"מגפת הקורונה הזניקה את צריכת השבבים ו-TSMC נערכת לכך." כך אמרה נשיאת TSMC אירופה ד"ר מריה מרסד במהלך כנס ChipEx2021 שהתקיים בת"א ואורגן על ידי חברת ASG.

כמו כל המשתתפים הזרים בכנס, בשל מגבלות הקורונה, גם מרסד הרצתה באמצעות הוידאו. "דרך אחת לבחון את השפעת הקורונה על חיינו היא להסתכל על התנועה האווירית העולמית באפריל 2020 לעומת אפריל 2019. הרבה פחות נסיעות עסקים לפגוש לקוחות ספקים עמיתים או שותפים. הרבה פחות אם בכלל נסיעות לפגוש את המשפחה והחברים, וכמעט ואין נסיעות לאירועים גלובליים. כמעט רבע מהטיסות נעלמו רק בתחילת המגיפה העולמית."

"בזכותכם, עובדי תעשיית השבבים, הצלחנו להוריד את החומה על ידי הסתגלות במהירות תוך שימוש בציוד אלקטרוני לעשות מרחוק הרבה דברים שהיה אפשר לעשות רק על ידי נוכחות פיזית – כנסים, למידה מרחוק, קניות בידור ואפילו טלרפואה הפכו חיוניים. שירותי ענן מאפשרים לנו לגשת מרחוק ללא בעיות השהיה או תלות במרחק. עכשיו אנחנו יכולים להתחבר מהבתים שלנו לכל מקום על פני כדור הארץ."

"הצמיחה האדירה של התעשייה במאה ה-21 התאפשרה בזכות מספר אירועים עיקריים. בשנת 2000 האינטרנט הפך למיינסטרים. באמצעות יכולות גלישה ודואר אלקטרוני, כמו גם הגברת הפרודוקטיביות ומאוחר יותר המצאת הטלפון החכם, מה שהופך את הניידות של המציאות, ומאפשרת מודל עסקי חדש."

"שלוש טרנספורמציות דיגיטליות מואצות על ידי המגפה: הבינה המלאכותית , 5G ,והאינטרנט של הדברים . כל אלה מביאים יכולות חדשות והזדמנויות עסקיות. כל אחד מהאירועים הללו יצר רמה גבוהה יותר של עסקים ברי קיימא הזקוקים למוליכים למחצה. שלושת האירועים העיקריים הללו שהשפיעו על ההיסטוריה של המוליכים למחצה התבססו על ידי שני מגה טכנולוגיות גדולות: שיפורים בתקשורת ובביצועי המחשוב ."

"יישומים נעשו מורכבים יותר ויותר ותוכן מתוחכם זורם היום וגורם לצורך גובר ברוחב פס והשהיה נמוכה. במהלך המגפה העולמית אנשים השתמשו יותר במחשבים אישיים ובטבלטים. היה צורך בנתבים טובים יותר לאינטרנט, שירותים, ארגונים שידרגו את המערכות והגדילו את היכולות של שירותי הענן כדי ליצור מציאות חדשה. אנחנו עובדים מרחוק ולומדים בוידאו , משתמשים בטלרפואה ומוסיקה. כל זה התאפשר בזכות ההתפתחויות המדהימות והחדשות בתקשורת ובמחשוב.

הדור החמישי

הטלפון הנייד הפך לחלק חיוני בחיי היומיום שלנו. אנשים מבלים יותר ויותר זמן בטלפונים ניידים. אפילו באירועים משפחתיים לפעמים משוחחים בצ'אט דרך מדיה חברתית אפילו כאשר הם נמצאים זה ליד זה בזמן ארוחת הערב. לכן יש צורך ברוחב פס גבוה. זו הסיבה ששיעור החדירה של 5G זינק ל-20% בשנת 2020 וצפוי להגיע ליותר מ- מ-60% ב-2023. אנחנו יכולים לראות את החיבורים נמצאים בכל מקום, בכל עת – מאנשים לאנשים, מאנשים למכשירים, מהמכשירים למרכזי נתונים, ומשם לענן, זה יוצר הרבה חדשנות ושירותים חדשים, אשר מאיצים את הטרנספורמציה הדיגיטלית.

שירותי ענן

בעוד אנו מדברים נוצרת כמות עצומה של נתונים בתחומים כגון תחבורה, ייצור, ממשלה ועוד. רשת וענן הם האמצעי לאחסון ועיבוד הנתונים. הרבה עסקים חדשים להוטים לנתח כמות עצומה זו של מידע כדי לחלץ את הערך. אני יכולה לשפר את איכות השירותים שלהם. בינה מלאכותית, ולמידת מכונה נמצאים בלב העסקים האלה. יכולת המחשוב האדירה הזמינה כיום מהתהליך המתקדם, הטכנולוגיה מאפשרת עיבוד נתונים באמצעות בינה מלאכותית.

הגדלת אבטחת נתונים והגנה על הפרטיות היא הזדמנות מצוינת לפרוס גוונים של חידושים. נוצרים נתונים ממכשיר ממכשירים לבישים אישיים, חנות קמעונאית יישומים ביתיים, אוטומציה במפעל רכב ועד לעיר החכמה. תקשורת ומחשוב משפיעים באופן משמעותי גם על תעשיית הרכב. מגה מגמות בתחום הרכב הן דיגיטציה חשמול ונהיגה אוטונומית בשל הדאגה מפני פליטות גזי חממה, מנוע הדיזל יגיע לסוף הייצור.

כלי רכב חשמליים דורשים יכולות מחשוב,. התקשורת מביאה יכולות עצומות כדי לשלב יישומים רבים בתוך לוח המכוונים, לשפר את מערכות הבידור, וכמובן את הבטיחות ובסופו של דבר להגיע למכוניות אוטונומיות.

תעשיה 4.0

ביטחון וקיימות והמשך הרוויות הם העומדים מאחורי מהפכת תעשיה 4.0 הוא על השינוי המשמעותי המתרחש באופן שבו סחורות מיוצרות ונמסרות. מחסנים אוטומטיים, האינטרנט של הדברים והדיגיטציה להיות הרבה יותר זריזים ויעילים. כך תתאפשר תקשורת רכב לרכב, ולכן מיקרו-בקרים וקישוריות היא הבסיס לאינטרנט של הדברים. המגמה הגדולה היא חיבור חכם של הכל .

בהמשך תיארה מרסד את הטכנולוגיות החדשות של TSMC, ובהן 5 ננומטר בייצור המוני, התחלה של ייצור ב-3 ננומטר, טכנולוגיות מיוחדות לייצור מערכות RF אנלוגיים, חיישני תמונה וזכרונות. יכולות אנלוגיות מתאפשרות היום על מערכות finfet ומאפשרות איטנגרציה חזקה יותר בין האנלוגי לדיגיטלי. כמו היא תיארה טכנולוגיות משלימות לסיליקון.

"יש לנו את הקיבולת הגדולה ביותר לייצור מעל 12 מיליון פרוסות שווי ערך של 12 אינץ ' בשנת 2020. עם זאת, אין באפשרותנו למלא את כל הצרכים אבל עכשיו אנחנו נחושים לחלוטין להמשיך לספק את המוצרים תוך הבטחה שלמצוינות בייצור. למרות שהוצאנו מעל 50 מיליארד דולר בארבע השנים האחרונות בבניית קיבולת, עדיין חסרה לנו קיבולת לשרת את הלקוחות כפי שמגיע להם. לכן, החלטנו לעשות קפיצת מדרגה ענקית והגדלנו את ה-Capex שלנו לשנה זו לכ-30 מיליארד דולר. יתר על כן, המנכ"ל CC וויי הודיע שאנחנו מתכננים להשקיע מאה מיליארד דולרים בשלוש השנים הבאות, בין היתר על מפעל חדש באריזונה בטכנולגויות 4 ו-5 ננומטר ובטאיואן א ו-3 ננומטר. הקדשנו המון מאמצים לייצור ירוק תוך חסכון באנרגיה, שימור מים וניהול פסולת. הרצון שלנוליצור עתיד בר קיימא הוא חלק מהערכים התאגידיים שלנו. "

"לבסוף הצלחת הלקוחות נמצאת בדנ"א שלנו והיא הבסיס למודל העסקי המוצלח שלנו. אנחנו לא מתחרים בכם. ההצלחה שלכם היא ההצלחה שלנו. לא יכונלו להשיג את ההשגים המדהימים בתקופת המגיפה בלעדיכם."

לסיכום אמרה מרסד: "היום, כאשר אנחנו מתקרבים לסוף זמן הקורונה. האצת הטרנספורמציה הדיגיטלית הביאה אותנו למציאות החדשה. פיתוח טכנולוגיה וחדשנות נעשים היום במהירות גבוהה יותר ויעזרו לנו להביא את הזריחה ביום שאחרי הקורונה."

הפוסט ChipEx2021: מריה מרסד, TSMC: שלוש טרנספורמציות דיגיטליות הואצו על ידי הקורונה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"לסמסונג סמיקונדקטור, זרוע ייצור השבבים של התאגיד הדרום קוריאני, יש הזמנות לשבבים מכל הסוגים. כך אמר אקסל פישר, סגן נשיא סמסונג אירופה במהלך שידור וידאו בכנס ChipEx2021  בארגון חברת ASG. כידוע, הכנס הפיזי התקיים באקספו ת"א אך ללא יכולת הגעה של מרצים מחו"ל בשל מגבלות הקורונה.

"בימים אלה, עסקי הייצור שלנו חזקים במיוחד. יש לכך שתי סיבות עיקריות – האחת הדיגיטליזציה של העסקים הנוכחיים והעתידיים, בין היתר בשל מגיפת הקורונה, אבל זה לא היה מתאפשר אלמלא בשנים קודמות יצרנו שבבים לתשתיות הדור החמישי." מסביר פישר.

"כיום הדרישה היא לשבבי ביג דטה, מערכות ענן מחוברות ומרכיבי מיחשוב עתיר ביצועים, כמו גם בינה מלאכותית וכן יישומי רכב ותעשייה – וכמובן האינטרנט של הדברים. אלו תחומים הגדלים במהירות."

"בנוסף לשבבים "סטנדרטיים" אנו מציעים גם התאמה אישית של השבבים, באמצעות IP וחבילה לשיפור הביצועים. הדבר הזה יאפשר את כלכלת "קנה המידה" כלומר פריסה בקנה מידה גדול של יישומים. אנו מתמודדים היום םעם רמה חסרת תקדים של מורכבות ומנצלים כל אפשרות של אינטגרציה וצפיפות יצור."

"יש הרבה מרכיבים שצריך לטפל בהם לאורך שרשרת האספקה כדי לנהל ייצור בנפח גבוה. הפלטפורמה של סמסונג מאפשרת אינטגרציה, טכנולוגיה ואפשרות להגדיל את הכל בקנה מידה. בכל תחום יש לנו שופים בתחום התכנון ושותפי IP."

"סמסונג כבר הקצתה מאמצים רבים בפרוסות שבבים בקוטר 300 מ"מ – ויש לנו מפעלים בטכנוגיה זו בדרום קוריאה ובארה"ב. כמו כן גם היכולת הותיקה שלנו – 200 מ"מ נמצאת בקיבולת מלאה. השותפות ממשיכה גם עם אריזת השבבים ו-IP שונים."

"סמסונג לא יכולה לעשות הכל לבד. לפיכך שמנו דגש חזק על השותפויות שלנו והקמנו מערכת אקולוגית מתקדמת סביב מפעלי הייור. הדבר מאשר ללקוחותינו ולשותפינו העסקיים להשתמש בתשתית תכנון מרכזית כדי להגדיל את הפרודוקטיביות שלהם. "

"לא מכבר הכרזנו על החזון שלנו לשנת 2030. מדובר בתוכנית השקעות חזקה למרחקים ארוכים של 130 מיליארד דולר. אנחנו כבר מרגישים זאת בתחום ה-HPC – הקיבולת שלנו הופעלה ללא הפסקה. כיום אנחנו מדברים על הרחבת היכולות שלנו גם לטכנולוגיות קצה. אנחנו הופכים להיות חברת ייצור מגוונת כאשר נכה את כל התחומים ככל שנידרש." מסכם פישר.

הפוסט ChipEx2021: אקסל פישר, סגן נשיא סמסונג סמיקונדקטור אירופה: יש לנו צבר הזמנות עצום לשבבים מכל הסוגים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מהפכת השבבים ה-2.5 והתלת ממדיים בעיצומה. כך מתאר ד"ר איגור אלקנוביץ', ה-CTO של חברת GUC בכנס ChipEx2021 שהתקיים לאחרונה בת"א על ידי חברת ASG. הוא הקדיש את הרצאתו לתחום אינטגרציה של Dies רבים זה לצד זה זה מעל זה. GUC היא חברה בת של  TSMC. אנחנו משתמשים בטכנולוגיה של TSCMC  ואחראים על כל הקשור לאריזה, ומפתחים את ה-IP הרלוונטי.

"אני מציג  צורות שונות של אינטגרציה . אנו יוצאים מהאינטגרציה הבסיסית של הDIE למצע (MCM),  וממשיכים אותה בחיבור ב-2.5 ממדים (Glink 2.5D for CoWoS/info_oS), דרך Glink-3D for Soic CoW/WoW וגם שילובים שלהם 3D ON 2.5D  כלומר שכבות שונות של מספר שבבים שמחוברים זה לצד זה."

"אנחנו בונים את השרשרת ומשלימים בכך את התהליך של TSMC ומאפשרים לה להגיע לטכנולוגית 3 נונמטר כשבינתיים אנחנו מאפשרים להגדיל את ביצועי השבבים בטכנולוגית 7 ננומטר."

"אנחנו היינו הראשונים בתעשייה שמפתחים את היכולות האלה בזכות העובדה שאחנו חברה בת של TSMC  ויש לנו גישה לטכנולוגיה. למעשה כבר בטכנולוגית 5 ננומטר אנחנו מאפשרים לעשות שימוש במצע ולקבל זמני  תגובה של 5 ננו-שניות. זה חשוב ליישומים כמו מעבדים מרכזיים או מעבדי רשת."

בכל הקשור לזכרון SRAM, לדברי אלקנוביץ' התהליכים המתקדמים5 ו-3 ננומטר יאפשרו שיפור נוסף בצפיפות הלוגיקה, מהירות וצריכת אנרגיה ואולם SRAM יצבור פחות יתרונות במעבר ולפי החישובים, שבעה ננומטר זו הטכנולוגיה האופטימלית מבחינת עלות של SRAM. לפיכך הוא מציע להשתמש בטכנולוגיות 5 ו-3 ננומטר ללוגיקה (CPUs) ו-7 ננומטר לזכרון.

 לסיכום אמר אלקנוביץ' כי SOIC (IC תלת ממדי) יגרום למהפכה בדרך שבה מתעננים מעבדים, שבבים גרפיים, מעבדים לHPC, בינה מלאכותית ומעבדי רשת. טכנולוגית Glink-2.5D מאפשרת אף היא שידרוג לחלק ממערכות ה-IP וכן החברה עדיין מציעה פתרונות מלאים ל-HBM לכל המעבדים מ-16 ננומטר ועד 5 ננומטר ובקרוב שלושה ננומטר.  עד כה הוציאה החברה טייפאאוט ל112 אריזות GBPX .

הפוסט ChipEx221: איגור אלקנוביץ', GUC: מהפכת השבבים ה-2.5 והתלת ממדיים בעיצומה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"המיחשוב הקוונטי מביא אותנו לעולמות שהיו בלתי אפשריים במיחשוב הקלאסי".  כך אומר סקוט קראודר,סגן נשיא לתחום המיחשוב הקוונטי ב-IBM. קראודר אמר את הדברים בכנס ChipEx2021  שהתקיים בת"א בארגון חברת ASG.

"הסיבה שאנחנו  כל כך מתעניינים במחשוב קוונטי היא כי אנחנו עשויים לחשוב שמחשבים קלאסיים יכולים לפתור כל בעיה  רק אם נגדיל אותם מספיק אבל למרבה הצער, זה לא נכון. ישנן תופעות שאם נדע לחשב אותם הדבר ישפיע מאוד על החברה האנושית.  אתן כמה דוגמאות: היום אנחנו משתמשים מכלל האנרגיה במנועי מכוניות ותחנות כוח.. אנו יודעים כי בטבע חיידקים  הרבה יותר יעילים מאיתנו בשימוש באנרגיה. אם נהיה מסוגלים להבין את התגובה הכימית הזאת טוב יותר יכולות להיות לכך השלכות עצומות על החברה שלנו.   נוכל לייצר אנרגיה יעילה יותר ולטפל באמת בבעיות שינוי האקלים שלנו.

"הדוגמה  השניה היא בנושא אחר לגמרי. לאחרונה נחסמה תעלת סואץ, אנו חיים בעולם מאוד מאוד מורכב התלוי זה בזה שבו היכולת לחזות ולדגם את ההשלכות של האירועים על המערכות הפיננסיות שלנו חשובות מאוד. הדבר ישפר את היציבות של החברות שלנו ויעזור לנו להניע צמיחה.  ולבסוף    העולם בו חיינו בשנה וחצי האחרונות הראה לנו כמה חשוב לבצע שיפורים מהירים מאוד בסמים שלנו.  גילוי תרופות הוא בעל חשיבות קריטית לחברה האנושית."

"החדשות הטובות הן שאנחנו באמת בתחילתו של עידן חדש לגמרי של חישוב. אנחנו  כבר מבצעים חישוב קלאסי במשך זמן רב מאוד, מאוד. הרבה לפני שנות ה-40, אפשר להתווכח אם זה כאשר ספרנו תאואים במערות ביצענו חישוב קלאסי באצבעותינו.  בשנות ה-40, המצאנו את המחשב האלקטרוני ואת התכנות הדיגיטלי. התקני המיחשוב שינו לגמרי את פני העולם. מחשוב קוונטי שונה לחלוטין ממחשבים קלאסיים.  הוא מתבסס על מדע אחר לגמרי – מידע קוונטי – המבוסס על מכניקת הקוונטים. הבעיה העיקרית עם חישוב קלאסי היא למרות שהוא פתר הרבה בעיות חומריות ושיפר את איכות החיים באופן משמעותי. הבעיה שהתפתחות שלו היא לינארית. אם אתה רוצה להכפיל את העוצמה של מחשב קלאסי, אתה צריך בעצם להכפיל או יותר את מספר הסיביות, להכניס כמות כפולה של זיכרון, להכפיל את כמות האחסון, כמות כפולה של סיביות במעבד כדי להכפיל את העוצמה של המעבד.  בתחום המידע קוונטי, המדע ממנף את מכניקת הקוונטים, למשל היכולת להיות בסופרפוזיציה כדי להסתכל על קבוצה גדולה יותר באופן מעריכי.

בניגוד למהפכת המיחשוב הקלאסי, כדי לתכנת מחשב היית צריך לחבר את כל החוטים ואז לעבוד רק מולו. האינטרט מאפשרת לנו לקיים אינטראקציה עם מחשב קוונטי אמיתי שיתחבר למחשבים הקלאסיים שלנו.

דבר נוסף שהשתנה בשבעים השנים האחרונות הוא יצירת הררי תוכנה עבור מחשבים קלאסיים. אנו יכולים למנף זאת עבור מידע קוונטי, מדע  וכמות. אנחנו  לא צריכים ליצור שפות חדשות וזה גם עשה את זה הרבה יותר קל לאנשים להתחיל לשחק עם מחשבים קוונטיים. לכן, אם אתה יכול לתכנת בפייתון, אתה יכול לתכנת מחשב קוונטי ואנחנו באמת מקווים שמה שהופך אותו הרבה יותר נגיש הן מנקודת מבט של תכנות,כך ניתן יהיה להסתגל למיחשוב  הקוונטי.

יש בעיות חישוביות שקשות לפתרון במחשבים קלאסיים. במיוחד הדבר קורה במקרים שכל הוספת משתנה מעלה את כמות החישוב בפקטור של 2. המחשבים הקוונטיים משנים את המצב. זה לא רק GPU שעושה יותר דברים במקביל כי אז רק ממנפים את המיחשוב הקלאסי. מדובר פרדיגמה שונה ביסודה כי היא משתמשת במכניקת הקוונטים.

כשמגיעים לפקטור של 150-250 זה בערך כמו מספר האטומים בכדור הארץ ואם נגדיל ל-300 נוכל לספור במחשב את כל האטומים שנמצאים ביקום הידוע. מחשבים קלאסיים לא מסוגלים להגיע לחישובים כאלה. נוכל לעשות זאת כאשר יהיו לנו מאות או אלפי קיוביטים ושיעור שגיאה נמוך נוכל לעשות זאת.

בהמשך מתאר קראודר את מבנה המחשב הקוונטי, את מושג הסופרפוזיציה – כלומר כל קיוביט יכול להיות בכל מצב בין אפס לאחת ולא רק בקצוות כמו במחשב הקלאסי, הוא גם הסביר את מושג הקיוביטים וכיצד ניתן להשתמש בו. נכון לעכשיו, החברה מציעה קישור ל-23 מחשבים קוונטיים. עדיין יש צורך להגדיל את הקיבולת ולשפר את הטכנולוגיה שבבסיסה. זו הסיבה שבחרנו במוליכי על בטמפרטורה קרובה לאפס המוחלט עבור הקיוביטים.

הרבה אנשים – חוקרים ואנשי מחשבים יכולים לקבל גישה מוקדמת למיחשוב  הקוונטי. זו טכנולוגיה חדשה לגמרי,  יש לנו את היכולת לעצב את כוח העבודה העתידי ולהפוך אותו לכוח עבודה מגוון וכוללני ולכן שמנו הרבה דגש על חינוך הכנו הרבה חומרים לילדים ביוטיוב ובספרי לימוד מקוונים לעודד אותם להסתכל על צינור הכיבוי שנקרא מחשב קוונטי.

הפוסט ChipEx2021: סקוט קראודר, IBM –  המיחשוב הקוונטי מביא אותנו לעולמות שהיו בלתי אפשריים במיחשוב הקלאסי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"כשמתכננים מערכות מבוזרות צריך להביא בחשבון את המורכבות כדי לעשותן חסינות. כך אומר פרופ' שאהראם דוסטאר, מהאוניברסיטה הטכנולוגית של וינה בהרצאתו: "חוכמה בקצה – הבנת המיזוג של מיחשוב קצה ומיחשוב ענן". פרופ' דוסטאר היה אחד המרצים בכנס ChipEx2021 שהתקיים בשבוע שעבר בת"א בארגון חברת ASG.

"המערכות היום מושתתות על שלושה מרכיבים: אנשים שירותי תוכנה ודברים. כמובן, בשילוב עם תשתית החומרה שאנו משתמשים בה כעת. המערכות הללו צריכות להיות מערכות גמישות.יש לכך הרבה דוגמאות: למשל בתים חכמים, רשתות בריאות חכמות, מערכות ממשלתיות, מערכות אדמיניסטרטיביות, רשתות תחבורה, כלי רכב אוטונומיים, רשתות אנרגיה וכו '. המשותף לכל המערכות האלה הוא שהן כוללות את השילוב של שלושת אבני הבניין."

"החידוש העיקרי הוא שעד כה היתה לנו אינטראקציה של אנשים עם המערכת אבל הם היו בדרך כלל מחוץ למערכת שאנחנו בונים. כיום יש הכרה בכך ששלושת אבני הבניין חיוניים כבר בשלב תכנון המערכת. אפשר להשוות את המצב למערכות טבעיות, לדוגמה המערכת האקולוגית הימית: יש לנו את השמש (מקור האנרגיה), יש לנו ציפורים, יש לנו דגים, יש לנו את המים, יש לנו את הסלעים, וכו '. ומה שאנחנו יכולים לומר שהם כאן הוא שיש לנו מערכת מורכבת של יחסי תלות ברשת והתנהגות מסתגלת. כאשר הדבר מתרחש נוכל לומר שזו מערכת אקולוגית איתנה."
"אבל כאשר מתרחש שיבוש אנחנו מרגישים את זה במדדים השונים, למשל גיוון. מערכת מתנהגת כאילו יש לה מטרה. תכונה זו מנוגדת למצב הטבעי – התנהגות אנתרופית כלומר אקראית."

"אנו צריכים לחשוב על המערכות שאנו בונים במערכות מורכבות של חומרה ותוכנה המשמשות לקיום אינטראקציה עם בני אדם. אפשר לקחת את המטאפורה של הסביבה הימית ולהשליך אותה על מערכות מבוזרות. הטבע, יש לנו את הסלעים הדגים והשמש ואילו בתשתית IT בעולם המערכות המבוזרות יש לנו את כוח המחשוב."
"צריכת החשמל של הרשת, בעיות רוחב פס, הן דוגמאות למשתנים במערכות מבוזרות כגון ערים חכמות. יש לנו את האינטרנט של הדברים. יש לנו חיישני וידאו, תנועה, אש וכו', יש לנו שירותי תוכנה שיוצרים יישומים. באמצעותם אפשר לנהל תחומים כמו חניה, איסוף אשפה, מים, שירותים עירוניים וכו'. יש לנו את האנשים שמסתובבים עם המכשירים החכמים שלנו ויוצרים נתונים. כל שלושת אבני הבניין יוצרים שירות."
"אנו יכולים להבחין שיש משפחות חדשות של בקשות שדורשות למעשה גישה לנתונים מהסביבה בזמן אמת. לכן ברצוננו לנצל טוב יותר את משאבי המחשוב והאחסון הנמצאים בסמיכות קרובה יותר ליצרני הנתונים ולצרכנים באמצעות יישומים הדורשים ניתוח דינאמי. כך, למשל, בעיר חכמה, אתה רוצה לומר משהו על תחום מסוים, כגון ניהול בניה, או למשל אתה רוצה לדעת על כל מה שקורה באיזור מסוים. "
"במערכות המידע של העבר, אפשר היה לטפל או בבקשות הרוחביות או בבקשות האנכיות אך היה קשה לשלב ביניהם. מגפת הקורונה הראתה לנו שצריך לשפר את שילוב התחומים השונים. צריך לנהל את כל המערכת מה-IOT שנמצא בקצה דרך תחנות בסיס של 5G, ועד לענן. היום י שלנו חתיכות שונות של תשתית ורצף מיחשוב בין התקני קצה בעלי אמינות נמוכה, דרך הרשת ועד לענן.
כדי לקבל את הגמישות הזו, ולאפשר שימוש בבינה מלאכותית בקצה אנחנו צריכים לטפל במערכת כך שניתן יהיה לעשות מה שיותר בתוכנה, כי אם הכל יהיה רק חומרה יהיה קשה להגדיל בקנה מידה את המערכות."
בהמשך התייחס דוסטאר לתכונות ציוד הקצה שצריך להתיחס עליהן ואשר סותרות זו את זו:
• ההשהיה, יש יותר ויותר יישומים שדורשים השהיה נמוכה אבל המבנה הנוכחי של הרשתות ההטרוגניות והחלוקה של ענן ו-IOT עלולה להשפיע על הביצועים.
• סוגית איכות ציוד הקצה: באופן מסורתי, הביצועים בתשתית הענן לא יהיו קרובים להתקן הקצה, והדבר מעלה שורה של בעיות מורכבות הכררוכות בבטיחות ואבטחוה של מערכות מבוזרות.
• לוקליות וניידות – המערכות החדשות הללו דורשות התייחסויות בכל הקשור לפרטיות, קונפיגורציות של תוכנה והתפתחות מערכות.
לסיכום אומר פרופ' דוסטאר: "חייבים למצוא פתרונות להתמודד עם הדרישות הסותרות הללו כדי להקים מערכות חסינות."

הפוסט ChipEx2021: "כשמתכננים מערכות מבוזרות צריך להביא בחשבון את המורכבות כדי לעשותן חסינות" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המסורת ארוכת השנים של הענקת אות למובילי התעשייה העולמית במסגרת כנסי ChipEx חזרה השנה לאחר היעדרות בשנה שעברה עקב משבר הקורונה. השנה התקיים כאמור כנס פיזי (ובנוסף גם וירטואלי), אחרי שניתן היה להיפגש שוב ובמסגרתו גם התקיים טקס הענקת האות היוקרתי Global Industry Leader.

השנה זכו באות ארבעה אישים ישראליים אשר השפיעו על תעשיית השבבים העולמית  והישראלית. הזוכים הם פרופ' מאיר פדר , חבר סגל באוניברסיטת תל אביב, מקים חמש חברות הזנק בינהן חברת אמימון, בילי הרבויה ונאפה בשארה, ממייסדי אנפורנה לאבס, וכיום בכירים באמזון העולמית , ולרפי נווה מראשוני חברת אינטל ישראל ומנכ"ל מרכז הפיתוח של אינטל חיפה, שאף יזם כמה מהטכנולוגיות המובילות של אינטל והשפיע בעבודתו על חברות רבות בתעשיה.

בטקס הענקת הפרסים אשר נערך במסגרת מושב הנעילה של כנס ChipEx2021 השתתפו בכירי תעשיית ההייטק בישראל. את האות העניקו לזוכים דרור בין, מנכ"ל הרשות לחדשנות, ושני יושבי הראש של כנס  ChipEx2021  פרופ' רן גינוסר, ראש מרכז מחקר VLSI בטכניון וממייסדי רמון ספייס, שלמה גרדמן, מנכ"ל חב' איי אס ג'י ויו"ר פורום מנכ"לי הייטק.

ועדת הפרס נימקה את הסיבות לבחירת הזוכים כדלקמן:

פרופ' מאיר פדר – על היותך חוקר וגם איש עשיה, על הישגי המחקר שלך בתורת המידע, עיבוד אותות ולמידת מכונה, על ההישגים המדעיים המשפיעים שלך ועל ייסודן של חמש חברות טכנולוגיה, ביניהן Peach Networks ו- Amimon.

בילי הרבויה – על הקמה משותפת והובלת חב' אנאפורנה להצלחה. על המצאת ופיתוח ניטרו, טכנולוגיית הליבה המפעילה את כל שרתי האינטרנט של אמזון (AWS) ועל הישגיו המרשימים כמנכ"ל הצוות האחראי על פיתוח כל השבבים של חברת AWS והמצאת מעבד השרתים הראשון AWS Graviton המותאם אישית ומבוסס לימוד מכונה.

נאפה בשרה – על הקמת משותפת של חברת אנפורנה והמצאת Nitro, טכנולוגיית הליבה המפעילה את כל שרתי אמזון ( AWS). על ההישגיו המרשימים כסגן נשיא  AWS , על תרומתו המדהימה לכל פיתוח השבבים של AWS, על המצאת מעבד השרתים הראשון AWS Graviton המותאם אישית ומבוסס לימוד מכונה.

רפי נווה – על הנעת פיתוחים חדשניים שהייתה להם השפעה רבה על תעשיית המוליכים למחצה בכלל ועל חברת אינטל בפרט, כולל משפחת המעבדים המתמטים הראשונים 80X87 של אינטל, הקמת הפונקציה המרכזית להנדסת לוגיקה (CLE) ועל קביעת תקני איכות עולמיים, על תרומתו המשמעותית בהכוונת סטודנטים צעירים ליזמות ועל להישגיו הניהוליים המרשימים בכמה מחברות ההייטק המובילות.

להלן פרטים נוספים על הזוכים.

פרופ' מאיר פדר

מאיר פדר הוא פרופסור יו"ר, בעל קתדרה לתורת המידע בבית הספר להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב. כמו כן הוא עומד בראש המרכז האוניברסיטאי החדש בתל אביב לבינה מלאכותית ומדעי הנתונים (TAD). בנוסף, יש לו מינוי של פרופסור אורח במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). תחומי המחקר שלו הם בתורת המידע, תקשורת עיבוד אותות ולמידה. הוא פרסם מעל 200 מאמרים בנושאים אלה ומחזיק ביותר מ-50 פטנטים.
במקביל לקריירה האקדמית שלו, הוא הקים 5 חברות, ביניהן פיץ' נטוורקס (שנרכשה על ידי מיקרוסופט) ואמימון (שנרכשה על ידי קבוצת Vitec plc). לאחרונה הואייסד את Run:ai, פלטפורמת וירטואליזציה, תזמור והאצה לתשתיות בינה מלאכותית.

פרופ' פדר הוא עמית IEEE לכל החיים. הוא זכה במספר פרסים אקדמיים ומקצועיים, ביניהם פרס המאמר הטוב ביותר מטעם האגודה לתורת המידע של IEEE על עבודתו בנושא חיזוי אוניברסלי, פרס "חשיבה יצירתית" של צה"ל ופרס המחקר של תעשיית האלקטרוניקה הישראלית, שהוענק על ידי נשיא המדינה. לפיתוח ערכת השבבים של אמימון, המשתמשת ביישום MIMO ייחודי של קידוד ערוץ מקור משותף לשידור וידאו אלחוטי, הוא זוכה שותף בפרס המדע וההנדסה לשנת 2020 של האקדמיה לקולנוע ולמדעים הידוע יותר כפרס האוסקר.

ביליק (בילי) הרבויה

בילי הרבויה הוא המייסד והמנכ"ל השותף של מעבדות אנאפורנה. אנאפורנה הוקמה בשנת 2011 יחד עם נאפה בשארה, המנטור אביגדור וילנץ ורונן בונה. היא נרכשה בשנת 2015 על ידי אמזון ומוזגה בשירות הענן AWS.
הרבויה נולד בסרייבו, בוסניה (באותה תקופה: יוגוסלביה). בשנת 1992, כאשר יוגוסלביה התפרקה והחלה מלחמת האזרחים, עלה הרבויה כפליט לישראל. הרבויה סיים תואר ראשון ושני בהצטיינות בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. בטכניון הוא פגש את נאפה בשארה, שהפך לחברו הגדול ושותפו העסקי במעבדות אנאפורנה.
הרבויה החל לעבוד במרכז המחקר של IBM (1995-2000) וב-2000 הצטרף לאחת מחברות הסטארט-אפ הישראליות הראשונות – גלילאו טכנולוגיות שנרכשה על ידי מארוול. בגלילאיו ומארוול מילא תפקידים רבים ושונים, האחרון שבהם היה סמנכ"ל הנדסה.
בשנת 2011, הוא ייסד את מעבדות אנאפורנה, והמציא את Nitro, טכנולוגיית הליבה שמעבדת כיום את כל שרתי AWS. באנאפורנה הוא הקים את קבוצת הכדורסל היוגוסלבית נינדיה, והחל לחלום ליצור את חברת המוליכים למחצה החדשנית ביותר בעולם.
בשנת 2015 נרכשה מעבדות אנאפורנה על ידי אמזון. מאז הצוות גדל פי 10 והפך לצוות האחראי על כל פיתוח המוליכים למחצה של AWS World Wide. מאוחר יותר המציאו הוא וצוותו את השרת המותאם אישית הראשון של AWS (הנקרא Graviton) ושבבים ייעודיים ללמידת מכונה.

נאפה בשארה

נאפה בשארה נולד בתרשיחה שבגליל המערבי, והתלהב ממתמטיקה ופיזיקה ואף זכה במקום הראשון בתחרות המתמטיקה של מכון ויצמן לחטיבת הביניים. כשהיה בתיכון ייצג את מדינת ישראל באולימפיאדת הפיזיקה הבינלאומית.
בשארה למד בטכניון, למד הנדסת חשמל ולימד במחלקה להנדסת חשמל. הוא היה חבר בתכנית המצוינות של רוטשילד וקיבל תואר M.Sc בהנדסת מחשבים. במהלך שהותו בטכניון פגש בשארה את אשתו לאנה ואת חברו ושותפו העסקי – בילי הרבויה.
בתחילת הקריירה שלו, בשארה הצטרף לגלילאו, ובסופו של דבר הפך לאדריכל הראשי שלו ושכנע את בילי הרבויה להצטרף אליו. עם רכישת גלילאו על ידי מארוול עבר בשארה לארה"ב לתפקיד ה-CTO לתשתיות במארוול.

בשנת 2011 הקימו בשארה והרבויה את מעבדות אנאפורנה, שהמציאו את Nitro, טכנולוגיית הליבה של שרתי שירות הענן של אמזון (AWS). מעבדות אנאפורנה נרכשו מאוחר יותר על ידי אמזון (2015), ונאפה מוביל את תחום החומרה המותאמת אישית ב- AWS מאז.

תרומת בשארה משתרעת על פני דיסציפלינות מרובות: תרומה לחומרת רשת עם מתגי רשת מדרגיים של Prestera, וכן PON נקודתי לגישה לקילומטר האחרון, Nitro עבור רשת מוגדרת תוכנת ענן ופרוטוקול SRD עבור רשת מחשבים עתירי ביצועים (HPC) ולמידת מכונה בקנה מידה של ענן. נאפה הוביל את ארכיטקטורת החומרה והתוכנה הראשונה של FPGA כשירות, הוביל את ארכיטקטורת החומרה והתוכנה של הלקוחות עבור למידת מכונה מותאמת אישית של AWS, ואת Graviton: השרת של AWS, בעל הביצועים הטובים והחסכוניים ביותר בענן. בשארה מחזיק ביותר מ-290 פטנטים.

רפי נווה

רפי נווה הוא חוקר בכיר במוסד שמואל נאמן בחיפה. בתפקידו הקודם כיהן נווה כמנכ”ל מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון, יחידה בינתחומית שנועדה לחנך את הסטודנטים להנדסה ולכוון אותם בפועל ליזמות.

לנווה קריירה ארוכה ומרשימה מאוד בתחום ההיי-טק הישראלי, ולאחרונה כסמנכ”ל בכיר למחקר ופיתוח בחברת גיוון אימג'ינג בע”מ (כיום חלק מ-מדטרוניק), המובילה העולמית באבחון לא פולשני של דרכי העיכול.

בעבר כיהן כסמנכ”ל שירותי לקוחות ומנהל טכנולוגי ראשי של טאואר סמיקונדקטור. הוא גם הוביל את קונסורציום המגנט ALPHA אשר פיתח טכנולוגיות תכנון וייצור של VLSI בעלי צריכת הספק נמוכה. לפני כן, נווה בילה שבע שנים כסמנכ”ל מו”פ ב- NDS, מובילה עולמית במערכות טלוויזיה בתשלום.

נווה החל את הקריירה הארוכה שלו באינטל ישראל בשנת 1974, שם היה אחד מארבעת העובדים הראשונים והתקדם בתפקידי אחריות גוברים במשך 21 שנים. ביניהם, הובלת הפיתוח של משפחת מעבדי 8087X של אינטל ומשמש כמנכ”ל מרכז הפיתוח בחיפה של אינטל במשך 5 שנים.
לדברי וועדת הפרס, הישגיו פורצי הדרך של נווה באינטל כוללים את הקמת פונקציית הנדסת הלוגיקה המרכזית (CLE); קידום פתרונות סטנדרטיים כגון ספריית התאים הסטנדרטיים הראשונה, שפת HDL סינתזת לוגיקה, מתודולוגיית פיתוח מודולרית ו- TEST CAD.

נווה זכה בפרס רוטשילד למפתחי תעשייה מטעם נשיא המדינה ובפרס ההישג האישי ( IAA ) של אינטל.

נווה, בעל תואר ראשון ושני בהנדסת חשמל (בהצטיינות) מהטכניון והיה הממציא בארבעה פטנטים טכנולוגיים.
נווה, בעל תואר ראשון ושני בהנדסת חשמל (בהצטיינות) מהטכניון ומחזיק בארבעה פטנטים טכנולוגיים.

הפוסט פרופ' מאיר פדר, בילי הרוויה, נאפה בשארה ורפי נווה – הזוכים בפרס מובילי התעשייה העולמית ב- ChipEx2021 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בינה מלאכותית בקצה זה הרבה יותר מ-IOT כך אומר ד"ר דיפו טאלה ((Deepu Talla, סגן נשיא אנבידיה למחשוב קצה ומחשוב משובץ שהרצה על ההשפעה של טכנולוגיות קצה על הדור הבא של המיחשוב. ד"ר טאלה דיבר בכנס ChipEx2021 שהתקיים בשבוע שעבר בת"א בארגון ASG. טאלה הציג את הדרך שבה רואה אנבידיה את סביבת הבינה המלאכותית בקצה, וכיצד היא מארגנת את המוצרים שלה לתמיכה במערכות אלה.

"רובכם מכירים את מחשוב הענן ובמיוחד בחמש השנים האחרונות. במקביל רואים התפוצצות של מכשירי IOT ובינה מלאכותית. IOT היום פופלארי מאוד, וכאשר מדברים על מיחשוב בקצה ובינה מלאכותית בקצה מדברים בעיקר על מערכת שנמצאת על המכשיר עצמו לדוגמה מצלמה. ההערכה היא שכיום פרוסים בעולם כ-50-60 מיליארד מכשירי IOT. אבל כל הררי הנתונים הנאספים ממכישרים אלה מגיעים בסופו של דבר לענן ולכן הרעיון היה לקרב את הענן ככל האפשר לקצה."

"כמי שבונים מרכזי נתונים וענן, הדבר מצריך אותנו לפתח מחדש ארכיקטורה המתאימה למצב הקיים בכל השלבים החל מהמעבדים הגרפיים ועד למעבדים למרכזי נתונים."

דיפו המשיך ותיאר את כל שרשרת הערך מהקצה ועד לענן הכוללת מכשירי IOT, מכונות אוטונומיות, מרכזי נתונים בקצה, שרתי קצה, יישומי קצה ו-EDGE GATWEAYS. המידע מכל אלה מעובד בכל שכבה בדרך ובסופו של דבר במרכז הנתונים המאחסן את הענן. צריך להביא בחשבון שהאלגוריתמים המריצים מערכות בינה מלאכותית הלכו ונהיו מורכבים.

"באנבידיה מחלקים את עומסי העבודה ומאיצים את יישומי ההיסק בין ליבות GPU מסוג טנסור, מאיצי למידה עמוקה, הרחבות למעבדים, DSPs FPGA ו-CGRA. תחום למידת חיזוק הופך פופולרי יותר ויותר במיוחד ביישומי בטחון וברובוטים תעשייתיים כי צריך להגיב למצב האמיתי בעתיד. אנו מצפים מהם לפעול כמו בני אדם. אנבידיה מספקת היום את כל קשת המיחשוב (Ccomputing Stack) כך שיתאימו ליישומי בינה מלאכותית החל מארכיטקטורת מיחשוב, דרך כלים וספריות וכן יישומים ו-Frameworks.

דוגמה למסגרת כזו היא ספריה מוכנה לתחום ראיית המכונה ובה מומעות כבר יכולות לזהות בני אדם, מכוניות, קצב הלב, לוחיות רישוי, זיהוי פנים ועוד. ביישומים אלה נעשה שימוש בתעשיות רבות.  בסופו של דבר הספריות המוכנות ויישומים המשתמשים בהם מצבטרים ביחד למערכת Nvidia Fleet Command המאפשרת להטמיע ולנהל באופן מאובטח את מערכות הבינה המלאכותית בקצה.

לסיכום אמר טאלה כי כדי לעשות כל זאת יש צורך בארכיטקטורת מיחשוב טובה ככל שיישומי ההיסק גדלים במורכבות ובמגוון, נעשה גם שימוש במאיצי AI שגם אותם מציעה החברה, ולבסוף, המעטפת שמאפשרת לנהל את מחזור החיים של מוצרי ה-AI משלב הפיתוח, ההטמעה, והניהול בקנה מידה גדול.

הפוסט ChipEx2021: "בינה מלאכותית בקצה זה הרבה יותר מ-IOT" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קריסתו של חוק מור חייבה את חברות הטכנולוגיה לפתח שבבים ייעודיים לעומסים שלהם. כך הסביר אורי פרנק סגן נשיא להנדסה בגוגל העולמית ומנהל מרכז הפיתוח של גוגל בישראל בכנס ChipEx2021 שהתקיים שלשום (21/6/2021) במרכז הכנסים אקספו תל אביב.

כנס ChipEx2021 בארגון חברת ASG היה הכנס הפיזי הראשון של תעשיית השבבים בישראל מזה שנתיים (בשנה שעברה התקיים באופן וירטואלי עקב מגפת הקורונה) וכלל עשרה מושבים מקצועיים וכן תערוכה שבה השתתפו חברות רבות.

"אציג בפניכם את השבבים שאנו מפתחים לענן – זו הסיבה לכניסת השחקניות הגדולות לתחום השבבים."
"בשנים האחרונות מדברים על המוות של חוק מור. זה לא מדויק. חוק מור הוא חוק כלכלי כמובן. היכולת לצופף הרבה יותר טרנזיסטורים בשטח נתון ובמחיר קבוע לא מצליחה. השבבים ממשיכים להשתכלל אבל המחירים לא נשארים קבועים אלא אף עולים. היום המצב בשוק השבבים גרוע יותר בגלל המחסור והמחירים עולים, כמי שמפעילים מרכזי נתונים אנחנו צריכים להתמודד עם הבעיה.
מלבד המחיר, גם הביצועים לא גדלים משמעותית. הענן לעומת זאת צומח בזכות שירותים רבים כמו למשל הגידול בשימוש ביוטיוב או הכשרת בינה מלאכותיית. מצד אחד יש לנו גידול בדרישה אך המחירים לא יורדים והביצועים עולים בקושי ויש עלינו לחץ כלכלי גדול לספק כוח עצום. בגלל זה התקבלה החלטה בגוגל שהיא חייבת להיכנס לתחום הסיליקון כדי לפתח שבבים שיענו בדיוק על עומסי העבודה שגוגל נדרשת להם, כלומר שבבים ייעודיים לענן ומותאמים לצרכים שלנו.. השיפורים שהכנסנו בגרסה השניה של השבבים איפשרו לנו להגדיל את הביצועים פי 27 ובמחיר נמוך ב-38%.

גישה נוספת חשובה של גוגל היא לשפר ביצועים של שרתים ישנים בדרכים שונות, בעיקר באמצעות גילוי באגים. לדבריו, השרתים מתווספים כל הזמן והשרתים הישנים לא מתים עד שלא קורית תקלה שמשביתה אותם. ראינו שזה מוצלח והוצאנו את השירות גם החוצה.
"גוגל אינה חברות חומרה . אנחנו לא רוצים להיות חברה כזו ולכן אנחנו מאמינים ומיישמים את הקוד הפתוח כדי לאפשר לכל השוק לזוז קדימה. אנחנו חייבים להיות שקופים. כמובן שלא נשחרר את הקוד של מערכת החיפוש אבל דברים רבים ניתן לשחרר ולטובת התעשייה כולה."

עוד בנושא:
אפל, אמזון וגוגל ישתתפו לראשונה בכנס ChipEx2021
התעלומה נפתרה: אורי פרנק יעמוד בראש המרכז החדש לפיתוח שבבים של Google בישראל

הפוסט אורי פרנק, מנהל פיתוח השבבים של גוגל ישראל ב-ChipEx: גוגל מפתחת שבבים כדי לספק את עומסי העבודה הדרושים לנו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

כנס ChipEx2021 , הכנס השנתי של תעשיית השבבים הישראלית, יתקיים השנה ככנס פיזי ב -21 ביוני במרכז הכנסים אקספו ת"א שבגני התערוכה. בכנס הנחשב לאחד הגדולים והחשובים בתחומו בעולם, ישתתפו עשרות מציגים מכ-20 מדינות וכ-50 מרצים ומנחים מכל רחבי העולם אשר יציגו בכנס המקצועי ובתערוכה הנלווית.

השנה החליטו מארגני הכנס לכלול בנוסף לתערוכת הספקים המרכזים לתעשיה עוד שני מרכיבים. המרכיב הראשון הוא יריד תעסוקה בשם ChipEx TALENT המאפשר לחברות השבבים להציג בפני אנשי התעשיה את הזדמניות התעסוקה בחברותיהן. כמו כן הוקם בתערוכה מתחם סטרטאפים מיוחד בו תצגנה כמה מהחברות המבטיחות בתעשיית השבבים הישראלית בינהן Vayyar, TriEye, Ramon Space, Inuitive, MultiVu ואחרות.

שלמה גרדמן, יזם ויו"ר משותף של הכנס ציין כי "השנה לאור המחסור החמור במהדסים הדרושים לתעשיה החלטנו לסייע לתעשיה ע"י הקמת יריד תעסוקה שיאפשר לחברות השבבים לאתר ביתר קלות את העובדים הדרושים להם. כמו כן, במטרה לעודד את חברות ההזנק לתחום השבבים הזמנו חברות צעירות להציג את פיתוחיהן החדשנים ולאפשר לאנשי התעשיה להכיר מקרוב כמה מהחברות החדשניות והיצירתיות בישראל".

עשרות ההרצאות שיתקיימו במסגרת הכנס יעסקו בנושאים החמים בתעשיה כולל מחשוב קוונטי, בינה מלאכותית, אבטחת נתונים בחומרה, EDGE Computing, TinyML וכן שיטות מתקדמות לתכנון ויצור שבבים.

בין המשתתפים בכנס שורה של בכירי תעשיית הטכנולוגיה העולמית בינהם פרופ' אנימה אננדקומר, הגורו של אנבידיה לתחום הבינה המלאכותית, ד"ר סקוט קראודר, CTO וסגן נשיא יבמ לתחום המחשוב הקוונטי, אורי פרנק, המנכ"ל הנכנס של מרכז פיתוח השבבים החדש של גוגל בישראל, ד"ר יבגני גוסב, בכיר בקוואלקום ויו"ר העמותה הבינלאומית לתחום TinyML , ד"ר מריה מרסד, נשיאת EMEA בחברת TSMC, אקסל פישר סגן נשיא סמסונג אירופה ועוד.

ChipEx2021 יחל במושב מליאת בוקר, ולאחריו יתפצל הכנס הטכני לארבעה מסלולים מקבילים בשני סבבי הרצאות. בסה"כ יכלול הכנס 10 מושבים מקצועים וישתתפו בו כ-50 מרצים ומנחים.

בסיום הכנס המקצועי יתקיים מושב נעילה חגיגי בהשתתפות בכירי התעשיה ובו יוענקו כמדי שנה אותות Global Industry Leader" " לכמה אישים אשר תרמו תרומה מהותית להתפתחות תעשיית השבבים העולמית והמקומית.

עשרות חברות ספקי רכיבים, כלים ושירותים, מארה"ב, גרמניה, איטליה, צרפת, בריטניה, רוסיה, הולנד, בלגיה, הודו, יפן, סין וטיוואן, יציגו בתערוכה כלים ושירותים חדשניים המוצעים לתעשיית המיקרואלקטרוניקה המקומית .

בכנס צפויים להשתתף כ-1,500 מאנשי התעשייה בהם מהנדסים, מנהלי פיתוח, סמנכ"לים, מנכ"לי חברות בתחום המיקרואלקטרוניקה משקיעי הון סיכון ומומחים מקצועיים לתעשייה.

כנס ChipEx2021 מאורגן ע"י חברת איי אס ג'י בע"מ בשיתוף עם SIA – איגוד התעשיה בארה"ב , ו-Semi –האגוד הבינלאומי של תעשית השבבים.

לצפיה בתוכנית הכנס לחץ כאן.

הפוסט אפל, אמזון וגוגל ישתתפו לראשונה בכנס ChipEx2021 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מזה כשלושים שנה חיות זו לצד זו שתי שיטות לביצוע וריפיקציה. שיטת הסימולציה היא המיינסטרים, ושיטה אחרת – שיטת האימות הפורמאלי, היתה תמיד בצילה אך כעת המצב השתנה,  כך סבור ד"ר אבנר לנדוור, מומחה לתחום הויריפקציה במעבדות אינטל בחיפה.

לנדוור יהיה אחד המשתתפים בכנס ChipEx2021 שיתקיים ב- 21 ביוני, 2021 – במרכז הכנסים אקספו תל אביב ולמחרת ככנס וירטואלי לטובת מרצים ואורחים שלא יוכלו להגיע לכנס עקב מגבלות הקורונה. ד"ר לנדוור ידבר על הכנסת האימות הפורמלי למיינסטרים כשיטה משלימה לסימולציה, ולא כמחליפה שלה.

אימות פורמלי הוא המונח הכולל לאוסף של טכניקות המשתמשות בניתוח סטטי המבוסס על טרנספורמציות מתמטיות כדי לקבוע את נכונות התנהגות החומרה או התוכנה, בניגוד לטכניקות אימות דינמיות כגון הדמיה. ככל שגדלי התכנון גדלו ואיתם זמני ההדמייה, חיפשו צוותי האימות חיפשו דרכים להפחית את מספר הווקטורים הדרושים להפעלת המערכת עד לכיסוי מקובל.

האימות הפורמלי עשוי להיות מהיר מאוד מכיוון שהוא אינו צריך להעריך כל מצב אפשרי כדי להוכיח כי פיסת לוגיקה נתונה עומדת במכלול מאפיינים בכל התנאים. עם זאת, הביצועים של שיטה זו תלויים מאוד בסוג הלוגיקה שעליה היא נפרסת ובאופן היישום שלה.

"האימות הפורמלי היא טכנולוגיה ומתודולוגיה שמתפתחת אך המפתחים מתקשים בה מכיוון שהיא דורשת דרך חשיבה אחרת, וצריך להגדיר את המושגים בצורה כזו שידברו אל הקהל הרחב. צריך ליישר את הציפיות מהטכנולוגיה. לדוגמה אם יש לך ציפיות גבוהות מדי מטכנולוגיה או מתודולוגיה ואתה לא משיג אותם אתה עלול להגיד שהיא לא שווה כלום. כאשר אם הציפיות שלך נכונות אתה יכול לראות שאתה מקבל הרבה גם אם אתה לא מגיע למאה אחוז. אם אתה מתפשר על שמונים אחוז תצא מורווח מאוד. ואם תנסה להשיג את המאה אחוז לא תשיג כלום."

אנשי האימות הפורמאלי עומדים בצד אחד של תכנון שבבי FRONT END ואילו אנשי הסימולציה נמצאים בצד השני. עם השנים היה קשה מאוד לפרוץ את המחסומים למרות שהיתה לנו אמונה באימות הפורמלי הוא לא הצליח לשכנע את האנשים להכניס את השימוש בו בצורה מוחלטת, כמו שקורה עם הסימולציה.

מהם יתרונות האימות הפורמאלי מול הסימולציה?

השיטות הפורמליות חזקות ונבנות בצורה כזו שהמשתמשים כותבים חוקים סטטיים. האלגוריתמים מנסים לחפש תסריטים שיפילו את החוקים, דבר שיצריך את תיקון הבאג. הייחוד הוא שהמשתמש לא צריך לחשוב על תסריטים אלא רק על החוקים. הכלי הסטטי יחפש עבורם בשיטות חיפוש חזקות ומתקדמות את התסריטים שיפילו את החוקים."
"בסימולציה אתה עובר תסריט אחר תסריט. ישנם חוזקות בסימולציה וישנן חוזקות של תחום האימות הפורמאלי. הדרך להכנס למיינסטרים היא לשלב את היתרונות של כל טכנולוגיה."

אתם מוזמנים להאזין להרצאתו של ד"ר אבנר לנדוור. להלן לינק הרשמה לכנס ChipEx2021 

הפוסט לקראת ChipEx2021: ד"ר אבנר לנדוור, אינטל: האימות הפורמאלי נכנס למיינסטרים הופיע לראשונה ב-Chiportal.