמחור של 135 דולר למניה, ובפתיחת המסחר עלו ל־150 דולר. לפי מחיר ההנפקה, החברה קיבלה שווי של כ־1.77 טריליון דולר.

עבור תעשיית השבבים, הסיפור המרכזי אינו עצם ההנפקה אלא מה ש־SpaceX מתכוונת לממן באמצעותה: הרחבת Starlink, המשך פיתוח Starship, ותוכניות עתידיות המשלבות תשתיות חלל ובינה מלאכותית. SpaceX אינה עוד חברת שיגור בלבד. היא הופכת לחברת תשתיות גלובלית שמחברת בין חלל, תקשורת, מחשוב ו־AI.

Starlink כמנוע ביקוש לשבבים

לפי רויטרס, הכנסות SpaceX ב־2025 עלו ב־33% ל־18.67 מיליארד דולר, כאשר Starlink סיפקה כ־60% מההכנסות, עם כ־10.3 מיליון משתמשים וכ־9,600 לוויינים. באותה שנה עברה החברה להפסד נקי של 4.94 מיליארד דולר, בין היתר בשל ההוצאה הכבדה על מחשוב AI ופיתוח רקטה חדשה.

המשמעות לשוק השבבים ברורה: כל לוויין, כל מסוף קרקעי וכל הרחבה של רשת תקשורת לוויינית יוצרים ביקוש לרכיבי RF, אנטנות phased array, מעבדי תקשורת, שבבי הספק, רכיבי זיכרון, חיישנים ומערכות עיבוד אות. ככל ש־Starlink מתרחבת, SpaceX הופכת גם ללקוח קצה משמעותי של שרשרת אספקת שבבים מתקדמת — גם אם חלק ניכר מהתכנון והאינטגרציה נעשה בתוך החברה.

החלל כשוק חדש למחשוב AI

אחד הסעיפים המעניינים ביותר עבור CHIPORTAL הוא הכיוון החדש שעליו מדברת SpaceX: תשתיות AI מבוססות חלל. רויטרס ציינה כי SpaceX מציגה למשקיעים עתיד הכולל גם מרכזי נתונים במסלול, כחלק מהניסיון ליהנות מהגידול בהשקעות בתשתיות AI.

זה עדיין חזון מוקדם, ולא שוק קיים בקנה מידה מסחרי. עם זאת, עצם הצגת הכיוון מצביעה על מגמה רחבה יותר: תעשיית החלל עוברת ממודל של שיגור לוויינים בודדים למודל של תשתיות מחשוב ותקשורת מתמשכות. אם הכיוון הזה יתממש, הוא ידרוש דור חדש של שבבים יעילים אנרגטית, עמידים יותר לקרינה, בעלי יכולות עיבוד מקומיות ועם צריכת הספק נמוכה במיוחד.

Starship והקשר לשרשרת האספקה

פיתוח Starship הוא חלק מרכזי בהערכת השווי הגבוהה של SpaceX. לפי רויטרס, Starship מיועדת לשאת יותר מ־100 טונות למסלול נמוך סביב כדור הארץ, לעומת כ־22.8 טונות ב־Falcon 9 וכ־63.8 טונות ב־Falcon Heavy. יכולת כזו, אם תבשיל, עשויה להוזיל פריסה של תשתיות גדולות במסלול — ובהן לוויינים, ציוד תקשורת ואולי בעתיד גם רכיבי מחשוב גדולים יותר.

עבור ספקי שבבים, זו אינה בשורה מיידית של הזמנות, אלא איתות אסטרטגי. חלל מסחרי הופך משוק נישה לשוק תשתיות. חברות שיידעו לספק רכיבים אמינים, חסכוניים ועמידים לתנאים קשים עשויות למצוא בו הזדמנות גוברת.

הערכת שווי גבוהה וסיכונים לא קטנים

לצד ההזדמנות, יש גם סיכון. לפי רויטרס, SpaceX נסחרת במכפיל מכירות חריג של כ־94 על בסיס מחיר ההנפקה, גבוה ממכפילים של חברות טכנולוגיה גדולות כמו Nvidia, Amazon ו־Meta. מכיוון שהחברה הפסידה ב־2025, לא ניתן להשוות אותה לפי מכפיל רווח.

הנפקת SpaceX עשויה לכן להשפיע על כל שרשרת הערך: משוק ההון, דרך יצרני מערכות תקשורת, ועד ספקי שבבים לתחומי RF, הספק, AI וחלל. אם החברה תעמוד בציפיות, היא עשויה להפוך לאחד ממנועי הביקוש החשובים ביותר לרכיבים מתקדמים מחוץ לשוקי הסמארטפונים, המחשבים ומרכזי הנתונים הקרקעיים. אם לא, היא תזכיר למשקיעים שגם תשתיות חלל ו־AI כפופות בסופו של דבר לכלכלה, רווחיות ויכולת ייצור.

הפוסט הנפקת SpaceX מאותתת לתעשיית השבבים: החלל הופך לשוק תשתיות ענק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ארז ענתבי, ששימש עד לאחרונה כמנכ"ל SpaceIL שפורקה עם ביטול פרויקט בראשית 2, מונה למנכ״ל חברת hiSky, לאחר שמנכ״ל ומייסד החברה שחר קרביץ הודיע כי הוא מסיים את תפקידו הפעיל בניהול השוטף. קרביץ כתב כי לאחר 11 שנים מאז הקמת hiSky הוא “נסוג מניהול יומיומי” כדי לצאת לדרך חדשה, אך יישאר מחובר לחברה בתפקיד אחר, ובירך את ענתבי על כניסתו לתפקיד.

hiSky היא חברה ישראלית לתקשורת לוויינית שממוקדת בעיקר בחיבוריות לאינטרנט של הדברים (IoT) ובקישוריות באזורים שבהם אין תשתית סלולרית או סיבים – ים, מדבר, תעבורה יבשתית, תשתיות מרוחקות ותעשיות כמו אנרגיה ולוגיסטיקה. במקום להקים “רשת לוויינים משלה”, החברה פיתחה פתרונות שמאפשרים להשתמש בקיבולת של לוויינים קיימים ובמסופים ייעודיים קטנים יחסית, כדי להעביר נתונים בקצבים שמתאימים לחיישנים, טלמטריה, ניטור וניהול ציוד מרחוק. לפי תיאורי החברה ומאגרי תעשייה, המוצר המזוהה איתה הוא משפחת מסופים/מערכת שמיועדים לקישוריות לוויינית קומפקטית ליישומי IoT, כחלק ממגמה רחבה של “נרובנד לווייני” שמחפש אמינות וכיסוי גלובלי יותר מאשר רוחב פס גבוה.

חילופי המנכ״לים מגיעים בתקופה שבה שוק התקשורת הלוויינית עובר שינוי כפול: מצד אחד ביקוש גובר לקישוריות תעשייתית ולניטור בזמן אמת של תשתיות; מצד שני תחרות מואצת מול פתרונות חלופיים – החל מסלולר פרטי (private LTE/5G) ועד קישוריות לוויינית שמציעות קונסטלציות חדשות. עבור חברות כמו hiSky, היכולת להרחיב שיתופי פעולה מסחריים, להעמיק אינטגרציות עם מפעילים/אינטגרטורים ולהוכיח אמינות בקנה מידה – קריטית לא פחות מהטכנולוגיה עצמה.

ותיק בתעשיית החלל

ארז ענתבי מוכר בתעשיית התקשורת והלוויינים הישראלית בעיקר מתפקידיו הקודמים בגילת רשתות לוויין (Gilat Satellite Networks). ב-2015 דווח על מינויו למנכ״ל גילת, ולאחר תקופה של כמה שנים הוא סיים את התפקיד. לפי דיווחים בתקשורת המקצועית, הניסיון שלו בגילת נתפס כרלוונטי במיוחד לחברות שנדרשות לאזן בין פיתוח טכנולוגי, פעילות גלובלית, שרשרת אספקה ויכולת לספק מערכות תקשורת בשווקים תחרותיים.

כעת, ב-hiSky, ענתבי נכנס לחברה שבה לפי הודעת קרביץ הוא מעורב מאז הקמתה ב-2016 כחבר דירקטוריון. המינוי עשוי לשקף רצון “להעביר הילוך” בצד המסחרי-תפעולי: הרחבת פריסה אצל לקוחות, שיתופי פעולה עם שותפים בינלאומיים והאצה של מסחור בקנה מידה גדול – אתגרים שמוכרים היטב לחברות תקשורת לוויינית שפועלות מול לקוחות תעשייתיים וממשלתיים.

הפוסט חילופי מנכ״לים ב-hiSky: ארז ענתבי מונה למנכ״ל במקום המייסד שחר קרביץ הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לוויין התקשורת הלאומי "דרור 1", שפותח ויוצר כולו בישראל על ידי התעשייה האווירית, שוגר הבוקר (ראשון) בשעה 08:03 לפי שעון ישראל, ממתקן השיגור של SpaceX בקייפ קנוורל, פלורידה. מדובר בלוויין התקשורת הראשון שנמצא בבעלות ממשלתית מלאה, והוא מסמן את פתיחתה של תוכנית לוויינים חדשה שנועדה להבטיח לישראל עצמאות תקשורתית בשנים הקרובות.

"דרור 1" כולל מטען תקשורת דיגיטלי גמיש, מחשב לווייני ייעודי שפותח במסגרת סוכנות החלל הישראלית, ויכולות ניהול תעבורת תקשורת בהיקפים נרחבים, הן לשימוש אזרחי והן לצרכים ביטחוניים. חברות בתחום השבבים ובראשן גילת כבר רכשו קיבולת בלוויין.

מדובר בצעד שהתגבש בעקבות כשל שיגורו של הלוויין "עמוס 6" בשנת 2016, אשר הדגיש את התלות של ישראל בתשתיות מסחריות ובחברות חוץ. על רקע זה התקבלה החלטת ממשלה לפתח פלטפורמת תקשורת לוויינית ריבונית, בבעלות ובשליטה של מדינת ישראל. משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, בשיתוף סוכנות החלל הישראלית והתעשייה האווירית, הובילו את המיזם, בהשקעה מצטברת של כ-200 מיליון דולר. במסגרת הפרויקט, סוכנות החלל השקיעה 29.5 מיליון ₪ בפיתוח רכיבים ייחודיים למערכת הלוויינית, לרבות מחשב תקשורת חדשני.

מבחינה הנדסית, הלוויין שוקל 4.5 טון, כולל מערכות פריסה באורך כולל של 17.8 מטרים, ונע במסלול גיאוסינכרוני בגובה של כ־36,000 ק"מ. אורך החיים המתוכנן שלו הוא לפחות 15 שנים, עם כיסוי תקשורת רחב לשוק המקומי והאזורי. מדובר בלוויין הראשון מתוך סדרה מתוכננת של כעשרה לווייני "דרור", שעתידים להיבנות ולהישלח לחלל בעשור הקרוב.

בניגוד ללווייני תקשורת מסחריים דוגמת "עמוס", הלוויין החדש אינו מופעל על ידי חברה פרטית. תדרי השידור הוקצו ונרשמו באמצעות אגף ניהול הספקטרום במשרד התקשורת, והוא מופעל תחת רישוי ממשלתי מלא. פרטים על עלויות הרישוי, אופן ההקצאה והמסגרת הרגולטורית נמסרו בהתאמה לדרישות הפיקוח הבין-ממשלתי.

לדברי תא"ל (מיל') אורי אורון, מנהל סוכנות החלל הישראלית, "שיגור דרור 1 מסמן פריצת דרך בהבטחת שליטה לאומית בתקשורת לוויינית, עם יכולות שייושמו גם בפרויקטים עתידיים בתחום ביטחון המולדת, חירום אזרחי ותעבורת נתונים קריטית".

מנכ"ל חטיבת הלוויינים בתעשייה האווירית, ארז כהן, הוסיף: "מדובר בשיאו של תהליך רב-שנתי, שבו הושם דגש על שילוב רכיבים כחול-לבן מהמתקדמים ביותר בעולם. דרור 1 נבנה על יסודות של ניסיון רב שנים בלוויינות תקשורת, עם ראייה לעשורים קדימה."

פרופ' מיכל פרנקו מהטכניון, המתמחה באלקטרומגנטיקה ולוויינות תקשורת, ציינה כי "השילוב בין גמישות תוכנה לתקשורת בזמן אמת ומבנה מבוסס חומרה מודולרית הופך את דרור 1 לאב טיפוס מובהק לדור הבא של לווייני GEO במרחב הלאומי".

הפוסט שיגור מוצלח ללוויין הישראלי "דרור 1": צעד אסטרטגי לחיזוק ריבונות התקשורת של ישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.