שלושה מבכירי אינטל פורשים מתפקידם כחלק מהיערכות מחודשת ורחבת היקף של החברה בתחום הייצור והפיתוח הטכנולוגי. המהלך מתבצע בהובלת המנכ"ל החדש, ליפ-בו טאן, שמנסה להחזיר את אינטל למרכז הבמה לאחר שנים של ירידה בנתח השוק ותחרות גוברת מצד אנבידיה ו-AMD.

בין הפורשים: קייזד מיסטרי וראיין ראסל, סגני נשיא בכירים בקבוצת הפיתוח הטכנולוגי, וכן גארי פאטון, ראש פלטפורמת טכנולוגיות העיצוב של החברה ולשעבר בכיר ב־IBM.

לאחרונה הודיעה אינטל על קיצוץ של כ־22% בכוח העבודה העולמי שלה עד סוף השנה – ירידה מ־109,800 עובדים ל־75,000 בלבד. צעד זה מצטרף לסגירת חטיבת השבבים לרכב ביוני האחרון, במסגרתה פוטרו כ־20% מעובדי המפעלים.

בנוסף, אינטל מקטינה את צוותי התכנון וההנדסה של יכולות הייצור, במקביל להאצלת סמכויות מחודשת לקבוצת הייצור בראשות נאגה צ’נדרשקרן, שהצטרף לאינטל ממיקרון והחל ליישם שינויים במרץ האחרון.

אינטל משנה את האסטרטגיה שלה ומודיעה כי פיתוח תהליך הייצור הבא שלה – 14A – יתבצע רק אם לקוחות חיצוניים יתחייבו מראש להשתמש בו. המנכ"ל טאן הבהיר במזכר פנימי: "ההשקעה שלנו בתהליך 14A תתבצע רק לאחר התחייבות רשמית מצד לקוחות." החברה אף שוקלת לעצור את הפיתוח של תהליך 18A אם לא יימצא לכך הצדקה כלכלית.

למרות זאת, אינטל עדיין מתכננת להשתמש בתהליך 18A בשבבים מסדרת Panther Lake, שצפויים להיכנס לייצור מאסיבי בהמשך השנה.

מאבק על שוק ה-AI

המהלכים מגיעים בעיתוי רגיש במיוחד לאינטל, שמתקשה להדביק את הפער מול אנבידיה ו-AMD בתחום הבינה המלאכותית. אנבידיה מחזיקה כיום ביותר מ־80% מהשוק, עם הכנסות של 18.4 מיליארד דולר בתחום מרכזי הנתונים ברבעון האחרון בלבד. שבבי ה-MI300 של AMD צפויים לייצר הכנסות של יותר מ־2 מיליארד דולר השנה.

מנגד, שבבי ה־Gaudi של אינטל ממוצבים כאופציה חסכונית ולא כפתרון ביצועי מוביל. החברה מנסה לשנות זאת ומודיעה על עדכון פורטפוליו ה-AI שלה, כולל מיקוד ביישומים חדשים כגון רובוטיקה וסוכנים חכמים.

הפוסט שלושה בכירים באינטל פורשים במסגרת רה-ארגון נרחב בייצור הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה מתכננת מהפכה מקומית עם מרכז פיתוח ענק בצפון ואפילו דחתה סיוע ממשלתי, ומציינת את הפיכתה למעסיק הזר הגדול בישראל

אנבידיה מחפשת להתרחב מאוד בישראל. החברה רשמה השבוע שווי שיא של 4 טריליון דולר. בישראל, החברה פועלת לבניית מרכז פיתוח חדש בשטח בנוי של כ־180 אלף מ"ר באזור מבוא כרמל, שעל פי הערכות יעסיק 5,000 עובדים – ויהפוך את אנבידיה למעסיק הפרטי הזר הגדול במדינה. המהלך צפוי ליצור מוקד טכנולוגי חדש בצפון הארץ, בדומה למה שעשתה אינטל לחיפה בשנות ה־70. הדבר בא במקביל לגל פיטורין עצום באינטל, מה שמלמד על חילופי המשמרות. כלי התקשורת הכלכליים דיווחו כי אנבידיה דחתה הצעות לעבור לתפן שבגבול לבנון למרות הסבסוד הנאה שהיה עשוי להיות כרוך בכך. מסתבר של חברה של 4 טריליון דולר הדבר אינו מהווה שיקול.

תעשיית השבבים העולמית נמצאת בעיצומה של תחייה חסרת תקדים, כשהשחקנית המרכזית בזירה – אנבידיה – לא רק שפורצת גבולות טכנולוגיים, אלא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית והישראלית. דו"ח חדש של איגוד תעשיית השבבים האמריקני (SIA) לשנת 2025 מצביע על השקעות עתק, תמורות גיאופוליטיות וחשיבות קריטית של מדיניות ממשלתית חכמה. בישראל, אנבידיה מתכננת להקים את אחד ממרכזי הפיתוח הגדולים והמשפיעים ביותר שנראו כאן אי פעם.

אמריקה משיבה מלחמה: מ־10% ליעד של פי 3

למרות הדומיננטיות המוחלטת של החברות האמריקניות בתכנון שבבים (עם למעלה מ־50% מנתח ההכנסות העולמי), ארה"ב הידרדרה ל־10% בלבד מיכולת הייצור העולמית – ירידה חדה מ־37% ב־1990. כעת, הודות ל"חוק השבבים והמדע", מדיניות מיסוי חדשה ותמריצי מו"פ, אמריקה מבקשת להשיב לעצמה את ההובלה גם בייצור, בעידן שבו AI, מחשוב קוונטי והגנה לאומית נשענים כולם על שבבים.

במקביל, אנבידיה – חברת השבבים הגדולה בעולם – חוצה שיאים היסטוריים: שווי שוק של מעל 4 טריליון דולר, דומיננטיות במדדי המניות הגדולים בארה"ב, ותשואות של עשרות אלפי אחוזים בעשור האחרון. מדובר לא רק בביצועי שוק, אלא בהשפעה אסטרטגית רחבת היקף.

במהלך 2025 אנבידיה ממשיכה במגמה הדרמטית של הרחבת פעילותה בישראל: לאחר שצמחה לכ‑5,000 עובדים בארץ, החברה הוציאה ביוני 2025 בקשה (RFI) לרכישת שטח בגודל 70–120 דונם באזור הצפון, באזור מבוא כרמל בין יקנעם לחיפה, בשטח בנוי עתידי של 80,000–180,000 מ״ר שיכלול מרכזי פיתוח, משרדים, ומתקני סופר‑מיחשוב. עלות הפרויקט נאמדת בכמה מיליארדי שקלים (הערכה: כ‑2 מיליארד שקל, כולל קרקע ובנייה), והוא צפוי להוסיף אלפי משרות ולהפוך את אנבידיה לאחת המעסיקות הגדולות במשק, עוד לפני מצביעה על כוונה לעקוף את אינטל כמעסיקה הזרה הגדולה ביותר בישראל .

אנבידיה היא כבר היום השחקן המרכזי בפיתוח שבבים ומרכזי סופר‑מיחשוב בישראל: היא מפעילה כבר מרכז R&D ביוקנעם, משרדים בתל אביב וירושלים ושיקמה בשנתיים האחרונות בענף המקומי באמצעות רכישות כמו Mellanox (2020), Deci ו‑Run.AI. בינואר 2025 השלימה השקעה של כ‑500 מיליון דולר בבניית מתחם נתונים ענקי עם כ‑10,000 מ״ר ונהרת חשמל של 30 מגוואט עבור מערכות נתונים מקומיות, כולל סופרמחשב Israel‑1 – אחד מהמובילים בעולם (דורג 34).

ההרחבה בצפון מהווה "game changer" למרחב ההייטק המקומי – מקומות כמו יקנעם וסביבתה צפויים להפוך למוקדי משרות הנדסיות ברמה עולמית, בדגש על תחומי שבבים, רשתות, בינה מלאכותית וסופר־מיחשוב . חשוב לציין כי אף שהצפון נהנה משכר מס חברות מופחת באזורי פיתוח (6–7.5%), הצפי הוא שמס החברות יתוקן לשיעור אחיד של 15%– וכתוצאה מכך המדינה עשויה להציע לאנבידיה הטבות משלימות משמעותיות, כגון תמריצים פיננסיים, אשראי לחינוך, תשתיות רגולטוריות והקלות בארנונה .

השילוב בין השקעות נדל”ן, תשתיות כבישים ורכבות, ופוטנציאל גיוס של כח אדם איכותי מהתעשייה והאקדמיה, מציב את אנבידיה במקום מוביל בבסיס ההייטק הישראלי – הן מבחינת יציבות ארוכת טווח והן כהובלה בסוגי פרויקטים מרכזיים בתחומי AI, שבבים וסייבר .

ההשפעה הצפויה: ידע, שכר, כוח אדם – ושינוי מגמות

מומחים מזהירים שהגיוס של אלפי מהנדסים, מפתחים ומומחי AI יבוא בחלקו על חשבון חברות קטנות, אך מדגישים: אנבידיה מביאה איתה ידע ומומחיות שאינם קיימים באקדמיה המקומית, מה שיחזק את כל האקוסיסטם הטכנולוגי. בנוסף, החברה עשויה להפוך לאבן שואבת לבוגרי אוניברסיטאות טריים, ולתרום להכשרה רחבה של דור מהנדסים חדש.

על פי התחזיות, מספר בוגרי הטק באקדמיה הישראלית יעלה רק מ־7,600 ל־9,000 עד שנת 2028 – תוספת שאינה מדביקה את הביקוש. לפיכך, מדיניות ממשלתית תידרש ללוות את המהלך גם בתמריצים רגולטוריים, פתרונות מס והסרת חסמים תשתיתיים – כולל פטורים מארנונה, פיתוח כוח אדם והקלות במיסוי גלובלי.

השילוב בין התחייה האמריקנית בתעשיית השבבים לבין הצמיחה הדרמטית של אנבידיה בישראל ממחיש את מרכזיותו של התחום בכלכלה הגלובלית ובביטחון הלאומי. זהו מפץ – לא רק של סיליקון, אלא של גאופוליטיקה, תעסוקה, ידע וכוח טכנולוגי. כדי לממש את הפוטנציאל הזה, תידרש גם בישראל מדיניות חכמה, שלא רק תגיב – אלא תוביל.

הפוסט אנבידיה חצתה את רף ה-4 טריליון דולר ובונה את עתיד ה-AI מישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שבבים הם הדלק של מהפכת הבינה המלאכותית

שבבי AI ובעיקר יחידות עיבוד גרפיות (GPU) ומאיצים ייעודיים – הם הלב הפועם של מערכות בינה מלאכותית. הם מאפשרים לאמן מודלים עצומים, להריץ יישומים בזמן אמת, ולבצע חישובים מורכבים במהירות וביעילות. ככל שהמודלים הופכים גדולים ומורכבים יותר, כך עולה הדרישה לשבבים חזקים יותר, חסכוניים יותר, ומותאמים למשימות ספציפיות.

NVIDIA  – המלכה הבלתי מעורערת של שוק ה- AI

חברת NVIDIA ממשיכה לשלוט בשוק שבבי ה AI- עם סדרת השבבים Blackwell שלה, שנחשבת לסטנדרט בתעשייה. החברה מדווחת על ביקוש עצום מצד ענקיות ענן כמו אמזון, גוגל ומטה, ואף מצליחה לפצות על מגבלות הייצוא לסין באמצעות חוזים חדשים עם ממשלות וארגונים בתחום ה AI- הריבוני. שווי השוק של NVIDIA חצה כבר את רף  ה- 3.5 טריליון דולר, והמשקיעים רואים בה עוגן מרכזי במהפכת הבינה המלאכותית.

Broadcom:  – האלטרנטיבה המותאמת אישית

בעוד ש NVIDIA -מספקת שבבים כלליים רבי עוצמה,  חברת , Broadcom מתמקדת בפתרונות מותאמים אישית כגון מאיצים ייעודיים (XPUs) ורכיבי תקשורת מהירים במיוחד. החברה מדווחת על צמיחה של 170% בהכנסות מתחום ה AI -ברבעון האחרון, כאשר כמעט מחצית מהכנסותיה מגיעות ממוצרים הקשורים לבינה מלאכותית. לקוחות כמו גוגל, מטה ואמזון כבר פרסו מאות אלפי מאיצים של Broadcom והחברה צופה שהביקוש ימשיך לעלות עד 2027.

AMD  – המאתגרת הנחושה

 AMD שבעבר נחשבה לשחקנית משנית בתחום ה AI- מציגה לאחרונה קפיצת מדרגה משמעותית. סדרת השבבים החדשה שלה, Instinct MI400 נחשפה באירוע נוצץ בהשתתפות מנכ"לית החברה ליסה סו ומנכ"ל OpenAI סם אלטמן, שהכריז כי OpenAI תשתמש בשבבים של  .AMD החברה מתמקדת בפתרונות rack-scale – מערכות שלמות שפועלות כיחידה אחת , ומציעה יחס עלות-ביצועים אטרקטיבי במיוחד. לפי,  AMD השבבים שלה מספקים עד 40% יותר "טוקנים" לדולר בהשוואה למתחרים.

השלכות גלובליות: מאבקי שליטה, השקעות עתק, ומחסור מתמשך

הביקוש הגובר לשבבי AI יוצר תחרות עזה לא רק בין חברות, אלא גם בין מדינות. ממשלות משקיעות מיליארדים בפיתוח שבבים מקומיים כדי להבטיח עצמאות טכנולוגית. ארה"ב, סין, האיחוד האירופי וישראל מקדמות יוזמות להקמת מפעלי ייצור מתקדמים, אך המחסור בשבבים צפוי להימשך לפחות עד 2026.

במקביל, חברות ענן וסטארטאפים נאלצים להמתין חודשים ארוכים לקבלת שבבים, מה שמעכב פיתוחים ומעלה את מחירי השכרת GPU בענן. חלק מהחברות אף פונות לפתרונות יצירתיים כמו שימוש בשבבים ישנים יותר או מעבר לארכיטקטורות פתוחות.

המנצחים האמיתיים: מי שמחזיק בשבבי הסיליקון

בעידן שבו אלגוריתמים הם המלכים, השבבים הם הכתר. חברות כמו NVIDIA, Broadcom ו-AMD  לא רק מספקות את החומרה – הן מכתיבות את קצב החדשנות. ככל שהבינה המלאכותית תמשיך לחדור לעוד תחומים – מרכב אוטונומי ועד רפואה מותאמת אישית – כך יגבר הצורך בשבבים חזקים, יעילים וזמינים.

הבהלה לשבבי AI היא לא רק תופעה טכנולוגית – היא סימן לעידן חדש שבו מי שמחזיק בשבבי הסיליקון, מחזיק את המפתח לעתיד הטכנולוגי הגלובלי.

הפוסט בהלת השבבים: המרוץ הגלובלי אחר שבבי AI מצית את שוק הסיליקון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

איגוד תעשיות השבבים פרסם דו"ח חדש בשיתוף עם חברת הייעוץ האסטרטגי Kearney, בשיתוף עם ארגון SEMI, מציג תמונת מצב מדאיגה של תעשיית השבבים העולמית לשנת 2025: שרשרת האספקה נמצאת תחת לחץ כבד, כאשר הביקוש מזנק בעקבות פריצת הדרך של יישומי בינה מלאכותית, במקביל לשיבושים עקב מלחמות סחר, השקעות זהירות והיעדר קיבולת מספקת במתקני הייצור.

הדו"ח, שנערך על בסיס סקר של יותר מ-200 מנהלי שרשרת אספקה עולמיים וניתוח של מעל ל-5,000 רכיבים, מצביע על "מערכת אקולוגית שברירית, מקוטעת ומאויימת", במיוחד מול השתלטות צרכי ה-AI על שוק השבבים. לדברי ד"ר בהראט קאפור, שותף ב-Kearney וממובילי המחקר:

"השבבים עומדים כיום במרכז הקדמה הטכנולוגית, אך בניגוד לנפט, הם אינם סחורה גנרית – אלא תוצאה של תיאום מורכב, השקעות כבדות במחקר ופיתוח, וכוח אדם מיומן."

השפעת הבינה המלאכותית: ביקוש עצום, היצע מוגבל

הדו"ח מתאר כיצד יישומי AI מאיצים את הביקוש לשבבים מתקדמים – בעיקר בשרתים, רכב חכם, תעשייה ואלקטרוניקה – ודוחקים הצידה לקוחות מסורתיים בענפי האלקטרוניקה הצרכנית והטלקום. AI משנה את חלוקת המשאבים בתעשייה, ומשפיע על זמינות הצ'יפים גם עבור מוצרים המבוססים על טכנולוגיות ייצור "בוגרות".

לפי הדו"ח, 42% מהנשאלים מצפים למחסור בצמתים מתקדמים (advanced nodes), בעוד 65% בלבד מביעים ביטחון ביכולתם להבטיח אספקה יציבה – ירידה של 17% בהשוואה לשנה שעברה.

מלחמות סחר מקבעות חלוקה גיאוגרפית

ניתוח מעמיק של כושר הייצור לפי אזור (טאיוואן, סין, יפן, ארה"ב, אירופה, קוריאה ודרום-מזרח אסיה) מראה כיצד המכסים והרגולציה מקבעים חלוקה מבנית בין מזרח למערב. מהלכים אלה יוצרים מערכות שבבים מקבילות, ומגבירים את הסיכון לשרשרת אספקה לא עקבית ורגישה לזעזועים.

"רק השחקנים שיערכו מראש יצליחו לא רק להשיג שבבים – אלא גם לייצר לעצמם יתרון תחרותי ברור," ציין קושאל פרננדז, שותף נוסף ב-Kearney.

מסקנות עיקריות:

• AI משנה את כללי המשחק: הוא הופך לגורם המרכזי שמכתיב את ייצור והפצת השבבים.
• שיבושים מבניים: מלחמות סחר, פערים ברגולציה והשקעות מוגבלות בקיבולת מעמיקים את הסיכון למחסור.
• הביקוש לשבבים בצמתים בוגרים נותר גבוה: למרות המיקוד ב-AI, מגזרים כמו רכב וציוד תעשייתי נשענים על טכנולוגיות ייצור ותיקות.
• פחות ביטחון, יותר תחרות: לקוחות שאינם ערוכים נכון ימצאו עצמם מאחור.

הדו"ח State of Semiconductors 2025 | Braving the Storm מהווה תמרור אזהרה לתעשייה ולממשלות, וממחיש את הצורך בגיוון שרשראות האספקה, הגברת השקעות בתשתיות ייצור – והבנה שהשליטה בשוק השבבים הפכה לשאלת עוצמה גיאו-כלכלית.

תגיות:

ביטוי מפתח:

שוק השבבים הגלובלי 2025

נרדפים:

דו"ח שבבים, תעשיית הסמיקונדקטור, בינה מלאכותית, ייצור צ'יפים, מחסור בצמתים מתקדמים, שרשרת אספקה טכנולוגית, Kearney Semiconductor Report

הפוסט הבינה המלאכותית, המתחים הגיאופוליטיים והמחסור בהשקעות מכבידים על תעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

משרד המסחר של ארצות הברית פרסם באמצע מאי הנחיה חדשה שאוסרת על שימוש בכלמעבדי ה-AI מסדרת Huawei Ascend בכל מדינה בעולם, בטענה שהם פותחו או מיוצרים תוך הפרת טכנולוגיות אמריקאיות לא מורשות. המהלך בא ימים ספורים לאחר ביטול “כלל הפצת ה-AI” (AI Diffusion Rule) ומגביר את החשש כי סנקציות אלו יעמיקו את הפער בין יצרניות השבבים האמריקאיות ואלו הסיניות.

על פי הודעת ה-Bureau of Industry and Security שבמשרד המסחר, כל שימוש, ייצוא, העברה או פיתוח של שבבים הממוסים תחת הקוד 3A090 – הכוללים בין היתר את ה-Ascend 910B, 910C והמתוכנן 910D – מחייב אישור מיוחד. מי שיעבור על ההנחיה עלול להיתקל בקנסות מנהליים, השבתת זכויות ייצוא ואף בהליכים פליליים ומאסר.

בעוד שה-Ascend 910, שנרכש כחוק מ-TSMC לפני שיועדה לרשימת היישויות האסורות, נותר מותר בשימוש, ה-910B והלאה נאסרו על פניו. צעדים אלו נועדו להדגים “עד לאן תגיע ארצות הברית בהגנה על התעשייה המקומית מפני התחרות הסינית”, לשון ההודעה.

חברת G42 מאיחוד האמירויות, שנאלצה לוותר על שיתוף הפעולה עם Huawei ולעבור לשבבי Cerebras אמריקאיים, היא דוגמה לשחקן בינלאומי שכבר חווה חוסר ודאות בעקבות הסנקציות. ממנכ"ל Nvidia, ג'נסן הוואנג, נשמע אזהרה כי הגבלת ייצוא שבבי AI אמריקאיים עלולה להוביל לתפיסת שוק ע"י מערכות כמו CANN של Huawei, אם כי ההגבלות על גישה ל-TSMC מקשות על החברה הסינית להחליף את Nvidia בהיקפים נרחבים.

נוסף ל-Huawei, נחסמו מרשימת היישויות גם חברות כמו Biren Technology, InnoSilicon ו-Moore Threads, שהציעו GPUs מבוססי ארכיטקטורה של Imagination Technologies ומנוהלים על-ידי בכירים לשעבר מ-AMD, Nvidia ו-Huawei. עד שלא יתבררו דרכי ההשגה החוקיות של חומרה אלו, הן יתקשו להתחרות בשוק העולמי.

ההגבלות החדשות עוקבות על רקע השעיית מכסים סימבוליים לתקופה של 90 יום בין ארה"ב לסין, צעד שהצביע על הסכמה חלקית לשיחות סחר, אך במקביל מעיד על נחישת ארה"ב לשמר את ביות שירות ה-AI בידי החברות המקומיות “לכל הפחות, גם אם ייפגעו משא ומתן ומדיניות מכסים”.

הפוסט משרד המסחר של ארה"ב אוסר על שימוש בכל מאיצי ה-AI מסדרת Ascend של וואווי, מאיים בקנסות, השבתת זכויות ואף מאסר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

Applied Materials (NASDAQ: AMAT) דיווחה בסוף השבוע האחרון על תוצאותיה לרבעון השני של השנה הפיסקלית שהסתיים ב-27 באפריל 2025. ההכנסות ברבעון עמדו על 7.10 מיליארד דולר, עלייה של 7% משנה לשנה.

הרווח הגולמי הסתכם ב-49.1% על בסיס GAAP וב-49.2% על בסיס non-GAAP, בעוד שהרווח התפעולי עמד על 30.5% ו-30.7% בהתאמה.
הרווח למניה (EPS) GAAP הגיע ל-2.63 דולר, עלייה של 28%, ובמדד non-GAAP עמד ה-EPS על 2.39 דולר, עלייה של 14% משנה לשנה.

בתזרים המזומנים מפעילות שוטפת הניבה החברה 1.57 מיליארד דולר, והחזירה 2 מיליארד דולר לבעלי המניות: 1.67 מיליארד דולר ברכישה חוזרת של מניות ו-325 מיליון דולר בדיבידנדים.

גארי דיקרסון, נשיא ומנכ"ל Applied Materials, אמר:

“היכולות המתקדמות ופורטפוליו המוצרים המחובר מניעים תוצאות חזקות בשנת 2025 בתוך סביבה מאקרו-כלכלית דינמית ביותר. מחשוב AI בביצועים גבוהים ויעיל אנרגטית נותר המניע הדומיננטי, ואנו פועלים בשיתוף פעולה הדוק עם לקוחותינו כדי להאיץ את מפת הדרכים של התעשייה.”

ברייס היל, סגן נשיא בכיר ומנהל כספים ראשי, הוסיף:

“למרות הסביבה הכלכלית והמסחרית הדינמית, הביקוש נותר יציב ואנחנו ערוכים היטב לניווט תנאים משתנים בזכות שרשרת אספקה גלובלית חזקה ובסיס ייצור מגוון.”

במצגת למשקיעים הדגיש דיקרסון את תרומת תחומי Advanced foundry-logic ו-DRAM, וציין את Cold Field Emission eBeam כטכנולוגיה פורצת דרך ב-gate-all-around ובזיכרון בעל רוחב פס גבוה. חטיבת Process Diagnostics & Control (PDC) הישראלית של החברה הגיעה לרווחי שיא ברבעון, בהתאם לביקוש הגבוה. החברה מגייסת למעלה מ-100 עובדים בישראל.

הפוסט “מחשוב AI מניע צמיחה” – אפלייד מטיריאלס מדווחת על עלייה של 7% ברבעון השני הופיע לראשונה ב-Chiportal.

Cadence ו-TSMC מרחיבים את שיתוף הפעולה הקיים במטרה להסמיך תזרימי תכנון לשבבי AI ו-3D-IC בטכנולוגיות A16, N2P ו-N3C. במסגרת ההסכם מאושרים רכיבי IP מרכזיים, ובהם רכיב DDR5 12.8G של Cadence שעמד בדרישות TSMC9000 לטכנולוגיית N2P. בנוסף אושרו כלים לניתוח תרמי ולניהול אספקת חשמל (BS PDN) לשימוש בתהליכי N2P ו-A16, הכוללים פיתוחים מבוססי AI ומודלים לשפה גדולה (LLM) לתמיכה בדור הבא של טכנולוגיית A14.

בתחום הרכב, ההסמכה כוללת תזרימי תכנון ל-N5A ול-N3A עבור יישומי ADAS ונהיגה אוטונומית, עם רכיבי IP כגון LPDDR5X-9600, PCIe 5.0, CXL 2.0 ו-SerDes בקצב 112G.

בתחום האריזה התלת-ממדית (3DFabric), מאושרים כלים לעבודה עם HBM3E ו-UCIe בטכנולוגיות N5/N4P ו-N3P, ופתרון הסימולציה EMX Planar 3D Solver הנמצא כעת בהסמכה ל-N2P. כלים אלה תומכים בתכנון משולב שבב-חבילה, באופטימיזציה גלובלית ובניתוח איכות תוצאה (QoR) ובקרת איכות (QC) לאורך כל התהליך.

שיתוף הפעולה בין Cadence ל-TSMC נועד לצמצם את משך הפיתוח ולשפר ביצועים עבור מוצרים מבוססי סיליקון, תוך הרחבת התמיכה בטכנולוגיות ייצור מתקדמות ושילוב כלי AI בתזרימי התכנון.

צ'ין-צ'י טנג ((Chin-Chi Teng, סמנכ"ל בכיר ומנכ"ל קבוצת ה-Digital&Signoff בקיידנס: "שיתוף הפעולה שלנו עם TSMC מדגיש את המחויבות של קיידנס לחדשנות ולהאצת זמן ההגעה לסיליקון עבור לקוחותינו. באמצעות תזרימי תכנון מאושרים, רכיבי IP מוכחים בסיליקון ותמיכה בטכנולוגיות ייצור מתקדמות כמו N2P, N3 ו, N5 –  אנו מאפשרים למתכננים לפתח פתרונות חדשניים בחזית הטכנולוגיה, בתחומים כמו בינה מלאכותית לתשתיות ו-AI משובץ-חומרה, לרבות ביישומים לתעשיית הרכב. יחד עם TSMC אנו מרחיבים את גבולות ההקטנה הטכנולוגית ומאפשרים פיתוח של הדור-הבא בתכנון ואריזת שבבים".\

לואיס פאריס (Lluis Paris), מנהל בכיר לניהול אקוסיסטם ושיתופי פעולה ב-TSMC, צפון אמריקה: "שיתוף הפעולה העקבי שלנו עם קיידנס היווה אלמנט מכריע בהתמודדות עם חלק מהאתגרים המורכבים ביותר בתחום תכנון השבבים. השילוב בין טכנולוגיות הייצור המתקדמות של TSMC לפתרונות התכנון החדשניים של קיידנס מאפשר ללקוחותינו המשותפים להאיץ את זמן ההגעה לסיליקון תוך אופטימיזציה מרבית של הביצועים, תצרוכת חשמל ויעילות שטח. יחד, אנו ממשיכים להוביל פריצות דרך טכנולוגיות ולאפשר חדשנות."

;3D-IC, Cadence, TSMC, תכנון שבבים, AI, 3D-IC, N2P, A16, N3C, הסמכת תזרימי תכנון שבבים, הסמכת תכנון, תכנון מבוסס AI, אריזות תלת-ממד, שיתוף פעולה טכנולוגי

הפוסט Cadence ו-TSMC מאיצות פיתוח שבבי AI ופתרונות אריזה מתקדמים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לפי אתר Stocklytics.com, שוק הרובוטיקה העולמי ל- AI צפוי לצמוח ב-280% ולהגיע לשווי כולל של 64 מיליארד דולר עד סוף העשור.

רובוטיקה בינה מלאכותית: גדלה פי ארבעה מהר יותר מרובוטיקה מסורתית. עליית הרובוטיקה המניעה בינה מלאכותית בשנים האחרונות הייתה לא פחות ממהפכנית. מאז 2020, השוק התרחב פי ארבעה, מונע על ידי ביקוש גואה במגזרי צרכנים ותעשייתיים. בניגוד לרובוטים רגילים, מערכות התומכות בינה מלאכותית יכולות ללמוד, להתאים עצמן למציאות ולבצע משימות מורכבות, מה שהופך אותן לחיוניות בתעשיות כמו ייצור, בריאות ולוגיסטיקה.

למומנטום הזה מוסיפים התקדמות בכלי רכב אוטונומיים, מפעלים חכמים ורובוטיקה אישית, שהאיצו עוד יותר את התרחבות השוק.

Statista Market Insights חושפת כי הערכת השווי של תעשיית הרובוטיקה לבינה המלאכותית טיפסה מ-5 מיליארד דולר לפני חמש שנים ל-22.5 מיליארד דולר בשנה שעברה, מה שמייצג צמיחה מדהימה של 350%. עוד יותר מרשימות הן התחזיות לחמש השנים הבאות, עם קצב צמיחה שנתי מורכב (CAGR) של 23.3% שעומד להוביל את השוק ל-64.3 מיליארד דולר עד 2030.

מה זה אומר? בממוצע, שוק הרובוטיקה של הבינה המלאכותית יגדל ב-7 מיליארד דולר בשנה, מה שיעפיל על הצמיחה של תעשיית הרובוטיקה הרחבה יותר, שאמורה לעלות ב-58% צנוע יחסית, ולהגיע ל-73 מיליארד דולר באותה תקופה.

מנהיגים גלובליים: סין ויפן בראש

בעוד ששוק הרובוטיקה העולמי לבינה מלאכותית נמצא במגמת עלייה, סין ויפן מובילות את המגמה עם שיעורי צמיחה מרשימים. הודות לגיבוי ממשלתי חזק והשקעות מסיביות בחדשנות, מדינות אלו ממצבות את עצמן כמובילות בתחום האוטומציה וטכנולוגיות AI.

בסין, תעשיית הייצור המאסיבית מניעה את הביקוש לרובוטים תעשייתיים, בעוד שהאוכלוסיה המזדקנת של יפן מזינה את הצורך ברובוטים לטיפול רפואי וטיפול. שתי המדינות מושקעות רבות במינוף בינה מלאכותית כדי לשמור על היתרון התחרותי שלהן.

אתר Statista צופה ששוק הרובוטיקה ל AI בסין יתרחב ב-300% כדי להגיע לשווי של 9.1 מיליארד דולר עד 2030. יפן עוקבת מקרוב, עם צמיחה צפויה של 280%, מה שמעלה את גודל השוק שלה ל-2.7 מיליארד דולר.

גם מדינות אחרות, כולל ארצות הברית, גרמניה ובריטניה, צפויות לראות צמיחה תלת ספרתית:

• ארצות הברית: עלייה צפויה של 264%, והגיעה ל-20.4 מיליארד דולר בגודל השוק.
• גרמניה: צפויה לצמוח ב-271% ולהגיע ל-2.6 מיליארד דולר.
• בריטניה: צמיחה צפויה של 261%, ומגיעה ל-2.3 מיליארד דולר.

מה מניע AI רובוטיקה קדימה?

ניתן לייחס את הצמיחה הנפיצה של רובוטיקה בינה מלאכותית למספר גורמים קריטיים:

יכולת הסתגלות ולמידה: בניגוד לרובוטים המסורתיים, מערכות התומכות בינה מלאכותית יכולות ללמוד מהסביבות שלהן ולהסתגל לאתגרים חדשים, מה שהופך אותם לחיוניים בתעשיות דינמיות.

רווחי יעילות: אוטומציה המופעלת על ידי רובוטיקה של AI מגבירה את הפרודוקטיביות תוך הפחתת עלויות תפעול.

חדשנות בין מגזרים: מרכבים אוטונומיים למפעלים חכמים, היישומים של רובוטיקה של AI מתרחבים במהירות, ומניעים זרמי הכנסה חדשים.

אתגרים והזדמנויות

למרות המסלול המבטיח שלה, תעשיית הרובוטיקה של AI מתמודדת עם מכשולים:

• עלויות גבוהות: ההסתמכות על רכיבים מתקדמים כמו Nvidia GPUs הופכת את קנה המידה לאתגר פיננסי עבור ארגונים מסוימים.
• תחרות: תעשיית הרובוטיקה הרחבה יותר וענקיות טכנולוגיה כמו אמזון וגוגל מציבות תחרות אדירה, בהתחשב במשאבים והשפעתן הנרחבים.
• פיקוח רגולטורי: ממשלות ברחבי העולם מתחילות לבחון מקרוב את תשתית הבינה המלאכותית, ומוסיפה מורכבות לפיתוח ופריסה.

עם זאת, אתגרים אלה גם פותחים דלת לחדשנות. חברות שיכולות לנווט בין המכשולים הללו תוך מינוף נקודות החוזק של הבינה המלאכותית ימצאו את עצמן בעמדה מצוינת להוביל את המטען בשוק המשגשג הזה.

הדרך קדימה

רובוטיקה של בינה מלאכותית היא לא רק טרנד טכנולוגי – זהו שינוי פרדיגמה עם פוטנציאל לחולל מהפיכה בתעשיות ובחברות. עם שיעורי צמיחה תלת ספרתיים צפויים בשווקים גדולים, המערכות החכמות הללו נמצאות במסלול להגדיר מחדש את אופן ביצוע העבודה, כיצד שירותי הבריאות מועברים וכיצד פועלות התעשיות.

מכיוון שעסקים וממשלות משקיעים מיליארדים במגזר הזה, העתיד מבטיח יותר מסתם אוטומציה. הוא מבשר על עידן חדש שבו רובוטים הם לא רק יעילים אלא גם אינטליגנטיים – מסוגלים להבין, להתאים ולשנות את העולם.

עבור משקיעים ומובילי חדשנות, להקדים את הפריחה הטכנולוגית הזו פירושו לעקוב מקרוב אחר פיתוחי רובוטיקה של AI. עד 2030, המגזר הדינמי הזה לא רק יגדל – הוא ישגשג, ויעצב מחדש את העתיד של אלגוריתם אחד בכל פעם.

הפוסט היכונו לדור הרובוטים החדש: רובוטיקת בינה מלאכותית צפויה לעלות ב-280% ולהגיע ל-64 מיליארד דולר עד 2030 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הכרזת הממשל האמריקני על סבב חדש של מכסים תחת הנשיא דונלד טראמפ עוררה השבוע סערה בעמק הסיליקון. בתחילה נראה כי יצרני השבבים נשמו לרווחה – תת-קטגוריה מצומצמת של מוליכים למחצה קיבלה פטור מהמכסים החדשים. אך בחינה מעמיקה מגלה כי מדובר בחרב פיפיות: מרבית הציוד והמוצרים שבהם משולבים שבבים – כולל שרתים, ציוד בינה מלאכותית, וציוד ייצור חיוני – לא נכללו בפטור ויספגו תוספת מס משמעותית.

לדברי מרטין צ׳ורזמפה, חוקר בכיר במכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית, "השקעה של מאה מיליארד דולר בתעשיית השבבים בארה״ב שווה פחות מבעבר. העלויות צפויות לעלות – והמשקיעים לא יאהבו את זה".

פטור סמלי – מכה למגזר ה-AI

המכסים מתבססים על סיווג מוצרים במערכת האמריקנית HTS, הכוללת מאות אלפי קודים. הפטור תקף רק לשבבים מתקדמים מסוגים מסוימים, ואינו כולל את רוב השרתים, המערכות המשולבות ואת ציוד הייצור. כך למשל, מערכות DGX של Nvidia, הכוללות GPUs ייעודיים ללמידת מכונה, צפויות לספוג מכס בגובה של כ-40%.

סטייסי ראסגון, אנליסט בכיר בחברת Bernstein Research, טוען כי "מדובר בפגיעה מערכתית – השפעה רוחבית שלא תיעצר בשבבים עצמם, אלא בכל שרשרת הערך."

גם כלי הייצור עצמם – מכונות ליתוגרפיה מתקדמות, שרובן מיוצרות ביפן ובהולנד – יספגו מכסים של 20–24 אחוזים, צעד העלול לפגוע במאמצי הממשל להחזיר ייצור שבבים לתוך גבולות ארה״ב.

השפעה צפויה על מחירי השרתים

אחת המדינות שצפויות להיפגע במיוחד מהמהלך היא טאיוואן – ספקית מרכזית של שבבים ושרתים לשוק האמריקני. ג׳ייסון סו, לשעבר חבר פרלמנט טאיוואני וכיום חוקר במכון הדסון, מעריך כי רק 10% מיצוא טאיוואן לארה״ב ייהנו מהפטור, בעוד שהיתר – בעיקר שרתים – יספגו תוספת מס של 32%.

"המחירים של שרתי AI עלולים לזנק בצורה קיצונית," אמר סו. "רוב החברות הפועלות בתחום הזה עובדות על שוליים רווח צרים, והן לא יוכלו לספוג את העלות."

חשש משרשרת תגובות גלובלית

פרופ' מארק וו מבית הספר למשפטים בהרווארד מזהיר שהמכסים עלולים להוביל למכסי נגד מצד מדינות מפתח אחרות. "הסיכון למלחמת סחר חדשה מוחשי מאוד – הספקולציות רבות, והאווירה בשוק בלתי צפויה לחלוטין," הוא טוען.

במקביל, ייתכן שטראמפ יכריז על סבב נוסף של מכסים – הפעם ממוקדים ישירות בתעשיית השבבים. זהו מהלך שעשוי לשבש עוד יותר את אסטרטגיית "השבת הייצור הביתה" שיזם ממשל ביידן במסגרת חוק השבבים והמדע (CHIPS Act), אשר השקיע עד כה כ-52 מיליארד דולר בייצור, הכשרה ומחקר.

ההשפעה על ספקיות חומרה ויצרני AI בארה״ב

בעוד חברות כמו אינבידיה חוות ירידות חדות במניותיהן – כשליש מערכן מאז תחילת השנה – נרשמת דאגה הולכת וגוברת בקרב סטארטאפים בתחום הבינה המלאכותית והחישוב הקוונטי. ההסתמכות על שרתים ו-GPU מתקדמים עלולה להפוך ליקרה מדי עבור חברות אמריקניות קטנות ובינוניות.

ננסי ווי, אנליסטית שרשרת אספקה בקבוצת Eurasia, מסכמת את המצב כך: "מדובר בפגיעת עומק לא רק בשוק השבבים, אלא ביכולת של ארה״ב לשמר מובילות בתחומי מחשוב העתיד."

הפוסט מכסי טראמפ מאיימים גם על תעשיית השבבים האמריקנית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת ASML ההולנדית, יצרנית ציוד הליתוגרפיה החיוני לייצור שבבים מתקדמים, עומדת בפני זינוק חד בביקושים בשל העלייה המהירה בשימוש במודלי בינה מלאכותית מתקדמים מסוג "מודלי חשיבה" (Reasoning Models). דגמים אלה מייצרים דרישה עצומה ליכולות עיבוד, תוך הפחתת עלויות השימוש בבינה מלאכותית בצורה דרמטית. כך קובע אתר האנליסטים סיקינג אלפא.

החברה מחזיקה במונופול אסטרטגי בתחום ציוד הליתוגרפיה בטכנולוגיית EUV, המאפשרת ייצור שבבים ברזולוציה נמוכה במיוחד (עד 3 ננומטר). חברות ענק כגון NVIDIA, גוגל ו-TSMC תלויות לחלוטין במכונות של ASML כדי לייצר את שבבי הבינה המלאכותית שלהן.

הפרדוקס של ג'בונס (Jevons Paradox), שמסביר כיצד התייעלות בשימוש במשאב מביאה דווקא לעלייה בצריכתו, פועל במקרה זה בצורה קיצונית: ככל שהשימוש ב-AI נעשה זול יותר, הביקוש ליכולות עיבוד דווקא מתגבר, משום שהוא מאפשר יישומים חדשים שלא היו כדאיים כלכלית קודם לכן. כתוצאה מכך, הביקוש למכונות EUV של ASML עשוי לגדול משמעותית, כאשר צבר ההזמנות של החברה כבר עומד על כ-36 מיליארד אירו וצפוי להמשיך ולגדול.

עם זאת, החברה ניצבת בפני סיכונים משמעותיים. המתיחות הגאופוליטית בין ארה"ב וסין, הכוללת הגבלות על ייצוא טכנולוגיות מתקדמות, עלולה לפגוע בשוק שלה. בנוסף, סין מתקדמת במהירות בפיתוח טכנולוגיית ליתוגרפיה מתקדמת משלה, מה שעלול לאיים על מעמדה של ASML בטווח הארוך.

למרות האיומים, האנליסטים מעריכים כי המיצוב הייחודי של ASML בשוק יאפשר לה להמשיך לצמוח במהירות, עם שיפור ניכר בשולי הרווח שלה בשנים הקרובות.

הפוסט ASML נהנית מביקוש שיא הודות לפריחת המודלים המתקדמים של בינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.