חברת אלוט תעמוד בראש מאגד ישראלי חדש לפיתוח טכנולוגיות שיגנו על רשתות תקשורת ומידע מפני יכולות הפענוח הצפויות של מחשבים קוונטיים עתידיים. המאגד, הנתמך בידי חטיבת תשתיות החדשנות של רשות החדשנות, מאגד תשע חברות טכנולוגיה ושישה מוסדות אקדמיים.

החברות המשתתפות הן אלוט, סרגון, Classiq, גילת רשתות לוויין, HEQA Security, אלתא, NVIDIA, רד וריבון. השותפים האקדמיים הם אוניברסיטת בר־אילן, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, האוניברסיטה העברית בירושלים, האוניברסיטה הפתוחה, הטכניון ואוניברסיטת חיפה.

על הקמת המאגד הודיעה אלוט ב־18 באוגוסט. החברה תהיה חברה מייסדת ויו"ר המאגד, וד"ר יעקב שטיין, סמנכ"ל הטכנולוגיות של אלוט, יכהן כיו"ר מועצת המאגד וכראש הוועדה המדעית. בשלב זה לא פורסמו התקציב שאושר למאגד, שיעור המימון הממשלתי או משך תוכנית העבודה.

האיום עדיין עתידי, אך המידע נגנב כבר היום

המאגד אינו מיועד לבניית מחשב קוונטי. מטרתו היא להגן על מערכות התקשורת הקיימות והעתידיות מפני מחשב קוונטי גדול ועמיד לשגיאות, שיוכל בעתיד לערער חלק משיטות ההצפנה במפתח ציבורי הנפוצות כיום, ובראשן RSA והצפנה המבוססת על עקומים אליפטיים.

מחשב כזה עדיין אינו קיים, ולא ידוע מתי יהיה ניתן לבנותו. למרות זאת, המעבר להצפנה חדשה צריך להתחיל זמן רב מראש משום שמערכות תקשורת, שבבים, שרתים וציוד רשת נשארים בשימוש שנים רבות. נוסף על כך קיים איום המכונה "איסוף עכשיו, פענוח אחר כך": גורם עוין יכול לשמור כיום תעבורה מוצפנת רגישה ולנסות לפענח אותה בעתיד, כאשר תהיה בידיו יכולת קוונטית מתאימה.

המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה של ארצות הברית, NIST, פרסם באוגוסט 2024 את שלושת התקנים הפוסט־קוונטיים הראשונים — ML-KEM להקמת מפתחות ו־ML-DSA ו־SLH-DSA לחתימות דיגיטליות — והמליץ לארגונים להתחיל בהטמעתם ולא להמתין להופעת מחשב קוונטי המסוגל לפרוץ הצפנות קיימות.

שלושה מסלולי הגנה

המאגד יפתח ויבחן שלוש משפחות של פתרונות:

1. קריפטוגרפיה פוסט־קוונטית (Post-Quantum Cryptography) — אלגוריתמים מתמטיים שניתן להריץ במחשבים ובשבבים רגילים, אך הם תוכננו לעמוד גם בפני מתקפה של מחשב קוונטי.
2. הפצת מפתחות קוונטית (Quantum Key Distribution — QKD) — שימוש בערוץ קוונטי, בדרך כלל אופטי, להפצת מפתחות הצפנה באופן שמאפשר לזהות ניסיון ציתות לערוץ.
3. מערכות היברידיות המשלבות קריפטוגרפיה פוסט־קוונטית עם QKD, כדי לאפשר מעבר הדרגתי מן הרשתות הקיימות לרשתות עתידיות.

פעילות המחקר תתפרס על סביבות תקשורת שונות: רשתות אופטיות, Ethernet ו־IP, רשתות סלולריות, תקשורת לוויינית, מרכזי נתונים ותקשורת אינטרנטית. המטרה היא לבחון לא רק את עמידות האלגוריתם, אלא גם את היכולת להפעילו בקצב הדרוש בלי ליצור השהיה, תקורה, צריכת הספק או עלויות שאינן מעשיות.

מחתימות דיגיטליות ועד ניטור תעבורה

לפי מסמך ההתארגנות שפרסמה רשות החדשנות, המאגד יעסוק בפיתוח תוכנה וחומרה גנריות — כלומר טכנולוגיות טרום־מוצריות שחברי המאגד יוכלו לשלב בהמשך במוצרים מסחריים שונים.

בין הנושאים שנקבעו: הצפנת מידע רגיש, חתימות דיגיטליות וזיהוי ישויות בצורה עמידה למתקפות קוונטיות, התמודדות עם השהיה ותקורת תקשורת, הפחתת צריכת ההספק, הגדלה כלכלית של רשתות מוגנות, ניטור רשתות פוסט־קוונטיות ודו־קיום בין ציוד קיים לציוד חדש.

היישומים האפשריים כוללים תוכנות תשתית לתקשורת אינטרנטית מאובטחת, מערכות הגנה למרכזי נתונים, חומרה ייעודית להגנת תעבורה חיונית, תכנון רשתות גדולות ומערכות לניטור תעבורה.

הרכב המאגד מכסה חלק גדול משרשרת הערך: אלוט בתחום אבטחת הרשתות; סרגון, רד וריבון בציוד ובתוכנות תקשורת; גילת בתקשורת לוויינית; אלתא במערכות ביטחוניות; NVIDIA בתשתיות עיבוד ורשת; Classiq בתוכנה קוונטית; ו־HEQA בתחום אבטחת המידע הפוסט־קוונטית. האוניברסיטאות אמורות לתרום מחקר בקריפטוגרפיה, תקשורת, פוטוניקה, אלגוריתמים ואימות מערכות.

"המעבר לתקשורת עמידה בפני איומים קוונטיים הוא אחד מאתגרי הסייבר החשובים ביותר כיום", מסר ד"ר יעקב שטיין. לדבריו, שיתוף הפעולה נועד לפתח את הטכנולוגיות שיידרשו להגנת רשתות תקשורת, ארגונים ומשתמשים בעידן הקוונטי.

ההכרזה מצביעה על מעבר משלב הדיונים והגיוס לשלב הקמת המאגד, אולם רשות החדשנות טרם פרסמה הודעה נפרדת המפרטת את התקציב, אבני הדרך ולוח הזמנים. נתונים אלה יהיו חיוניים להערכת היקף התוכנית והמרחק בינה לבין מוצרים שניתן יהיה להטמיע ברשתות מסחריות.

מקורות:

• הודעת אלוט על הקמת המאגד
• מסמך ההתארגנות של רשות החדשנות
• תקני ההצפנה הפוסט־קוונטית של NIST

עוד בנושא ב־CHIPORTAL:

• דותן פינקלשטיין מ־NVIDIA: אבטחת ה־AI בענן חייבת להיערך כבר עכשיו לעידן הפוסט־קוונטי
• רשות החדשנות בחרה ב־Quantum Machines להקים את מרכז המחשוב הקוונטי הישראלי
• הוקם המאגד לפיתוח טכנולוגיות קוונטיות
• הצטרפות ישראל לארגון התקינה למחשוב קוונטי QED-C
• קוונטום מאשינס הפעילה מעבד של Rigetti ברמת דיוק של 99.5% בשערים דו־קיוביטיים

הפוסט אלוט תוביל מאגד ישראלי להגנת רשתות תקשורת מפני מחשבים קוונטיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אוניברסיטת תל אביב חנכה את תחנת הקרקע הראשונה בישראל, ובין המתקדמות ביותר בעולם, לעקיבה, לחישה, לצילום היפר-ספקטרלי ולתקשורת אופטית וקוונטית עם לוויינים במסלול סביב כדור הארץ. תחנת הקרקע החדשה תאפשר גם לערוך ניסויים בתקשורת אופטית קוונטית.

בשלב הראשון של הפרויקט, ינסו החוקרים לבסס תקשורת אופטית ואחריה תקשורת קוונטית בין תחנות הקרקע, בין תחנות קרקע לרחפנים ואחר כך בין תחנות קרקע ללוויין של אחד השותפים הבינלאומיים. התקווה היא שתוך שנתיים-שלוש, יגויסו מלוא המשאבים כדי לבנות לוויין קוונטי ייעודי כחול-לבן.

לעקוב תוך כדי תנועה

התחנה כוללת כיפת מצפה לוויינים בקוטר 4.25 מטרים, מערכת עקיבה, מצלמה מהירה ראשית ומצלמות עקיבה משניות, ציוד לייזרים, גלאי פוטונים בודדים ורובוט עקיבה המאפשר נשיאה בו-זמנית של שני טלסקופים. בשלב זה הזרוע מחזיקה בטלסקופ של 24 אינץ', ובשלב השני יצטייד המצפה בטלסקופ נוסף, המיועד לצילום בתחום תת-אדום, וכן מצלמות תרמיות והיפר-ספקטרליות ייעודיות. בנוסף לתקשורת האופטית הרגילה, שמשתמשת בלייזרים או ב-LED באורכי גל שונים, תחנת הקרקע החדשה תאפשר גם לערוך ניסויים בתקשורת אופטית קוונטית. תקשורת מתקדמת משתמשת בתכונות קוונטיות של פוטונים בודדים כדי להעביר מידע מוצפן. 

"תחנת הקרקע מיועדת לצפייה בלוויינים, שהם גופים קטנים בגובה 400-500 ק"מ שנעים בכ-30,000 קמ"ש", אומר פרופ' ירון עוז ראש המרכז למדע וטכנולוגיה קוונטית באוניברסיטת תל אביב. "היכולת לעקוב אחר לוויינים היא מיומנות עדינה מאוד. הלוויין חולף מהר מאוד, ובזמן הזה צריך לצלם אותו במרכז התמונה ובכמה טווחים שונים של הספקטרום האלקטרומגנטי כדי ללמוד פרטים עליו. זהו מצפה הלוויינים הראשון והיחיד בישראל, והוא בין המתקדמים ביותר בעולם כולו".

"מבחינה תיאורטית, תקשורת קוונטית היא מוצפנת לחלוטין", מסביר פרופ' עוז. "אי אפשר לתקוף אותה בסייבר ולהעתיק את המידע, כי במכניקת קוונטים יש עיקרון שמונע העתקה. ברגע שצד שלישי מנסה להאזין למסר, הוא הורס את האות המקורי, למשל משנה את קיטוב הפוטונים, ושני הצדדים שמתקשרים יכולים לדעת שמישהו ניסה להאזין. ככה זה בתיאוריה. בפרקטיקה, יש לא מעט שאלות מחקריות שצריך לענות עליהן. למשל, מה עושים עם רעש באות שלא נוצר כתוצאה מהאזנה, למשל ממזג האוויר? האם כדאי להשתמש בקיוביטים או בקיודיטים, פוטונים בעלי יותר משני מצבים? ובכלל, כמה מידע אפשר להעביר כך בזמן השידור המוגבל שבו הלוויין חולף מעל תחנת הקרקע? רשימת השאלות הפתוחות ארוכה. צריך להבין שתקשורת קוונטית היא תחום ניסיוני לחלוטין. קיימים פרוטוקולים מניסויים שנערכו במעבדות, אך המדינה היחידה שהדגימה בהצלחה תקשורת כזו היא סין כבר ב-2016. כנראה גם האמריקנים הצליחו, אבל הם לא פרסמו על כך דבר בעיתונות המדעית. חוץ משתי המעצמות הללו, מדינות ספורות כמו גרמניה, סינגפור וכעת גם ישראל מכינות את הקרקע להדגמת היכולת".

המטרה: לוויין קוונטי ייעודי כחול לבן

בשלב הראשון של הפרויקט, ינסו החוקרים לבסס תקשורת אופטית ואחריה תקשורת קוונטית בין תחנות הקרקע, בין תחנות קרקע לרחפנים ואחר כך בין תחנות קרקע ללוויין של אחד השותפים הבינלאומיים. בתוך שנתיים-שלוש, החוקרים מקווים לגייס את המשאבים כדי לבנות לוויין קוונטי ייעודי כחול-לבן.

"אנחנו עובדים בשיטת חומה ומגדל", מספר פרופ' עוז. "בהתחלה נציב משדר על גג הבניין השני של בית הספר לפיזיקה, בניסיון לייצר מפתח קוונטי חסין בקצב של מאות עד אלפי ביטים לשנייה, במטרה ללמוד ולשפר את יכולות ההצבה, המיתוג והסנכרון של מקורות האור וגלאי הפוטונים הבודדים. בהמשך נרצה להקטין את מערכת השידור ולהטמיע אותה במערכת מוטסת, בהתחלה ברחפנים, ולבסס רשת של תקשורת קוונטית. בסוף נרצה גם לשגר לוויין שלנו, שינסה לתקשר קוונטית עם תחנת הקרקע ועם לוויין דומה של סינגפור".

בפרויקט פורץ הדרך משתתפים גם פרופ' עדי אריה מהפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן, פרופ' חיים סוכובסקי ופרופ' ארז עציון מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה, מנהל תחנת הקרקע האופטית מיכאל צוקראן, ד"ר גארי רוזנמן, ותלמידי המחקר יובל רכס ותומר נחום. הפרויקט ממומן על ידי מרכז הקוונטים האוניברסיטאי, בהובלת פרופ' ירון עוז ובניהולה האדמיניסטרטיבי של רונית אקרמן, ועל ידי סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.

הפוסט אוניברסיטת תל אביב חנכה את מצפה הלוויינים הראשון לתקשורת אופטית קוונטית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

Raicol Crystals הישראלית המייצרת גבישים לא לינאריים ייחודים לשימושים בתעשיות החלל, התעופה והפארמה תשתף פעולה עם חברת Qubitekk מקליפורניה המייצרת מערכות להחלפת מפתחות קוונטיים (QKD) המבוססות על שזירה קוונטית, במיזם משותף בתחום התקשורת הקוונטית. במסגרת הפרויקט המשותף החברות יפתחו מקור פוטוני שזור וממוזער אשר יהווה נקודת קצה לשליחת מסרים מוצפנים.

עולם המחשוב עובר מהפיכה עם כניסת המחשוב הקוונטי ומדינות וארגונים ברחבי העולם נמצאים במרוץ אחר עליונות בתחום המחשוב והתקשורת הקוונטית. התקשורת הקוונטית המבוססת על שזירה קוונטית, תאפשר למידע רב לנוע בצורה מהירה, איכותית, מאובטחת וללא השפעת מרחק או תנאים סביבתיים. שיתוף הפעולה הישראלי אמריקאי בין החברות, ישלב את יכולות פיצול הפוטון על ידי גבישי Crystals Raicol ואת המערכות של Qubitekk להחלפת מפתחות קוונטיים במטרה לפתח נקודת קצה משוכללת להעברת פוטונים מפוצלים. פיתוח זה יאפשר מעבר מהיר במיוחד של נתונים מוצפנים ועשוי לשמש למגוון תחומים ביניהם: הפיננסיים, הביטחון, הרפואה ובמערכות ממשלתיות. בטווח הארוך מטרת הפרויקט הינה להקטין משמעותית את גודלו של המקור הפוטוני תוך הגברת וחידוד יכולותיו לכדי מוצר חדשני וראשון מסוגו.

פוטנציאל השוק של הפרויקט נאמד בעשרות מיליוני דולרים בשנה.

לפיתוח הפתרון, קיבלו החברות את מענק קרן בירד. קרן בירד, הקרן הדו-לאומית למחקר ולפיתוח תעשייתיים ישראל-ארה"ב, פועלת לעידוד שיתופי פעולה בין חברות ישראליות ואמריקאיות מתחומי הטכנולוגיה השונים לצורך פיתוח מוצר משותף. הפיתוחים המשותפים מתמקדים במתן פתרונות לאתגרים הטכנולוגיים הקיימים והעתידיים של שתי המדינות.

ד"ר איתן יודילביץ', מנכ"ל קרן בירד, אמר: "המחשוב הקוונטי הינו כלי אסטרטגי אשר בעתיד עשוי להיות חיוני עבור ארגונים וממשלות. אנו גאים לקחת חלק בפיתוח טכנולוגיה אשר יש ביכולתה למצב את התעשייה הישראלית והאמריקאית כמובילות בתחום עם פיתוח מוצר ראשון מסוגו. קרן בירד תמשיך לתמוך בפרויקטים חדשניים המפתחים פתרונות לאתגרי ההווה והעתיד."

ענר ירדן, מנכ"ל חברת Raicol Crystals, אמר: "אנו גאים לזכות במימון קרן בירד לפיתוח פרויקט עם חברת Qubitekk המכובדת, אשר רשמה מספר פטנטים בתחום הקוונטים בחלל והינה חלוצה בתחום התקשורת הקוונטית. חברת Raicol מייצרת גביש ייחודי שמשמש רכיב קריטי במערכות תקשורת קוונטית ואנו נמשיך לתור אחר שיתופי פעולה בתחום התקשורת הקוונטית ועם תחנות חלל מובילות ומוסדות מחקר על מנת שהידע והניסיון שלנו בתחום הקוונטים יובילו את החברה להצלחה".

הפוסט קרן בירד תומכת במיזם משותף בתחום המחשוב הקוונטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.