מארוול (Marvell Technology) הכריזה בתערוכת Computex 2026 בטאייפי על Teralynx T100, מתג Ethernet חדש למרכזי נתונים, המציע קצב העברת נתונים של 102.4 טרה־ביט לשנייה. השבב מיועד בעיקר לרשתות תקשורת המשרתות מערכות בינה מלאכותית גדולות, שבהן אלפי ואף עשרות אלפי מאיצים פועלים במקביל.

ההכרזה משקפת את השינוי שעובר שוק התשתיות למרכזי נתונים. בעוד שבעבר עיקר תשומת הלב הופנתה למעבדים ולמאיצים עצמם, כיום הופכת רשת התקשורת הפנימית לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים במערכות AI גדולות. ככל שמספר המאיצים באשכול גדל, כך גובר הצורך בהעברת כמויות עצומות של נתונים במהירות ובאמינות.

לדברי מארוול, השבב החדש פועל בטכנולוגיית ייצור של 3 ננומטר ומספק צריכת חשמל נמוכה יחסית לקטגוריה שלו. החברה טוענת כי צריכת האנרגיה נמוכה בכ-25% לעומת פתרונות מתחרים, אם כי נתונים אלה טרם נבחנו באופן בלתי תלוי.

אחד המאפיינים המרכזיים של Teralynx T100 הוא תמיכה בעד 512 חיבורים (Ports) במתג יחיד. מספר גבוה של חיבורים מאפשר לבנות רשתות פשוטות יותר, עם פחות שכבות ציוד ביניים ופחות קישורים אופטיים. המשמעות היא צמצום בעלויות התשתית ובהשהיית התקשורת בין השרתים והמאיצים.

האתגר אינו רק טכנולוגי אלא גם אנרגטי. מרכזי נתונים המוקדשים לבינה מלאכותית צורכים כמויות חשמל הולכות וגדלות, וחלק ניכר מהאנרגיה מוקדש למערכות התקשורת עצמן. לפי נתוני מארוול, רכיבי הרשת עשויים להוות בין 15% ל-25% מצריכת החשמל הכוללת של שרתים מתקדמים.

השבב החדש נועד לתמוך הן בארכיטקטורות Scale-Out, שבהן מחברים מספר גדול של שרתים ומאיצים לאשכול רחב, והן בארכיטקטורות Scale-Up, שבהן נדרש חיבור צפוף ומהיר במיוחד בין מאיצים בתוך מערכת אחת. לצורך כך הוא תומך בתקנים וביוזמות חדשות בתחום רשתות ה-Ethernet למערכות AI.

מרכז הפיתוח של מארוול בישראל היה מעורב בפיתוח הרכיב. לפי החברה, מאות מהנדסים בישראל השתתפו בשלבי הארכיטקטורה, התכנון הפיזי, הבדיקות וההכנה לייצור.

הצגת Teralynx T100 מצטרפת למגמה רחבה יותר בתעשיית השבבים, שבה ספקיות התשתית מנסות להתחרות לא רק על ביצועי העיבוד אלא גם על יעילות התקשורת בין המאיצים. עם העלייה בגודל מודלי הבינה המלאכותית ובדרישות ההסקה והאימון, יכולת הרשת הופכת לגורם קריטי כמעט כמו כוח החישוב עצמו.

שבב Teralynx T100 צפוי להימסר ללקוחות ראשונים לצורכי הערכה במהלך הרבעון הנוכחי.

הפוסט מארוול חושפת מתג חדש למרכזי נתוני AI במהירות 102.4 טרה־ביט לשנייה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת הדאטה DualBird, שהוקמה ב־2022 על ידי יזמים ישראלים ופועלת מבוסטון, הודיעה על גיוס כולל של 25 מיליון דולר בסבב Seed ו־A. את הסבב הוביל קרן  Lightspeed Venture Partners, ובהשתתפות Bessemer Venture Partners, Angular Ventures ו־Uncork Capital.

DualBird  הוקמה על ידי גלעד טל – מייסד שותף ו־CTO, אמיר גלעד – מייסד שותף ומנכ"ל, אוהד גמליאל – סמנכ"ל מחקר ופיתוח  ואהוד אליעז – Chief HW Architect

ארבעת המייסדים הם בוגרי הטכניון ומביאים ניסיון מצטבר מאמזון AWS, מלאנוקס, הבאנה ותעשיית המוליכים למחצה. לחברה כ־30 עובדים, ומתוכה שילוב של מומחי חומרה, ענן ותשתיות דאטה.

לפי DualBird, הטכנולוגיה שפיתחה מאפשרת לארגונים להאיץ עומסי דאטה פי 10 עד 100 ולהפחית 50%–90% מעלויות התשתית, באמצעות תוסף תוכנה קל לשילוב – בלי להחליף מערכות, בלי לשכתב קוד ובלי לשנות תהליכי עבודה.

פקק ה־ : AIהנתונים גדלים מהר יותר מהתקציב

לפי הערכות שצוטטו על ידי החברה, שמבוססות בין היתר על נתוני מקינזי, שמירת הקצב עם הצמיחה בביקוש לחישוב – ובעיקר עומסי AI – תדרוש עד 7 טריליון דולר השקעה חדשה במרכזי נתונים עד 2030. יותר משלושה רבעים מסכום זה מיוחסים לעומסי AI בלבד. המשמעות: עלות עיבוד הנתונים גדלה הרבה יותר מהר מהתקציב, וארגונים עלולים למצוא את עצמם לא יכולים להרשות לעצמם ניתוחי דאטה מתקדמים או אימון חוזר תכוף של מודלי AI. (Pulse 2.0)

DualBird טוענת שהיא תוקפת את הבעיה ברמת הארכיטקטורה, ולא רק באמצעות "קוסמטיקה" כמו הוספת GPUs או אופטימיזציות קטנות.

"עיבוד נתונים הוא עומס העבודה הגדול ביותר שעדיין תקוע על מעבדים כלליים (CPU). הוא ראוי למעבדים ייעודיים משלו, בדיוק כמו של־AI יש GPUs", אומר אמיר גלעד, מייסד שותף ומנכ"ל DualBird. "חברות שופכות מיליונים על תשתיות דאטה ו־AI, אבל הארכיטקטורות הקיימות פשוט לא עומדות בקצב".

לדבריו, מנוע הענן של DualBird "מאחד את השכבות" – ממזג חומרה ותוכנה למנוע אחד. במקום להקים חומרה ייעודית באתר הלקוח, החברה מנצלת אינסטנסים בענן עם חומרה ניתנת להגדרה מחדש (rewritable hardware), ומספקת את האצה ברמת חומרה דרך תוסף תוכנה בלבד.

התוצאה: עומסים שלקחו שעות – מסתיימים בדקות, ותהליכים שבעבר היו יקרים מדי להרצה תדירה – כמו אימון חוזר של מודלי AI או אנליטיקות כבדות – הופכים מעשיים וכלכליים.

למה זה מעניין את שוק ה־AI?

בעידן שבו כל מודל AI גדול תלוי בצוואר בקבוק של עיבוד דאטה – איסוף, ניקוי, המרה, אחסון ואימון חוזר – פתרונות כמו של DualBird מכוונים להפוך את שכבת הדאטה ל"מאיץ" ולא לנטל.

עבור ארגונים גדולים, המשמעות הפוטנציאלית היא:פחות שרתים ומרכזי נתונים כדי לבצע את אותה עבודה; יכולת להריץ אנליטיקות כבדות ומודלי AI בתדירות גבוהה יותר ויתור על פרויקטי חומרה יקרים וארוכים, והסתמכות על תוסף ענני אחד.

החברה מתכוונת להשתמש בהשקעה להתרחבות מסחרית – גיוס צוותי מכירות ושירות לקוחות, העמקת שיתופי פעולה עם ארגונים גלובליים והכנת המוצר לזמינות רחבה בתחילת 2026.

הפוסט DualBird גייסה 25 מיליון דולר כדי להאיץ עיבוד נתונים לענן ה־AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעקבות חשיפת דה מרקר מהבוקר לפיה אינטל על סף רכישת הסטארט-אפ הישראלי גרנולייט תמורת 650 מיליון דולר מתוכם 100 מיליון דולר יופנו לשימור העובדים, נשאלת השאלה מה לאינטל וחברת תוכנה?

גרנולייט נוסדה ב-2018 על ידי אסף עזרא (המנכ"ל) וטל סייג. עם לקוחות החברה נמנות חברות מובילות בעולם ממגוון תחומים.

גרנולייט מתאימה את מערכת ההפעלה בצורה ייעודית והטובה ביותר לאפליקציה של הלקוח על ידי למידה של דפוסי השימוש במשאבים ושל דפוסי זרימת המידע של האפליקציה ברמת מערכת ההפעלה. המערכת מנתחת את מנגנוני מערכת ההפעלה ומזהה צווארי בקבוק ואפשרויות ליתעדוף, ובזמן אמת מבצעת החלטות תעדוף ותזמון לגבי המנגנונים הללו בצורה הטובה ביותר לצורכי  האפליקציה, וכך מתאפשרים שיפורי ביצועים והורדת עלויות משמעותיים.

לפי נתונים שמסרה החברה בעבר, שימוש בתוכנה מצמצם את זמני התגובה של שירות הענן עד 40% ומאפשר גידול של פי 5 בתפוקה של הענן. |התוכנה של גרנולייט, הפועלת ברמת מערכת ההפעלה, מאפשרת לארגונים להשיג ביצועי עומס עבודה בקנה מידה גדול, ומפחיתה עלויות בשיעור של עד 60%. יישום גרנולייט, שתוכנן לתפקד בכל תשתית מחשוב וסביבה, הוא פשוט ומהיר, הדורש שינויי קוד אפס או צורך  במחקר ופיתוח.

בהביאה ערך מוסף לאינטל גרנולייט תחזק את סביבת התוכנה של אינטל ותספק ללקוחותיה תשתיות ענן שאפשר לנצלן בצורה יותר מיטבית.

הקשר בין שתי החברות הוא לא מקרי. לפני כחצי שנה, באוקטובר 2021 דיווחה גרנוליט על מינויו של רון ויטפילד לסגן נשיא לפיתוח עסקי. קודם לכן עבד ויטפילד באינטל, כולל כמנהל המכירות של קבוצת הדטה סנטרים.

בהודעת המינוי של ויטפילד כתבה גרנולייט: "ויטפילד יפקח על הקשרים העסקיים של Granulate עם אינטגרטורים מובילים, יצרני ציוד מקורי (OEM), ספקי שירותי אינטרנט, ספקי תוכנה עצמאיים ושוק ה-MSO. הוא יוביל את שותפויות המפתח של גרנולייט בתעשייה באמצעות התקשרויות במכירות, שיווק ושיתוף פעולה עם יחידות עסקיות כדי להאיץ ולהגדיל את הביצועים במחשוב, באחסון וברשתות שלהם תוך הפחתת עלויות במרכז הנתונים ובענן. כמו כן, וגם זה נאמר בהודעת החברה מלפני חצי שנה, רון יסייע ביצירת שותפויות חדשות עם ספקי שירותי ענן ופתרונות קריטיים אחרים לשירותי ענן, ובמקביל יפעל להעמקת מערכת היחסים של החברה עם אינטל. כפי שראינו, מערכת היחסים הועמקה עד כדי התקדמות לקראת רכישה.

הפוסט שמועות שטרם אושרו: אינטל במו"מ לרכישת גרנולייט תמורת כ-650 מ' ד'. תשפר את מעמדה של אינטל בתשתיות הענן הופיע לראשונה ב-Chiportal.