טכנולוגית הקוד הפתוח שלנו תחדור ל-14% מהמעבדים בשנת 2019 לא היתה לארכיטקטורת RISC-V:כל דריסת רגל בשוק המעבדים כך שמדובר בזינוק משמעותי, זאת בנוסף להגדלת החדירה בתחומים כמו IOT, תעשיה ורכב. ראיינו את קליסטה רדמונד, מנהלת ארגון RISC-V הבינלאומי לקרת כנס ChipEx2022 שיתקיימו ביום שלישי הקרוב, 10/5/22 בגני התערוכה .

RISC-V מוצג כ-IP פתוחים וחינמיים לפיתוח מעבדים מתקדמים אבל בחיים האמיתיים זה לא ממש בחינם, למה?

רדמונד: "RISC-V" כולל את ארכיטקטורת ערכת ההוראות החינמית והפתוחה, כמו גם הרחבות מאושרות וזמינות באופן חופשי ואלמנטים טכניים קשורים. אלה משמשים כסטנדרטים גלובליים שכל אחד יכול להשתמש בהם בחופשיות ללא תשלום. אנחנו לא מספקים יישומים או כל IP קנייני, את היישומים האלה צריך לפתח משתמש הקצה. הוא נדרש לקבוע את האלמנטים הדרושים, כמו גם לבנות את העיצוב ושלבי הייצור. לפיכך RISC-V הוא למעשה בחינם, ויש קבוצה הולכת וגדלה של אלמנטים קשורים שגם הם מופצים או זמינים מחברים אחרים של התעשייה כאלמנטים קנייניים. המטרה שלנו היא לספק קבוצה חזקה של אבני בניין חופשיות ופתוחות שכל אחד עשוי למנף כדי להמשיך ביישומן."

יש האומרים כי היתרון העיקרי של RISC V הוא העובדה שהוא מודולרי ותומך בהוראות מותאמות אישית מה שהופך אותו לאידיאלי לפיתוח מעבדים ומאיצים מיוחדים. האם זה נכון?

"רוב הארכיטקטורות הקנייניות הנפוצות נוקטות בגישה מצטברת, מה שאומר שיש לך ארכיטקטורת בסיס שיש לה הרחבות ויכולות נוספות שנוספו בעשורים האחרונים. התוצאה היא ארכיטקטורה קניינית בסיסית סביב 1,500 הוראות בסיס. RISC-V נקט בגישה מודולרית, הקפאת RISC-V ISA ב 47 הוראות עם יכולת להוסיף רק את הרחבות שהמיישם נדרש לבנות עבור העיצוב. הדבר מאפשר הזדמנות נדירה להתאמה אישית ולכוונון עדין כדי לאפשר פיתוח שבבים תחרותיים במחיר, בביצועים, בצריכת החשמל ובחופש העיצוב, תכונות שהיה מאתגר להשיג בעבר."

מהו נתח השוק הנוכחי של RISC-V לעומת כתובות IP שפותחו על בסיס ארכיטקטורת arm, MIPS או אינטל.

RISC-V זמינה באופן חופשי לעולם ולכן האימוץ מאתגר למדידה. הדבר נכון לגבי כל תקן עולמי או תוכנת קוד פתוח. אנו עובדים עם קהילת האנליסטים כדי לכלול את RISC-V בסקרים הרגילים שלהם ובניתוח השוק כדי שנוכל ללכוד הבנה טובה יותר של הנתח הנצרך על ידי משתמשי RISC-V. אנו רואים אתגר נוסף בצמיחה המהירה מאוד של מרחב המוליכים למחצה באזורים שבעבר לא היו קיימים. מכון המחקר Counterpoint Research הצביע בספטמבר 2021 כי שוק הקניין הרוחני הכולל של המוליכים למחצה יגדל מ-5.2 מיליארד דולר ב-2020 ל-8.6 מיליארד דולר עד 2025, כאשר RISC-V תרכוש נתח של 28% משוק ה-IOT, 12% מהשוק התעשייתי ו-10% משוק האוטומוטיב. במארס 2021 גילה מחקר של סמיקו כי RISC-V תגיע ל-14% מהמעבדים עד שנת 2025, תחום בו לא היתה נוכחת כלל ב-2019."

מהן המטרות של ארגון RISC-V הבינלאומי?

" RISC-V היא קהילת הבית ויחידת והפיתוח המרכזית של אבני הבניין הטכניות הפתוחות הקריטיות כדי לאפשר גישה טכנית ועסקית חדשה לעיצוב מיקרו-מעבד. המטרה שלנו היא להבטיח ש-RISC-V יתבסס על הבסיס הפורה ובר הקיימא ביותר עבור מחשוב פתוח שהעולם ראה אי פעם וימשיך לבנות את העידן הבא של המחשוב. RISC-V הוא ארגון ללא מטרות רווח המונע להצלחה על ידי האינטרס הקולקטיבי המשותף, ההשקעה והמסירות של הקהילה שלנו. אנחנו כאן כדי לתמוך בהצלחתם של כל בעלי העניין באמצעות שש תוכניות חיוניות.

•  תוצרים טכניים. משילות טכנית, קבוצות עבודה לטיפוח הרחבות ותוצרים טכניים אחרים, להגדיר ציוויים טכניים אסטרטגיים.
• תאימות ואימות. פרופילים ופלטפורמות ובדיקות תאימות לארכיטקטורה (ACT) ובדיקות תאימות פלטפורמה (PCT) כדי להבטיח שלעיצובים יהיו בדיקות ומסגרות אחרות כדי להבטיח את תאימותם ל- RISC-V ISA הבסיסי ולהרחבות.
• נראות. הגברת החדשות, התוכן וההצלחה של החברים באמצעות כתבי עת וניתוחי אנליסטים, תוכניות תוכן מקוריות של RISC-V לתעשייה ואירועים אזוריים
• – למידה והכשרה. למידה מקוונת רב-שכבתית, חיבור אוניברסיטאות למעבדות, מבחנים ותוכניות לימודים, שותפי הכשרה RISC-V, משאב למשרות והתמחות.
• – סנגור + בריתות. הבטחת קהילות מהנדסים מקומיות מחוברות היטב ונתמכות באמצעות שגרירי RISC-V, הקמת בריתות גיאוגרפיות ותעשייתיות, קבוצות מפתחים מקומיות ואירועים
• חילופי ידע. שוק מקוון של ספקים, מוצרים, שירותים ומשאבי למידה.

איך את רואה את העתיד של RISC-V? איפה אתם (RISC-V הבינלאומי) הולכים להיות ב 5 השנים הבאות?

"בשנים הקרובות התעשייה תחווה את RISC-V בכל תחומי המחשוב המרכזיים – החל מהטמעה ועד לארגון, מהצרכן ועד ל- HPC, מההספק הנמוך ביותר ועד למעבד הרב-מעבד בעל הביצועים הגבוהים ביותר. אנחנו כבר רואים כמעט רבע מכל התחלות העיצוב החדשות הכוללות RISC-V במעבד אחד לפחות (פורום עיצוב טק, נובמבר 2020) ואנחנו יודעים על מיליארדי ליבות שכבר קיימות בשוק. RISC-V תמשיך לצמוח מ-2,700+ החברים הנוכחיים שלנו ו-53 קבוצות עבודה טכניות, כמו גם 8,500+ מהנדסים מעורבים כדי לקדם את מצב האמנות, המחויבות האסטרטגית של בעלי עניין מסטארט-אפים לחברות רב-לאומיות, ואימוץ רחב בכל התעשיות. אנו גדלים בקצב חסר תקדים בחומרה, ורואים מומנטום מדהים גם במערכת האקולוגית של התוכנה. בנוסף לכל מערכת ההפעלה העיקרית של לינוקס, יש לנו עכשיו גם אנדרואיד 12 על RISC-V ו RISC-V משובץ בטלפונים של MediaTek הנמכרים ברחבי אסיה.|

לסיכום אומרת רדמונד: "כפי שהעולם פנה בעבר ללינוקס כפלטפורמת התוכנה לשיתוף פעולה, חדשנות, מסירות אסטרטגית טכנית ועסקית – אנו רואים כעת את השינוי הזה עם RISC-V כפלטפורמת החומרה לדורות הבאים."

קליסטה רדמונד תשתתף כמרצה בכנס ChipEx2022 שיערך ב-10 במאי, 2022 במרכז הכנסים Expo Tel Aviv . להשתתפות בכנס ניתן להירשם באמצעות לינק זה

הפוסט לקראת ChipEx2022: מנכ"לית איגוד RISC-V הבינלאומי: טכנולוגית הקוד הפתוח שלנו תחדור ל-14% מהמעבדים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שלומית וייס, מנכ”לית משותפת של חטיבת ההנדסה באינטל תקבל בכנס ChipEx2022 את אות "מובילה גלובלית בתעשיית השבבים". באות המחולק מדי שנה זכו בכירים בתעשייה בארץ ובעולם ובהם ד"ר ארווין מארק ג'ייקובס, מייסד שותף ויו"ר קוואלקום לשעבר, ד"ר הנרי סמואלי, מייסד שותף של ברודקום, ריי בינגהאם, לשעבר יו"ר בכיר בחברת סייפרס סמיקונדקטורס ומנכ"ל ויו"ר קיידנס, ראסל אלוונגר, מנכ"ל טאואר ג'אז, ג'וני סרוג'י, סגן נשיא בכיר לטכנולוגיות חומרה, אפל, ארווין פדרמן, שותף כללי של U.S. Venture Partners, פרופ' אנדרו ויטרבי, מייסד שותף של קוואלקום וממציא אלגוריתם ויטרבי ועוד רבים.

התואר מוענק לשלומית וייס בזכות ההכרה בהשגיה המרשימים כולל הובלת פיתוח מעבדי סנדי ברידג' וסקיילייק, היותה בחזית החדשנות של מלאנוקס-אנבידיה והפיכתה למודל לחיקוי לנשים בתפקידי ניהול.

האות יוענק לוייס במהלך הארוע לבכירי התעשיה אשר ישמש כטקס הנעילה של כנס ChipEx2022 על ידי נשיא Semiאירופה ליית' אלטימיים , יושבי הראש של הכנס וכן ע"י אורית פרקש הכהן, שרת החדשנות המדע והטכנולוגיה.

בשיחה עם Chiportal בעקבות הזכיה אמרה וייס: "זה כבוד גדול עבורי להצטרף לרשימה מכובדת מאוד של זוכים. כששלמה גרדמן התקשר להודיע לי הייתי מופתעת כי לא ציפיתי לכך. רק אחרי השיחה קלטתי את משמעות הפרס . הזכיה עוזרת לי להבין את מידת ההשפעה שיש לדברים שעשיתי במשך השנים. ככה כשעובדים ביום-יום יש עוד משימה ועוד פרויקט אבל אף פעם לא עוצרים להסתכל על התמונה הגדולה. ניהלתי הרבה פרויקטים, כל אחד וההשפעה שלו. ברור שזה קורה ביחד עם קבוצות גדולות. לא עשיתי את זה לבד."

מהן נקודות הציון הבולטות בקריירה שלך?

וייס: "ב-2005 ניהלתי את פיתוח ארכיטקטורת Converge Core . עד אז המגמה היתה לפתח ליבה נפרדת לכל מגזר מוצרים (מחשבים אישיים, ניידי, שרתים וכו'). הפרויקט הזה התחיל את העידן של ה-Core המאוחד שאיפשר לנצל באופן מיטבי את כל הליבות. על ארכיטקטורה הזו קיבלנו אני והצוות שלי את פרס ההישגים החדשניים של אינטל."

"מאוחר יותר – בשנת 2009 ניהלתי את סנדיברידג' – פרויקט מאוד מורכב שזכה לפחות בזמנו להיות המעבד שנמכר בקצב הכי מהיר – 150 מיליון יחידות בשנה הראשונה. סנדיברידג' היה הפעם הראשונה שהלכנו באינטל למודל אמיתי של SOC ואינטגרציה של CORE וגרפיקה בתוך אותו מעבד. האינטגרציה איפשרה לראשונה להרבה מאוד יישומים שדרשו אפליקציות גרפיות שימוש יעיל יותר באנרגיה. מפה והלאה כל המעבדים של אינטל הכילו את האינטגרציה הזו. גם היום. בתקופה ההיא אינטל היתה במצב טוב ומוביל והיא חיפשה להביא את החדשנות הבאה שיהיה יותר מאשר עוד שיפור (לפי חוק מור א.ב.) האינטגרציה היא זו שהביאה את הדבר הבא – השינוי המשמעותי הבא לעולם של הקליינט. "

"ב-2010-11 ניהלתי את פיתוח מעבדי סקיילקס. הצלחנו להשיג חסכון מאד משמעותי בהספק האנרגיה הדרוש מבלי להוריד את הביצועים של ה- Core ושל הגרפיקה. המשמעות היא שאפשר לבנות כיום מחשבים קלים יותר שעדיין נותנים ביצועים ברמה מאוד טובה. "

"יצאתי מאינטל לכמה שנים ועובדתי במלאנוקס, כולל במהלך ובעקבות מיזוגה לתוך אנבידיה. עבדתי שם כארבע שנים וניהלתי את ארגון ההנדסה – הקבוצה שפיתחה רכיבים והגדירה את המוצרים. עסקתי גם בליווי המוצרים לייצור. סוג המוצרים שונה, החברה קטנה יותר אבל זו היתה התנסות מעניינת וחשובה וגם ממנה לומדים הרבה דברים."

"עכשיו חזרתי לאינטל והתפקיד שלי באינטל כמנהלת משותפת של כל קבוצת ההנדסה של אינטל כולל את כל השלבים: ארכיטקטורה, פיתוח, בדיקה של הסיליקון, אימות – כל הפרויקטים שעושים במחשבי קליינט ובשרתים, כל הIP- , הבלוקים המשותפים, הפיתוח של הליבה, המרכז של ה-SOC של כל הפרויקטים. האנשים שאני מנהלת מפוזרים על פני ישראל, ארה"ב ,הודו ומלזיה. זו אחריות מאוד גדולה. לעבודה שלנו השפעה על כל המוצרים שאינטל מוכרת בכל העולם."

לאן צועדת תעשיית השבבים?

"אני חושבת שמן הסתם השנתיים האחרונות שעברו עלינו עם הקורונה השאירו את חותמם על כמות כוח המיחשוב הנדרש, למגוון השירותים שצריך עבורם שירותי חישוב, וכן על הצורך בממשק משתמש קל כך שכל אחד יוכל להשתמש במחשב – האמא הסבתא, הדוד, הילדים בבית הספר. המשמעות עבורנו המפתחים היא שצריך לתכנן מוצרים שיהיו גמישים בהרבה וגם יתנו ביצועים מאוד טובים. אם הילד לא רואה מספיק ברור והתגובה של המחשב לא מהירה זה מרגיז אותו."

"השינוי הזה בדרישה גרם למחסור בשבבים. אני חושבת שההרגל של עבודה מכל מקום בעזרת הטכנולוגיה תמשיך ונצטרך לפתח הרבה מחשבים חכמים ואיכותיים ולאפשר להשתמש בהם בצורה קלה."

איך את רואה את אינטל והמומנטום המחודש שקיבלה עם כניסתו לתפקיד של פט גלסינגר?

"לי חשוב מאד לעבוד במקום שאני יודעת שאני יכולה להשפיע בו. הכיוון של פט שלוקח את אינטל הוא כיוון נכון ותורם לעולם כולו ויחד עם זאת חשוב לי גם להשפיע על איך עושים לא רק מה עושים – צורת עבודה, פתיחות, שיתוף פעולה. פט קורא לזה "לחזור לתרבות האירגונית המקורית של אינטל" שמשמעותה שיתוף פעולה, חדשנות ופתרון בעיות משותף. החזון הזה דיבר אלי וגרם לי לחזור לאינטל. רציתי להיות שותפה בדבר גדול. "

כמחברת הספר "מנהיגות עם נשמה", מה המסקנות שלך?

"אני מאמינה שחשוב לערב את העובדים, כך שירגישו חלק מהארגון, שיהיו איכפתים . כל אחד צריך לאהוב את מה שהוא עושה כדי לתת מעצמו בעבודה. הספר שחיברתי – מנהיגות עם נשמה מצטט דוגמאות מהקריירה שלי, מקרים שקרו לי, מה למדתי מהם, איך נכון להיות מנהיג ומוביל ואיך לגרום לאנשים להיות איכפתיים להרגיש חלק מהעבודה ובעקבות זאת להביא תוצאות עסקיות מצוינות. תמיד עבדתי בדרך זו ואני מתכוונת להמשיך באותה הדרך".

הפוסט שלומית וייס בעקבות זכייתה באות מובילת התעשיה הגלובלית: הפרס גרם לי להבין את היקף השפעתי על התעשייה הופיע לראשונה ב-Chiportal.