האיחוד האירופי השיק את פרויקט GENESIS (ראשי תיבות של Generate a Sustainable Industry for Semiconductors) – מיזם תעשייתי־מחקרי חדש בהיקף של 55 מיליון אירו שמטרתו להוביל את תעשיית השבבים האירופית לעבר קיימות סביבתית מלאה. את הפרויקט מוביל מכון המחקר הצרפתי CEA-Leti, ובו משתתפים 58 גופים הכוללים חברות גדולות, סטארטאפים, אוניברסיטאות, ארגוני מחקר, וגופים רגולטוריים מכל רחבי אירופה.

הפרויקט נועד לבחון ולהטמיע פתרונות מקיימים בכל שלבי מחזור החיים של ייצור שבבים – משלב הפקת חומרי הגלם, דרך תהליכי הייצור ועד לניהול פסולת והפחתת פליטות גזי חממה. במקביל, GENESIS משתלב עם מטרות העסקה הירוקה האירופית ועם חוק השבבים האירופי שמטרתו להגדיל את נתח השוק האירופי בשוק השבבים העולמי ל-20% עד שנת 2030.

לדברי לורן פיין, ראש תחום אלקטרוניקה מקיימת ב-CEA-Leti:
"הפרויקט נבנה כדי להתמודד עם האתגר המורכב של הקמת תעשיית שבבים בת קיימא באמת. המבנה שלו משקף את הדחיפות וההזדמנות של המעבר הירוק באירופה."

בין יעדי הפרויקט:

• פיתוח חלופות ללא PFAS – חומרים כימיים עמידים ("כימיקלים נצחיים") המצויים בשימוש נרחב בייצור שבבים, אך מעוררים דאגה סביבתית ורגולטורית באירופה ובארה"ב.
• הטמעת מערכות ניטור ובלימה מבוססות חיישנים, לצורך שליטה בזמן אמת על פליטות מזהמות מתהליכי הייצור.
• שיפור היעילות האנרגטית ומיחזור חומרים בתהליכי ייצור השבבים.

הפרויקט מתבצע במסגרת Chips Joint Undertaking (Chips JU) – שותפות ציבורית־פרטית במימון משותף של הנציבות האירופית, מדינות החברות באיחוד, והמזכירות הפדרלית לחינוך, מחקר וחדשנות של שווייץ (SERI).

לדברי אנטון צ’יצ’קוב, ראש תכניות ב־Chips JU:
"ככל ששבבים הופכים לתשתית של מערכות AI, אנרגיה ותקשורת – כך גם טביעת הרגל הסביבתית שלהם גדלה. GENESIS בא לענות על אתגר זה על ידי קידום חלופות ברות קיימא."

הפוסט האיחוד האירופי השיק את פרויקט GENESIS בהיקף €55 מיליון לצמצום ההשפעה הסביבתית של תעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סבסטיאן דובה, מנהל CEA-Leti, מציג תמונת מצב עדכנית של תעשיית השבבים באירופה ומסביר כיצד פרויקט הדגל FAMES עשוי לסייע לאירופה להיאבק בתלותה באסיה ובארה"ב – ולבסס יתרון בתחומים כמו בינה מלאכותית בקצה הרשת וחדשנות אקולוגית

לאחר מחסור השבבים בזמן מגפת הקורונה, שהבהיר לאירופה את תלותה באסיה ובארה"ב, הושקה בשנת 2022 תוכנית השבבים האירופית – CHIPS Act – במטרה להכפיל עד 2030 את חלקה של אירופה בשוק העולמי ל-20%. כיום, שלוש שנים מאוחר יותר, אירופה עדיין אחראית לפחות מ-10% מייצור השבבים בעולם. האם היא מסוגלת להחזיר לעצמה את הבכורה?

לדברי סבסטיאן דובה , מנהל CEA-Leti ומוביל פרויקט FAMES בגרנובל, אין מדובר במהפכה מיידית: "ההשקעות הנדרשות עצומות, וקשה לדמיין שינוי דרמטי בטווח הקצר. השוק נותר גלובלי ותלוי הדדית: עיצוב באמריקה, ייצור באסיה וחומרי גלם מסין." למרות זאת, לדובה יש תקווה באשר ליתרונות היחסיים של אירופה – בעיקר ביישומים משולבים כמו חיישנים, מיקרו-בקרים, רכיבים לרכב, לתעשייה ולתחום הבריאות. הוא מזכיר בגאווה את ההובלה של ASML ההולנדית בתחום ליתוגרפיה מתקדמת – תחום קריטי שכל יצרני השבבים בעולם תלויים בו.

במסגרת המאמצים האירופיים הוקם פרויקט FAMES , בהובלת CEA-Leti ושותפים נוספים, אשר נהנה מהשקעה של 830 מיליון אירו של האיחוד האירופי והממשל הצרפתי. "FAMES נכנס לפעולה בתחילת השנה – עמדנו בלוחות הזמנים, וזה חשוב. אסיה ידועה ביעילותה, אבל אנחנו מראים שגם אירופה מסוגלת לפעול באותה רמה," מדגיש דובה.

מטרת FAMES: להכין את הקרקע לדורות הבאים של טכנולוגיות FD-SOI בגדלים של 10 ואף 7 ננומטר, ולהאיץ פיתוח של טכנולוגיות מפתח לעשור הקרוב: זיכרונות לא נדיפים, רכיבי תדר רדיו לדור 6G ואינטגרציה תלת-ממדית הטרוגנית . אחת ההזדמנויות הבולטות עבור אירופה נמצאת דווקא בתחום שבו לא נדרשים שבבים מתקדמים במיוחד – אלא פתרונות משולבים ויעילים אנרגטית:

"בינה מלאכותית בקצה – edge AI – תדרוש שבבים שחוסכים באנרגיה ומבצעים למידה והסקה מקומית, ישירות במכשירים כמו סמארטפונים וחיישנים. זהו תחום שבו יש לאירופה יתרון מובהק," מסביר דובה.

לסיכום, למרות הפערים מול ענקיות כמו TSMC ו-Samsung, דובה בטוח שעם השקעה נכונה בשיתופי פעולה, מחקר וחדשנות סביבתית – אירופה יכולה לשמר ואף לחזק את מקומה בזירה הגלובלית.

"השוק הזה מחזורי מטבעו. מה שנכון היום – לא בהכרח יהיה נכון מחר. עלינו להמשיך לפעול בחזית החדשנות כדי להיות מוכנים לעתיד."

הפוסט אירופה מנסה להחזיר את הבכורה: האם תעשיית השבבים האירופית תצליח לצמצם פערים? הופיע לראשונה ב-Chiportal.