אפשר להגדיל פי כמה את מהירות שבבי ה-AI  ותאפשר המשך חוק מור. כך אומר אריה כוכבי, יו"ר ומנכ"ל 2DGeneration. כוכבי ישתתף בכנס ChipEx2025 שיתקיים במרכז הכנסים אקספו ת"א ב- 13-14 במאי.

"החידוש העיקרי שלנו אשר נציג ב- ChipEx2025 הוא תהליך מבוסס על השקעה שכבתית אטומית (Atomic Layer Deposition, ALD) שמייצר גרפן ישירות על חיבורים בתוך שבבים בטמפרטורות של עד 350 °C. זאת בניגוד לשיטת השקעת הפקדה אדים כימית (Chemical Vapor Deposition, CVD)  הדורשת טמפרטורה של מעל 900 °C, דבר שלא מאפשר לשלב אותה בשבבים עדינים ללא פגיעה ברכיבים".

אילו בעיות עומדות בפני התעשייה כשהיא מנסה ליישם גרפן בחיבורים בתוך השבב?

כוכבי: הבעיות העיקריות הן:

1. טמפרטורה גבוהה מדי: תהליך CVD מנתק חום של כ-1,000 °C כדי שהאטומי פחמן יתחברו במבנה הדו־ממדי של גרפן, מה שפוגע ברכיבים רגישים.
2. תוצר משני: ניסיונות לשלב פלזמה ב-CVD (Plasma-Enhanced CVD) הניבו מחומרים דמויי גרפן, שאינם נהנים מהמוליכות העליונה של החומר.
3. התאמה לתהליך תעשייתי: מפעלים מתקדמים מוגבלים ל-350 °C; טמפרטורות גבוהות יותר פוגעות ברכיבים ומונעות יישום ישיר.
4. שיקולים טכנולוגיים וכלכליים: פתרונות רבים דורשים השקעות כבדות וציוד ייחודי שאינו נפוץ במפעלי ייצור סטנדרטיים.

במקום לשנות את תשתית ה-CVD, אנו פונים ל-ALD – מכונות נפוצות במפעלי ייצור מתקדמים. באמצעות קדם‑חומרים (pre‑cursors) – חומרים כימיים ראשוניים המשמשים כבסיס למשקע אטומי בשיטת ALD, לצד פולימרים ייחודיים שפיתחנו והבטחנו בפטנטים, אנו משיגים יצירת גרפן באיכות נקייה ובאופן מבוקר על משטחים מתכתיים ובידודיים, וכל זאת בטמפרטורה הנמוכה המותרת.

"אנו משתפים פעולה עם חברת IMEC, המרכז המוביל בעולם למחקר ופיתוח תעשיית השבבים, עם 5,000 חוקרים ותשתית של 2.5 מיליארד אירו. אנו מבצעים סימולציות ומבחנים פיזיים על מגוון חומרים ומבנים. שיתוף פעולה נוסף וטרי הוא עם מרכז הננוטכנולוגיה של אוניברסיטת תל אביב מאז מרץ 2025 יש לנו גישה למערכת ALD נוספת ולמתקנים מתקדמים ב”חלל הנקי”, המאפשרים פיתוח מקביל וזריז".

"אנחנו גם חברים במיזם האירופי Connecting Chips של European Union (EU): פרויקט אירופי לפיתוח System in Package (SiP), , חבילת רכיבים משולבת לתעשיית ,Artificial Intelligence (AI), רכבים אוטונומיים ותעשייה דיגיטלית. 2DGeneration מובילה את נושא האינטרקונקטים ב-SiP בפרויקט זה.

מה המשמעות התעשייתית של המעבר לגרפן בחיבוריות בתוך השבב?

"יש כמה יתרונות למערכת שלנו. ראשית צפויה קפיצה בביצועים: גרפן מציע עד פי 200 גבוהה יותר בתנועת אלקטרונים לעומת נחושת, משפר קצב העברת נתונים בתוך השבב ומשחרר צווארי בקבוק בקצב שעון גבוה. בנוסף ההתמודדות עם חום תהיה קלה יותר. יכולת פיזור חום מצוינת שמקטינה התחממות יתר ושומרת על יציבות תרמית בתצורות צפופות.

"הטכנולוגיה של השימוש בגרפן לחיבוריות בשבבים תאפשר את המשכיות חוק מור: אפשרות ליישם תכנון בגאומטריות של ננומטר אחד ומטה, מה שמאריך את אורך החיים של טכנולוגיות הדור הבא. היישומים העתידיים הם:  אלקטרוניקה גמישה, מסכים שקופים ורשתות תקשורת אופטו‑אלקטרוניות, בזכות התכונות המכאניות והשקופות של גרפן".

הפוסט לקראת ChipEx2025. אריה כוכבי, 2DGeneration: אפשר להגדיל בהרבה את מהירות שבבי ה-AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"הבינה המלאכותית מקלה על פיתוח תוכנה לכולם וקשה להגיע בעזרתה ליתרון, חייבים ללמוד מדעים לעומק כדי לפתור בעיות קשות לאנושות."

כך טוען דב מורן, מנכ"ל גרוב ונצ'ר, קרן הון סיכון שתשתתף בכנס ChipEx2025, האירוע המרכזי של תעשיית השבבים בישראל, אשר יתקיים ב-13-14 במאי באקספו תל אביב.

"העולם הטכנולוגי כולו נתון תחת הרושם העמוק של התמורות המתרחשות בתחום הבינה המלאכותית. טכנולוגיית ה-AI משנה פרדיגמות יסוד ואין ספק שחברות הסטארט-אפ יפתחו מוצרים ושירותים המונעים באמצעות בינה מלאכותית.

"רבים תופסים את הבינה המלאכותית כעניין תוכנתי בלבד, אולם היא אינה יכולה להתקיים ללא התשתית החומרתית המתאימה. אמנם קיימות מגוון דרכים לפתח תוכנה עבור בינה מלאכותית, אך אם נמשיך במצב הנוכחי עם החומרה הקיימת – מעבדי GPU, פתרונות האחסון, שרתים, ערכות הפיתוח והחשמל הנדרש – אלה פשוט לא יעמדו בעומסים הגדלים. לפיכך, קיימת פעילות ענפה בתחום פיתוח חומרה ייעודית עבור יישומי בינה מלאכותית."

"בנוסף, הבינה המלאכותית מחוללת שינוי מהותי נוסף שמעטים מדברים עליו. בעבר, כשהקמת חברת תוכנה, היית אוסף עשרה או עשרים תכנתים מוכשרים, מפתח מוצר במשך שנתיים-שלוש ומשיק אותו לשוק. כיום, התהליך מתקצר משמעותית הודות לבינה המלאכותית המייעלת את פיתוח התוכנה. מצב זה יוצר סיטואציה שבה קשה מאוד בתוכנה בלבד להשיג יתרון תחרותי משמעותי רק על בסיס העסקת צוות פיתוח שעמל על פתרון מסוים. לכן, אני צופה תהליך שבו חברות התוכנה הטהורות יתקשו ליצר ערך משמעותי בשוק."

"הסיכוי להקים חברות תוכנה מובילות הפך למוגבל, שכן קשה להתבלט טכנולוגית כשהכלים זמינים לכולם. חברות מצליחות כיום הן אלו המזהות במהירות צרכי שוק ומפתחות פתרונות יעילים, זהו סוג של הצלחה שאינה מבוססת רק על עליונות טכנולוגית."

"תופעה זו לא תתרחש במה שמכונה 'דיפ-טק' – שבבים, חומרים חדשניים, טכנולוגיות חלל וקוונטום – תחומים מורכבים שבהם הבינה המלאכותית עדיין אינה יכולה להתחרות בידע האנושי המעמיק. לפיכך, בתחומים אלה עדיין קיים מרחב לחדשנות וליזמות. התחרו במקומות שבהם אתם מצטיינים."

"אני ממליץ לכולם, ראשית, להעמיק בלימודי יסוד מדעיים – כימיה, פיזיקה, ביולוגיה, רפואה והנדסה. קיים פוטנציאל עצום בתחומים אלה. לכו להשקיע שנים נוספות במחקר במוסדות כמו מכון ויצמן והטכניון, לעסוק במחקר מעמיק ולהבין לעומק את העולם הפיזי בו אנו חיים."

"התמחות בתחומים המדעיים הללו, בשילוב היכולות של בינה מלאכותית, עשויה לספק כלים מהפכניים, במיוחד בתחום הרפואי. נדרשים שינויים מהותיים במערכת הרפואית כדי להשיג רפואה איכותית יותר, שכן הרפואה התקדמה בקצב איטי בהרבה ביחס לתעשיית הטכנולוגיה."

לסיכום, התקופה שבה יזמים הקימו חברות של אפליקציות, SAS ותוכנה בלבד חלפה מן העולם. העתיד טמון בפיתוח פתרונות טכנולוגיים עמוקים המבוססים על מדע מתקדם, מסכם מורן, ויש המון מה לעשות. אנחנו רק בפיתחה של מהפכה גדולה.

הפוסט "הבינה המלאכותית מקלה על פיתוח תוכנה אך העתיד בטכנולוגיה עמוקה" הופיע לראשונה ב-Chiportal.