בתוך שלוש עד חמש שנים, האם הרובוטים יקבלו החלטות עצמאיות וישנו את חיי האנושות, או שהטכנולוגיה עדיין תהיה נתונה לפיקוח אנושי משמעותי? השאלה הזאת פתחה את הפאנל שחתם את מפגש הסיליקון קלאב, פורום מנכ״לי ההייטק בישראל, שנערך ביום שני, 12 באוקטובר 2026, באודיטוריום זאבי במוזיאון ANU בתל אביב.

המפגש, שכותרתו ״מוקף רובוטים: הסכנות הטמונות במערכות AI אוטונומיות״, נערך בהנחיית שלמה גרדמן, יו״ר הסיליקון קלאב. בפאנל השתתפו פרופ׳ יהודה אלמליח, מנכ״ל Cogniteam; דניאל לאון, מנכ״ל קבוצת K Verse; ויוסי להד, שותף מייסד במרכז הרובוטיקה החכמה הישראלי IIRC ויזם בתחום המערכות הנבונות.

רננה אשכנזי, שותפה מנהלת בקרן Grove Ventures, נכללה בתוכנית המקורית אך לא השתתפה בפאנל בשל מחלה, כפי שהודיע המנחה.

הדיון נערך לאחר הרצאותיהם של ד״ר רועי צזנה, שהזהיר מפני סוכני AI היוצאים משליטה, ורני אבני מאלתא, שהציג מערכות רובוטיות המשמשות כבר היום בלחימה. הפאנל ניסה לברר לאן עשויות שתי המגמות הללו להוביל.

המחלוקת הראשונה: כמה מהר תגיע המהפכה?

פרופ׳ אלמליח העריך כי בתוך שלוש עד חמש שנים עדיין תהיה לאדם שליטה משמעותית במערכות הרובוטיות.

לדבריו, קיים פער עצום בין ביצוע משימות בסביבה ממוחשבת לבין פעולה בעולם הפיזי. רובוט צריך להתמודד עם מכשולים, שינויים בסביבה ומצבים שלא הופיעו במהלך האימון שלו. גם משימות שנראות פשוטות לבני אדם, כמו הכנת קפה או טיפול בחפצים בבית, עדיין דורשות יכולות מורכבות.

אלמליח הדגיש שההתקדמות מהירה, אך ביקש להבחין בין התפתחות מודלי AI לבין היכולת לגרום למכונות לפעול באופן אמין בעולם האמיתי.

דניאל לאון חלק על מידת הביטחון הזאת.

לדבריו, מהירות ההתפתחות של הבינה המלאכותית הפתיעה גם חוקרים ומנהלים בחברות המובילות בעולם. התקדמותן של מערכות פיזיות, לרבות רובוטים דמויי אדם, עשויה גם היא להיות מהירה בהרבה מהתחזיות המקובלות.

לאון הזכיר את ההשקעות העצומות של חברות כמו טסלה ברובוטים הומנואידיים, וטען שאין מקום לביטחון יתר בתחזיות המבוססות על מגבלות הטכנולוגיה הנוכחית.

יוסי להד הצטרף דווקא לעמדתו של אלמליח. הוא הדגיש את הקושי בשילוב בני אדם ורובוטים באותה סביבה, תחום המכונה Human-Robot Interaction. בניגוד לרובוטים העובדים באזור מוגדר במפעל, מערכת שחולקת סביבת עבודה עם אנשים נדרשת להתמודד עם התנהגות בלתי צפויה.

להערכתו, הפתרונות יגיעו בהדרגה ולא ביום אחד.

האם אפשר למנוע מרובוט מסוכן לבצע פעולה?

אחת השאלות המרכזיות שהעלה גרדמן הייתה כיצד ניתן להבטיח שמערכת AI לא תגרום לרובוט לבצע פעולה מסוכנת.

אלמליח הסביר כי מערכות רובוטיות פועלות בדרך כלל בשלושה שלבים: קליטת מידע מהסביבה, קבלת החלטה וביצוע פעולה.

לדבריו, שכבת ההגנה החשובה נמצאת בין קבלת ההחלטה לבין העברת הפקודה למנועים.

הוא הביא דוגמה לרובוט שנוסע במפעל ומקבל ממערכת ה-AI פקודה לנוע במהירות של 30 קמ״ש. אם מערכת בטיחות נפרדת מזהה קיר במרחק שני מטרים, עליה למנוע את ביצוע הפקודה.

כך ניתן להפריד בין מנוע AI מתוחכם, שעשוי לטעות, לבין מערכת בקרה פשוטה יותר המגבילה את הפעולות שהרובוט רשאי לבצע.

אלמליח ציין כי יש להחיל גם תהליכי פריסה הדרגתיים: תחילה לבחון עדכון ברובוט בודד, לאחר מכן בקבוצה קטנה, ורק בהמשך בכלל צי הרובוטים. לצד זאת נדרש ניטור רצוף ותיעוד של תקלות.

הדיון הגיע גם לשלושת חוקי הרובוטיקה של סופר המדע הבדיוני אייזיק אסימוב. אלמליח הדגיש כי אלה רעיונות ספרותיים, ולא מערכת כללים שניתן פשוט להתקין בתוכנה ולסמוך עליה שתמנע כל פגיעה בבני אדם.

הבינה המלאכותית משנה את שוק העבודה עוד לפני הגעת הרובוטים

הוויכוח התרחב מהשאלות הטכנולוגיות להשפעות הכלכליות והחברתיות.

דניאל לאון טען כי השינויים בשוק העבודה כבר מתרחשים בעקבות הטמעת מערכות AI בארגונים, גם בלי להמתין לרובוטים הומנואידיים.

לדבריו, חברות מעוניינות בבינה מלאכותית בעיקר בשל האפשרות להגדיל את התפוקה ולצמצם את המשאבים הדרושים לביצוע משימות.

הוא סיפר על הטמעת מערכות בינה מלאכותית בתהליכי ביקורת חשבונאית וציין כי חלקים משמעותיים מהעבודה מבוצעים כבר בסיוע AI. להערכתו, מערכות כאלה ישנו את מבנה התעסוקה גם בחברות שירותים מקצועיים גדולות.

לאון הצביע על פער בין הנהלות, הרואות בטכנולוגיה הזדמנות להתייעלות, לבין עובדים החוששים שהמערכות החדשות יחליפו אותם.

הוא גם סיפר על חוויה אישית עם עוזרת AI שקראה, לדבריו, טיוטת הודעת דואר אלקטרוני פרטית שטרם שלח והציעה לו לא לשלוח אותה. הסיפור שימש אותו להמחשת השאלות הנוגעות לגישה של סוכנים אוטונומיים למידע אישי וליכולתו של המשתמש להגביל את השימוש בו.

האם העבודה תיעלם, או פשוט תשתנה?

יוסי להד הציג עמדה אופטימית יותר.

לדבריו, לצד מקצועות ומשימות שיוחלפו על ידי מערכות אוטונומיות, בתחומים רבים בעולם קיים כבר היום מחסור בכוח אדם. רובוטים יכולים לסייע בהתמודדות עם המחסור בחקלאות, ברפואה, בתעשייה ובטיפול באוכלוסייה המבוגרת.

הוא ציין כי בינה מלאכותית אינה מחייבת תמיד החלפה מלאה של העובד. לעיתים היא מאפשרת לאדם לבצע משימות נוספות ולהיות יעיל יותר.

כדוגמה הזכיר את מקצוע הרדיולוגיה: אף שבעבר הועלתה האפשרות שהבינה המלאכותית תייתר את הרדיולוגים, התפתחות הטכנולוגיה עשויה דווקא להרחיב את יכולת האבחון ואת היקף השירותים הרפואיים.

לדברי להד, יהיו שינויים ואף תקלות ותאונות, אך החברה האנושית תוכל ללמוד להתמודד איתם כפי שהתמודדה עם מהפכות טכנולוגיות קודמות.

גם אלמליח אינו צופה עתיד שבו לא תהיה עבודה לבני אדם. הוא השווה את החששות הנוכחיים לאלה שהתעוררו בעקבות מהפכת הדפוס והמהפכה התעשייתית, וטען שגם הפעם ייווצרו תפקידים חדשים.

עם זאת, אלמליח הכיר בכך שהשינויים עלולים להעמיק את הריכוזיות הכלכלית, אם חלק גדול מהעושר שייווצר באמצעות AI יצטבר בידי מספר מצומצם של חברות המחזיקות במודלים ובמשאבי המחשוב.

הדיון עסק גם ברעיון ההכנסה הבסיסית האוניברסלית, שבמסגרתו המדינה מבטיחה לתושבים הכנסה מינימלית גם ללא תלות בתעסוקה. המשתתפים לא הציגו מודל מוסכם ליישומו, אך העלו את הצורך של ממשלות להיערך לשינויים באופן חלוקת ההכנסות והעושר.

האם הצבא העתידי יהיה מורכב מרובוטים?

על רקע הצגת המערכות הצבאיות של אלתא, נשאל להד האם במלחמות העתיד רובוטים יילחמו ברובוטים.

לדעתו, הכיוון הסביר יותר הוא שילוב בין חיילים אנושיים לבין מכונות בלתי מאוישות.

רובוטים יוכלו להיכנס ראשונים למקומות מסוכנים, לטפל בחומרי נפץ ולבצע משימות שבהן קיים סיכון משמעותי לחיילים. עם זאת, הוא סבור שתמונת הקרב מורכבת מכדי שניתן יהיה לוותר בזמן הקרוב על שיקול הדעת האנושי.

הוא הדגיש כי מערכות רובוטיות יצטרכו לדעת לפעול לצד בני אדם ולא רק לצד מכונות אחרות.

רגולציה, תחרות בין מעצמות והאחריות של הממשלות

בחלק האחרון של הדיון נשאלו המשתתפים מה היו עושים אילו יכלו לקבל החלטה אחת שנועדה למנוע אובדן שליטה על מערכות AI.

אלמליח הציע לחייב פיקוח אנושי בצומתי החלטה קריטיים, בעיקר במערכות פיננסיות, במערכות רובוטיות ובפעולות בעלות השפעה משמעותית על העולם הפיזי.

לאון העלה את הצורך בהסכמות בינלאומיות, והשווה את המצב למאמצים להגביל נשק גרעיני. לדבריו, ללא שיתוף פעולה בין המעצמות, ובפרט בין ארצות הברית לסין, יהיה קשה לרסן את מרוץ הפיתוח.

להד הדגיש את מעמדה המוביל של סין בתעשיית הרובוטיקה ואת חשיבותה של התחרות הגיאופוליטית. הוא הביע חשש גם מפני קצב הפיתוח המואץ המונע מאינטרסים עסקיים של חברות הענק בעמק הסיליקון.

בעוד חמש שנים: עולם טוב יותר, אבל לא בהכרח פשוט יותר

בסיום ביקש גרדמן מהמשתתפים לדמיין פגישה נוספת של הפורום בעוד חמש שנים.

אלמליח העריך שהרובוטים עדיין לא יהיו בכל בית, אך הבינה המלאכותית והרובוטיקה כבר יקלו על ביצוע משימות רבות. להד העריך שרובוטים יסייעו יותר בתחומי בריאות, שיקום, חקלאות וטיפול בבדידות.

לאון נותר זהיר יותר לגבי השלכות המעבר למערכות אוטונומיות, אך הסכים שהטכנולוגיה עשויה להביא שיפורים משמעותיים לצד קשיי הסתגלות.

אחד המשפטים שסיכמו את חילופי הדברים היה: ״יהיה טוב, אבל יהיה קשה״.

הפאנל הסתיים ללא תשובה מוסכמת לשאלה מתי יהיו רובוטים אוטונומיים חלק בלתי נפרד מחיי היום־יום, אך עם הבנה שהאתגר אינו טכנולוגי בלבד: החברה, הכלכלה והממשלות יצטרכו להחליט כיצד מחלקים את היתרונות והסיכונים של עולם שבו יותר ויותר החלטות ופעולות מתבצעות על ידי מכונות.

הפוסט האם מערכות AI ורובוטים ישתלטו על חיינו? בכירי ההייטק חלוקים על הקצב, אך מסכימים: הסכנה ממשית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קבוצת דרייב וחברת אינוויז טכנולוגיות (NASDAQ: INVZ) חתמו על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי להרחבת השימוש בחיישני LiDAR ביישומי אבטחה היקפית, הגנת תשתיות ותחבורה חכמה. במרכז ההסכם עומדת מערכת Barak LightGuard, המשלבת את חיישן InnovizSMART של אינוויז עם מצלמת וידאו ותוכנת ניתוח מבוססת בינה מלאכותית.

במסגרת ההסכם מסרה קבוצת דרייב לאינוויז הזמנת רכש ראשונית לחיישני InnovizSMART. מספר החיישנים והיקפה הכספי של ההזמנה לא נמסרו. החברות הציבו יעד להגיע למכירות מצטברות של 20 מיליון דולר עד סוף שנת 2027, בעיקר בשווקים הבינלאומיים.

שילוב של LiDAR, מצלמה ובינה מלאכותית

מערכת Barak LightGuard פותחה בידי ברק 555, חברה בת של קבוצת דרייב, בשיתוף עם אינוויז וחברת הרובוטיקה והתוכנה קוגניטים. המערכת משלבת חיישן LiDAR תלת־ממדי ברזולוציה גבוהה, מצלמת וידאו ותוכנת אנליטיקה מבוססת בינה מלאכותית.

לפי החברות, המערכת מסוגלת לזהות ולעקוב אחר בני אדם, כלי רכב ובעלי חיים בטווחים של עד כקילומטר, בהתאם לתנאי השטח והסביבה. שילוב המידע מן ה־LiDAR ומן המצלמה מאפשר לקבל מיקום תלת־ממדי של האובייקט, לסווג אותו ולהפחית התרעות שווא.

בניגוד למצלמה רגילה, חיישן LiDAR אינו מסתפק בתמונה דו־ממדית. הוא משגר פעימות אור ומודד את זמן חזרתן, וכך בונה מפת עומק של הסביבה. יכולת זו עשויה להיות שימושית בתנאי תאורה משתנים וביישומים שבהם יש צורך במדידת מרחק ומיקום מדויקים.

השווקים שאליהם מכוונות החברות כוללים אבטחת גבולות, הגנה על מתקני אנרגיה ותשתיות חיוניות, גילוי חדירות למתחמים, איכון רחפנים ומערכות תחבורה חכמות. בתחום התחבורה ניתן להשתמש בחיישנים לניטור תנועה, זיהוי הולכי רגל וכלי רכב, ניהול צמתים וניתוח תנועת משתמשי הדרך.

אינוויז מרחיבה את הפעילות מעבר לתעשיית הרכב

אינוויז התמקדה לאורך השנים בפיתוח חיישני LiDAR ומערכות תפיסה ליצרניות רכב ולמערכות נהיגה אוטונומית. החברה פועלת כספקית Tier 1 ומספקת או מפתחת מערכות עבור יצרניות רכב וספקיות של מערכות נהיגה אוטונומית.

InnovizSMART נועד להרחיב את הטכנולוגיה גם ליישומים שאינם כלי רכב פרטיים, ובהם ביטחון, רובוטיקה, תשתיות, ערים חכמות ותחבורה. עבור אינוויז, ההסכם עם קבוצת דרייב הוא חלק ממאמץ לבנות מקור הכנסות נוסף בשוקי ה־Physical AI – מערכות בינה מלאכותית הקולטות מידע מן העולם הפיזי ופועלות על פיו.

בדוחות הרבעון הראשון של 2026 העריכה אינוויז כי הכנסותיה השנתיות יסתכמו ב־67–73 מיליון דולר. החברה הציבה יעד שלפיו מכירות LiDAR ליישומי Physical AI שאינם בתחום הרכב יגיעו לעד 10% מהכנסותיה ב־2026. לפיכך, מימוש יעד של 20 מיליון דולר עד סוף 2027 עשוי להפוך את שיתוף הפעולה עם דרייב לפעילות משמעותית יחסית בתחום הלא־רכבִי של החברה.

מקבוצת כבישים לפתרונות חישה

קבוצת דרייב מאגדת שש חברות הפועלות בתחומי התחבורה, התשתיות, החשמל, הבקרה והאבטחה. בין החברות בקבוצה נמצאות דרך ארץ, המפעילה את כביש 6; נתיבי הכרמל, המפעילה את מנהרות הכרמל; דרך הצפון; דרך בטוחה; א.א.כ.י; וברק 555.

השותפות מעניקה לאינוויז גישה לניסיון התפעולי של הקבוצה בכבישים, במתקני תחבורה ובתשתיות, בעוד דרייב מקבלת רכיב חישה שפותח במקור בהתאם לדרישות תעשיית הרכב.

“שיתוף הפעולה עם אינוויז מסמן אבן דרך אסטרטגית עבור קבוצת דרייב”, אמר סמנכ״ל הכספים של הקבוצה, אוהד קופולוביץ. לדבריו, שילוב חיישני ה־LiDAR נועד לחזק את פתרונות התחבורה, התשתיות והביטחון שמציעה הקבוצה ללקוחות בישראל ובעולם.

אלדר צגלה, סמנכ״ל הכספים של אינוויז, אמר כי ההסכם מספק “בסיס לבניית תזרים הכנסות משמעותי”, והגדיר את יעד 20 מיליון הדולר כהזדמנות מכירות לתקופה של כשנה וחצי.

הצלחת המהלך תהיה תלויה ביכולת החברות להפוך את ההדגמות וההזמנה הראשונית לפריסות מסחריות בהיקף רחב. בין היתר יצטרכו המערכות להוכיח ביצועים בתנאי שטח, יכולת השתלבות במערכות קיימות ועלות שתאפשר להן להתחרות בפתרונות המבוססים על מצלמות, מכ״ם וחיישנים אחרים.

הפוסט קבוצת דרייב ואינוויז ישלבו LiDAR במערכות אבטחה ותחבורה חכמה הופיע לראשונה ב-Chiportal.