ממשל ארצות הברית מתכנן צעדים רגולטוריים נוספים בתחום יצוא שבבים וטכנולוגיות בינה מלאכותית, כך אמר ג'פרי קסלר, בכיר במשרד המסחר האמריקני הממונה על בקרות היצוא.

קסלר אמר בשימוע שנערך בוושינגטון כי פעולה רגולטורית בנושא ״מגיעה״, אך לא פירט את תוכן התקנות או את מועד פרסומן. לדבריו, ממשל טראמפ אינו מתכוון להחליף את מסגרת AI Diffusion Rule שנקבעה בתקופת ממשל ביידן.

המסגרת נועדה להסדיר את הפצתם של שבבי בינה מלאכותית מתקדמים בעולם. היא מחלקת מדינות לקבוצות שונות וקובעת מגבלות על מספר מאיצי ה־AI שניתן לספק למדינות שאינן נהנות מגישה מלאה לטכנולוגיה אמריקנית.

הודעתו של קסלר מעידה כי הממשל עשוי לשנות את המכסות, תנאי הרישוי או אופן האכיפה, אך אינו מתכוון בשלב זה לבטל את העיקרון שלפיו ארצות הברית שולטת גם בהפצה העולמית של כושר מחשוב מתקדם.

ההגבלות משפיעות ישירות על יצרניות מאיצים ובהן אנבידיה ו־AMD, על ספקיות שירותי ענן ועל מדינות המבקשות להקים מרכזי נתונים גדולים. הן נועדו לצמצם את האפשרות ששבבים מתקדמים יגיעו לסין או לגורמים שממשלת ארצות הברית רואה בהם סיכון ביטחוני.

עם זאת, מדיניות ההגבלות יוצרת גם אי־ודאות עבור חברות אמריקניות. הרחבת החובה לקבל רישיונות עלולה לעכב עסקאות, לפגוע במכירות ולעודד מדינות וחברות להשקיע בפיתוח חלופות שאינן תלויות בטכנולוגיה אמריקנית.

בשלב זה אין עדיין תקנה חדשה שאפשר לנתח בפירוט. חשיבות הדברים היא באיתות שמסגרת ההגבלות תישאר חלק מרכזי ממדיניות השבבים האמריקנית, גם לאחר חילופי הממשל. לפני הפרסום יהיה צורך לבדוק אם משרד המסחר פרסם נוסח מפורט יותר, משום שהתקנות עשויות להשתנות עד מועד העלאת הידיעה.

תגיות:

הפוסט ארצות הברית מכינה צעדים חדשים להגבלת יצוא שבבי בינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אלטרה (Altera), יצרנית רכיבי ה־FPGA שנפרדה מאינטל בשנה שעברה, חוזרת למסלול צמיחה לאחר תקופה ממושכת של ירידה בהכנסות ואובדן נתח שוק. מנכ"ל החברה, רג'יב חוסיין, אמר לרויטרס כי הכנסות אלטרה גדלו ביותר מ־20% בשנה שעברה, וכי החברה צופה צמיחה בשיעור של כ־25% גם השנה. לדבריו, ההכנסה התפעולית של החברה יותר מהוכפלה, אולם כחברה פרטית אלטרה אינה מפרסמת נתונים כספיים מלאים. (Reuters)

השיפור מגיע לאחר שבשנת 2024 צנחו הכנסות פעילות ה־FPGA של אינטל לכ־1.5 מיליארד דולר, לעומת 2.9 מיליארד דולר ב־2023. הפעילות רשמה באותה שנה הפסד תפעולי של כ־615 מיליון דולר. הירידה נבעה בין היתר מחולשה מחזורית בשוק, מעבר תקציבי השקעה למאיצים גרפיים ואובדן נתח שוק ל־Xilinx, שנרכשה בידי AMD.

לדברי חוסיין, אחד ממנועי ההתאוששות הוא הביקוש הגובר למערכות בינה מלאכותית, רובוטיקה, אוטומציה תעשייתית ומחשוב קצה. בניגוד למעבד רגיל או למאיץ שתפקידיו נקבעים במידה רבה בעת התכנון, רכיבי FPGA כוללים מערך לוגי שניתן לתכנות מחדש גם לאחר ייצור השבב. תכונה זו מאפשרת להתאים את החומרה ליישומים חדשים, לתקני תקשורת משתנים ולדרישות זמן אמת.

במערכות רובוטיות יכולים רכיבי FPGA לטפל במקביל בזרמי מידע המגיעים ממצלמות, חיישני LiDAR, מכ"ם ומערכות בקרת תנועה. הם משמשים לעיבוד מוקדם של המידע, למיזוג נתוני חיישנים ולחיבור בין המעבדים לבין הרכיבים הפיזיים. בכך הם אינם מתחרים בהכרח במעבדי ה־GPU של אנבידיה, אלא משלימים אותם ומטפלים בפעולות הדורשות השהיה צפויה ונמוכה.

חוסיין הגדיר את רכיבי ה־FPGA כ"מערכת העצבים" של עולם הרובוטיקה. להערכתו, השימוש בהם ברובוטים ובמערכות בינה מלאכותית פיזית עשוי ליצור בעשור הקרוב שוק בהיקף מצטבר של 100–300 מיליארד דולר. מדובר בתחזית של הנהלת החברה ולא בהערכת שוק עצמאית.

אלטרה הציגה בתערוכת Embedded World שנערכה במרץ 2026 פתרונות ממשפחות Agilex 3 ו־Agilex 5, המיועדים בין היתר לראייה ממוחשבת, עיבוד חיישנים, בקרה רובוטית ויישומי בינה מלאכותית בקצה הרשת. החברה מדגישה את היכולת לספק ביצועים דטרמיניסטיים – כלומר, להשלים פעולות בתוך פרק זמן ידוע מראש – תכונה חשובה במכונות תעשייתיות ובמערכות בטיחותיות.

חזרה לעצמאות – לפי פחות ממחצית ממחיר הרכישה

אינטל רכשה את אלטרה בשנת 2015 תמורת 16.7 מיליארד דולר, בניסיון להרחיב את פעילותה במרכזי נתונים, תקשורת ומערכות משובצות. באפריל 2025 הסכימה אינטל למכור 51% מהחברה לקרן ההשקעות סילבר לייק תמורת כ־4.46 מיליארד דולר. העסקה שיקפה לאלטרה שווי של 8.75 מיליארד דולר – מעט יותר ממחצית מהסכום ששילמה אינטל כעשור קודם לכן. אינטל ממשיכה להחזיק ב־49% מהחברה. (altera.com)

אלטרה השלימה את הפיכתה לחברה עצמאית בספטמבר 2025. מאז פעלה לצמצום התלות התפעולית באינטל: לדברי חוסיין, מספר הסכמי שירותי המעבר בין שתי החברות ירד מ־125 ל־15 בלבד. במקביל השיקה אלטרה שישה שבבים חדשים וחיזקה את הקשר הישיר בין צוותי ההנדסה ללקוחות.

למרות ההפרדה, אלטרה מוסיפה להשתמש בשירותי הייצור של אינטל לצד TSMC. לדברי חוסיין, החברה עובדת עם TSMC גם על טכנולוגיות ייצור של 3 ו־2 ננומטר, ומחזיקה כיום בייצור סדרתי פתרונות FPGA התומכים בזיכרונות DDR5.

החברה נערכת להנפקה עתידית, אך טרם פרסמה מועד או שווי יעד. הנפקה כזו עשויה להפוך את אלטרה לאחת האפשרויות הבודדות בשוק הציבורי להשקעה ממוקדת בתחום ה־FPGA, לאחר שהמתחרה העיקרית Xilinx נטמעה בתוך AMD. עם זאת, המשך הצמיחה תלוי ביכולתה של אלטרה להחזיר נתחי שוק, לשמור על קצב השקת מוצרים ולהוכיח שההתאוששות אינה רק תוצאה של יציאה מהשפל המחזורי בענף.

הפוסט אלטרה חוזרת לצמוח: הביקוש ל־FPGA מתרחב בזכות בינה מלאכותית ורובוטיקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

יצרנית שבבי הזיכרון הדרום־קוריאנית SK hynix השלימה ביום שישי, 10 ביולי 2026, הנפקת תעודות פיקדון אמריקניות – ADR – בהיקף של כ־26.5 מיליארד דולר והחלה להיסחר בנאסד״ק. ניירות הערך תומחרו ב־149 דולר ליחידה, נפתחו במחיר של 170 דולר וסיימו את יום המסחר הראשון במחיר של 168.01 דולר – עלייה של 12.8% לעומת מחיר ההנפקה.

החברה הנפיקה 177.9 מיליון תעודות ADR. כל עשר תעודות מייצגות מניה רגילה אחת של SK hynix הנסחרת בבורסה של קוריאה הדרומית. ההנפקה הפכה לעסקת גיוס המניות הגדולה ביותר שביצעה חברה זרה בשוק האמריקני, ועקפה את הנפקת עליבאבא מ־2014.

עם זאת, אין מדובר בהנפקה ראשונה במובן המקובל. SK hynix היא חברה ציבורית ותיקה ואחת החברות הגדולות במדד קוספי בסיאול. המהלך הוא רישום נוסף בארצות הברית, המלווה בהנפקת מניות חדשות, ונועד לאפשר למשקיעים אמריקנים לרכוש חשיפה ישירה לחברה באמצעות ניירות ערך הנסחרים בדולרים בנאסד״ק.

הביקוש להנפקה היה גבוה במיוחד. לפי רויטרס, ההזמנות היו גדולות פי שבעה ממספר תעודות ה־ADR שהוצעו למשקיעים. מחיר ההנפקה היה גבוה בכ־2.7% ממחירה הממוצע של מניית החברה בסיאול בשלושת ימי המסחר שקדמו לתמחור.

הכסף מיועד למפעלים ולציוד EUV

SK hynix מתכננת להשתמש בכספי ההנפקה להקמת מפעלי שבבים חדשים בקוריאה הדרומית ולרכישת ציוד ייצור מתקדם. בין השאר הזכירה החברה מערכות ליתוגרפיה באור אולטרה־סגול קיצוני – EUV – מתוצרת ASML, הדרושות לייצור הדורות המתקדמים של שבבי הזיכרון.

החברה מרחיבה גם את פעילותה בארצות הברית ומתכננת להקים באינדיאנה את אתר הייצור הראשון שלה במדינה. ארצות הברית הייתה השוק הגדול ביותר של SK hynix בשנת 2025, והיוותה 68.8% מהכנסותיה. הכנסות החברה באותה שנה הסתכמו בכמעט 65 מיליארד דולר, והרווח הגיע לכ־28 מיליארד דולר.

ההשקעות נועדו להתמודד עם הצמיחה המהירה בביקוש לזיכרון רוחב פס גבוה – HBM – המשולב לצד מעבדים גרפיים ומאיצי בינה מלאכותית. זיכרונות אלה מאפשרים להעביר כמויות גדולות של מידע במהירות בין המעבד לבין מערכי הזיכרון, והפכו לרכיב מרכזי במערכות האימון וההפעלה של מודלי בינה מלאכותית.

הנהנית המרכזית משוק ה־HBM

SK hynix נחשבת ליצרנית הגדולה בעולם של זיכרונות HBM ולאחת הספקיות המרכזיות של אנבידיה ו־AMD. מעמדה בתחום הפך אותה לאחת הנהנות הבולטות מן ההשקעות האדירות בחוות שרתים ובתשתיות בינה מלאכותית.

העובדה שהחברה נסחרה עד כה בעיקר בסיאול הקשתה על חלק מהמשקיעים המוסדיים והפרטיים בארצות הברית לרכוש את מניותיה ישירות. רישום ה־ADR בנאסד״ק מרחיב את בסיס המשקיעים שלה, משפר את נזילות המניה ועשוי לצמצם את פער התמחור בינה לבין יצרניות שבבים אמריקניות.

לפי נתוני LSEG שצוטטו ברויטרס, ערב ההנפקה נסחרה SK hynix לפי מכפיל רווח עתידי של כ־5.8, לעומת מכפיל של כ־7 למתחרה האמריקנית מיקרון. המשקיעים המקווים לצמצום הפער מעריכים כי נגישות ישירה לשוק האמריקני עשויה להביא לתמחור גבוה יותר של החברה.

גם סימן להתלהבות – וגם מבחן לשוק

קבלת הפנים החיובית אינה מבטלת את הסיכונים. מניית SK hynix בסיאול ירדה בכ־25% מהשיא שאליו הגיעה כשבועיים לפני הרישום בארצות הברית, לאחר תקופה שבה עלתה במאות אחוזים. העליות החדות בענף יצרו חששות שהתמחור כבר משקף ציפיות גבוהות מאוד להמשך השקעות הבינה המלאכותית.

שוק הזיכרונות ידוע גם במחזוריות החריפה שלו. הרחבת כושר הייצור בתקופות של מחסור עשויה ליצור עודפי היצע בהמשך, אם קצב ההשקעות בחוות שרתים ייחלש או אם הביקוש ל־HBM יצמח לאט מהצפוי.

עם זאת, השלמת גיוס של 26.5 מיליארד דולר והעלייה ביום המסחר הראשון מעידות כי המשקיעים עדיין מעניקים ערך גבוה לחברות המספקות את התשתית הפיזית של מהפכת הבינה המלאכותית. עבור SK hynix, הרישום בנאסד״ק אינו רק מהלך פיננסי: הוא מחזק את מעמדה כחברת שבבים גלובלית ומספק לה הון הדרוש להמשך המרוץ מול סמסונג ומיקרון על הדורות הבאים של זיכרונות HBM.

הפוסט SK hynix גייסה 26.5 מיליארד דולר בנאסד״ק; המניות זינקו בכ־13% ביום המסחר הראשון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קוואלקום הודיעה כי תרכוש את חברת תוכנת הבינה המלאכותית Modular בעסקת מניות המוערכת בכ־3.92 מיליארד דולר. במסגרת העסקה תנפיק קוואלקום עד 19.2 מיליון מניות חדשות לבעלי המניות של Modular. השלמת הרכישה צפויה במחצית השנייה של 2026, בכפוף לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים.

הרכישה אינה מוסיפה לקוואלקום רק צוות נוסף של מהנדסים, אלא שכבת תוכנה שנועדה להתמודד עם אחת הבעיות המרכזיות בשוק מאיצי הבינה המלאכותית: הקושי להעביר מודלים ויישומים בין ארכיטקטורות חומרה שונות.

המערכת של Modular מאפשרת למפתחים להפעיל מודלים על מעבדים מרכזיים, מעבדים גרפיים, מעבדים עצביים ושבבים ייעודיים, בלי לכתוב מחדש חלקים נרחבים מהתוכנה עבור כל רכיב. החברה מנסה למצב את עצמה כשכבת תוכנה אופקית, שאינה תלויה ביצרן חומרה יחיד ויכולה לפעול על שבבים של אנבידיה, AMD וספקים נוספים.

האתגר האמיתי נמצא בתוכנה

הרכישה מדגישה כי התחרות בשוק שבבי הבינה המלאכותית אינה מתנהלת רק סביב מספר הליבות, רוחב הפס לזיכרון או ביצועי החישוב. אחד מיתרונותיה המרכזיים של אנבידיה הוא סביבת CUDA, הכוללת כלי פיתוח, ספריות תוכנה ותשתיות שעברו התאמה במשך שנים למעבדים הגרפיים של החברה.

השימוש הנרחב ב־CUDA מקשה על לקוחות לעבור למאיצים מתחרים, גם כאשר אלה מציעים מחיר נמוך יותר או יעילות אנרגטית גבוהה יותר. מעבר לחומרה חדשה מחייב לעיתים התאמות תוכנה, בדיקות ביצועים ושינויים בתהליכי ההפעלה של המודלים.

Modular מבקשת לצמצם את התלות הזאת באמצעות שכבת תוכנה המפרידה בין מודל הבינה המלאכותית לבין המעבד שעליו הוא מופעל. מבחינת קוואלקום, רכישת החברה עשויה לספק לה את החלק החסר באסטרטגיית מרכזי הנתונים: סביבת תוכנה שתאפשר ללקוחות להשתמש במאיציה בלי לוותר על יכולת להעביר עומסי עבודה בין פלטפורמות שונות.

לדברי מנכ"ל קוואלקום, כריסטיאנו אמון, התרחבות הבינה המלאכותית הסוכנת במרכזי נתונים ובמערכות קצה מובילה לשימוש בארכיטקטורות מבוזרות המשלבות מוצרים של כמה ספקים. לדבריו, מערכות כאלה דורשות תשתית תוכנה פתוחה ומודרנית יותר, המאפשרת ללקוחות לבחור היכן וכיצד להפעיל את היישומים שלהם.

מפיתוח שפת Swift לתשתיות AI

Modular הוקמה בשנת 2022 בידי כריס לאטנר וטים דייוויס. לאטנר מוכר בתעשייה כאחד ממפתחי תשתית המהדרים LLVM וכיוצר שפת התכנות Swift של אפל. בהמשך מילא תפקידים בטסלה ובגוגל, שם עסק גם בתשתיות תוכנה עבור מעבדי הבינה המלאכותית TPU.

החברה פיתחה סביבת תוכנה לביצוע היסק – הפעלת מודלים שכבר אומנו – וכן את שפת Mojo, שנועדה לשלב תחביר הדומה ל־Python עם ביצועים והתאמה לעבודה קרובה יותר לחומרה. לפי דיווחים, כ־150 עובדי Modular, ובהם שני המייסדים, צפויים להצטרף לקוואלקום עם השלמת העסקה.

ההתמקדות בהיסק משמעותית במיוחד. בשלב הראשון של פריחת הבינה המלאכותית הושקע חלק גדול מההון באימון מודלים גדולים. ככל שמספר המודלים והמשתמשים גדל, מרכז הכובד עובר בהדרגה לעלות הפעלת המודלים: צריכת החשמל, ניצול הזיכרון, זמני התגובה ומספר הבקשות שכל שרת מסוגל לעבד.

שכבת תוכנה המאפשרת לבצע אופטימיזציה של ההיסק על סוגים שונים של חומרה עשויה להקל על מפעילי ענן וחברות גדולות לשלב מאיצים מתחרים לצד מעבדי אנבידיה.

קוואלקום מחפשת צמיחה מעבר לטלפונים

שבבים לטלפונים חכמים עדיין מהווים חלק מרכזי מפעילותה של קוואלקום, אך החברה מנסה להרחיב את נוכחותה במחשבים אישיים, במכוניות, במערכות קצה ובמרכזי נתונים.

בתחום האחרון היא מתמודדת לא רק עם אנבידיה, אלא גם עם AMD, אינטל וספקיות הענן הגדולות המפתחות מאיצים ושבבים ייעודיים בעצמן. קוואלקום מתכננת להתחיל לספק מעבדי ומאיצי בינה מלאכותית למרכזי נתונים, והרכישה נועדה לחזק את יכולתה לספק לצד החומרה גם סביבת פריסה וניהול של מודלים.

עם זאת, רכישת Modular אינה מבטיחה שקוואלקום תוכל לשחזר במהירות את האקוסיסטם שבנתה אנבידיה. CUDA נהנית מבסיס גדול של מפתחים, מספריות שעברו אופטימיזציה למגוון יישומים ומקשרים עמוקים עם ספקיות ענן, חברות תוכנה ומוסדות מחקר.

בנוסף, קוואלקום תצטרך לאזן בין שאיפתה להפוך את Modular לפלטפורמה ניטרלית התומכת בשבבים של ספקים רבים לבין הרצון להשתמש בה כדי לקדם את מוצריה שלה. הצלחת העסקה תיבחן בשאלה האם מפתחים ולקוחות ימשיכו לראות בפלטפורמה שכבה עצמאית – ולא כלי שנועד בעיקר להכניס אותם לסביבת החומרה של קוואלקום.

אם תצליח בכך, הרכישה עשויה לאפשר לקוואלקום להתחרות בשוק הבינה המלאכותית לא רק באמצעות שבבים חדשים, אלא גם בנקודה שבה חלק גדול מהיתרון התחרותי נוצר כיום: הקשר שבין התוכנה לחומרה.

הפוסט קוואלקום רוכשת את Modular בכ־3.9 מיליארד דולר ומכוונת לחומת התוכנה של אנבידיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מרטין הורן, חבר סגל בכיר ב־AMD וארכיטקט מערכות AI ארגוניות, הציג בכנס ChipEx2026 את האופן שבו החברה רואה את השינוי הבא בשוק תשתיות הבינה המלאכותית. לדבריו, בעוד שהשיח הציבורי והמקצועי התמקד בשנים האחרונות בעיקר באימון מודלים גדולים, בפועל מרכז הכובד מתחיל לעבור אל ההסקה, כלומר אל הפעלת המודלים בסביבות אמיתיות, אצל משתמשים וארגונים.

הורן תיאר את AMD כחברה שפעלה במשך שנים במתכונת רזה מאוד, כמעט כמו חברת הזנק גדולה, והצליחה בשנים האחרונות להגדיל משמעותית את נוכחותה בשוק השרתים. לדבריו, אחת הסיבות המרכזיות לכך היא אימוץ מוקדם של טכנולוגיית צ'יפלטים. במקום לייצר שבב גדול אחד, AMD שילבה כמה פרוסות סיליקון קטנות יותר במארז אחד. כך ניתן היה לשפר את התפוקה בייצור, להשתמש בטכנולוגיות הייצור המתקדמות ביותר רק ברכיבי החישוב הקריטיים, ולהשיג צפיפות גבוהה יותר של ליבות במעבד.

בהמשך הציג הורן את דור המעבדים הבא של החברה, Venice, שלדבריו צפוי לכלול עד 250 ליבות במארז יחיד, או 512 יחידות עיבוד גלויות למערכת ההפעלה כאשר מופעל SMT. לדבריו, צפיפות כזו עשויה לאפשר עד כ־20 אלף ליבות CPU בארון שרתים רגיל, בלי לשנות את מערכת הקירור.

אבל עיקר הרצאתו התמקד בבינה מלאכותית. הורן הבחין בין שני דפוסי פריסה שונים: אימון והסקה. האימון דומה יותר לעולם מחשוב העל. הוא מתבצע באצוות, מנצל אשכולות גדולים של מאיצים גרפיים, ודורש רשת פנימית צפופה ומהירה. ההסקה שונה לחלוטין. היא מבוזרת, תנודתית, תלויה בעומסים משתנים, ודורשת איזון עומסים בין מופעי שירות רבים של מודלים. לכן, לדבריו, הבחירה בגודל המאיץ ובתצורת המערכת אינה תמיד ברורה מראש, ולעיתים היא דורשת התאמה עדינה בין דרישות הזיכרון, ההקשר והביצועים של כל מודל.

הורן העריך כי עד 2030 תשתיות האימון ימשיכו לגדול, אך יהוו רק כ־30% מהאספקה החדשה של תשתיות AI, בעוד שההסקה תתפוס את רוב הגידול. בניגוד לאימון, שצפוי להתרכז במרכזי נתונים גדולים, ההסקה תתפרס במקומות רבים יותר: בענן, במתקני אירוח מנוהלים, בארגונים, בקצה הרשת ובמחשבים מקומיים.

בהקשר זה הציג הורן את פורטפוליו ה־AI הרחב של AMD. בקצה אחד נמצאים פתרונות משובצים וטכנולוגיות FPGA שהגיעו עם רכישת Xilinx. בקצה אחר נמצאים מעבדי Ryzen Pro, שיכולים להריץ מודלים מקומיים במחשב אישי כאשר אין חיבור רשת או כאשר נדרש לשמור מידע רגיש בארגון. בנוסף הציג את משפחת Instinct, את כרטיס MI350P ואת מערכת Helios, המיועדת לפריסה בקנה מידה של ארון שלם.

לדבריו, יותר ארגונים צפויים להעדיף תשתיות AI בשליטה עצמית, לעיתים במתקני אירוח מנוהלים ולאו דווקא פיזית בתוך הארגון. הסיבות לכך הן עלות, שיהוי, פרטיות, מיקום הנתונים וריבונות דיגיטלית. הורן טען כי במקרים מסוימים עלות ההפעלה המקומית עשויה להיות נמוכה פי עשרה עד פי 15 מהפעלה בענן ציבורי.

בסיכום דבריו הדגיש הורן כי AMD רואה בבינה המלאכותית לא שוק אנכי נפרד, אלא שכבת תשתית שתשפיע על כל השווקים. לכן, לדבריו, אין פתרון AI אחד שמתאים לכולם. השוק ידרוש שילוב של CPU, GPU, מאיצים ייעודיים, מערכות ארגוניות, פתרונות קצה ותקני חומרה ותוכנה פתוחים.

הפוסט AMD מסמנת את השלב הבא ב-AI: מעבר מהאימון אל ההסקה הארגונית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

 בנוסף, הכנס מאגד השנה רשימה נדירה של מנהלים בכירים, יזמים פורצי דרך ומובילי חדשנות עולמיים שיגיעו כדי לדבר על מה באמת קורה בתעשייה שמניעה הלכה למעשה את מהפכת הבינה המלאכותית .בין המרצים:

איל וולדמן –  האיש שמכר את חברת מלאנוקס לאנבידיה ב-7 מיליארד

דב מורן – מייסד M Systems  ומנכ"ל שותף קרן Grove Ventures

רונן לוינגר – מנכ"ל חברת Dustphotonics שנמכרה לאחרונה ב 1.3 מילארד דולר

טל ענבר, דירקטור בכיר לתכנון SOC בחברת אפל

גיא אזרד, לשעבר מנכ"ל מרוול ישראל וכיום מנכ"ל Astera Labs  בישראל

דדה גולדשמידט – סגן נשיא בכיר ומנהל עולמי של קרן ההשקעות, Samsung

משה תנך– מנכ"ל חברת השבבים המבטיחה Neureality

שלמה גרדמן, יו"ר משותף של כנס ChipEx2026 : "קיבלנו החלטה אסטראגית לקיים את הכנס במועדו למרות ועל אף המצב. שמחנו לגלות את התמיכה הגלובלית לה זוכה הכנס גם בשנה מאתגרת זו. זוהי הוכחה נוספת לחשיבות תעשיית השבבים הישראלית לחברות הטכנולוגיה המובילות בעולם".

פרופ' רן גינוסר, יו"ר משותף של ChipEx2026 הוסיף ואמר: "השנה בנינו תוכנית אטראקטיבית במיוחד הכוללת מרצים מהחברות המובילות בתעשיה. האתגרים העומדים כיום בפני מפתחי השבבים רק הולכים וגדלים ובכוונתינו לאפשר למבקרים בכנס להיחשף לטכנולוגיות ה- AI החדישות והמתקדמות ביותר אשר יסייעו להם לפתח את דור המוצרים הבא שלהם באופן קל יותר ומהיר יותר."

בכנס הנחשב לאחד הגדולים והחשובים בתחומו בעולם, ישתתפו גם עשרותספקי כלי פיתוח, רכיבים ושירותים, מארה"ב, גרמניה, איטליה, צרפת, בריטניה, הולנד, בלגיה, הודו וטיוואן אשר יציגו בתערוכה כלים ושירותים חדשניים המוצעים לתעשיית השבבים וה- AI המקומית. הכנס יפתח במושב מליאת בוקר, ולאחריו יתפצל לארבעה מסלולים מקבילים בשני סבבי הרצאות. בסה"כ יכלול הכנס 10 מושבים מקצועים וישתתפו בו כ-50 מרצים ומנחים.

בכנס צפויים להשתתף כ-1,500 מאנשי התעשייה בהם מהנדסים, מנהלי פיתוח, סמנכ"לים, מנכ"לי חברות בתחום השבבים וה- AI משקיעי הון סיכון ומומחים מקצועיים לתעשייה.

מושב הנעילה החגיגי של הכנס יתקיים ב-13 במאי, 2026 במרכז פרס לשלום וחדשנות, בחסות רשות החדשנות ובהשתתפות ד"ר אלון סטופל, יו"ר הרשות לחדשנות. במהלך המושב בו ישתתפו מאות מבכירי התעשיה מהארץ והעולם יוענקו כמדי שנה אותות ה- Global Industry Leader"" לכמה אישים אשר תרמו תרומה מהותית להתפתחות תעשיית השבבים העולמית והמקומית.

כנס ChipEx2026  מאורגן ע"י חברת איי אס ג'י בע"מ  בשיתוף עם  SIA – איגוד התעשיה בארה"ב ורשות החדשנות בישראל.

לצפיה בתוכנית הכנס לחץ כאן.

הפוסט כמה מהחברות המובילות בעולם יחשפו ב ChipEx2026 את הפיתוחים החדשנים ביותר שלהן בינהן אנבידיה, ,AMD אמזון ו-Sandisk הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סקטור הטכנולוגיה, ובעיקר מניות השבבים, חזרו בשבוע האחרון למרכז תשומת הלב של המשקיעים בוול סטריט. לפי סקירת ההשקעות השבועית מ-3 במאי 201126 של הבנק הבינלאומי, הדוחות החזקים של חמש ענקיות הטכנולוגיה – גוגל, מיקרוסופט, אפל, אמזון ומטא – העניקו לשווקים שבוע ירוק נוסף, כאשר כולן היכו את תחזיות האנליסטים וסיפקו תחזיות מעודדות לרבעון הבא. הנתון החשוב יותר מבחינת השוק היה התרומה הגוברת של פעילות הענן והבינה המלאכותית לצמיחה בהכנסות וברווחים.

המשמעות רחבה יותר מתוצאות רבעוניות טובות. בחודשים האחרונים התנהל בוול סטריט דיון חריף בשאלה האם השקעות העתק של ענקיות הטכנולוגיה ב-AI, בעיקר בהוצאות הון על מרכזי נתונים, שרתים ושבבים, יצליחו להחזיר את עצמן. בעבר, המשקיעים הגיבו לעיתים בחשש לעלייה חדה ב-CAPEX, מתוך חשש שהחברות “שורפות” מזומנים מהר יותר מכפי שהן מייצרות צמיחה. הפעם, לפי הסקירה, התגובה הייתה שונה: המשקיעים קיבלו באופן חיובי את המשך ההשקעות, בעיקר משום שהן כבר משתקפות בצמיחה ממשית בפעילות הענן ובשירותי AI.

בולטת במיוחד גוגל, שלפי הסקירה הציגה זינוק של 63% בפעילות הענן לצד גידול בצבר ההזמנות. גם מיקרוסופט הציגה צמיחה של 39% בפעילות Azure וצמיחה של 123% בהכנסות מפעילות הקשורה ל-AI. הנתונים האלה מסמנים כי הבינה המלאכותית אינה נתפסת עוד רק כהבטחה עתידית או כמרכז עלות, אלא כגורם שמתחיל להשפיע בפועל על שורת ההכנסות של החברות הגדולות.

התגובה בשוק הייתה חדה. מדדי נאסד"ק רשמו באפריל זינוק חודשי של 15.3%–15.6%, אך את ההובלה תפס סקטור השבבים. לפי הסקירה, סקטור זה זינק באפריל ב-38.4%, ובתוך כך השלים מדד SOX רצף של 18 ימי עליות רצופים – הרצף החיובי הארוך ביותר שנרשם בו. העליות בשבבים משקפות את התפקיד המרכזי של המעבדים, המאיצים, הזיכרונות ורכיבי התקשורת בתשתית הפיזית של מהפכת ה-AI.

גם בסיכום השבועי ניכרה העדפה ברורה למניות טכנולוגיה גדולות. מדד S&P 500 עלה ב-0.9% וננעל בשיא חדש, נאסד"ק הכללי עלה ב-1.1%, ואילו נאסד"ק 100 עלה ב-1.5%. לפי הסקירה, הפער בין נאסד"ק הכללי לנאסד"ק 100 נובע בין היתר מכך שמשקלן של מניות השבבים גבוה יותר במדד החברות הגדולות. במילים אחרות, כאשר מניות השבבים מובילות את השוק, נאסד"ק 100 נהנה מכך יותר.

ההתעניינות בסקטור צפויה להימשך גם בשבוע הקרוב, כאשר עונת הדוחות עדיין לא הסתיימה. בין החברות שצפויות לפרסם תוצאות נמצאות AMD ו-Arm, שתי חברות בעלות חשיבות ישירה לשרשרת הערך של AI ושבבים. המשקיעים ינסו לבדוק האם מגמת הביקושים לתשתיות AI נמשכת גם מעבר לענקיות הענן, והאם היא מחלחלת גם לספקי השבבים, התכנון והשרתים.

גם בשוק המקומי נרשמה השפעה מסוימת של הראלי הטכנולוגי בחו"ל. בבורסה בתל אביב נרשמה מגמה חיובית ברוב המדדים, וביום שישי בלטו לטובה מדדי הטכנולוגיה והביטחוניות שעלו ב-2.5% ו-2.2% בהתאמה. מדד ת"א קלינטק עלה בסיכום השבועי ב-5.1%, בין היתר על רקע המומנטום החיובי במניות הטכנולוגיה בעולם.

התמונה הכוללת שעולה מן הסקירה היא של שוק שחוזר להאמין בסיפור הטכנולוגי, אך הפעם בצורה מפוכחת יותר. ה-AI עדיין דורשת השקעות ענק, אך הדוחות האחרונים מספקים למשקיעים אינדיקציה לכך שההשקעות האלה מתחילות להניב צמיחה. מבחינת תעשיית השבבים, זהו איתות חשוב: הביקוש למחשוב AI אינו אירוע נקודתי, אלא מנוע שממשיך להזרים הון, הזמנות וציפיות לתוך כל שרשרת הערך של התעשייה.

הפוסט הבינלאומי: דוחות ענקיות הטכנולוגיה החזירו את סקטור השבבים למרכז הראלי בוול סטריט הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ב־20-1-2026 פרסמה Benzinga ניתוח השוואתי אוטומטי שממקם את מיקרון (Micron Technology, סימול MU) מול שורה של מתחרות בענף השבבים וציוד הייצור, על בסיס מדדי הערכת שווי וצמיחה פיננסית.

מכפילים נמוכים יחסית לענף – אבל לא “זולים” בכל מחיר

לפי השוואה תעשייתית של מיקרון, מכפיל הרווח (P/E) של מיקרון עומד על 34.48, לעומת ממוצע ענפי של 112.78 – פער שמבליט עד כמה המכפילים בענף מושפעים מחברות צמיחה ומערכי שווי גבוהים במיוחד. (בנזינגה)
גם מכפיל ההון (P/B) של מיקרון, 6.94, נמוך מממוצע הענף 9.73; ומכפיל המכירות (P/S) 9.68 נמוך מממוצע 12.8.

במילים פשוטות: לפי המדדים שבדוח, מיקרון מתומחרת “קרוב יותר לקרקע” מחלק מהשחקניות הבולטות בסקטור. לשם השוואה, אנבידיה מוצגת עם P/E של 46.10 ו-P/B של 38.07, בעוד AMD עם P/E של 121.38.

רווחיות וצמיחה: מעל הממוצע – עם דגש על זיכרון ומרכזי נתונים

בדוח נטען כי השוואה תעשייתית של מיקרון מציגה גם נקודות חוזק תפעוליות: תשואה על ההון (ROE) של 9.28% – מעל ממוצע ענפי של 5.21%.
מיקרון מדווחת על EBITDA של 8.35 מיליארד דולר ורווח גולמי של 7.65 מיליארד דולר – שניהם מעל ממוצעי הענף (6.7 ו-6.43 מיליארד דולר, בהתאמה).
במדד הצמיחה בהכנסות, מיקרון מוצגת עם 56.65%, לעומת 32.11% בממוצע הענף. במקביל, אנבידיה מוצגת עם 62.49% וברודקום עם 28.18%.

מינוף: יחס חוב להון נמוך מול חלק מהמתחרות

עוד מדד שמודגש הוא יחס חוב להון (Debt-to-Equity). לפי Benzinga, למיקרון יחס של 0.21, ונכתב שזה מצביע על פרופיל מינוף נמוך יחסית מול “ארבע המתחרות המובילות” שנבדקו בהקשר זה. (בנזינגה)

הערת מערכת: מדובר בסקירה כמותית מבוססת נתונים, אך לא בהמלצת השקעה. מכפילים וצמיחה בענף השבבים יכולים להשתנות במהירות בהתאם למחזוריות, תמחור זיכרון, ביקושי AI ומצב מאקרו.

למאמר באתר בנזינגה

הפוסט דוח Benzinga: מיקרון מציגה מכפילים נמוכים וצמיחת הכנסות גבוהה מול ענף השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דוח חדש של BestBrokers, המבוסס על מדדי MSCI ACWI, מציב את מגזר השבבים וציוד השבבים כאחד המנצחים הבולטים של 2025: תשואה גולמית שנתית של 50.65%, שמדרגת את המגזר במקום הרביעי בין הענפים שנבחנו. מי שעקפו את השבבים היו בעיקר מגזרים “קשיחים” הקשורים למתכות יקרות – ובראשם כריית כסף וכריית זהב – בעוד שמגזר ה-IT הרחב הסתפק בתשואה נמוכה בהרבה. (B2B News Network)

הניתוח של BestBrokers בוחן ביצועים והשוואות גודל בין ענפים על בסיס מדדי MSCI ACWI (49 מדינות, שווקים מפותחים ומתעוררים), ומשלב נתוני שווי שוק לחברות בודדות ממקור חיצוני (CompaniesMarketCap) שנדגמו לתאריך 29.12.2025, לצד הסבר על שימוש בשווי שוק “חופשי למסחר” (free-float) במדדי MSCI.

איפה השבבים מול ענפים אחרים ב-2025

לפי העיבוד שצוטט מהדוח, כריית כסף הובילה את 2025 עם 207.42%, כריית זהב עם 175.69%, ואחריהן הגיעו גם ענפים נוספים שמושפעים ממחזור הסחורות. בתוך “אשכול” הענפים הטכנולוגיים-תשתיתיים, השבבים בלטו עם 50.65% – הרבה מעל מגזר ה-IT, שדורג עשירי בלבד עם 23.93%. כלומר, תשואת השבבים הייתה יותר מכפולה מזו של ה-IT הרחב באותה שנה.

בדוח ובניתוח הנלווה מוסבר שהפער הזה משקף תזה של “תשתית פיזית”: שוק ההון תימחר ב-2025 את יכולת החישוב ואת קיבולת הייצור כמשאבים מוגבלים, על רקע האצה בביקוש ל-AI, השקעות בדאטה-סנטרים, ומאמצי “החזרה הביתה” (onshoring) של שרשראות אספקה.

תמונת עומק: גודל ממוצע ו-5 שנים לאחור

לצד התשואה, הדוח מנסה לענות גם על “כמה גדולות החברות בכל ענף בממוצע”. לפי הנתונים שצוטטו, מגזר ה-IT מוביל בגודל ממוצע של חברה במדדים (כ-80.66 מיליארד דולר בממוצע), אחריו שירותי תקשורת (כ-64.82 מיליארד), ומגזר השבבים במקום השלישי עם כ-43.19 מיליארד דולר בממוצע על פני 249 חברות במדד הענפי שנבדק.

במבט של חמש שנים, השבבים מדורגים גבוה גם כן: 23.08% תשואה גולמית – מתחת לכריית זהב (23.45%) ומעל שורת ענפים כמו יצרני אנרגיה וכריית כסף.

10 החברות הגדולות בתעשיית השבבים

הדוח מדגיש גם ריכוזיות: אותם שמות חוזרים במספר מדדים/סלי-השקעה (בפרט אנבידיה, ברודקום, ASML ו-TSMC), מה שממחיש עד כמה “החומרה” וה“תוכנה” נעשו שזורות זו בזו.

לצורך תמונת “מי הגדולות”, הנה עשיריית השבבים הגדולה לפי שווי שוק על בסיס CompaniesMarketCap (הדירוג מתעדכן תדיר; BestBrokers מציינים שהשתמשו באותו מקור עבור דגימה לתאריך 29.12.2025):

מה זה אומר ל-2026, לפי הדוח

המסר המרכזי של BestBrokers הוא מעבר מ”ראלי רוחבי” לביצועים סלקטיביים יותר: חברות שיושבות עמוק בתוך תשתיות ה-AI, ייצור מתקדם וציוד קריטי – עשויות ליהנות מיתרון יחסי, בעוד חשיפה לשווקים מחזוריים, אי-ודאות סביב סין ועלויות הון עולות עשויות להגביר פערים בתוך הענף עצמו. (בנק בורסות)

אין באמור ייעוץ השקעות.

הפוסט דוח BestBrokers: תעשיית השבבים דורגה רביעית בתשואות 2025 – והרבה מעל מגזר ה-IT הרחב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

CES 2026, שנערכה בין 6 ל-9 בינואר בלאס וגאס, הפכה השנה לחלון ראווה צפוף במיוחד לרובוטים דמויי אדם. המסר שחזר שוב ושוב בדברי חברות הטכנולוגיה ובאולמות התצוגה הוא שבינה מלאכותית נמצאת בפתח “שנת פריצת דרך”, אבל כדי שההבטחות ייצאו מהדמו אל רצפת המפעל והבית – חייבים רובוטים דמויי אדם שמסוגלים לחוש, להבין ולפעול בעולם הפיזי בזמן אמת.

מנכ״ל אנבידיה, ג׳נסן הואנג, קשר את התנופה הזו ישירות לתשתיות המחשוב שהחברה בונה ליישומי בינה מלאכותית, וטען שתעשיית הרובוטיקה ההומנואידית נשענת על “מפעלי ה-AI” שמוקמים כדי לאמן ולהריץ מודלים בקנה מידה גדול. במסגרת זו הציגה אנבידיה גרסה חדשה למודל השפה החזותית שלה, Isaac GR00T, שמיועד לתרגם קלט חיישנים לפקודות שליטה בגוף הרובוט, לצד שימושים נוספים במודלים ממשפחת Cosmos לתכנון ולחשיבה רובוטיים.

ממודלים ועד שיתופי פעולה: DeepMind ובוסטון דיינמיקס

לצד אנבידיה, גם גוגל סימנה יעד ברור: ב-5 בינואר הודיעה DeepMind על שיתוף פעולה עם Boston Dynamics, במטרה לפתח מודלים חדשים של בינה מלאכותית עבור מערכת הרובוטיקה Atlas. השותפות הזו נתפסת כסימן לכך שיצרניות רובוטיקה ותיקות מבקשות לשלב “מוח” מתקדם יותר בתוך גוף שכבר יודע לבצע תנועות מורכבות – בתקווה לקצר את הדרך מרושם בתערוכה לפריסה מסחרית.

ובכל זאת, לא כולם מוכנים להכריז על מהפכה מיידית. לפי הערכות בשוק, גם אם רובוטים דמויי אדם הם “המוצר שתפס הכי הרבה תשומת לב”, עדיין צפויה דרך ארוכה עד פריסה מסחרית רחבה – בין השאר בגלל עלויות, בטיחות, אמינות, ויכולת תחזוקה בעולם אמיתי ולא בתנאי הדגמה.

גם AMD ו-LG נכנסות לתמונה

ב-AMD בחרו להציג את החזון דרך חומרה ושיתופי פעולה תעשייתיים. מנכ״לית החברה, ליסה סו, חשפה רובוט דמוי אדם חדש בשם Gene.01 מבית החברה Generative Bionics, שלה AMD מעניקה תמיכה כלכלית. לפי הדיווח, הרובוט מיועד להיפרס בהמשך השנה בסביבות תעשייתיות כמו מספנות, והחברה עושה שימוש בתשתיות עיבוד גרפי לאימון וכיוונון מודלים.

גם LG הצטרפה לגל עם הצגת רובוט דמוי אדם על גלגלים בשם CLOiD, שמוצג כמיועד למטלות ביתיות כגון קיפול כביסה ואפיית עוגות – דוגמה למאמץ להרחיב את הרובוטיקה מעבר למחסן ולמפעל אל הבית.

בסיכומו של דבר, CES 2026 המחישה שהמרוץ על רובוטים דמויי אדם כבר אינו רק שאלה של “גוף” מרשים, אלא בעיקר של שילוב מודלים, חיישנים ומחשוב יעיל בקצה – כך שרובוטים דמויי אדם יוכלו לפעול באופן אמין בסביבות מורכבות. רובוטים דמויי אדם הפכו לסמל של השלב הבא: מעבר מבינה מלאכותית שמדברת וכותבת לבינה מלאכותית שפועלת.

הפוסט כוכבי CES 2026: רובוטים דמויי אדם! אנבידיה, AMD, גוגל ו-LG דוחפות את הרובוטיקה קדימה הופיע לראשונה ב-Chiportal.