חצי שנה בלבד לאחר סבב של 110 מיליון דולר, הסטארטאפ הישראלי Classiq מודיע על גיוס אסטרטגי חדש ממשקיעות אסטרטגיות מובילות ובהן AMD Ventures ו-Qualcomm Ventures, לצד ענקית המחשוב הקוונטי הציבורית IonQ וגופים פיננסיים נוספים. החברה לא פרסמה סכום רשמי, אך לפי הדיווחים ההשקעה עומדת על עשרות מיליוני דולרים ומעלה את סך המימון המצטבר של Classiq ללמעלה מ-200 מיליון דולר.

ל-Classiq פלטפורמת תוכנה שמטרתה לפשט ולהאיץ את פיתוח האלגוריתמים הקוונטיים. החברה בונה שפת מידול וכלי “סינתזה” ההופכים תיאור ברמה גבוהה למעגלים קוונטיים שניתן להריץ על מגוון ספקי חומרה וקלאודים קוונטיים. התפיסה היא להיות שכבת התוכנה האגנוסטית-לחומרה שמאפשרת לפתח, לנתח ולדבג יישומים קוונטיים – לא רק על מעבד בודד אלא על אקו-סיסטם שלם. תיעוד המפתחים של Classiq כולל תמיכה מובנית בשירותי IBM Quantum, ומקורות נוספים מצביעים על אינטגרציות לענני קוונטום מובילים, כך שהקוד יכול לרוץ אצל כמה ספקים בלחיצת כפתור. (Classiq)

הצטרפותן של AMD ו-Qualcomm – שתיהן פעילות בליבות מחשוב מתקדמות, מאיצים ו-edge – מאותתת על בגרות השכבה התוכנתית בעולם הקוונטי: במקום להתמקד רק בחומרה, המשקיעות מחזקות את “מערכת ההפעלה” והכלים שמאפשרים למפתחים ולארגונים לתרגם בעיות עסקיות ומדעיות למעגלים קוונטיים ברי-הרצה. גם השתתפות IonQ, ספקית מערכות קוונטיות ציבורית הנסחרת בנאסד״ק, תואמת את המהלך לבניית שכבה תוכנתית אחודה שמחברת בין פלטפורמות החומרה השונות.

הסבב הנוכחי מצטרף לגל גיוסים מהיר של החברה השנה: במאי 2025 גייסה Classiq 110 מיליון דולר בהובלת קרנות הון-סיכון בינלאומיות, סבב ששימש להרחבת המוצר ולבניית שיתופי פעולה תעשייתיים. ההשקעה החדשה מוגדרת “אסטרטגית” ומגיעה מגופים בעלי אינטרס ישיר בבניית שכבת תוכנה סטנדרטית לתעשייה – מיצרניות שבבים ועד ספקי מערכות קוונטיות.

בהיבט התעשייתי הרחב, המהלך משקף התבססות של מודל “תוכנה-מעל-חומרה” גם בקוונטום: במקום שכל ארגון יפתח קוד ברמת שערים ייחודית לכל מכונה, פלטפורמות מידול וסינתזה שואפות להפוך את פיתוח התוכנה הקוונטית לדומה יותר לעולמות ה-EDA וה-DevTools המוכרים – שכבה שמאפשרת ניידות בין ספקים, מיטוב אוטומטי ושדרוגי ביצועים עם התקדמות החומרה. דיווחים קודמים תיארו את שאיפת Classiq להיות “המיקרוסופט של המחשוב הקוונטי”, קרי לספק את התווך התוכנתי שעליו ירוצו יישומים קוונטיים בקנה מידה גדול.

למרות האופטימיות, יש לזכור שהחברה לא מסרה שווי או סכום מדויק לסבב, וההגדרה “עשרות מיליוני דולרים” נשענת על דיווחים תקשורתיים. כך או כך, צירוף משקיעות תעשייתיות כמו AMD ו-Qualcomm, לצד IonQ, מחזק את ההימור על שכבת התוכנה כנקודת מפגש בין מפתחים, ענני קוונטום וספקי חומרה – שכבה שעשויה לקצר את הדרך ממחקר ליישומים מסחריים בשנים הקרובות.

הפוסט קוואלקום ו-AMD מצטרפות להשקעה ב-Classiq: סבב אסטרטגי בעשרות מיליוני דולרים בהשתתפות IonQ הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אורקל הכריזה בכנס Oracle AI World בלאס וגאס כי החל מהרבעון השלישי של 2026 היא תפעיל אשכול־על (Supercluster) ייעודי לאימון מודלים, שייפתח עם פריסה ראשונית של כ-50 אלף יחידות עיבוד גרפי מסדרת AMD Instinct MI450. שתי החברות רמזו כי ב-2027 ומעבר לכך צפויות הרחבות נוספות בקנה מידה גדול.

הביקוש הגואה לאימון ולפריסה של מודלי AI גדולים מציב חסמי קנה מידה, תשתית ורשת. אשכול־על עם עשרות אלפי GPUs של AMD מסמן חלופה תחרותית באקוסיסטם שנשלטת עד כה בעיקר בידי פתרונות מבוססי NVIDIA — ומייצב את OCI כשחקן משמעותי עבור לקוחות שמבקשים גמישות ספקית לצד קיבולת אימון גבוהה, מרושתת ורב־איזורית.

המהלך מרחיב שותפות קיימת בין אורקל ל-AMD, שכבר מספקת ללקוחות OCI דורות קודמים של Instinct (MI300X, MI355X). באורקל מגדירים את האשכול החדש כפתוח וגמיש — כך שלקוחות יוכלו לבחור מודלים, ספריות וכלי פיתוח — אך עם קנה מידה שנועד לענות לדרישות האימון של מודלים בני טריליוני פרמטרים.

“מפעל AI”, סטודיו סוכנים ופלטפורמת Data

לצד ההכרזה המשותפת, אורקל פרסה חידושים נוספים סביב OCI Zettascale10 — תצורה המחברת מאות אלפי GPUs בדאטה־סנטרים מרובים, ומכוונת לביצועים מצטברים עד 16 זטא־פלופס. Zettascale10 נשען על ארכיטקטורת הרישות החדשה של אורקל, Acceleron RoCE, ובמיזמים מסוימים מונע גם מתשתיות NVIDIA. לפי החברה, זו שכבת הבסיס גם לאשכול העל שבונה אורקל עם OpenAI בטקסס במסגרת תוכנית Stargate.

אורקל הכריזה על “מפעל AI” — מעטפת שירותים לארגונים המיישמים GenAI, כולל האצה של הטמעה, מודרניזציה של מערכות קיימות וליווי לפיתוח סוכני AI דרך סטודיו ייעודי. במקביל הוצגה פלטפורמת AI Data שמחברת בין מודלי GenAI לנתונים, לאפליקציות ולזרימות עבודה, תוך ניצול OCI, מסד הנתונים האוטונומי ושירות GenAI של OCI — כדי לבנות אפליקציות “אייג’נטיות” ולשלב תובנות בזמן־אמת בתהליכים עסקיים.

• AWS: הרחבת יכולות בסיס הנתונים ושותפויות משותפות חדשות.
• Google Cloud: חיזוק תצורות רב־ענן, זמינות באזורים נוספים ושילוב יכולות AI.
• Microsoft Azure: הוספת יכולות AI של אורקל (כולל אוטונומיות) למסד על גבי Azure; זמינות ב-28 אזורים עם תוכניות להתרחבות.

הפוסט אורקל ו-AMD מקימות אשכול־על עם 50 אלף GPUs מסדרת MI450 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שנה בדיוק לאחר שהכריזו על ברית היסטורית, ענקיות השבבים והיריבות הוותיקות אינטל ו-AMD מספקות היום את ההוכחה המוחשית הראשונה לכוחו של שיתוף הפעולה ביניהן. במסגרת ציון שנה להקמת קבוצת הייעוץ לאקוסיסטם של x86 (EAG), גוף שהוקם באוקטובר 2024 במטרה לחזק את עתיד המחשוב, חשפו החברות שורה של אבני דרך טכניות ובראשן ChkTag (מבוטא: צ'ק-טאג), טכנולוגיית אבטחה שפותחה במשותף ונועדה להילחם בפגיעויות אבטחת זיכרון, מהגורמים המרכזיים למתקפות סייבר וקריסות תוכנה מזה עשורים.

ההכרזה מממשת את ההבטחה המרכזית שניתנה עם הקמת ה-EAG: לאחד את התעשייה כדי לשפר את התאימות, הצפיות והעקביות בארכיטקטורת x86, המפעילה מיליארדי מכשירים, ממחשבי על ועד התקני גיימינג ניידים.

ההישג הבולט ביותר של שיתוף הפעולה עד כה הוא ChkTag, מפרט אחיד לתיוג זיכרון שנועד להילחם בפגיעויות ותיקות והרסניות כמו גלישת חוצץ (Buffer Overflow) ושימוש בזיכרון לאחר שחרורו (Use-After-Free).

פגיעויות אלו הן שגיאות תכנות המאפשרות לתוקף "לבלבל" תוכנה ולגרום לה לגשת לאזורים בזיכרון שהיא לא אמורה לגשת אליהם. ChkTag מוסיף פקודות חדשות למעבד שמזהות הפרות כאלה בזמן אמת וחוסמות אותן, ובכך מונע את הנזק הפוטנציאלי. הפתרון מיועד לאבטח יישומים, מערכות הפעלה, הייפרווייזרים וקושחה, תוך השפעה מינימלית על הביצועים.

לצד ChkTag, המיזם המשותף של אינטל ו-AMD הציג התקדמות משמעותית בסטנדרטיזציה של שלוש טכנולוגיות נוספות, המדגישות את רוחב היריעה של שיתוף הפעולה:

FRED (Flexible Return and Event Delivery) למחשב יציב ומהיר יותר

זהו מנגנון מודרני לניהול פסיקות (Interrupts), האותות שרכיבי חומרה ותוכנה שולחים למעבד. FRED נועד להפחית את זמן ההשהיה (Latency) ולשפר את יציבות תוכנת המערכת. במילים פשוטות, מדובר בטכנולוגיה המייעלת את התקשורת הפנימית במחשב, בדומה לשדרוג מערכת הכריזה ברכבת כך שהמסרים יגיעו מהר יותר וללא טעויות. התוצאה למשתמש היא חוויה חלקה יותר ופחות "תקיעות".

AVX10 – להאצת תוכנות כבדות ולקידום חדשנות

זהו הדור הבא של סט פקודות המאיץ חישובים מורכבים (חישוב וקטורי). הסטנדרט החדש מבטיח שניידות הקוד בין מעבדים המיועדים למחשבים אישיים, תחנות עבודה ושרתים תהיה פשוטה וחלקה יותר. המשמעות היא שתוכנות מורכבות כמו עריכת וידאו, הדמיות מדעיות ומשחקים ירוצו מהר יותר, ומפתחים יוכלו לכתוב אותן פעם אחת עבור כל סוגי המעבדים, מה שיאיץ את הגעתן של תכונות חדשות לשוק.

ACE (Advanced Matrix Extensions) – לביצועי בינה מלאכותית טובים יותר על כל מכשיר

מדובר בסטנדרטיזציה של יכולות כפל מטריצות, פעולה מתמטית קריטית ליישומי בינה מלאכותית ולמידת מכונה. ACE מאפשר חוויית פיתוח אחידה למפתחי AI על פני מגוון מכשירים, ממחשבים ניידים ועד שרתי ענק. המשמעות היא שיישומי AI, החל מסייענים וירטואליים ועד לניתוח נתונים מתקדם, יפעלו בצורה מיטבית ואחידה בין אם המעבד הוא של אינטל ובין אם של AMD, מהמחשב האישי ועד לענן.

עם כניסתה לשנתה השנייה, הקבוצה מתכננת להעמיק את פעילותה באמצעות צירוף שותפי תוכנה אסטרטגיים חדשים, בחינת הרחבות נוספות לסט הפקודות של x86 וחיזוק היציבות והצפיות ארוכות הטווח של הארכיטקטורה.

קבוצת הייעוץ לאקוסיסטם של x86 (EAG) היא יוזמה משותפת של אינטל, AMD ושותפות מפתח בתעשייה, שהושקה באוקטובר 2024. מטרתה לקדם את פלטפורמת x86 באמצעות תיאום טכני, פיתוח סטנדרטים פתוחים וחיזוק האקוסיסטם עבור מפתחים ומשתמשים ברחבי העולם.

הפוסט שנה לאחר שהכריזו על שיתוף פעולה היסטורי, אינטל ו-AMD חושפות את תוצריו הראשונים ובראשם טכנולוגיית אבטחה משותפת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

העסקה הזו מעלה שאלות מהותיות: מה כל צד מרוויח, מי עלול להפסיד, ומה המשמעות עבור עתיד תעשיית השבבים הגלובלית?

מהות ההסכם: כסף וטכנולוגיה יד ביד

ההסכם כולל שני נדבכים מרכזיים:

• השקעה הונית: אנבידיה רכשה מניות אינטל בשווי  5 מיליארד דולר, מהלך שהקפיץ את מניית אינטל בכ-30%.
• שיתוף פעולה טכנולוגי: החברות יפתחו יחד שבבי SoC   המשלבים מעבדים מרכזים בארכיטקטורת x86  של אינטל עם מעבדי ה GPU של אנבידיה ומחוברים באמצעות NVLink .
• היעד: לספק פתרונות עוצמתיים לשרתים ולמחשבים אישיים, עם דגש על ביצועים גבוהים ביישומי בינה מלאכותית.

מה אנבידיה מרוויחה?

• חדירה לשוק ה PC: לראשונה מעבדי RTX  של אנבידיה ישולבו כחלק אינטגרלי ממחשבים ניידים  שוק עצום בהיקף של מאות מיליוני יחידות בשנה.
• חיזוק מעמדה בתחום ה AI: השילוב עם  CPUs של אינטל מאפשר לה להציע ביצועים משולבים יוצאי דופן.
• גיוון אסטרטגי: אנבידיה ממשיכה לעבוד עם  ARM ו TSMC- אך כעת יש לה ערוץ נוסף להתרחבות.

מה אינטל מרוויחה?

• הזרמת הון קריטית: ההשקעה של אנבידיה מצטרפת ל-8.9 מיליארד דולר תמיכה ממשלתית ומעניקה לאינטל חמצן פיננסי.
• חיזוק תדמית החדשנות: אינטל נתפסת שוב כמי שמובילה טכנולוגית ולא רק כמי שמנסה להדביק את הפער.
• הרחבת שוק הלקוחות: שיתוף הפעולה עם אנבידיה מבטיח לאינטל דריסת רגל עמוקה יותר בשוקי השרתים והבינה המלאכותית.

מי עלול להפסיד?

• AMD   – המתחרה הישירה של שתי החברות עלולה למצוא את עצמה נדחקת החוצה משוק ה CPU-GPU המשולב.
• TSMC – ייתכן שחלק מהייצור יוסט לאינטל, מה שיפגע בהיקף ההזמנות.
• ARM  – אמנם אנבידיה לא נוטשת את  ARM אך ההסכם מפחית את התלות המיידית שלה בארכיטקטורה זו בשוק ה PC-.

המשמעות לתעשיית השבבים העולמית

העסקה הזו היא הרבה מעבר להסכם מסחרי:

• קונסולידציה של ענקיות: במקום תחרות חזיתית אנו רואים שיתופי פעולה בין מובילי שוק  – מגמה שעשויה להתעצם.
• הגדרה מחדש של ארכיטקטורות: השילוב בין  x86 לNVLink-  עשוי להפוך לסטנדרט חדש במחשוב עתיר ביצועים.
• תגובה לאיומים גלובליים: ההסכם משתלב במאמץ האמריקאי לחזק את תעשיית השבבים מול התחרות מסין ומזרח אסיה.

לסיכום: זוהי ברית המעצבת פני עתיד

ההסכם בין אינטל לאנבידיה איננו רק הסכם עסקי  אלא הצהרת כוונות אסטרטגית. הוא משקף את הצורך בשיתופי פעולה עמוקים כדי להתמודד עם אתגרי הבינה המלאכותית, הביקוש הגובר למחשוב מואץ, והצורך באספקה יציבה של שבבים. אם שיתוף הפעולה יעמוד בציפיות, הוא עשוי להניב מכירות של עשרות מיליארדי דולרים בשנה ולשנות את מאזן הכוחות בתעשיית השבבים העולמית.

הפוסט המרוויחים והמפסידים מהסכם אנבידיה ואינטל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שבבים, בינה מלאכותית, רכבים חשמליים, מרכזי נתונים, אנבידיה, AMD, אינטל, Texas Instruments, חוק השבבים והמדע, גליום ניטריד, סיליקון קרביד

ענף השבבים העולמי מצוי בתקופת צמיחה חסרת תקדים, כאשר שילוב בין עומסי עבודה עצומים של יישומי בינה מלאכותית (AI) לבין האצה באימוץ רכבים חשמליים (EVs) מוביל להשקעות מסיביות במפעלי ייצור שבבים. לפי דוח חדש של PwC, ההשקעות הגלובליות צפויות לחצות את רף 1.5 טריליון דולר בשנים 2024–2030 – סכום המקביל לכל ההשקעות שבוצעו בענף במהלך שני העשורים הקודמים גם יחד.

בינה מלאכותית מניעה את הביקוש

ההתפשטות המהירה של עומסי עבודה בתחום ה־AI מעלה דרמטית את הדרישות לשבבים מתקדמים. שוק השרתים העולמי צפוי לחצות את רף ה־300 מיליארד דולר עד 2030, כאשר מגזר השרתים והרשתות יהפוך לגדול ביותר מבחינת ביקוש לשבבים.

במרכז השינוי נמצאים מאיצי AI, שכבר כיום מהווים כ־50% מההכנסות במגזר זה – קפיצה חדה בהשוואה לעבר. לצד ענקיות שבבים כמו אנבידיה ו־AMD, ספקיות ענן כדוגמת אמזון, גוגל ומיקרוסופט מפתחות שבבים מותאמים אישית לצרכי מרכזי הנתונים שלהן.

חשמל ואוטונומיה: תעשיית הרכב מכתיבה את הקצב

המגזר השני בצמיחתו הוא תעשיית הרכב, שם השבבים הופכים לליבה של טכנולוגיות חשמליות ואוטונומיות. PwC צופה כי עד 2030 רכבים חשמליים והיברידיים יהוו מחצית מכלל המכירות העולמיות.

התהליך הזה משנה גם את עולם החומרים: סיליקון־קרביד (SiC) וגליום־ניטריד (GaN) צפויים להחליף את הסיליקון המסורתי במערכות ההספק של רכבים חשמליים. עד סוף העשור, למעלה מ־60% משוק השבבים להספק ברכב יתבסס על חומרים אלו – לעומת כ־23% בלבד כיום.

השקעות ממשלתיות ושיאי תעשייה

הצמיחה נתמכת גם ביוזמות ממשלתיות רחבות היקף. חוק השבבים והמדע בארה"ב (CHIPS Act) מגלם מעל 630 מיליארד דולר בהשקעות בשרשרת האספקה ב־28 מדינות.

בין ההכרזות הגדולות:

• Texas Instruments עם תוכנית השקעות של 60 מיליארד דולר להקמת שבעה מפעלי שבבים – הגדולה בתולדות ארה"ב.
• אינטל מתכננת להשקיע מעל 100 מיליארד דולר בארבע מדינות שונות, כשחלק מהמימון מגיע מ־7.86 מיליארד דולר כסיוע ישיר מהממשל האמריקני.

גלן ברם, ראש תחום השבבים הגלובלי ב־PwC, מסכם: “התעשייה עוברת שינוי מהיר, בהובלת בינה מלאכותית, שינויים גיאופוליטיים והיקפי השקעה ממשלתיים שלא נראו כמותם”.

אלקטרוניקה צרכנית והעתיד הדיגיטלי

מעבר למרכזי הנתונים ולתחבורה, תחום המכשור הצרכני ממשיך לשמש מנוע צמיחה. מכשירים חכמים לבית צומחים בקצב שנתי של 5.6%, בעוד שווקי המציאות המדומה (VR), המציאות הרבודה (AR) והרובוטים האישיים מתקדמים בקצב מהיר אף יותר – עד 24.5% בשנה.

ביקוש זה מונע צורך ביכולות עיבוד מתקדמות, בזיכרונות רחבי פס ובמעבדי קצה המאפשרים זמן תגובה קצר יותר ושמירה על פרטיות המשתמשים.

דוח PwC Semiconductor & Beyond 2026 מציב תמונת עתיד ברורה: השבבים הופכים לתשתית קריטית לעולם ה־AI, לתעשיית הרכב החשמלי והאוטונומי, ולאלקטרוניקה הצרכנית. עם השקעות חסרות תקדים, חומרים חדשים ומגמות טכנולוגיות מואצות, הענף צפוי לא רק להתרחב אלא גם לעצב מחדש את הכלכלה הגלובלית עד סוף העשור.

הפוסט PwC: השקעות עתק בשבבים מניעות את מהפכת ה־AI והרכב החשמלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

IBM ו-AMD הכריזו על תוכניות לפתח ארכיטקטורות מחשוב מהדור הבא המבוססות על שילוב של מחשבים קוונטיים ומחשוב עתיר ביצועים. היעד הוא למנף את ההובלה של IBM בפיתוח מחשבים קוונטיים ותוכנה וההובלה של AMD בתחום מחשוב עתיר ביצועים ומאיצי בינה מלאכותית, כדי לבנות פלטפורמות קוד פתוח בקנה מידה רחב, שעשויות להגדיר מחדש את עתיד המחשוב.

הפלטפורמה ההיברידית העתידית מכונה Quantum-Centric Supercomputing ובמסגרתה מחשבים קוונטיים פועלים במקביל לתשתיות חזקות של מחשוב עתיר ביצועים ובינה מלאכותית, הנשענות לרוב על CPUs, ‏GPUs ומנועי חישוב נוספים. בגישה ההיברידית הזו, רכיבים שונים של בעיה מטופלים לפי הרכיבים המתאימים ביותר לפתרונה. למשל, בעתיד מחשבים קוונטיים יוכלו לדמות את התנהגותם של אטומים ומולקולות, בעוד שמחשבי־על קלאסיים המונעים על ידי AI יטפלו בניתוחי דאטה עצומים. יחד, טכנולוגיות אלה יוכלו לפתור בעיות בעולם האמיתי במהירות ובהיקף חסרי תקדים.

AMD ו־IBM יחקרו כיצד לשלב מעבדי CPU, ‏GPU ו־FPGA של AMD, יחד עם מחשבים קוונטיים של IBM, כדי להאיץ באופן יעיל דור חדש של אלגוריתמים מתפתחים – שמעבר ליכולת של כל רכיב לפעול בהצלחה לבדו. המאמץ המשותף עשוי גם לסייע לקדם את חזון IBM לספק מחשבים קוונטיים עמידים לשגיאות עד סוף העשור. הטכנולוגיות של AMD מציעות פוטנציאל לספק יכולות תיקון שגיאות בזמן אמת – מרכיב חיוני במחשוב קוונטי עמיד לשגיאות.

הצוותים מתכננים הדגמה ראשונית עוד השנה, שתראה כיצד מחשבים קוונטיים של IBM יכולים לעבוד במקביל לטכנולוגיות של AMD כדי לפרוס תהליכי עבודה היברידיים קוונטיים־קלאסיים. החברות גם מתכננות לבדוק כיצד מערכות בקוד פתוח, כגון Qiskit של IBM יכולות לזרז את הפיתוח והאימוץ של אלגוריתמים חדשים המנצלים את המערכות ההיברידיות העתידיות.

IBM כבר החלה בצעדים הראשונים לעבר חזון שבו מחשוב קוונטי וקלאסי משתלבים בצורה חלקה, כולל שותפות לאחרונה עם RIKEN לפריסת חיבור ישיר בין המחשב הקוונטי המודולרי של IBM, ‏IBM Quantum System Two, לבין Fugaku – אחד ממחשבי־העל הקלאסיים המהירים בעולם; וכן עבודה עם גופים מובילים כמו Cleveland Clinic, ממשלת חבל הבאסקים ו־Lockheed Martin, כדי להדגים כיצד שילוב בין משאבים קוונטיים וקלאסיים יכול להניב תוצאות יקרות ערך בבעיות מורכבות שמעבר ליכולתם של מחשבים קלאסיים בלבד.

מעבדי CPU ו־GPU של AMD מניעים את Frontier – מחשב־העל במעבדת אוק רידג' של משרד האנרגיה האמריקאי, שהוא הראשון בהיסטוריה שחצה רשמית את רף ה־Exascale. כיום טכנולוגיות ה-AMD EPYC CPUs וטכנולוגיית ה-AMD Instinct GPUs מניעות גם את מחשב-העל El Capitan במעבדה הלאומית לורנס ליברמור, כך ש־AMD מפעילה למעשה את שני מחשבי־העל המהירים בעולם לפי רשימת TOP500. מעבר למחשוב עתיר ביצועים, CPUs, ‏GPUs ותוכנות קוד פתוח של AMD מניעים גם אינספור פתרונות בינה מלאכותית יוצרת לארגונים מובילים ולספקי ענן ברחבי העולם.

"מחשוב קוונטי ידמה את העולם הטבעי ויציג מידע בדרך חדשה לחלוטין", אמר ארווינד קרישנה, יו"ר ומנכ"ל IBM. "על ידי חקירת הדרכים שבהן מחשבים קוונטיים של IBM וטכנולוגיות מחשוב עתיר ביצועים מתקדמות של AMD יכולים לפעול יחד, נבנה מודל היברידי עוצמתי שיחצה את גבולות המחשוב המסורתי".

"מחשוב עתיר ביצועים הוא הבסיס לפתרון האתגרים החשובים ביותר בעולם", אמרה ד"ר ליסה סו, יו"ר ומנכ"לית AMD. "כשאנו משתפים פעולה עם IBM לחקור את המפגש בין מחשוב עתיר ביצועים לטכנולוגיות קוונטיות, אנו רואים הזדמנויות עצומות להאיץ תגליות וחדשנות".

הפוסט יבמ ו-AMD משתפות פעולה בפיתוח מחשבי-על משולבים במחשוב קוונטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פגישה “גלויה ובונה” בין דונלד טראמפ לליפ־בו טאן סיימה שבוע סוער בתעשיית השבבים. במקביל, הממשל מאשר מכירת שבבי AI לסין תמורת נתח של 15% מההכנסות, ומאיים במכס של 100% על יבוא שבבים שלא ייוצרו בארה״ב. ההשלכות על ישראל: תשומת לב להשקעות אינטל בקריית־גת ולשרשרת האספקה המקומית

אינטל פרסמה הצהרה שלפיה ליפ־בו טאן נפגש אתמול עם הנשיא טראמפ לדיון “כן ובונה” על חיזוק המובילות האמריקנית בטכנולוגיה ובייצור, והודתה לנשיא על מנהיגותו בנושא. החברה הוסיפה כי תעבוד בצמידות עם הממשל “כדי להשיב את החברה האמריקנית הגדולה הזו לגדולתה”.

הפגישה הגיעה ימים ספורים לאחר שטראמפ קרא בפומבי לטאן להתפטר בשל “ניגודי עניינים חמורים” סביב קשריו בעבר לחברות בסין. כעת טראמפ ריכך את עמדתו, כינה את המפגש “מעניין מאוד” ואמר שלטאן “סיפור מדהים”. הוא רמז להמשך שיחות עם שרי הקבינט בשבוע הקרוב.

במקביל למחלוקת סביב אינטל, נרשמו מהלכים מרחיקי לכת במדיניות הסחר והיצוא של שבבי AI. לפי דיווחים, הממשל הגיע להסדר חריג עם אנבידיה ו-AMD: רישיונות למכירת שבבים מסוימים לסין תמורת העברת 15% מההכנסות למדינה. המהלך מעורר ביקורת דו־מפלגתית בוושינגטון בטענה שמדובר דה־פקטו ב”מס יצוא”.

טראמפ עצמו אמר על שבב H20 של אנבידיה שהוא “מיושן”, ואף התרברב שביקש 20% לפני שהוסכם על 15%. מקורות אחרים ציינו שהדיונים נוגעים גם לגרסאות מצומצמות של דור השבבים הבא. הביקורת מזהירה כי גם גרסאות מוחלשות עשויות לחזק את יכולות ה-AI של סין.

על ציר מדיניות הסחר, טראמפ הכריז בשבוע שעבר על כוונה להטיל מכס של 100% על שבבים המיובאים לארה״ב, עם פטורים לחברות שיתחייבו להשקעות וייצור בתחומי ארה״ב. לפי הדיווחים, חברות כמו אינטל, TSMC וסמסונג עשויות ליהנות מהפטורים הודות להשקעות קיימות או מתוכננות.

בזירה המקומית בישראל, Chiportal סיקר את הקריאה של טראמפ להתפטרותו של טאן, את תגובת “שובר השתיקה” של טאן לעובדי אינטל, ואת הכרזות המכס. הכותרות מציגות כי תנודתיות ההנהגה והרגולציה בארה״ב מייצרות אי־ודאות לשוק chip העולמי.

לישראל יש חשיפה ישירה. גורמים בשוק מזהירים כי כל שינוי כיוון באינטל ישליך על לוחות הזמנים והיקפי ההשקעה במפעל בקריית־גת, וכן על תעסוקה וספקים. השיח הציבורי והפיננסי בארץ הדגיש שבשיא המתיחות טראמפ תקף את טאן, אך כעת מאותת על שיתוף פעולה – דינמיקה שיכולה להשפיע על החלטות השקעה ותמריצים.

מה הלאה: לפי דיווחי שוק, טאן ימשיך שיחות עם בכירי הממשל בשבוע הקרוב. המשקיעים עוקבים אחרי שני נתיבים אפשריים: אימוץ פשרה רגולטורית שתאפשר לאינטל להתמקד בהאצת ייצור מתקדם בארה״ב, או מהלכים מבניים עמוקים יותר בתוך אינטל. בינתיים, תנאי היצוא לסין והמכסים המוצעים שומרים את כל התעשייה על קצות האצבעות.

תגים: אינטל, ליפ־בו טאן, דונלד טראמפ, אנבידיה, AMD, שבבי AI, מכסים, יצוא לסין, TSMC, קריית־גת, תעשיית השבבים, ארה״ב–סין, רגולציה,

הפוסט אחרי הקריאה להתפטרות – טראמפ נפגש עם מנכ״ל אינטל; ברקע: מכסים של 100% ועסקת 15% עם אנבידיה ו-AMD הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקיות השבבים אנבידיה (NVIDIA) ו-AMD הגיעו להסכמות עם הממשל האמריקני: 15% מההכנסות ממכירת מאיצי AI בסין יועברו לארה״ב, בתמורה לרישיונות ייצוא לשבבים שיועדו במיוחד לשוק הסיני. עבור אנבידיה מדובר בשבב H20, ועבור AMD בדגם MI308. זהו הסדר חריג בנוף האמריקני, שלפי דיווחים עשוי להניב לאוצר מיליארדי דולרים בשנה, אם הביקוש בסין יתממש.

ההסכם מגיע לאחר שינוי כיוון בוושינגטון: באפריל נאסרה מכירת H20 לסין, אך ביולי התיר הממשל לבחון חידוש היצוא, ובימים האחרונים החלו להינתן רישיונות בפועל. בבית הלבן הגנו על המהלך והבהירו כי גרסאות ה-H20 ועמיתותיה אינן פוגעות בביטחון הלאומי. הנשיא טראמפ אף אמר שה-H20 “מיושן”, וטען שדחף במקור לנתח של 20% לפני שהתייצב על 15%.

באנבידיה מסרו כי החברה “פועלת לפי הכללים שהממשל האמריקני קובע לגבי השתתפותנו בשווקים העולמיים” והביעו תקווה שתקנות היצוא יאפשרו לארה״ב להתחרות בסין וברחבי העולם. הציטוט נמסר לאחר אישור הרישיונות.

אנליסטים מציינים שההשפעה על אנבידיה עשויה להיות מוגבלת יחסית לגודלה, ואילו AMD עלולה להרגיש זאת יותר. יחד עם זאת, החברות יכולות לגלגל חלק מהעלות ללקוחות בסין. ב-WSJ העריכו כי גבייה של 15% ממכירות ה-H20 עשויה להניב לאוצר כ-3 מיליארד דולר בשנה, אם הביקוש יחזור לרמות החזויות.

ההסדר מעורר גם סימני שאלה משפטיים. פרשנות ב-WSJ מצביעה על כך שחוקי הייצוא הקיימים בארה״ב אוסרים לגבות “אגרת רישוי” כזו, וחוקת ארה״ב אוסרת מס יצוא; לפיכך נעשית בחינה של מסלולים רגולטוריים חלופיים שיאפשרו את הגבייה. פרטי המנגנון עדיין אינם שקופים.

הצעד משתלב במדיניות רחבה יותר: בשבוע שעבר הכריז טראמפ על מכס של 100% על יבוא שבבים, עם פטורים לחברות שמשקיעות בייצור בארה״ב. אפל הודיעה על הוספת 100 מיליארד דולר להשקעות בארה״ב. במקביל נרשמו איתותים לפטורים ל-TSMC, סמסונג ו-SK Hynix בזכות הקמת מפעלים בארה״ב או הסכמות בילטרליות.

מה המשמעות לשוק?

• לסין: ההסדר מחזיר לשוק הסיני מוצרים שאינם מהשורה הראשונה, אך מבוקשים לפרויקטי AI. הוא עשוי לבלום חלקית את התחזקות המתחרות המקומיות, לפחות בטווח הקצר. (מרקטווץ')
• לחברות: זהו “מדרון חלקלק”. אם מודל “תשלום-תמורת-רישיון” יתרחב, חברות קטנות יתקשו לספוג את העלות. הגדולות יוכלו להעלות מחירים. (מרקטווץ')
• למשפט ולמדיניות: ויכוח צפוי על חוקיות ההסדר ועל האיזון בין כלכלה לביטחון לאומי. ההשלכות יתבהרו רק לאחר שיוצג מנגנון הגבייה הסופי. (הוול סטריט ג'ורנל)

שורה תחתונה: ההסדר משיב זמנית דלתות בשוק הסיני ומכניס כסף לקופת ארה״ב, אך יוצר תקדים. הוא עשוי להשפיע על מרווחים, מחירים ועל כללי המשחק בין וושינגטון, החברות והמשקיעים – בארה״ב, בסין ובשרשרת האספקה הגלובלית.

הפוסט אנבידיה ו-AMD ישלמו 15% מהכנסות שבבי ה-AI בסין לאוצר האמריקני – תמורת רישיונות ייצוא הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טסלה מפרקת את הצוות שבנה את Dojo – מחשב־העל לאימון בינה מלאכותית שעליו דיבר אילון מאסק כעמוד־תווך בדרך ל־Full Self-Driving. לפי בלומברג, מנהל הפרויקט פיטר בנון עוזב, והעובדים הנותרים יופנו לפרויקטי דאטה סנטר וחומרה אחרים בטסלה. רויטרס מדווחת כי לא הצליחה לאמת עצמאית את הפרטים, והחברות המעורבות נמנעו מתגובה בשלב זה.

הפירוק מגיע אחרי גל עזיבות: כ־20 מאנשי Dojo עזבו כדי להקים את DensityAI – חברת שבבים, חומרה ותוכנה למרכזי נתונים ולרובוטיקה, שהוקמה בידי ראש Dojo לשעבר, גנש ונקטראמננן, יחד עם ביל צ’אנג ובן פלורינג. לפי פרסומים, DensityAI צפויה לצאת מהסתר בקרוב.

שינוי כיוון: מחשב־על ייעודי לשותפויות חיצוניות

על פי הדיווחים, טסלה תגביר את ההישענות על שבבי עיבוד של אנבידיה ו־AMD, ובייצור תיעזר בסמסונג. המהלך מצטרף להסכם אספקה גדול שנסגר בסוף יולי: עסקה בהיקף 16.5 מיליארד דולר עם Samsung Foundry לייצור שבב ה־AI6 הבא של טסלה לשנות ההמשך, שאמור לשרת גם את FSD וגם את הרובוט ההומנואידי Optimus.

הסגירה של Dojo איננה צעד מנותק: כבר בקיץ 2024 הציג מאסק את “Cortex” – אשכול אימון ענק שמוקם במטה טסלה באוסטין, המבוסס בהיקף רחב על GPU-ים של אנבידיה. Cortex הוצג כפתרון “ריאלי־עולם” לאימון על וידאו בקנה מידה עצום.

יתרה מזו, בדברי מאסק בשיחת המשקיעים לרבעון השני (23 ביולי 2025) עלה רעיון “התכנסות” בין קווי השבבים: “לחשוב על Dojo-3 ועל שבב ה־AI6… אינטואיטיבית נרצה למצוא התכנסות שבה זה בעצם אותו שבב” – רמז שבפועל מפחית הצדקה להמשיך שני פיתוחים שונים במקביל.

מה היה Dojo — ולמה זה משמעותי

Dojo הוכרז רשמית ב-AI Day הראשון של טסלה ב-2021, לצד שבב ה-D1 בעיצוב עצמי וארכיטקטורת “טיילים” ייחודית לאימון רשתות על בסיס וידאו מהרכב. בשלב מוקדם הוצהר כי יעבוד “לצד” GPU-ים של אנבידיה, ובהמשך הוזכר שבב D2 שיתקן צווארי בקבוק. כעת, עם פירוק הצוות והסטת מאמץ לשותפויות, נראה שטסלה נוטשת את קו השבבים הייעודי לאימון. (TechCrunch)

ב־2023 פרסמה מורגן סטנלי הערכה פומבית שלפיה Dojo לבדו עשוי להוסיף עד 500 מיליארד דולר לשווי טסלה באמצעות פתיחת זרמי הכנסה כמו רובוטקסי ושירותי תוכנה. לנוכח הסגירה, הערכה זו נראית — לפחות באופן הישיר — פחות רלוונטית.

בין החזון למציאות: רובוטקסי וגזרת הרכב

מאסק מנסה לשכנע משקיעים לראות בטסלה חברת AI ורובוטיקה, לא “רק” יצרנית רכב. ביוני הושק באוסטין פיילוט רובוטקסי מצומצם עם Model Y ומלווה אנושי במושב הקדמי, שזכה לדיווחים על תקריות נהיגה בעייתיות. השבתת Dojo — פרויקט שמאסק תיאר כמיועד “לעיבוד כמויות וידאו עצומות” — מסמנת שינוי טקטי בדרך ליעד הזה.

במקביל, דירקטוריון טסלה אישר בשבוע שעבר חבילת תגמול של כ-29 מיליארד דולר במניות למאסק, תוך הדגשת “מלחמת הכישרונות ב-AI” והצורך לשמור את מאסק ממוקד בטסלה נוכח עיסוקיו הנוספים (xAI וכו’). ההסלמה בתחרות על כוח-אדם בכיר ב-AI היא גם הרקע האסטרטגי לבחירה לרכז מאמץ בקו שבבים אחד (AI5/AI6) ובשותפויות חיצוניות.

מה המשמעויות המעשיות?

1. זמינות עיבוד ואימונים. מעבר מ־Dojo לשותפויות GPU משמעו קיצור סיכונים טכניים והאצה באמצעות חומרה סטנדרטית בקנה מידה תעשייתי — במחיר תלות בספקים חיצוניים ובשרשראות אספקה צפופות. (Reuters)
2. עלויות והיקפים. עסקת סמסונג מספקת עוגן לייצור שבבי AI6 לאורך שנים, אך אינה מחליפה תשתית אימון ייעודית. טסלה תידרש להוכיח שהארכיטקטורה ה”מתכנסת” שלה אכן מתאימה גם לאינפרנס בקצה וגם לאימון במרכזי נתונים. (Reuters)
3. תחרותיות ב-FSD. טסלה מצמצמת פיתוח שבבי אימון ייעודיים בזמן שחברות אחרות — מסטארטאפים ועד ענקיות — משקיעות בפתרונות חומרה ייחודיים ל-AI. מנגד, הסתמכות רחבה על אנבידיה היא גם דרך מהירה ליהנות מדור שבבים חדש (H200/B100 וכו’) בלי לשאת סיכוני פיתוח סיליקון. (Reuters)

ומה הלאה?

בטווח הקצר, טסלה תישען יותר על Cortex ועל ענני GPU סטנדרטיים כדי לאמן את מודלי הנהיגה והרובוטיקה שלה; בטווח הבינוני, מבחן התוצאה יהיה בביצועי תוכנת הנהיגה והשקת שירותי רובוטקסי מסחריים. שאלה פתוחה היא עד כמה יצליחו AI5/AI6 — שבבים שמאסק ציין כי נרצה “אותו שבב” למעשה — לכסות גם אימון וגם אינפרנס במידה מספקת כדי להצדיק ויתור על Dojo. בשלב זה, פרט למבנה העסקה עם סמסונג ולעדכון הכיוון, החברה לא פרסמה תכנון ארוך טווח מפורט.

שורה תחתונה: סגירת Dojo היא פנייה חדה — פחות “חומרה ייעודית של טסלה”, יותר סטנדרטיזציה על GPU-ים, לצד ייצור שבבי AI ייעודיים לרכב ולרובוטיקה בקבלנות חוץ. אם המהלך יקצר זמן לשוק ויחסוך סיכוני סיליקון — ייתכן שהוא יזרז את מימוש חזון ה-AI של טסלה. אם לא — הוא ייזכר כהחמצה של יתרון מבדל שבדיוק לשם כך הוקם Dojo.

אמפמ

כותרת: טסלה סוגרת את Dojo: הצוות פורק, ההשקעה זזה לאנבידיה ולסמסונג
כותרת משנה: אחרי גל עזיבות והקמת DensityAI, טסלה מוותרת על מחשב־העל לאימון וידאו ייעודי; עסקת 16.5 מיליארד דולר עם סמסונג ו־Cortex באוסטין הופכים לעמודי התווך החדשים.
תגים: טסלה, Dojo, בינה מלאכותית, FSD, רובוטקסי, אנבידיה, AMD, סמסונג, שבבים, Cortex, מחשבי על
ביטוי מפתח (Yoast): טסלה סוגרת את Dojo
נרדפים: מחשב־על לאימון, שבבי AI, AI6, AI5, מרכז דאטה, רובוטיקה, נהיגה אוטונומית
SLUG: tesla-shuts-down-dojo-aug-2025

• Reuters
• Tom's Hardware
• Investors
• Statesman
• The Economic Times

הפוסט טסלה סוגרת את פרויקט Dojo: מהלך חד במדיניות ה־AI, מעבר להסתמכות על אנבידיה ושותפות חדשות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שלושה מבכירי אינטל פורשים מתפקידם כחלק מהיערכות מחודשת ורחבת היקף של החברה בתחום הייצור והפיתוח הטכנולוגי. המהלך מתבצע בהובלת המנכ"ל החדש, ליפ-בו טאן, שמנסה להחזיר את אינטל למרכז הבמה לאחר שנים של ירידה בנתח השוק ותחרות גוברת מצד אנבידיה ו-AMD.

בין הפורשים: קייזד מיסטרי וראיין ראסל, סגני נשיא בכירים בקבוצת הפיתוח הטכנולוגי, וכן גארי פאטון, ראש פלטפורמת טכנולוגיות העיצוב של החברה ולשעבר בכיר ב־IBM.

לאחרונה הודיעה אינטל על קיצוץ של כ־22% בכוח העבודה העולמי שלה עד סוף השנה – ירידה מ־109,800 עובדים ל־75,000 בלבד. צעד זה מצטרף לסגירת חטיבת השבבים לרכב ביוני האחרון, במסגרתה פוטרו כ־20% מעובדי המפעלים.

בנוסף, אינטל מקטינה את צוותי התכנון וההנדסה של יכולות הייצור, במקביל להאצלת סמכויות מחודשת לקבוצת הייצור בראשות נאגה צ’נדרשקרן, שהצטרף לאינטל ממיקרון והחל ליישם שינויים במרץ האחרון.

אינטל משנה את האסטרטגיה שלה ומודיעה כי פיתוח תהליך הייצור הבא שלה – 14A – יתבצע רק אם לקוחות חיצוניים יתחייבו מראש להשתמש בו. המנכ"ל טאן הבהיר במזכר פנימי: "ההשקעה שלנו בתהליך 14A תתבצע רק לאחר התחייבות רשמית מצד לקוחות." החברה אף שוקלת לעצור את הפיתוח של תהליך 18A אם לא יימצא לכך הצדקה כלכלית.

למרות זאת, אינטל עדיין מתכננת להשתמש בתהליך 18A בשבבים מסדרת Panther Lake, שצפויים להיכנס לייצור מאסיבי בהמשך השנה.

מאבק על שוק ה-AI

המהלכים מגיעים בעיתוי רגיש במיוחד לאינטל, שמתקשה להדביק את הפער מול אנבידיה ו-AMD בתחום הבינה המלאכותית. אנבידיה מחזיקה כיום ביותר מ־80% מהשוק, עם הכנסות של 18.4 מיליארד דולר בתחום מרכזי הנתונים ברבעון האחרון בלבד. שבבי ה-MI300 של AMD צפויים לייצר הכנסות של יותר מ־2 מיליארד דולר השנה.

מנגד, שבבי ה־Gaudi של אינטל ממוצבים כאופציה חסכונית ולא כפתרון ביצועי מוביל. החברה מנסה לשנות זאת ומודיעה על עדכון פורטפוליו ה-AI שלה, כולל מיקוד ביישומים חדשים כגון רובוטיקה וסוכנים חכמים.

הפוסט שלושה בכירים באינטל פורשים במסגרת רה-ארגון נרחב בייצור הופיע לראשונה ב-Chiportal.