AMD הודיעה ביום שני, בצורה מפתיעה, על השגת שבב הסיליקון הראשון בקטגוריית 2nm – CCD (core complex die) שיתוכנן להיות הלב של מעבד EPYC “Venice” מדור 6. מעבד זה, המבוסס על ארכיטקטורת Zen 6, מתוכנן להושק בשנת 2026 והינו הראשון מסוגו בתעשיית HPC אשר נוצר באמצעות תהליך הייצור המתקדם של TSMC – N2.

AMD הודיעה ביום שני, בצורה מפתיעה, על השגת שבב הסיליקון הראשון בקטגוריית 2nm – CCD (core complex die) שיתוכנן להיות הלב של מעבד EPYC “Venice” מדור 6. מעבד זה, המבוסס על ארכיטקטורת Zen 6, מתוכנן להושק בשנת 2026 והינו הראשון מסוגו בתעשיית HPC אשר נוצר באמצעות תהליך הייצור המתקדם של TSMC – N2.

פריצת דרך טכנולוגית ושיתוף פעולה אסטרטגי
על פי הודעת החברה, השבב כבר עבר את תהליך ה-tape out, הופעל ונבחן בהצלחה בבדיקות תפקוד בסיסיות. דבר זה מדגיש את שיתוף הפעולה העמוק בין AMD ל-TSMC, שמהווה סמן למימוש תוכניות הרדקליין התוקפנות של AMD בתחום השבבים. “שיתוף הפעולה עם צוותי המחקר והפיתוח והייצור של TSMC מאפשר לנו לספק מוצרים מובילים שמשנים את גבולות מחשוב הביצועים הגבוהים”, הצהירה ד"ר ליסה סו, מנכ"לית AMD.

יתרונות הטכנולוגיה של TSMC N2
תהליך N2 של TSMC, שהוא הראשון מבין תהליכי הייצור המשתמשים בטכנולוגיית טרנזיסטורי Gate-All-Around (GAA) מבוססי ננו-שיט, מציע יתרונות משמעותיים – בין השאר הקטנת צריכת החשמל ב-24% עד 35% או, לחלופין, עליה של 15% בביצועים בעת שמירה על מתחים קבועים. יתר על כן, צפוי גידול בצפיפות הטרנזיסטורים בקצב של כ-1.15X לעומת תהליך N3.

הרחבת הייצור בארה״ב
בנפרד מהחשיפה של שבב ה-2nm, AMD הודיעה על אימות סיליקון עבור מעבדי הדור החמישי EPYC, אשר מיוצרים כיום במפעל Fab 21 של TSMC בקרבת פיניקס, אריזונה. מהלך זה מאפשר לחברה להתחיל לייצר חלק ממעבדי EPYC הנוכחיים גם בשטח ארצות הברית.

הקשר התחרותי בשוק השבבים
בשעה ש-AMD מציגה את חידושיה וממקדת את מאמצי הפיתוח שלה לטובת עתיד מחשוב מתקדם, מתחרה עיקרי – אינטל, הודיעה על דחיית השקת מעבד ה-Xeon “Clearwater Forest” מביתה העשוי מתהליך 18A, מה שמעיד על אתגרי התחרות בשוק הטכנולוגיה הגלובלי.

ד"ר C.C. Wei, מנכ"ל ויו"ר TSMC, ציין: “אנחנו גאים בכך ש-AMD היא אחת הלקוחות המובילות בתחום HPC עבור תהליך 2nm המתקדם שלנו והמפעל ב-TSMC Arizona Fab. שיתוף הפעולה שלנו משפיע משמעותית על שיפור הביצועים, היעילות והפדיון בתעשיית השבבים.”

עם החשיפה של שבב ה-2nm והחלטת החברה להתחיל ייצור חלק מהמעבדים בארה״ב, AMD ממשיכה להדגיש את מחויבותה להישאר בחוד החנית הטכנולוגית בעולם המחשוב והשרתים, ולהמשיך לדחוף את גבולות החדשנות בתעשיית השבבים.

הפוסט AMD חושפת שבב 2nm ראשון. ייוצר ב-TSMC בארה"ב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

 TSMC, מציגה מהלך אסטרטגי חדש בתקופה שבה השוק עובר טרנספורמציה עמוקה. בהתאם לדיווחים, החברה ביקשה לקדם שותפות עסקית עם חברות שבבים אמריקניות מובילות ובהן כגון Nvidia, AMD, Broadcom ואף Qualcomm. המהלך מגיע במסגרת המאמצים של ממשלת ארה"ב, בהנהגת הנשיא טראמפ, להעצים את תעשיית הייצור המקומית ולהפחית את התלות בייצור זר.

TSMC  מתכננת להשקיע סכום נוסף של 100 מיליארד דולר בבניית מתקנים חדשים בארה"ב, מה שמצביע על מחויבותה לטווח ארוך ולהעמקת הקשרים עם השוק האמריקאי. בנוסף, מדובר בתנועה אסטרטגית במטרה לסייע בהפיכת מהפך תעשייתי חשוב – החל מהחלמת מעמדו של ענק השבבים אינטל.

על פי המקורות, TSMC הציגה הצעה לשותפות עסקית שתפעל כמיזם משותף לניהול פעילות חטיבת ה-foundry של אינטל. על פי ההצעה, TSMC תריץ את פעולות הייצור במתקני אינטל, כאשר החברה תשמור על חלק בעלות שאינו עולה על 50% מההון המשותף והשאר לשותפות הפוטנציאליות.

מבנה זה מעיד על הרצון לשמור על שליטה טכנית וניהולית בייצור, תוך שיתוף בעלי מקצוע מהשוק האמריקאי כדי לעמוד בדרישות הממשלתיות לגבי בעלות לא זרה מלאה. היוזמה מתבצעת בזמן בו אינטל חווה ירידה משמעותית בשווי השוק שלה, כאשר מדווח כי המניה איבדה יותר מחצי מערכה בשנה האחרונה, ובכך מתקיימת דרישה לשיקום מעמד החברה באמצעות מהלכים אסטרטגיים משותפים.

אתגרים טכנולוגיים והתנגשויות תהליכיות

אחד האתגרים המרכזיים בהקמת השותפות הוא ההתנגשות הטכנולוגית בין שתי החברות המרכזיות – TSMC ואינטל. שני הענקים משתמשים בתהליכים, כימיקלים וכלי ייצור שונים במפעליהם, מה שמעלה שאלות לגבי התאמת תשתיות הייצור במיזם המשותף.  דיונים מוקדמים נגעו גם לטכנולוגיית הייצור 18A של אינטל, כאשר דווח כי ישנה מחלוקת בין אינטל ל-TSMC ביחס ליתרונות טכנולוגיים – כאשר אינטל טוענת שהטכנולוגיה 18A שלה עולה על תהליך ה-2 ננומטר של TSMC.

מעבר לכך, השותפות תצטרך להתמודד עם סוגיות של סודיות טכנולוגית וסיכונים הקשורים לשיתוף מידע, במיוחד בהקשר לעובדה שמדובר בענק ייצור עם היסטוריה ארוכה בשוק העולמי  כל זאת מציב אתגרים מורכבים שידרשו ניהול קפדני ותיאום בין הצדדים.

השפעות שוק ומדיניות ממשלתית

המהלך נועד גם למלא את הדרישות של ממשלת ארה"ב להחייאת תעשיית הייצור המקומית. הנשיא טראמפ, אשר מבקש להדגיש את חשיבות הייצור האמריקאי, ראה ביוזמה זו כלי מרכזי לשיקום מעמד אינטל, שהתקשה להתמודד עם הפסדים כבדים בשנת 2024 – כולל הפסד נקי של 18.8 מיליארד דולר, מה שמחייב שינוי מהותי במבנה החברה . תמיכה הממשלתית בתוכנית זו תלויה, בין היתר, בכך שהשותפות תביא לשיפור בתחרותיות ובחדשנות בתחום הייצור.

בנוסף, חברות כגון AMD, Nvidia, Broadcom ו-Qualcomm כבר מעורבות בניסויים טכנולוגיים – כאשר דווח כי הן עורכות ניסויים בטכנולוגיית הייצור 18A של אינטל, במטרה להעריך את ההתאמה לשימושיהן העתידיים. זהו סימן למעורבות רחבה של התעשייה ולקשר הצמוד בין החדשנות הטכנולוגית למדיניות ציבורית.

מהלך אסטרטגי רב-ממדי

הצעת השותפות של TSMC לאינטל מהווה מהלך אסטרטגי רב-ממדי, שבמסגרתו נספרת על חידוש תעשייתי באחד הענפים המאתגרים והדינמיים בעולם השבבים. המהלך נועד לא רק לשקם את מעמד אינטל אלא גם לחזק את הקשר בין חברות הייצור המובילות בעולם – תוך שמירה על השליטה האמריקאית בשטחי הייצור . יחד עם זאת, השותפות צפויה לעמוד בפני אתגרים טכנולוגיים מורכבים ונושאים של סודיות טכנולוגית, שיש להנחות את המשא ומתן בין הצדדים.

מעבר לכך, יש לראות בהצעה זו חלק ממגמה רחבה של שיתוף פעולה בין חברות מובילות – כאשר כל שותף מביא עמו מומחיות טכנולוגית וניסיון שונה, והמהלך עשוי להוות קרש קפיצה לחדשנות משמעותית בתחום הייצור המתקדם. התמיכה של השחקנים המרכזיים בשוק כמו AMD, Nvidia, Broadcom ו-Qualcomm מעידה על רצון משותף לחדשנות ולהתקדמות טכנולוגית – מה שיכול לשנות את מפת התחרות העולמית בשוק השבבים.

הפוסט TSMC הציעה ל-Nvidia, AMD וברודקום  לממן את רכישת Intel foundry הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לפי מקורות קרובים לנושא, חברות אנבידיה וברודקום משיקות בדיקות ייצור עם תהליך18A  החדש של אינטל, מה שמעיד על התקדמות לקראת החלטה על חתימת חוזים במיליוני דולרים לייצור שבבים מתקדמים. בדיקות אלו, אשר אינן כוללות עיצובים של שבבים מושלמים אלא נועדו להעריך את יכולות התהליך, מצביעות על אמון ראשוני של מעצבי שבבים בטכניקות הייצור החדשניות של אינטל.

הבדיקות נערכות במסגרת תהליך הייצור 18A, שמטרתו לאפשר יצור שבבים למעבדים מורכבים המשמשים, בין היתר, לעיבוד נתונים מבוסס בינה מלאכותית. תהליך זה מהווה מתחרה לטכנולוגיות מתקדמות דומות הקיימות בTSMC, אשר שולטת בשוק העולמי של ייצור השבבים .

לפי מקורות, בדיקות אלו מתמקדות ברכיבים ספציפיים שבאמצעותם יוכלו מעצבי שבבים לבדוק את ביצועי תהליך הייצור לפני התחייבות לייצור בהיקפים גדולים. כך, ניתן לזהות ולפתור תקלות אפשריות טרם מעבר לשלב הייצור המוני. החברה מציינת כי הבדיקות עשויות להימשך מספר חודשים והן אינן מהוות הבטחה לסגירת עסקאות עתידיות .

אתגרי הייצור והדילוגים בתוכנית אינטל

לצד האינדיקציות החיוביות, מקורות נוספים מצביעים על עיכובים משמעותיים בתהליך האישור של רכיבי הקניין הרוחני החיוניים לייצור שבבים בתהליך 18A. העיכובים הללו מונעים מהחברות הקטנות והבינוניות, שהן חלק בלתי נפרד מהקהל היעד של אינטל, להשתמש בטכנולוגיה עד למועד המתוכנן, מה שמעלה את סיכויי העיכוב עד למחצית שנת 2026.

בנוסף, לאחר שעוררו תקוות גדולות עם תהליך הייצור החדש, נטל העסקאות בקטגוריית ה-foundry של אינטל עדיין מתמודד עם ירידה בהכנסות – עם תחזיות שההכנסות יישארו נמוכות עד לפחות שנת 2027. מה שמדגיש את הסיכון הכרוך בהסתמכות על לקוחות חיצוניים בנוסף לייצור הפנימי של אינטל.

רקע אסטרטגי והשפעות גאופוליטיות

תהליך הייצור  עבור לקוחות חיצוניים אינטל היה חלק מהאסטרטגיה לשיקום החברה תחת הנהגתו של המנכ"ל לשעבר, פאט גלסינגר, אשר התמודד עם אתגרים עצומים לשמר את מעמדה בתעשייה הגלובלית. לאחר שפיטורי גלסינגר והחלפת הנהלה, אינטל נאלצה לדחות פרויקטים מרכזיים, כולל פיתוח שבבים מבוססי בינה מלאכותית, מה שעלול לעכב את כניסתה לשוק עד שנת 2027.

הנושא מקבל גם משמעות פוליטית וכלכלית רחבה, כאשר מנהלי הממשל האמריקאי מעוניינים להחזיר את ייצור השבבים הגבוהים לארצות הברית, כחלק מהמאבק הגלובלי מול מדינות כמו סין. כך, אינטל נתפסת כחלוצה אסטרטגית בתחום זה, אם כי יש עדיין חשש לגבי יכולתה לעמוד בלוחות זמנים והאישורים הנדרשים

תגובות ותגובות מהתעשייה

, גם חברת AMD בודקת את ההתאמה של תהליך 18A לצרכיה, אם כי לא ברור אם נשלחו לה שבבים לבדיקה. מבחינת מעצבי השבבים, קיימת מתיחות – רבים מהלקוחות מחכים לראות את תוצאות הבדיקות טרם קבלת החלטות השקעה משמעותיות. כפי שציין מנכ"ל Synopsys, סאסין גאז'י, "ישנם לקוחות רבים שמחכים לראות את מצבה של אינטל לפני שהם מחליטים להתחייב.

מומחים בתחום מזהירים כי כל עיכוב נוסף עלול לפגוע בהכנסות העתידיות של אינטל, אשר מצופה שתייצר כ-16.47 מיליארד דולר בהכנסות מהענף בשנת 2025, בעיקר מהייצור הפנימי. ירידה ניכרת בהכנסות בשנה הקודמת מדגישה את האתגרים שבפניה (

סיכום והשפעות עתידיות

לסיכום, בדיקות השבבים שמבוצעות ע"י אנבידיה וברודקום על ידי תהליך 18A של אינטל מהוות סימן מעודד לעתיד הייצור החוזר של אינטל בענף השבבים המתקדמים, אך גם מצביעות על אתגרים טכנולוגיים ואסטרטגיים משמעותיים. בעוד שהתחייבויות אפשריות מצד מעצבי השבבים עשויות להביא לזרם הכנסות משמעותי, העיכובים בתהליך האישור עלולים להמשיך לעכב את כניסת אינטל לשוק ה-foundry עד למחצית שנת 2026 ואף מעבר לכך.

המגמות הללו עשויות לשנות את נוף תעשיית השבבים העולמית, כאשר חברות כמו TSMC ממשיכות להוות מתחרה עיקרי, וההשפעות של המדיניות הכלכלית והגאופוליטית ממשיכות ללוות את ההתפתחויות בטכנולוגיה זו (he.wikipedia.org citeturn0search6).

מסקנות

• התהליך 18A: מהווה טכנולוגיה מתקדמת שמיועדת לייצור שבבים עבור יישומים מורכבים, אך דורשת אישורים רחבים לרכיבי הקניין הרוחני.
• עיכובים ואתגרים: למרות הבדיקות החיוביות, עיכובים משמעותיים עשויים לעכב את התהליכים ולפגוע בהכנסות העתידיות של אינטל.
• השפעות אסטרטגיות: המעבר לשוק ה-foundry האמריקאי נעשה בעל חשיבות אסטרטגית רחבה, גם בהיבטים פוליטיים וכלכליים.

הפוסט אנבידיה וברודקום ויתכן שגם AMD בודקות שבבים בתהליך הייצור 18A של אינטל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

AMD עשויה לחסום את מכירת אינטל בעקבות הסכם רישוי צולב נרחב. בחברות הטכנולוגיה המובילות, מתגלים לעיתים אירועים שיש להם השלכות רחבות היקף על שוק השבבים העולמי. אחת הדוגמאות לכך היא הסכם הרישוי הצולב הנרחב בין AMD לאינטל, אשר עשוי למנוע מימוש עסקת מכירה משמעותית של אינטל. ההסכם, שנחתם במספר מסגרות והעדכון האחרון התרחש בשנת 2009, מאפשר לשתי החברות להשתמש בפטנטים של זו בזו, תוך מניעת תביעות משפטיות בגין הפרת זכויות קניין רוחני.

ההסכם מקיף את כלל תחומי הפעילות הטכנולוגית של החברות – ממעבדי x86 ועד לשיפורים טכנולוגיים שונים הכוללים הרחבות כמו SSE ו-AVX, וכן תחומים נוספים כגון מעבדי גרפיקה (GPU), מעבדי נתונים (DPU) ו-FPGA. במסגרת ההסכם, AMD רשאית לייצר מעבדים מבוססי x86 הכוללים את ההרחבות של אינטל, בעוד שאינטל יכולה לשלב בפתרונותיה את החידושים הטכנולוגיים של AMD. עם זאת, ההסכם מונע מכל אחת מהחברות לפתח מעבדים המותאמים למערכות של השנייה, כגון סוקטים או לוחות אם, וזאת בהתאם לתנאים מחמירים שנקבעו לגבי סיום ההסכם.

על פי התנאים הקיימים, במידה ואחת החברות תעבור מיזוג, תיפול תחת רכישה או תשתף פעולה בצורה שתשנה את מבנה הבעלות, ההסכם יסתיים באופן מיידי. במקרה כזה, יהיה על החברות להידרש לשולחן המשא ומתן לקביעת הסדרי רישוי חדשים, מה שעשוי לגרום לשינויים מהותיים באסטרטגיות הפיתוח והייצור שלהן. אנליסטים בתחום מציינים כי סיום ההסכם במצב כזה עלול להיות הרסני לשתי החברות, שכן הן תלויות רבות בזכויות השימוש בטכנולוגיות קריטיות המוגנות תחת ההסכם.

בנוסף, חלק מהמשקיעים והמשקיפים בוחנים את האפשרות לכך ש-AMD תבקש לשלב כוחות עם שחקנים נוספים בשוק, כגון Broadcom. בעבר, Broadcom הייתה ידועה בעיקר בתחום הפתרונות לרשתות תקשורת וטכנולוגיות אלחוטיות, אך כיום היא מהווה שחקנית מרכזית גם בשווקים של אחסון, סייבר ותוכנה לתשתיות, והחברה מתפתחת גם כיצרנית של מעבדים מותאמים אישית למערכות בינה מלאכותית. רכישת יכולות ייצור מעבדים כלליים על ידי Broadcom עשויה להוות איום תחרותי ממשי עבור AMD, מאחר שהיא תוסיף למתחרה אפשרויות חדשות בשוק בו AMD פעילה באופן אינטנסיבי.

על אף שהסכם הרישוי הצולב עשוי להיראות כארגון מסורתי ואינו מושפע מהסכמי 1976 שהקימו את ארכיטקטורת ה-x86, ההסכם הנוכחי מקיף מגוון רחב של טכנולוגיות והרחבות אשר אינן ניתנות לפיתוח חלופי ברמת התחרות העולמית. לכן, כל שינוי במצב ההסכם – כמו במצב בו תתבצע עסקת מכירה גדולה של אינטל – עלול לשנות את מאזן הכוחות בשוק השבבים ולהוביל לשינויים אסטרטגיים עמוקים.

בכך, בעוד שבמבט ראשון עשוי להיראות כי הסכמי רישוי צולב הם מרכיב נייטרלי במסחר בין חברות, הם למעשה מהווים גורם מרכזי המשפיע על החלטות אסטרטגיות, פיתוח טכנולוגי ומבנה השוק הכולל. אם יתממשו התנאים לסיום ההסכם, יהיה על החברות לשקול מחדש את מערך ההסכמים והשותפויות הטכנולוגיות שלהן, ובכך ייתכן שנצפה בשינוי מהותי במבנה התעשייה העולמית של השבבים.

הפוסט AMD עשויה לחסום את מכירת אינטל בעקבות הסכם רישוי צולב נרחב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת AMD הודיעה כי תפטר כ-4% מכוח האדם שלה ברחבי העולם, המוערך בכ-1,000 עובדים, כחלק מהתמקדותה בהזדמנויות הצמיחה המרכזיות שלה, בעיקר בתחום הבינה המלאכותית. המהלך מתבצע לאחר שהחברה הכפילה את מצבת כוח האדם שלה בשלוש השנים האחרונות. המהלך עשוי לאפשר ל-AMD להתמקד בפיתוח טכנולוגיות חדשניות בתחום הבינה המלאכותית, תוך ייעול המבנה הארגוני ושמירה על תחרותיות.

בהצהרה מ-AMD נמסר: "כחלק מהתאמת המשאבים להזדמנויות הצמיחה הגדולות ביותר שלנו, אנו נוקטים במספר צעדים ממוקדים שכוללים, לצערנו, צמצום כוח האדם הגלובלי בכ-4%. אנו מחויבים לטפל בעובדים המושפעים מהמהלך בכבוד ולסייע להם בתהליך המעבר".

המהלך נועד למקד את מאמצי החברה בתחומי הצמיחה המהירה, כולל מרכזי הנתונים ומעבדי AI. עם זאת, לא נמסר אילו חטיבות יושפעו יותר מהפיטורים.

ב-2023 העסיקה AMD כ-25,768 עובדים במשרה מלאה ועוד 9,526 עובדים זמניים, לעומת 2020, אז העסיקה החברה 12,637 עובדים במשרה מלאה ו-5,739 עובדים זמניים בלבד.

השוואה עם אינטל

בניגוד ל-AMD, המתמקדת במבנה ארגוני יעיל יותר, אינטל פיטרה לאחרונה כ-16,000 עובדים כחלק מהתאמת ההוצאות לרווחים הנוכחיים. אינטל רשמה הפסדים כספיים ברבעונים האחרונים, בעוד AMD מרוויחה.

הפוסט AMD מפטרת 4% מכוח האדם הגלובלי שלה ומתמקדת בבינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במהלך חסר תקדים, הודיעו אינטל (NASDAQ: INTC) ו-AMD (NASDAQ: AMD) על הקמת קבוצת ייעוץ לאקו-סיסטם x86, שתאחד מנהיגי טכנולוגיה ותעצב את עתיד הארכיטקטורה הנפוצה בעולם בתחום המחשוב. מטרת הקבוצה היא להרחיב את האקו-סיסטם באמצעות הבטחת תאימות בין פלטפורמות, פישוט פיתוח תוכנה ומתן מענה לצרכים ארכיטקטוניים במטרה ליצור פתרונות חדשניים ומדרגיים לעתיד.

בקבוצת הייעוץ חברים שמות ידועים כמו לינוס טורבאלדס וטים סוויני, ומייסדים נוספים כגון ברודקום, דל, גוגל, HPE, HP Inc., לנובו, מטא, מיקרוסופט, אורקל ורד האט.

במשך יותר מארבעה עשורים, שימשה ארכיטקטורת x86 כבסיס לעולם המחשוב המודרני והפכה לארכיטקטורה המועדפת במרכזי נתונים ומחשבים אישיים. כיום, עם ההתפתחויות במטעני עבודה של AI, שבבים מותאמים אישית, חידושים באריזות תלת-ממדיות ובמערכות ארכיטקטורה – הרחבת האקו-סיסטם של x86 חשובה יותר מאי פעם.

מנכ"ל אינטל, פאט גלסינגר, ציין כי "אנו עומדים על סף אחת התפניות המשמעותיות ביותר בארכיטקטורת x86 זה עשרות שנים, עם רמות חדשות של התאמה אישית, תאימות ומדרגיות הנחוצות לענות על צורכי הלקוחות." מנכ"לית AMD, ליסה סו, הדגישה כי "הקמת קבוצת הייעוץ לאקו-סיסטם x86 תבטיח שהארכיטקטורה תמשיך להתפתח כפלטפורמה המועדפת למפתחים וללקוחות."

היוזמה שואפת ליצור סט אחיד של הוראות וממשקים ארכיטקטוניים, לשפר את תאימות המוצרים ולהקל על פיתוח התוכנה באקו-סיסטם כולו.

הפוסט שיתוף פעולה חסר תקדים: אינטל ו-AMD מקימות קבוצת ייעוץ לאקו-סיסטם x86 להאצת החדשנות עבור מפתחים ולקוחות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בסופ"ש האחרון הכריזה חברת  AMD, על מעבדי ענק בעלי 192 ליבות ובכך למעשה חזרה לכתר ההובלה בעולם שרתי ה X86. המעבד האימתני עם  192 ליבות Performance שניתן להתקין שניים ממנו בשרת מספק לה שוב את המקום הראשון בעולמות השרתים. המעבד החדש מספק תמיכה בזיכרונות סופר מהירים 6000 מסדרת DDR5 , 128 ערוצי PCIE5 , CXL 2.0 וכמובן ישנם דגמים נוספים בעלי מספר מועט של ליבות לעבודה עם מערכות GPU.

היתרון של מעבדים מרובי ליבות, כמו המעבד החדש של AMD  המכונה Turin עד 192 ליבות ביצועים (להבדיל מליבות "יעילות" אצל חלק ממוצרי אינטל),  כולל את Hyper Threading ו AVX לסוגיו הוא יכולת ניצול מספר קטן של שרתים לתפוקה שעד היום הצריכה מספר רב של מכונות. חברות טכנולוגיה שיודעות להשתמש בתוכנות מרובות נימים יכולות לקבל ערך רב ממעבדים אלה.

במקביל חברת AMD   ממשיכה להציע מעבדים בתדר גבוה ומספר ליבות קטן יותר, לדוגמא מעבד 9575F עם "רק" 64 ליבות אך עם תדר גבוה של 3.3GHz המותאם לשימוש באפליקציות מוטי תדר. בנוסף, משפחות מעבדים קודמות שעדיין מיוצרות כגון סדרת 7000 , מייצרת אלטרנטיבה זולה יותר לדרישות לקוחות רבים עד 64 ליבות. לבסוף ישנם מעבדים ממשפחת ה Siena , דגמי 8000 שגם הם תומכים עד 64 ליבות, משתלמים במיוחד ומתאימים לתחום הנמוך-בינוני, דלים בהספק ומועדפים על חברות  המשתמשות במחשבים כחלק מפתרון למוצר תוכנה משולב עם חומרה.

חברת הייפר גלובל, המספקת פתרונות מחשוב לחברות טכנולוגיה, המפתחות מוצרי תוכנה מבוססי מיחשוב במגוון ענפי התעשייה, היא שותף האינטגרציה היחיד בישראל שנבחר על ידי חברת AMD  לקבל את התואר "AMD Partner". במסגרת שיתוף הפעולה,  חברת AMD מאפשרת להייפר קדימות בגישה למידע וחשיפה לטכנולוגיות עתידיות של AMD לפני כלל השוק.  באופן זה, מתאפשר לצוותי הפיתוח, לתכנן מוצר לטווח של 6-10 שנים קדימה ולקבל החלטות מושכלות בגזרה העסקית שבסופו של דבר משפיעות על פיתוח המוצר. תואר שותף של הייפר גלובל עם חברת AMD  , מצטרף לשני תארים נוספים בדרגת השותפות הגבוהה ביותר, שמחזיקה בהם הייפר גלובל עם מובילות הטכנולוגיה בעולם – תואר Titanium מחברת אינטל ותואר ELITE מאנבידיה.

סער בליץ, CVP of Technology בהייפר גלובל מסכם את היתרונות והחסרונות של המעבד החדש של AMD  ולמי זה עשוי לסייע:

יתרונות:

1. מספר ליבות גבוה: עם 192 ליבות Performance במעבד בודד, AMD מספקת עוצמת חישוב עצומה שמתאימה למערכות מרובות נימים (Multi-threaded). זהו יתרון עצום עבור חברות שמבצעות משימות כבדות ומורכבות.
2. תמיכה בטכנולוגיות מתקדמות: המעבדים החדשים תומכים בזיכרונות מהירים מסוג DDR5 במהירות 6000 וב-128 ערוצי PCIE5, מה שמספק מהירות תקשורת וזמני תגובה מהירים יותר. מדובר ביתרון חשוב במיוחד בעולמות מיחשוב עתיר ביצועים (HPC)
3. מיקוד בליבות ביצועים: AMD  משתמשת בליבות ביצועים מלאות (Performance Cores) בניגוד לחלק ממעבדי אינטל המשתמשים בליבות "יעילות" לצמצום צריכת האנרגיה. זה מאפשר ביצועים מקסימליים בתהליכים כבדים.
4.  Hyper Threading -AVX– תמיכה בטכנולוגיות כמו Hyper Threading ו-AVX משפרת את היכולת לבצע מספר רב של משימות בו-זמנית ואת היכולת לעבד נתונים מתמטיים באופן יעיל.
5. פתרונות מגווניםAMD  מציעה מגוון רחב של מעבדים המתאימים לצרכים שונים, כגון סדרת 7000  שמספקת עד 64 ליבות במחיר נמוך יותר, משפחת ה Siena , סדרת 8000 שמתאימה לשימושים בתחום הנמוך-בינוני שדורשים מעבדים חסכוניים באנרגיה.

אתגרים:

1. היצע רחב מדי: אחד האתגרים הוא היצע המעבדים הרחב והתאמתו לצרכים. ישנם סוגים ומשפחות רבות, וחלק מהמעבדים נשארים זמינים למשך שנים רבות, דבר שעלול להקשות על לקוחות לבחור את המעבד המתאים ביותר.
2. ביצועים גבוהים על חשבון יעילות אנרגטית: בעוד שמעבדי AMD מציעים ליבות ביצועים רבות, ישנם לקוחות שעשויים להעדיף ליבות "יעילות" שמציעות צריכת אנרגיה נמוכה יותר, כפי שמציעה אינטל בחלק ממעבדיה.
3. תדר נמוך במעבדים עם ליבות רבות: במעבדים בעלי מספר ליבות גבוה מאוד (כגון ה-192 ליבות בדור החדש), תדר הפעולה של כל ליבה נוטה להיות נמוך יותר, מה שעלול להשפיע על ביצועים במשימות מבוססות ליבה יחידה.

הפוסט AMD  הכריזה על מעבדי ענק בעלי 192 ליבות לשרתים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

Advanced Micro Devices (AMD) הכריזה על רכישת ZT Systems, יצרנית ODM של שרתים, בעסקה בשווי 4.9 מיליארד דולר. העסקה צפויה לשפר את יכולותיה של AMD בתחום הבינה המלאכותית (AI) בקנה מידה רחב. העסקה מחולקת ל-75% במזומן ו-25% במניות, והיא צפויה להיסגר במחצית הראשונה של 2025.

ZT Systems, חברה שמקורה בניו ג'רזי והוקמה בשנת 1994, מתמחה בתכנון ופריסה של תשתיות מחשוב AI. לחברה כ-2,500 עובדים בארה"ב ובאירופה, והיא מספקת שירותי תכנון וייצור של תשתיות מחשוב עבור ספקי שירותי ענן (CSPs). במסגרת העסקה, AMD מתכננת לשמור רק על צוות התכנון של ZT, תוך שהיא מתכננת למכור את עסקי הייצור של החברה לאחר סגירת העסקה.

לדברי הנהלת AMD, העסקה צפויה להאיץ את הפריסה של מערכות AI של החברה, אולם ייתכן כי היא תשפיע לרעה על הרווח למניה (EPS) בשנת 2025, אך צפויה להיות רווחית בסוף השנה. בנוסף, AMD מצפה לראות עלייה במכירות ה-GPU בעקבות רכישת ZT, אם כי קשה להעריך במדויק את ההשפעה על ההכנסות והרווח.

במקביל, AMD ממשיכה לפתח את פורטפוליו הבינה המלאכותית שלה במטרה להתמודד עם השוק הצומח, המוערך בכ-400 מיליארד דולר. החברה צפויה להשיק את המעבד MI350 ברבעון הרביעי של 2024 ואת MI350X ב-2025.

לסיכום, למרות ש-AMD מבצעת צעדים משמעותיים בכדי להתחזק בתחום הבינה המלאכותית, היא עדיין ניצבת בפני אתגרים משמעותיים מול מתחרותיה, ובפרט NVIDIA, שלה מערכת אקוסיסטם מבוססת היטב בתחום.

הפוסט AMD רוכשת את ZT Systems ב-4.9 מיליארד דולר כדי לחזק את יכולותיה בתחום הבינה המלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נראה כי Nvidia ממשיכה לבסס את שליטתה בשוק ה-GPU, לפי דו"ח מכירות ה-GPU לרבעון הראשון של 2024 שהורכב על ידי Jon Peddie Research (JPR). באופן כללי, זה היה רבעון גרוע לכרטיסי המסך, דבר אופייני כי הוא מגיע אחרי תקופת החגים. עם זאת, המכירות היו גבוהות בהרבה משנת 2023, מה שמצביע על כך ששוק המחשבים מתחיל להתאושש מתקופה איטית של שנתיים.

המספרים של Jon Peddie מראים שמשלוחי ה-GPU ירדו ב-7.9% מהרבעון הקודם ברבעון הראשון, אך עדיין עלו ב-39.2% משנה לשנה, מה שמסמן שינוי משמעותי לשוק כולו. החברה מעריכה שנשלחו 8.7 מיליון GPU ברבעון הראשון, בהשוואה ל-9.5 מיליון כרטיסים גרפיים ברבעון הרביעי של 2023. האופי המחזורי הזה של עליות וירידות הוא דבר טוב, לפי JPR, כי זה אומר שהשוק חוזר למבנה עונתי צפוי במקום הדרך שבה הוא התנהג במהלך המגפה.

משלוחי GPU

לגבי נתח השוק, לפני שנה, המספרים של JPR הראו ש-Nvidia עם 84%, AMD עם 12%, ואינטל עם 4% הנותרים. ברבעון הרביעי של 2023 המספרים האלה השתנו באופן דרמטי, עם ירידה של אינטל ל-1% בלבד ועלייה של AMD ל-7% על חשבון Nvidia ואינטל. אך כל זה השתנה ברבעון האחרון: אינטל ירדה ל-0% בתרשים (כואב), AMD חזרה ל-12%, ו-Nvidia זינקה ל-88%.

לפי JPR, למרות ש-AMD איבדה נתח שוק ברבעון, לחברה הייתה שנה מצוינת עם עלייה של 39% משנה לשנה. במקביל, Nvidia עשתה אפילו טוב יותר, עם שיפור של 45.6% משנה לשנה. הירידה של אינטל מהתרשים הייתה ככל הנראה תוצאה של אי שחרור GPU חדשים לאורך כל שנת 2023. מדווח כי היא מתכוונת להשיק את הארכיטקטורה מהדור השני שלה, Battlemage, השנה, ולכן יהיה מעניין לראות אם היא תוכל לשפר את מצבה כשאלה יגיעו.

פדי חוזה רבעון שני חזק המונע בעיקר מביקוש לחומרת AI, לפי Tom's Hardware. מיקרוסופט חשפה את הגל הראשון של מחשבים עם מעבדי AI מובנים במאי, ו-AI היה נושא מרכזי בתערוכת Computex השבוע. ההשקות הגדולות ביותר הקשורות ל-AI בתערוכה היו ה-CPU החדשים של AMD מדגם Zen 5 Ryzen 9000 למחשבים ניידים ונייחים, וארכיטקטורת Lunar Lake של אינטל למחשבים ניידים. Nvidia גם דיברה על תוכניותיה ל-AI, וחשפה שהארכיטקטורה מהדור הבא שלה נקראת Rubin.

הפוסט אנליסטים: נתח השוק של Nvidia ב-GPU עכשיו עומד על 88%, AMD עם 12% הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אחד ההבדלים המשמעותיים בין מחשבי AI לבין מחשבים רגילים טמון ביכולת לבצע משימות מורכבות הדורשות למידת מכונה וניתוח מידע מתקדם ישירות על המחשב, ללא תלות בענן. שילוב של מעבדים, יחידות עיבוד גרפיות ויחידות עיבוד נוירונים מובנות מאפשרות למחשבי העתיד להתמודד עם אתגרים חישוביים מסוג זה בצורה מהירה ויעילה יותר מבחינת צריכת חשמל. המשמעות עבור המשתמש היא חוויה מהירה, חלקה ואינטואיטיבית יותר במגוון רחב של יישומים.

קחו לדוגמא את ענקית המעבדים אינטל. הדור הבא של מעבדי ה-Core Ultra שלה כולל יחידת עיבוד ייעודית לבינה מלאכותית (הנקראת NPU), לצד יחידת העיבוד המרכזית (CPU) ויחידת העיבוד הגרפית (GPU) המתקדמות.

השילוב של שלוש יחידות עיבוד מתמחות מאפשר למעבד לחלק את עומסי העבודה בצורה יעילה יותר. משימות הקשורות לבינה מלאכותית יכולות לעבור מה-CPU אל ה-NPU שמתוכננת במיוחד לצורך כך. התוצאה היא ביצועים מוגברים משמעותית, לצד צריכת חשמל מופחתת.

בזכות הארכיטקטורה הזו, אינטל מעריכה שתוכל לספק יותר מ-100 מיליון מחשבים עם יכולות AI מובנות כבר בשנים הקרובות.

מעבר לשדרוג החומרה, מיקרוסופט דורשת הוספת מקש ייעודי ל-Copilot, מערכת ה-chatbot האינטליגנטית שלה, בכל מקלדת של מחשב AI עתידי. בלחיצת כפתור יוכל המשתמש להפעיל עוזר אישי מתקדם שיסייע במגוון רחב של משימות.

בתחום העריכה והיצירה, מחשבי AI יאפשרו להפיק תמונות, סרטונים ואפילו יצירות מוזיקליות מקוריות עפ"י הוראות טקסט פשוטות. כך לדוגמא, מפרסם הרוצה ליצור קמפיין שיווקי יוכל להקליד תיאור של התמונה הרצויה, והמחשב יחולל עבורו מספר גרסאות התואמות לתיאור בתוך שניות ספורות. בדומה, מלחין יוכל לבקש מהמחשב ליצור קטע מוזיקלי בסגנון מסוים עם כלי נגינה לבחירתו, ולקבל מספר אפשרויות שיוכלו לשמש אותו כבסיס ליצירה עתידית.

בתחום העבודה ויצירת תוכן, עוזרים אישיים מבוססי AI ילוו את המשתמש לאורך היום ויסייעו בכתיבה, בתכנון הזמן, בניהול הפגישות ובמשימות נוספות. למשל, העוזר האישי יוכל להציע ניסוחים אפקטיביים למסמכים ולהודעות דוא"ל על סמך ההקשר והיעדים שהוגדרו, לנתח את לוח הזמנים של המשתמש ולהמליץ לו על שינויים שיגבירו את הפרודוקטיביות שלו, או לסכם אוטומטית פגישות ולשתף את עיקרי הדברים עם המשתתפים הרלוונטיים.

בהיבטי אבטחה ופרטיות, מנועי AI מקומיים יוכלו לנטר בזמן אמת אחר התנהגות חשודה ולזהות איומים מתפתחים מבלי לשתף מידע רגיש בענן. הם ילמדו לזהות דפוסים ספציפיים למשתמש ולהתריע על חריגות העשויות להעיד על פריצה או תקיפה, תוך שהן מציעות המלצות מותאמות אישית לשיפור רמת ההגנה.

היכולת לבצע פעולות מתקדמות של בינה מלאכותית על חומרה ייעודית בזמן אמת, ללא תלות בחיבור רשת או בעלויות שירותי ענן, פותחת עידן חדש של יכולות וחוויות עבור משתמשי הקצה. מחשבי AI מבטיחים הנגשה של טכנולוגיות מתקדמות לקהל רחב יותר. בעוד שמחשבים רגילים מתקשים כיום לעמוד בדרישות העיבוד והזיכרון של מודלי AI מורכבים, הארכיטקטורה החדשה שמציעות חברות המחשוב נועדה במיוחד למטרה זו, ובכך מסמנת קפיצת מדרגה אמיתית ביכולות המחשוב האישי.

חשוב לציין כי המהלך של חברות המחשוב לשילוב בינה מלאכותית בחומרה מלווה במחויבות לסטנדרטים פתוחים ולתאימות חוצת פלטפורמות. כך למשל, תמיכה מובנית ב-DirectML של מיקרוסופט, וב-OpenVINO של אינטל עצמה, מבטיחה שתוכנות שנכתבות היום תוכלנה לרוץ על מגוון רחב של חומרות גם בעתיד.

אינטל משקיעה כבר היום מאמצים ניכרים בפיתוח מערכות על שבב (SoC) עם יכולות בינה מלאכותית מוטמעות, המיועדות למחשבים אישיים.

כחלק מהיערכותה לעידן המחשוב החכם, השיקה אינטל לאחרונה מספר תוכניות המכוונות להאצת קצב החדשנות בתחום. החברה מספקת בין היתר למפתחים, גישה לספריית תוכנות נרחבת, הכוללת מאות רבות של תוכנות מבוססות בינה מלאכותית שפותחו בשיתוף פעולה עם עשרות חברות תוכנה. כמו כן, אינטל מציעה תמיכה בשורה של פלטפורמות פיתוח ומודלים, שנועדו לאפשר יצירת קוד בר-הרצה על מגוון רחב של התקנים.

במקביל, החברה הציבה יעד שאפתני לאספקת יותר מ-100 מיליון מחשבים הכוללים מאיצי AI ייעודיים עד לשנת 2025. עם זאת, חשוב לציין כי אינטל אינה היצרנית היחידה הפעילה בתחום. יצרניות מעבדים מתחרות, כמו AMD ו-NVIDIA, מקדמות גם הן טכנולוגיות דומות ובונות אקו-סיסטם תוסס של חומרה ותוכנה. בנוסף, חברות טכנולוגיה מובילות אחרות, דוגמת מיקרוסופט, גוגל ואפל, משקיעות משאבים ניכרים במחקר ופיתוח של פתרונות מבוססי AI המותאמים למוצריהן.

רק הזמן יגיד איזו חברה או קבוצת חברות תצליח לתפוס את ההובלה ולהטביע את חותמה על עידן הבינה המלאכותית בתחום החומרה.

עידן מחשוב הבינה המלאכותית מסמן מעבר מהותי ממחשבים המגיבים על פי הוראות מפורשות, למחשבים בעלי יכולת להבין, ללמוד ולהתאים את עצמם למשתמש ולסביבה בצורה אוטונומית. הדבר מזכיר במובנים רבים את המהפכה שהביאו עמם הסמארטפונים בתחילת שנות האלפיים, אך ההשפעה הפוטנציאלית על האופן בו אנו חיים ועובדים אף גדולה יותר.

באופן דומה, הכנסת יכולות בינה מלאכותית מתקדמות לתוך המחשבים האישיים צפויה להשפיע על כל תחומי העשייה האנושית, מעבודה ולימודים ועד בריאות ויצירה. כשם שכיום קשה לדמיין חיים בלי אפליקציות כמו Google Maps או WhatsApp, כך בעתיד הלא רחוק נתקשה להאמין שהיו זמנים שבהם לא יכולנו לבקש מהמחשב לכתוב עבורנו חיבור, לחבר מנגינה מקורית או לתכנן עבורנו תוכנית אימונים מותאמת אישית.

אבל מה שמייחד את מהפכת מחשוב ה-AI הוא לא רק ההיקף והעוצמה של השינויים הצפויים, אלא גם הדרך שבה היא מתרחשת. בעוד שהטרנספורמציה של העידן הסלולרי הותנעה על ידי קומץ חברות טכנולוגיה שפיתחו פלטפורמות סגורות, ההתקדמות בעולם הבינה המלאכותית מונעת על ידי שיתוף פעולה בין ענקיות התעשייה, יצרניות רכיבים, מפתחי תוכנה עצמאיים, חוקרים מאקדמיה ואף משתמשי קצה.

המעבר לסטנדרטים פתוחים ולקוד נגיש, וההבנה כי קידום התחום מחייב שותפות של כל השחקנים בזירה – כל אלו משקפים תפיסה חדשה של אחריות ושל שותפות בקרב מובילי העשייה הטכנולוגית. במקום לנסות ולשלוט בכל חוליות שרשרת הערך, חברות כמו אינטל מזמינות את קהילת המפתחים להניע יחד את גלגלי החדשנות קדימה. לצד ההתפתחויות ביכולות המחשוב עצמן, זוהי אולי הבשורה המשמעותית ביותר של עידן ה-AI – תפיסה חדשה של קידמה, המושתתת על פתיחות ועל יצירה משותפת.

כשאנו מביטים קדימה אל השנים הבאות, קשה לחזות במדויק אילו טכנולוגיות ישנו את העולם ובאילו דרכים. אבל ניתן להניח בסבירות גבוהה כי תחום הבינה המלאכותית ימשיך להתפתח בקצב מסחרר, וכי מחשבים חכמים יהיו בלב העשייה והיצירה האנושית.

כתבה זו מתפרסמת בשיתוף עם חברת אינטל.

הפוסט מהפכת הבינה המלאכותית מגיעה אל המחשב האישי הופיע לראשונה ב-Chiportal.