גוגל מגבירה את המאמצים להפוך את שבבי ה־TPU שלה מחומרה המזוהה בעיקר עם מרכזי הנתונים ושירותי הענן שלה לחלופה מסחרית רחבה יותר למערכות הבינה המלאכותית של אנבידיה. לצד פיתוח דורות חדשים של מאיצים, החברה משתמשת במאזן הכספי שלה כדי לסייע במימון מרכזי נתונים שיתבססו על חומרת גוגל.

המהלך אינו מסתכם בתחרות טכנולוגית בין שבבים. גוגל בונה סביב ה־TPU מערך הכולל מרכזי נתונים, רשתות תקשורת, תוכנה, מימון ושירותי ענן – מודל הדומה במידה מסוימת לאסטרטגיית המערכת המלאה של אנבידיה.

עם זאת, אין פירוש הדבר שגוגל כבר מוכרת שבבי TPU כמוצר מדף שניתן לרכוש ולהתקין בכל שרת. ההתרחבות מתבצעת בעיקר באמצעות שירותי מחשוב, מתקנים ייעודיים ושותפים שיציעו קיבולת TPU מחוץ למסגרת הרגילה של Google Cloud.

ערבויות המקלות על הקמת מרכזי נתונים

אחד הכלים המרכזיים באסטרטגיה הוא מתן ערבויות להתחייבויות של חברות השוכרות מרכזי נתונים. הערבות של גוגל מפחיתה את הסיכון מבחינת הבנקים והמשקיעים, ומאפשרת ליזמים לגייס חוב בתנאים נוחים יותר.

במתחם Lake Mariner שבמדינת ניו יורק חתמה מפעילת מרכזי הנתונים TeraWulf על הסכמים ארוכי טווח עם ספקית הענן Fluidstack. גוגל התחייבה לגבות חלק מהתחייבויות השכירות של Fluidstack בסכום מצטבר של כ־3.2 מיליארד דולר.

בתמורה קיבלה גוגל כתבי אופציה המאפשרים לה לרכוש מניות של TeraWulf במחיר סמלי. לפי הודעות החברה, מימושם עשוי להעניק לגוגל החזקה של כ־14% ב־TeraWulf. המתקנים מיועדים לעומסי מחשוב עתירי ביצועים ולמערכות בינה מלאכותית, ובהם עומסים של חברת Anthropic.

בפרויקט נוסף באברנתי שבטקסס מעניקה גוגל גיבוי של כ־1.3 מיליארד דולר להתחייבויות Fluidstack. המתקן אמור לספק בשלב הראשון כ־168 מגה־ואט של עומס מחשוב קריטי, במסגרת חוזה לתקופה של 25 שנה.

המשמעות היא שחלק מההון שגוגל מתחייבת להעמיד מסייע בהקמת תשתית שבה יותקנו מערכות המבוססות על השבבים, הרשתות והתוכנה שלה. כך החברה יוצרת ביקוש ל־TPU ובמקביל מפחיתה את סיכון המימון של הפרויקטים.

בלקסטון תשקיע חמישה מיליארד דולר בענן TPU חדש

בחודש מאי הודיעו גוגל ובלקסטון על הקמת חברה אמריקנית חדשה שתציע קיבולת מחשוב המבוססת על TPU. בלקסטון התחייבה להשקעה ראשונית של חמישה מיליארד דולר, והיעד הוא להפעיל במהלך 2027 תשתית בהספק של כ־500 מגה־ואט.

החברה החדשה תציע מרכזי נתונים, תפעול, רשתות ושבבי TPU במודל של מחשוב כשירות. בכך היא צפויה להתחרות בספקיות הענן המתמחות בבינה מלאכותית, ובהן CoreWeave ו־Nebius, שבנו חלק גדול מפעילותן סביב מערכות אנבידיה.

עבור גוגל, המיזם מספק ערוץ הפצה נוסף שאינו מחייב את הלקוח לצרוך את ה־TPU רק דרך סביבת Google Cloud הרגילה. מדובר בצעד משמעותי בדרך להפיכת השבבים לפלטפורמה חיצונית, אף שעדיין אין זו מכירה חופשית של השבב הפיזי ללקוחות.

גוגל מפצלת את הדור החדש לאימון ולהסקה

בכנס Google Cloud Next חשפה החברה שני מאיצים מהדור השמיני: TPU 8t המיועד בעיקר לאימון מודלים גדולים, ו־TPU 8i המותאם להסקה, למודלי חשיבה וללמידת חיזוק.

ה־TPU 8i כולל 384 מגה־בייט של זיכרון SRAM על השבב ו־288 גיגה־בייט של זיכרון ברוחב פס גבוה. גוגל טוענת כי הוא מספק שיפור של עד 80% ביחס ביצועים־למחיר לעומת דור Ironwood בעומסי הסקה בעלי השהיה נמוכה. ארכיטקטורת החיבור שלו מאפשרת לקשר 1,152 מאיצים במערך אחד.

ההפרדה בין שבב אימון לשבב הסקה משקפת את השינוי בשוק. ככל שיותר מודלים נכנסים לשימוש מסחרי, עלות הפעלתם ומענה למשתמשים נעשית חשובה לא פחות מעלות האימון הראשוני.

Anthropic משמשת לקוח עוגן

חברת Anthropic, מפתחת מודלי Claude, היא הלקוחה החיצונית הבולטת ביותר של ה־TPU. באפריל היא הרחיבה את שיתוף הפעולה עם גוגל וברודקום להספק של כמה גיגה־ואט של מערכות TPU מהדור הבא.

ההסכם מספק לגוגל לקוח עוגן בהיקף גדול, אך גם מדגיש את אחד האתגרים שלה: פעילות ה־TPU החיצונית עדיין מרוכזת במספר קטן יחסית של לקוחות גדולים.

מנכ״ל אנבידיה ג׳נסן הואנג טען כי Anthropic היא הלקוחה החיצונית המשמעותית היחידה של ה־TPU, וכי טווח השוק של אנבידיה רחב בהרבה. הוא גם הטיל ספק בטענות ליתרון עלויות של מאיצים ייעודיים לעומת המערכות של אנבידיה.

גוגל מציגה דוגמאות נוספות. Citadel Securities מסרה כי היא משתמשת במערכות Ironwood TPU לעומסי מחקר מסוימים וכי באותם עומסים השיגה שיפור של פי שניים עד פי ארבעה במהירות, לצד ירידה של כ־30% בעלויות. מדובר בנתוני לקוח הנוגעים לעומסים מוגדרים, ולא בהשוואה כללית בין כל מערכות גוגל ואנבידיה.

היתרון של אנבידיה עדיין משמעותי

אנבידיה ממשיכה לשלוט ברוב שוק מאיצי הבינה המלאכותית החיצוני. יתרונה אינו מבוסס רק על ביצועי ה־GPU, אלא גם על סביבת CUDA, ספריות תוכנה, מערכות תקשורת מהירות, מתגים, שרתים ורשת רחבה של יצרנים וספקי ענן.

לקוחות יכולים לרכוש מערכות אנבידיה ממספר גדול של יצרנים ולהריץ עליהן מגוון רחב של מודלים וכלי תוכנה. לעומת זאת, ה־TPU נותר קשור באופן הדוק יותר לתשתית ולתוכנה של גוגל.

גוגל גם אינה מנתקת את קשריה עם אנבידיה. Google Cloud ממשיכה להציע מערכות GPU של אנבידיה, ומתכננת להפעיל מופעים המבוססים על פלטפורמת Vera Rubin. שתי החברות משתפות פעולה גם בפיתוח טכנולוגיות תקשורת למרכזי נתונים.

זווית ישראלית במאמץ השבבים

בפיתוח השבבים של גוגל יש גם מרכיב ישראלי. אורי פרנק, לשעבר בכיר באינטל ישראל, משמש סגן נשיא להנדסה ומנהל את צוות Chip Implementation and Innovation של גוגל.

הצוות אחראי על הגדרה ופיתוח של שבבים לתשתיות גוגל, ובהם מאיצי למידת מכונה, שבבי תקשורת ומאיצים לעיבוד וידאו. פרנק הצטרף לגוגל ב־2021 לאחר כ־25 שנים באינטל, והיה שותף להרחבת פעילות פיתוח החומרה של החברה בישראל.

מעל פעילות התשתיות עומד כיום אמין והדאת, שמונה בסוף 2025 לטכנולוג הראשי לתשתיות בינה מלאכותית בגוגל. תחומי אחריותו כוללים שבבים מותאמים, מרכזי נתונים, רשתות, שרשרת אספקה ותפעול.

מאבק על פלטפורמת המחשוב של עידן ה־AI

היקף ההשקעה מלמד כי גוגל אינה רואה ב־TPU רק אמצעי להפחתת התלות שלה באנבידיה. החברה מבקשת ליצור עסק חיצוני שימכור כוח מחשוב, תוכנה ותשתית המבוססים על השבבים שפיתחה.

אלפאבית אף הגדילה ביוני גיוס הון מתוכנן לכ־84.75 מיליארד דולר, שנועד בין היתר לתמוך בהוצאות ההון הגדלות על מרכזי נתונים ותשתיות בינה מלאכותית.

בטווח הקרוב, ה־TPU אינו צפוי להדיח את אנבידיה ממעמדה. אולם ערבויות המימון, שותפות הענן עם בלקסטון, ההסכם רחב ההיקף עם Anthropic והרחבת מגוון השבבים מעידים כי גוגל כבר אינה מסתפקת בשימוש פנימי. היא מנסה להפוך את ה־TPU לפלטפורמה מסחרית שתתחרה על חלק גדול יותר משוק תשתיות הבינה המלאכותית.

הפוסט גוגל מרחיבה את ה־TPU מעבר לענן שלה ומגבירה את הלחץ על אנבידיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

גוגל, שבבעלות אלפבית, מתכננת להשקיע עד 40 מיליארד דולר ב־Anthropic, מפתחת מודלי Claude ואחת המתחרות המרכזיות של OpenAI. לפי דיווח בלומברג, ההשקעה תתחלק לשני שלבים: 10 מיליארד דולר במזומן כעת, לפי שווי של כ־350 מיליארד דולר, ועוד עד 30 מיליארד דולר בהמשך אם החברה תעמוד ביעדי ביצוע.

המהלך ממחיש את האופי המורכב של שוק הבינה המלאכותית. גוגל ו־Anthropic הן שותפות אך גם מתחרות. Anthropic מפעילה את משפחת מודלי Claude ומתחרה בגוגל בתחום המודלים הגדולים, ואילו גוגל מפעילה את Gemini ומתחרה ישירות על לקוחות ארגוניים, מפתחים ושירותי AI בענן. במקביל, Anthropic תלויה בגישה לכוח מחשוב עצום, וגוגל רואה בכך הזדמנות לחזק את מעמדה כספקית תשתיות AI, לא רק כחברת תוכנה.

ההשקעה אינה עומדת לבדה. בתחילת אפריל הודיעה Anthropic על הרחבת שיתוף הפעולה עם גוגל וברודקום לרכישת קיבולת של כמה גיגה־ואטים במאיצי TPU מהדור הבא. לפי החברה, הקיבולת החדשה צפויה להתחיל להיכנס לפעולה מ־2027, והיא תשמש לאימון ולהרצה של מודלי Claude. (anthropic.com)

המשמעות היא שהעסקה החדשה היא גם עסקת תשתית. Anthropic אינה זקוקה רק לכסף כדי לממן מחקר ופיתוח, אלא גם לאספקה מובטחת של שבבים, חשמל, קירור, חיבוריות ודאטה־סנטרים. זהו אחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של תעשיית ה־AI: ככל שהמודלים גדלים והשימוש המסחרי בהם מתרחב, העלות העיקרית עוברת מהמעבדה אל שכבת התשתית.

הקשר של Anthropic לגוגל החל עוד קודם. באוקטובר 2025 הודיעה החברה כי תרחיב את השימוש שלה בטכנולוגיות Google Cloud, כולל עד מיליון שבבי TPU, במהלך ששוויו הוערך בעשרות מיליארדי דולרים. כעת, ההשקעה החדשה מעמיקה את התלות ההדדית: Anthropic מקבלת הון וגישה לתשתית מחשוב, וגוגל מחזקת לקוח אסטרטגי גדול למאיצי ה־AI ולשירותי הענן שלה.

עם זאת, Anthropic מקפידה לא להישען על ספק אחד בלבד. ב־20 באפריל הודיעה החברה על הרחבת שיתוף הפעולה עם אמזון, הכולל התחייבות של יותר מ־100 מיליארד דולר לשימוש בטכנולוגיות AWS בעשור הקרוב, וקיבולת של עד חמישה גיגה־ואטים עבור אימון והרצת Claude. בכך היא מייצרת איזון בין גוגל, אמזון, וברמות מסוימות גם מיקרוסופט ואנבידיה, במקום להפוך ללקוחה שבויה של ענן יחיד.

ההתפתחות הזאת חשובה גם לשוק השבבים. גוגל מנסה לבסס את TPU כחלופה משמעותית למאיצי GPU של אנבידיה, בעיקר בעומסי עבודה גדולים ומוגדרים היטב. ברודקום, שמייצרת רכיבים ותומכת בתכנון שבבים מותאמים ללקוחות ענן גדולים, נהנית מהמעבר של חברות AI גדולות ממחשוב כללי לפתרונות מותאמים יותר. ככל ש־Anthropic תגדיל את השימוש ב־TPU, כך גוגל תוכל להציג את עצמה לא רק כמתחרה בתחום המודלים, אלא גם כספקית שבבים ותשתית לענף כולו.

העסקה מגיעה לאחר גיוסי ענק קודמים של Anthropic. בפברואר 2026 הודיעה החברה על גיוס של 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר לאחר הכסף, בהובלת GIC ו־Coatue. לכן ההשקעה של גוגל אינה רק הבעת אמון נוספת בחברה, אלא חלק ממגמה רחבה יותר: חברות ה־AI המובילות מגייסות הון בהיקפים שהיו חריגים גם בתקופות שיא קודמות בהייטק, משום שהמודלים שלהן דורשים תשתיות פיזיות יקרות בקנה מידה תעשייתי.

עבור גוגל, מדובר במהלך כפול. מצד אחד, היא ממשיכה לפתח את Gemini ולהתחרות ישירות בשוק המודלים. מצד שני, היא מבטיחה לעצמה חלק גדול יותר מהשוק גם במקרה שבו לקוחות יעדיפו להשתמש במודלים של Anthropic. במילים אחרות, גוגל מנסה להרוויח גם מהחזית של המודלים וגם מהחזית של התשתיות.

העסקה מדגישה שינוי עמוק בענף: מרוץ הבינה המלאכותית אינו מוכרע רק באיכות המודל או בממשק המשתמש. הוא מוכרע גם ביכולת לגייס עשרות מיליארדי דולרים, להשיג שבבים בהיקף עצום, להקים מרכזי נתונים, ולהבטיח אספקת חשמל וקירור לאורך שנים. Anthropic, גוגל, אמזון, מיקרוסופט ואנבידיה אינן רק חברות תוכנה בענף חדש; הן בונות תשתית תעשייתית חדשה סביב הבינה המלאכותית.

הפוסט גוגל תשקיע עד 40 מיליארד דולר ב־Anthropic ומעמיקה את הקרב על תשתיות הבינה המלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעוד השוק הרחב מגלה זהירות, שתי יצרניות השבבים נהנות מדחיפה מעסקאות חדשות עם Google, Anthropic ו־NVIDIA. עבור תעשיית השבבים, זהו איתות להתחזקות הביקוש לשבבים ייעודיים, רכיבי רשת, פוטוניקת סיליקון ותשתיות AI בקנה מידה גדול. כך עולה ממחקר שפרסמה חברת גולדמן זאקס.

מגזר השבבים חזר בימים האחרונים להוביל את העליות בוול סטריט, ובמרכז המהלך ניצבות Broadcom ו־Marvell. לפי מאמר שוק של Zacks שפורסם ב־13 באפריל, המשקיעים מזהים מחדש את תחום השבבים כאחד הנושאים המבניים החזקים של 2026, על רקע השקעות גוברות בתשתיות בינה מלאכותית, שיפור בדינמיקת האספקה והתרחבות בסיס הלקוחות מעבר לענקיות הענן המסורתיות.

נכון למסחר ב־13 באפריל, מניית Broadcom נסחרה סביב 375.75 דולר ומניית Marvell סביב 130.82 דולר, שתיהן בעלייה יומית מתונה. הנתונים האלה לבדם אינם מסבירים את כל המהלך, אבל הם משקפים את העובדה שהשוק ממשיך לתמחר מחדש את שרשרת הערך של תשתיות ה־AI.

הטריגר המרכזי של Broadcom הגיע בשבוע שעבר: החברה הודיעה כי חתמה על הסכם ארוך טווח עם Google לפיתוח ואספקה של דורות עתידיים של שבבי AI מותאמים אישית, וכן רכיבים נוספים עבור ארונות ה־AI של הדור הבא של Google, עד 2031. במקביל נחתם גם הסכם שבמסגרתו Anthropic תקבל החל מ־2027 גישה לכ־3.5 ג'יגה־ואט של קיבולת מחשוב המבוססת על מעבדי ה־AI של Google. מבחינת תעשיית השבבים, זהו סימן מובהק לכך שהשוק נע מעבר מהסתמכות כמעט בלעדית על GPU כללי לעבר שבבים מותאמים אישית, רשתות מהירות ורכיבי מערכת משלימים.

בצד של Marvell, הזרקור הופנה לשותפות האסטרטגית החדשה עם NVIDIA, שהוכרזה ב־31 במרץ. לפי ההודעות של NVIDIA ושל Marvell, NVIDIA השקיעה 2 מיליארד דולר ב־Marvell, והחברות יחברו סביב פלטפורמת NVLink Fusion. במסגרת הזו Marvell תספק מעבדי XPU מותאמים אישית ורכיבי scale-up networking תואמי NVLink Fusion, בעוד NVIDIA תספק את שכבת התשתית הכוללת מעבדי Vera, כרטיסי ConnectX, מעבדי BlueField, קישוריות NVLink ומתגי Spectrum-X. שתי החברות הודיעו גם על שיתוף פעולה בתחום פוטוניקת הסיליקון, פתרונות אופטיים מתקדמים ו־AI-RAN לרשתות 5G/6G. (Marvell Technology, Inc.)

מבחינת קוראי CHIPORTAL, כאן נמצא הסיפור האמיתי: לא רק עלייה במניות, אלא התרחבות של שוק היעד עבור ספקיות שבבים, DSP אופטי, מתגים, NIC, DPU, פוטוניקה ורכיבי קישוריות. Broadcom נהנית מהביקוש לשבבי AI ייעודיים ולרכיבי רשת עבור ארונות AI, ואילו Marvell ממוצבת בעולמות של custom silicon, תקשורת מהירה, אופטיקה ופוטוניקת סיליקון. במילים אחרות, שתי החברות נהנות מהמעבר של שוק ה־AI משלב ההייפ לשלב הבנייה המסיבית של תשתיות.

המאמר של Zacks, שעליו התבססה נקודת המוצא של הידיעה הזו, מציג את המהלך האחרון כראלי שמונע גם מהערכה מחודשת של המכפילים לאחר חולשה מוקדמת יותר השנה וגם מציפייה שעונת הדוחות הקרובה תאשר את עמידות הביקוש. עם זאת, חשוב לזכור שמדובר בפרשנות שוק ולא בדיווח תפעולי רשמי. מה שבולט יותר מבחינה תעשייתית הוא שההודעות של Broadcom, Google, Anthropic, NVIDIA ו־Marvell מצביעות כולן על אותו כיוון: גל ההשקעות הבא ב־AI יישען יותר ויותר על שבבים ייעודיים, רשתות מהירות, אינטרקונקט אופטי ופלטפורמות הטרוגניות.

אם המגמה הזו תימשך, היא עשויה לחזק עוד יותר את אותן חברות שמסוגלות לספק לא רק כוח עיבוד, אלא גם את שכבת הקישוריות, הזיכרון, האריזה המתקדמת והאופטיקה שמאפשרת להפעיל חוות AI בקנה מידה מסחרי. עבור תעשיית השבבים, זהו אחד הסימנים הברורים לכך שהמרוץ הבא לא יוכרע רק על ידי מי שמייצר את המאיץ המהיר ביותר, אלא על ידי מי שמסוגל לספק מערכת שלמה. (Reuters)

אמפמ
כותרת:
כותרת משנה:
תגים: ברודקום, מארוול, אנבידיה, גוגל, Anthropic, שבבים, AI, NVLink Fusion, פוטוניקת סיליקון, Custom Silicon
ביטוי מפתח: ראלי השבבים ב־AI
נרדפים: מניות שבבים, תשתיות AI, שבבים ייעודיים, פוטוניקת סיליקון, רשתות מהירות, מאיצי AI
SLUG: broadcom-marvell-ai-semiconductor-rally-april-2026

אם תרצה, אכין עכשיו גם גרסה יותר קצרה וחדה, בסגנון מבזק שוק של 250–300 מילים.

הפוסט ברודקום ומארוול מובילות את ראלי השבבים: תשתיות ה־AI מחזירות את המגזר למרכז הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אמזון מאותתת לראשונה בפומבי על אפשרות להפוך את שבבי הבינה המלאכותית שלה ממנוע פנימי של AWS לעסק חיצוני רחב יותר. במכתב לבעלי המניות שפורסם ב־9 באפריל 2026 כתב המנכ"ל אנדי ג’סי כי קצב ההכנסות השנתי של עסקי השבבים של החברה — הכוללים את מעבדי Graviton, מאיצי Trainium וכרטיסי הרשת Nitro — כבר עבר את רף 20 מיליארד הדולר, והוא ממשיך לצמוח בשיעורים תלת־ספרתיים משנה לשנה. ג’סי הוסיף כי הנתון הזה אף “ממעיט” עם היקף הפעילות האמיתי, משום שאמזון עדיין ממסחרת את השבבים שלה בעיקר דרך שירותי EC2, ולא כחטיבת שבבים עצמאית שמוכרת ללקוחות חיצוניים כפי שעושות יצרניות שבבים אחרות. לדבריו, אילו עסקי השבבים היו פועלים כעסק עצמאי שמוכר גם ל-AWS וגם לצדדים שלישיים, קצב ההכנסות השנתי היה מגיע לכ־50 מיליארד דולר. הוא אף רמז כי בשל הביקוש הגבוה, “סביר מאוד” שאמזון תמכור בעתיד מדפי שרתים שלמים המבוססים על השבבים שלה ללקוחות חיצוניים.

החשיפה הזאת חשובה משום שהיא משנה את האופן שבו צריך לקרוא את אסטרטגיית השבבים של אמזון. נכון להיום, אמזון לא הכריזה על מכירה ישירה של שבבי Trainium או Graviton כמוצרי מדף נפרדים, ולכן אי אפשר עדיין לומר שהיא נכנסה רשמית לשוק של מכירת שבבים “בקופסה”. אבל מהדברים של ג’סי עולה בבירור שהחברה בוחנת את השלב הבא: לא רק להפעיל שבבים משלה בתוך AWS, אלא גם למכור תשתיות פיזיות שלמות המבוססות עליהם. במובן הזה, אמזון מאותתת על מעבר הדרגתי ממודל של ספקית ענן שמשתמשת בסיליקון פנימי, למודל של ספקית תשתיות AI מלאה, שיכולה בעתיד להתחרות לא רק על זמן ענן אלא גם על מכירת מערכות חומרה מוכנות.

האיתות הזה מגיע ברקע מהלך רחב יותר של אמזון בתחום ה-AI. Reuters דיווחה כי ג’סי חשף באותו מכתב גם שקצב ההכנסות השנתי של שירותי ה-AI של AWS כבר עבר את 15 מיליארד הדולר, וכי אמזון מתכננת להוציא בשנת 2026 כ־200 מיליארד דולר בהשקעות הון, בעיקר עבור תשתיות AI. ג’סי גם הדגיש שחלק ניכר מההשקעות הללו כבר מגובה בהתחייבויות לקוחות. המשמעות היא שאמזון אינה מציגה את השבבים שלה כניסוי הנדסי בלבד, אלא כנדבך מרכזי במודל העסקי החדש של AWS: שליטה בשכבות המפתח של התשתית, מן הסיליקון דרך השרתים והרשת ועד שירותי הענן והמודלים עצמם.

צעד הביניים החשוב ביותר בדרך לשם כבר קיים. בדצמבר 2025 השיקה AWS את AWS AI Factories, שירות שמאפשר לפרוס תשתיות AI ייעודיות של AWS בתוך מרכזי הנתונים של הלקוחות עצמם. לפי ההכרזה הרשמית, השירות משלב מאיצי Trainium החדשים של אמזון לצד GPU של אנבידיה, רשתות בעלות השהיה נמוכה, אחסון מהיר ושירותי AI של AWS, וכל זאת בסביבה ייעודית ומבודדת שנבנית עבור הלקוח. במילים אחרות, אמזון כבר אינה מגבילה את השימוש בשבבים שלה לענן הציבורי שלה בלבד; היא כבר מספקת ללקוחות תשתיות פיזיות מבוססות AWS באתר הלקוח. זה עדיין לא שווה למכירת שבב כיחידה עצמאית, אבל זהו שלב מעשי מאוד בדרך לשם.

גם בצד הלקוחות כבר יש סימנים לכך שהשוק מוכן למהלך כזה. ב־7 באפריל דיווחה Reuters כי Uber מרחיבה את השותפות שלה עם אמזון ומשתמשת במעבדי Graviton כדי לשפר עומסי מחשוב בפעילות הנסיעות והמשלוחים שלה, ובמאיצי Trainium כדי לאמן מודלי AI שמפעילים את האפליקציות שלה. במקביל, AWS הודיעה כבר באוקטובר 2025 כי Project Rainier, אחד מאשכולות מחשוב ה-AI הגדולים בעולם, עלה לאוויר עם כמעט חצי מיליון שבבי Trainium2, כאשר Anthropic כבר מריצה עליו עומסי עבודה, ו-Claude צפוי לפעול עד סוף השנה על יותר ממיליון שבבי Trainium2. בפברואר 2026 הודיעו OpenAI ואמזון על שותפות אסטרטגית שבמסגרתה OpenAI תצרוך כ־2 ג'יגה־ואט של קיבולת Trainium דרך תשתיות AWS, בהסכם שכולל את Trainium3 ואת הדור הבא, Trainium4. שלוש הדוגמאות הללו מראות שהשבבים של אמזון כבר אינם רק טכנולוגיה פנימית: הם הופכים לבסיס שעליו נבנים עומסי עבודה של לקוחות חיצוניים מהגדולים בעולם.

המהלך של אמזון גם משתלב במגמה רחבה יותר בתעשייה. Reuters דיווחה השבוע כי Broadcom חתמה עם גוגל על הסכם ארוך טווח לפיתוח ואספקה של דורות עתידיים של שבבי AI מותאמים אישית עבור מדפי ה-AI של גוגל עד 2031, וכי Anthropic תקבל גישה לקיבולת מחשוב גדולה המבוססת על שבבי גוגל. Reuters ציינה כי הביקוש לשבבים מותאמים אישית כמו TPU של גוגל גדל מאוד בשנים האחרונות, ככל שחברות מחפשות חלופות ל-GPU היקרים של אנבידיה. על הרקע הזה, הרמז של ג’סי כבר אינו נשמע תיאורטי: הוא משתלב במעבר רחב של תעשיית הענן ממודל של רכישת שבבים מצד שלישי בלבד, למודל שבו ענקיות הענן מפתחות, מפעילות ובהדרגה גם מסחריות את הסיליקון שלהן עצמן.

לכן, הידיעה האמיתית אינה שאמזון כבר החלה למכור שבבי Trainium או Graviton לחברות אחרות כמוצר מדף. הידיעה היא שאמזון עברה את נקודת הבשלות שבה עסקי השבבים שלה גדולים מספיק כדי להצדיק מהלך כזה, ושמנכ"ל החברה בחר לומר זאת בגלוי. אם אכן תתחיל בעתיד למכור מדפי שרתים חיצוניים, אמזון לא תהיה רק מפעילת ענן עם שבבים פנימיים, אלא שחקנית חומרה משמעותית בשוק ה-AI העולמי — כזו שתנסה להתחרות לא רק באיכות שירותי הענן, אלא גם במחיר־ביצועים של התשתית עצמה.

הפוסט אמזון מאותתת: שבבי ה-AI שלה לא יישארו רק בתוך AWS הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, אמר בכנס של מורגן סטנלי בסן פרנסיסקו כי ההשקעות האחרונות של החברה ב־OpenAI וב־Anthropic הן כנראה האחרונות בשתיהן. לדבריו, אם החברות אכן יתקדמו להנפקה בהמשך 2026, האפשרות של אנבידיה להמשיך להשקיע בהן תצטמצם משמעותית.

לפי הדיווחים, אנבידיה כבר צמצמה את היקף המחויבות שעליה דובר בעבר מול OpenAI. בעוד שבשלב מוקדם יותר הוזכרה אפשרות להשקעה של עד 100 מיליארד דולר, ההשקעה שעליה סוכם לבסוף בסבב האחרון של OpenAI עמדה על 30 מיליארד דולר. במקביל, אנבידיה השקיעה 10 מיליארד דולר ב־Anthropic.

ההסבר הרשמי של אנבידיה נשען על קו אסטרטגי רחב יותר. בשיחת המשקיעים לרבעון הרביעי אמר הואנג כי כל השקעות החברה ממוקדות "באופן חד מאוד" בהרחבת והעמקת הגעת האקוסיסטם של אנבידיה. כלומר, מבחינת החברה, ההשקעות אינן רק פיננסיות אלא גם אמצעי לחיזוק מעמדה כספקית התשתית המרכזית לעולם ה־AI.

אלא שהמהלך מעלה שאלות רחבות יותר. אחת מהן נוגעת למבנה המעגלי של העסקאות: אנבידיה משקיעה בחברות שהן גם לקוחות ענק של מעבדי ה־AI שלה. לכן, יש מי שרואים בחלק מהעסקאות הללו מצב שכמעט "מאפס" את עצמו כלכלית, או לפחות מייצר רושם של ניפוח הדדי של שווי וצמיחה בשוק הבינה המלאכותית.

ברקע נמצאת גם הסלמה סביב Anthropic. לפי רויטרס, הפנטגון הגדיר את Anthropic כ"סיכון בשרשרת האספקה", צעד שמגביל קבלנים ביטחוניים משימוש בטכנולוגיה שלה בעבודה עבור משרד ההגנה האמריקני. זמן קצר קודם לכן דיווחה רויטרס כי ממשל טראמפ הורה לסוכנויות פדרליות להפסיק את השימוש בטכנולוגיה של Anthropic.

העימות הזה תרם גם לתזוזה בשוק האפליקציות: TechCrunch דיווחה כי Claude של Anthropic טיפסה למקום הראשון בדירוג האפליקציות החינמיות בארה"ב ב־App Store, אחרי המחלוקת סביב עסקת הפנטגון והביקורת הציבורית שהתפתחה בעקבותיה.

מנקודת המבט של תעשיית השבבים, המסר ברור: אנבידיה רוצה להישאר ספקית התשתית של כולם, ולא להיתפס כמזוהה יותר מדי עם מחנה אחד בתוך מאבקי הכוח של שוק ה־AI. כשהיא כבר נהנית מהכנסות עתק ממכירת מאיצים למרכזי נתונים, הצורך שלה להגדיל עוד את החשיפה ההונית לחברות כמו OpenAI ו־Anthropic קטן יחסית. אנבידיה דיווחה על הכנסות רבעוניות של 68.1 מיליארד דולר ועל הכנסות שנתיות של 215.9 מיליארד דולר לשנת הכספים 2026, נתון שממחיש עד כמה מנוע הצמיחה העיקרי שלה נשען על מכירת תשתיות, לאו דווקא על רווחי הון מהשקעות מיעוט.

בשורה התחתונה, ייתכן שהסבר ה"הנפקה סוגרת את החלון" הוא רק חלק מהתמונה. לא פחות סביר שאנבידיה מנסה לצאת בעדינות ממערך יחסים שהפך מורכב: גם ספקית שבבים קריטית, גם משקיעה, גם שותפה אסטרטגית, וגם מי שצריכה לעבוד בעת ובעונה אחת עם שחקניות שנמצאות בעימות הולך ומחריף זו עם זו.

הפוסט ג'נסן הואנג: אנבידיה צפויה לעצור השקעות נוספות ב־OpenAI וב־Anthropic הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בדיונים בדאבוס (20-01-2026), שר האוצר האמריקני סקוט בסנט הציג את התלות הגלובלית בייצור שבבים מתקדמים בטייוואן כסיכון המאקרו־כלכלי החריף ביותר. לדבריו, ריכוז הייצור באי הופך אותו ל“נקודת כשל יחידה”, והתרחיש של שיבוש משמעותי בייצור – בשל חסימה או פגיעה בתשתיות – עלול להביא למה שתיאר כ“אפוקליפסה כלכלית”.

המסר של בסנט מתחבר לשיח ותיק בוושינגטון ובתעשייה: גם אם מפעלים חדשים נבנים במקומות נוספים, היכולת לייצר שבבים בקדמת הטכנולוגיה עדיין מרוכזת מאוד – ולכן כל זעזוע גיאופוליטי סביב טייוואן נתפס כתרחיש סיכון מערכתי.

מינרלים קריטיים: צוואר הבקבוק שמעבר לשבבים

באותו הקשר, בסנט דיבר על הקמת “ברית מינרלים קריטיים” שנועדה לצמצם תלות בשרשראות אספקה שבהן לסין יש יתרון גדול (כרייה, עיבוד וזיקוק). במקביל לדאבוס, משרד האוצר האמריקני דיווח רשמית על דיאלוג רב־צדדי בנושא שרשראות אספקה והשקעות במינרלים קריטיים בהשתתפות מדינות G7 ועוד שותפות (ביניהן אוסטרליה, הודו, מקסיקו וקוריאה הדרומית).

(\החיבור בין “שבבים” ל“מינרלים” חשוב: גם אם יכולת הייצור (fabs) מתרחבת מחוץ לטייוואן, היא נשענת על חומרים ורכיבים שמגיעים ממספר מצומצם של מדינות ומתקנים. לכן, בראיית מדיניות, ביטחון שרשרת האספקה אינו מסתכם במפעלים – אלא כולל גם חומרי גלם, ציוד ותהליכי עיבוד.

גרינלנד, מכסים והפוליטיקה של משאבים

במקביל לשיח על מינרלים, דווח כי ממשל טראמפ משתמש גם באיום מכסים מול דנמרק ומדינות אירופיות נוספות בהקשר של גרינלנד. לפי דיווחים, טראמפ איים בהטלת מכסים עד שיושג “הסכם” סביב רכישת גרינלנד – צעד שמוסבר בין היתר גם במונחי גיאופוליטיקה של משאבים.
ברקע, צרפת אישרה השתתפות במבצע צבאי־תמרוני בגרינלנד (Operation Arctic Endurance) – נתון שממחיש עד כמה האזור הפך רגיש בזירת המעצמות.

שבבי אנבידיה H200 לסין: בין תחרות למסוכנות ביטחונית

בצד השני של אותה תמונת־על, הוויכוח על ייצוא שבבי AI מתקדמים לסין התחמם. לפי רויטרס (19-12-2025), ממשל טראמפ פתח בדיקה בין־משרדית שעשויה להוביל לאישורי יצוא ראשונים לסין של Nvidia H200 (השבב השני בעוצמתו של אנבידיה, לפני דור Blackwell), לאחר שטראמפ אמר שיאפשר מכירות תוך גביית עמלה של 25% ותוך הגבלות.

על רקע זה, מנכ״ל Anthropic, דריו אמודיי, אמר בדאבוס (21-01-2026) שהמהלך “משוגע” והשווה אותו ל“מכירת נשק גרעיני לצפון קוריאה” – בטענה להשלכות ביטחוניות עמוקות אם שבבים כאלה יאיצו יכולות AI בסין.

מנגד, מנכ״ל Google DeepMind דמיס הסאביס ניסה להרגיע וטען שחברות AI בסין מפגרות בכחצי שנה אחרי החזית המובילה במערב, וכינה חלק מהבהלה סביב מודלים סיניים תגובת־יתר.

העימות הזה כבר מחלחל גם לזירה הפוליטית: בארה״ב קודמה בוועדת בית הנבחרים הצעת חוק שמבקשת להרחיב את סמכות הקונגרס לפקח על יצוא שבבי AI מתקדמים – סימן לכך שהמאבק על איזון בין “יתרון טכנולוגי”, “עסקים” ו“ביטחון לאומי” הופך למחלוקת מוסדית ולא רק למדיניות ממשל.

הפוסט דאבוס 2026: מה באמת קרה בחדרי הדיונים של מנהיגי המעצמות בנושא שבבים, AI וסין הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת הבינה המלאכותית xAI, שהוקמה על ידי אילון מאסק במרץ 2023, הפכה לחדי-הקרן היקרה ביותר שהצטרפה למועדון הסטארטאפים הפרטיים בעלי שווי של מעל מיליארד דולר בשנת 2024. כך עולה מדו"ח חדש שפרסמה חברת MarketsChain.

לפי הדיווח, בין ה-1 בינואר ל-5 בדצמבר השנה, 69 חברות פרטיות השיגו ושמרו על מעמד של חדי-קרן, מבלי לצנוח מתחת לשווי של מיליארד דולר או לצאת להנפקה. מבין כל החברות הללו, בולטת xAI עם שווי מרשים של 50 מיליארד דולר, אליו הגיעה לאחר גיוס של 5 מיליארד דולר בנובמבר.

חברת xAI, המפתחת בינה מלאכותית המסוגלת לבצע הסקת מסקנות מתמטיות, הפכה למתחרה ישירה של OpenAI, החברה מאחורי ChatGPT, ששווייה נאמד כיום ב-157 מיליארד דולר. כמו כן, סטארטאפים נוספים כמו Anthropic – המפתחת חלופות ל-ChatGPT – מבקשים להגיע להערכות שווי של כ-40 מיליארד דולר.

נתוני הדו"ח מצביעים על כך שהשנה האחרונה התאפיינה בפריחה בתחום הבינה המלאכותית, כאשר מרבית החברות ה"חדשות" שהגיעו למעמד חדי-קרן פועלות בתחום זה.

10 החברות בעלות השווי הגבוה ביותר שהשיגו מעמד של חדי-קרן בשנת 2024 הן:

1. xAI (ארה"ב) – שווי: 50 מיליארד דולר; תחום: בינה מלאכותית
2. Safe Superintelligence (ארה"ב) – שווי: 5 מיליארד דולר; תחום: בינה מלאכותית
3. Sierra (ארה"ב) – שווי: 4.5 מיליארד דולר; תחום: בינה מלאכותית
4. Abba Platforms (ארה"ב) – שווי: 3.7 מיליארד דולר; תחום: פינטק
5. Moonshot AI (סין) – שווי: 3.3 מיליארד דולר; תחום: בינה מלאכותית
6. Poolside (צרפת) – שווי: 3 מיליארד דולר; תחום: בינה מלאכותית
7. Monad Labs (ארה"ב) – שווי: 3 מיליארד דולר; תחום: בלוקצ'יין
8. Physical Intelligence (ארה"ב) – שווי: 2.8 מיליארד דולר; תחום: רובוטיקה ובינה מלאכותית
9. Figure (ארה"ב) – שווי: 2.68 מיליארד דולר; תחום: רובוטיקה ובינה מלאכותית
10. Bending Spoons (איטליה) – שווי: 2.55 מיליארד דולר; תחום: טכנולוגיה ובינה מלאכותית

לפי MarketsChain, ניתן למצוא פרטים נוספים והנתונים המלאים אודות חדי-הקרן של 2024 בדו"ח המקיף שפורסם.

הפוסט דיווח חדש: חברת הבינה המלאכותית של אילון מאסק, xAI, היא חדי-הקרן היקרה ביותר של 2024 הופיע לראשונה ב-Chiportal.