האקונומיסט יוצא נגד הרעיון של ייצור שבבים “מבית” בלבד בארה״ב ומזהיר: ניסיון להציל את אינטל באמצעות מכסים, סבסוד כבד ואף “כמעט־הלאמה” עלול לפגוע ביתרון הטכנולוגי של ארה״ב. לפי השבועון, שבבים הם תעשייה גלובלית במיוחד. שרשראות הערך נשענות על התמחות קיצונית ועל זרימה חופשית של ציוד, ידע וכוח אדם. ניתוק מהעולם ייקר את הייצור, יאט חדשנות, ויפגע במובילות האמריקנית.

אינטל מוצגת כסיפור אזהרה. לפני עשורים הייתה סמל לחוד החנית. כיום שווי השוק שלה סביב 100 מיליארד דולר. היא כמעט שאינה מספקת שבבים מתקדמים ל־AI. חוק השבבים והמדע של ממשל ביידן הקצה לה 8 מיליארד דולר מענקים ועד 12 מיליארד דולר כהלוואות. ובכל זאת, המפעל באוהיו מתעכב כעת לתחילת שנות ה־30 של המאה. החברה ממונפת, תזרים המזומנים חלש, והמעבר לדורות ייצור מתקדמים מקרטע. לפי הערכות, נדרשים מעל 50 מיליארד דולר השקעות כדי לנסות להדביק את TSMC.

האקונומיסט טוען שהצעדים שמקדם הנשיא טראמפ רק יחמירו את הבעיה. מכסים כלליים יעלו עלויות לכל התעשייה. מכסים ספציפיים על שבבים יפגעו בלקוחות אמריקניים. לחץ על אנבידיה וחברות אחרות “לייצר אצל אינטל” יכפה מוצר נחות יחסית ויפגע בביצועים. שבבים הם אמצעי לחדשנות, לא מטרה בפני עצמה. כופים על החברות פחות־מהטוב ביותר – ומקהים את יתרונן.

אקונומסיט ממליץ לפצל את אינטל

מה כן? השבועון מציע להפסיק “להציל את אינטל בכל מחיר” ולבחון מבנים אחרים. אפשרות אחת: למכור את עסקי הייצור למשקיע עתיר הון (לפי הדיווח, סופטבנק הביעה עניין ואף השקיעה 2 מיליארד דולר השבוע). אפשרות אחרת: למכור את זרוע התכנון ולהפנות את התמורה לבניית ייצור תחרותי באמת. כך או כך, המדינה לא צריכה להיכנס כבעלים. הזרמת כספים ללא תחתית תסבך עוד יותר.

הלקח השני: להקל על מי שכן מצליחים. TSMC כבר משקיעה בארה״ב ומפעילה פאב ל־4 נ״מ, עם פאב מתקדם נוסף מתוכנן ל־2028 ועוד אתר שני־ננומטר בהמשך. סמסונג בונה בטקסס ומתכוונת ל־2 נ״מ בקוריאה עוד השנה. שתיהן נתקלו בעיכובים ברישוי ובמחסור בכוח אדם מיומן. המדיניות הנכונה, לפי האקונומיסט: לפשט רישוי, להאיץ הכשרת מהנדסים וטכנאים, ולפתוח שערים ליבוא מכונות, חומרים ואנשים – במקום מכסים.

הלקח השלישי: גם אם מגדילים כושר ייצור מקומי, ארה״ב לא יכולה להתנתק. מכונות ליתוגרפיה EUV מגיעות מהולנד. ציוד מרכזי מגיע מיפן. וטאיוואן תישאר קריטית: גם בסוף העשור, כשהקמת האתרים בארה״ב תתקדם, חלק גדול מהשבבים המתקדמים עדיין ייוצר באי. מודל TSMC הוא לחדש בבית, ואז להרחיב גלובלית. לכן, מדיניות יציבה כלפי טאיוואן חיונית לא פחות מתמריצים מקומיים.

מסקנת השבועון: ארה״ב זקוקה לאסטרטגיה קוהרנטית ורב־שנתית, שתיהנה מתמיכה דו־מפלגתית ותספק ודאות לתעשייה. במקום לאומנות כלכלית ומכסים, יש לבנות מערכת אקוסיסטם עם בעלות הברית – טאיוואן, דרום קוריאה ויפן – ולהפוך את אמריקה למקום הטוב ביותר להקמת פאבים באמצעות רגולציה חכמה וכוח אדם איכותי. כך תישמר המובילות האמריקנית בעידן ה־AI.

הפוסט אקונומיסט על השקעת הממשל באינטל: “סיליקון כל־אמריקני” הוא אשליה – שבבים אמריקניים יצליחו רק עם בעלות ברית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סמסונג אלקטרוניקה דוחה את השלמתו של מפעל השבבים שהיא מקימה בטקסס, ארה"ב, בעקבות קושי בגיוס לקוחות לתפוקת המפעל – כך מסרו מקורות לניקיי אסיה. מדובר בפרויקט שעלותו הכוללת צפויה לעבור את רף 37 מיליארד הדולר, ונתמך במענק של עד 4.7 מיליארד דולר מממשל ביידן במסגרת חוק השבבים והמדע.

המפעל המדובר, בעיר טיילור, יועד לייצור שבבים מתקדמים והיה אמור להתחיל לפעול כבר ב־2024. כעת המועד נדחה ל־2026. מקור בתעשייה הסביר כי “אין לקוחות, וסמסונג לא יכולה להתקדם אפילו אם תתקין את הציוד במקום.” בכיר נוסף ציין כי תכנון הצמתים הטכנולוגיים בוצע לפני שנים וכיום אינו תואם את צורכי הלקוחות.

לפי מסמכי חברת הבנייה של סמסונג, עבודות ההקמה הושלמו ב־91.8% עד מרץ 2025, אך גם מועד סיום זה נדחה מאפריל לאוקטובר השנה. החברה מאשרת כי תחילת הפעילות מיועדת ל־2026 אך לא מספקת לוח זמנים להתקנת הציוד.

סמסונג מתכננת לשלב בטיילור טכנולוגיות של 2 ננומטר לצד 4 ננומטר, בהתאם לדרישת שוק שבבי הבינה המלאכותית. עם זאת, החברה מתקשה להדביק את טייוואנית TSMC, שמחזיקה ב־67.6% מהשוק, לעומת 7.7% לסמסונג בלבד.

בעוד TSMC כבר ייצבה את המפעל באריזונה ואף הכריזה על השקעה של 100 מיליארד דולר נוספים, סמסונג שוקלת את צעדיה בזהירות – בין השאר בשל האטה בביקוש לשבבים בתחומים שאינם AI, ובשל הרגולציה האמריקנית מול סין.

אנליסטים מוסיפים כי התפוקות של סמסונג נפגעות גם בשל תשואות ייצור נמוכות. עם זאת, בחברה טוענים לשיפור ביצועים ולגידול בהזמנות לשבבי 2 ו־4 ננומטר עבור מחשוב עתיר ביצועים ובינה מלאכותית.

הפוסט סמסונג דוחה את השלמת מפעל השבבים בטקסס בשל מחסור בלקוחות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דוח חדש: ההתנתקות בין סין לארה״ב משנה את פני תעשיית השבבים

דוח חדש שפורסם באתר חברת המחקר הכלכלי MarketPulse מציג ניתוח מקיף של השפעות ההתנתקות (decoupling) בין ארה״ב לסין על תעשיית השבבים העולמית. הדוח, מאת צוות האנליסטים של MarketPulse, בוחן את מגמות הסחר, ההשקעות האסטרטגיות, והתמריצים הממשלתיים – תוך שילוב של נתונים גיאופוליטיים, חדשנות טכנולוגית ותובנות שוק. על רקע מגבלות הסחר המחריפות, החוקרים מזהים שחקנים מרכזיים, אסטרטגיות השקעה מותאמות סיכון, ותמורות מבניות שעשויות לעצב את עתיד המגזר בשנים הקרובות.

המתיחות בין ארה״ב לסין מעצבת מחדש את תעשיית השבבים: בין סיכונים גיאו-פוליטיים להזדמנויות אסטרטגיות

היריבות בין ארצות הברית לסין בתחום השבבים נכנסה לשלב חדש של התנתקות (decoupling), המשנה את מפת שרשראות האספקה העולמיות. במרכז התהליך נמצאות חברות כמו TSMC הטייוואנית ויצרניות שבבים אמריקאיות, הזוכות לתמריצים משמעותיים מתוקף חוק ה־CHIPS. לצד זאת, פריצת הדרך של סין בדמות מודל הבינה המלאכותית DeepSeek-V3 ממחישה את היכולת לעקוף מגבלות חומרה באמצעות אלגוריתמים יעילים.

חוק השבבים האמריקני (CHIPS Act) מזרים כ־52 מיליארד דולר להשבת ייצור השבבים לארה״ב. טייוואן לבדה התחייבה להשקעות בהיקף של 165 מיליארד דולר עד 2030. כיום TSMC כבר מייצרת שבבי 4 ננומטר באריזונה עבור NVIDIA, ומתכננת הרחבה ל־3 ננומטר.

עם זאת, האיומים במכסים של 25–100% גם על שבבים מטייוואן, כמו גם מחסור במים ועלויות בנייה גבוהות בארה״ב, עלולים לפגוע במודל העסקי של יצרנים אלו ולגרור עיכובים בפרויקטים.

סין מציגה גישה אלטרנטיבית: מודל DeepSeek-V3, המשתמש ב־8 סיביות ו־93% דחיסת זיכרון, מאפשר הרצה יעילה על כרטיסים פחות מתקדמים של AMD, ומפחית את התלות בכרטיסי H100 של NVIDIA האסורים ליצוא. התוצאה: תשתית בינה מלאכותית זולה יותר, עם פוטנציאל להפחתת עלויות של עד 40% ולבניית בריתות טכנולוגיות עם מדינות שלא תלויות בארה״ב.

השקעות מתוחכמות בעידן מפוצל

הזדמנויות ההשקעה נעות בין שחקנים עם טכנולוגיה בשלות (מעל 28 ננומטר) – כמו Texas Instruments ו־Tower Semiconductor, דרך מרכזי אריזה אזוריים במזרח אסיה, ועד קרנות סל רחבות כמו SMH. מנגד, חברות כמו ASML עלולות לספוג ירידת ערך על רקע עודף ציוד לתחום ה-AI המתקדם.

הפרדיגמה החדשה שמציבה DeepSeek מלמדת כי היעילות האלגוריתמית חשובה כיום לא פחות מעוצמת החומרה – מגמה שמטיבה עם AMD וספקיות אלטרנטיביות כמו SambaNova, ופוגעת ביתרון היחסי של NVIDIA.

המשקיעים במגזר השבבים אינם יכולים עוד להסתמך רק על חוק מור. ההצלחה טמונה ביכולת לשלב פיזור גיאוגרפי, יציבות תזרימית ויכולת חדשנות טכנולוגית בתנאי אי ודאות גוברת. שילוב חכם של חברות אמריקאיות, טייוואניות ואלטרנטיבות מבוססות תוכנה עשוי להעניק יתרון אסטרטגי בשוק משתנה תדיר.

הפוסט ההתנתקות בין ארה"ב לסין מעצבת מחדש את תעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סבסטיאן דובה, מנהל CEA-Leti, מציג תמונת מצב עדכנית של תעשיית השבבים באירופה ומסביר כיצד פרויקט הדגל FAMES עשוי לסייע לאירופה להיאבק בתלותה באסיה ובארה"ב – ולבסס יתרון בתחומים כמו בינה מלאכותית בקצה הרשת וחדשנות אקולוגית

לאחר מחסור השבבים בזמן מגפת הקורונה, שהבהיר לאירופה את תלותה באסיה ובארה"ב, הושקה בשנת 2022 תוכנית השבבים האירופית – CHIPS Act – במטרה להכפיל עד 2030 את חלקה של אירופה בשוק העולמי ל-20%. כיום, שלוש שנים מאוחר יותר, אירופה עדיין אחראית לפחות מ-10% מייצור השבבים בעולם. האם היא מסוגלת להחזיר לעצמה את הבכורה?

לדברי סבסטיאן דובה , מנהל CEA-Leti ומוביל פרויקט FAMES בגרנובל, אין מדובר במהפכה מיידית: "ההשקעות הנדרשות עצומות, וקשה לדמיין שינוי דרמטי בטווח הקצר. השוק נותר גלובלי ותלוי הדדית: עיצוב באמריקה, ייצור באסיה וחומרי גלם מסין." למרות זאת, לדובה יש תקווה באשר ליתרונות היחסיים של אירופה – בעיקר ביישומים משולבים כמו חיישנים, מיקרו-בקרים, רכיבים לרכב, לתעשייה ולתחום הבריאות. הוא מזכיר בגאווה את ההובלה של ASML ההולנדית בתחום ליתוגרפיה מתקדמת – תחום קריטי שכל יצרני השבבים בעולם תלויים בו.

במסגרת המאמצים האירופיים הוקם פרויקט FAMES , בהובלת CEA-Leti ושותפים נוספים, אשר נהנה מהשקעה של 830 מיליון אירו של האיחוד האירופי והממשל הצרפתי. "FAMES נכנס לפעולה בתחילת השנה – עמדנו בלוחות הזמנים, וזה חשוב. אסיה ידועה ביעילותה, אבל אנחנו מראים שגם אירופה מסוגלת לפעול באותה רמה," מדגיש דובה.

מטרת FAMES: להכין את הקרקע לדורות הבאים של טכנולוגיות FD-SOI בגדלים של 10 ואף 7 ננומטר, ולהאיץ פיתוח של טכנולוגיות מפתח לעשור הקרוב: זיכרונות לא נדיפים, רכיבי תדר רדיו לדור 6G ואינטגרציה תלת-ממדית הטרוגנית . אחת ההזדמנויות הבולטות עבור אירופה נמצאת דווקא בתחום שבו לא נדרשים שבבים מתקדמים במיוחד – אלא פתרונות משולבים ויעילים אנרגטית:

"בינה מלאכותית בקצה – edge AI – תדרוש שבבים שחוסכים באנרגיה ומבצעים למידה והסקה מקומית, ישירות במכשירים כמו סמארטפונים וחיישנים. זהו תחום שבו יש לאירופה יתרון מובהק," מסביר דובה.

לסיכום, למרות הפערים מול ענקיות כמו TSMC ו-Samsung, דובה בטוח שעם השקעה נכונה בשיתופי פעולה, מחקר וחדשנות סביבתית – אירופה יכולה לשמר ואף לחזק את מקומה בזירה הגלובלית.

"השוק הזה מחזורי מטבעו. מה שנכון היום – לא בהכרח יהיה נכון מחר. עלינו להמשיך לפעול בחזית החדשנות כדי להיות מוכנים לעתיד."

הפוסט אירופה מנסה להחזיר את הבכורה: האם תעשיית השבבים האירופית תצליח לצמצם פערים? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הכרזת הממשל האמריקני על סבב חדש של מכסים תחת הנשיא דונלד טראמפ עוררה השבוע סערה בעמק הסיליקון. בתחילה נראה כי יצרני השבבים נשמו לרווחה – תת-קטגוריה מצומצמת של מוליכים למחצה קיבלה פטור מהמכסים החדשים. אך בחינה מעמיקה מגלה כי מדובר בחרב פיפיות: מרבית הציוד והמוצרים שבהם משולבים שבבים – כולל שרתים, ציוד בינה מלאכותית, וציוד ייצור חיוני – לא נכללו בפטור ויספגו תוספת מס משמעותית.

לדברי מרטין צ׳ורזמפה, חוקר בכיר במכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית, "השקעה של מאה מיליארד דולר בתעשיית השבבים בארה״ב שווה פחות מבעבר. העלויות צפויות לעלות – והמשקיעים לא יאהבו את זה".

פטור סמלי – מכה למגזר ה-AI

המכסים מתבססים על סיווג מוצרים במערכת האמריקנית HTS, הכוללת מאות אלפי קודים. הפטור תקף רק לשבבים מתקדמים מסוגים מסוימים, ואינו כולל את רוב השרתים, המערכות המשולבות ואת ציוד הייצור. כך למשל, מערכות DGX של Nvidia, הכוללות GPUs ייעודיים ללמידת מכונה, צפויות לספוג מכס בגובה של כ-40%.

סטייסי ראסגון, אנליסט בכיר בחברת Bernstein Research, טוען כי "מדובר בפגיעה מערכתית – השפעה רוחבית שלא תיעצר בשבבים עצמם, אלא בכל שרשרת הערך."

גם כלי הייצור עצמם – מכונות ליתוגרפיה מתקדמות, שרובן מיוצרות ביפן ובהולנד – יספגו מכסים של 20–24 אחוזים, צעד העלול לפגוע במאמצי הממשל להחזיר ייצור שבבים לתוך גבולות ארה״ב.

השפעה צפויה על מחירי השרתים

אחת המדינות שצפויות להיפגע במיוחד מהמהלך היא טאיוואן – ספקית מרכזית של שבבים ושרתים לשוק האמריקני. ג׳ייסון סו, לשעבר חבר פרלמנט טאיוואני וכיום חוקר במכון הדסון, מעריך כי רק 10% מיצוא טאיוואן לארה״ב ייהנו מהפטור, בעוד שהיתר – בעיקר שרתים – יספגו תוספת מס של 32%.

"המחירים של שרתי AI עלולים לזנק בצורה קיצונית," אמר סו. "רוב החברות הפועלות בתחום הזה עובדות על שוליים רווח צרים, והן לא יוכלו לספוג את העלות."

חשש משרשרת תגובות גלובלית

פרופ' מארק וו מבית הספר למשפטים בהרווארד מזהיר שהמכסים עלולים להוביל למכסי נגד מצד מדינות מפתח אחרות. "הסיכון למלחמת סחר חדשה מוחשי מאוד – הספקולציות רבות, והאווירה בשוק בלתי צפויה לחלוטין," הוא טוען.

במקביל, ייתכן שטראמפ יכריז על סבב נוסף של מכסים – הפעם ממוקדים ישירות בתעשיית השבבים. זהו מהלך שעשוי לשבש עוד יותר את אסטרטגיית "השבת הייצור הביתה" שיזם ממשל ביידן במסגרת חוק השבבים והמדע (CHIPS Act), אשר השקיע עד כה כ-52 מיליארד דולר בייצור, הכשרה ומחקר.

ההשפעה על ספקיות חומרה ויצרני AI בארה״ב

בעוד חברות כמו אינבידיה חוות ירידות חדות במניותיהן – כשליש מערכן מאז תחילת השנה – נרשמת דאגה הולכת וגוברת בקרב סטארטאפים בתחום הבינה המלאכותית והחישוב הקוונטי. ההסתמכות על שרתים ו-GPU מתקדמים עלולה להפוך ליקרה מדי עבור חברות אמריקניות קטנות ובינוניות.

ננסי ווי, אנליסטית שרשרת אספקה בקבוצת Eurasia, מסכמת את המצב כך: "מדובר בפגיעת עומק לא רק בשוק השבבים, אלא ביכולת של ארה״ב לשמר מובילות בתחומי מחשוב העתיד."

הפוסט מכסי טראמפ מאיימים גם על תעשיית השבבים האמריקנית הופיע לראשונה ב-Chiportal.