NVIDIA וסינופסיס הודיעו על שותפות אסטרטגית רב־שנתית שנועדה לשנות מהיסוד את עולם ההנדסה והתכנון – מהשבב הבודד ועד מערכות מורכבות במוליכים למחצה, תעופה, רכב, תעשייה ובריאות. במסגרת ההסכם תשלב סינופסיס את יכולות ה־AI והאצת החישוב של NVIDIA, ובהן CUDA והפלטפורמות לעיבוד פיזיקלי וסוכנים חכמים (agentic AI), בתוך סל פתרונות התכנון, הסימולציה והניתוח שלה. במקביל השקיעה NVIDIA סכום של 2 מיליארד דולר ברכישת מניות רגילות של סינופסיס במחיר של 414.79 דולר למניה.

החברות מציגות את המהלך כתשובה לעלייה המתמדת במורכבות תהליכי ה־R&D: יותר וריאנטים לעיצוב, יותר דרישות אימות, עלויות פיתוח ותפעול מזנקות ולחץ זמן אדיר להגיע לשוק. הרעיון הוא לרתום את כוח החישוב של GPU ואת ה־AI – כולל מודלים פיזיקליים מתקדמים – כדי לאפשר למהנדסים להריץ סימולציות מדויקות בהרבה, בקנה מידה ובמהירות שלא היו אפשריים בעבודה מבוססת CPU בלבד, וכך לתכנן מוצרים חכמים מהר יותר ובעלות נמוכה יותר.

ג’נסן הואנג, מייסד ומנכ״ל NVIDIA, אמר בהודעה כי חישוב מואץ מבוסס CUDA כבר משנה את עולם התכנון, ומאפשר לבצע סימולציות "מהאטומים ועד הטרנזיסטורים, מהשבב ועד מערכת שלמה", ולבנות בתוך המחשב "אחים דיגיטליים" (Digital Twins) של מוצרים ומערכות. לדבריו, השותפות עם סינופסיס נועדה “להמציא מחדש את ההנדסה והעיצוב” באמצעות שילוב AI וחישוב מואץ, ולהעניק למהנדסים את היכולת להעלות יותר רעיונות ולבחון אותם במהירות.

ססין גאזי, נשיא ומנכ״ל סינופסיס, הדגיש כי המורכבות והעלות של פיתוח מערכות חכמות דור הבא מחייבות פתרונות הנדסיים המשולבים לעומק בין אלקטרוניקה לפיזיקה, ומואצים באמצעות AI וחישוב עתיר ביצועים. "אין שתי חברות ממוקמות טוב יותר מסינופסיס ו־NVIDIA כדי לספק פתרונות תכנון מערכתיים, מונעי AI, מקצה לקצה", אמר, והוסיף כי השותפות נועדה "להנדס מחדש את ההנדסה" ולאפשר למפתחים לממש רעיונות במהירות וביעילות.

מבחינה טכנולוגית, השותפות כוללת כמה צירים מרכזיים. ראשית, האצה רחבה של יישומי סינופסיס באמצעות ספריות CUDA-X וטכנולוגיות AI פיזיקליות של NVIDIA. מדובר ביישומים עתירי חישוב כמו תכנון שבבים (EDA), וולידציה פיזיקלית, סימולציות מולקולריות, ניתוח אלקטרומגנטי, סימולציה אופטית ועוד – תחומים שבהם מעבר מ־CPU ל־GPU יכול לקצר מאוד זמני ריצה ולהגדיל את רזולוציית המודלים.

שנית, החברות ירחיבו את שיתוף הפעולה סביב agentic AI – סוכני AI אוטונומיים עבור תהליכי תכנון ואימות. סינופסיס תחבר את טכנולוגיית AgentEngineer שלה לערימת ה־agentic AI של NVIDIA, הכוללת את מיקרו־שירותי NIM, ערכת הפיתוח NeMo Agent Toolkit ומודלי Nemotron. המטרה היא לאפשר ל־AI לא רק “לייעץ” למהנדס, אלא לבצע בעצמו, באופן מבוקר, חלקים משמעותיים מזרימת ה־EDA והסימולציה: יצירת גרסאות עיצוב, הרצת ניתוחים, השוואת תוצאות והצעת אופטימיזציות.

ציר שלישי הוא חיבור העולם הפיזי והדיגיטלי באמצעות תאומים דיגיטליים. סינופסיס ו־NVIDIA ישתפו פעולה בהקמת דור חדש של סביבות תכנון, בדיקה ואימות המבוססות על NVIDIA Omniverse ועל NVIDIA Cosmos, כדי לאפשר דמויות וירטואליות מדויקות במיוחד של שבבים, רובוטים, מפעלים, כלי רכב, מערכות אנרגיה, מכשור רפואי ועוד. כך יוכלו מהנדסים לבחון התנהגות של מערכות מורכבות תחת מגוון רחב של תרחישים – עוד לפני הייצור או ההטמעה בפועל.

החברות מדגישות גם את ההיבט הענני: הכוונה היא להנגיש את פתרונות ההנדסה המואצת בענן, כך שגם צוותים קטנים או חברות ללא תשתית GPU מקומית יוכלו להשתמש באותם כלים. בנוסף יפתחו החברות יוזמות משותפות ליציאה לשוק – שילוב של מכירות, שיווק ותמיכה – כדי להגדיל את אימוץ הפתרונות בקרב צוותי הנדסה במגוון תעשיות. סינופסיס תשתמש ברשת הגלובלית שלה, המונה אלפי אנשי מכירות ושותפים, ותבנה על בסיס ההסכם הקיים לרישוי, מכירה ותמיכה בטכנולוגיית Omniverse המשולבת כבר היום בחלק מפתרונות הסימולציה שלה.

השותפות אינה בלעדית: שתי החברות מדגישות שהן ימשיכו לעבוד גם עם גורמים נוספים באקו־סיסטם של מוליכים למחצה ו־EDA. עם זאת, ההשקעה הכספית המפורשת של NVIDIA בסינופסיס וההיקף הטכנולוגי של התוכנית מציבים את הקשר הזה כאחד הצירים המרכזיים במאמץ "להאיץ את ההנדסה" בעידן ה־AI – ולפתוח, כפי שהן מנסחות זאת, הזדמנויות שוק חדשות במגוון רחב של תחומים.

הפוסט NVIDIA משקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס: שותפות אסטרטגית להאצת ההנדסה בעזרת AI ותאומים דיגיטליים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

Majestic Labs, סטארטאפ חדש של שלושה מנהלי סילי־קון ותיקים מגוגל ומטא – עופר שחם (מנכ״ל), שא רבי (נשיא) ומסומי ריינדרס (COO) – יצא מהסתר וגייס בסך הכול כ-100 מיליון דולר לפיתוח שרתים עתירי זיכרון ל-AI. לפי דיווחים, ה-Series A נסגר בספטמבר בהיקף 71 מיליון דולר בהובלת Bow Wave Capital ובהשתתפות Lux Capital, והסכום הכולל מגיע ל-100 מיליון דולר. החברה מפתחת ארכיטקטורת שרתים ושבבים קניינית המבטיחה עד פי 1,000 יותר זיכרון משרת ארגוני טיפוסי – ומערכת אחת שעל פי היזמים יכולה “להחליף” עד עשרה ארונות ציוד קיימים במרכז נתונים. אבטיפוס ראשון מיועד ל-2027. (AI & Data Insider)

ליבת ההבטחה הטכנולוגית של Majestic Labs היא העברת מרכז הכובד מהמעבד אל הזיכרון: בעבודות AI מסוימות צוואר הבקבוק איננו כוח החישוב אלא נפח/קרבת הזיכרון. ב-Majestic טוענים שהארכיטקטורה שלהם “ממוטטת” כמה וכמה ארונות ציוד לכדי שרת יחיד, ובכך מקטינה שטח רצפה וצריכת חשמל וקירור – אלמנטים יקרים במיוחד בעידן מרכזי נתונים ענקיים. היזמים מדגישים שהפתרון לא נועד “להחליף GPUs בכל מקום”, אלא לתת מענה למשימות AI עתירות-זיכרון שבהן יחס קבוע של חישוב-לזיכרון מגביל ביצועים ועלויות.

בסבב הגיוס נטלו חלק משקיעים בולטים בעולם השבבים וה-AI. לפי פרסומים בישראל, הסבב הכולל עמד על 90 מיליון דולר ל-Series A ועוד 10 מיליון דולר בסיד – סה״כ 100 מיליון דולר – והחברה מציגה טענה עקבית של “פי 1,000 זיכרון” ויכולת לאגד את הזיכרון של עשרה ארונות שרתים לתוך שרת אחד. הפרסומים הללו מפרטים גם את רשימת המשקיעים הרחבה ומאשרים את כיוון המוצר לעבר לקוחות היפרסקייל וארגונים עתירי נתונים.

שלושת המייסדים מגיעים מרקע עמוק בבניית שבבי ענן ומוצרי סיליקון לקנה-מידה עצום: ריינדרס הצטרפה לגוגל כבר ב-2003 והובילה צד עסקי-מוצרי בתחום הסיליקון; רבי מכר את חברת השבבים Arda לגוגל, הוביל את פיתוח שבב הווידאו Argos של יוטיוב; שחם מכר את Chip Genesis לגוגל והוביל תכנון-יישום סיליקון בחומרת הצרכן. ב-2018 עברו שלושתם למטא והקימו את FAST – Facebook Agile Silicon Team – עד קיצוצים ב-2023. מאז סוף 2023 הם בונים ב-Majestic Labs פלטפורמת שרתים עתירי זיכרון ל-AI. לפי הדיווחים, לחברה פחות מ-50 עובדים, מחציתם בתל-אביב והיתר בלוס אלטוס, קליפורניה; והיא כבר משוחחת עם לקוחות על הזמנות מוקדמות לקראת אבטיפוס ב-2027. (AI & Data Insider)

מהצד העסקי, יעד הלקוחות הוא היפרסקיילרים וחברות עם עומסי AI מבוססי-נתונים – פיננסים ופארמה, למשל – שבהם העלות-כוללת (TCO) של מרכזי נתונים נמדדת גם בשטח רצפה, חשמל וקירור, ולא רק במחיר ה-GPU. אם Majestic Labs תוכל לאמת בשטח את טענות ה-“פי 1,000 זיכרון” וה”שרת שמחליף עשרה ארונות”, ייתכן שהפתרון יפחית עלויות תשתית במטלות שבהן “שרתים עתירי זיכרון ל-AI” הם צו השעה. עם זאת, כל המספרים הללו עדיין הצהרתיים ותלויים במסירה מוצלחת של ארכיטקטורה, תוכנה ואקו-סיסטם – ואתגר זה יתברר רק כשהאבטיפוסים יגיעו לידי לקוחות.

גם בתמונה הישראלית יש עניין: נוכחות צוות משמעותית בתל-אביב ושילוב מהנדסים מקומיים בתחומי זיכרון, אריזה מתקדמת ותוכנה למערכות-על מעניקים ל-Majestic Labs חיבור חי לשוק הכישרונות המקומי ולשרשרת הערך של שבבים במרכזי נתונים. אם החברה אכן תספק “שרתים עתירי זיכרון ל-AI” שמסוגלים להאיץ אימון/אחזור מודלים גדולים ולצמצם טביעת רגל, היא תצטרף לגל חברות שמאתגרות את הסטטוס-קוו של ארכיטקטורת מרכזי נתונים בעידן ה-AI.

הפוסט בכירים לשעבר בגוגל ובמטא גייסו 100 מיליון דולר ל-Majestic Labs הישראלית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת הדאטה DualBird, שהוקמה ב־2022 על ידי יזמים ישראלים ופועלת מבוסטון, הודיעה על גיוס כולל של 25 מיליון דולר בסבב Seed ו־A. את הסבב הוביל קרן  Lightspeed Venture Partners, ובהשתתפות Bessemer Venture Partners, Angular Ventures ו־Uncork Capital.

DualBird  הוקמה על ידי גלעד טל – מייסד שותף ו־CTO, אמיר גלעד – מייסד שותף ומנכ"ל, אוהד גמליאל – סמנכ"ל מחקר ופיתוח  ואהוד אליעז – Chief HW Architect

ארבעת המייסדים הם בוגרי הטכניון ומביאים ניסיון מצטבר מאמזון AWS, מלאנוקס, הבאנה ותעשיית המוליכים למחצה. לחברה כ־30 עובדים, ומתוכה שילוב של מומחי חומרה, ענן ותשתיות דאטה.

לפי DualBird, הטכנולוגיה שפיתחה מאפשרת לארגונים להאיץ עומסי דאטה פי 10 עד 100 ולהפחית 50%–90% מעלויות התשתית, באמצעות תוסף תוכנה קל לשילוב – בלי להחליף מערכות, בלי לשכתב קוד ובלי לשנות תהליכי עבודה.

פקק ה־ : AIהנתונים גדלים מהר יותר מהתקציב

לפי הערכות שצוטטו על ידי החברה, שמבוססות בין היתר על נתוני מקינזי, שמירת הקצב עם הצמיחה בביקוש לחישוב – ובעיקר עומסי AI – תדרוש עד 7 טריליון דולר השקעה חדשה במרכזי נתונים עד 2030. יותר משלושה רבעים מסכום זה מיוחסים לעומסי AI בלבד. המשמעות: עלות עיבוד הנתונים גדלה הרבה יותר מהר מהתקציב, וארגונים עלולים למצוא את עצמם לא יכולים להרשות לעצמם ניתוחי דאטה מתקדמים או אימון חוזר תכוף של מודלי AI. (Pulse 2.0)

DualBird טוענת שהיא תוקפת את הבעיה ברמת הארכיטקטורה, ולא רק באמצעות "קוסמטיקה" כמו הוספת GPUs או אופטימיזציות קטנות.

"עיבוד נתונים הוא עומס העבודה הגדול ביותר שעדיין תקוע על מעבדים כלליים (CPU). הוא ראוי למעבדים ייעודיים משלו, בדיוק כמו של־AI יש GPUs", אומר אמיר גלעד, מייסד שותף ומנכ"ל DualBird. "חברות שופכות מיליונים על תשתיות דאטה ו־AI, אבל הארכיטקטורות הקיימות פשוט לא עומדות בקצב".

לדבריו, מנוע הענן של DualBird "מאחד את השכבות" – ממזג חומרה ותוכנה למנוע אחד. במקום להקים חומרה ייעודית באתר הלקוח, החברה מנצלת אינסטנסים בענן עם חומרה ניתנת להגדרה מחדש (rewritable hardware), ומספקת את האצה ברמת חומרה דרך תוסף תוכנה בלבד.

התוצאה: עומסים שלקחו שעות – מסתיימים בדקות, ותהליכים שבעבר היו יקרים מדי להרצה תדירה – כמו אימון חוזר של מודלי AI או אנליטיקות כבדות – הופכים מעשיים וכלכליים.

למה זה מעניין את שוק ה־AI?

בעידן שבו כל מודל AI גדול תלוי בצוואר בקבוק של עיבוד דאטה – איסוף, ניקוי, המרה, אחסון ואימון חוזר – פתרונות כמו של DualBird מכוונים להפוך את שכבת הדאטה ל"מאיץ" ולא לנטל.

עבור ארגונים גדולים, המשמעות הפוטנציאלית היא:פחות שרתים ומרכזי נתונים כדי לבצע את אותה עבודה; יכולת להריץ אנליטיקות כבדות ומודלי AI בתדירות גבוהה יותר ויתור על פרויקטי חומרה יקרים וארוכים, והסתמכות על תוסף ענני אחד.

החברה מתכוונת להשתמש בהשקעה להתרחבות מסחרית – גיוס צוותי מכירות ושירות לקוחות, העמקת שיתופי פעולה עם ארגונים גלובליים והכנת המוצר לזמינות רחבה בתחילת 2026.

הפוסט DualBird גייסה 25 מיליון דולר כדי להאיץ עיבוד נתונים לענן ה־AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

על פי תחזית מגמות הטכנולוגיה של חברת היעוץ מקינזי לשנת 2025, בינה מלאכותית אינה רק אחת מ-13 טכנולוגיות העשיות להשפיע על תעשיות – היא המגבר הבסיסי של כולן. מבינה מלאכותית סוכנתית ועד מחשוב קוונטי, ביולוגיה סינתטית ועד פלטפורמות ענן מקוריות, בינה מלאכותית היא החוט השוזר את המגמות הללו לעתיד מגובש ובר-פעולה. המסר ברור: בינה מלאכותית כבר אינה יתרון תחרותי. היא הכרח.

בינה מלאכותית כמגבר הגדול

דו"ח מקינזי מזהה "תריסר טכנולוגיות" החשובות ביותר לחברות בשנת 2025. אלו כוללות:

• בינה מלאכותית סוכנתית
• בינה מלאכותית גנרטיבית
• טכנולוגיות קוונטיות
• פלטפורמות ענן מקוריות
• מחשוב קצה
• מציאות סוחפת
• מערכות אוטונומיות
• מחשוב בר-קיימא
• קישוריות מתקדמת
• הנדסה ביולוגית
• בינה מלאכותית יישומית
• ארכיטקטורות אמון

פיתוח תוכנה – הדור הבא

מה שמרשים הוא שבינה מלאכותית לא רק יושבת לצד המגמות הללו – היא מפעילה אותן. בין אם מדובר באפשרות קבלת החלטות בזמן אמת במערכות אוטונומיות או בהאצת גילוי תרופות בהנדסה ביולוגית, בינה מלאכותית פועלת כמכפיל השפעה. עסקים שלא מצליחים לשלב בינה מלאכותית בפעילותם מסתכנים בפיגור לא רק בתחום אחד, אלא בכל הספקטרום הטכנולוגי.

סוף היתרון של הבינה המלאכותית

במשך שנים, חברות שאימצו מוקדם בינה מלאכותית נהנו מיתרון ברור – תהליכים מהירים יותר, תובנות חכמות יותר ותפעול רזה יותר. אבל החלון הזה הולך ונסגר. נתוני מקינזי לשנת 2025 מראים ש-92% מהחברות מתכננות להגדיל את השקעותיהן בבינה מלאכותית השנה, ו-87% צופות שבינה מלאכותית תגדיל את ההכנסות שלהן תוך שלוש שנים. המשמעות? בינה מלאכותית הופכת למוקד מכריע.

חברות שמתייחסות לבינה מלאכותית כאופציונלית כבר מאבדות קרקע. "פער הבינה המלאכותית" – הפער בין אלו ששולטים בבינה מלאכותית לבין אלו שעדיין מתנסים – הולך ומתרחב. רק 1% מהארגונים הגיעו לבשלות מלאה של בינה מלאכותית, אך המעטים הללו קובעים את הקצב עבור תעשיות שלמות. השאר חייבים להדביק את הפער או להסתכן בחוסר רלוונטיות.

בינה מלאכותית סוכנתית: החזית החדשה

אחת ההתפתחויות הטרנספורמטיביות ביותר המודגשות בדו"ח של מקינזי היא עלייתה של בינה מלאכותית סוכנתית. בניגוד למודלים מסורתיים של בינה מלאכותית המגיבים להנחיות, מערכות סוכנויות יוזמות. הן מתכננות, מבצעות ומסתגלות – ומטפלות במשימות מורכבות כמו אופטימיזציה של שרשרת האספקה, אוטומציה של שירות לקוחות וחיזוי אסטרטגי ללא קלט אנושי מתמיד.

מעבר זה מבינה מלאכותית ריאקטיבית לפרואקטיבית מסמן נקודת מפנה. עסקים חייבים כעת לחשוב מחדש על זרימות עבודה, היררכיות קבלת החלטות ואפילו תפקידי עבודה. השאלה אינה עוד "מה בינה מלאכותית יכולה לעשות עבורנו?" אלא "מה בני אדם עדיין צריכים לעשות?"

טרנספורמציה תפעולית

ההשפעה של בינה מלאכותית אינה מוגבלת לאסטרטגיה ברמה גבוהה – היא מעצבת מחדש את הפעילות היומיומית. בייצור, תחזוקה חזויה המונעת על ידי בינה מלאכותית מפחיתה את זמן ההשבתה וחוסכת מיליונים. בקמעונאות, התאמה אישית המונעת על ידי בינה מלאכותית מגבירה את שיעורי ההמרה ואת נאמנות הלקוחות. בפיננסים, מודלים של בינה מלאכותית מזהים הונאות בזמן אמת וממטבים תיקי השקעות.

אלה אינן תוכניות פיילוט – הן הופכות לנוהג סטנדרטי. וככל שכלי בינה מלאכותית הופכים נגישים וידידותיים יותר למשתמש, אפילו עסקים קטנים ובינוניים יכולים לרתום את כוחם.

ציוויים אתיים ואסטרטגיים

עם כוח גדול מגיעה אחריות גדולה. מקינזי מדגישה כי אימוץ מושכל הוא המפתח. עסקים חייבים להשקיע לא רק ביכולות בינה מלאכותית אלא גם בממשל, שקיפות ומסגרות אתיות. ארכיטקטורות אמון – מערכות המבטיחות שלמות נתונים, פרטיות ואחריות – חיוניות לשילוב בר-קיימא של בינה מלאכותית.

יתרה מכך, חברות חייבות לתעדף את מוכנות כוח העבודה. הדו"ח חושף פער דורי באימוץ בינה מלאכותית: בני דור המילניום ודור ה-Z מרגישים הרבה יותר בנוח להשתמש בכלי בינה מלאכותית מאשר בני דור מבוגר. גישור על פער זה באמצעות הכשרה וניהול שינויים הוא קריטי למימוש מלוא הפוטנציאל של הבינה המלאכותית.

מהייפ להרגל

עולם העסקים עבר מעבר להייפ של בינה מלאכותית. אנו נמצאים כעת בעידן הרגלי הבינה המלאכותית – שבו מערכות חכמות משובצות בכל פונקציה, החל ממשאבי אנוש ועד לוגיסטיקה. החברות שישגשגו יהיו אלו שמתייחסות לבינה מלאכותית לא כפרויקט, אלא ככלי הכרחי בכל עת.

התחזית של מקינזי לשנת 2025 היא קריאת השכמה. בינה מלאכותית אינה תוסף מבריק – זוהי התשתית של ארגונים מודרניים. מנהיגים חייבים לפעול בנחישות, להשקיע אסטרטגית ולהתרחב באחריות. כי בנוף של ימינו, הסיכון האמיתי אינו אימוץ בינה מלאכותית מוקדם מדי – אלא אימוץ מאוחר מדי.

הפוסט בינה מלאכותית מעצבת מחדש את עולם העסקים: זהו כבר אינו יתרון תחרותי אלא צורך קיומי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת proteanTecs הודיעה על הצלחת אימות בסיליקון של טכנולוגיית ה-IP שלה לניטור בריאות וביצועי שבבים, בייצור בתהליך המתקדם N2P של TSMC (ברמת 2 ננומטר). החברה היא שותפה בתוכנית ה-IP Alliance של TSMC, שהיא חלק מפלטפורמת החדשנות הפתוחה (OIP).

הטמעת מערכת הניטור של proteanTecs בוצעה בשבב ניסוי של לקוח, המיועד לשווקים עתירי ביצועים. דגימות הסיליקון נבחנו ואושרו כמספקות את מלוא המפרט שנקבע, באופן שמאפשר יישום מיידי לייצור בהיקפים גדולים.

לדברי ד״ר אוולין לנדמן, סמנכ״לית הטכנולוגיה של החברה, "הגעה לאימות סיליקון ברמת 2 ננומטר מהווה אבן דרך חשובה. שיתוף הפעולה עם TSMC מאפשר לנו לספק ללקוחות תובנות קריטיות ופתרונות טכנולוגיים המבוססים על התהליכים המתקדמים ביותר".

מערכת הניטור כוללת רכיבי חומרה (Agents, חיישנים, תשתיות שליטה וחיבוריות) לצד יישומי תוכנה. השילוב הזה מעניק ליצרני שבבים ומערכות שקיפות לאורך כל שרשרת הערך – משלב הייצור ועד השימוש בשטח. היישום צפוי לסייע בהאצת זמן הגעה לשוק, שיפור ניצול ההספק והפחתת סיכונים ועלויות בפיתוח שבבים מתקדמים.

בנוסף, שולב גם חיישן חדשני למתח מקומי וטמפרטורה (LVTS), שתוכנן במיוחד למבנה הנאנושיט של טכנולוגיית 2 ננומטר ב-TSMC. השימוש ברכיבי ליבה סטנדרטיים בלבד מאפשר דיוק גבוה וביצועים משופרים, ונועד לענות על הצרכים של הדורות הבאים של ייצור שבבים.

הפוסט ‏פרוטיאן־טקס השלימה אימות סיליקון בטכנולוגיית 2 ננומטר של TSMC הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקיות השבבים אנבידיה (NVIDIA) ו-AMD הגיעו להסכמות עם הממשל האמריקני: 15% מההכנסות ממכירת מאיצי AI בסין יועברו לארה״ב, בתמורה לרישיונות ייצוא לשבבים שיועדו במיוחד לשוק הסיני. עבור אנבידיה מדובר בשבב H20, ועבור AMD בדגם MI308. זהו הסדר חריג בנוף האמריקני, שלפי דיווחים עשוי להניב לאוצר מיליארדי דולרים בשנה, אם הביקוש בסין יתממש.

ההסכם מגיע לאחר שינוי כיוון בוושינגטון: באפריל נאסרה מכירת H20 לסין, אך ביולי התיר הממשל לבחון חידוש היצוא, ובימים האחרונים החלו להינתן רישיונות בפועל. בבית הלבן הגנו על המהלך והבהירו כי גרסאות ה-H20 ועמיתותיה אינן פוגעות בביטחון הלאומי. הנשיא טראמפ אף אמר שה-H20 “מיושן”, וטען שדחף במקור לנתח של 20% לפני שהתייצב על 15%.

באנבידיה מסרו כי החברה “פועלת לפי הכללים שהממשל האמריקני קובע לגבי השתתפותנו בשווקים העולמיים” והביעו תקווה שתקנות היצוא יאפשרו לארה״ב להתחרות בסין וברחבי העולם. הציטוט נמסר לאחר אישור הרישיונות.

אנליסטים מציינים שההשפעה על אנבידיה עשויה להיות מוגבלת יחסית לגודלה, ואילו AMD עלולה להרגיש זאת יותר. יחד עם זאת, החברות יכולות לגלגל חלק מהעלות ללקוחות בסין. ב-WSJ העריכו כי גבייה של 15% ממכירות ה-H20 עשויה להניב לאוצר כ-3 מיליארד דולר בשנה, אם הביקוש יחזור לרמות החזויות.

ההסדר מעורר גם סימני שאלה משפטיים. פרשנות ב-WSJ מצביעה על כך שחוקי הייצוא הקיימים בארה״ב אוסרים לגבות “אגרת רישוי” כזו, וחוקת ארה״ב אוסרת מס יצוא; לפיכך נעשית בחינה של מסלולים רגולטוריים חלופיים שיאפשרו את הגבייה. פרטי המנגנון עדיין אינם שקופים.

הצעד משתלב במדיניות רחבה יותר: בשבוע שעבר הכריז טראמפ על מכס של 100% על יבוא שבבים, עם פטורים לחברות שמשקיעות בייצור בארה״ב. אפל הודיעה על הוספת 100 מיליארד דולר להשקעות בארה״ב. במקביל נרשמו איתותים לפטורים ל-TSMC, סמסונג ו-SK Hynix בזכות הקמת מפעלים בארה״ב או הסכמות בילטרליות.

מה המשמעות לשוק?

• לסין: ההסדר מחזיר לשוק הסיני מוצרים שאינם מהשורה הראשונה, אך מבוקשים לפרויקטי AI. הוא עשוי לבלום חלקית את התחזקות המתחרות המקומיות, לפחות בטווח הקצר. (מרקטווץ')
• לחברות: זהו “מדרון חלקלק”. אם מודל “תשלום-תמורת-רישיון” יתרחב, חברות קטנות יתקשו לספוג את העלות. הגדולות יוכלו להעלות מחירים. (מרקטווץ')
• למשפט ולמדיניות: ויכוח צפוי על חוקיות ההסדר ועל האיזון בין כלכלה לביטחון לאומי. ההשלכות יתבהרו רק לאחר שיוצג מנגנון הגבייה הסופי. (הוול סטריט ג'ורנל)

שורה תחתונה: ההסדר משיב זמנית דלתות בשוק הסיני ומכניס כסף לקופת ארה״ב, אך יוצר תקדים. הוא עשוי להשפיע על מרווחים, מחירים ועל כללי המשחק בין וושינגטון, החברות והמשקיעים – בארה״ב, בסין ובשרשרת האספקה הגלובלית.

הפוסט אנבידיה ו-AMD ישלמו 15% מהכנסות שבבי ה-AI בסין לאוצר האמריקני – תמורת רישיונות ייצוא הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שלושה מבכירי אינטל פורשים מתפקידם כחלק מהיערכות מחודשת ורחבת היקף של החברה בתחום הייצור והפיתוח הטכנולוגי. המהלך מתבצע בהובלת המנכ"ל החדש, ליפ-בו טאן, שמנסה להחזיר את אינטל למרכז הבמה לאחר שנים של ירידה בנתח השוק ותחרות גוברת מצד אנבידיה ו-AMD.

בין הפורשים: קייזד מיסטרי וראיין ראסל, סגני נשיא בכירים בקבוצת הפיתוח הטכנולוגי, וכן גארי פאטון, ראש פלטפורמת טכנולוגיות העיצוב של החברה ולשעבר בכיר ב־IBM.

לאחרונה הודיעה אינטל על קיצוץ של כ־22% בכוח העבודה העולמי שלה עד סוף השנה – ירידה מ־109,800 עובדים ל־75,000 בלבד. צעד זה מצטרף לסגירת חטיבת השבבים לרכב ביוני האחרון, במסגרתה פוטרו כ־20% מעובדי המפעלים.

בנוסף, אינטל מקטינה את צוותי התכנון וההנדסה של יכולות הייצור, במקביל להאצלת סמכויות מחודשת לקבוצת הייצור בראשות נאגה צ’נדרשקרן, שהצטרף לאינטל ממיקרון והחל ליישם שינויים במרץ האחרון.

אינטל משנה את האסטרטגיה שלה ומודיעה כי פיתוח תהליך הייצור הבא שלה – 14A – יתבצע רק אם לקוחות חיצוניים יתחייבו מראש להשתמש בו. המנכ"ל טאן הבהיר במזכר פנימי: "ההשקעה שלנו בתהליך 14A תתבצע רק לאחר התחייבות רשמית מצד לקוחות." החברה אף שוקלת לעצור את הפיתוח של תהליך 18A אם לא יימצא לכך הצדקה כלכלית.

למרות זאת, אינטל עדיין מתכננת להשתמש בתהליך 18A בשבבים מסדרת Panther Lake, שצפויים להיכנס לייצור מאסיבי בהמשך השנה.

מאבק על שוק ה-AI

המהלכים מגיעים בעיתוי רגיש במיוחד לאינטל, שמתקשה להדביק את הפער מול אנבידיה ו-AMD בתחום הבינה המלאכותית. אנבידיה מחזיקה כיום ביותר מ־80% מהשוק, עם הכנסות של 18.4 מיליארד דולר בתחום מרכזי הנתונים ברבעון האחרון בלבד. שבבי ה-MI300 של AMD צפויים לייצר הכנסות של יותר מ־2 מיליארד דולר השנה.

מנגד, שבבי ה־Gaudi של אינטל ממוצבים כאופציה חסכונית ולא כפתרון ביצועי מוביל. החברה מנסה לשנות זאת ומודיעה על עדכון פורטפוליו ה-AI שלה, כולל מיקוד ביישומים חדשים כגון רובוטיקה וסוכנים חכמים.

הפוסט שלושה בכירים באינטל פורשים במסגרת רה-ארגון נרחב בייצור הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה מתכננת מהפכה מקומית עם מרכז פיתוח ענק בצפון ואפילו דחתה סיוע ממשלתי, ומציינת את הפיכתה למעסיק הזר הגדול בישראל

אנבידיה מחפשת להתרחב מאוד בישראל. החברה רשמה השבוע שווי שיא של 4 טריליון דולר. בישראל, החברה פועלת לבניית מרכז פיתוח חדש בשטח בנוי של כ־180 אלף מ"ר באזור מבוא כרמל, שעל פי הערכות יעסיק 5,000 עובדים – ויהפוך את אנבידיה למעסיק הפרטי הזר הגדול במדינה. המהלך צפוי ליצור מוקד טכנולוגי חדש בצפון הארץ, בדומה למה שעשתה אינטל לחיפה בשנות ה־70. הדבר בא במקביל לגל פיטורין עצום באינטל, מה שמלמד על חילופי המשמרות. כלי התקשורת הכלכליים דיווחו כי אנבידיה דחתה הצעות לעבור לתפן שבגבול לבנון למרות הסבסוד הנאה שהיה עשוי להיות כרוך בכך. מסתבר של חברה של 4 טריליון דולר הדבר אינו מהווה שיקול.

תעשיית השבבים העולמית נמצאת בעיצומה של תחייה חסרת תקדים, כשהשחקנית המרכזית בזירה – אנבידיה – לא רק שפורצת גבולות טכנולוגיים, אלא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית והישראלית. דו"ח חדש של איגוד תעשיית השבבים האמריקני (SIA) לשנת 2025 מצביע על השקעות עתק, תמורות גיאופוליטיות וחשיבות קריטית של מדיניות ממשלתית חכמה. בישראל, אנבידיה מתכננת להקים את אחד ממרכזי הפיתוח הגדולים והמשפיעים ביותר שנראו כאן אי פעם.

אמריקה משיבה מלחמה: מ־10% ליעד של פי 3

למרות הדומיננטיות המוחלטת של החברות האמריקניות בתכנון שבבים (עם למעלה מ־50% מנתח ההכנסות העולמי), ארה"ב הידרדרה ל־10% בלבד מיכולת הייצור העולמית – ירידה חדה מ־37% ב־1990. כעת, הודות ל"חוק השבבים והמדע", מדיניות מיסוי חדשה ותמריצי מו"פ, אמריקה מבקשת להשיב לעצמה את ההובלה גם בייצור, בעידן שבו AI, מחשוב קוונטי והגנה לאומית נשענים כולם על שבבים.

במקביל, אנבידיה – חברת השבבים הגדולה בעולם – חוצה שיאים היסטוריים: שווי שוק של מעל 4 טריליון דולר, דומיננטיות במדדי המניות הגדולים בארה"ב, ותשואות של עשרות אלפי אחוזים בעשור האחרון. מדובר לא רק בביצועי שוק, אלא בהשפעה אסטרטגית רחבת היקף.

במהלך 2025 אנבידיה ממשיכה במגמה הדרמטית של הרחבת פעילותה בישראל: לאחר שצמחה לכ‑5,000 עובדים בארץ, החברה הוציאה ביוני 2025 בקשה (RFI) לרכישת שטח בגודל 70–120 דונם באזור הצפון, באזור מבוא כרמל בין יקנעם לחיפה, בשטח בנוי עתידי של 80,000–180,000 מ״ר שיכלול מרכזי פיתוח, משרדים, ומתקני סופר‑מיחשוב. עלות הפרויקט נאמדת בכמה מיליארדי שקלים (הערכה: כ‑2 מיליארד שקל, כולל קרקע ובנייה), והוא צפוי להוסיף אלפי משרות ולהפוך את אנבידיה לאחת המעסיקות הגדולות במשק, עוד לפני מצביעה על כוונה לעקוף את אינטל כמעסיקה הזרה הגדולה ביותר בישראל .

אנבידיה היא כבר היום השחקן המרכזי בפיתוח שבבים ומרכזי סופר‑מיחשוב בישראל: היא מפעילה כבר מרכז R&D ביוקנעם, משרדים בתל אביב וירושלים ושיקמה בשנתיים האחרונות בענף המקומי באמצעות רכישות כמו Mellanox (2020), Deci ו‑Run.AI. בינואר 2025 השלימה השקעה של כ‑500 מיליון דולר בבניית מתחם נתונים ענקי עם כ‑10,000 מ״ר ונהרת חשמל של 30 מגוואט עבור מערכות נתונים מקומיות, כולל סופרמחשב Israel‑1 – אחד מהמובילים בעולם (דורג 34).

ההרחבה בצפון מהווה "game changer" למרחב ההייטק המקומי – מקומות כמו יקנעם וסביבתה צפויים להפוך למוקדי משרות הנדסיות ברמה עולמית, בדגש על תחומי שבבים, רשתות, בינה מלאכותית וסופר־מיחשוב . חשוב לציין כי אף שהצפון נהנה משכר מס חברות מופחת באזורי פיתוח (6–7.5%), הצפי הוא שמס החברות יתוקן לשיעור אחיד של 15%– וכתוצאה מכך המדינה עשויה להציע לאנבידיה הטבות משלימות משמעותיות, כגון תמריצים פיננסיים, אשראי לחינוך, תשתיות רגולטוריות והקלות בארנונה .

השילוב בין השקעות נדל”ן, תשתיות כבישים ורכבות, ופוטנציאל גיוס של כח אדם איכותי מהתעשייה והאקדמיה, מציב את אנבידיה במקום מוביל בבסיס ההייטק הישראלי – הן מבחינת יציבות ארוכת טווח והן כהובלה בסוגי פרויקטים מרכזיים בתחומי AI, שבבים וסייבר .

ההשפעה הצפויה: ידע, שכר, כוח אדם – ושינוי מגמות

מומחים מזהירים שהגיוס של אלפי מהנדסים, מפתחים ומומחי AI יבוא בחלקו על חשבון חברות קטנות, אך מדגישים: אנבידיה מביאה איתה ידע ומומחיות שאינם קיימים באקדמיה המקומית, מה שיחזק את כל האקוסיסטם הטכנולוגי. בנוסף, החברה עשויה להפוך לאבן שואבת לבוגרי אוניברסיטאות טריים, ולתרום להכשרה רחבה של דור מהנדסים חדש.

על פי התחזיות, מספר בוגרי הטק באקדמיה הישראלית יעלה רק מ־7,600 ל־9,000 עד שנת 2028 – תוספת שאינה מדביקה את הביקוש. לפיכך, מדיניות ממשלתית תידרש ללוות את המהלך גם בתמריצים רגולטוריים, פתרונות מס והסרת חסמים תשתיתיים – כולל פטורים מארנונה, פיתוח כוח אדם והקלות במיסוי גלובלי.

השילוב בין התחייה האמריקנית בתעשיית השבבים לבין הצמיחה הדרמטית של אנבידיה בישראל ממחיש את מרכזיותו של התחום בכלכלה הגלובלית ובביטחון הלאומי. זהו מפץ – לא רק של סיליקון, אלא של גאופוליטיקה, תעסוקה, ידע וכוח טכנולוגי. כדי לממש את הפוטנציאל הזה, תידרש גם בישראל מדיניות חכמה, שלא רק תגיב – אלא תוביל.

הפוסט אנבידיה חצתה את רף ה-4 טריליון דולר ובונה את עתיד ה-AI מישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שבבים הם הדלק של מהפכת הבינה המלאכותית

שבבי AI ובעיקר יחידות עיבוד גרפיות (GPU) ומאיצים ייעודיים – הם הלב הפועם של מערכות בינה מלאכותית. הם מאפשרים לאמן מודלים עצומים, להריץ יישומים בזמן אמת, ולבצע חישובים מורכבים במהירות וביעילות. ככל שהמודלים הופכים גדולים ומורכבים יותר, כך עולה הדרישה לשבבים חזקים יותר, חסכוניים יותר, ומותאמים למשימות ספציפיות.

NVIDIA  – המלכה הבלתי מעורערת של שוק ה- AI

חברת NVIDIA ממשיכה לשלוט בשוק שבבי ה AI- עם סדרת השבבים Blackwell שלה, שנחשבת לסטנדרט בתעשייה. החברה מדווחת על ביקוש עצום מצד ענקיות ענן כמו אמזון, גוגל ומטה, ואף מצליחה לפצות על מגבלות הייצוא לסין באמצעות חוזים חדשים עם ממשלות וארגונים בתחום ה AI- הריבוני. שווי השוק של NVIDIA חצה כבר את רף  ה- 3.5 טריליון דולר, והמשקיעים רואים בה עוגן מרכזי במהפכת הבינה המלאכותית.

Broadcom:  – האלטרנטיבה המותאמת אישית

בעוד ש NVIDIA -מספקת שבבים כלליים רבי עוצמה,  חברת , Broadcom מתמקדת בפתרונות מותאמים אישית כגון מאיצים ייעודיים (XPUs) ורכיבי תקשורת מהירים במיוחד. החברה מדווחת על צמיחה של 170% בהכנסות מתחום ה AI -ברבעון האחרון, כאשר כמעט מחצית מהכנסותיה מגיעות ממוצרים הקשורים לבינה מלאכותית. לקוחות כמו גוגל, מטה ואמזון כבר פרסו מאות אלפי מאיצים של Broadcom והחברה צופה שהביקוש ימשיך לעלות עד 2027.

AMD  – המאתגרת הנחושה

 AMD שבעבר נחשבה לשחקנית משנית בתחום ה AI- מציגה לאחרונה קפיצת מדרגה משמעותית. סדרת השבבים החדשה שלה, Instinct MI400 נחשפה באירוע נוצץ בהשתתפות מנכ"לית החברה ליסה סו ומנכ"ל OpenAI סם אלטמן, שהכריז כי OpenAI תשתמש בשבבים של  .AMD החברה מתמקדת בפתרונות rack-scale – מערכות שלמות שפועלות כיחידה אחת , ומציעה יחס עלות-ביצועים אטרקטיבי במיוחד. לפי,  AMD השבבים שלה מספקים עד 40% יותר "טוקנים" לדולר בהשוואה למתחרים.

השלכות גלובליות: מאבקי שליטה, השקעות עתק, ומחסור מתמשך

הביקוש הגובר לשבבי AI יוצר תחרות עזה לא רק בין חברות, אלא גם בין מדינות. ממשלות משקיעות מיליארדים בפיתוח שבבים מקומיים כדי להבטיח עצמאות טכנולוגית. ארה"ב, סין, האיחוד האירופי וישראל מקדמות יוזמות להקמת מפעלי ייצור מתקדמים, אך המחסור בשבבים צפוי להימשך לפחות עד 2026.

במקביל, חברות ענן וסטארטאפים נאלצים להמתין חודשים ארוכים לקבלת שבבים, מה שמעכב פיתוחים ומעלה את מחירי השכרת GPU בענן. חלק מהחברות אף פונות לפתרונות יצירתיים כמו שימוש בשבבים ישנים יותר או מעבר לארכיטקטורות פתוחות.

המנצחים האמיתיים: מי שמחזיק בשבבי הסיליקון

בעידן שבו אלגוריתמים הם המלכים, השבבים הם הכתר. חברות כמו NVIDIA, Broadcom ו-AMD  לא רק מספקות את החומרה – הן מכתיבות את קצב החדשנות. ככל שהבינה המלאכותית תמשיך לחדור לעוד תחומים – מרכב אוטונומי ועד רפואה מותאמת אישית – כך יגבר הצורך בשבבים חזקים, יעילים וזמינים.

הבהלה לשבבי AI היא לא רק תופעה טכנולוגית – היא סימן לעידן חדש שבו מי שמחזיק בשבבי הסיליקון, מחזיק את המפתח לעתיד הטכנולוגי הגלובלי.

הפוסט בהלת השבבים: המרוץ הגלובלי אחר שבבי AI מצית את שוק הסיליקון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

איגוד תעשיות השבבים פרסם דו"ח חדש בשיתוף עם חברת הייעוץ האסטרטגי Kearney, בשיתוף עם ארגון SEMI, מציג תמונת מצב מדאיגה של תעשיית השבבים העולמית לשנת 2025: שרשרת האספקה נמצאת תחת לחץ כבד, כאשר הביקוש מזנק בעקבות פריצת הדרך של יישומי בינה מלאכותית, במקביל לשיבושים עקב מלחמות סחר, השקעות זהירות והיעדר קיבולת מספקת במתקני הייצור.

הדו"ח, שנערך על בסיס סקר של יותר מ-200 מנהלי שרשרת אספקה עולמיים וניתוח של מעל ל-5,000 רכיבים, מצביע על "מערכת אקולוגית שברירית, מקוטעת ומאויימת", במיוחד מול השתלטות צרכי ה-AI על שוק השבבים. לדברי ד"ר בהראט קאפור, שותף ב-Kearney וממובילי המחקר:

"השבבים עומדים כיום במרכז הקדמה הטכנולוגית, אך בניגוד לנפט, הם אינם סחורה גנרית – אלא תוצאה של תיאום מורכב, השקעות כבדות במחקר ופיתוח, וכוח אדם מיומן."

השפעת הבינה המלאכותית: ביקוש עצום, היצע מוגבל

הדו"ח מתאר כיצד יישומי AI מאיצים את הביקוש לשבבים מתקדמים – בעיקר בשרתים, רכב חכם, תעשייה ואלקטרוניקה – ודוחקים הצידה לקוחות מסורתיים בענפי האלקטרוניקה הצרכנית והטלקום. AI משנה את חלוקת המשאבים בתעשייה, ומשפיע על זמינות הצ'יפים גם עבור מוצרים המבוססים על טכנולוגיות ייצור "בוגרות".

לפי הדו"ח, 42% מהנשאלים מצפים למחסור בצמתים מתקדמים (advanced nodes), בעוד 65% בלבד מביעים ביטחון ביכולתם להבטיח אספקה יציבה – ירידה של 17% בהשוואה לשנה שעברה.

מלחמות סחר מקבעות חלוקה גיאוגרפית

ניתוח מעמיק של כושר הייצור לפי אזור (טאיוואן, סין, יפן, ארה"ב, אירופה, קוריאה ודרום-מזרח אסיה) מראה כיצד המכסים והרגולציה מקבעים חלוקה מבנית בין מזרח למערב. מהלכים אלה יוצרים מערכות שבבים מקבילות, ומגבירים את הסיכון לשרשרת אספקה לא עקבית ורגישה לזעזועים.

"רק השחקנים שיערכו מראש יצליחו לא רק להשיג שבבים – אלא גם לייצר לעצמם יתרון תחרותי ברור," ציין קושאל פרננדז, שותף נוסף ב-Kearney.

מסקנות עיקריות:

• AI משנה את כללי המשחק: הוא הופך לגורם המרכזי שמכתיב את ייצור והפצת השבבים.
• שיבושים מבניים: מלחמות סחר, פערים ברגולציה והשקעות מוגבלות בקיבולת מעמיקים את הסיכון למחסור.
• הביקוש לשבבים בצמתים בוגרים נותר גבוה: למרות המיקוד ב-AI, מגזרים כמו רכב וציוד תעשייתי נשענים על טכנולוגיות ייצור ותיקות.
• פחות ביטחון, יותר תחרות: לקוחות שאינם ערוכים נכון ימצאו עצמם מאחור.

הדו"ח State of Semiconductors 2025 | Braving the Storm מהווה תמרור אזהרה לתעשייה ולממשלות, וממחיש את הצורך בגיוון שרשראות האספקה, הגברת השקעות בתשתיות ייצור – והבנה שהשליטה בשוק השבבים הפכה לשאלת עוצמה גיאו-כלכלית.

תגיות:

ביטוי מפתח:

שוק השבבים הגלובלי 2025

נרדפים:

דו"ח שבבים, תעשיית הסמיקונדקטור, בינה מלאכותית, ייצור צ'יפים, מחסור בצמתים מתקדמים, שרשרת אספקה טכנולוגית, Kearney Semiconductor Report

הפוסט הבינה המלאכותית, המתחים הגיאופוליטיים והמחסור בהשקעות מכבידים על תעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.