AMD הודיעה ב־28 בספטמבר כי חתמה על הסכם מחייב לרכישת World Labs, מעבדת מחקר לבינה מלאכותית בהובלת החוקרת פיי־פיי לי. שווי העסקה, שתבוצע כולה במניות, נאמד בכ־8.2 מיליארד דולר. בחברה צופים כי תושלם עד סוף 2026, בכפוף לאישורים רגולטוריים ולתנאי השלמה מקובלים. עד לסגירתה, מדובר בעסקה מתוכננת ולא ברכישה שהושלמה.

World Labs, שמקום מושבה בסן פרנסיסקו, מפתחת מודלים של בינה מרחבית: מערכות שיוצרות, משחזרות ומדמות סביבות תלת־ממדיות אינטראקטיביות על סמך טקסט, תמונות ווידאו. פעילותה כוללת גם מחקר ללמידת רובוטים ולסימולציה. ליישומים כאלה עשויות להיות דרישות מחשוב שונות מאלה של מודלי שפה, ובהן עיבוד מידע חזותי ומרחבי ויצירת סביבות שניתן לפעול בתוכן.

על פי AMD, צירוף החוקרים והמומחים של World Labs אמור לסייע לה להבין כיצד משתנים עומסי העבודה של מודלי AI ולתכנן בהתאם את מפת הדרכים של החומרה, התוכנה והמערכות שלה. זהו יעד אסטרטגי שהחברה מציגה, ולא תוצאה שכבר הוכחה מן העסקה. ליסה סו, יו״ר ומנכ״לית AMD, הסבירה כי פיתוח פלטפורמות מחשוב לדור הבא מחייב הבנה מעמיקה של התפתחות המודלים.

לאחר השלמת העסקה צפויה פיי־פיי לי להצטרף ל־AMD כסגנית נשיא בכירה וכמדענית הראשית, בכפיפות לסו. צוות World Labs ימשיך לעסוק במחקר מודלים של בינה מלאכותית. המהלך מרחיב את מעורבותה של AMD מעבר לאספקת רכיבי מחשוב: באמצעות צוות מחקר מודלים בתוך החברה היא מבקשת לקבל מבט ישיר על צורכי היישומים העתידיים, לרבות רובוטיקה וסימולציה.

תגיות:

הפוסט AMD תרכוש את World Labs של פיי־פיי לי בעסקת מניות של 8.2 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תהליך הייצור Intel 14A עשוי להפוך בשנים הקרובות לאחת מזירות התחרות החשובות ביותר בתעשיית השבבים. לפי דיווח שהתבסס על ניתוח של Piper Sandler, שמונה חברות – Amazon, Apple, AMD, Google, Tesla, Microsoft, Nvidia ו-Qualcomm – בוחנות את האפשרות לייצר שבבים בתהליך הדור הבא של Intel Foundry. בשלב זה אף אחת מהחברות לא הכריזה על התחייבות לייצור מסחרי. TechSpot

עבור אינטל, עצם ההתעניינות היא משמעותית. החברה מנסה כבר שנים להפוך את חטיבת הייצור שלה לספקית foundry אמיתית המתחרה ב-TSMC וב-Samsung, ולא רק למפעל המשרת את מוצריה שלה. 14A הוא התהליך הראשון שאינטל תכננה מלכתחילה תוך התמקדות בלקוחות חיצוניים, והחברה עצמה הזהירה בעבר כי אם לא תצליח להשיג לקוח חיצוני גדול, ייתכן שהמשך ההשקעה בדורות שאחרי 18A לא יהיה כלכלי. Intel

אינטל: 14A יהיה קרוב מאוד ל-TSMC A14

נאגה צ'נדרסקראן, מנהל הטכנולוגיה והתפעול של Intel Foundry, אמר לאחרונה כי אינטל מעריכה שביצועי 14A יהיו "בטווח של 5%" מאלה של תהליך A14 של TSMC. הניסוח אינו קובע מי מהשניים יהיה מהיר יותר, אך הוא ממקם את שני התהליכים באותה קטגוריית ביצועים. Tom's Hardware

לפי נתוני אינטל, 14A אמור לספק שיפור של 15%–20% בביצועים באותה צריכת חשמל לעומת 18A, או הפחתה של 25%–35% בצריכת החשמל באותה רמת ביצועים, לצד שיפור של עד 30% בצפיפות. התהליך ישתמש בדור השני של טרנזיסטורי RibbonFET ובמערכת PowerDirect להזנת חשמל מהצד האחורי של הפרוסה. אינטל

14A גם מיועד להיות אחד מתהליכי הלוגיקה הראשונים שישתמשו באופן נרחב בליתוגרפיית High-NA EUV – הדור הבא של מערכות EUV של ASML. בכך אינטל מנסה לא רק להשוות את ביצועי TSMC, אלא גם לבנות תהליך שיהיה אטרקטיבי ללקוחות HPC ו-AI עתירי ביצועים. Intel

המבחן האמיתי: האם אחת הענקיות תחתום

הרשימה המדווחת מרשימה במיוחד משום שהיא כוללת כמה מהלקוחות הגדולים ביותר של TSMC כיום. Nvidia, AMD, Apple ו-Qualcomm לבדן מייצגות נפח עצום של שבבי מחשוב ומובייל מתקדמים.

עם זאת, בדיקה של תהליך אינה שקולה להזמנת ייצור. חברות שבבים גדולות נוהגות לבחון במקביל כמה טכנולוגיות ייצור ולבצע porting של בלוקים, בדיקות PDK והערכות PPA עוד לפני החלטה מסחרית.

אינטל עצמה דיווחה בדוחותיה כי היא "מעורבת באופן פעיל עם מספר לקוחות חיצוניים פוטנציאליים" וצפתה כי החלטות לגבי 14A יתחילו להתקבל במחצית השנייה של 2026 ובמחצית הראשונה של 2027. Intel

לכן, עבור Intel Foundry, האירוע שישנה באמת את התמונה לא יהיה עוד לקוח שבוחן את התהליך – אלא חתימה של לפחות לקוח עוגן אחד על ייצור בהיקפים משמעותיים.

14A הוא גם מבחן לעתיד מפעלי אינטל

ההימור של אינטל על 14A הוא לא רק טכנולוגי. פיתוח תהליך מתקדם והקמת כושר ייצור עבורו דורשים השקעות של עשרות מיליארדי דולרים. החברה כבר הבהירה שהיקף הרחבת המפעלים יהיה תלוי ישירות בכמות ההזמנות המחייבות שתצליח להשיג. Intel

אם אפילו חלק מהחברות שמדווחות כעת כמי שבוחנות את 14A יהפכו ללקוחות, הדבר עשוי לתת ל-Intel Foundry את מה שחסר לה מאז הקמתה במתכונתה הנוכחית: נפחי ייצור חיצוניים גדולים שיכולים להצדיק את ההשקעה בדורות הבאים.

אם, לעומת זאת, הלקוחות ימשיכו לבחור ב-TSMC, אינטל תעמוד שוב בפני השאלה הקשה האם היא יכולה להמשיך לממן לבדה את המרוץ לדורות הייצור המתקדמים ביותר.

הפוסט דיווח: Nvidia, Apple, AMD וחמש ענקיות נוספות בוחנות ייצור ב-Intel 14A הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה הודיעה היום (ה׳) כי הגיעה להסכם לרכישת Hugging Face תמורת 12.9303 מיליארד דולר. העסקה, מהגדולות בתולדות אנבידיה, מרחיבה את אחיזתה של החברה מעבר למעבדים ולמערכות מחשוב, אל אחת הפלטפורמות המרכזיות שעליהן מפתחים משתפים, בוחנים, מתאימים ומפיצים מודלים של בינה מלאכותית.

לפי פרטי העסקה שפורסמו, כ־11.9 מיליארד דולר ישולמו למשקיעי Hugging Face, ועד מיליארד דולר נוספים יוקצו לתוכנית תגמול מבוססת מניות שנועדה לשמר עובדים שיעברו לאנבידיה.

Hugging Face, שנוסדה בניו יורק ב־2016 בידי קלמן דלאנג, ז׳וליאן שומון ותומא וולף, מכונה לעיתים "GitHub של הבינה המלאכותית". החברה מפעילה מאגר ושירותי פיתוח למודלים, מערכי נתונים ויישומי AI. לדברי אנבידיה, בפלטפורמה משתמשים יותר מ־18 מיליון מפתחים, חוקרים ויוצרים, והיא מארחת יותר משלושה מיליון מודלים, 500 אלף מערכי נתונים ומיליון יישומים. יותר מ־200 אלף חברות משתמשות בה כדי לאתר, להעריך, להתאים ולהפעיל מודלים.

אנבידיה מבטיחה לשמור על ניטרליות הפלטפורמה

אחת השאלות המרכזיות שמעוררת העסקה היא האם Hugging Face תוכל להמשיך לשמש זירה ניטרלית גם לאחר שתעבור לבעלות יצרנית המאיצים הדומיננטית בשוק. מנכ״ל אנבידיה, ג׳נסן הואנג, התחייב כי הפלטפורמה תישאר פתוחה לכל אקוסיסטם הבינה המלאכותית וכי השימוש במעבדי אנבידיה לא יהיה תנאי לפיתוח או להפעלה באמצעותה.

לדבריו, המפתחים ימשיכו לבחור בעצמם את המודלים, מסגרות התוכנה, ספקי הענן, שירותי ההסקה ופלטפורמות המחשוב שבהם ישתמשו. Hugging Face אמורה להמשיך לתמוך בפיתוח ובהפעלה בסביבות מרובות עננים ומרובות מאיצים, לרבות חומרה של מתחרות אנבידיה.

להתחייבות זו חשיבות מיוחדת משום שבין המשקיעות ב־Hugging Face נמצאות גם חברות ובהן AMD, אמזון, גוגל וסיילספורס. בסבב גיוס של 235 מיליון דולר ב־2023 הוערכה החברה ב־4.5 מיליארד דולר בלבד. מחיר הרכישה הנוכחי גבוה כמעט פי שלושה מהערכת השווי ההיא. לפי דיווחים קודמים, קצב ההכנסות השנתי של Hugging Face עומד על כ־150 מיליון דולר, ולכן ברור כי אנבידיה משלמת בעיקר על מעמדה האסטרטגי ועל קהילת המפתחים שלה, ולא על היקף ההכנסות הנוכחי.

מהחומרה אל נקודת המפגש של המפתחים

המהלך מחזק את האסטרטגיה של אנבידיה כספקית פלטפורמה מלאה: שבבים, מערכות, תקשורת, ספריות תוכנה, מודלים ושירותי ענן. שתי החברות כבר משתפות פעולה, בין השאר בשילוב שירותי DGX Cloud ו־NIM של אנבידיה בפלטפורמת Hugging Face. אנבידיה גם מפרסמת באמצעותה מאות מודלים ומערכי נתונים, ולדברי הואנג היא כיום התורמת הגדולה ביותר של מודלים ונתונים פתוחים לפלטפורמה.

מבחינת שוק השבבים, רכישת Hugging Face מעניקה לאנבידיה גישה ישירה לנקודת המפגש שבה מיליוני מפתחים בוחרים מודלים וכלי הפעלה. גם אם החברה תקיים את התחייבותה ולא תחייב שימוש במעבדי GPU מתוצרתה, שיפור ההתאמה בין המודלים, כלי הפיתוח ותשתיות אנבידיה עשוי להפוך את המעבר משלב הניסוי להפעלה מסחרית לקל יותר בתוך האקוסיסטם שלה.

העסקה היא גם מהלך הגנתי. כמה מהלקוחות הגדולים ביותר של אנבידיה, ובהם מיקרוסופט, גוגל, אמזון, מטא ו־OpenAI, מפתחים מאיצי AI משלהם כדי לצמצם את תלותם במעבדי החברה. הרחבת השימוש במודלים בעלי משקלים פתוחים עשויה ליצור בסיס ביקוש רחב ומבוזר יותר למחשוב מואץ, בקרב ארגונים ומפתחים שאינם רוצים להסתמך רק על המודלים הסגורים של OpenAI ואנתרופיק.

עם זאת, המבחן האמיתי של ההבטחה לפתיחות יגיע לאחר השלמת הרכישה: האם Hugging Face תעניק בפועל חשיפה ותמיכה שוות למודלים ולחומרה מתחרים, והאם קהילת המפתחים תמשיך לראות בה פלטפורמה עצמאית. אנבידיה מצדה אומרת כי בכוונתה להשתמש בתשתיות, ביכולות ההנדסיות ובפריסה העולמית שלה כדי לשפר את אמינות הפלטפורמה, אבטחתה, הערכת המודלים ויכולות ההסקה וההטמעה שלה.

הפוסט אנבידיה תרכוש את Hugging Face ב־12.93 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

התחרות בשוק שבבי מרכזי הנתונים מתרחבת מעבר לשחקניות המסורתיות. קוואלקום ו־Arm, שתי חברות שבמשך שנים היו מזוהות בעיקר עם סמארטפונים ועם ארכיטקטורות חסכוניות באנרגיה, מגבירות את מאמציהן להפוך לספקיות מרכזיות של רכיבי מחשוב עבור שרתי AI.

קוואלקום הרחיבה בשנים האחרונות את פעילותה מעבר למעבדי Snapdragon למובייל, תוך רכישת טכנולוגיות בתחום ה־AI, הקישוריות והתוכנה. המטרה היא להציע פתרונות רחבים יותר למרכזי נתונים — לא רק שבב בודד אלא חלק גדול יותר ממערכת המחשוב והרשת שסביבו.

Arm, מצדה, כבר הפכה לבסיס ארכיטקטוני חשוב במרכזי הנתונים. ספקיות ענן ובהן חברות ענק מפתחות מעבדי שרתים המבוססים על Arm, והחברה עצמה מתקדמת למעורבות עמוקה יותר בתכנון פתרונות מלאים. בכך היא נכנסת לשטח שנשלט במשך עשרות שנים בידי ארכיטקטורת x86 של אינטל ו־AMD.

השינוי נובע גם מאופי עומסי ה־AI. מרכזי נתונים חדשים אינם נשענים עוד על CPU כללי בלבד, אלא משלבים מעבדים, מאיצים, זיכרונות HBM, קישוריות אופטית ומהירה ורשתות ייעודיות. הדבר מאפשר לשחקניות חדשות לבחור נקודת כניסה אחרת לשוק ולבנות ממנה פלטפורמה רחבה.

עבור אינטל ו־AMD, התחזקות Arm מגדילה את התחרות דווקא בשוק ה־CPU לשרתים. עבור אנבידיה, האיום שונה: קוואלקום וחברות נוספות מנסות להציע חלופות לחלקים שונים ממערכת ה־AI, ובמקביל לצמצם את התלות במערכת אקולוגית של ספק יחיד.

המאבק איננו רק על ביצועים גולמיים. צריכת חשמל, עלות כוללת למרכז הנתונים, קישוריות בין מאיצים וזמינות תוכנה הפכו למדדים קריטיים. ככל שמתקני AI גדלים לעשרות ואף מאות אלפי מאיצים, שיפור קטן בנצילות האנרגטית או בתעבורת הנתונים עשוי לתרגם לחיסכון של מיליוני דולרים.

עבור תעשיית השבבים, המשמעות היא שהתחרות מתרחשת כעת ברמת המערכת השלמה. היתרון כבר אינו נקבע רק לפי מי מייצר את ה־CPU או ה־GPU המהיר ביותר, אלא לפי היכולת לחבר מחשוב, זיכרון, רשת ותוכנה לפלטפורמה אחת שניתנת לפריסה בקנה מידה גדול.

הפוסט קוואלקום ו־Arm מגבירות את הלחץ על אינטל, AMD ואנבידיה במרכזי הנתונים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מניות השבבים הובילו ביום שלישי, 18 באוגוסט 2026, גל ירידות חד בוול סטריט. מדד המוליכים למחצה של בורסת פילדלפיה, SOX, ירד במהלך המסחר בכ־5.4%, בקצב שאיים למחוק יותר מ־680 מיליארד דולר משווי השוק המצרפי של החברות הנכללות בו.

הירידות הקיפו את כל 30 מניות המדד. מניית סנדיסק נפלה בכ־10%, מיקרון איבדה כ־7.4%, AMD ירדה בכ־5.4% ואנבידיה איבדה יותר מ־2%. החולשה הייתה חריפה במיוחד בחברות הקשורות לזיכרונות, לתקשורת מהירה ולתשתיות מרכזי הנתונים: קרדו ירדה בכ־13%, קוהרנט בכ־12% ופברינט ביותר מ־20%.

לפי רויטרס, חברות השבבים והאחסון היו בין הנפגעות העיקריות בגל המכירות, וקרן הסל Roundhill Memory, העוקבת אחר חברות הזיכרונות, איבדה קרוב ל־8%.

למה מניות השבבים ירדו?

הירידות לא נבעו מהודעה שלילית אחת של יצרנית שבבים או מירידה מוכחת בהזמנות. מדובר בשילוב של כמה גורמים שפגעו במיוחד במניות הטכנולוגיה שנסחרות לפי תחזיות צמיחה גבוהות.

הגורם הראשון היה הזינוק בתשואות איגרות החוב הממשלתיות בארצות הברית. תשואת האג"ח ל־30 שנה הגיעה לרמתה הגבוהה ביותר מאז 2007, והתשואה לעשר שנים נותרה סמוך לשיא שלא נראה מאז ינואר 2025. כאשר התשואות עולות, הערך הנוכחי של רווחים הצפויים להתקבל בעתיד יורד — ולכן מניות צמיחה, ובהן חברות השבבים, נוטות להיפגע יותר.

עליית התשואות מייקרת גם את גיוסי החוב הנדרשים להקמת מרכזי נתונים. בשנים האחרונות הפכו השקעות של מאות מיליארדי דולרים בתשתיות AI למנוע המרכזי של הביקוש למאיצים, לזיכרונות HBM, לרכיבי תקשורת אופטיים ולשבבי אחסון. התייקרות המימון מעוררת חשש שהקמת חלק מהמתקנים תידחה או תתבצע בקצב איטי מהמתוכנן.

הגורם השני היה העלייה במחירי הנפט, על רקע התפוגגות התקוות להסדרה בין ארצות הברית לאיראן והחשש מהמשך המתיחות במזרח התיכון. מחירי נפט גבוהים יותר עלולים להגביר מחדש את האינפלציה ולצמצם את יכולתו של הבנק המרכזי האמריקני להוריד את הריבית. בשוק אף גברו ההערכות כי ייתכן שהריבית תועלה פעם נוספת בהמשך השנה.

הגורם השלישי הוא מימוש רווחים לאחר עלייה חריגה במניות השבבים. למרות התנודתיות שנרשמה בחודשים האחרונים, מדדי השבבים עדיין עלו בכ־70% מתחילת 2026. מניות הקשורות לזיכרונות, אחסון ותקשורת למרכזי נתונים רשמו חלק מהעליות החדות ביותר, ולכן הפכו פגיעות במיוחד כאשר המשקיעים החלו להקטין סיכונים.

גם גורמים נקודתיים החריפו את הירידות. פברינט דיווחה על לחץ זמני הצפוי בשולי הרווח, והתגובה החריפה למנייתה גלשה לחברות נוספות המספקות רכיבים אופטיים ופתרונות תקשורת למרכזי נתונים. אנליסטים ציינו גם כי מחזורי המסחר הנמוכים יחסית בחודש אוגוסט ופעילות של מערכות מסחר אוטומטיות עשויים היו להעצים את התנודה.

בשלב זה אין עדות לקריסה בביקוש לשבבים או לביטול נרחב של הזמנות. הירידות משקפות בעיקר שינוי בתמחור הסיכונים: המשקיעים בוחנים מחדש כמה זמן יימשך גל ההשקעות ב-AI, מה תהיה עלות המימון שלו והאם קצב הגידול ברווחים יצדיק את השווי הגבוה שאליו הגיעו החברות.

המבחן הגדול הבא לענף יהיה דוח אנבידיה, הצפוי להתפרסם ב־26 באוגוסט. עוד קודם לכן יפורסם פרוטוקול ישיבת הבנק המרכזי האמריקני, שעשוי לספק רמזים לגבי כיוון הריבית.

מקורות: רויטרס, Charles Schwab, Investor’s Business Daily

הפוסט מימוש רווחים במניות השבבים: מדד SOX צנח אמש ב־5.4% וכ־680 מיליארד דולר עמדו להימחק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

AMD וחברת הרשתות הישראלית DriveNets פרסמו ארכיטקטורת ייחוס משותפת להקמת קלאסטרים גדולים של בינה מלאכותית, המשלבת את מאיצי AMD Instinct מסדרת MI350 עם פתרון התקשורת DriveNets AI Fabric.

ארכיטקטורת ייחוס אינה מוצר אחד הנמכר כמערכת סגורה, אלא תכנון טכני מאומת המגדיר כיצד ניתן לשלב את המעבדים, השרתים, כרטיסי הרשת, התוכנה ותשתית התקשורת למערכת מלאה. המטרה היא לקצר את תהליך ההקמה של קלאסטרים חדשים ולהקטין את הסיכון לבעיות תאימות וביצועים בעת חיבור רכיבים של ספקים שונים.

התכנון המשותף מבוסס על מאיצי AMD Instinct MI350, ובדיקות הביצועים בוצעו על קלאסטרים המצוידים במאיצי MI355X. בצד התקשורת משולבת ארכיטקטורת AI Fabric של DriveNets, המבוססת על Ethernet ומיועדת לחבר מספר גדול של מאיצים למערכת אחת.

לפי החברות, העבודה המשותפת כללה אופטימיזציה של מספר שכבות במערכת: סביבת התוכנה ROCm של AMD, ספריית התקשורת הקולקטיבית RCCL, תוספי הרשת, כרטיסי התקשורת, השרתים ומערכות הניהול והאורקסטרציה. הארכיטקטורה מיועדת הן לאימון מודלים והן להרצת מודלים בשלב ההסקה — Inference.

ניסיון להציע חלופה פתוחה יותר

המהלך משקף את הניסיון של AMD לבנות סביב המאיצים שלה מערכת אקולוגית שתאפשר לספקיות ענן ולמפעילי מרכזי נתונים להקים תשתיות AI מרובות ספקים. זאת, במקום להסתמך על מערך שבו מרבית רכיבי החומרה, התקשורת והתוכנה מגיעים מיצרן יחיד.

הארכיטקטורה תומכת בתקשורת Scale-out בין שרתים באותו קלאסטר, וב־Scale-across לחיבור משאבי מחשוב או קלאסטרים שונים. היא כוללת גם את רשתות החזית והאחסון, כך שניתן להשתמש בתשתית רשת אחת למספר שכבות במרכז הנתונים.

DriveNets מסרה כי היא ו־AMD כבר פועלות עם לקוחות משותפים בפריסות ניסיוניות ובמערכות ייצור, ובהם ספקי תשתיות AI וחברות המכונות NeoClouds — מפעילות ענן המתמקדות באספקת משאבי עיבוד למודלים של בינה מלאכותית. שמות הלקוחות והיקף הפריסות לא פורסמו.

שיפור של 5% בתפוקה

על פי תוצאות הבדיקות שפרסמו החברות, המערכת המשותפת השיגה תפוקה גבוהה בכ־5% וזמן קצר ב־10%–15% עד להפקת הטוקן הראשון — מדד המכונה Time to First Token או TTFT — בהשוואה לתוצאות תעשייתיות הזמינות לציבור.

בבדיקות עומסי הסקה בקנה מידה של מספר שרתים דיווחו החברות גם על השהיה של פחות מ־20 אלפיות השנייה בין טוקנים ועל קצב מינימלי של 50 טוקנים בשנייה למשתמש. בדיקות עמידות הראו, לטענתן, כי הפרעות זמניות בקישורי הרשת לא גרמו לירידה נצפית ברוחב הפס או לעיכוב בהתאוששות.

עם זאת, הנתונים פורסמו בידי DriveNets ו־AMD, וההשוואה נעשתה מול תוצאות ציבוריות ולא במסגרת מבחן בלתי תלוי וזהה מול מערכת מתחרה. לכן יש לראות בהם בשלב זה נתוני יצרן.

ארווינד באלאקומאר, סגן נשיא להנדסת קלאסטרים גלובלית ב־AMD, אמר כי ביצועיו של קלאסטר AI תלויים ביעילות השילוב בין המחשוב, הרשת והתוכנה. לדבריו, התכנון המשותף מספק ללקוחות ארכיטקטורה מאומתת המבוססת על Ethernet, שמטרתה לשפר את ניצול המאיצים ולפשט את פריסת עומסי האימון וההסקה.

עידו סוסן, מייסד ומנכ״ל DriveNets, אמר כי שוק תשתיות ה־AI עובר בהדרגה ממערכות של ספק יחיד למערכות פתוחות ומרובות ספקים, וכי רשת התקשורת היא רכיב מרכזי במעבר הזה.

AMD הצטרפה למשקיעים ב־DriveNets

פרסום ארכיטקטורת הייחוס מגיע פחות מחודשיים לאחר ש־DriveNets השלימה סבב גיוס רביעי בהיקף של 410 מיליון דולר. הסבב הובל בידי Bessemer Venture Partners ו־Atreides Management, ו־AMD הצטרפה אליו כמשקיעה חדשה לצד Red Dot Capital והמשקיעים הקיימים פיטנגו ו־D1 Capital Partners.

הסבב הביא את סך ההון שגייסה DriveNets מאז הקמתה לכמיליארד דולר. החברה לא חשפה את השווי שנקבע לה בגיוס. לדבריה, הכסף מיועד בין היתר להרחבת המלאי וכושר האספקה שלה לנוכח הגידול בביקוש לתשתיות תקשורת עבור קלאסטרי AI גדולים.

DriveNets נוסדה בשנת 2015 ומפתחת מערכות תוכנה ותקשורת המאפשרות להפעיל רשתות גדולות באמצעות חומרה סטנדרטית, במקום מערכות קנייניות שבהן החומרה והתוכנה מגיעות מאותו ספק. החברה החלה את פעילותה בשוק מפעילות התקשורת, ובשנים האחרונות הרחיבה את המיקוד שלה לתשתיות עבור מרכזי נתונים ובינה מלאכותית.

הפוסט AMD ו־DriveNets מציגות ארכיטקטורת רשת לקלאסטרי AI מבוססי MI350 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשל ארצות הברית מתכנן צעדים רגולטוריים נוספים בתחום יצוא שבבים וטכנולוגיות בינה מלאכותית, כך אמר ג'פרי קסלר, בכיר במשרד המסחר האמריקני הממונה על בקרות היצוא.

קסלר אמר בשימוע שנערך בוושינגטון כי פעולה רגולטורית בנושא ״מגיעה״, אך לא פירט את תוכן התקנות או את מועד פרסומן. לדבריו, ממשל טראמפ אינו מתכוון להחליף את מסגרת AI Diffusion Rule שנקבעה בתקופת ממשל ביידן.

המסגרת נועדה להסדיר את הפצתם של שבבי בינה מלאכותית מתקדמים בעולם. היא מחלקת מדינות לקבוצות שונות וקובעת מגבלות על מספר מאיצי ה־AI שניתן לספק למדינות שאינן נהנות מגישה מלאה לטכנולוגיה אמריקנית.

הודעתו של קסלר מעידה כי הממשל עשוי לשנות את המכסות, תנאי הרישוי או אופן האכיפה, אך אינו מתכוון בשלב זה לבטל את העיקרון שלפיו ארצות הברית שולטת גם בהפצה העולמית של כושר מחשוב מתקדם.

ההגבלות משפיעות ישירות על יצרניות מאיצים ובהן אנבידיה ו־AMD, על ספקיות שירותי ענן ועל מדינות המבקשות להקים מרכזי נתונים גדולים. הן נועדו לצמצם את האפשרות ששבבים מתקדמים יגיעו לסין או לגורמים שממשלת ארצות הברית רואה בהם סיכון ביטחוני.

עם זאת, מדיניות ההגבלות יוצרת גם אי־ודאות עבור חברות אמריקניות. הרחבת החובה לקבל רישיונות עלולה לעכב עסקאות, לפגוע במכירות ולעודד מדינות וחברות להשקיע בפיתוח חלופות שאינן תלויות בטכנולוגיה אמריקנית.

בשלב זה אין עדיין תקנה חדשה שאפשר לנתח בפירוט. חשיבות הדברים היא באיתות שמסגרת ההגבלות תישאר חלק מרכזי ממדיניות השבבים האמריקנית, גם לאחר חילופי הממשל. לפני הפרסום יהיה צורך לבדוק אם משרד המסחר פרסם נוסח מפורט יותר, משום שהתקנות עשויות להשתנות עד מועד העלאת הידיעה.

תגיות:

הפוסט ארצות הברית מכינה צעדים חדשים להגבלת יצוא שבבי בינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אלטרה (Altera), יצרנית רכיבי ה־FPGA שנפרדה מאינטל בשנה שעברה, חוזרת למסלול צמיחה לאחר תקופה ממושכת של ירידה בהכנסות ואובדן נתח שוק. מנכ"ל החברה, רג'יב חוסיין, אמר לרויטרס כי הכנסות אלטרה גדלו ביותר מ־20% בשנה שעברה, וכי החברה צופה צמיחה בשיעור של כ־25% גם השנה. לדבריו, ההכנסה התפעולית של החברה יותר מהוכפלה, אולם כחברה פרטית אלטרה אינה מפרסמת נתונים כספיים מלאים. (Reuters)

השיפור מגיע לאחר שבשנת 2024 צנחו הכנסות פעילות ה־FPGA של אינטל לכ־1.5 מיליארד דולר, לעומת 2.9 מיליארד דולר ב־2023. הפעילות רשמה באותה שנה הפסד תפעולי של כ־615 מיליון דולר. הירידה נבעה בין היתר מחולשה מחזורית בשוק, מעבר תקציבי השקעה למאיצים גרפיים ואובדן נתח שוק ל־Xilinx, שנרכשה בידי AMD.

לדברי חוסיין, אחד ממנועי ההתאוששות הוא הביקוש הגובר למערכות בינה מלאכותית, רובוטיקה, אוטומציה תעשייתית ומחשוב קצה. בניגוד למעבד רגיל או למאיץ שתפקידיו נקבעים במידה רבה בעת התכנון, רכיבי FPGA כוללים מערך לוגי שניתן לתכנות מחדש גם לאחר ייצור השבב. תכונה זו מאפשרת להתאים את החומרה ליישומים חדשים, לתקני תקשורת משתנים ולדרישות זמן אמת.

במערכות רובוטיות יכולים רכיבי FPGA לטפל במקביל בזרמי מידע המגיעים ממצלמות, חיישני LiDAR, מכ"ם ומערכות בקרת תנועה. הם משמשים לעיבוד מוקדם של המידע, למיזוג נתוני חיישנים ולחיבור בין המעבדים לבין הרכיבים הפיזיים. בכך הם אינם מתחרים בהכרח במעבדי ה־GPU של אנבידיה, אלא משלימים אותם ומטפלים בפעולות הדורשות השהיה צפויה ונמוכה.

חוסיין הגדיר את רכיבי ה־FPGA כ"מערכת העצבים" של עולם הרובוטיקה. להערכתו, השימוש בהם ברובוטים ובמערכות בינה מלאכותית פיזית עשוי ליצור בעשור הקרוב שוק בהיקף מצטבר של 100–300 מיליארד דולר. מדובר בתחזית של הנהלת החברה ולא בהערכת שוק עצמאית.

אלטרה הציגה בתערוכת Embedded World שנערכה במרץ 2026 פתרונות ממשפחות Agilex 3 ו־Agilex 5, המיועדים בין היתר לראייה ממוחשבת, עיבוד חיישנים, בקרה רובוטית ויישומי בינה מלאכותית בקצה הרשת. החברה מדגישה את היכולת לספק ביצועים דטרמיניסטיים – כלומר, להשלים פעולות בתוך פרק זמן ידוע מראש – תכונה חשובה במכונות תעשייתיות ובמערכות בטיחותיות.

חזרה לעצמאות – לפי פחות ממחצית ממחיר הרכישה

אינטל רכשה את אלטרה בשנת 2015 תמורת 16.7 מיליארד דולר, בניסיון להרחיב את פעילותה במרכזי נתונים, תקשורת ומערכות משובצות. באפריל 2025 הסכימה אינטל למכור 51% מהחברה לקרן ההשקעות סילבר לייק תמורת כ־4.46 מיליארד דולר. העסקה שיקפה לאלטרה שווי של 8.75 מיליארד דולר – מעט יותר ממחצית מהסכום ששילמה אינטל כעשור קודם לכן. אינטל ממשיכה להחזיק ב־49% מהחברה. (altera.com)

אלטרה השלימה את הפיכתה לחברה עצמאית בספטמבר 2025. מאז פעלה לצמצום התלות התפעולית באינטל: לדברי חוסיין, מספר הסכמי שירותי המעבר בין שתי החברות ירד מ־125 ל־15 בלבד. במקביל השיקה אלטרה שישה שבבים חדשים וחיזקה את הקשר הישיר בין צוותי ההנדסה ללקוחות.

למרות ההפרדה, אלטרה מוסיפה להשתמש בשירותי הייצור של אינטל לצד TSMC. לדברי חוסיין, החברה עובדת עם TSMC גם על טכנולוגיות ייצור של 3 ו־2 ננומטר, ומחזיקה כיום בייצור סדרתי פתרונות FPGA התומכים בזיכרונות DDR5.

החברה נערכת להנפקה עתידית, אך טרם פרסמה מועד או שווי יעד. הנפקה כזו עשויה להפוך את אלטרה לאחת האפשרויות הבודדות בשוק הציבורי להשקעה ממוקדת בתחום ה־FPGA, לאחר שהמתחרה העיקרית Xilinx נטמעה בתוך AMD. עם זאת, המשך הצמיחה תלוי ביכולתה של אלטרה להחזיר נתחי שוק, לשמור על קצב השקת מוצרים ולהוכיח שההתאוששות אינה רק תוצאה של יציאה מהשפל המחזורי בענף.

הפוסט אלטרה חוזרת לצמוח: הביקוש ל־FPGA מתרחב בזכות בינה מלאכותית ורובוטיקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

יצרנית שבבי הזיכרון הדרום־קוריאנית SK hynix השלימה ביום שישי, 10 ביולי 2026, הנפקת תעודות פיקדון אמריקניות – ADR – בהיקף של כ־26.5 מיליארד דולר והחלה להיסחר בנאסד״ק. ניירות הערך תומחרו ב־149 דולר ליחידה, נפתחו במחיר של 170 דולר וסיימו את יום המסחר הראשון במחיר של 168.01 דולר – עלייה של 12.8% לעומת מחיר ההנפקה.

החברה הנפיקה 177.9 מיליון תעודות ADR. כל עשר תעודות מייצגות מניה רגילה אחת של SK hynix הנסחרת בבורסה של קוריאה הדרומית. ההנפקה הפכה לעסקת גיוס המניות הגדולה ביותר שביצעה חברה זרה בשוק האמריקני, ועקפה את הנפקת עליבאבא מ־2014.

עם זאת, אין מדובר בהנפקה ראשונה במובן המקובל. SK hynix היא חברה ציבורית ותיקה ואחת החברות הגדולות במדד קוספי בסיאול. המהלך הוא רישום נוסף בארצות הברית, המלווה בהנפקת מניות חדשות, ונועד לאפשר למשקיעים אמריקנים לרכוש חשיפה ישירה לחברה באמצעות ניירות ערך הנסחרים בדולרים בנאסד״ק.

הביקוש להנפקה היה גבוה במיוחד. לפי רויטרס, ההזמנות היו גדולות פי שבעה ממספר תעודות ה־ADR שהוצעו למשקיעים. מחיר ההנפקה היה גבוה בכ־2.7% ממחירה הממוצע של מניית החברה בסיאול בשלושת ימי המסחר שקדמו לתמחור.

הכסף מיועד למפעלים ולציוד EUV

SK hynix מתכננת להשתמש בכספי ההנפקה להקמת מפעלי שבבים חדשים בקוריאה הדרומית ולרכישת ציוד ייצור מתקדם. בין השאר הזכירה החברה מערכות ליתוגרפיה באור אולטרה־סגול קיצוני – EUV – מתוצרת ASML, הדרושות לייצור הדורות המתקדמים של שבבי הזיכרון.

החברה מרחיבה גם את פעילותה בארצות הברית ומתכננת להקים באינדיאנה את אתר הייצור הראשון שלה במדינה. ארצות הברית הייתה השוק הגדול ביותר של SK hynix בשנת 2025, והיוותה 68.8% מהכנסותיה. הכנסות החברה באותה שנה הסתכמו בכמעט 65 מיליארד דולר, והרווח הגיע לכ־28 מיליארד דולר.

ההשקעות נועדו להתמודד עם הצמיחה המהירה בביקוש לזיכרון רוחב פס גבוה – HBM – המשולב לצד מעבדים גרפיים ומאיצי בינה מלאכותית. זיכרונות אלה מאפשרים להעביר כמויות גדולות של מידע במהירות בין המעבד לבין מערכי הזיכרון, והפכו לרכיב מרכזי במערכות האימון וההפעלה של מודלי בינה מלאכותית.

הנהנית המרכזית משוק ה־HBM

SK hynix נחשבת ליצרנית הגדולה בעולם של זיכרונות HBM ולאחת הספקיות המרכזיות של אנבידיה ו־AMD. מעמדה בתחום הפך אותה לאחת הנהנות הבולטות מן ההשקעות האדירות בחוות שרתים ובתשתיות בינה מלאכותית.

העובדה שהחברה נסחרה עד כה בעיקר בסיאול הקשתה על חלק מהמשקיעים המוסדיים והפרטיים בארצות הברית לרכוש את מניותיה ישירות. רישום ה־ADR בנאסד״ק מרחיב את בסיס המשקיעים שלה, משפר את נזילות המניה ועשוי לצמצם את פער התמחור בינה לבין יצרניות שבבים אמריקניות.

לפי נתוני LSEG שצוטטו ברויטרס, ערב ההנפקה נסחרה SK hynix לפי מכפיל רווח עתידי של כ־5.8, לעומת מכפיל של כ־7 למתחרה האמריקנית מיקרון. המשקיעים המקווים לצמצום הפער מעריכים כי נגישות ישירה לשוק האמריקני עשויה להביא לתמחור גבוה יותר של החברה.

גם סימן להתלהבות – וגם מבחן לשוק

קבלת הפנים החיובית אינה מבטלת את הסיכונים. מניית SK hynix בסיאול ירדה בכ־25% מהשיא שאליו הגיעה כשבועיים לפני הרישום בארצות הברית, לאחר תקופה שבה עלתה במאות אחוזים. העליות החדות בענף יצרו חששות שהתמחור כבר משקף ציפיות גבוהות מאוד להמשך השקעות הבינה המלאכותית.

שוק הזיכרונות ידוע גם במחזוריות החריפה שלו. הרחבת כושר הייצור בתקופות של מחסור עשויה ליצור עודפי היצע בהמשך, אם קצב ההשקעות בחוות שרתים ייחלש או אם הביקוש ל־HBM יצמח לאט מהצפוי.

עם זאת, השלמת גיוס של 26.5 מיליארד דולר והעלייה ביום המסחר הראשון מעידות כי המשקיעים עדיין מעניקים ערך גבוה לחברות המספקות את התשתית הפיזית של מהפכת הבינה המלאכותית. עבור SK hynix, הרישום בנאסד״ק אינו רק מהלך פיננסי: הוא מחזק את מעמדה כחברת שבבים גלובלית ומספק לה הון הדרוש להמשך המרוץ מול סמסונג ומיקרון על הדורות הבאים של זיכרונות HBM.

הפוסט SK hynix גייסה 26.5 מיליארד דולר בנאסד״ק; המניות זינקו בכ־13% ביום המסחר הראשון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קוואלקום הודיעה כי תרכוש את חברת תוכנת הבינה המלאכותית Modular בעסקת מניות המוערכת בכ־3.92 מיליארד דולר. במסגרת העסקה תנפיק קוואלקום עד 19.2 מיליון מניות חדשות לבעלי המניות של Modular. השלמת הרכישה צפויה במחצית השנייה של 2026, בכפוף לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים.

הרכישה אינה מוסיפה לקוואלקום רק צוות נוסף של מהנדסים, אלא שכבת תוכנה שנועדה להתמודד עם אחת הבעיות המרכזיות בשוק מאיצי הבינה המלאכותית: הקושי להעביר מודלים ויישומים בין ארכיטקטורות חומרה שונות.

המערכת של Modular מאפשרת למפתחים להפעיל מודלים על מעבדים מרכזיים, מעבדים גרפיים, מעבדים עצביים ושבבים ייעודיים, בלי לכתוב מחדש חלקים נרחבים מהתוכנה עבור כל רכיב. החברה מנסה למצב את עצמה כשכבת תוכנה אופקית, שאינה תלויה ביצרן חומרה יחיד ויכולה לפעול על שבבים של אנבידיה, AMD וספקים נוספים.

האתגר האמיתי נמצא בתוכנה

הרכישה מדגישה כי התחרות בשוק שבבי הבינה המלאכותית אינה מתנהלת רק סביב מספר הליבות, רוחב הפס לזיכרון או ביצועי החישוב. אחד מיתרונותיה המרכזיים של אנבידיה הוא סביבת CUDA, הכוללת כלי פיתוח, ספריות תוכנה ותשתיות שעברו התאמה במשך שנים למעבדים הגרפיים של החברה.

השימוש הנרחב ב־CUDA מקשה על לקוחות לעבור למאיצים מתחרים, גם כאשר אלה מציעים מחיר נמוך יותר או יעילות אנרגטית גבוהה יותר. מעבר לחומרה חדשה מחייב לעיתים התאמות תוכנה, בדיקות ביצועים ושינויים בתהליכי ההפעלה של המודלים.

Modular מבקשת לצמצם את התלות הזאת באמצעות שכבת תוכנה המפרידה בין מודל הבינה המלאכותית לבין המעבד שעליו הוא מופעל. מבחינת קוואלקום, רכישת החברה עשויה לספק לה את החלק החסר באסטרטגיית מרכזי הנתונים: סביבת תוכנה שתאפשר ללקוחות להשתמש במאיציה בלי לוותר על יכולת להעביר עומסי עבודה בין פלטפורמות שונות.

לדברי מנכ"ל קוואלקום, כריסטיאנו אמון, התרחבות הבינה המלאכותית הסוכנת במרכזי נתונים ובמערכות קצה מובילה לשימוש בארכיטקטורות מבוזרות המשלבות מוצרים של כמה ספקים. לדבריו, מערכות כאלה דורשות תשתית תוכנה פתוחה ומודרנית יותר, המאפשרת ללקוחות לבחור היכן וכיצד להפעיל את היישומים שלהם.

מפיתוח שפת Swift לתשתיות AI

Modular הוקמה בשנת 2022 בידי כריס לאטנר וטים דייוויס. לאטנר מוכר בתעשייה כאחד ממפתחי תשתית המהדרים LLVM וכיוצר שפת התכנות Swift של אפל. בהמשך מילא תפקידים בטסלה ובגוגל, שם עסק גם בתשתיות תוכנה עבור מעבדי הבינה המלאכותית TPU.

החברה פיתחה סביבת תוכנה לביצוע היסק – הפעלת מודלים שכבר אומנו – וכן את שפת Mojo, שנועדה לשלב תחביר הדומה ל־Python עם ביצועים והתאמה לעבודה קרובה יותר לחומרה. לפי דיווחים, כ־150 עובדי Modular, ובהם שני המייסדים, צפויים להצטרף לקוואלקום עם השלמת העסקה.

ההתמקדות בהיסק משמעותית במיוחד. בשלב הראשון של פריחת הבינה המלאכותית הושקע חלק גדול מההון באימון מודלים גדולים. ככל שמספר המודלים והמשתמשים גדל, מרכז הכובד עובר בהדרגה לעלות הפעלת המודלים: צריכת החשמל, ניצול הזיכרון, זמני התגובה ומספר הבקשות שכל שרת מסוגל לעבד.

שכבת תוכנה המאפשרת לבצע אופטימיזציה של ההיסק על סוגים שונים של חומרה עשויה להקל על מפעילי ענן וחברות גדולות לשלב מאיצים מתחרים לצד מעבדי אנבידיה.

קוואלקום מחפשת צמיחה מעבר לטלפונים

שבבים לטלפונים חכמים עדיין מהווים חלק מרכזי מפעילותה של קוואלקום, אך החברה מנסה להרחיב את נוכחותה במחשבים אישיים, במכוניות, במערכות קצה ובמרכזי נתונים.

בתחום האחרון היא מתמודדת לא רק עם אנבידיה, אלא גם עם AMD, אינטל וספקיות הענן הגדולות המפתחות מאיצים ושבבים ייעודיים בעצמן. קוואלקום מתכננת להתחיל לספק מעבדי ומאיצי בינה מלאכותית למרכזי נתונים, והרכישה נועדה לחזק את יכולתה לספק לצד החומרה גם סביבת פריסה וניהול של מודלים.

עם זאת, רכישת Modular אינה מבטיחה שקוואלקום תוכל לשחזר במהירות את האקוסיסטם שבנתה אנבידיה. CUDA נהנית מבסיס גדול של מפתחים, מספריות שעברו אופטימיזציה למגוון יישומים ומקשרים עמוקים עם ספקיות ענן, חברות תוכנה ומוסדות מחקר.

בנוסף, קוואלקום תצטרך לאזן בין שאיפתה להפוך את Modular לפלטפורמה ניטרלית התומכת בשבבים של ספקים רבים לבין הרצון להשתמש בה כדי לקדם את מוצריה שלה. הצלחת העסקה תיבחן בשאלה האם מפתחים ולקוחות ימשיכו לראות בפלטפורמה שכבה עצמאית – ולא כלי שנועד בעיקר להכניס אותם לסביבת החומרה של קוואלקום.

אם תצליח בכך, הרכישה עשויה לאפשר לקוואלקום להתחרות בשוק הבינה המלאכותית לא רק באמצעות שבבים חדשים, אלא גם בנקודה שבה חלק גדול מהיתרון התחרותי נוצר כיום: הקשר שבין התוכנה לחומרה.

הפוסט קוואלקום רוכשת את Modular בכ־3.9 מיליארד דולר ומכוונת לחומת התוכנה של אנבידיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.